weref
14-12-18, 09:25
פעם טרטורון, היום צוללת
מדובר על יום שבת שמשית ויפה, אחרי יומיים גשומים במיוחד. אין ספק שזהו תזמון נהדר לסיבוב בעמק יזרעאל , כאשר הבוץ מאתגר אך עדיין לא הגיע למצבו הטובעני.
התחלנו את היום מוקדם. סביב 08:00 כבר היינו כבר בשדות. נסענו באזור שדות התענ"כים, מגידו והיוגב, כאשר סביב 10 הגענו למעבר נחל הקישון, בדיוק בנקודה בו הוא ונחל עדשים נפגשים.
122210
המעבר לא היה הכרחי וניתן בקלות לעקוף אותו. אולם, החלטנו לבדוק אותו. תחילה, עשינו בדיקה רגלית לא מעמיקה, והבנו שמדובר במעבר לא פשוט. המים נראים יחסית עמוקים ונראה שיש זרימה קלה. הדבר שממנו חששנו היה להיתקע במקום בתוך הנחל, מבלי יכולת תזוזה. לכן, חיברנו מראש רצועות עיגון וגרירה לרכב, וקשרנו אותם לגג כדי להקל על עצמנו במידה ונאלץ לגרור את סמי לאחור.
החלטתי להיכנס למכשול.
122212
בהתקדמות איטית התחלתי את המעבר. הכל היה נראה מצוין, עד למדרגה הקטנה שהייתה מספיק עמוקה בשביל לגרום לחזית הרכב לצלול. הצלילה הזו אפשרה לנחל לסחוף את סמי ולגרום לי לאבד שליטה על ההגה. במקביל, נורית המצבר התחילה להבהב. זה גם הרגע בו הבנתי שאיבדתי שליטה לחלוטין.
דוממתי את המנוע ותוך שניות הרכב הסתובב שמאלה ונסחף לכיוון זרימת הנחל (צפון מערב). בסוג של אינסטינקט לא ברור, פתחתי את החלון ליתר בטחון, תוך ניסיון לפתוח את הדלת. הדבר לא התאפשר משום שגובה המים כבר היה בגובה תחילת החלונות.
תוך רגעים ספורים התחילו להיכנס מים לתוך הרכב, ואז הבנתי שאני חייב לצאת. שחררתי את החגורה וקפצתי קפיצת ראש מהחלון, בדיוק ברגע שהמים התחילו לחדור דרכו פנימה.
שניות אחרי זה, קידמת הרכב צללה אל הקרקעית כאשר האחוריים נשארו למעלה. ממש כמו "תצלום מוקפא" של כלב שקופץ ראש לתוך הבריכה.
122208
השעה כבר 10:30 ולמזלי ברכב השני היו שתי מגבות וחימום נהדר שהצילו אותי מהיפותרמיה. התחלנו לנתח את המצב כדי להבין כיצד להיחלץ מהברוך. לאחר כמה דקות הבנו שאין לנו את הכלים לחלץ את סמי לבד, ופנינו בלא ברירה לקבוצת החילוץ.
בו בזמן, בנינו תוכנית חילוץ ולא היה ספק שכל הפעולות צריכות להתבצע מעברו השני של הנחל. למזלנו, גם הגישה לרכבי חילוץ חבירים הייתה קלה יותר מהכיוון הזה.
תוך דקות ספורות הטלפון צלצל ושוחח איתנו בחור בשם תומר ("חבר של בועז"). הוא שאל מספר שאלות ובלי לחשוב פעמיים יצא אלינו מנהלל. באותה העת, יצאנו לדרך כדי להקיף את הקישון ממערב וציפינו להגיע לגדה השנייה לפני תומר.
בדרך, חלפה על פנינו הסופה הצהובה והיפיפייה של שחר, שהיה עם משפחתו בטיול. תארנו לו את המצב וביקשנו את עזרתו. מבלי לחשוב פעמים הוא נסע הביתה (ליוגב) כדי להביא רצועות ואמר שיגיע הכי מהר שהוא יכול.
זו גם השעה בה קיבלנו שוב טלפון מתומר, שטען שהגיע לנקודת מעבר הנחל אך הוא לא מזהה שום רכב. ניסינו להבין איפה בדיוק הוא נמצא כדי שנוכל להסביר לו איך להגיע למעבר הנכון, אך כשהגענו למעבר בעצמנו ראינו שתומר נמצא בדיוק בנקודה.
או או... אז איפה סמי?!
