תגובה: טנדר טיולים בצפון אמריקה
טאקומה הוא אחת הפלטפורמות המועדפות בצפון אמריקה.
ממליץ לך בחום להכנס ל-https://expeditionportal.com/
זה כנראה המקום עם הכי הרבה מידע על מסע כזה בצפון ארהב.
תגובה: טנדר טיולים בצפון אמריקה
לדעתי הכי מוכן מראש הוא ram בגרסת power wagon.
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
תגובה: טנדר טיולים בצפון אמריקה
ב 2002 עשיתי את חלקו המערבי של הTAT, מסן דיאגו לכיוון יוטה, על טויוטה פיק-אפ. הטויוטה עם ארגז סגור, זוודה לצורך המסע.
בחלק מהמקטעים נדרשתי למעקפים. כניסה לאופנועים בלבד.
שים לב, הציר פעיל והומה בסופי שבוע, אך באמצע השבוע אין שם נפש חיה.
למדתי על בשרי שמאוד לא נעים להיתקע עם רכב במדבר נבאדה, באמצע השבוע מבלי רכב שני שמסוגל לחלץ את התקוע.
כן... התיישבתי על מתלול מצוקי של ואדי שעומקו 3 מ'. הרכב התנדנד על גחונו והגלגלים באויר. החברה שלי הביטה בי בפליאה ואני הרגשתי אידיוט על שניסיתי להמשיך להתקדם עד הקמפ הקרוב, למרות שירדה החשיכה...
עברו בערך 30 שעות עד שהגיעו חבורת מקסיקנים שיכורים עם 4Runner וברונקו. למרות שהסברנו להם באנגלית ובספרדית שבורה שאנחנו זקוקים לחילוץ הם היו שיכורים מידי וא הבינו מה קורה סביבם. כש הבינו את בקשתינו ניסו לסייע אבל מרוב צחוק ולא הצליחו אפילו לחבר את השאקל לברונקו.
הבנתי שלתת להם לחלץ אותי יהיה מסוכן והחלטתי להוציא את נשק יום הדין! נשארו לי בתיק חטיפי במבה וביסלי שהבאתי מישראל לאמריקנית שלי. אמריקנית שמאוד אוהבת את "אוסם". הושבנו אותם בצד והם זללו את שאריות הבמבה הביסלי ואפילו חיסלו תפוצ'יפס ישראלי (את שקדי המרק החבאתי). חברתי נהגה בפוראנר שלהם ומשכה אותי החוצה מבור היקוש והמקסיקנים השיכורים מחאו לה כפיים. נפרדנו מהם ויצאנו מהשטח כדי להירגע בעיירת מדבר מתוקה שקרואה על שם הקזינו שבמרכזה - "וויסקי פיטס".
בוויסקי פיטס מצאתי מסגר נחמד שהיה לו קטנוע 50 סמ"ק (אולי יותר). קניתי ממנו את הקטנוע הישן שלו ב- 300 דולר והסתייעתי בו ובג'אנק שהיה לו בחצר לבניית מתקן לנשיאת קטנוע על גב הפיק-אפ. משם ואילך הקטנוע, פיקולינו קראנו לו, היה הגיבוי שלנו. אמנם היינו זהירים ולא נזקקנו לו אבל הוא שימש אותנו להשתובבויות בשטח.
היום, במבט לאחור, זו חוויה בילתי נשכחת. בזמן שזה קרה היינו מותשים פיזית ונפשית.
אל תיקח סיכון, אם בכוונתכם לנוע בשביל TAT באמצע השבוע, אמליץ בחום על שני כלי רכב לפחות!
תהנו מאוד, ערן CJ
תגובה: טנדר טיולים בצפון אמריקה
אני גם מכיר שהטאקומה מאוד אהובה על ידי קהילת האוברלנד בארה"ב... אבל אם אפשר להתפנק והתקציב בהחלט מאפשר, למה לא ראפטור?
תגובה: טנדר טיולים בצפון אמריקה
תודה. יתרונות/חסרונות של הראפטור לעומת הראם פאוור ווגון?
Sent from my SM-G930F using Tapatalk
תגובה: טנדר טיולים בצפון אמריקה
אומרים שהראפטור נוח בטירוף, חצי מהמפרט שרוצים להוסיף כבר קיים (נעילה אחורית, צמיגי BF KO2 בקוטר 35", קיט בולמי פוקס אינטרנל בייפאס ועוד). חזק מאוד, ספורטיבי. החיסרון הוא שהוא בנזין על כל המשתמע לכך ברכב מסעות, אבל לדעתי בארה"ב זה פחות קריטי.
