איך נראה הפק"ל קפה שלך?

[איציק - 4X6ZH]

אצלי יש בהשג יד לוף .

[יונתןמצפה]

כשמניחים את הפינג'אן על המדורה, ורוצים להוסיף סוכר מבלי להיפרד מכל השערות ביד...

אפשר פעם אחת לא להשתמש בכפית ואז כבר אין יותר שערות ביד להיפרד מהם...

עובד אחלה, מומלץ!

[רכס חיים]

איציק ,איפה אתה משיג לוף אורגינלי- חוץ מהצבא??

אני מת לקנות 10 קופסאות במיידי.

מי שרוצה להשקיע בכפיות ארוכות לקפה מוזמן לקבל אחת, אצלי ללא תשלום - בתמורה לרכישת חולצת ג'יפולוג.( סוג של ספונסר לא גדול)

את ערכת הקפה שלי אני לא מציג כאן בכדי לא לייאש את משתתפי השרשור. (סוג של התחשבות ג'יפאית.)

[איציק - 4X6ZH]

לוף יש בהרבה מקומות
המקום הנפוץ זה שטחי \ איפה שהחברה אוכלים ...
אפשר לבקש יפה ותמיד יש מי שנותן

ולאחרונה יש גם בדרום תל אביב \ לוינסקי בשוק .

את הטעם אפשר להרגיש בתמונה

[dudu]

היות ואני לא מתרחק יותר מידי מהרכב ולגיחות קצרות ברגל אני לוקח רק מי שתיה
אז הפקל שלי הוא די גדול והוא משמש גם לבישולים קלים ובינוניים
תכולה:גזייה עם מיכל מתברג (מאז שמיכל הנעיצה התפרק לי באוטובוס וכולם חשבו פיגוע...)
פינגאן בינוני
סוכר וקפה בקופסאות הקטנות של נס קפה עילית (נסגר יופי אף פעם לא נשפך)
תה ויסוצקי שקיקים
כפית רגילה
סכו"ם ברזל רב פעמי 2X
כף עץ + מזלג עץ לבחישה ועירבול
מלקחיים2X
כוסות זכוכית2X
כוסות חרסינה עם ידית בשרוול ייעודי (תשתמשו אתם בגרביים בשבילי בתאבון הוא המטרה)
פותחן יין
פותחן שימורים קל צהלי מתקפל
מצת רגיל
גפרורים
נר שעווה
שמן
מלח,פלפל,תערובת תבלינים במליחיות קטנות שמתאימות בול
קרש חיתוך שקוצר והותאם
כל הנ"ל בתוך מזוודת פלסטיק מהום סנטר שהתחילה את דרכה כפקל קפה סטנדרטי
כמו כן יש בגי'פ גם שתי מחבתות כירה ניידת ורשת צלייה
להלן התמונות

[דרור ברלי]

הערכה כעיקרון מיועדת רק לרכב (אם הג'יפ לא מגיע עד שם, אין שום סיבה שאני אתאמץ)

- ארגז פצמ"רים מעץ, מדופן מבפנים בשטיח עבה (מודבק על התחתית וכל הדפנות).

- גזייה רוטופליים + כירה ניידת (בנפרד מהערכה, הג'יפ סוחב) + מיכל גז ספייר לשתיהן.
- קפה שחור עם הל, טחון טרי. מאוחסן בבית בפריזר ורק כמות קטנה ממנו (שתספיק לטיול) מוכנסת בצנצנת זכוכית עבה.
- סוכר בצנצנת זכוכית עבה.
- סוכרזית + תיונים רגילים/בטעמי פירות וצמחים למיניהם בקופסת פלסטיק.
- שקיות מרק נמס
- שקיות שוקו נמס
- 2 פותחני קופסאות
- כמה מציתים + קופסת גפרורים.
- כפיות, מזלג, סכין, כולם ממתכת (לא סובל פלסטיק)
- כוסות חד פעמיות מקרטון (הזכוכיות נשברות גם בתוך גרב)
- פינג'ן נירוסטה ישן וחבוט.
- מחבת קטנה.
- בקבוק שמן זית.
- מלח גס, פלפל גרוס, פפריקה, בקופסאות פלסטיק קטנות.
- מנות קרב (לא לצחוק!!! זה שימושי כשנתקעים!!! סה"כ כמה קופסאות שימורים)
- מעט סבון כלים, בצנצנת קטנה.
- סבון לידיים.
- מגבונים לחים.

