דיון כללי בנושא רישוי מידות צמיגים לרכב

[ניר ל]

נושא שעולה בווריאציות שונות מדי מספר ימים בפורומים שונים מאז ראשית ימי הפורומים וכנראה מעסיק לא מעט מטובי בחורינו, הוא - מה עומד מאחורי תקנות הרישוי בנושא מידות צמיגים לרכב ולמה.
אי אפשר לטאטא את הנושא הזה מתחת לשטיח למרות שלדעתי שם מקומו, די נמאס מכל ההודעות הסתומות ששבות ועולות ללא מענה אמיתי, אם זה כ"כ מטריד אז בואו נשים את זה על השולחן ונברר אם אפשר אולי להוציא מדיון כזה משהו מועיל.
ברור שבדיקת התאמת המידה הרשומה על דופן הצמיג והשוואה לרשום ברשיון הרכב היא קלה ופשוטה, על כן היא מושכת אש מכוון בוחנים מסמכויות שונות ומשמשת עילה להורדת רכב מהכביש ופסילה במבחן רישוי שנתי. לא ברור מהי חשיבות התאמת מידת הצמיג לרשום ברשיון הרכב ולמה חשוב לציין את העובדה הזו ברשיון הרכב. אל תבינו אותי לא נכון, אני לא מיתמם.
נושא בטיחותי אחד שאין עליו עוררין, הוא שכל הגבהה של מרכז הכובד ברכב גורעת מהיציבות שלו ומכאן בבטיחות הנהיגה בו.
כל שאר נושאי הבטיחות הקשורים בשינוי מידת צמיגים ניתנים לתיקון אם יש צורך בכך - בלמים ניתן לתגבר אם יש צורך, רכיבי היגוי והנעה ניתן לחזק אם יש צורך, כל אלו ניתנים לבדיקה פשוטה ע"י מעבדה מוסמכת.

נחזור אם כך לעניין מרכז הכובד, הגבהת רכב מעלה את מרכז הכובד. אז מה ? האם קיים תקן כלשהו לכלי רכב שקובע מרכז כובד מקסימאלי ? לא ! האם זה רלבנטי לקבוע תקרה למרכז כובד מקסימאלי ? גם לא ! רכבים מסוגים שונים ומשונים נעים על כבישי הארץ והעולם, לכל אחד מהם מרכז כובד שונה והתנהגות כביש שונה לחלוטין. קחו שני כלי רכב מסוגים שונים - האחד מסוכן יותר מהשני.
כיול מתלים, חלוקת משקל, מרכז כובד, תכנון שלדה, אחיזת צמיגים וכו' וכו' אין סטנדרט להתנהגות כביש, היצרנים מתכננים ומייצרים עפ"י שיקולים משיקולים שונים, התנהגות כביש היא לא שיקול מוביל במרבית כלי הרכב ואף אחד לא מונע מהם להעלות את תוצרתם על הכביש.
אם יקבע מבחן יציבות בעל רף מינימום שמתחתיו לא יורשה רכב לנוע על הכביש הציבורי, אני אהיה הראשון שאגש אליו. מאידך - אני לא רואה שום סיבה שמשרד ממשלתי כזה או אחר יכבול אותי באופן שרירותי למידת צמיג כזו או אחרת עפי תקנות דרקוניות שמתחלפות חדשות לבקרים ללא שום הגיון ברור.

יועלו כאן טענות שונות לגבי ההגיון שמאחורי התקנות שבגללו חבל לנו על הזמן ולא יצא לנו כלום מנסיון להילחם על זכויותינו וחירותינו, כגון "יצרן הרכב יודע מה טוב" "הוא בדק וקבע וכו'..." עזבו אתכם מהבולשיט - אם האמר 2 יוצא מהמפעל עם צמיג 33" ויוקון יוצא בתחפושת אחרת עם אותם מכלולים ונתונים מאותו מפעל עם צמיג 30", זה לא בגלל עניין בטיחותי (ואם כן אז תנו לי להתאים את מכלולי היוקון למידה החדשה), אלא כדי שהגברת שמהווה את קהל היעד של מכירותיו בארה"ב תוכל לטפס אליו בקלות ולהעמיס בקלות את הקניות מהסופר.

