ציטוט ההודעה בתגובהביד שתיים יש אחד למכירה לאחר תאונה במדור אספנותנכתב במקור על ידי popi95
גפ"ס
מאיפה לעזאזל אני מביא גפס
ביד שתיים יש אחד למכירה לאחר תאונה במדור אספנות
תגובה: גפ"ס
יש בביר הדאג' כמה.
שמורים ומטופלים תקופתית בבאלי"ש.
תבוא לבד
תגובה: גפ"ס
ותדאג שהחבר'ה של עזזמה לא יטעו ויחשבו אותך לתושב רתמים
http://www.news1.co.il/Archive/003-D-83853-00.html
תגובה: גפ"ס
קיצר לא יקרה אני מבין?
תגובה: גפ"ס
יש איבי
חפש M151, או MUTT
אולי יותר יקר, אבל הרבה יותר בטוח
ובדעה אישית
לא מבין מה מישהו מוצא בפח זבל הזה, זה לא כלי רכב, זה אנדרטה לטמטום הDOD
פתרונות אלגנטיים לבעיות יבוא מארה'ב לישראל [email protected](זכויות יוצרים: קובי ט.)
תגובה: גפ"ס
צריך אומץ לכתוב כאן כאלה דברים על הג'פ"ס.
PW כתב כאן:
"יקיריי:
חבורת צבועים, עוכרי ישראל, ג'ובניקים, שמאלנים, יפי נפש, משתכנזים, מתמזרחים, ימניים, משביתי שמחות וכפויי טובה שכמותכם! (מחק את המיותר או הוסף לפי הצורך כאוות נפשך)
מדובר באייקון תרבותי, מבצעי ומחולל מהפכה של ממש - שלא לומר משנה סדרי עולם, שלא לומר הפלא השמיני של העולם. לא פחות. הרבה יותר.
היצירה המוטורית החשובה ביותר בחיי רובנו, (אלה שהם לא חבורת צבועים, ע"י וגו' - ע"ע ר"ל למעלה בראשית קונטרס זה)
כזו שהחיים מתחלקים בגינה לשניים - לפני ואחרי.
כזו שמנחילה לנצח את ההבנה והתודעה - שאפשר גם אחרת, והאחרת הזו - יותר נוחה, פחות כואבת, יותר מהירה, פחות שוחקת, יותר סוחבת, וחוזר חלילה.
לפניה יש ערפל סמיך ואחיד של הליכה מאומצת, תמיד בליווי משקל עודף עם שלט "מטען חורג", כזה שדופק לך את הקרסוליים, הברכיים, מה שנשאר מהגב ועמוד השדרה - ועל הדרך גם את הכתפיים. מחד, לרוב, ראייתך מתקשה לחדור את הערפל הזה והוא עוטף אותך ברכות מתישה, מחליאה ומצמיתה. מאידך, ברוב הזמן, טשטוש רב עוצמה וממסך אופף אותך ומסייע במקצת להפיג את ייסוריך המתעצמים והולכים בטור אקספוננציאלי.
אחריה, (בניגוד לכלל הצבאי המטופש שכל דבר אמור להתחלק בו לשלוש) כל העולם (הטופוגרפי) דווקא מתחלק לשניים: כזה שניתן להגיע אליו בנסיעה - וכל השאר.
אחריה, לעולם לא תלך - במקום שבו אפשר להניע רכב.
אחריה, יכולת הניתוח וההבנה בין שתי חלופות התנועה הללו עולה לרמות של אומנות - שלא לומר אמנות ממש - והיא משפרת בכלל ובפרט את כל ראיית העולם והשטח דרך אספקלריה של נכון ולא נכון, מותר ואסור, ראוי ושאינו ראוי, מעשה נבואה או מעשה נבלה, חוקי ופלילי, טוב ורע - וחוזר חלילה.
העובדות הטכניות ממש לא חשובות ולא רלוונטיות לדיון.
מתהפך? – תלמד לנהוג.
לא סוחב? – תתכנן היטב מה לקחת ומה להשאיר מאחור.
