חידת מקום מבולבלת:

[PW]

מה זה?
היכן?
איך נקרא קודם?
למה?
מה על יד?
איך קודם על יד?
מה הולך פה?!

בין הפותרים נכונה יוגרל גב

[יונתןמצפה]

לפי כל הנתונים אני הולך על הנושא של נחל חולית-גלד-קמאי וכו'. גם לגבי הרמז.
התמונה מרגישה לי מאד מוכרת אבל טרם נמצאה התיקייה הנכונה במוח...

אם אני בכיוון אני אנסה להמשיך עם השאלות הספציפיות.

[שלמי]

הצוק ברקע נראה כמו הקיר הדרומי של מכתש רמון, כרבולת חרירים או באזור הקרוב (נ.ג. 561).
בהמשך ליונתן, היו באזור שינויי שמות של הנחלים, הקמאי המעוק והגלד הם שמות חדשים, אם אני לא טועה נחל גלד נקרא בעבר נחל חולית, ועל שמו גב חולית. הגבים הנוספים באזור הם בנחל מעוק "הנוכחי", בעבר השם הזה היה מחובר לנחל אחר. לדעתי בכל מקרה הנחלים די אדישים לעניין הזה של השמות.

[השמשוני יחיעם]

pwwwwwwww

הפעם הגזמת!!!!

אצל יוסףףףףףףףףףףף במצלמה יש לפחות 5 כאלה במקומות שונים.

[PW]

pwwwwwwww

הפעם הגזמת!!!!

אצל יוסףףףףףףףףףףף במצלמה יש לפחות 5 כאלה במקומות שונים.

השמשוני יקירי:
זה רק מעצים את האתגר.

יונתן יקירי: אתה בכיוון. לך על זה.

[PW]

הצוק ברקע נראה כמו הקיר הדרומי של מכתש רמון, כרבולת חרירים או באזור הקרוב (נ.ג. 561).
בהמשך ליונתן, היו באזור שינויי שמות של הנחלים, הקמאי המעוק והגלד הם שמות חדשים, אם אני לא טועה נחל גלד נקרא בעבר נחל חולית, ועל שמו גב חולית. הגבים הנוספים באזור הם בנחל מעוק "הנוכחי", בעבר השם הזה היה מחובר לנחל אחר. לדעתי בכל מקרה הנחלים די אדישים לעניין הזה של השמות.

בעצם, גם אתה בכיוון לא רע בכלל!
עכשיו נשאר רק למצוא ולמקם את גוש הענק הזה.

[יונתןמצפה]

אז הייתה חידה, הייתי בכיוון, ולא המשכתי...
ואחרי שקיבלתי "פקודה" מה- P:

יונתן יקירי: אתה בכיוון. לך על זה.

לא להמשיך יהיה סוג של "סירוב פקודה"... לא רוצה להסתבך!
אז נכון, אני לא מזהה בוודאות. בכל זאת, אנסה לנחש ניחוש מושכל:
לפי הרמזים, אין לי ספק שהגוש צריך להיות באחד הנחלים- גלד, מעוק, קמאי. השמות הישנים בדומה למה שקודמי תיאר השתנו ועד כמה שזכור לי מעוק היה גלד, קמאי היה חולית, וגלד- ? (ייתכן ולא היה לו שם).
על השתלשלות השמות והסיבות ירחיבו חכמים ממני...