אנחנו אנשים שמשתמשים ברכבי שטח למטרת נסיעה בשטח (לפחות באופן זמני עד שהבדואים והמחבלים יגרשו אותנו משם), אנחנו נוהגים בצורה אחראית וזהירה המתאימה לתנאי הדרך ולאופי הרכב שאנו נוהגים בו (אם לא כן, נעמוד למשפט וניתן את הדין), אנחנו עובדים קשה לפרנסתנו, משלמים אחוז ניכר ממנה למדינה, מקיזים את דמנו במלחמות, משתדלים לציית לחוקי המדינה, בינתיים זו מדינתנו.
אנחנו הרוב הדומם, מלח הארץ, מגיע לנו שלא יתעללו בנו הרשויות בשעות הפנאי המעטות שלנו.
אז בואו ננסח סוג של עצומה/ פנייה לרשויות המתאימות וננסה להזיז דברים. יש כאן אלפי גולשים, בינהם אנשי מקצוע בכל התחומים הרלבנטיים - לכו על זה ! תראו מה מועדון החמש הצליח להשיג עבור 48 חברים...

אני באופן אישי ישן טוב בלילה עם או בלי חקיקה כזו או אחרת, בעצם אני די מוטרד לפעמים שמא יגנבו לי את הג'יפ בלילה, אבל זה נושא לדיון אחר... מוכן כמובן לתמוך ולעמוד מאחורי עצומה כזו. בשלב הבא - "מי לעזאזל קבע שלא ניתן לשתול מנוע וי-6 בסוזוקי סמוראי ולמה?"

[נמרוד]

מצ"ב טור שכתבתי לפני כמעט שנה למגזין הרכב של דה-מרקר/הארץ, וגרר אחריו כמה תגובות ארוכות ונזעמות...

החודש נדבר על פגיעה מתמשכת של מדינת ישראל בזכויות האזרח, שלא זוכה לביקורת בדוחות אמנסטי. חוק עוולה כה מושרש שכולנו נולדנו לתוכו ואיננו מסוגלים לראות את העיוות. אולם מבט חיצוני בדמות שיחה מזדמנת עם חבר ג'יפאי מעבר לאוקינוס, מביאה כל פעם להלם מחשבתי - האם אנחנו נורמאלים, ושאר העולם משוגע? מדובר כמובן על תקנות התעבורה שלנו, על האיסור הגורף לשפר רכב, לבצע בו כל "שינוי מבנה" – איסור שלא נשמע כלל במדינות רבות, שבהן יש מסורת מוטורית.



שינוי מבנה רכב כשמו כן הוא. כל שינוי מבנה מחייב היתר כתוב מרשות הרישוי, והיתר כזה ניתן במשורה ורק לשינויים סטנדרטיים וברורים מאליהם כמו ארגז לרכב מסחרי או וו גרירה. במה שקשור ל"סתם" שיפור כלשהו של מכונית, משרד הרישוי קמצני ביותר. שוטר או בוחן תנועה יכול להוריד מכונית מהכביש על בולם זעזועים לא מקורי – והיו דברים מעולם. לצורך הדיון נתמקד בשני שיפורים ברורים מאליהם לכל ראש-מוטורי: שינוי מידת הצמיגים והחלפת המנוע למנוע שונה מהמקורי.



מידת הצמיגים רשומה ברישיון הרכב הישראלי. אי זהות בין הכתוב לבין המצוי בפועל היא עילה להורדה מיידית מהכביש על ידי ביקורת משטרה. נניח שעד כאן יש הגיון (חברי האמריקאי חולק. "האם מידת המכנסיים שלכם גם רשומה בתעודת הזהות?!"). שינוי המידה דורש אישור בכתב, והאישור ניתן אך ורק למידה מקורית המאושרת על ידי ייצרן הרכב (הגדרה מעורפלת למדי). לכל קוראי מגזין זה, חובבי הכביש הישר או המפותל, או הבוץ והסלעים, על שני גלגלים או ארבע - יש סיבות טובות מאד להפטר מהצמיגים המקוריים של רוב כלי הרכב, ולהגדיל אותם בקוטר, ברוחב, בחתך. אבל החופש הטבעי של כל אישה לנעול נעליים אחרות, אסור על נהגי ישראל. מה הרציונל מאחורי האיסור? נסו לשאול במכון הרישוי הקרוב למקום מגוריכם... המקור כה מעורפל בעבר שאף אחד לא יודע מהו. לפעמים נדמה שגם חובבי ההגה בארץ סובלים מסינדרום שטוקהולם (הזדהות של הקורבן עם חוטפו) ובונים מגדלים תיאורטיים להגנת התקנות.



