פגמים בשיקול הדעת - זה נראה כמו נ.נ.
רקע
מלחמת העולם השניה הביאה לעולם כמה רכבי שטח מיתולוגיים. הג'יפ, כמובן - אין מה להרחיב כאן באתר. אבל יחד איתו גם סדרה WC של דודג', משאיות קלות למגוון רחב של שימושים - קנו להן מקום של כבוד אצל הלוחמים שעבדו איתם בכל החזיתות בתנאים הקשים מכל. בניגוד למיתולוגיה, WC אינם ראשי תיבות של WEAPON CARRIER או נושא נשק, אלא האות הראשונה W שמציינת את משפחת המשאיות הקלות של דודג', והאות C ששייכת לשנת המודל של הסדרה. אבל כל זה לא משנה - כי עם פרוץ השלום העולמי, דודג' ראו כמו ג'יפ לפניהם את הפוטנציאל העסקי ונתנו לאמריקאים את אחד מסוסי העבודה המיתולוגיים, רכב שעד היום עובד קשה אבל הוא גם טנדר אספנות נכסף - דודג' פאואר וואגון. הפאואר וואגון היה מבוסס בגדול על המכונית הצבאית של מלחמת העולם, בתוספת תיבת העברה בעלת שתי מהירויות, מנועים קצת יותר חזקים, ועוד שינויים די קלים.
לפאואר וואגון היו לאורך השנים גם גרסאות צבאיות, המוכרת ביותר היא דווקא הקטנה מכולן, M37 . על בסיס W300 האזרחית והרב שימושית נבנתה גם שלדה של רכב 1 טון פשוט יותר - WM300, וגרסת הייצוא הצבאית שלו המוכרת כ M601.
בסוף שנות ה 60 החלו להרכיב בתעשיות רכב נצרת עלית על גבי שלדות WM300 גם את דגמי W300 ו D300 (האות D מציינת רכב עם הנעה אחורית בלבד והאות W מציינת רכב עם הנעה לכל הגלגלים) וגם את הגם M601 הצבאי - הקומנדקר הישראלי הראשון.
המכללים שהורכבו על השלדה האמריקאית בעלת הקורות הפתוחות היו מנוע SLANT SIX, המכונה באמריקאית, TOWER OF POWER, ולא ברור למה כאשר הוא בגרסתו התעשייתית מעוטת הסוסים ודלת המומנט, ממסרת ארבעה הילוכים NP435 תיבת העברה NP200 עם יציאה אחורית ימנית ותוף בלם חניה, וסרני NAPCO מגושמים עם יחס העברה מדהים של 1:5.83, מסובבים גלגלי 16 עם צמיגי 9.00-16 דיאגונליים בקוטר של כמעט 37 אינצ'.
אין דרך נעימה לתאר את זה - הם היו עגלות. אבל נסעו בכל מקום, עם יחסי העברה שמפצים על האין כוח, וגלגל הגה ענק שפיצה על העובדה שמדובר בהגה מכני, תיבת ROSS פשוטה ובסיסית.
עם קומנדקרים כאלו נסענו לפני כמה שנים לשחזור מבצע עובדה - והאמת - נהניתי. זה נוסע לאט אבל משרה תוך כדי רוגע מסויים. המשאיות האלה, עמוסות וכבדות, מתגלגלות במדבר בקצב שלהן, מרגישות בבית.
ואז נגמרו לתעשיות רכב חלקי המרכב. קבינות גרילים וכנפיים - את הארגז ממילא ייצרו בארץ - והיה צריך לעשות משהו כדי להמשיך את הליין המוצלח שסיפק קומנדקר לחייל, לחקלאי, לשוטר ולכבאי.
מהנדסי תער לא התעצלו, רכנו על לוח השרטוט לילות כימים (טוב, כנראה לא לילות, אני מכיר את הוועד) - ובנו על גבי קווי המתאר המקוריים גריל, מכסה מנוע, כנפיים וקבינה פשוטים לייצור ולעיבוד, מלוחות שטוחים וכיפופים פשוטים - זה היה הקומנדקר הישראלי, שזכה מאוחר יותר לשם "אוגנדה" כשם אחת מהמדינות אליהן נמכר.