בנוגע למיקום המדוייק:
אם אתן לקודמי (שלמי) לבלבל אותי, אחפש מקום בתוך מכתש רמון. המקום היחידי עם קירות יחסית נמוכים ושמתאים לתמונה הוא פרסת נקרות. השיפוע שנראה בתמונה מוריד אופציה זו מהפרק.
איזור קרבולת חרירים או נ"ג 561 גם כן לא נראים לי מבחינת גובה הקיר, מה גם שאין גב קרוב ככל הידוע לי.
עכשיו אם אני נשאר עם הכיוון הראשוני:
זכור לי גב בנחל קמאי של ימינו. הבעייה היא שפעם אחרונה שהייתי בנחל הזה היה בתקופת התיכון (מעל 10 שנים) ולא מצליח להיזכר בגוש שכזה. לא בוודאות בכל אופן. בכל מקרה זה ההימור היותר חזק!!
אופציה נוספת היא בקטע התחתון של נחל מעוק. הבעייה היא שגובה הקיר והשיפוע שוב לא נראים לי. בחלק העליון של הנחל הייתי זוכר מקום כזה... בקיצור, לא ממש נראה לי.
נחל גלד- אין גב וגם לא מקום שעשוי להיראות ככה.
בקיצור, כל הכיוונים שבדקתי סוגרים על האופציה של נחל קמאי (חולית לשעבר?), כולל כמה כיוונים שנעזרתי בהם שאני לא אפרט כאן.
הנ"צ שאני בוחר למקם את הסלע הוא: 15335/00607.
האם יש כאן פיצוח??

[יונתןמצפה]

מישהו יודע לאן P נעלם?

השקעתי המון זמן ומחשבה בפתרון חידה הזאת ואני כבר מת לדעת אם זכיתי לקבל את הפרס...

בקצב הזה כבר יהיה קר מדי לפרס המיוחל. :roll:

[שלמי]

אם אתן לקודמי (שלמי) לבלבל אותי, אחפש מקום בתוך מכתש רמון. המקום היחידי עם קירות יחסית נמוכים ושמתאים לתמונה הוא פרסת נקרות. השיפוע שנראה בתמונה מוריד אופציה זו מהפרק.

חלילה לי מלבלבל אותך יונתן,
המחשבה שלי הייתה שמדובר בקיר של המכתש מבחוץ ולא מבפנים (גם פרסת נקרות כפי שידוע לך היא מחוץ למכתש). אני אישית מאוד אופתע אם הסלע נמצא בתוך המכתש, וכמובן שעל גבים אין על מה לדבר (מלבד הפרסה, למרות שיש גבים גם בין הציר של דרך הבשמים לערוץ של הנקרות).
נכון שאם זה אכן הקיר של המכתש והמיקום הוא מחוץ למכתש, הקיר קצת "הפוך", אבל הקירות באיזור הכרבולת די קרובים להיות "הפוכים", ויש גם עניין של זוויות צילום.
אם לוקחים בחשבון את הכיוון של האור והצל, זה מחזק את התפיסה שמדובר בצילום מחוץ למכתש, לכיוון צפון - מזרח, והתחושה שלי היא כפי שכתבתי שמדובר באזור הכרבולת.
נראה לי שמעבר לזה צריך לצאת לשטח (ועוד ברגל...)

[יונתןמצפה]

נראה לי שמעבר לזה צריך לצאת לשטח (ועוד ברגל...)

זמן ומקום...

כנראה שזאת תהיה הדרך היחידה אם ה- P לא יעדכן בקרוב.

[PW]