קטן? ראה לעיל פסקתי הקודמת.
לא אמין? – תתאמן בהחלפת צלבים בחושך, לבד, ביד אחת קשורה מאחורי הגב, בלי אור, או שתלמד לנהוג רק עם הנעה קדמית.
כמה ייחלנו לרגע בו יחליף הפרד המכאני האגדי הזה את ייסורינו המתמשכים והסיזיפיים שהיו מנת חלקנו לפניו.
בכמה קילומטרים הל הליכה מאומצת שילמנו על כל מטר שהורשינו לנסוע בו.
כמה שעות בילינו בלשכה (המפוארת) שעל יד הנהג בלימוד ציר הלילה לניווט הרכוב הבא? או למשימת ההובלה התורנית? כמה הנאה קיבלנו מתחושת הבית המפנקת שייצר אותו מושב קרש גיהוץ צר וקשה, משולב בכנת המא"ג, ידית האחיזה מימין וקשת ההתהפכות מעל. כמה מקום אחסון מהודר ויעיל מצאנו בכוורות ארגזי התחמושת מתחת לרגלי המפקד או בכסא האצ"א. איזו מוזיקה נהדרת שמענו דרך הסאב וופר של מכשיר ה – VRC בלילות עטופי ערפל.
לאיזו מדרגת אומנות העלינו את התהליך של החתימה על האוטו, הכנתו לתנועה, זיוודו, מיתקונו, דיגומו, ריתוכו, השחזתו וכיוצ"ב - פעולות מסגרות וטכנולוגיה שסופם זלזול מוחלט בכל כללי ההנדסה והמכניקה התקינים, (על כל פנים – באלה המקוריים בהם השתמש מתכנן היצירה) עד כדי הפיכתם על פיהם ממש: הכפלת כושר הנשיאה, שילוש שטח ההעמסה, הבסת הנדסת האנוש המקורית המזעזעת והחלפתה בחליפת נוחות מפנקת – שעד היום קשה למצוא בפלטפורמות מודרניות וסלחניות הרבה יותר – כאלה שתוכננו מראש לאזרחים מפונקים, (חבורת צבועים ע"י וגו' ע"ע ר"ל למעלה בראשית קונטרס זה).
כמה סבלנו בזיכוי.....
לסיכום:
אל תבלבלו אותנו עם העובדות. הן לא רלוונטיות. הרגש הוא שקובע כאן. והרגש מנצח. את התחושות שעולות במי שרק מביט באייקון התרבותי האלמותי הזה – לא תקבלו אפילו בהופעה הקרובה של מדונה, או שמא יש לומר, לאונרד כהן.
לילה טוב."
ואני הקטן כותב: 1+
תעשה חיפוש באתר ותראה שיש לא מעט ״אמיצים״ או שמע צריך להגיד ״מפוכחים״ שיגידו שזה פח זבל..
+1
ההנאה שבאיטיות..
"The view of the Hilux from the back, often seen by others on the trail, rarely seen by anyone on the freeway."
Hary Wagner
תגובה: גפ"ס
1++
תגובה: גפ"ס
מצטער..... בכל פעם שאני נתקל בתגובה שכזו אני מתלבט....מתלבט אם לענות.
הגפ'ס מתאים בדיוק לתכנון שיוצר בעבורו. הוא לא בנוי רע (בתור אספן גיפים שמעט התעמק בו - הוא דווקא בנוי טוב ובחוכמה....ושוב לתפקידו). הוא לא מפלצת שטח. הוא לא נבנה לשרוד לנצח (נהפוך הוא הוא באיזשהו מקום "חד פעמי"), קשה ל"שדרגו" וגם אין לו שילדה כמסורת הגיפים "המקצועיים".
אבל הכי חשוב יש בו טונות....טונות של "אופי" וייחודיות - ולהבדיל מהקודמים לו ולבאים אחריו אין לו יורשים באזרחות - מה שהופך אותו למיוחד עוד יותר.
