הסיפור על גרוטאת סמוראי ואיך אפשר להנות מהחיים

[אומי5]

אני חשוב שזה שלב שכמעט כולם עוברים אותו.
הבעיה היא כשמייעצים לצעירים/קצרי תקציב ולפעמים שוכחים שגם אנחנו היינו כאלו.

אני עוד בשלב המעבר בין השלבים.

בשביל לטייל אפילו לא חייבים לשלב 4X4, אפשר לטייל עם חיפושית, או עם גרוטראלי. נכון, זה מוגבל מאוד, אבל עובד ומעלה לא פחות חיוכים על פני הנהגים.

[נמרוד]

איזה בחור דרור?

[nirs]

אצלי עברו 2 ניבות תחת הידיים (קשה להיגמל...)
למען האמת הראשונה נגנבה (למזלי היה מקיף והיתה התנהלות מעניינת מול הביטוח (נשאיר את זה לשרשור אחר)).
מדגיש כי גם הניבות טופלו היטב (מעולם לא באחזקת שבר) ובמיטב כספי הדל. מעולם לא הרגשתי לא בטוח שנהגתי בהן והן מצידם כמעט ולא אכזבו.


Sent from my iPhone using Tapatalk

[דרור ברלי]

איזה בחור דרור?

ההוא מהשרשור שמחפש רכב שטח אמין וחסכוני בדלק ורוצה ג'ימני - אבל מנסים לדחוף לו דיפנדר או סופה.... כי אם לא יחווה את זה בגיל 23, כבר לא יחווה את זה לעולם.... עאלק.

[איל מ]

אבל דרור, אנחנו בשרשור אחר. שרשור נוסטלגיה שכל תפקידו הוא להשאיר את השרשור של הבחור "ההוא" נקי. תודה שהתבלבלת בשרשור ונסלח לך... 👨*❤️*💋*👨

[נמרוד]

אני, אמר האיש הכחול, אני מסיפור אחר

[DavidL]

"קצת הגיון כאילו?[/QUOTE]"
צחוקים...
ממרום גילך שכחת שההגיון הצעיר של בחור בן 23 שמזיין על הספסל האחורי שונה (קצת) מההגיון הבוגר שלך.
ברציונאל שאתה מציג, עדיף לשכור פעם בחודש גיפון 4×4 light, הכי הגיוני שבעולם...

[jonys]

מזיין על הספסל האחורי

צריך להוסיף שאלה לשאלון

[אומי5]

ממרום גילך שכחת שההגיון הצעיר של בחור בן 23 שמזיין על הספסל האחורי שונה (קצת) מההגיון הבוגר שלך.
ברציונאל שאתה מציג, עדיף לשכור פעם בחודש גיפון 4×4 light, הכי הגיוני שבעולם...

אם אפשר בחיפושית אפשר גם בגימיני.
(לפי מקורות זרים)

[דרור ברלי]

אבל דרור, אנחנו בשרשור אחר. שרשור נוסטלגיה שכל תפקידו הוא להשאיר את השרשור של הבחור "ההוא" נקי. תודה שהתבלבלת בשרשור ונסלח לך... 👨*ג�₪ן¸�*💋*👨

השרשור הזה נפתח בעקבות השרשור ההוא.

[גיא]

בסוף נמכרה באותו מחיר שנקנתה, אחרי שגם הגיר השני הלך בדרך כל בשר, ועם הגיר הראשון בבגאז' כנדוניה. (הבחור שקנה אותה חיפש פרויקט מכונאות. לא נראה לי שהוא הבין שהוא הולך על מסלול של דוקטורט...).
עריכה:
עכשיו קראתי את ההודעה של גיא. אם שלי לא היתה עם קרבורטור טיפש, הייתי מהמר שזאת שלי... לדעתי הקרבורטור החכם היה בדגמי ה1.7 היותר חדשים.

הניבות 1.7 היו עם הזרקה .. זה היה של הביוקר. ששלי היתה 1.6

ואגב, חלקי חילוף של פיאט וגם של וולבו ..

עכשיו נזזכרתי שפעם טבעתי איתה בנחל יפתחאל, נכנסתי בנסיעה, המנוע שתה מים וכבה .. נגררתי אחורה והנעתי כמו גדול .. אבל המחשב שתה מים. והקרב' עשה המון בעיות. אז החלפתי באוטו-ויק בנתניה לקרב' מכני רגיל ..