טענה אופיינית אומרת ש"מהנדסי היצרן יודעים מה הם עושים". ובכן, בוודאי שהם יודעים מה הם עושים. הם מתאימים צמיג למעטפת ביצועים, נוחות ומחיר מסוימת שהוגדרה להם על ידי מחלקת השיווק בהתבסס על פרופיל נהג ממוצע. אם היו מבקשים מהם אחיזה רבה יותר, על חשבון נוחות ומחיר, היו מתאימים ברצון חישוק גדול יותר עם צמיג רחב בעל חתך קטן יותר. למעשה זה בדיוק מה שהם עושים בגרסאות ספורטיביות של אותה מכונית. מדוע למר כהן אסור להתקין צמיג של אימפרזה טורבו על סובארו אימפרזה רגילה? הרכב כבר נקנה, הוא שייך לאזרח חופשי עם טעם ורצון עצמאיים. הרציונל הטכני שמאחורי ההחלפה בהחלט ראוי לדיון – בין מר כהן וחבריו. למה זה עניינה של מדינת ישראל?



נחתוך לכיוון המנוע. חברי האמריקאי בטוח שאני חי בדיקטטורה קומוניסטית – הוא לא מבין למה אני לא מתקין מנוע סמול בלוק של שברולט בג'יפ הישן שלי, במקום מנוע השש-בטור העתיק והכבד. "סמוך עלי" הוא אומר, "זה מתאים, קצת עבודה וזה בפנים, יופי של שילוב, כולם פה בטקסס נוסעים ככה". ואני צריך כרגיל להתנצל בשם מדינת ישראל – "תבין ג'ו, זה פשוט אסור". בשלב הזה הוא מאבד את הסבלנות. מה ההיגיון שלפיו אסור להתקין פיסת קניין אחת – מנוע – קנוי כחוק ממגרש הגרוטאות – בפיסת קניין אחרת - מכונית? תאמרו שאם נתקין מנוע חזק יותר, הרכב יהיה בעל פוטנציאל לנסיעה מהירה יותר. אבל אין חוק בתקנות התעבורה שמגביל את ההספק או המהירות המרבית של מכונית שמותר לה לעלות על כבישי ישראל, ובכל מקרה אסור לנהוג מעל המהירות המותרת... הספק גדול גם אינו הסיבה היחידה להחלפה – לפעמים נרצה להחליף מנוע בנזין למנוע דיזל או להיפך, או להחליף מנוע ישן ונדיר למנוע מודרני אמין או זול יותר.



הטיעון הבא הוא, "אם נתקין מנוע חזק יותר/צמיג גדול יותר, שאר המכלולים לא יחזיקו מעמד". ייתכן, אבל זו כבר בעיה של בעל הרכב, שיצטרך לשלם על נזקיו, לא? "...אהה, אבל מה עם הרכב ישבר בדיוק כשאשתי מסיעה את הילדים מאחוריו/מלפניו/מצדדיו?". החשש האישי הוא לב העניין. כשלים טכניים אכן גורמים לחלק קטן מתאונות דרכים. אך כמעט תמיד ניתן לשחזר את הכשלים האלו לתחזוקה לקויה, של כלי רכב רגיל, ולא לרכב ספורט או שטח משופר. למעשה, ראש-מנוע טיפוסי המשקיע כסף ומחשבה ברכבו, רמתו הבטיחותית גבוהה יותר מאשר המכונית הישנה הממוצעת, המתוחזקת בקושי על ידי בעלים בלתי מודע וחסר כל עניין במכאניקה.



