כשמגיעה מילה טובה אז....

[דרור ברלי]

נכון, זה בפורום רישוי, כי זה העניין שבגינו נאלצתי להזדקק לשירותי המקום הכי מתועב/שנוא/מפחיד/מייאש שאנחנו מכירים - משרד הרישוי.
בסיכומו של עניין, זה הביא אותי לכל מיני מחשבות על כמה דברים שאנשים חכמים כאן אמרו לי לא פעם ובראשם - מה אני עדיין מחפש בגוש דן בכלל.

מעשה שהיה כך היה: כמו כל ג'יפאי, מתישהו אין ברירה ונזקקים לגשת למשרד הרישוי להסדיר עניין דחוף.

לא ניכנס כאן למה בדיוק, אבל אני מרגיע שלא קרה שום דבר רע. רק טוב. כל מי שמכיר וצריך להבין יבין מהר במה ובמי מדובר. את כל מה שצריך לעשות מראש (בדיקות והכנות) עשיתי וכל הניירת הדרושה כחוק כבר הייתה לי בכיס. ניגשתי למשרד הרישוי בחולון באופן הכי טבעי/מותנה כי אני גר בחולון וזה כאן, במרחק יריקה מהבית.

הם פותחים בשמונה וחצי, אז הגעתי בשבע בבוקר לתפוס תור (כן אני יודע שתיכף יקפוץ החכמולוג התורן ויכריז אפשר להזמין תור מראש. תיאורטית זה נכון, אבל אל תשכח שאתה לא החכמולוג היחיד שהזמין מראש. יש עוד 200,000 כמוך. בדרך כלל לפניך). כמובן שבשבע כבר היו איזה 150-200 איש לפני. איך נרשמים? מסתובב שם איזה ערסוואת עם קסקט לבן של נייק, סטייל החיילים של משפחות הפשע, ובידו עט ודף נייר. נרשמים אצלו והוא לא בדיוק טורח להכריז על זה, גם אין שום שלט שמכוון אליו. אז אם כמוני, לא תדעו את זה מראש, תפסידו כמה מקומות יקרים בתור.... אתם צריכים לחפש ולמצוא אותו.

בכניסה כבר נפרסים המאבטחים. לא שניים ולא ארבעה אלא הרבה יותר. חלקם חמושים ברוס"ר תבור קצר. היתר באקדחים. הרבה רושם. כנראה שאין ברירה, כי כל חולוני יודע שמלבד ימית 2000, משרד הרישוי זה המקום בהא הידיעה שגורם לאנשים לצאת מדעתם ולהיות אלימים.

בשמונה ורבע הקסקט-נייק מקריא את השמות וכל הנידונים מסתדרים בתור ארוך.
אחד המאבטחים מזהיר מראש לא להכניס שום חפץ חד ו/או מתכתי ומכניס אותנו חמישה-חמישה. בדיקה וחיפוש יסודיים, כמעט חודרניים + גלאי מתכות צפצפני. הסיטואציה מזכירה קצת את הגייט של אל-על בפרנקפורט (למי שמכיר). קצת דבילי במציאות של היום - כי מי צריך סכין או אקדח כשהנשק האולטימטיבי במחוז חיב"ר הוא בכלל כסאות כתר פלסטיק לבנים?....
השעה 08:29:59 ואז, על השנייה, נפתחת הדלת הפנימית ונכנסים לאולם. ההמתנה ארוכה ומייאשת אבל המיזוג מצוין (בכל זאת המקום עבר שיפוץ לא מזמן).

מגיע תורי. ניגש לפקידה. אישה מבוגרת, נראית דודה טובת-לב כזו. רק נראית.
בוקר טוב. היא לא עונה ולא מזיזה את העינים ממסך המחשב שלה.
אני מסביר לה לכבוד מה באתי לבקר אותה ופורש את כל הניירת הרלוונטית.
"מצטערת, צריך חותמת של בעל המוסך/מתקין".
הנה, בבקשה. הוא חתם. כאן, כאן וכאן.
"לא, זה לא טוב".
למה ככה?.... הנה החותמת באדום עם השם שלו, מס' העוסק המורשה, חותמת. בכל שלושת המקומות שצריך.
"מצטערת, ככה לא נראית חותמת".