הצבא האמריקאי נחשב לצבא הטוב בעולם (בסדר בסדר.....קצת פחות מצה"ל) ואם הגפ'ס התאים להם למשך עשרות שנים (הוא יוצר משנת 1960 ועד לשנת 1978 ברציפות) כנראה שיש בו משהו......
הוא אינו מתאים לכל חובבי השטח....בטח לא ל"מקצוענים" שמעוניינים לטפס על כל מדרגה, סלע או מעלה שקיים. הוא קטן, חלש......ובעל תכונות שרק אספן או רומנטיקן יכול לגלות או להעריך.
זהו....תמשיכו להגיד מה שאתם רוצים - אף אחד לא יקח מהגפ'ס (M-151) את אופיו המיוחד לטוב ולרע.
אוסף גיפים וכמה שיותר
תגובה: גפ"ס
הג'פס נחות מרוב מתחריו בכמעט כל פרמטר אפשרי.
אבל יש לו שני יתרונות שמנצחים כל מתחרה:
1. הוא מעלה לך חיוך דבילי על הפנים
2. כי הוא, הוא, סם הנעורים הנצחי, שמשאיר אותך בגיל 20 לנצח (כן, זו לא טעות, 20, ולא 18, כי מגיל 18 עד 20, זכינו רק לפנטז עליו)
בברכה,
יוני5
LandRover makes me feel like God - full of mercy
היילקס 95, "31, נעול כפול
מדינה חופשית. אתם לא חייבים להסכים איתי. אתם יכולים להמשיך לטעות.
איזה כיף לחיילים של היום שכאשר הם ידברו על נוסטלגיה בעוד 30 שנה היא תהיה מבוססת על סופה סימן 3 כסם הנעורים הנצחי.
יהיה להם סטייל
תגובה: גפ"ס
השתמשו בו כי זה מה היה, לא כי זה טוב.
אם תעשה קצת שעורי בית......
הצבא לא רצה אותו(העדיפו להשאר עם הM38), הכלי נכשל ברוב המבחנים אבל הDOD דחפו להם אותו מסיבות "פוליטיות" (קריא-שחיטות)
סיפור ארוך, מיגע ואופיני לדביליות של הממשלה הפדרלית.
פתרונות אלגנטיים לבעיות יבוא מארה'ב לישראל [email protected](זכויות יוצרים: קובי ט.)
תגובה: גפ"ס
אם הגפ'ס (M-151) לא היה מתאים....הצבע האמריקאי לא היה עושה בו שימוש משך כ-20 שנה. דרך אגב לגפ'ס היה אורך חיי ייצור ארוכים בהרבה מכל גיפ' אחר שהיה לפניו!!
ואם נחזור לצה"ל - אצלנו היתה רק גירסא אזרחית מוסבת של פייב..ולא M-38A1 שזו הגירסא הצבאית האמריקאית לפייב האזרחי.
לא יודע כמה בילית על CJ-5 - אבל עם קפיצי העלים הצהליים (רמז - יותר מעלים מהגירסא האזרחית) ועם השילדה המחוזקת (פחות גמישה מהגירסא האזרחית) - איני בטוח דיש לפייב יתרונות על הגפ'ס (M-151), אומנם קצת יותר מרווח גחון (אבל בכל מקרה הגפ'ס תוכנן לעשות שימוש גם בתחתית לשם ספיגת מכות וטיפוס) ואכן הילוכי כוח, אבל בגדול הגפ'ס עולה על הפייב בתכנונו. יש לו צללית נמוכה יותר, הוא נוח בהרבה בשטח (נראה אותך מסתער על גבעה בפול גז עם פייב) והוא בנוי פשוט יותר מאשר הפייב (תחזוקה בשטח פשוטה יותר), משקל קל יותר (כמעט 200 ק"ג חיסכון במשקל על מרכב בגודל דומה). גם יכולת התימרון שלו משופרת. הגפ'ס מתמודד היטב עם צליחת מקורות מים למיניהם ולוחמה בשטח עירוני או צפוף.
ושוב לגפ'ס יש יתרונות שאי אפשר לקחת ממנו וכל "מומחי השטח" שרגילים לסופות וסיקסים מתעלמים מהייחודיות שלו על ידי השוואות מי יותר גדול/חזק......