והכי חשוב - בקבוק של וויסקי אירי טוב כדי לרומם את מצב הרוח בחניון לילה או סתם כשנתקעים.



חשוב מאוד! לרענן את תכולת הערכה לעתים קרובות!

[אדי]

הכל טוב ויפה, אבל כוסות זכוכית שלא נשברות עדיין לא מצאתי
יש למישהו פתרון לנושא? שהוא לא מורכב מכוסות פלסטיק?

[asafk]

ספלי נירוסטה (שכבה כפולה) של איקאה, או מכל מקור אחר. לא נשבר, מבודד היטב, ואפילו קל לניקוי.

אשף.

[opl]

הבעיה שלי עם ספלי נירוסטה היא שעוד לא מצאתי ספל שנכנס מודולרית אחד בשני כמו כוסות זכוכית.

[tzurlis]

בחנויות מחנאות בארץ, יש ספלי נירוסטה. בחו"ל יש אפילו ספלי טיטניום. עולים 18-50$, מיועדים במיוחד למחנאות קלה.
ספלי פח או אמאייל גם הולך, לרוב לא יפים במיוחד.חפשו בשווקים הגדולים, רמלה לוד וכאלה, וחבנויות כלי ביית עממיות. הפח מתעקמים די מהר.
אני אוהב לראות את הקפה שלי, ואם כוסות הזכוכית בפק"ל מוגנות מספיק טוב, אין בעייה. בשנה על הדיפנדר, 44000 ק"מ, מהם לפחות רבע בשטח ולא מעט עבירות קשה + מסע בטומקאר של 250 ק"מ כולל מעלה יבנאל ונסיעה בגז עד הסוף בבמפים של גדר המערכת + ראלי רייד דו יומי 4 סטייג'ים בשטח קשה בסופה, נשברה כוס אחת, ורק בשפה.

לוקחים גרב עבה
מכניסים הכוסות, יושבות טוב אחת בתוך השנייה- זה הסוד, לגרב
מהדקים היטב את הכוסות זו בתוך זו ולתחתית הגרב
עושים חצי סיבוב על הקצה העליון
ומגלגלים את שאר הגרב שוב למטה על הכוסות.
שמים את הכוסות בתוך הפנג'אן.

ומי שדואג לגרב, הגיינה, וכו'...קודם כל, על גרב נקייה מכביסה שמעתם? אז גרב, אז מה. ושנית, פק"ל קפה אמיתי שיורד לשטח, יותר מפעם אחת או פעם בשנה, הוא דבר שמתלכלך ועובד. תראו לי פק"ל קפה "אמיתי" שהוא באמת מדוגם ומצוחצח...
למרות ניקויים תקופתיים מסורים, וכמה וכמה טיפולי 10,000 בכיור, כולל בידי אישתי שתחייה - פק"ל הקפה שלי חבוט ומשופשף, הפנג'אן כולל כל מיני בליטות פנימיות טרמינליות ומושחר מהמון מדורות, בפינות הארגז יש גרגירי חול מכל הארץ ... מה לעשות, שטח זה שטח וההסדרות בתנאי השטח, היא חלק מהקסם.

[נמרוד]

אני אוהב לראות את הקפה שלי, ואם כוסות הזכוכית בפק"ל מוגנות מספיק טוב, אין בעייה. בשנה על הדיפנדר, 44000 ק"מ, מהם לפחות רבע בשטח ולא מעט עבירות קשה + מסע בטומקאר של 250 ק"מ כולל מעלה יבנאל ונסיעה בגז עד הסוף בבמפים של גדר המערכת + ראלי רייד דו יומי 4 סטייג'ים בשטח קשה בסופה, נשברה כוס אחת, ורק בשפה.