זה המקום לציין שאיש המקצוע ששלח אותי למשרד הרישוי הוא מקצוען מס' 1 בתחומו. באמת פדנט, ישר כמו סרגל בכל המובנים, באמת יודע את העבודה. אני לא הראשון שעבר את התהליך אצלו. הוא לא מפספס שום פרט בדברים האלה. גם החותמת שלו מושלמת, ברורה כזאת, והוא דופק אותה על המסמכים באופן כל כך מאוזן, עד שהחתימה נראית כמו חלק מהדפוס של המסמך.

ואם ההתעקשות על מראה החותמת לא מספיקה, היא דורשת עוד איזה אישור, משהו שמתפרש על פני חמישה מסמכים. "תחזור עם חותמת וחמשת המסמכים. בלי זה אני לא יכולה לבצע את הפעולה". אבל זה בצפון, אני מנסה, אני אפסיד יום עבודה.... "לא מעניין אותי. יש כללים. אתה לא יכול לצפצף על הכללים".

לפני שהחולוני עולה לי לראש ומתפוצץ החוצה, אני מנסה לפשפש בזכרוני הדהוי, אולי בכל זאת אני הטמבל ושכחתי לקחת ממנו איזה מסמך?.... טלפון לבחור, והוא לא מבין מה הגברת רוצה. "נתתי לך את כל המסמכים, כל הפרטים וכל מה שצריך. סתם מטרטרים אותך".
שמע, אין לי מושג אבל היא מתעקשת. אולי בכל זאת שכחנו משהו?...
"אני בטוח שלא שכחנו כלום. איפה אתה?"
במשרד הרישוי בחולון...
"................... מה אתה, אידיוט?... מי הולך לחולון?.... אני יודע שתצטרך לנסוע שוב ולבזבז זמן, אבל חבל שישגעו אותך. תבוא למשרד הרישוי אצלנו". כבר לא נשאר זמן ומיהרתי לעבודה.

ויהי ערב. ויהי בוקר. יום חדש.
אז הבוקר, בוקרו של יום חדש (שלישי) נסעתי צפונה ל"אצלנו". עיר אפרורית בפריפריה. סניף משרד הרישוי בקומה שלישית של קניון. חמישה אנשים לפני בתור. מאבטח משועמם, בלי רוס"ר מפחיד, משחק בטלפון שלו. שלוש פקידות. עיתונים מונחים על הכיסאות, שיהיה מה לעשות כשממתינים. לא הספקתי לקרוא כלום בעיתון כי המתנתי אולי דקה וחצי, לא יותר - ותורי הגיע.
כהרגלי אני מברך בבוקר טוב ובחיוך. "בוקר טוב", עונה לי הפקידה במאור פנים.
נתתי לה את כל המסמכים ותוך חצי דקה הפרוצדורה הסתיימה וקיבלתי את מה שהייתי צריך לקבל.

תסלחי לי, אבל אפשר עוד שאלה?
"בוודאי".
איך זה שאצלכם כולם נחמדים, והכל רגוע, ומקבלים כאן תענוג של שירות כמו שצריך, ממש חוויה טובה שמתחילה לי את היום ברגל ימין ועם חיוך, ובחולון מוציאים לנו את המיץ וגורמים לנו להצטער שנולדנו?....
"בחולון מטרטרים אתכם כי הם יכולים. כנראה נהנים מזה".
אז למה היא ביקשה ממני כל מיני מסמכים?
"בכלל לא צריך שום מסמך נוסף, הבאת את כל מה שצריך. הנהלים הם אותם נהלים בדיוק. גם בחולון וגם כאן, יש לי את כל הפרטים כאן במערכת וגם להיא בחולון יש. תבין, כאן זה לא חולון ולא ת"א ואתה לא הראשון שבא מהמרכז לכאן להסדיר את העניין הזה כי התייאש מהיחס שלהם. בעל המקצוע ששלח אותך מוכר כאן, הוא פדנט, הוא ישר, הוא עושה הכל לפי הכללים, הוא לא שוכח שום פרט. בחולון סתם נהנו להתעלל בך, זה לא חדש הסיפור הזה".

הייתי המום. לא ידעתי מה עוד לומר לה חוץ מ"תודה רבה לך על שירות מצוין. איזה כיף שעוד נשארו אנשים כמוך בשירות הציבורי, שיהיה לך יום נהדר".
"תודה גם לך, שיהיה גם לך יום הכי טוב".


