Article: טיול ג'יפים: Rubicon trail - Shomron edition

[אבנר ברוך]

תודה תודה...
אחרי ה"ניצחון" הזה על הואדי, שעוד אחד כמוהו ואבדנו, אנחנו שוקלים גיבוש רשימת דרישות יסוד להצטרפות דיפנדרים... ארבע ציריות מחוזקות זה המינימום... כידוע לכולם, כל עוד הדיפנדר תקין הוא נהדר, אבל כשקורה משהו (הציריות מתפוררות כמו ביסקוויטים) פאק, אלומיניום או לא, הנבלה הזו כבדה! אתה מדמיין לעצמך איך זה מרגיש לגרור דבר כזה בתוואי כזה?

לעניין שי... הוא לא סיפר לאף אחד, לא בטוח שהוא ישמח לאאוטינג שאני עושה לו - מין הסתם עבורו להיות ג'יפלס בטיול כזה זה מבאס, בטח בסיטואציה שקרתה לו (פעמון ציריה קדמית שנשבר על ההתחלה) אז באחד הקטעים הוא נהג בסופה. לא הרבה, אולי 100-200 מטר. ירד עם חיוך דבילי וסינן בשקט, שאני לא אשמע, "איזה כיף האוטו הזה"... הוא רק שכח שמי שלא רואה טוב, דווקא שומע מצוין.

רגע רגע....אתה מקניט את הדיפנדריסטים????

עכשיו ברצינות, זו אכן בעיה, נעילות בכרכרה הזאת מחייבות ציריות מחוזקות אבל מצד שני, המסלולים של גיתאי (עם או בלי הכנה) נראים תובעניים יותר מטיול לטיול , צריך ביצים של ברזל (ואני לא מתכוון רק לביצי הדיפרנציאל), קסדות-קשר וספר תהילים בתא הכפפות.

[גיל אסרף]

לגבי עניין האבטחה, לא עדיף להשתמש בחברת אבטחה פרטית לנושא? (בהנחה שלא לכל קבוצת מטיילים יש גישה לנשקים אישיים).

[דרור ברלי]

מסלולי ההרפתאות בסגנון הזה הם כאמור, לא לכל אחד.
הן מבחינת סוג הרכבים והדיגום/שיפורים/ציוד שנדרשים והן בכל מה שקשור לנסיון הרב בנהיגת שטח ובניווט שנדרש כאן, וכמובן עניין הבטחון האישי.

אני מוצא לנכון להזהיר שוב:
זה לא טיול למשפחות. בוודאי לא עם ילדים.
זה לא טיול ל-SUV מפונפנים. ממש לא. גם אלה מביניהם שאיכשהו יעברו, יתרסקו שם לחתיכות. אני לא צוחק. חבל על הנזקים.
זה לא טיול לאנשים שלא מנוסים בנהיגת שטח, ניווט, חילוצים, מכונאות שדה וכו'.
זה לא טיול לאנשים שאינם כשירים ב-100% מהבחינה הפיזית. במהלך מעבר מכשולים קיצוניים נדרשת עבודה פיזית מאומצת!
זה לא טיול שיוצאים אליו ללא כמה אנשים שנושאים כלי נשק וגם מיומנים בשימוש בהם. איך לארגן כלי נשק, האם בצורת חברת אבטחה וכו' - זה כבר עניין שלכם.

לכן כל זה גם לא כתוב במתכונת של טיול רגיל. אלא רק סיפור על טיול, פלוס כמה עצות וכללים למי שבכל זאת נדלק ומתכוון לעשות את זה. (כי רבים נדלקו, אני מבטיח לכם. רשימת הממתינים להצטרף לטיול הבא ארוכה מאוד) לכן לא צירפנו גם קובץ מסלול וכו' - מי שירצה לנסוע לשם והוא לא רק בעל ביצים גדולות אלא גם ג'יפאי רציני, יידע לשבת על מפות ותצ"אות ולתכנן את עצמו, את הקבוצה שלו ואת המסלול שלו.