בסוף כל דיון כזה, המסקנה היא תמיד – " טוב, אתה בסדר, אתה יודע מה אתה עושה. אבל אם יהיה מותר לך, יהיה מותר לכל ילד לפני גיוס שרק קיבל רישיון נהיגה". ולמה לא בעצם? רבים מאיתנו שבויים בתפיסה שנהגי ישראל בורים, חסרי אחריות, אשמים מראש. זו גישה שאין לה ביסוס במציאות. עם תקנות התעבורה הדרקוניות שלנו, מצבנו על טבלת תאונות הדרכים העולמית אינו מזהיר. אין סיבה אמיתית לאסור באופן גורף על נער להתקין חישוקי מרוץ וצמיגים רחבים על ההונדה סיביק שלו, כמו שאין סיבה הגיונית לאסור על חייל המחזיק ג'יפ סופה ישן להתקין שורת פנסים על הגג (מפתיע – אבל גם זה אסור באופן מוחלט). יש כל סיבה לאסור נסיעה על כביש ציבורי כאשר הפנסים הנ"ל דלוקים ומסנוורים את הבאים מולו, ויש כל סיבה להעניש את נהג הסיביק על השתוללת על הכביש... אבל כל זה לא סיבה מספיק טובה למנוע ממני – וממך הקורא - לבנות את ג'יפ חלומותי, ולצאת לטיול של שבת רגוע בלי לחשוש מכל ניידת בצד הדרך. תקנות משרד הרישוי הן בבחינת ענישה קולקטיבית מראש, בלי תהליך משפטי, לכל חובבי הרכב בישראל. ענישה קולקטיבית אינה מקובלת במדינה דמוקרטית, אבל אנחנו שותקים ועוברים לסדר היום.

[ניר ל]

נמרוד, את הטור אני זוכר, אבל איפה התגובות הנזעמות ?

לכל המשתתפים - ברור שכולם כאן תומכים, לא צריך להצביע אחד אחד, השאלה היא האם אנחנו מסוגלים לעשות משהו בתור קהילה גדולה מעבר ללכתוב על זה באינטרנט ולבכות אחד לשני על הכתף.
זה לא מעניין להעלות את הנושא הזה על סדר היום הציבורי, הציבור בור בנושא, כמו ש 95% מחברי הפורום הזה לפחות לא באמת מבינים את הנושא, בשביל זה יש אנשי מקצוע - מהנדסי רכב וכו', שהם יקבעו את הקריטריונים ומידת החריגה, נגיש מכתב מנומק ומסודר לשר התחבורה ולנוגעים בדבר, למהנדסי משרד התחבורה וכו'. שאול מופז הוא אמנם פוליטיקאי היום, אבל אל תשכחו את ההסטוריה שלו, הוא לא פקיד אדיוט, אפשר לדבר איתו, יש עוד אנשים בפוליטיקה שיקשיבו לנו, אני עוד זוכר את מתן וילנאי מתלהב כמו ילד קטן מנהיגה ב FAV בהיותו אלוף בצה"ל לפני לא הרבה שנים.
היום התקנה היא שרירותית לגמרי, בלתי הגיונית לגמרי, דיסקברי 3 או טוארג משווקים עם צמיגי כביש שמתפנצ'רים בכל ירידה לשטח, לא ניתן למצוא צמיג שטח במידות האלה והתקנה גם אינה מאפשרת מעבר למידה חיצונית זהה עם חישוק קטן יותר - ברור שיש כאן אבסורד. אם קוני רכב חדש היו חושבים על ירידה לשטח בתור קריטריון לקנייה, הם היו מפעילים לחץ על היבואנים והיבואנים היו סוגרים את הפינה הזו, אבל הם לא. ליבואן אין אינטרס, היבואן לא רוצה להעמיס על הרכב ומצידו שהרכב יבלה כמה שפחות מחוץ לאספלט ולא ינזק במסגרת האחריות, חוסר הנוחות של הקונים ועוגמת הנפש בכל ירידה לשטח לא מעניינות אותו.