לא להאמין.
יצאתי החוצה לקניון ושפשפתי עיניים לבדוק שאני לא חולם. זה משרד רישוי?.... אני בישראל?...
אז מגיעה מילה טובה לעובדי ציבור שבאמת נותנים שירות. אדיבים, יעילים, חייכנים, מביני עניין. שלא מתייחסים אליך כאל אויב ונודניק, שלא מטרטרים אותך. שעושים לך טוב על הנשמה וגורמים לך להתעודד ולהבין שלא צריך שירותי מאכערים בשביל כל דבר ושאולי עוד יש תקווה למדינה הזו, בחיי.
אז תודה לך, פקידה נחמדה שעשתה לי את היום, במשרד הרישוי הקטן ב"אצלנו", עיר אפרורית בפריפריה.

-------------------------------------------

לא אלאה אתכם איפה זה "אצלנו" ולו רק משום שאני משוכנע שאת כל מה שכתוב כאן קוראים גם חורשי רעתנו - ואם מישהו מהם פונקציונר באגף הרישוי של משרד התחבורע היהודי וחלילה אכתוב כאן עוד פרטי זיהוי על סניף ספציפי של משרד הרישוי שנותן שירות כמו שצריך ולא מתעלל בציבור, הוא כבר ימהר לערוך שם ביקורת ולוודא שמעתה ואילך הם יקפידו להתעלל כראוי ולעשות את המוות כמתבקש, לפי הנוהל המקובל בסניף חולון.

או שככה זה. שזה אשכרה ההבדל בין ת"א לפריפריה. קצת פחות משעה נסיעה, ואתם ביקום אחר. כנראה שאצלנו במרכז, בת"א רבתי, זה באמת "לב המאפליה" כמו שנמרוד קורא לזה. הלחץ, הצפיפות, הפקקים, האוויר המזוהם והמסריח, החום והלחות, הזיעה, העצבים, היוקר הפסיכי של כל דבר, תאוות הבצע, הרוע הצרוף, חוברים יחד למציאות מחרידה שבה אדם לאדם זאב ועל אחת כמה וכמה פקיד לאזרח = דרקון.
גוש דן/מדינת ת"א והפריפריה הם שתי מדינות שונות. הכל אחרת, גם האנשים כנראה שונים.
ירד לי האסימון. אולי באיחור אבל ירד.

[הירשפלד יובל]

שמח שהצלחת להסדיר לבסוף את הענין שלשמו הגעת. בהקשר לפריפריה , גם אנחנו בירושלים נחשבים בהרבה מובנים פריפריה. שמעתי , ומזלי רק שמעתי על נפלאות המרכז/חולון , אבל אצלנו בי-ם , מחוז שנדרש להתמודד עם אוכלוסיה יותר מגוונת , עד היום נתקלתי ביחס קורקטי , גובל באדיב , עם נכונות לעזור ולנהוג בך מנהג בית הלל איפה שניתן. כנראה שקשיות/גבהות הלב של משרד התחבורה מתרכזת באיזור מרכז.

[המשוטט]

בוקר טוב אליהו

מזמן אני מסדיר ענייני משרד רישוי בקצה כביש 5

Sent from my SM-G950F using Tapatalk

[yoni_0000]

לא רק משרדי רישויי...
בנקים, דואר, מרפאות.. כל אלו שסיוט לבוא אליהם יותר ידידותיים למשתמש ככל שמתרחקים מהמרכז ומהערים הגדולות.

[ModChiP]

כיף לשמוע.
אגב, כשכתבת על המגבת עלתה לי תמונה בראש, מעניין כמה זמן זה ישאר לי בראש, תותח.

[GodsFather]

לא חידשת פה כלום, כבר דיברנו על זה בעבר....

ואם יורשה לי (וגם אם לא), את עניין התיאור של הגברת ראוי היה להותיר בשולחן העריכה...

עד כאן טרחנות לשבת

Sent from my LON-L29 using Tapatalk

[elibaba]

אני לא אופתע אם המדיניות בחולון יזומה על מנת לספק עבודה לחברינו המאכערים.

כשיש התעללות, יהיה מי שמשלם כדי להחליק.

[דרור ברלי]

לא חידשת פה כלום, כבר דיברנו על זה בעבר....

ואם יורשה לי (וגם אם לא), את עניין התיאור של הגברת ראוי היה להותיר בשולחן העריכה...

עד כאן טרחנות לשבת

Sent from my LON-L29 using Tapatalk

חידשתי גם חידשתי: כמי שנוהג לקטר על התנהלות עובדי ציבור, אני לא מתבייש לתת מילה טובה לאלה מביניהם שמתנהלים כראוי ומגיעה להם המילה הטובה ואולי אפילו פרח.

היא עשתה לי את היום, הפקידה במשרד הרישוי הפריפריאלי הקטן.
אני מוקיר אותה על כך.