רק דבר אחד, בחיאת רבקום - כל האזהרות מגיעות מהנסיון שלנו שנרכש בהרבה זיעה. אל תחפפו ואל תזלזלו אפילו בקוצו של בדל קלמנטינה - המסלול קשה באמת. התנאים שמסביבו מיוחדים ותובעניים. צריך להיערך היטב מראש.


לגבי השטח הרוחש - הוא תמיד רחש, הוא לעולם לא יפסיק לרחוש.
הנסיון מלמד שהתנועה על כבישי איו"ש מסוכנת יותר מהטיולים בשטח שם. בנוסף, לי אישית נראה שהסיכוי שתיקלעו שם לתאונת דרכים פשוטה בכביש בגלל "תרבות" הנהיגה המטורפת של המקומיים, גבוה יותר מהסיכוי שתיקלעו לאירוע פח"ע... אבל זו כאמור רק דעתי.
רבים מבין החברים הקרובים שלי, אנשים טובים שאכפת להם ומודאגים באמת ובתמים, כבר ירדו עלי שזה חוסר אחריות לטייל שם. יש להם טיעונים כבדי משקל שאין לי מה להתווכח איתם. הבעיה היא שאני רואה את החיים בארץ הזו מנקודת מבט קצת שונה ומודה שלקחנו סוג של סיכון. לטעמי, הסיכון הזה אינו גדול יותר מזה שלוקחים כל אלה שמטפסים במעלות הר טוב למשל, או בורדית/זיק/מחמל/גרופית וכו', כאשר הסיכוי להתהפך ולהתגלגל כולל כל רפרטואר הפגיעות הגופניות האפשריות, גדול יותר לדעתי מהסיכוי להיתקל בפח"ע בטיול בשומרון.

[יונתןמצפה]

דרור, מבחינת הצבא, הוא אשכרה מאשר לטייל שם?
אני מנסה לחשוב מה הפתרון שהצבא ייתן לקבוצה שקצת הסתבכה יתר על המידה באיזור כזה. חתיכת כאב ראש.
(יצא לי לשרת באזור הזה באחד מהמילואים. די מזמן. קשה לומר שהביקור בכפרים הצמודים למסלול הזה היה סימפטי...)

אבל בלי שום קשר, הכתבה הזו מתארת בצורה מהפנטת את החוויה יוצאת הדופן שעברתם.

אגב, טיולים רגליים באיזור הזה גם הם משהו ששווה לשקול.

[דרור ברלי]

אנחנו לא נכנסים לשטחי A. זה לא רק מסוכן אלא גם אסור על פי חוק ומהווה עבירה פלילית.
אם אתה מתכנן לעבור בשטח B אתה צריך אישור מהצבא. מבקשים אישור בדרכים המקובלות ומקבלים, או שלא.
אם לא מקבלים אישור - משנים את המסלול. זה הכל. אנחנו לא מטומטמים.
פעם אחת קיבלנו ליווי של שלושה חיילים חמושים שנסעו איתנו, ברכבים שלנו. מבחינתם זה היה יום כיף - טיול ג'יפים, במקום עוד יום מבאס של שמירות, תורנויות וכו'.

בשטחי C לא נדרש אישור.

אל תשכח שחיים שם עשרות אלפי ישראלים שנוסעים יום יום בכבישים. התנועה לטיול ובחזרה ממנו היא על כביש 60 שמהווה ציר תנועה ראשי באיו"ש עם יישובים ישראליים רבים לאורכו והתנועה עליו של כלי רכב ישראליים, גם בשעות הקטנות של הלילה, די ערה.

טיולים רגליים מתקיימים כל הזמן. הרבה אנשים עושים את זה, יש קבוצות מאורגנות.

[יונתןמצפה]

דרור, השאלה שלי הייתה ספציפית למסלול שעשיתם.
כל מה שכתבת מוכר וידוע. ועדיין, אותי באופן אישי זה טיפה הפתיע שהצבא אישר לטייל עם ג'יפ במסלול שעובר ק"מ מדיר דיבון ורמון.
בוא נגיד שבמידה והייתם מאיזושהי סיבה צריכים לחזור דרך הכפרים האלו בכביש ולא דרך הציר לכיוון מעלה מכמש הכתבה הזו היתה כתובה קצת אחרת.

