Close
  • חיפושטח - ההיסטוריה

    בתחילת שנות התשעים, הרבה לפני פרוץ האינטרנט לחיינו, כאשר תרבות מוטורית התנהלה באמצעות מגזינים מודפסים על נייר, התגלגלו לידי מספר גליונות של "Dune Buggies & Hot VW", ירחון אמריקאי צבעוני אחד מני רבים, שכל תוכנו שיגעון הפולקסווגן. בגליון אפריל 1994 המתפורר שאני שומר עדיין, צד את עיני הטור Off-road review שכתבה גברת אחת בשם ג'ודי סמית.

    הטור מתמצה בכותרת המשנה שלו – "פולקסווגן חיפושית היא בסיס מצויין לרכב פנאי/שטח". לא מכונית מירוץ, לא באגי, אלא אוטו לטיולי שטח. שימושי, נוח, חוקי לכביש ובעיקר זול. הטור של גב' סמית הוא מצומצם וכללי באמת, אבל נותן את הכיוון הראשוני למחשבה. כבר היה לי אז נסיון טוב עם חיפושית 64', האוטו הראשון שלי, ששירת אותי בנאמנות במהלך השירות הסדיר. מכיוון שעמדתי להתחתן והייתי זקוק למזומנים, מכרתי ג'יפ CJ5 וקניתי את החיפושית השניה שלי. 74' במצב מקורי מדהים, שנרכשה על מנת לשמש כרכב יומיומי זול, אמין וחסכוני. חלומות השטח שלי המשיכו להתמקד אז רק בג'יפים, והחיפושית ההיא עברה שיפורים ושדרוגים לכיוון הכביש דווקא. שלוש שנים שירתה בנאמנות אין קץ והיתה מצויינת ומהירה, הגיעה לכל מקום שכביש הוביל אליו ותמיד חזרה בנסיעה וללא תקלות, כולל טיול ארוך בסיני. אבל כאשר יכולתי להרשות לעצמי לחזור לג'יפים ונזקקתי רק לעוד כמה שקלים כדי לרכוש את ה-CJ8 מודל 89', מכרתי אותה ללא היסוס. איזו טעות!

    ארבע עשרה שנים לאחר אותה טעות מצערת, בעקבות חווית הטיול המדברי שבמהלכו אומי והחיפושית שלו החזירו אותנו לפרופורציות (ראו חיפושית במדבר הנגב) חזר וצץ לי הרעיון הספק-הזוי, אבל בוודאי ניתן ליישום, על הסבת חיפושית לרכב שטח. כמי שאוהב שטח וגם מעריץ לא פחות מושבע של החיפושית, זה רעיון שמעולם לא נטשתי, ואני בהחלט רוצה לבצע, אי שם בעתיד המאוד לא רחוק.


    כשעלתה כתבת הטיול של אומי לשלב העריכה, קפצתי בראש ומחיתי נמרצות בשם מעריצי החיפושית לדורותיהם שיש מקום להרחיב "קצת" בפרטים טכניים כאן בג'יפולוג. מה עושה את החיפושית לרכב שטח כל כך מוצלח? קפצתי ראש למים עמוקים, ולא ידעתי אפילו עד כמה עמוקים... חברים יקרים, כמות חומר הרקע ההסטורי והטכני, בעניין הזה ממש – הפיכת ה"פולצווגן" המרקיבה שזרוקה אצל רבים וטובים באיזו חצר אחורית, ל"חיפושטח" בנוסח CLASS 11 שתטוס בשבילי הנגב ועדיין תוכל להגיע לשם ובחזרה - על הכביש, באופן חוקי פחות או יותר, היא הרבה יותר גדולה אפילו ממה שאני חשבתי. ממש אנציקלופדיות מלאות בחומר. זה כבר לא סיפור לכתבה אחת אלא לסדרת כתבות. רובן כמובן יהיו רלוונטיות רק אם וכאשר נגיע לעניין עצמו – פיזית – כלומר פיצ'ר מצולם שיתעד בנייה של אוטו כזה. אז קודם כל, לפני שצוללים לפרטים הטכניים של הפיכת חיפושית תמימה לחיפושטח, ניגע בקצת טריוויה וקצת הסטוריה.

