דעה אישית

רובנו צפינו אמש בחדשות ערוץ 2 בכתבתו של בן מיטלמן על מצבו העגום הספורט המוטורי. נו, מה עוד חדש?... יש לנו חוק מיוחד לספורט מוטורי כבר 9 שנים תמימות, במהלכן הצליח החוק המיותר הזה לחנוק ולחסל את הספורט שאנחנו אוהבים. את דעתי האישית אתם מכירים, אבל הגיעו מים עד נפש. הגיע הזמן לשפוך בפעם האחרונה בהחלט עוד קצת מררה פולנית על החוק, על העסקנים שמסביבו ועל מדינת ישראל.

...

איש יקר אמר לי פעם, "אין רכב גרוע, יש מוסך גרוע". למצוא רופא למחלות מכאניות כרוניות זו משימה לא קלה. כלקוח תמים בהגדרה, אני מוכרח להודות שהמילים הללו מהדהדות בראשי כשמן גיר מטפטף, הן תמיד שם והן לא מראות סימנים של עזיבה. יש עוד מספר רב של משפטי חוכמה השמורים לענף המכונאות כגון "ככה זה, תתרגל!" וכמובן המשפט הכי אהוב עליי - "אם זה עובד אל תיגע..." - אבל אני הנאיבי ממשיך להאמין שיש מוסכים טובים.
...

את גדי ואביו גדליה פגשתי ממש במקרה, בעודי מחפש מוסך אגזוזים באזור התעשייה הישן של נתניה. עד לא מזמן, רוב הלקוחות הגיעו מהמלצות או "מפה לאוזן" כמו שנהוג לומר. עם התפתחות האזור והרחבת הבניה, נתלה השלט החדש בפינת הרחובות פנקס והרכב כדי להזמין פנימה את תושבי קרית השרון הסובלים מאגזוזים רעשניים ו/או מזהמים...
...

... ואתם יודעים מה? לא רק בשטח. בלימה ברגל שמאל מקפיצה את הנהיגה בשתי דרגות גם בכביש. אבל נתחיל בשטח. התסריט הראשון הוא טיפוס מדרגות סלע. הגלגלים הקדמיים עברו את המדרגה, האחוריים עוד למטה. זה מצב שכיח. מעבר מהיר של רגל ימין מדוושת הבלם לדוושת הגז, מהיר ככל שיהיה, לא ימנע לחלוטין הדרדרות של הרכב לאחור. הדרדרות לאחור היא בעייתית לפחות משתי סיבות: א. אני יורד במקום לעלות ומפסיד שטח שכבר כבשתי. ב. זינוק תוך כדי גלישה לאחור דינו, בדרך כלל, איבוד אחיזה וסחרור צמיגים.
...

כשאני מטפס עליה חלקלקה, עוזב את הגז וחוזר לגז, מה קורה? הצמיגים מסתחררים במקום ואני נתקע. על תפעול דוושת הגז כבר דיברנו בפרקים הקודמים ("סודות הנהיגה בשטח – גז קבוע", "סודות הנהיגה בשטח – גז נסוג"). עכשיו אני רוצה לדבר על תפעול ההגה. כמה שמתעסקים פחות בהגה, ככה יותר טוב. זה נכון לחול, בוץ וסלעים. ואגב, גם לנהיגת כביש. ועכשיו נסביר למה...
...

במאמר הקודם של סודות הנהיגה בשטח דיברנו על "גז קבוע". הטענה הייתה שאין דבר כזה "גז קבוע". יש שאיפה להשיג מומנטום רציף של הרכב, אבל הלחיצה של כף רגל ימין על דוושת התאוצה איננה קבועה אלא משתנה – בהתאם לשיפוע, תנאי האחיזה וכדומה. אני מבקש להכניס לדיון מושג חדש – "גז נסוג". קחו לדוגמה את המעלה הידוע בדרך למשלט 21 בהרי ירושלים - דרך באורך של קילומטר, רצופה בסלעים, בורות, מעברים טכניים. אפשר לעשות אותה ברבע שעה, אפשר בשלוש שעות ואפשר לא לעשות אותה בכלל...
...

עם מה עדיף ללמוד לדפוק מסמרים? עם פטיש או עם אבן? העיקרון אולי דומה עד זהה, אבל בביצוע ובבטיחות יש הבדלים. גם נהיגת שטח אפשר ללמוד עם רכב שטח אמיתי, או עם ג'יפון. אבל האם ג'יפון עירוני נטול הילוך כוח הוא באמת הכלי הנכון ללימוד רזי נהיגת שטח?... מסופקני.

...

פתגם בדואי ישן קובע – "חכם השביל מההולך בו". על אותו משקל, אני רוצה לומר – "חכם רכב השטח מהנוהג בו". בדרך כלל, הגורם המגביל (והגורם המכשיל!) הוא לא הרכב אלא הנהג. קחו למשל את מעלה עשוש - חתיכת מעלה תלול, בערבה, על ציר המעיינות. עשוש מטפס בזווית מרשימה על גבעה של סלע. מרוב שנסעו שם, ומרוב שפרפרו שם, כבר נחצבו קוליסים בתוך האבן והכל מכוסה פודרה. מניסיון: לא צריך נעילות כדי לטפס את מעלה עשוש. לא נעילה קדמית וגם לא אחורית. כל רכב שטח סביר, עם צמיגים סבירים יכול לטפס את מעלה עשוש - קיה סורנטו, יונדאי טראקאן, איסוזו טרופר, ניסאן טראנו, סוזוקי ג'ימני ואתם יודעים מה, גם דייהטסו טריוס וסובארו פורסטר.
...

"מה שלא הולך בכוח, הולך ביותר כוח. ומה שלא, הולך באלימות!". "בשביל מה לשלב הילוך כוח? את כל המסלול הזה אני עושה בהנעה אחורית בלבד..." מצחיק? רבים מאיתנו נוהגים בדיוק כך מול אתגרי השטח. עיתונאי הרכב ומדריך הטיולים יואב קווה מנתח חמש טעויות, או מיתוסים אם תרצו, שהשתרשו בתרבות נהיגת השטח שלנו. לנהוג מהשכל, ולא מהאגו.
...