PDA

צפייה בגרסה מלאה : עזרה , רעיונות , התמודדות בבעיה אישית מאוד



ronen7k
02-02-20, 18:23
התלבטתי הרבה אם לשתף כאן בתקווה שאולי אולי תצא לי מכאן איזו הצעה או עזרה, את מה שתקראו כתבתי כבר לפני שנה אבל רק עכשיו אני אוזר אומץ לפרסם.
כנראה שהיאוש לא נעשה יותר נוח ..
אני גולש פה כבר מ 2006 וראיתי שיש פה הרבה אנשים טובים שמאוד עוזרים אחד לשני , אפילו זכור לי שירשור ארוך של אחד החברים שהתייעץ איתכם על בחירת מסלול לחיים.
אם המנהלים חושבים שזה לא מתאים אתם יכולים פשוט למחוק וזהו.

אני מחפש עבודה חדשה ,
אני עובד היום במוסד ציבורי גדול כאחראי תחזוקה באחד הסניפים שלו , ״ג׳וב״ שנחשב טוב ( תנאים טובים , ביטחון כלכלי , חופש פעולה , שעות הכי נוחות שיש , הטבות וכו׳ ) והרבה אנשים היו מתים להתחלף איתי. הבעיה שלי שרוב היום אין לי באמת מה לעשות כאן חוץ מלהתעסק מידי פעם עם איזה מנעול סורר או נזילה בניאגרה וניקיון וכיבוד בעל כורחי. בנוסף אני ממש לא מתחבר לאידיאולוגיה של המקום שעוטפת אותי בכוח ומחייבת אותי לפעמים להתערבב בגועל.

אני חייב שינוי בחיים שלי.
אחרי הגשמת חלום שהתרסקה לי בפנים אני לא מצליח למצוא לעצמי תעסוקה אחרת , אני נותן משמעות עצומה לעבודה עם ערך מוסף , עניין ורגש , זה מחיה אותי.
הבעיה שבעקבות ההתרסקות בגלל אדם רמאי וערמומי שנפלתי ברשתו אני מתמודד היום עם חרדה חברתית קשה ודכאונות שמקשים עלי לקום ולעזוב מקום שנותן לי ביטחון כלכלי מצד אחד אבל מוציא ממני את כל האנרגיות מצד שני. ( גם ככה אני אדם שמתמודד עם רגישות יתר, מאוד קשה לי להתחיל במקומות עבודה חדשים ברמה שאני יכול לברוח אחרי יום או אפילו שעה ).

אני נמשך מאוד לטבע , לשטח , למדבר ולטיולים , (ג’יפים ומדבר זה החלום שלא הלך ,עברתי מהמרכז לדרום ) התחום השני שמעניין אותי זה תחום העבודה היצירתית בעץ וגם קצת ברזל , השילוב בינהם עוד יותר טוב.
אני מחפש איזו סדנא קטנה או עסק קטן שעובד יציב ואפשר להתפרנס בה טוב ואם המקום יהיה מתאים לשני הצדדים אני אשמח להיות בו. אני לא מחפש את החברות הגדולות או מפעלים אם הרבה אנשים.
לחילופין גם רעיון ליצור או בניה , הרכבה משהו שאוכל לעשות בבית ( יש לי מקום).
אין לי השכלה אקדמית ולא מקצוע נרכש , די הלכתי לאיבוד כל השנים והיום אני כבר לא צעיר וקורה לי הרבה שלא חוזרים אלי ממקומות שאני שולח קו״ח

אם יש לכם שאלות אנסה לענות
ונראה לאן זה יוביל
אני לא מאמין שפרסמתי את זה..

GodsFather
02-02-20, 18:57
קודם כל - כל הכבוד. כל מסע גדול מתחיל בצעד, ואם לא טועים לא מצליחים.

עכשיו... מספר הצעות לי אליך -

1. ייעוץ והכוונה של לשכות התעסוקה, בשילוב הסבה מקצועית.
2. שמישהו /היא בעל נסיון יעברו על הקוח שלך ויעזור להטיב אותם. לא לסלף, להטיב את איך שאתה בא לידי ביטוי. כתיבת קורות חיים זה מקצוע, יש שיגידו אומנות.

בהצלחה

Sent from my LON-L29 using Tapatalk

lizard
02-02-20, 19:04
אני מבין ממה שכתבת שאתה נמצא בעבודה טובה אבל סביבת עבודה שלא נעימה לך.
אתה אוהב לבנות וליצור.

מה שאני מציע לך ידרוש לימוד, יקח זמן אבל אולי יתן לך את הסיפוק שאתה מחפש.

מה שאני מציע לך זה ללמוד נפחות ועבודה בעץ. להתחיל בזה כתחביב ואם זה יתפתח לעסק צדדי או אפילו עסק ראשי, מה טוב.
יש המון מקומות שאפשר ללמוד בהם נפחות, בסיסית בטוח וגם מתקדמת ועבודה עם עץ. לא לבנות מטבחים וארונות אלא ריהוט וכדומה. מעץ מלא ועוד.
אם מעניין אותך, אשלח לך קישורים בפייסבוק.


גילוי נאות - אני מתחיל בעצמי להעביר סדנאות ושיעורים פרטיים בנפחות.