האוטו לא נתקע אף פעם .. בדסקברי שבאה אחריו הרגשתי הרבה יותר חוסר ביטחון מאשר בניבה.
אבל עם כל הכבוד לניבה, זה אוטו דיי פח. רעש מכני נוראי .. שהסמוראי הפתוח עם הטרנספר השורק הרגיש לידה כמו אוטו פאר שקט .. עם הויברציות הנוראיות מהטרנספר הלא מאוזן שפרקו את הפח .. עם ההגה עם התגבור המכני המשונה .. עם ידית גיר שאם אתה מנסה להעביר לחמישי ויש נוסעת במושב לידך זה עלול להגיע לתביעה של הטרדה מינית ... וכן, גם ריח של בנזין באוטו שהיה סגור ... למזלי אני לא מעשן.

[דרור ברלי]

"
צחוקים...
ממרום גילך שכחת שההגיון הצעיר של בחור בן 23 שמזיין על הספסל האחורי שונה (קצת) מההגיון הבוגר שלך.
ברציונאל שאתה מציג, עדיף לשכור פעם בחודש גיפון 4×4 light, הכי הגיוני שבעולם...

אם אפשר בחיפושית אפשר גם בגימיני.
(לפי מקורות זרים)[/QUOTE]



אם זה התבצע לתפארת במושב אחורי של מיני-מיינור....

אני חוזר ואומר - היום אנחנו אומרים "גרוטאה". אבל לפני 30 ומשהו שנה זו לא היתה גרוטאה.
זה היה האוטו הראשון. הוא לא היה אז כל כך ישן ואנחנו אהבנו אותו וחשבנו שהוא הכי טוב בעולם.

כששואלים אותנו שאלות ספציפיות שנוגעות להמלצות איזה רכב לרכוש וגם מגדירים לנו צרכים ופרמטרים ברורים ומפרט טכני רצוי, נבצר מבינתי למה כל אחד מוכרח להמליץ על הדגם והמותג החביבים עליו למרות שלעתים קרובות מדי הם חלוטין לא עונים ל"תנאי המכרז"....
ולמה כשמדובר בצעיר חסר נסיון, הוא בהגדרתו מוכרח לעבור את "טירונות היחידה" בצורת חוויית הסמוראי/ניבה המתפרקים, שבלעדיה הוא לעולם לא ייחשב לג'יפאי אמיתי....

[nirs]

זה הופך לשרשור נוסטלגי לניבה...
אצלי שתיהן היו 1.6, הרכב הכי פשוט בעולם.
טיפלתי אצל רוסי שיכור שהיה מקלל תוך כדאי הטיפול...
מקסימום עבירות במינימום כסף.


Sent from my iPhone using Tapatalk

[ishc]

Are you talking to me?
כי אם כן, בסמוראי הנוכחי לא תקעתי ולו פחפח אחד!
(אבל כן כמה ברגי איסכורית 😂&#128514



איתי

סליחה ומחילה

[ד ו ר ו ן]

ואגב, חלקי חילוף של פיאט וגם של וולבו ..

וגם BMW..

רכב מיוחד.

[asafk]

בשרשור 'ההוא' המלצנו, חלקנו, לקנות ג'ימני הכי סביר שנכנס בכסף - ובלי 'חובה' - לא שיהיה משופר, לא שיהיה ידני, לא כלום.
פשוט. שייסע, שיהנה מהדרך.

אסף.

Sent from my Redmi 4X using Tapatalk

[יגאל81]

רכב השטח הראשון הפרטי שלי.
. יש מוסך בנתניה, בונאר, הבחור קוראים לו גרש - הוא החליף לי גיר.

Sent from my Redmi 4X using Tapatalk

אצלי הניבה הייתה רכב ראשון. קנייה רנדומלית לגמרי אחרי הצבא. ראיתי כזו נוסעת ונדלקתי. היה לי אפס נסיון בנהיגת שטח. הייתי מטייל הרבה ברגל. ובקושי נסיון בנהיגה בכלל. סך הכל לנהוג מדי פעם במשפחתית האוטומטית של ההורים בסופי שבוע.

קניתי אותה בפחות מ6000 שקל.

לגרשון הגעתי אחרי שהרסתי בולם באחד הטיולים הראשונים. כשאספתי את הרכב לא הבנתי למה הוא שם לי בולם שבור ודולף בקופסת קרטון בבגאז'.
לקח לי זמן לקלוט שהוא כנראה המוסכניק הכי הגון שאי פעם הייתי אצלו. ושככה זה צריך להיות כשמחליפים חלק.

חצי שנה אחרי מכרתי את הניבה ב8000 והחלפתי אותה בכרטיס טיסה להודו.

אחרי הלימודים קניתי ניבה נוספת. גרשון כבר לא טיפל יותר בניבות. אבל עדיין שכבו אצלו חלפים. והוא עזר למצוא מה שהייתי צריך.

[ד ו ר ו ן]

גיא,
אתה זוכר את ההתכתבויות על הניבה בימים הטובים בצהוב?