לגבי תיאור המגבת, אני מקבל את דעתך ומוחק.

[דרור ברלי]

מחקתי

כיף לשמוע.
אגב, כשכתבת על המגבת עלתה לי תמונה בראש, מעניין כמה זמן זה ישאר לי בראש, תותח.

שמח שהספקת להינות, אבל בכל זאת קיבלתי את הערתו של הסנדק.

[דרור ברלי]

לא רק משרדי רישויי...
בנקים, דואר, מרפאות.. כל אלו שסיוט לבוא אליהם יותר ידידותיים למשתמש ככל שמתרחקים מהמרכז ומהערים הגדולות.

מי ששפיותו, איכות חייו והרוגע שלהם חשובים לו, ראוי שיתרחק מהמרכז כמו מצרעת. זה בית משוגעים כאן.
אילוצי עבודה, אני יודע, אבל כמו שכתבתי - ירד האסימון וגם ההחלטה נפלה. ברגע שתגיע ההזדמנות, אני עף מכאן לאחד הקצוות ולא חוזר עוד לת"א וסביבתה למעט לסידורים דחופים כשאין ברירה. הטירוף של גוש-דן עלה לי עד כאן.
עכשיו אני מחפש הזדמנות - מי שיודע על משהו, הצעה מעניינת כלשהי, שירגיש חופשי להציע הצעות. מוכן גם ללכלך את הידיים.

[נדב42]

לפני שאתה מחפש את קצוות הארץ, דע לך שהרשויות באזור כפ"ס/רעננה ידידותיות למדי, הפתיעו אותי לטובה פעמים רבות. אולי כי אין פה יותר משרד רישוי. כשהיה, הוא היה סבבה ...

ובמושבים בסביבה יש אפשרויות מגורים בכל מיני רמות מחירים, אבל תצטרך מקום שהסופה תהייה חבוייה ומאובטחת ...

[דרור ברלי]

לפני שאתה מחפש את קצוות הארץ, דע לך שהרשויות באזור כפ"ס/רעננה ידידותיות למדי, הפתיעו אותי לטובה פעמים רבות. אולי כי אין פה יותר משרד רישוי. כשהיה, הוא היה סבבה ...

ובמושבים בסביבה יש אפשרויות מגורים בכל מיני רמות מחירים, אבל תצטרך מקום שהסופה תהייה חבוייה ומאובטחת ...

אתה יודע שאת כפ"ס וסביבתה אני פוקד מדי שבוע, לעתים פעמיים ושלוש בשבוע. זהו מוקד פקקים לא שפוי בעליל, החום והלחות הם בדיוק כמו בחולון ואם לא מספיק אז גם המחירים פסיכיים.

אז תודה, אבל לא. השפיות והשקט חשובים לי.

[omri_t]

לא חידשת כלום.
כל אזור המרכז הוא עוסה מגעילה של גיפה בכל נושא.

למה?
כי מרוב שאנחנו מתקדמים ומערביים אנחנו אנשים בלתי נסבלים.

[איל מ]

מי ששפיותו, איכות חייו והרוגע שלהם חשובים לו, ראוי שיתרחק מהמרכז כמו מצרעת. זה בית משוגעים כאן.
אילוצי עבודה, אני יודע, אבל כמו שכתבתי - ירד האסימון וגם ההחלטה נפלה. ברגע שתגיע ההזדמנות, אני עף מכאן לאחד הקצוות ולא חוזר עוד לת"א וסביבתה למעט לסידורים דחופים כשאין ברירה. הטירוף של גוש-דן עלה לי עד כאן.
עכשיו אני מחפש הזדמנות - מי שיודע על משהו, הצעה מעניינת כלשהי, שירגיש חופשי להציע הצעות. מוכן גם ללכלך את הידיים.

דבר עם גיתאי. יחסית שקט ועדיין תוכל להגיע לסידורים בעיר.
לא יודע לגבי המחיר

אגב,
אני גם נהניתי מהשיחה שלך עם המגבת. אפשר לחלוטין להבין את המקום של התיאור הגרפי כחלק מכתיבה שיוצרת עניין, ולא חייבים כל פעם לחפש בכוח ממה להעלב.
(מצד שני מה אני מבין, 99 אחוז מהאנשים סביבי טוענים שאני אטום).

[הכוכב הכחול]

ולא חייבים כל פעם לחפש בכוח ממה להעלב.

+1

[נדב ש.]