אני לוקח כדוגמה את אשתי, שכשהיא רוצה להזיז משהו, היא מגיעה תוך שעה לראש הפירמידה ומזעזעת את המערכת... לפני חודש היא החליטה להילחם על כך שהילדים לא ילמדו בכיתות עם יותר מ 28 תלמידים ומאז אני אוסף דואר שמגיע ישירות משרת החינוך וכל הנוגעים בדבר, נערכות פגישות עם אנשי מערכת החינוך, דברים זזים בקצב מסחרר והילדים ילמדו כנראה בכיתה עם 28 ילדים ולא 41 בשנה הבאה (הם עדיין בגן). זה כנראה בגלל שהיא בוחרת לעשות במקום לשבת על התחת ולהתכתב ב"פורום נשים מתוסכלות".

[מאיר רוטברג]

רק מכתבים ישירות לשר אולי יזיזו משהוא

ואתן לכם דוגמא ממשית ,
כאשר העמידו את היחידה ההתנדבותית שלי בסכנת סגירה עקב תרוצים מטופשים של המערכת
פניתי ישירות לחבר כנסת שהינו חבר ולקוח שטחתי בפניו את הבעיה,
תוך יום הבעיה הועברה בכתב ללישכת השר , יום אחרי זה הייתה התייחסות ,
הם מבינים רק את שיטת הליכוד"ניפגש בשביעיות"
כלומר
לא תטפל ברצינות נדבר בדיוני התקציב הקרוב,
ככה ורק כך עובדת השיטה

[אלון_ק]

כלכלית אנחנו קבוצה קטנה מדי מכדי להשפיע, כך שהמנוף הכי חזק שהפורום האינטרנטי יכל להפעיל - העלאת צורך צרכני נרחב - לא שווה כלום. הלא ברור לכולנו שאם היינו מצליחים לתת לקונצרן גדול כמו UMI סיבה כלכלית לתמוך באפשור שינוי מידת צמיג, הם היו עושים זאת. הבעיה היא שאנו איננו מעוניינים כלל ברכבים חדשים (להוציא מתי מעט מאיתנו) ובוודאי שאין ידנו משגת לקנותם, כך שאנו איננו מסוגלים לתת הבטחה כלכלית כלשהיא ליצרני הרכב.

זה משאיר אותנו עם משרדים ממשלתיים למינהם, שם הבעיה גדולה בהרבה. אני לא רואה את חוק הספוטר המוטורי רץ קדימה וזאת למרות ששינוי כזה יכול לעשות הבדל משמעותי לכלכלה של כל המדינה שלנו (שלא לדבר על יצרנים קטנים) - תחשבו מה זה אומר לארח סטייג' מסבב הWRC העולמי. ליוון זה אמר 100 מיליון דולר בשבוע אחד מכל הטרראם מסביב לזה, כך לפחות נטען בעיתוני הכלכלה בזמנו. אם משהו בעל פוטנציאל כלכלי כל כך גדול לא מסוגל להזיז כלום שם למעלה, אני לא רואה איך אנחנו כקבוצה (ואנחנו קבוצה מאוד קטנה; גם אם כל מי שרשום לאתר באמת ירשם גם לזה+כל מי שב'גיפטריפ+כל שאר אתרי השטח, אנחנו אפילו לא נגיע לאחוז בודד מכלל האוכלוסיה) נצליח להזיז נושא בלי הבטחה כלכלית רויה מאחוריו.

לגבי דמוקרטיות ויכולת להזיז משהו ללא קשר לפן הכלכלי... הצחקתם אותי.

הפתרון היחיד שאני רואה שהוא ריאלי, נמרוד, הוא זה שהעלתי בפניך לפני זמן רב - מכון פרטי המצבע דברים כאלו. זה יעבוד כי זה מוריד מכולם את האחריות, זה מכניס כסף להמון אנשים וזה לא כרוך בשינוי השיטה הקיימת. זה רעיון רע בדיוק מהסיבות שהעלת אז כשהעיקרית בהן היא שזה לא נכון ברמה עקרונית ומוסרית במדינה "דמוקריטית וחופשיה" (אעלק).