יקיריי:
חלק (ניכר) ממה שכתבתם אכן נכון, אם כי לצערי - אין פיצוח.
פעם הכל היה מסובך יותר. לראשו של הערוץ המנקז את ראשו של הר ארדון לא ניתן שם. נחל חולית ניקז את בקעת ארדון מקו פרשת המים התיכון שלה וצפונה - עד לנחל נקרות. הערוץ שבו נמצא עין גלד היה גם הוא ללא שם, ובשם "נחל גלד" קראו לערוץ הגדול הנמצא מדרום לו (שהיום נקרא "נחל מעוק").
אבל כעת הכל בסדר. נחל קמאי מנקז את ראשו של הר ארדון, אוסף אליו את נחל חולית ושניהם הולכים אל נחל גלד לפגוש שם את נחל נקרות. נחל מעוק - שם כבודו במקומו מונח - בנפרד.
ולכן, התשובה הנכונה היא:
סלע ענק מתחת למפל.....
המפל הוא כמובן מפלו האחרון של נחל קמאי (שנקרא פעם "נחל חולית" כאמור) לפני מפגשו עם נחל גלד (שכאמור ולמרות שעין גלד נקרא כך מימים ימימה - השם "נחל גלד" ניתן במקור לנחל אחר, שהיום שמו "נחל מעוק"...) וסמוך מאד למפגשם של שניים אלה עם ערוצו הרחב של נחל נקרות.
חניון הלילה הנמצא במפגש נחל גלד עם נחל נקרות הוא מהמשובחים בחניונים. הוא גדול ומרווח, יש בו עצים נותני צל במידה, האו שטוח, אין בו רוחות חזקות בדרך כלל בבוקר, הוא נמצא על יד ציר ראשי אבל "נידח" במידה - בקיצור: מושלם.
רבים וטובים מהטיילים הרכובים חנו ונהנו מהפינה המופלאה הזו - אבל מעטים ממטיילי הרכב טורחים להסתובב בסביבה הקרובה לחנין הלילה הזה מעט ברגל... למשל:
יש עליה תלולה ברגל בגדתו הדרומית של נחל גלד על לראש מפלו ולתצפית יפהפיה לכיוון נחל נקרות מראש המעלה. החרוצים יכולים להמשיך במעלה הערוץ עוד כקילומטר עד מפגש ערוצים קטן ובו לטפס מעט לצפון מערב עד עין גלד (שהוא ת'מילה צנועה הראויה לביקור בעיקר בחורף). גב גלד הנמצא למרגלות המפל של נחל גלד - מערבית לחניון הלילה הוא חובה בשנים גשומות - וגם הסלע הענק המצולם הנמצא מתחת למפל של נחל קמאי. בפעם הבאה שאתם חולפים בנקרות בשעטה - גם אם אינכם חונים בגלד ללילה, הכנסו מעט פנימה, עצרו, העמידו את הרכב בצל אחד השיטים ולכו להסתובב קצת ברגל.
מומלץ.

[יונתןמצפה]

יקיריי:
חלק (ניכר) ממה שכתבתם אכן נכון, אם כי לצערי - אין פיצוח.
פעם הכל היה מסובך יותר. לראשו של הערוץ המנקז את ראשו של הר ארדון לא ניתן שם. נחל חולית ניקז את בקעת ארדון מקו פרשת המים התיכון שלה וצפונה - עד לנחל נקרות. הערוץ שבו נמצא עין גלד היה גם הוא ללא שם, ובשם "נחל גלד" קראו לערוץ הגדול הנמצא מדרום לו (שהיום נקרא "נחל מעוק").
אבל כעת הכל בסדר. נחל קמאי מנקז את ראשו של הר ארדון, אוסף אליו את נחל חולית ושניהם הולכים אל נחל גלד לפגוש שם את נחל נקרות. נחל מעוק - שם כבודו במקומו מונח - בנפרד.
ולכן, התשובה הנכונה היא:
סלע ענק מתחת למפל.....
המפל הוא כמובן מפלו האחרון של נחל קמאי (שנקרא פעם "נחל חולית" כאמור) לפני מפגשו עם נחל גלד (שכאמור ולמרות שעין גלד נקרא כך מימים ימימה - השם "נחל גלד" ניתן במקור לנחל אחר, שהיום שמו "נחל מעוק"...) וסמוך מאד למפגשם של שניים אלה עם ערוצו הרחב של נחל נקרות.
חניון הלילה הנמצא במפגש נחל גלד עם נחל נקרות הוא מהמשובחים בחניונים. הוא גדול ומרווח, יש בו עצים נותני צל במידה, האו שטוח, אין בו רוחות חזקות בדרך כלל בבוקר, הוא נמצא על יד ציר ראשי אבל "נידח" במידה - בקיצור: מושלם.
רבים וטובים מהטיילים הרכובים חנו ונהנו מהפינה המופלאה הזו - אבל מעטים ממטיילי הרכב טורחים להסתובב בסביבה הקרובה לחנין הלילה הזה מעט ברגל... למשל:
יש עליה תלולה ברגל בגדתו הדרומית של נחל גלד על לראש מפלו ולתצפית יפהפיה לכיוון נחל נקרות מראש המעלה. החרוצים יכולים להמשיך במעלה הערוץ עוד כקילומטר עד מפגש ערוצים קטן ובו לטפס מעט לצפון מערב עד עין גלד (שהוא ת'מילה צנועה הראויה לביקור בעיקר בחורף). גב גלד הנמצא למרגלות המפל של נחל גלד - מערבית לחניון הלילה הוא חובה בשנים גשומות - וגם הסלע הענק המצולם הנמצא מתחת למפל של נחל קמאי. בפעם הבאה שאתם חולפים בנקרות בשעטה - גם אם אינכם חונים בגלד ללילה, הכנסו מעט פנימה, עצרו, העמידו את הרכב בצל אחד השיטים ולכו להסתובב קצת ברגל.
מומלץ.