כל הכבוד. ולי יש רקורד יותר מרשים - אצלי לא נשברה אפילו לא כוס אחת בנסיעה, ואפילו לא בהתהפכויות (היה לי סמוראי פעם). כוסות נשברות כשהן נופלות משולחן, מחליקות ממשטח סלע, או סתם ככה כי בא להן להחליק מהיד דווקא במטבח, באותו טיפול 10,000 של האשה (שאבא שלה בזמנו לא הרשה לה לעבוד כמלצרית כי הוא לא הסכים לשאת בנזקים). והכי הן אוהבות להשבר כשהן נדבקות אחת לשנייה בתוך הגרב המדוברת...
אז מה עושה מי שאוהב לראות את הקפה שלו (כמוני, כמוך)? יום אחד זה קורה. אתה מפנים שזה חלק מהחיים, האובדן. אתה מפתח, וזה קשה, רמה מסויימת של ניתוק רגשי מהכוסות. וכך, בממוצע פעם בשנה, ובלי שמחה בלב, אני מחדש את סט כוסות הזכוכית בשופרסל. עם מחירי חומרי הגלם והאנרגיה של היום, זה יוצא לא מעט - כמעט שקל וחצי לכוס.
ויש את הפטנט של יונתן, עם האיזוליבנד - גאוני. מונע את סדקי-הוואקום הידועים, לא מונע בכלל נפילה אקראית של כוס פה ושם, אבל הכי חשוב - מסמן היטב את הכוסות שלך ומקטין את הפחת המשמעותי ביותר, נדידת כוסות חד כיוונית מהפק"ל שלי לפק"ל של אחרים.

[גלדיאטור]

הכוסות שלי ראו תמונה בעמוד קודם
זה לא ישבר גם אם תדרוס אותם

[מוני אורבך]

ומה עושה "פיין שמקר" כמוני שאוהב כוסות יפות ומעוצבות???
כוסות כאלו לא ממש עולות שקל וחצי.

פשוט, מאוד פשוט, ונמרוד כמהנדס מכונות היית צריך לבנות זאת ממזמן!!!
כול הקסם הוא באריזה כמובן, וגלידיטור היה בכוון הנכון.
בונים קופסת עץ קטנה. בתוכה מחלקים את הנפח לתאים תאים בצורת כוורת.
כול תא הוא בדיוק בגודלה של הכוס.
ברגע שסוגרים את הקופסה, לכוס יש רק כמה מילימטרים לזוז.
ולכן גם אם הקופסא תיפול, אין סיכוי שמשהו ישבר.
המהדרין שבמהדרין ירפדו את התאים בשכבת ספוג.
במקרה זה גם אם תשליך את הכוסות בקופסה מרכב נוסע, לא יקרה כלום, כול עוד הקופסה נשארה שלמה.
אבל מנסיוני זה מיותר.
כול זה היה כחלק מבנית "ערכת בישול" שהוא למעשה ארגז עץ שמהווה מטבח ניד.
אם למשהו יש את החשק, אני בהזדמנות אצלם כמה תמונות.

[airzax3]

2 שידרוגים שלי לערכת הקפה:
1 לוקחים רצועת בד ברוחב 2 ס"מ ובאורך של כחצי מטר (הכי טוב לחתוך טבעת תחתונה מחולצת טריקו לפני שהיא הופכת לסמרטוט) ולהעביר בין הכוסות לפני שמכניסים אותן לגרב-מונע מהכוסות להדבק אחת לשניה או להשבר בקפיצות וכשמכינים קפה שימושי לניגוב הכפית או הכוס אם נפלתם על פרטנר "סטרילי" או כדי להחזיק את הפינג'אן
2: את הסוכר אני מאחסן בבקבוקון מי עדן קטן(200 מיליליטר או משהו כזה) -הסוכר תמיד יבש ונקי וכששופכים לפינג'אן פשוט סופרים את הכפיות תוך כדי מזיגה, ומה שנשאר זה למצוא איזה ענף לערבוב.

[יונתןמצפה]

כל הכבוד. אני מחדש את סט כוסות הזכוכית בשופרסל. עם מחירי חומרי הגלם והאנרגיה של היום, זה יוצא לא מעט - כמעט שקל וחצי לכוס.
ויש את הפטנט של יונתן, עם האיזוליבנד - גאוני...