ברור שאני ארתם לקדם שינויים כאלו, אם יהיה ביכולתי. זה שאני לא מאמין שזה אפשרי במדינה שלנו היום לא אומר שאני לא אנסה ובכל כוחי; אני לא רוצה לחכות לישראל של מחר, בדיוק כמוכם. אני גם שיררתי בצבא, כמוכם. אני אפילו עושה מילואים, כמוכם. אין לי בעיה לצאת עוד פעם פרייאר ולנסות, כי אני מאמין במטרה. זה רק לא אומר שאני אעשה את זה עם עיניים עצומות.

[גיא]

נימרוד,

אתה כותב מאוד יפה.

תנסח מכתב ואני מבטיח לחתום לשלוח אותו ברשום כל בוקר לשר התחבורה.

(ואם כבר, אולי תוכל לכתוב משהו בעניין הרכבת גם .. קשה .. קשה ... )

[ניר ל]

אלון זה לא קשור לכלכלה ואפילו לא לחקיקה, להעביר חוק ספורט מוטורי בכנסת אחרי שטחנו אותו מכל הכוונים בוועדות אינסופיות זה עניין מורכב ומסובך לאין שיעור משינוי תקנה ע"י המשרד הממשלתי הנוגע בדבר, תיקון תקנות זו העבודה השוטפת של משרד ממשלתי. אין שום סיבה שדרישה הגיונית שעומדת בכל הקריטריונים הדרושים ומנומקת כמו שצריך לא תתקבל, חלאס עם תאוריות הקונספירציה, יש כאן אנשי מקצוע - נסחו את העניין בצורה מקצועית, אח"כ בצורה משפטית, מאיר יעביר את זה דרך הלקוח הח"כ שלו לשר התחבורה, העניינים יתקדמו. אין שום סיבה שאם באנגליה ניתן לקבל רישוי כביש לרכב שנבנה בחצר האחורית, לא נוכל להשיג כאן הרבה פחות מזה, אני כבר לא מדבר על מדינות ליבראליות יותר.

עניין הספורט המוטורי שנוגע למעט מאד אנשים כאן באופן אישי, זוכה לדי הרבה השקעת אנרגיות ומשאבים מקרב חברי האתר (רמז).

[יוני5]

צריך למצוא את העניין המשותף.

אין לשר התחבורה שום אינטרס לשנות חוק שיאפשר לך להחליף למנוע לא מאושר.
אז מה האינטרס המשותף?

בסוף הקדנציה ישאלו את השר מה עשית? במה תרמת? אם תוכל לספק לו משהו פופוליסטי / פופולרי שיאפשר לו להציג שינוי? אדרבא, הוא ירתם.
צריך לתפור לו חליפה שתכלול את הגורמים הבאים:
1. כיסוי תקשורתי אוהד
2. הגיון מנהלי
3. הגיון טכני (שלא יאשימו אותו בהרג ילדים חפים מפשע)
4. הסבר משכנע למה זה לטובתו - ביצוע רפורמה

ניקח לדוגמה את עניין החלפת המנוע:
כיסוי תקשורתי? נמרוד בהארץ, דרור בידיעות, אפשר לגיס מישהו ממעריב, צריך לגייס מישהו מערוץ 2 / 10.

הגיון מנהלי - זו נקודה חזקה. פישוט התקנות לטובת האזרח - בדיוק כמו הרפורמה בחוקי המיסים. אחרי הכל קיימים חוקי תנועה ובדיקות טכניות בטסט. לא צריך להכביר עליהם. אם הרכב שלי עומד עוצמת הבלימה עם צמיגי 47" - אז מה רע? למה להכביר תקנות על האזרח (במילים אחרות, על הבוחר הפוטנציאלי). שימו לב שכרגע הכוונה להעביר סמכויות מעמדה 1' למכוני רישוי - זו בדיוק אותה הנקודה.

הגיון טכני - אם החברה כאן, בג'יפולוג לא מסוגלים להתמודד עם זה, כנראה שאף אחד לא יכול. אבל הקבלה לחו"ל מציבה אותנו בעמדה עדיפה.

הסבר משכנע למה זה לטובתו: סוף סוף רפורמה עדכנית שמוכיחה שהוא עשה משהו.