אוסף גיפים וכמה שיותר
תגובה: גפ"ס
דיברתי על צבא ארה'ב בלבד!!!!!
וזה לא כולל גופים אחרים כגון Navy, Marines, Air force
DOD=Department of defense
זה לבד היה אמור לתת לך רמז.
פתרונות אלגנטיים לבעיות יבוא מארה'ב לישראל [email protected](זכויות יוצרים: קובי ט.)
תגובה: גפ"ס
תקרא את התגובה שלי שוב.
אף אחד לא היה מייצר כלי כושל 20 שנה! בטח לא בצבא משופע בתקציבים כמו הצבא האמריקאי.
אוסף גיפים וכמה שיותר
תגובה: גפ"ס
ירון, תקרא שוב ושוב את מה שג'ו כותב בין השורות.
דווקא כשמדברים על ציוד צבאי ועל תקציבי ענק, לפעמים לתכונות הכלי בפועל לא תמיד יש קשר להאם הכלי יירכש על ידי הצבא. כל צבא אגב.
בגלל שמדובר על כמויות עצומות של כלים ועל חוזי ענק של מיליוני/מיליארדי דולרים רבים, מה שקובע כאן זה הרבה מאוד פוליטיקה, קשרים, חלקם גם אישיים, וכן - שחיתות פשוטה. כי יש מי שמרוויח סכומי עתק בעסקאות האלה ובאופן טבעי רבים לוטשים עיניים לכסף הגדול. זה היה כך בימי הג'פ"ס וזה ככה גם היום - תחשוב על כל פריט ציוד צבאי שעולה בדעתך - החל מרוס"רים לחיילי החי"ר דרך טנקים, נגמ"שים, מערכות מיגון נגד טילי נ"ט ועד מטוסי קרב שעשרות מיליוני דולרים לחתיכה ועוד ועוד ובכוונה אני לא אזכיר שמות ודגמים מפורשים של הכלים. בוא ונאמר שאין פריט ציוד או אמל"ח שאין סביבו את הרחש-בחש הזה ושסכומים גדולים מאוד - בדולרים - לא מוחלקים מתחת לשולחן בעטיו...
במקרה של הג'פ"ס - צה"ל קיבל את הכלים הראשונים מיד אחרי מלחמת יום הכיפורים, כאשר האמריקנים מיהרו להשלים את כל חוסרי צה"ל אחרי המלחמה. הגיעו לכאן כלים - ג'יפים, משאיות, טנקים, נגמ"שים, היישר ממחסני צבא ארה"ב באירופה, חלקם ישנים ומשומשים לעייפה (עבור האמריקנים זו היתההזדמנות מצויינת לחדש ציוד ישן) - אבל צה"ל לא היה אז בררן - כשנותנים לך במתנה סוס, אפילו זקן וחולה, אתה לו בודק לו את השיניים...
בדבר אחד מסכים איתך - שזה כלי מאוד ייחודי, אפילו מגניב, ובהחלט מלא אופי - ויש מצב שהייתי מאמץ אחד כזה אם היה לי זמן, כסף ומקום להחזיק בו... אבל מהאמת הכואבת אי אפשר לחמוק - חלק גדול מאוד מה"אופי" שמיוחס לו, מגיע מסיבות נוסטלגיות ותו לא. אנחנו פשוט זוכרים לו חסד נעורים מהשנים שהיינו צעירים, שירתנו בצה"ל והוא היה אז סוג של סמל סטטוס.
במציאות הקשה, והיו לי באמת אינספור שעות ג'פ"ס בסדיר ובמילואים, זה היה חרא של אוטו עוד כשתוכנן - הוא חרא של ממש על הכביש והוא די חרא גם בשטח. למרות תכנונו המתקדם יחסית לזמנו, כל כולו טעות הנדסית אחת גדולה ועצם איזכורו באותה נשימה עם ג'יפ CJ5/M38 זה עלבון של ממש לג'יפ. ואת כל סיפורי הגבורות והעבירות המיוחסים לו אני נוטה לייחס יותר לנהגים מוכשרים שידעו למצוץ ממנו את אותן יכולות שמלכתחילה אולי לא היו לו.