[גיתאי נוה]

להוסיף על מה שדרור כתב - ניתן לטייל בשטחי A אבל אך ורק באישור מפורש מהחטמ"רים הרלבנטיים, כבר עשינו זאת בטיולים קודמים כמו שצויין.
אחת הסיבות החזקות להקפדה יתרה על קוצה של כל המלצה שנאמרה פה, היא שלא ליפול למעמסה על הצבא מכל סיבה שהיא (תקיעה על עבירות \ תקיעה על מכונאות \ בעיה רפואית \ בעיה בטחונית) ולגרום לשרשרת תגובות לא רצויה, וגם להוצאות ציבור מיותרות (ע"ע חילוצים מוסקים של מטיילים לא אחראיים שיורדים למדבר יהודה ללא מים...).

דרור - למה אתה אומר שזה לא טיול משפחות, לא שמת לב איך אשתי התבאסה רצח מזה שלא יכלה לבוא מסיבות של טרום-הרחבת-המשפחה?

- - - Updated - - -

לגבי טיולים רגליים ביו"ש רבתי, יש קבוצה מצויינת שאנחנו גם משת"פים איתם מאחורי הקלעים בשם "עמיתים לטיולים". הם מוציאים - בהתנדבות - טיולים רגליים למקומות שלא חלמתם להגיע אליהם, והכל באישור הצבא. עצם העובדה שהם הצליחו, אחרי מאמצים כבירים, להביא את הצבא לאשר טיולים כאלו זה הישג מדהים לכשעצמו.
ככל הנראה נתחיל בשת"פ רחב יותר איתם למטרת הוצאת טיולים ג'יפים גם לרכבים רכים יותר מסופות.

[דרור ברלי]

חגית, אשתו היקרה של גיתאי, שמי שלא מכיר אותה לא יודע עד כמה היא קשוחה ומגניבה יותר מהרבה ג'יפאים מסוקסים שאני מכיר, לא נכנסת למשבצת של "טיול משפחות"...
נראה לי שבגלל זה הוא התחתן איתה.

ימים אחרונים של הריון זה אחלה תירוץ, אבל לי נראה שהיא לא באה כי היתה בטוחה שהולך להיות סתם טיול רגוע, זאת אומרת משעמם.

בפעם הבאה היא כבר לא תוותר.

[דרור ברלי]

יונתן, אני לא צריך לספר לך איך נראית מפת איו"ש, מנוקדת בכתמי שטחי A, B, ו-C בערבוביה. נכון שבהרבה מסלולים אנחנו עוברים לעתים קרוב לכפרים, אבל ממש לא נכנסים אליהם.

בוא ונאמר שעם כל החזה הנפוח שלנו והפוזה הניאנדרטלית בג'יפים פתוחים, אנחנו באמת לא לוקחים סיכון מיותר. לא נקצר דרך כפר ולא נעצור להפסקת צהרים במדרון מול בתים של כפר כלשהו... למרות שאני משוכנע שרובם ככולם לא טרוריסטים אלא אנשים פשוטים שרוצים לחיות את חייהם בשקט ואין להם שום דבר נגד מטיילים - כל שזה תלוי בי, צריך להשתדל לא להיות במגע כלשהו איתם למעט שלום שלום אם במקרה עובר לידנו איזה רועה. הטיולים האלה הם ב"חתימה נמוכה" אם תרצה, ואנחנו עושים הכל כדי לא להיות שיחת היום שם. שהם ימשיכו בשגרת יומם ואנחנו נמשיך בטיול שלנו.

חשוב מאוד להוסיף - כשיוצאים לטייל שם, צריך להקפיד להגיע מתודלקים עד הפקק ומצויידים באוכל ושתייה מהבית - או לתדלק רק בתחנות שצמודות לישובים ישראליים (נקודת המפגש/כינוס היא כמעט תמיד בתחנות דלק שבכניסות ליישובים ישראליים שגם פתוחות 24 שעות בימי חול) וכן, אם צריך אז לשלם קצת יותר בחנויות הנוחות היקרות מדי של ילו, סו-גוד, מנטה וכו' - ממש להקפיד לא לתדלק בכפרים, לא לקנות שם אוכל - ולא כי הדלק/פיתות/קוקה-קולה/גבינה שלהם לא טובים, אלא כדי לצמצם חיכוך ככל שאפשר כדי "להקטין חתימה".