כן.. הוא החליט שמתחשק לו להפוך לצוללת, אבל הפעם עד הסוף.
מיותר לציין שתומר סרב להאמין שבאמת יש רכב במקום שבו אנו נשבעים לו שהשארנו את סמי, אך רק כשהוא ראה אותי עומד על גג הרכב לאחר מכן – הוא הבין את גודל הצרה.
תומר הביא אתו עוד מספר רצועות וחבלים, כי שלנו היו מחוברים מבעוד מועד לצוללת. קשרו אותי לאחד החבלים כאמצעי אבטחה, והתחלתי לשחות לכיוון אמצע הנחל בתקווה למשש את הגג של סמי. למזלי הוא היה בדיוק באותו המקום שזכרנו, רק שכל החלק האחורי שקע לתוך המים. לקח לי כמה דקות, אך הצלחתי לאתר את הרצועות שהיו קשורות לגג ומחוברות לנקודות העגינה האחוריות.
משום שהרכב נסחף בכ-30 מטר, שתי הרצועות שלנו לא הספיקו ונאלצנו להשתמש גם ברצועות והחבלים של תומר.
לאחר חיבור הראם לצוללת, תומר התחיל למשוך אותי לאחור בהצלחה. חבל שלא צילמנו את הפרצוף שלו כשהוא ראה גג של רכב עולה מתוך המים...
122211
בשלב הזה גם שחר הגיע, והיה נכון לחבר גם אותו לרצועות החילוץ (בצורת משולש) כדי לאפשר משיכה מבוקרת ומשמעותית יותר.
122206
בשעה 14:30 הרכב חזר כבר למושב (בגרירה כמובן).
122209
כעבור עוד שעתיים כל הציוד נפרק וסודר לייבוש, כל הרכב נוקה ופורק (טוב שאין שטיחים ויש פקקי ניקוז), וכל הנוזלים נוקזו. כולם כולל כולם.
122207
אז שוב תודה לשחר ותומר על החילוץ לבועז על החיפוק ולקבוצה הנהדרת שתמכה והייתה בהיכון כדי לצאת ולסייע.
אה.. ולמור על התיעוד (רק על התיעוד נבלה?) עריכה: וההגאות :)
תרגישו חופשי לנתח, לשער ולדון בנושא למען הדורות הבאים. רק בקשה קטנה, קצת רגישות...
מדובר על יום שבת שמשית ויפה, אחרי יומיים גשומים במיוחד. אין ספק שזהו תזמון נהדר לסיבוב בעמק יזרעאל , כאשר הבוץ מאתגר אך עדיין לא הגיע למצבו הטובעני.
התחלנו את היום מוקדם. סביב 08:00 כבר היינו כבר בשדות. נסענו באזור שדות התענ"כים, מגידו והיוגב, כאשר סביב 10 הגענו למעבר נחל הקישון, בדיוק בנקודה בו הוא ונחל עדשים נפגשים.
122210
המעבר לא היה הכרחי וניתן בקלות לעקוף אותו. אולם, החלטנו לבדוק אותו. תחילה, עשינו בדיקה רגלית לא מעמיקה, והבנו שמדובר במעבר לא פשוט. המים נראים יחסית עמוקים ונראה שיש זרימה קלה. הדבר שממנו חששנו היה להיתקע במקום בתוך הנחל, מבלי יכולת תזוזה. לכן, חיברנו מראש רצועות עיגון וגרירה לרכב, וקשרנו אותם לגג כדי להקל על עצמנו במידה ונאלץ לגרור את סמי לאחור.
החלטתי להיכנס למכשול.
122212
בהתקדמות איטית התחלתי את המעבר. הכל היה נראה מצוין, עד למדרגה הקטנה שהייתה מספיק עמוקה בשביל לגרום לחזית הרכב לצלול. הצלילה הזו אפשרה לנחל לסחוף את סמי ולגרום לי לאבד שליטה על ההגה. במקביל, נורית המצבר התחילה להבהב. זה גם הרגע בו הבנתי שאיבדתי שליטה לחלוטין.
דוממתי את המנוע ותוך שניות הרכב הסתובב שמאלה ונסחף לכיוון זרימת הנחל (צפון מערב). בסוג של אינסטינקט לא ברור, פתחתי את החלון ליתר בטחון, תוך ניסיון לפתוח את הדלת. הדבר לא התאפשר משום שגובה המים כבר היה בגובה תחילת החלונות.