מי ששפיותו, איכות חייו והרוגע שלהם חשובים לו, ראוי שיתרחק מהמרכז כמו מצרעת. זה בית משוגעים כאן.
אילוצי עבודה, אני יודע, אבל כמו שכתבתי - ירד האסימון וגם ההחלטה נפלה. ברגע שתגיע ההזדמנות, אני עף מכאן לאחד הקצוות ולא חוזר עוד לת"א וסביבתה למעט לסידורים דחופים כשאין ברירה. הטירוף של גוש-דן עלה לי עד כאן.
עכשיו אני מחפש הזדמנות - מי שיודע על משהו, הצעה מעניינת כלשהי, שירגיש חופשי להציע הצעות. מוכן גם ללכלך את הידיים.

Welcome to the club...

בשביל לחצות את צומת מגידו אני צריך דרכון....
רק המחשבה על נסיעה למרכז בגלל אי אילו סיבות מעלה בי חלחלות כל פעם מחדש...

[asafk]

הפריפריה של חולון אכן מקום עם טיפוסים בעייתיים. אצלנו במרכז דווקא כל עובדי הציבור על הכיפאק.
הבעיה היא שאין משרד רישוי אז צריך להרחיק לפריפריה, ואם פריפריה אז עדיף אריאל למשל על פני ערי הפריפרייה הבעייתיות חולון פתח תקווה או בני ברק.

אסף.

[נמרוד]

אילוצי עבודה, אני יודע, אבל כמו שכתבתי - ירד האסימון וגם ההחלטה נפלה. ברגע שתגיע ההזדמנות, אני עף מכאן לאחד הקצוות ולא חוזר עוד לת"א וסביבתה למעט לסידורים דחופים כשאין ברירה. הטירוף של גוש-דן עלה לי עד כאן.
עכשיו אני מחפש הזדמנות - מי שיודע על משהו, הצעה מעניינת כלשהי, שירגיש חופשי להציע הצעות. מוכן גם ללכלך את הידיים.

בשעה טובה, סוף סוף אתה משלים עם מה שאתה. כמו שיש נשים שנולדות בגוף של גברים - אתה ברלי נולדת בעיר הלא נכונה ואתה חמישים שנה נאבק בזהות האמיתית שלך. אולי גם נולדת במדינה הלא נכונה, אבל אוסטרליה זה באמת תיקון רחוק מדי. אל תתפשר על פריפריה קרובה וכל מיני קשקושים כאלו. רק לנגב. אתה נולדת לגור במצפה רמון. איך אתה אוהב להגיד? אני רציני לגמרי.

[PW]

בשעה טובה, סוף סוף אתה משלים עם מה שאתה. כמו שיש נשים שנולדות בגוף של גברים - אתה ברלי נולדת בעיר הלא נכונה ואתה חמישים שנה נאבק בזהות האמיתית שלך. אולי גם נולדת במדינה הלא נכונה, אבל אוסטרליה זה באמת תיקון רחוק מדי. אל תתפשר על פריפריה קרובה וכל מיני קשקושים כאלו. רק לנגב. אתה נולדת לגור במצפה רמון. איך אתה אוהב להגיד? אני רציני לגמרי.

"בנגב יבחן העם בישראל"
דב"ג

[נדב42]

אתה יודע שאת כפ"ס וסביבתה אני פוקד מדי שבוע, לעתים פעמיים ושלוש בשבוע. זהו מוקד פקקים לא שפוי בעליל, החום והלחות הם בדיוק כמו בחולון ואם לא מספיק אז גם המחירים פסיכיים.

אז תודה, אבל לא. השפיות והשקט חשובים לי.

אני יודע, ויודע גם את הסיבה, ולכן הצעתי מה שהצעתי. ויש גם מחירי דיור שפויים אם אתה זורם עם יצירתיות של מושבניקים ... גרתי לפני כמה שנים בלופט של 160 מטר בכ- 3.5k כולל מיסים, 5 דקות (ברגל) מכפר סבא ...

אלמלא הצורך הזה כבר מזמן הייתי גם אני שולח אותך (וגם את עצמי) לנגב.

עבורך הייתי ממליץ דווקא את כיוון דימונה/ירוחם, כדי שכשתצטרך להגיע למערכת עיתון כלשהו או לאסוף רכב מבחן, תוכל לעשות את זה ברכבת ולהגיע נינוח ולא עצבני מנהיגה הזוייה ...

לעצמי אני מאחל למצוא מקום באחת מחוות הבודדים ולעסוק שם בהכנת גבינות

אבל חזון למועד ...