    את החיפושית כולם מכירים, או לפחות ככה חושבים. יקיריי, זו טעות! נכון שאין תינוק שלא יודע לזהות את הגיבנת הייחודית של המכונית, שהיתה הפופולרית והמיוצרת ביותר בעולם (רק טויוטה קורולה יוצרה במספרים גדולים יותר, אבל "קורולה" הוא שם של אינספור משפחות דגמים שונות לגמרי זו מזו, ואילו החיפושית לדגמיה יוצרה יותר מ-50 שנה על בסיס אותו תכנון מקורי). למרות שהבסיס היה זהה, במהלך עשרות שנות ייצורה עברה החיפושית המקורית אינספור שדרוגים ושינויים, שלפחות חלקם, מעצימים את האפשרויות שקנה לה התכנון הבסיסי הגאוני שלה, לשמש כרכב שמסוגל לנסוע היטב דווקא מעבר לכביש הסלול. הרבה מעבר.

    אבות הטיפוס של ה KDF שלימים הפך לפולקסווגן - "מכונית העם" - נסעו בגרמניה הנאצית כבר באמצע שנות השלושים. היוזמה של הפיהרר ימ"ש למכונית עממית עם מעין תוכנית ליסינג ייחודית במימון המדינה היתה שאפתנית, אבל נקטעה עם תחילת המלחמה. הפוטנציאל של התכנון המקורי לא נעלם מעיני הצמרת הנאצית, והם הורו לדוקטור פרדיננד פורשה לפתח במקביל לדגם האזרחי גם גירסאות לשימושים צבאים. כאשר תופי המלחמה החלו לרעום נדחתה תחילת הייצור של הדגם האזרחי, משום שפסי הייצור הוסבו במהירות להרכבת אותן גרסאות צבאיות שעברו מספר שינויים, חלקם לא קלים ולא פשוטים, שנועדו להפוך אותן לרכב שבילים/שטח, שיוכל להתמודד עם דרכי המדבר בצפון אפריקה, והדרכים הכפריות הבוציות או מושלגות לסירוגין של אירופה.

    על בסיס התכנון הבסיסי של החיפושית הוצגו אינספור אבות טיפוס צבאיים מעניינים, כולל דגם אמפיבי - ה"שווימוואגן", גירסה משוריינת, דגם בעל שישה גלגלים, מיני-זחל"מ, דגם בעל תיבת הילוכים אוטומטית נסיונית, דגם עם גירסה נסיונית של מנוע דיזל ועוד ועוד. החיפושית כפי שאנו מכירים אותה, יוצרה סדרתית והוצעה למכירה לציבור רק לאחר המלחמה, לקראת סוף שנות הארבעים, הודות ליוזמה מקומית של המפקד הבריטי של איזור וולפסבורג בגרמניה המובסת, אשר הציל את המיכון שבמפעל מביזה בידי בעלות הברית, וייסד את מפעל פולקסווגן כאמצעי לשיקום גרמניה שאחרי המלחמה. מתוך כל אבות הטיפוס המעניינים שהזכרנו, ניגע הפעם בחמישה כלי רכב עיקריים:

    קובלוואגן Type 82

    המקביל של הוורמאכט לJeep האמריקאי (ראו את מבחן הדרכים לג'יפ MB מודל 1942) בתפקיד רכב מפקדים/סיור קל, הוא המפורסם מכל גרסאות החיפושית הקרביות. לקובלוואגן היה מרכב קל, פתוח (גם מלמטה - רצפת קורות עץ מאווררת), מזוות, שהורכב על ריצפת דומה לריצפת החיפושית, והונע באמצעות הגירסאות הקדומות של מנוע הבוקסר מקורר האוויר שאנחנו מכירים, בנפחי 982 ו-1,131 סמ"ק (21 ו-25 כ"ס בהתאמה) ותיבת 4 הילוכים. כל זה הספיק על מנת להביא את רכב השטח הקל למהירות מירבית של 80 קמ"ש על כביש. למרות שכמה אבי טיפוס ונגזרות שלו צוידו בהנעה 4X4, בחינות וניסויים העלו שלא היה להם יתרון עבירות משמעותי על הדגם המקורי בעל הנעה אחורית שהיה פשוט, זול וקל בהרבה לייצור ולתחזוקה.