מנות הייצור הראשונות היו על השלדה האמריקאית ללא חיזוקים וללא שינויים, עם המכללים האמריקאיים המקוריים ממש כפי שהיה ה M601. הדגם זכה לקוד חדש WM325, ולשם המסחרי M325. בצבא המציאו לו שם המבוסס על המיתולוגיה של ה WEAPON CARRIER וקראו לו "נושא נשק", או בקיצור נ.נ.
למזלנו, נ.נ.ים כאלו סופקו גם ל"יישובי ספר", עם קבינה מוגנת מיקוש (אמבטיה של פח שריון) וארגז שחלקו התחתון גם הוא מרופד בלוחות שריון כבדים. בגלל שהרישוי היה של טרקטור, או יותר נכון "רכב בטחון - חקלאי", המנוע הוחלף למנוע דיזל- מנועי פז'ו 6 צילינדרים בחלקם ומנועי פרקינס 4 צילינדרים באחרים. הקומנקרים האלו הוגבלו כיוון שהיו רכבי בט"ש לנסיעה במהירות עד 30 קמ"ש ובשדות היישוב בלבד. ולא שמישהו רצה לנסוע איתם רחוק יותר - המיגון הכביד על המכללים והשלדות החלו להישבר. זה גם היה השלב בו החלו בתע"ר לשפר את הנ.נ. בעל המכללים מקצת אחרי מלחמת העולם השניה - השינויים המשמעותיים ביותר היו שלדה מחוזקת ולאחריה סרני דנה 60 ו 70 עם יחס העברה מהיר יותר - 4.88, שגמר סופית את המומנט והפך טיפוס על מדרכה עם מנוע הבנזין נטול המומנט למשימה קשה, וכדי להוציא את גל ההינע האחורי לאמצע הסרן, הוחלפה תיבת ההעברה ל NP205.
השאר הסטוריה - דגמי הS2 של הנ.נ. היו הבסיס לאימוץ של מנוע דיזל V8 של GM עם תיבה אוטומטית, בודי רחב יותר והגה כוח - על גבי אותה שלדה רק מייצור מקומי - קומבינה ישראלית שנודעה בשם "אביר".
הנ.נ. ייוצר עד תחילת שנות ה90, לא לישראל אלא לייצוא, לדרום אמריקה ולאפריקה בעיקר - עם מנועי הבנזין העתיקים וגם עם מנועי דיזל - בעיקר מנוע איסוזו 3.9 אטמוספרי שהיה להיט אמיתי באפריקה.
אז מה יש לנו כאן? חכו. אני הולך לשים קפה ונמשיך.
אסף.
תגובה: פגמים בשיקול הדעת - זה נראה כמו נ.נ.
הטלפון מצלצל. על הקו מישהו שמכיר מישהו כאן מהאתר. הוא שמע שיש לי ריאו. הוא משכיר כלי רכב לסרטים ורוצה לקנות את הריאו.
זה תחביב, אני אומר לו - אז מבחינתי כסף לא מחליף כאן ידיים. תציע לי משהו מעניין אחר, החלפה.
מעניין אותך קומנדקר דיזל? היא שואל. בטח מעניין. יש רשיון? יש, אבל צריך לעבוד בשבילו. לנסוע להביא אותו והבנאדם שהרשיון אצלו קצת לא זמין, ודברים כאלה. יאללה. סגרנו.
אני נוסע לראות במה זכיתי. בסככה במושב עומד מה שנראה כמו משהו שהיה פעם נ.נ. מעוך, שבור, אף חלק כמעט לא שמיש. סרני NAPCO וקבינה של בטשית. ארגז ממוגן וכבד. נראה זוועה. לידו שתי שלדות נ.נ., אחת מהן מהדגם הלא מחוזק ועם מנוע וגיר וסרני אביר. היא חלודה וכבר עברה תיקונים גסים של מוסך טרקטורים במושב. השניה מחוזקת ונראית מצויין. על הרצפה תיבות העברה, 200 ו 205. וגלי הינע. זה מתחיל להיראות מעניין. יש רשיונות וחלקים לשני נ.נ.ים. אני לוקח מה שצריך להרכיב אחד הוא משתמש בשאריות להרכיב את השני.