להוסיף למרקחת לחץ פוליטי של לוביסט / ח"כ / עוזי כהן (או תחליף דומה) והרי לכם סיכוי.

תחשבו שיווק. זה בעצם מהות העניין, לשווק רעיון למישהו. אנחנו צריכים למכור לו את הרעיון (ומכיוון שהוא איש פוליטי - צריך שהוא יציג את זה כהישג שלו).

יוני5

[איציק - 4X6ZH]

כמי שחי את תחום הרכב עשרות שנים
לדעתי ומנסיוני המר חבל על ההקלדה ועל המחשבה
זה דיון סרק כמו כל החוקים התקנות והבדיקות שיש להם רק תפקיד אחד כסף !
וכשזה לא מצליח להם אז יש תקנה חדשה
וכמובן אגרה חדשה
ולזה קוראים חזירות קפיטלסטית של מדינה שחושבת שהיא דמוקרטיה .
****
איציק

[ניר ל]

איציק, אני מוכן לשלם לא מעט כסף עבור אגרת בדיקת מעבדה של הרכב שלי שתוכר לצורך שינוי מבנה בהיתר. כמוני גם מרבית בעלי רכבי השטח, שאל את ארז אם ללקוחות שלו יש בעיה לשלם אגרה של נניח 1500 ש"ח עבור בדיקה כזאת. אני אפילו מעדיף לשלשל את הכסף לקופת המדינה ולא למתווך כזה או אחר שלא משלם מיסים...

הלאה.

[מוני אורבך]

כמובן שאני חותם. אבל זו לא הנקודה.
עצומה לא תדגדג את אף אחד.
מה כן ידגדג - שיווק טוב וכסף !

מה שיוני כתוב נכון מאוד אבל חסר כאן אלמנט הכסף.
המדינה, ויותר מזה אזרח הוליגרך המקורב לצלחת (רצוי ראש הממשלה) צריך להנות מהענין.
ואיך עושים את זה, די פשוט בעצם.

תארו לכם שהיה מכון שהיה מסוגל לתת אישורים לכול מה שאנחנו רוצים להעביר.
צמגים, מנוע SPO מערכת מתלים ועד רכב שלם בבניה עצמית.
כמובן שהמכון רק יתן גושפנקה טכנית, הוא לא יהיה אחראי על תאונות וכו...
עלות, בהתאם לצורך. צמגים 500 ועד רכב 5000. זה כמובן השוחד שניתן להוליגרך שיריץ את המכונים הללו.
מה הרווחנו:
1. לנו, יכולת חוקית (אם כי לא זולה) להפוך את כול השיפורים לכשרים.
2. להוליגרך - כסף כמובן.
3. לפוליטיקאי - טובות הנאה מההוליגרך, תמיכה מהעם שהוא עשה משהו ליברלי, ועם זאת לא יכולים להאשים אותו בתאונות (הרי המכון קבע שהכול כשר)
4. למדינה (קרי הפקידונים הקטנים באוצר) שם דבר לא ישתנה, עדין אפשר לתת דוחות לכאלו ללא אישור. כמו כן מרווחים מס הכנסה מכול "מכוני האישור".

ככה זה, במדינה מושחתת חיבים לחשוב עקום כדי שיצא ישר...

[eran4x4]

יש בחור באתר הצהוב בעל מוסך מחולון שמתעקש שהוא העביר סופה עם קפיצים מעל הסרנים וצמיגי 33 את כל תהליך האישורים הנדרש בצורה חוקית מול משרד התחבורה.


לא ברור לי מה הוא עשה ואיך הרישום מופיע ברשיונות - אבל לדבריו הדרך קימת והוא עבר אותה.

בסגנון דומה ארז התיחס לפני מספר חודשים לרישוי קפיצי סליל ומוטות רדיוס לסופה.

אז כפי הנראה שהדרך מתישה - אולי לא זולה אבל קימת

[lizard]

אם אשמח לעזור.