    מה הפך אותו לכל כך מוצלח? מערכת מתלים מוגבהת והינעים סופיים בגלגלים (כמו בטרנספורטר, ולהבדיל, האמר) הגביהו את הגחון מהקרקע לכדי 28 ס"מ מרשימים, צמיגי שטח אגרסיביים העניקו אחיזה משופרת בטרשים ובבוץ, ו... ואת זה רובכם לא ידעתם וגם אני לא, עד לא מזמן - הסוד הגדול שהעניק לקובלוואגן את יכולת העבירות המרשימה, מלבד משקל נוצה של 715 ק"ג ולמרות מבנה ההנעה האחורית שלו – נועל דיפרנציאל אוטומטי מתוצרת ZF. כן, כבר לפני 70 שנה.

    כלים רבים נלקחו כשלל בידי בעלות הברית עוד בתחילת המלחמה ונבחנו על ידי אנשי מקצוע טכניים שלא הסתירו את התפעלותם מפשטות המבנה, האמינות, קלות התחזוקה ונוחות הישיבה והנסיעה של הכלי הגרמני, שהיו עדיפים משמעותית על אלה של הג'יפ האמריקני. לטענת אותם בוחנים, יכולות התמרון והעבירות שלו בשטח לא נפלו בהרבה מאלה של הג'יפ המיתולוגי. קצת יותר מ-50,000 יחידות של הקובלוואגן יוצרו במהלך המלחמה. רובן המוחלט כמובן לא שרדו אותה.

    Type-82e

    זה הדגם שנוגע ישירות בעניינינו היום, והוא ללא ספק ה"חיפושטח" הראשונה בהחלט - על ריצפת ומכללי הקובלוואגן, כולל ההינעים הסופיים והנעילה האחורית, הולבש בחזרה המרכב המקורי של החיפושית. כל אלה השלימו את החיפושית הצבאית שנקראה אז Type-82e. הדגם הנ"ל יוצר ב-688 עותקים בלבד.







    קומנדרוואגן Type 87

    הדגם המעניין מכולם – אותו מרכב חיפושית מפקדים, אבל על מכלולי אב טיפוס כפול הנעה של הקובלוואגן. חיפושית 4X4 לכל דבר ועניין, עם נעילות אוטומטיות של ZF בשני הדיפרנציאלים, תיבת העברה עם שתי מהירויות והנעה 4X4 רק בהילוכים ראשון ואחורי. הגלגלים היו רחבים יותר ומידות הצמיגים גדולות במעט, וגם מפשק הגלגלים היה רחב יותר ולכן צויד הדגם הנ"ל בכנפיים מורחבות. גם הדגם הזה יוצר במספרים קטנים – 667 חתיכות בלבד.

    מעניין לציין שבשנת 1960, העלתה חברת פולקסווגן מין האוב את השם Type 87 עבור דגם צבאי של החיפושית האזרחית שהיתה אז בשיא הצלחתה המסחרית. הדגם הזה היה זהה מכנית לחלוטין לדגם האזרחי הרגיל למעט צמיגי שטח של משאית קלה וגימור ספרטני, ויוצר בסדרה קטנה ומוגבלת.