מצד שני, עם כל החשדנות והזהירות, אנחנו נוהגים במקומיים, במפגשים איתם, במעבר בשדות שלהם וכו' - בנימוס ובדרך ארץ. לא עושים להם אבק, לא נוסעים להם על שטח מעובד/חרוש/זרוע גם אם הוא השתלט על שביל מסומן, לא משליכים לכלוך גם במקומות שנראים כמו חיריה כפול 4 (ויש שם המון מקומות כאלה, שמירה על הסביבה לא קיימת בלקסיקון שלהם. "אוהבים את ארצם" עאלק) וכן - גם לדעת להגיד תודה כשהתברברת ואיזה חקלאי מקומי עזר לך למצוא את עצמך. אין לזה שום קשר לדעה פוליטית מסויימת אלא רק לעובדה שאיך שאתה מתנהג, הן מול בני אדם והן מול השטח עצמו - זה מייצג לא רק אותך.

ואם הטיולים האלה יובילו לאיזה שהיא תחושה שמאחורי כל הבלגן הפוליטי/בטחוני אפשר לחיות גם שם חיים נורמליים - כולנו הרווחנו.

[אבנר ברוך]

דרך אגב - הצילומים נהדרים ומשקפים את האווירה בצורה אמינה.

ברכות לצלם (או צלמים) !

[עדיאל]

סתם שאלה שעלתי בי כרגע

אני מכיר (לפחות מסירטונים ביוטיוב ) את הרוביקון טרייל בארה"ב ..

למה אתם נתתם לו גם את השם רוביקון טרייל ולא דרך הסופות או בסגנון ??
לא היו רוביקונים בטיול ...

[דרור ברלי]

מי אמר שזה רק לסופות?
אדרבא - שיגיעו הרוביקונים וייהנו. מסלול שתפור עליהם (לא הסטנדרטיים, הם נמוכים מדי ויאכלו שם חרא בכמויות).
גם לגמדים הרשעים שלכם זה מתאים בול.
גם להיילקסים המשופרים.


תקרא שוב את הפיסקא הראשונה בשרשור הטיזינג. קראנו לזה "רוביקון" כי רוביקון יש רק אחד, בקליפורניה, וכולם מעריצים אותו ורוצים להגיע אליו, ובכל פעם שנתקלים באיזו אבן שאי אפשר לעקוף וצריך לעלות עליה דוך, ישר עולות בראש האסוציאציות על הרוביקון טרייל האמיתי מאמריקה.

אז זה לא באמת רוביקון, כמו שהרוביקון הוא לא ואדי אל עין. כל מסלול כבודו במקומו מונח. למרות שמישהו מהקבוצה שהיה ברוביקון אומר שהקטע הקשה שלנו עומד בכבוד גדול עם מה שיש שם. זה עדיין קשה, בין המסלולים היותר קשים שאנחנו מכירים בישראל. ברור שיש עוד - צריך רק לגלות אותם.

[sofanish]

מסלול יפה
כתיבה מרתקת
אבל רואים שסבלתם וגם הרכבים נאנקו תחת המעמסה
ניכר שהרכבים לא בנויים לתוואי שטח כזה המצריך מכלולי סרן מחוזקים הפחתות בטרנספרים ומיגוני מכלולים ,שלדה ובודי
שאפו על הנחישות !
איתי

[דרור ברלי]

לא סתם כתבתי: עוד ניצחון כזה ואבדנו.

הג'יפים שלנו הם רכבי טיולים. בגבולות ההגיון, הם יודעים לעשות כמעט הכל בצורה טובה. ככאלה הם בנויים בצורה שמספקת אותנו לחלוטין, וברור שגילינו שלתנאים הלא תמיד הגיוניים של המסלול הזה הם לא מספיק משופרים.

