כביש 317

[amimiller]

האם הנסיעה בכביש הנ"ל מותרת ובטוחה?

[איל מ]

מותרת כן.
בטוחה? הכל יחסי. מאות כלי רכב ישראלים נעים על הציר הזה ביום. הוא סמוך לשטחי a כך שתמיד קיימת סכנה כלשהי. אין לי מידע קונקרטי על התראות ספציפיות באזור כך שאין לי מה להמליץ או לא, אבל בשגרה הוא ציר סבבה לגמרי.
דווקא ההמשך שלו צפונה חזרה לכיוון 60 עובר בפאתי כמה ישובים, אבל גם שם אם אין בלאגן ספציפי האוכלוסיה די רגועה.

[נמרוד]

הכביש ממיתרים לכרמל - הייתי "חתום" עליו במילואים לפני כמה שנים. עדיין נוסע עליו מדי פעם. סך הכל כביש מאובטח היטב. סע לשלום.

[דרור ברלי]

תזכורת לכל מי שעומד לנהוג באיו''ש ולא מכיר:


הסכנה העיקרית בכבישי איו''ש היא לא פח''ע אלא תאונות דרכים.

כבישים מפותלים. אם אין עליהם תנועת ישראלים וישובים ישראליים בסביבתם, אז הם גם לא מתוחזקים. חלק גדול מהם חשוכים.

הנהגים הפלסטינים המקומיים הם פורעי-כבישים. אין לי מונח אחר לתאר את צורת הנהיגה שלהם. לחיים אין ולו בדל ערך בעיניהם, גם לא לחייהם עצמם.
חלק לא קטן מכלי הרכב הם ''משטובות'' - גרוטאות שהורדו מהכביש בישראל ו''הוחזרו לחיים'' באיו''ש והן נוסעות במצב טכני ירוד ביותר. בעומס יתר, ללא בלמים או ללא אורות או עם מערכות מתלים והיגוי מאולתרות או עם צמיגים קרחים. או הכל גם יחד כיד הדמיון.

סע בעירנות מלאה.
תהיה מוכן שיעקפו אותך ומולך על קו לבן.
תהיה מוכן למכוניות ללא אורות שיגיחו מולך בחושך.
תהיה מוכן לעקיפות פרועות. לאיבודי שליטה מכל סוג שהוא.
למכוניות שיתפרקו לך מול העיניים.

תהיה מוכן להגיב מהר.

[איל מ]

לצערי הרבה פעמים גם היהודים נוסעים כמו חארות.
לפעמים זה בתירוצים בטחוניים כאלו או אחרים ("אני לא אתקע אחרי רכב פלסטיני איטי או בין שני רכבים פלסטינים כדי להמנע מאמבוש" או סתם לא לנסוע לאט במקומות מסוימים), אבל האמת העצובה היא שברוב המקרים זאת פשוט תרבות המערב הפרוע שקיימת ומעודדת עבריינות.

[דרור ברלי]

יהודים נוסעים כמו חארות כאן בישראל. שם זה קצת אחרת. אבל למה זה קורה, מאין הגיע דפוס הנהיגה הזה, מי נוהג פרוע יותר או מה דתו/שיוכו הלאומי של הנהג המתפרע, ממש כמו המצב הכלכלי והפוליטי שם או מי הריבון ומי אחראי ואם יהיו שתי מדינות או מדינה אחת, זה ממש לא משנה וגם לא אכפת לך באותו רגע כי כל מה שאתה רוצה זה להגיע בשלום ולהימנע מתאונה.

כשאני נוהג שם, ויוצא לי לא מעט, אני אשכרה מפחד מזה. כי לא מספיק שאנחנו משתדלים לשמור על חוקי התנועה. צריך להיות מוכן לשטויות שאחרים עושים. והם עושים שם שטויות מהסוג שכבר לא רואים כאן. דברים שלא מתקבלים על שום דעת ובגלל שהם לא מתקבלים על דעתנו גם בחלומות הגרועים שלנו, אנחנו מופתעים. לא מוכנים אליהם.
נניח יורד גשם. הכביש חשוך ובמצב לא משהו. אתה נוהג בירידה ארוכה. פס לבן. מולך שיירה של רכבים שזוחלים אחרי משאית. לך זה ברור מאליו שאף בר-דעת לא ייצא לעקיפה של כל השיירה בעליה עם פס לבן כשבמונית-טרנספורטר/טרנזיט שלו יושבים 20 אנשים במקום 12 ושדה הראיה שלו אפס. לא עושי םכזה דבר כי זה מסוכן. גם הם בני אדם ורוצים לחיות, נכון?

נכון. אבל הם כן עושים את זה כי מבחינתם זה חלק מהחיים הרגילים שמילא אין להם ערך מי יודע כמה. והם מפתיעים אותך. וזה עוד טוב כי במקרה הזה מדובר בנהג מונית ברכב יחסית מודרני ובהנחה שהוא תקין פחות או יותר. תוסיף למשוואה הזאת רכבים שהם במקרה הטוב לא תקינים ובמקרה הרע גרוטאות ממש. עד שלא תראה רכב שהמתלים שלו מחוברים בברזלי בניין וחוטי ברזל (אמיתי) לא תבין עד כמה זה הזוי.

חלק גדול מה''משטובות'' אגב, נושאות לוחיות רישוי ישראליות. ממש כפי שהגיעו מישראל. וזה מטעה וגורם לנו להתייחס למכוניות הללו כאל ישראליות לכל דבר ולחשוש פחות = להוריד עירנות. סכנה אמיתית.