אני בוחן מקרוב את המנוע. פרקינס 4.236 - מנוע של שופל, ושל טרקטורים "צהובים", ושל טרקטורים חקלאיים, ושל סירות, ושל מכונות מכל מיני סוגים, וזה אפילו היה מנוע שהורכב בלנדרוברים ובפורד F בשנות ה70 ואפילו... אפילו בטויוטה לנדקרוזר סדרה 70 רגע לפני שטויוטה עברו ל6 צילינדרים. בקיצור... סוס עבודה עם מומנט של שופל. חלקים לא חסרים לבהמות האלו, רק כוחות סוס.
אני מעביר אלי לאט לאט את החלקים, אוסף עוד פריטים ממקורות שונים, שעונים, כיסאות, ידיות, המון המון פריטים, ומתכונן להרכבה. החלק האחרון שאני אביא יהיה השלדה עם הסרנים- השלדה המחוזקת כמובן.
שנה אחרי, והחלקים היחידים שחסרים לי הם הקבינה עצמה - (שהיא בסך הכל קאול וקיר אש עם חתיכת ריצפה. עם מידת השיפוץ שנדרשת לקבינה הקיימת, אני מעדיף כבר לחתוך לכופף ולרתך קבינה חדשה. זה באמת ברמה של כמה חלקי פח קלים לייצור, ממש כמו שהתכוונות בתע"ר אי אז בשנת 1970 או משהו כזה, ואם למישהו יש קבינה של נ.נ. בחצר, זה הזמן לומר. אני בא לקחת במחיר הברזל (200 שקל לטון בימינו)) והכנפיים ( גם הן עשויות חלקי פח קלים לייצור), ועוד קצת פיצ'יפקס.
בשבועות הקרובים אני מביא את השלדה והסרנים, ואז מתחילים להרכיב הכל...
מה בתוכנית?
להרכיב את הנ.נ. נאמן למקור.. כמעט. בלי סגירה. אולי אפילו בלי חלון קדמי (למרות שיש לי מסגרת חלון במצב מצויין וגם מגבים ומתזים והכל). אפריקה. שינויים עיצוביים קלים בכנפיים, הארגז הוא בגרסה הנדירה הקצרה מה שאומר שהקבינה תהיה בגרסה הנדירה גם היא - כפולה לארבעה נוסעים, הסבה להגה כוח (חשוב...) - וצמיגי 37 במקום 9.00-16. המידה הזו עם יחסי ההעברה המהירים תביא את הנבלה עם מנוע דיזל ב2400 סל"ד ל80 קמ"ש.
איטי, רועש ומגניב.
יש על הגיר מפרש כוח אז אני אחפש מאיפה אפשר לפרק כננת מכנית שהיתה במקור על הכלי ואבדה, וזהו בערך.
מטופש, אני יודע.
אבל נראה לי כמו פרוייקט ראוי.
מה, לא?
אסף.
תגובה: פגמים בשיקול הדעת - זה נראה כמו נ.נ.
כן.
אבל בלי תמונות אתה מת בשבילינו...
פגמים בשיקול הדעת - זה נראה כמו נ.נ.
סופר מעניין. בהצלחה!
כמובן, אם תזדקק לעזרה ...
תגובה: פגמים בשיקול הדעת - זה נראה כמו נ.נ.
ראוי - ללא ספק
אבל כבד.... אוי כמה כבד....
אחרי כמה שנים של פירוק והרכבה של בהמה במשקל של 3 טון, המעבר לגרמניה חטובה במשקל 700קג זה פשוט ברכה.
תגובה: פגמים בשיקול הדעת - זה נראה כמו נ.נ.
[IMG]https://uploads.tapatalk-cdn.com/20170201/239e242ba2c6a7ad5545ffaa
25aac920.jpg[/IMG]
ומאיזה דגם זה?
תגובה: פגמים בשיקול הדעת - זה נראה כמו נ.נ.
תגובה: פגמים בשיקול הדעת - זה נראה כמו נ.נ.
זה כמובן m601.
אגב... סט קומפלט של קבינה כנפיים מכסה מנוע וגריל של כזה - גם יסדר אותי אם מישהו נותן במחיר סביר.
אסף.
תגובה: פגמים בשיקול הדעת - זה נראה כמו נ.נ.
יש מצב שקרוב לכיפה של הר חמרן יש עדיין את רוב הקבינה של נ.נ. מטרה.
תגובה: פגמים בשיקול הדעת - זה נראה כמו נ.נ.
מטרות יש בשפע ובמקומות נגישים יותר. יש בהן חורים. יותר ממה ששווה לשפץ במקרה הזה.
אסף.