ניבה..
רכב השטח הראשון ששילמתי מכיסי את ההוצאות עליו, וחתיכת תשלום זה היה.
מצד שני, הרכב השלים לי שעורי מכונאות על הדרך.
קוזאק סובייטי פשוט להחריד, נוח לעבודה ובאמת אפשר לתקן עם חתיכת חוט ברזל ופלאייר.
ואז, טרום האינטרנט, למצוא שיפורים וחלקים היה באמת מחייב להתאמץ ולכתת רגליים לכל מיני מוסכי נישה.
שרשרת טיימינג הגיעה עם מותחן במזוודה מרוסיה..
קופולונג גיר מ-BMW..
קיט קפיצי TJM עם בולמי סנסהטראק מאחור היו הדרופקיט שלי עוד לפני שידענו שיד לזה שם.
מקדימה ראנצ’ו מתכווננים והיא גיהצה בשטח.
קוייל אקסל, וכבלים ופלגים של ספליטפייר, וזה נסע מהר, ברעש איום בתא הנוסעים, תכלס הרגשה כמי במטוס קל.
עם הבד״ח כל הנסיעה.
לפני ההנעה, צ׳וק משוך לאורך מפרק אצבע, הנעה בלי לגעת בדוושת גז.. אחרי שהשעון חום מתחיל לזוז, סוגרים..
בנסיעה, שגרת סיבוב מחוגים.. לחץ שמן, טעינה.. נותנים נקישה עם האצבע על השעונים המכניים כי לפעמים הם נתפסים במצב האחרון שהיו.. כמו בפייפר רקוב.
והמחוג דלק שלפי כיוון הסיבוב ״מתמלא״ או מתרוקן״..
אבל מה, נהדר בשטח.
רכב במימדים של כמעט קוביה, יחס רוחב אורך נהדר, מאד יציב בשפצ, והגלגלים בפינות המרכב.
כן,
נהנתי מאד כשזה נסע, וסבלתי לא פחות כשנתקע.
טרום האינטרנט, כן?
אז אם לא היה לך חבר עם רכב שטח, לא היה ממש איך להתקבץ, אז נסענו עם הניבה לבד לטיולי שטח.

ולא, לא קניתי אותו כי הייתי רווק צעיר וקשוח, אלא כי זה מה שהתקציב אפשר.
סמוראי הכרתי מהגד״ש, הניבה יותר רכב בסדרי גודל, בכביש ובשטח.
ותמיד פסלתי לסיקס והסופה וההיילקס בעבודה ברקע הרכבים מהצבא..
אז ברגע שהיה אפשר, עוד באוניברסיטה, היא נמכרה, במחיר לא רחוק ממה שנמכרה.
עם הרבה נוסטלגיה שצריכה להשאר מאחור.

היה כייף, וכייף שהיה.

[גיא]

האמת שבקושי ...


Sent from my iPhone using Tapatalk

[הירשפלד יובל]

אם ב-vaz/ניבות עסקינן , היתה לי אחת 93 מס' שנים ,שירתה בנאמנות יחסית בארץ ובחו"ל ( ירדן ) ,עד שמאסתי במתלה הנפרד הקדמי שלה והחלטתי להתקדם מ-93 ל-87/88 עם 2 סרנים חיים. ביחס עלות/תמורה לזמנו ,נתנה אז תמורה מכובדת. חבר עם משפחה במינסק/בלארוס היה נוסע לבקר פעם בשנה. היה ספר רכב רוסי שלה עם ה-'part no והביא לי חלקים בפרוטות. באוטודאטה חישוקים 15"/16". בערך בשנת 2000 הרכבתי לה צמיגי אליאנס נאטו/militarily , "6-"16. ניילון 6p.r חדשים מחדרה. לירדן יצאנו , טרופר, גאלופר, ניבה ולמדריך מגנום.בגשר חוסיין המדריך ביקש שהניבה תהיה באמצע כי לא הכיר/ידע איך תשרוד. אחרי מס' עשרות/מאות ק"מ בירדן כשהמדריך ראה את ההתנהלות ורמת ההיכרות של הנהגים האחרים עם רכבם , ביקש ממני להיות מאסף. מה שכן בירדן סמוך לפיסגת איזה ג'אבל לא חישבתי/נערכתי נכון עם הבנזין. ה-vaz נתקע וכל הרכבים האחרים סולר. המגנום גרר אותי לפסגה ומשם דירדרתי אותו למטה למלון.בירידה , דלק הגיע למאייד ונדלק לעיתים. שלחתי נהג מונית שיביא בנזין. 2 הג'ריקנים פלסטיק , עלו לי יותר מתכולתם. עד כדי כך הבנזין היה זול.