If you are not scared, then you are not driving fast enough" - KEN BLOCK"
תגובה: גפ"ס
ואני, היום עם דעת המיעוט.
יש לי הרבה שעות ג'פ"ס. המון.
מכל מיני סוגים - סיור, מנהלתי פשוט, ומנהלתי "מדוגם" אישית.
אני מאילו שמכירים את מערכת החימום על בנזין שהיתה בג'פ"סים.
אם תעירו אותי באמצע הלילה, אספר ואדקלם לכם מה היו המתקונים שהיו לי ה"מדוגם אישית" מאחור, ואיך הספסל האחורי היה ארגז בטחון מצופה במזרון, איך היו נכנסים גם שני מכשירי קשר ועוד 4 מקלטים, גם צידנית וגם גזיה על שתי הכנפיים האחוריות, איך היו בונים לכיסא הגבהה שתהיה משענת ראש, ואיך היו מרפדים אותם. ואפילו - איך להתקין רדיוטייפ בג'פ"ס כזה.
לא, זה לא קסם הנעורים שנשכח.
זה הרכב שמביא אותך לאן שצריך, שמחזיר לך טובה ולא נתקע אף פעם, שגם אם התהפך - הפוך חזרה וסע, שניתן לפתור הכל עם ג'בקה ורתכת, בדיוק כמו שאנחנו מתרפקים על הסיקסים והפייבים.
מערכת מתלים, שבין אם היא מתוכננת לקוי ובין אם לאו, זו מערכת מתלים שמאפשרת לרכב נטול טרנספר ועם גיר יחודי להגיע לכל מקום. ואם אתה מכיר את מגבלות הכלי ואיך להתנהג איתו נכון - כמעט הכל אפשרי.
ואת שאפשר היה איתו, אי אפשר היה עם מחליפיו - לא עם הסיקס, לא עם הבלייזר, לא עם הסופה ולא עם הטויוטה 75. אף אחד מהם לא עמד באותה רמת אמינות, אף אחד מהם לא הצליח לגהץ את השטח כמוהו, במהירויות שלו ובנוחות שלו.
גם כשזה היה דגם הסיור - 90 קמ"ש ומעלה במישורי המתמתני והפרסה בסיני היו לחם חוקו. מי המשוגע שעושה את זה עם מחליפיו בלי לרוץ לרופא שיניים ולחדש סתימות שנשרו אח"כ?
אני, אגב, גם קיבלתי והשתמשתי בכלים כאלו חדשים, עם 0 ק"מ. (וגם סיקסים, בלייזרים וסופות עם 0 ק"מ), כך שהיחסיות קיימת.
היו תקופות שהוא שימש לי גם כרכב ת"ש, או לנסיעות מנהליות באמת - כמה פעמים בשבוע סירקין-רמה"ג. בכולן הוא עמד בגבורה, אף שדווקא אז זה ממש לא היה אקזמפלר חדש, נהפוך הוא.
והדרת פני זקן. תרתי משמע.
Willys סגור 58, כמו בסמלון, שסיים שיפוץ
Willys סגור 53, דגם מפואר - ממתין לשיפוץ
תגובה: גפ"ס
90 קמ"ש ומעלה? בשטח?
על כביש הוא לא עבר 90.
התהפך? כן, מישהו אחר יהפוך חזרה וייסע. מי שישב בו לפני שהתהפך בד"כ לא יזכה לספר על זה.
והוא באמת נוח. כשהוא ריק. שני מילואמניקים במשקל בינוני כבר סוגרים לו את המתלים עד למגע של הגלגל עם החלק העליון של הפח.
If you are not scared, then you are not driving fast enough" - KEN BLOCK"
90 ?!?!
ספדי ומטר מזייף בגדול.
חמישים היה מפחיד לנסוע איתו.
נתקע בלי בעיה... ויש לו גם מיכל דלק פגיע
הרשאות פרסום
שמרו על קשר