הפאוור וואגון בנוי יותר כרכב עבודה וטיולים... מעיין טנדר רוביקון - סרן מקדימה, דיזל , 2 נעילות, יחסי העברה, כנראה יכולת נשיאת משקל וגרירה טובות יותר.
כרכב מסעות כנראה שהדודג' מתאים יותר, אבל הראפטור יכול להיות אופציה מעניינת שתיתן קצת יותר פאן בנהיגה בלי להתפשר יותר מדי.
עריכה - שניהם עם מנועי בנזין עם מעל 400 כ"ס..
ועוד עריכה - הגלדיאטור של ג'יפ בדיוק התחיל להימכר..
תגובה: טנדר טיולים בצפון אמריקה
לרפטור מגבלת משקל משמעותית נמוכה מהדודג.
+ זה בזבוז אדיר לקחת סוס מרוץ כזה ולהפוך אותו לבהמת משא.
לא סתם אין רכבי מסע על בסיס הרכב הזה.
תגובה: טנדר טיולים בצפון אמריקה
רוביקון גלדיאטור. מגיע עםכמעט כל מה שצריך לעבירות ושרידות גבוהה בשטח. אולי פחות מרווח וצריכת דלק גבוהה הם החסרונות בהשוואה לאחרים.
תגובה: טנדר טיולים בצפון אמריקה
ציטוט:
נכתב במקור על ידי
ערן CJ
ב 2002 עשיתי את חלקו המערבי של הTAT, מסן דיאגו לכיוון יוטה, על טויוטה פיק-אפ. הטויוטה עם ארגז סגור, זוודה לצורך המסע.
בחלק מהמקטעים נדרשתי למעקפים. כניסה לאופנועים בלבד.
שים לב, הציר פעיל והומה בסופי שבוע, אך באמצע השבוע אין שם נפש חיה.
למדתי על בשרי שמאוד לא נעים להיתקע עם רכב במדבר נבאדה, באמצע השבוע מבלי רכב שני שמסוגל לחלץ את התקוע.
כן... התיישבתי על מתלול מצוקי של ואדי שעומקו 3 מ'. הרכב התנדנד על גחונו והגלגלים באויר. החברה שלי הביטה בי בפליאה ואני הרגשתי אידיוט על שניסיתי להמשיך להתקדם עד הקמפ הקרוב, למרות שירדה החשיכה...
עברו בערך 30 שעות עד שהגיעו חבורת מקסיקנים שיכורים עם 4Runner וברונקו. למרות שהסברנו להם באנגלית ובספרדית שבורה שאנחנו זקוקים לחילוץ הם היו שיכורים מידי וא הבינו מה קורה סביבם. כש הבינו את בקשתינו ניסו לסייע אבל מרוב צחוק ולא הצליחו אפילו לחבר את השאקל לברונקו.
הבנתי שלתת להם לחלץ אותי יהיה מסוכן והחלטתי להוציא את נשק יום הדין! נשארו לי בתיק חטיפי במבה וביסלי שהבאתי מישראל לאמריקנית שלי. אמריקנית שמאוד אוהבת את "אוסם". הושבנו אותם בצד והם זללו את שאריות הבמבה הביסלי ואפילו חיסלו תפוצ'יפס ישראלי (את שקדי המרק החבאתי). חברתי נהגה בפוראנר שלהם ומשכה אותי החוצה מבור היקוש והמקסיקנים השיכורים מחאו לה כפיים. נפרדנו מהם ויצאנו מהשטח כדי להירגע בעיירת מדבר מתוקה שקרואה על שם הקזינו שבמרכזה - "וויסקי פיטס".
בוויסקי פיטס מצאתי מסגר נחמד שהיה לו קטנוע 50 סמ"ק (אולי יותר). קניתי ממנו את הקטנוע הישן שלו ב- 300 דולר והסתייעתי בו ובג'אנק שהיה לו בחצר לבניית מתקן לנשיאת קטנוע על גב הפיק-אפ. משם ואילך הקטנוע, פיקולינו קראנו לו, היה הגיבוי שלנו. אמנם היינו זהירים ולא נזקקנו לו אבל הוא שימש אותנו להשתובבויות בשטח.
היום, במבט לאחור, זו חוויה בילתי נשכחת. בזמן שזה קרה היינו מותשים פיזית ונפשית.
אל תיקח סיכון, אם בכוונתכם לנוע בשביל TAT באמצע השבוע, אמליץ בחום על שני כלי רכב לפחות!
תהנו מאוד, ערן CJ
אין כאן לייק או תודה על התגובה
אבל נהנתי מאוד לקרוא :)