אוף! ידעתי שדפקו אותי...
שישיית כוסות זכוכית בשוק בטבריה- 12 שקל

מילא הגניבה במחיר, אבל מאז שקניתי אותם, נשארו לי רק הכוסות שהיו לי עוד לפניהן...

בקיצור, רק הקובאיות עם הצלעות. כוסות חלקות עולות יותר ושוות הרבה פחות. (וגם האיזולירבנד מחליק מהן!!!)

[עירא]

אוף! ידעתי שדפקו אותי...
שישיית כוסות זכוכית בשוק בטבריה- 12 שקל
בקיצור, רק הקובאיות עם הצלעות. כוסות חלקות עולות יותר ושוות הרבה פחות. (וגם האיזולירבנד מחליק מהן!!!)

ממש דפקו אותך...
בשוק בב"ש, שישית קובאיות זולות עולה 5 ש"ח
שישיית קובאיות טובות עולה 10 ש"ח, אבל אתה תמיד יכול לקחת 2 חבילות ב-15 ש"ח....


עירא

[נמרוד]

ומה עושה "פיין שמקר" כמוני שאוהב כוסות יפות ומעוצבות???
כוסות כאלו לא ממש עולות שקל וחצי.

פשוט, מאוד פשוט, ונמרוד כמהנדס מכונות היית צריך לבנות זאת ממזמן!!!
כול הקסם הוא באריזה כמובן, וגלידיטור היה בכוון הנכון.
בונים קופסת עץ קטנה. בתוכה מחלקים את הנפח לתאים תאים בצורת כוורת.
כול תא הוא בדיוק בגודלה של הכוס.
ברגע שסוגרים את הקופסה, לכוס יש רק כמה מילימטרים לזוז.
ולכן גם אם הקופסא תיפול, אין סיכוי שמשהו ישבר.
המהדרין שבמהדרין ירפדו את התאים בשכבת ספוג.
במקרה זה גם אם תשליך את הכוסות בקופסה מרכב נוסע, לא יקרה כלום, כול עוד הקופסה נשארה שלמה.
אבל מנסיוני זה מיותר.
כול זה היה כחלק מבנית "ערכת בישול" שהוא למעשה ארגז עץ שמהווה מטבח ניד.
אם למשהו יש את החשק, אני בהזדמנות אצלם כמה תמונות.

בלא-בלא-בלא, אותה תשובה כמו לצור. תארוז איך שתרצה את הכוס, כשאתה משתמש בה והיא נופלת מהיד, או מניח אותה לידך ומישהו בועט בה - לא עוזר כלום... בתוך הפק"ל - גרב ואיזולירבנד אנטי-ואקום. למה לבזבז מקום על ספוג?

בכל מקרה, צלם, זה המטרה של השרשור...

[מוני אורבך]

נמרוד, לי אין חורים בידים. והמבין יבין...

במשך שנים השתמשתי בשיטת הגרב, וכמוך קנתי כול חצי שנה סט.
זו לא היתה הסיבה בגללה בניתי את "ערכת הבישול"
נמאס לי כול פעם שאני רוצה קפה להוציא את הכוסות מהגרב המסריחה, לשטוף אותן
ובסוף לשטוף שוב ולארוז בגרב המסריחה.
ואם נשבר, להתחיל לאסוף את השברים...
חלאס!!! אני כבר כמעט בן 40 והזמן יקר לי.
בגלל זה בניתי את כול העסק, עכשיו הכול יושב במקום מסודר, פריקה ואריזה לוקחות שניות.
אני אשתדל לצלם ולהביא תמונות.

[זאביק]

בגרב המסריחה

אלוהי הדברים הקטנים :twisted:

[moriseven]

הכל טוב ויפה, אבל כוסות זכוכית שלא נשברות עדיין לא מצאתי
יש למישהו פתרון לנושא? שהוא לא מורכב מכוסות פלסטיק?

בוא תראה אצל חבר, הוא עשה צורות בספוג (כמו של המזרונים של פעם) לכוסות, כפית, פינג'אן, הגזייה והמיכל שלה, ולקופסאות של הסוכר והקפה, ועדיין, טפו טפו, לא שברו הכוסות, שיושבות כמובן בתוך גרב משומשת, אחרי משחק כדורסל. מוסיף לארומה של התה