    חיפושיות מרוץ Class 11

    האמריקאים טוענים שהדוקטור פורשה תיכנן את מערכת המתלים המתאימה ביותר לחציית חצי האי באחה קליפורניה, בלי להיות שם אפילו פעם אחת. קבוצה 11 היא הקטגוריה הבסיסית במירוצי המדבר האמריקאיים, שנולדה עקב הפופולריות העצומה של החיפושית בארה"ב, וקלות התאמתה, בשינויים קלים, לשמש ככרטיס הכניסה העממי והזול ביותר למירוצי השטח. תקנות SCORE מדברות על חיפושיות סטנדרטיות לגמרי, כאשר כל חלקי המרכב המקוריים כולל כנפיים, דלתות, מכסה מנוע ומכסה תא מטען - חייבים להישאר במקומם ובשלמותם. המנוע היחיד המותר הוא הבוקסר מקורר-האוויר בנפח 1.6 ליטר המקורי מתוצרת VW, עם שיפורים מינוריים בלבד לראשי הסינגל-פורט הסדרתיים, קרבורטור בודד סדרתי ובית מניפת הקירור המקורי, שיביאו את ההספק לאיזור של 70-75 כ"ס בלבד. תיבות ההילוכים המותרות הן רק מהדגמים הסדרתיים שהוצעו במקור בחיפושית (מותר לחזק את הגיר המקורי, אבל אסור להשתמש בגיר של טרנספורטר או בתיבות מרוצים יעודיות לסוגיהן). אמצעי בטיחות כמו הסרת החלונות, מושב מירוץ, ריתמות, מטפי כיבוי אש, כלוב מלא וכו' הם כמובן חובה. מותר להשתמש בבולמי זעזועים משודרגים, אבל בבולם אחד בלבד לכל גלגל. מותר להשתמש בצמיגים גדולים יותר מהמקוריים , לחזק ולהגביה את המתלים. כמובן שבמפרט שכזה, הביצועים לא מתיימרים לדגדג את הבאגים והטרופי-טראקס למיניהם וגם לא את קטגוריות הביניים. אבל העלויות הנמוכות, של בניית חיפושית למירוצים בקטגוריה הנ"ל, הופכות את הקטגוריה העממית לפופולרית ביותר בסצינת מירוצי המדבר האמריקאיים. התחרות בין המכוניות הכמעט זהות מבדרת, צבעונית, מותחת, מעצימה את חשיבות הכשרון ויכולות הנהיגה האישיות. חיפושית במתכונת דומה, כמובן עם אבזור הכרחי כמו פנסים, מושבים וחלונות, יכולה לשמש כבסיס ל"חיפושטח" – רכב מצויין לטיולי שבילים/שטח שיישאר גם חוקי לנסיעה בכביש, אפילו אצלנו.

    בפעם הבאה: אז מה עושה את החיפושית לשמש כבסיס כל כך מתאים לרכב שבילים?
    תגובות 15 תגובות
    1. אומי5's Avatar
      אומי5 -
      אני זוכר את היום שגיליתי מה זה קלאס 11, צעקתי לעידו (זה עם הבאחה) "סוף סוף מצאתי שם למה שאני רוצה לבנות!!"
      אם אני לא טועה בסלנג האמריקאי המנוח קלאס 11 גלש גם לחיפושיות מוגבהות שלא משמשמות לתחרויות, ולכן מצויודות באביזרי כביש כמו חלונות ופנסים.
    1. התייש's Avatar
      התייש -
      בהחלט מעניין, השכלתי. (אומי גם הכתבה שלך עשתה לי טוב)
      בהצלחה בבנייה וחזור לעדכן.
    1. niro samurai's Avatar
      niro samurai -
      זה מזכיר לי חיפושית שפגשתי בתאילנד
    1. ishc's Avatar
      ishc -
      מגניב
    1. shay_love_off_road's Avatar
      shay_love_off_road -
      עשיתם לי חשק לחיפושית בנוסף לפולסייז, השאלה אם היא יכולה לאכלס בתוכה 120 קילו על 187,