ניר, להבנתי אם הרכב שלך עובר מעבדה בטכניון אז הוא מקבל רישוי. במשאיות שמרכיבים עליהן ארגזים יש מישהו במשרד התחבורה שתפקידו לאשר אותם כי בעצם זה שינוי מבנה של המשאית.
ה2 אגורות שלי הן לבדוק אם קיים מערך נוכחי של שינוי מבנה. אני חושב שייעול מערך קיים ומתוקצב (וזה חשוב מאוד, אולי הכי חשוב) יקל עלינו להעביר תקנה המאפשרת שינויי מבנה ברכב פרטי. (למסחרי כמו שכתבתי כבר יש מערך קיים)

בזמנו כשרציתי (טירון פעור ;-) ) לנסות להשיג רישוי רכב תפעולי לקרוס קארט על מנת לפתוח מסלול לכאלו כלי רכב, דברתי עם אותו אדם. אני יכול לנסות להשיג את הטלפון שלו שוב.

[ניר ל]

מוני, אני מבין שאתה מסדר לנו אוליגרך לטובת קידום העניין ?

ערן, עזוב אותך מפקה פקה, אם יש דרך אז מהי? מה, זה סוד ?! חיים יסדר גם אני מכיר.

[ניר ל]

באנגליה יש ספר תקינה שעל פיו בודקים ברחל בתך הקטנה כל כלי רכב שלא מיוצר בייצור סדרתי ומאשרים לו רישוי כביש אם הוא עומד בקריטריונים, גם אם נבנה מאפס בחצר האחורית של אדם פרטי.
בארץ אתה צריך רשיון מפעל ייצור רכב כדי לעבור רישוי למייטב ידיעתי. מצידי שיתנו את סמכות הבדיקה והרישוי למפעל תע"ר בנצרת ושירוויחו מזה 300 ילדים רעבים על הדרך. מי מכיר את צבי נטע ?

[gooli77]

הטענה שאנו קבוצה קטנה ולכן חסרת השפעה אינה נכונה!
אני מזכיר לכם שיש פורומים ומועדונים רבים שלכולם אותה הבעייה,
אומנם לא מדובר בהגבהות וצמיגי שטח אבל בהנמכות, מידות צמיגים ושינויים במנוע.
מדובר באלפי אנשים שמרוכזים בקהילות שונות כגון CARS-FORUM, מועדון סקאלה, PSI, STI ועוד רבים וטובים.
לאחר שתגובש דרך פעולה, יהיה שווה לשתף אותם בנושא.

[Juv]

כבר כתבתי בשרשור בעבר את מה שמוני כתב כאן - עד שמישהו לא ירוויח מזה כסף, והרבה, זה לא יקרה.
רק גוף כלכלי שיראה בזה מקור רווח קבוע יפעיל את הלחץ הפוליטי הדרוש, יגייס את חוות הדעת של אנשי המקצוע לצדו וכו' וכו'.
כמו בהרבה מקרים אחרים צריך לעקוב אחרי הכסף. צריך לזהות אצל מי מונח פוטנציאל הרווח (דווקא תע"ר יכול להיות רעיון לא מופרך - מקומות עבודה בצפון תמיד נראים טוב בטלווויזיה), להסביר לו למה זה כדאי לו ומשם זה יוכל להתרומם.
כלקוחות תמיד נתפס כבעלי אינטרסים צרים וחובבי שטויות.

[shachar]

מכיוון שהנתיב לרשוי עובר דרך "אישור יצרן" והיבואן הוא נציגו..... זו גם דרך לגיטימית להפעיל לחץ.

אם יונדאי, מיצובישי למשל מוציאים 3 שקלים לפחות על חסות לארועים אולי אפשר לשתף איתם פעולה.
מן הסתם יהיה צורך לסייג משהו באחריות ...

[בוזי]

ניר, אני לא מבין על מה אתה חולם.
איטליה היא מדינה נאורה ומתקדמת מבחינה מוטורית לדעתך?
באיטליה אסור לנסוע עם וונטיל לא מקורי... המצב שם חמור מאצלנו.
אני יודע זאת מעמיתי בפורומים בחו"ל.

בעז.

[גיא]

ומה ? בוזי ? ....

אתה שואף למטה ?

אני מעדיף לשאוף למעלה. חוקי המוטוריקה של מקסיקו למשל ....