זה מסלול לכלים שבנויים מא' ועד ת' לעבירות טכנית קשה מאוד. שלא לדבר על העובדה ששלוש מבין הסופות בטיול הזה היו סטנדרטיות לגמרי, ללא נעילות ועל הקפיצים המקוריים... רק אחת מהן על צמיגי 33 שעזרו לה מאוד. איך הם עברו? עובדה, הם עברו. כנראה שסופה זה אוטו טוב, עביר, חזק ושורד לא רע בכלל גם בתצורתו המקורית... אבל כמו תמיד, הפקטור העיקרי הוא הנהג. נהגים מעולים כמו גל, שמואל וחנן, מאזנים מאוד את הנחיתות היחסית של הרכב הסטנדרטי.

אבל, וזה אבל גדול שמחזיר אותנו לויכוח שהתנהל בשרשור הטיזינג - כשמתחילים לשפר, צריך לשפר הכל, וזה יקררר. אז מה עושים? כמו בהרבה דברים בחיים, מתפשרים. אפשר להיכנס למסלול כזה עם ג'יפ טיולים חסון בבסיסו כמו סופה, סיקס, רנגלר, דפנדר, דיסקברי דור 1, סמוראי, ג'ימני משופר, ל"ק 73, היילקס וכו' - שמשופר בצורה המקובלת - צמיגי שטח מלא טובים בגודל מתקבל על הדעת, הגבהה כלשהי, מתלים טובים, זוג נעילות וכננת וכמובן כמה עזרים טקטיים חיצוניים כמו שפאלות - זה בהחלט יספיק לנהג טוב שלא הולך ראש בראש עם כל מכשול אלא יודע מתי לעצור, לחשוב, לעקוף מכשולים איפה שאפשר במקום להתפוצץ עליהם, וכשבאמת קשה - להיעזר במכוון טוב ולא להתבייש להזיז סלעים איפה שצריך (וצריך הרבה. תתנחמו בעובדה שאת רוב המכשולים היותר מפריעים כבר הזזנו עבורכם...) מובטח לכם שתתגרדו בסלעים פה ושם, שכל מיני פחים יתעקמו ושהקצב יהיה איטי יותר, אבל בסוף עוברים.
כאמור, אלמלא רכב תקול שהיה צורך לגרור והאיט אותנו מאוד, היינו יוצאים מהואדי הרבה יותר מוקדם ומספיקים לטייל עוד.

[amit1]

כתבה מרתקת ומשובחת על חבורה נפלאה אממה.....נראה לי מסוכן בטירוף.....יכול היה להסתיים רע...החבר'ה מהווים טרף קל למארב משטח שולט....ואז לא קצר או ארוך יעזרו כי אף אחד לא ידע מי ומהיכן יורים.......(ואני אומר זאת לצערי מנסיון רע ..) מציע שתטיילו במקומות בטוחים יותר.....

[amit1]

חבורה נהדרת, מסלול קשוח וכתיבה משובחת אממה מסוכן בטירוף...לא קצר ו/ או ארוך יעזרו מפני מארב מחבלים משטח שולט וזה יכול להסתיים רע..רע מאוד...ואפילו לא תדעו מהיכן ומי יורה עליכם (לצערי מנסיון..) ....עם כל הצער מי ששולט בשטח הם בני הדודים וצריך לקחת זאת בחשבון.....

[amit1]

חבורה נהדרת...כתיבה מסוקסת...שטח קשה ומסלול שגדול בכמה מידות על כל הרכבים המשתתפים אבל רבאק..למה לסכן חיים..המקום הזה מסוכן ולא יעזור לכם קצר או ארוך...חוליה או מחבל בודד בשטח שולט ואפילו לא תראו ולא תדעו מהיכן נתקלתם.. (ולצערי אני מדבר מנסיון מר)........קצת אחריות חברים לחלקכם יש משפחות וילדים לכו לשבור את הגיפים במקומות בטוחים כי זה עלול להסתיים רע!! .

[שאולי]

נהנתי לקרוא נהנתי לראות , שאפו

[cj 64]

נהנתי לקרוא נהנתי לראות , שאפו

לקרוא זה נחמד ,
פעם הבאה אתה בא!!!
גל

[Ariksk]

ואת אריק?

חוצפן