:???::???::???:

מה אגיד ומה אומר...
אני חייב להגיד שאותו מפל היה אחד המקומות הראשונים שעלו לי לראש. לפני מעט יותר משנה גם מצאתי בדיוק שם פגר של יעל זכר בוגר ומרשים (עם הקרניים) ש"פורק" ככל הנראה ע"י צבוע. משום מה הזנחתי את אותו רעיון לטובת חיפושים אחר מקומות קצת יותר מאתגרים לחידה... הרעיון הזה פשוט לא נלקח בחשבון במקמות אותם בדקתי. חבל...
לפחות בעניין השמות היה לי סוג של פיצוח!

ואם כבר נחל קמאי-
מה פירוש השם ומדוע נקרא בשם זה עוד מראשיתו של הנחל אי שם במצוקי הר ארדון...?

[שלמי]

ואם כבר נחל קמאי-
מה פירוש השם ומדוע נקרא בשם זה עוד מראשיתו של הנחל אי שם במצוקי הר ארדון...?

קמאי זה ראשון או ראשוני.
לפי אחת התיאוריות (שהתחלפו מאז כבר כמה פעמים) ההתחפרות של מכתש רמון והוצאת החול לכיוון השבר הסורי-אפריקאי התחילה עם הנחל שהגיע ראשון לשכבת אבן החול, והחל את ההליך של יצירת המכתש בתוך הקמר.
נחל קמאי, שמנקז את בקעת ארדון דרך מפער קמאי, קיבל את השם בהתאם לתיאוריה הזו.
מאז שנקבע השם נזנחה תיאוריית ההתחפרות במדרון התלול לטובת תיאוריית הגידוע - הפנהפליין - וכיוב', אבל השם נשאר.

[PW]

קמאי זה ראשון או ראשוני.
לפי אחת התיאוריות (שהתחלפו מאז כבר כמה פעמים) ההתחפרות של מכתש רמון והוצאת החול לכיוון השבר הסורי-אפריקאי התחילה עם הנחל שהגיע ראשון לשכבת אבן החול, והחל את ההליך של יצירת המכתש בתוך הקמר.
נחל קמאי, שמנקז את בקעת ארדון דרך מפער קמאי, קיבל את השם בהתאם לתיאוריה הזו.
מאז שנקבע השם נזנחה תיאוריית ההתחפרות במדרון התלול לטובת תיאוריית הגידוע - הפנהפליין - וכיוב', אבל השם נשאר.