תוך רגעים ספורים התחילו להיכנס מים לתוך הרכב, ואז הבנתי שאני חייב לצאת. שחררתי את החגורה וקפצתי קפיצת ראש מהחלון, בדיוק ברגע שהמים התחילו לחדור דרכו פנימה.
שניות אחרי זה, קידמת הרכב צללה אל הקרקעית כאשר האחוריים נשארו למעלה. ממש כמו "תצלום מוקפא" של כלב שקופץ ראש לתוך הבריכה.
122208
השעה כבר 10:30 ולמזלי ברכב השני היו שתי מגבות וחימום נהדר שהצילו אותי מהיפותרמיה. התחלנו לנתח את המצב כדי להבין כיצד להיחלץ מהברוך. לאחר כמה דקות הבנו שאין לנו את הכלים לחלץ את סמי לבד, ופנינו בלא ברירה לקבוצת החילוץ.
בו בזמן, בנינו תוכנית חילוץ ולא היה ספק שכל הפעולות צריכות להתבצע מעברו השני של הנחל. למזלנו, גם הגישה לרכבי חילוץ חבירים הייתה קלה יותר מהכיוון הזה.
תוך דקות ספורות הטלפון צלצל ושוחח איתנו בחור בשם תומר ("חבר של בועז"). הוא שאל מספר שאלות ובלי לחשוב פעמיים יצא אלינו מנהלל. באותה העת, יצאנו לדרך כדי להקיף את הקישון ממערב וציפינו להגיע לגדה השנייה לפני תומר.
בדרך, חלפה על פנינו הסופה הצהובה והיפיפייה של שחר, שהיה עם משפחתו בטיול. תארנו לו את המצב וביקשנו את עזרתו. מבלי לחשוב פעמים הוא נסע הביתה (ליוגב) כדי להביא רצועות ואמר שיגיע הכי מהר שהוא יכול.
זו גם השעה בה קיבלנו שוב טלפון מתומר, שטען שהגיע לנקודת מעבר הנחל אך הוא לא מזהה שום רכב. ניסינו להבין איפה בדיוק הוא נמצא כדי שנוכל להסביר לו איך להגיע למעבר הנכון, אך כשהגענו למעבר בעצמנו ראינו שתומר נמצא בדיוק בנקודה.
או או... אז איפה סמי?!
כן.. הוא החליט שמתחשק לו להפוך לצוללת, אבל הפעם עד הסוף.
מיותר לציין שתומר סרב להאמין שבאמת יש רכב במקום שבו אנו נשבעים לו שהשארנו את סמי, אך רק כשהוא ראה אותי עומד על גג הרכב לאחר מכן – הוא הבין את גודל הצרה.
תומר הביא אתו עוד מספר רצועות וחבלים, כי שלנו היו מחוברים מבעוד מועד לצוללת. קשרו אותי לאחד החבלים כאמצעי אבטחה, והתחלתי לשחות לכיוון אמצע הנחל בתקווה למשש את הגג של סמי. למזלי הוא היה בדיוק באותו המקום שזכרנו, רק שכל החלק האחורי שקע לתוך המים. לקח לי כמה דקות, אך הצלחתי לאתר את הרצועות שהיו קשורות לגג ומחוברות לנקודות העגינה האחוריות.
משום שהרכב נסחף בכ-30 מטר, שתי הרצועות שלנו לא הספיקו ונאלצנו להשתמש גם ברצועות והחבלים של תומר.
לאחר חיבור הראם לצוללת, תומר התחיל למשוך אותי לאחור בהצלחה. חבל שלא צילמנו את הפרצוף שלו כשהוא ראה גג של רכב עולה מתוך המים...
122211
בשלב הזה גם שחר הגיע, והיה נכון לחבר גם אותו לרצועות החילוץ (בצורת משולש) כדי לאפשר משיכה מבוקרת ומשמעותית יותר.
122206
בשעה 14:30 הרכב חזר כבר למושב (בגרירה כמובן).
122209
כעבור עוד שעתיים כל הציוד נפרק וסודר לייבוש, כל הרכב נוקה ופורק (טוב שאין שטיחים ויש פקקי ניקוז), וכל הנוזלים נוקזו. כולם כולל כולם.
122207
אז שוב תודה לשחר ותומר על החילוץ לבועז על החיפוק ולקבוצה הנהדרת שתמכה והייתה בהיכון כדי לצאת ולסייע.
אה.. ולמור על התיעוד (רק על התיעוד נבלה?) עריכה: וההגאות :)
תרגישו חופשי לנתח, לשער ולדון בנושא למען הדורות הבאים. רק בקשה קטנה, קצת רגישות...