      לאבא שלי הייתה פעם חיפושית, אני זוכר את אמא שלי צועקת כל פעם שהוא לקח פניה מטורפת,
    1. asafk's Avatar
      asafk -
      ציטוט נכתב במקור על ידי אומי5 צפיה בהודעה
      אני זוכר את היום שגיליתי מה זה קלאס 11, צעקתי לעידו (זה עם הבאחה) "סוף סוף מצאתי שם למה שאני רוצה לבנות!!"
      אם אני לא טועה בסלנג האמריקאי המנוח קלאס 11 גלש גם לחיפושיות מוגבהות שלא משמשמות לתחרויות, ולכן מצויודות באביזרי כביש כמו חלונות ופנסים.
      אומי, זה בשבילך:

      http://www.class11coalition.com/

      אסף.
    1. גקי צאן's Avatar
      גקי צאן -
      כתבה מעולה..החזרת אותי לימים הנפלאים..ופעמיים בחיים לקחתי חיפושית עברתי איתה שיפוץ..והחיוך והגעגוע נשאר עד היום
    1. אומי5's Avatar
      אומי5 -
      ציטוט נכתב במקור על ידי asafk צפיה בהודעה
      אומי, זה בשבילך:

      http://www.class11coalition.com/

      אסף.
      תודה רבה
    1. Tourist's Avatar
      Tourist -
      כתבה מעולה !
      ממתין להמשך בקוצר רוח !
    1. מאיר רוטברג's Avatar
      ציטוט נכתב במקור על ידי Tourist צפיה בהודעה
      כתבה מעולה !
      ממתין להמשך בקוצר רוח !

      כתבה נהדרת , שאפו
    1. rob's Avatar
      rob -
      אני חושב שזה הזמן לסקר!
      לכמה מאיתנו הג'יפאים הייתה חיפושית (או יותר)?
      אני חושב שבגלל הקרבה בין הג'יפ לחיפושית בסוף יתברר שלרובנו הייתה או עדיין יש, ומה שבטוח זה שהחיבה לכלי והמחשבה "למה מכרתי..." עדיין מהדהדת.

      לי היו שתיים
    1. רן אשל's Avatar
      רן אשל -
      רעיון יפה, מפשיל שרוולים, יש לי שתי חיפושיות מוזנחות שישמחו להתעורר לחיים, בשביל זה אני רץ להעיר אותן, מעניין איך הבוחן "שלי" במכון טסטים יגיב לדבר כזה
    1. נמרוד's Avatar
      נמרוד -
      לסבא שלי היו שתי חיפושיות, אחת ירוקה שישים ומשהו ואחר כך כתומה מודל 74, ששירתה נאמנה עד תחילת שנות ה90 כמדומני. ב1991 (או אולי 93'?) הוא פינק את עצמו לראשונה ולאחרונה עם מכונית חדשה - סובארו ג'אסטי.

      להורים שלי הייתה תמיד מכונית אחת, זה מה שהיה מקובל פעם. בתחילת שנות ה90', ואבא שלי כבר מנהל מחלקה באיכילוב, לא בחור צעיר ולא נזקק בשום מובן, החליטו שזה הזמן למכונית שנייה למשפחה. יכלו לקנות מכונית חדשה בלי בעיה (וגם עשו את זה אחרי בערך שנה...) אבל הוא התעקש שהוא לא צריך מכונית חדשה, "מספיק לי חיפושית" במובן שעד היום מספיק לו "לחם עם זיתים".

      אז הוא אשכרה קנה חיפושית, חיפושית ערסים. צבע בורדו מטלי, גלגלים רחבים, התקרה הייתה מרופדת בדגל ארה"ב (ואם היא הייתה שייכת לפני למישהו כאן והוא נפגע - שיתגבר). בתור חייל נסעתי איתה פה ושם ברחבי הארץ, היא הייתה גרוטאה מחורבנת, התחממה, לא סחבה, למזלי היא נגמרה סופית כשאבא שלי נהג בה ולא אני. ואז הוא כמובן קנה מכונית חדשה, עוד שיא של אמינות - רנו טווינגו...
    1. Tourist's Avatar
      Tourist -
      בפעם הבאה: אז מה עושה את החיפושית לשמש כבסיס כל כך מתאים לרכב שבילים?
      פיספסתי את המשך הכתבה ?
      או שמעולם לא נכתבה...?
    1. אומי5's Avatar
      אומי5 -
      אם כבר קפץ, רן הערת אותן?
    Untitled Document