יקירי:
נחל קמאי איננו מנקז את בקעת ארדון.
כמו שכתבתי, את בקעת ארדון החצויה לשניים בקו פרשת מים באמצעה מנקזים נחל חולית לכיוון צפון מזרח אל נחל קמאי, ונחל חרירים לכיוון דרום מערב אל נחל ארדון ואל נחל נקרות.
נחל קמאי מנקז את ראש הר ארדון ולכן שמו:"קמאי" - ראשוני. הר ארדון וסביבותיו עברו היפוך תבליט. קל לראות את מבנהו הטופוגרפי הבנוי כעמק המנוקז לכיוון צפון מזרח על ידי הנחל. בעבר היה העמק הזה נמוך מכל סביבותיו ומשני הרכסים ששכנו משני צדדיו. רכס מחמל התפצל לשניים והעמק בין שני שלוחותיו נוקז על ידי נחל קמאי. כאשר "נאכל" הרכס בתהליך הווצרות מכתש רמון התבלו גם שני הרכסים ליצירת בקעת מחמל ובקעת ארדון - ואילו הר ארדון נותר גבוה כל סביבותיו, אך הנחל בראשו עדיין מנקז אותו לאותו כיוון מקורי - לכיוון צפון מזרח. קל לראות כי שולי הר ארדון גבוהים ממרכזו בגלל שאכן פעם המשיכו שוליים אלה ויצרו את שני הרכסים לפני היפוך התבליט.

[יונתןמצפה]

אחד הדברים הבולטים אשר ממחישים את תופעת היפוך התבליט ומשטר הניקוז הקדום הינו מבנה וגודל הערוצים העצומים היורדים מראשי המצוקים שבשולי הר ארדון לכיוון נחל קמאי. מספיק ללכת את המסלול המסומן על ראש ההר כדי להתרשם ע"י ירידה ועלייה לתוך ערוצים גדולים ועמוקים אשר מתחילים ממש על קו המצוק.
זוהי תופעה מיוחדת שלא רואים בכל מקום (ובוודאי לא בשולי שאר המצוקים של המכתש).
אני מתרגש כל פעם מחדש כשאני חושב על משמעות השם של הנחל. לדעתי במקרה הזה וועדת השמות עשתה חסד עם הסיפור המיוחד של האיזור על תופעותיו...

[שלמי]

פעם אחרונה שבדקתי נחל קמאי ניקז את בקעת ארדון...
אולי שינו שם משהו
אבל אם רוצים לרדת לפרטים P צודק כמובן, ונחל חולית מנקז את חלקה הצפוני של בקעת ארדון לתוך נחל קמאי (מבטיח לדייק יותר בפעם הבאה).
לעניין השמות, נתנו פה לדעתי יותר מדי קרדיט לוועדת השמות. אכן החלק העליון של הקמאי היה שם קודם, וניקז את עמק ארדון לשעבר (כיום הר ארדון) לכיוון צפון-מזרח, אך הוא "נשבה" לכיוון מזרח, והתוואי היום "חותך" את הרכס שהיה פעם במקום בקעת ארדון.
אם P יואיל לפרט מתי שונו השמות של הנחלים, ניתן יהיה לדעת למה התכוון המשורר (ועדת השמות) בשם קמאי - לעובדה שהחלק העליון של הנחל היא הערוץ עם הפז"ם הכי גדול באזור, או - כפי שלימדו אותי מזמן - שמקור השם בתפיסה שהייתה תקפה אז בעניין התחתרותו של נחל ראשון "קמאי" ברכס עד ליצירת המכתש.
מצ"ב לינק לסקירה נחמדה וקצרה על האבולוציה של התיאוריות להתפתחות מכתשי הנגב

http://www.tiuli.com/forum/forum_posts.asp?TID=1422

המחבר אמנם שכח (או לא הכיר) את שני המכתשים בעריף, אבל לשיטתו נחל קמאי מנקז את בקעת ארדון - אז אפשר לסלוח לו...
התיארוך של שינוי השמות אל מול מועדי התיאוריות השונות יכול לחשוף את ההגיון שמאחורי השם, ואם לא - ניאלץ לזמן מישהו מהוועדה...