רפי לין
02-02-20, 19:11
מהיכן אתה בארץ?
בברכה - רפי לין

מוטי ג.
02-02-20, 19:25
לך בעקבות הלב...מקום עבודה זה לא רק כסף, זה מקום שאתה מבלה בו את רוב שעות היום, או השעות המועילות של היום (לא יודע איך לכתוב בעדינות, לפעמים זה גם תכלס רוב היום).
גם אני עבדתי בעבודה נוחה, קרוב לבית, שעמום רצח, הגעתי הביתה כל יום בשעה 4 הכי עייף שהייתי אי פעם.
אח"כ גם ויתרתי על עבודה בחברת החשמל במקצוע "איכותי" לפני 15 שנים כי חברת החשמל אינה מתאימה לי באופי (בני משפחה שלי עובדים שם ואני מכיר את הסיפורים).

הלכתי בעקבות מה שהתחשק לי לעשות כאהיה גדול ולא מצטער על אף רגע.
בהצלחה!

Sent from my LG-H930 using Tapatalk

גיא
02-02-20, 19:59
אין לך מושג כמה אנשים נמצאים בדיוק. אבל ממש בדיוק איפה שאתה.




Sent from my iPhone using Tapatalk

KOOKE
02-02-20, 20:53
אני אהיה דווקא סניגורו של השטן - גם בימים אלו ביטחון כלכלי אפילו בעבודה לא מספקת הוא חשוב.

המקצועות/ או העיסוקים שאתה חושק בהם אתה יכול להתחיל להתנסות בהם / ללמוד אותם בזמנך הפנוי ואפילו להתחיל לעבוד בהם כעצמאי בתור עבודה שנייה הנוספת לעבודתך הראשית.

היה ותצליח באחד העיסוקים שתבחר ותגיע למצב שאתה יכול מבחינה כלכלית לעזוב את עבודתך הנוכחית הרווחת ובענק.

avikkllk
02-02-20, 20:54
אין לך מושג כמה אנשים נמצאים בדיוק. אבל ממש בדיוק איפה שאתה.




Sent from my iPhone using Tapatalkאם לא הייתי קורא את התגובות הייתי כותב מילה במילה גיא.

Sent from my Mi A1 using Tapatalk

mugi8675
02-02-20, 21:17
אני עם שלמה. עבודה עוזבים מרצון כשיש אלטרנטיבה טובה, או יכולת לשרוד אי-תעסוקה. בדיוק כמו בכדורסל, העבודה היא רגל ציר. אתה לא זז עד שנמצאה חלופה.

מאחר ויש לך הרבה זמן פנוי, חפש משהו שאפשר לעשות בעבודה, כגון הכשרה חלופית. המדינה מספקת הכשרה חלופית בשעות שאחרי העבודה.

אני במקרה בעל חברות בתחום ה IT ועזבתי מקום בטוח בבנק, אבל הייתה לי חלופה מקצועית מבוקשת.



Sent from my ONEPLUS A5000 using Tapatalk

gilur
02-02-20, 21:29
מתחבר לכל מה שכתבו לך (למעט סנגורו של השטן ...)

"לקבור" את הנפש במקום כלשהו רק כי הוא יציב כלכלית זה עוול.
אני תמיד אומר שנגיע מתישהו למעלית שעולה למעלה ויהיה לנו רגע להסתכל על החיים שלנו.
ואז, כדאי מאוד שלא נצטער שלא ניסינו, ולא עשינו ...

גם אני כמוך חייתי חלום והלכתי איתו. הוא היה נכון וטוב לתקופה מסויימת בחיים שלי אבל לא נתן יציבות כלכלית ובאיזשהו שלב החלטתי לוותר עליו.
אבל...
אני חי בלב שלם ושקט כי ניסיתי אותו. אני לא מסתובב כל החיים בתחושה שאולי אם הייתי מנסה את זה אלה היו החיים שלי.

פרקטית:
לפעמים מוצאים שביל זהב להתחיל לעשות את מה שאתה אוהב ולאט לאט להעביר את זה להיות עיסוק מרכזי.
זאת אופציה.
לא בטוח שהייתי הולך לשם. בנינו, (ושוב מנסיון) כשהופכים תחביב למקצוע הוא מאבד משהו מאוד גדול מההנאה. פתאום יש לך מחוייבות לסיים משהו ללקוח וגם אם לא בא לך או אין לך כח / רעיון אתה צריך להשלים את זה. ואז לרדוף אחרי הכסף...

מה שכן הייתי עושה:
סדנא שלך - כדי ליצור בכיף. אני כל כך מתחבר לאהבה שלך לעץ וברזל. שני חומרים מדהימים וכשהם מתחברים זה בכלל תענוג.
ולגבי עבודה - נסה למצוא משהו שמדבר אליך ולא בהכרח עץ.
יש לך שתי ידיים טובות אם אני קורא נכון -
קח מקום שהוא לא כזה גדול ו"מגעיל".
חברה קטנה שצריכה איש תחזוקה / אב ביית . משהו יותר חם ונחמד...

שווה את הנסיון.

בהצלחה :)

Crabbing
02-02-20, 21:50
כצעד ראשון, אולי לנצל את כישוריך בהתנדבות באיזה מקום, במקביל לעבודה, יתן לך את ה״אסקטרה״ שאתה מחפש בחיים.
יש הרבה מה לעשות: ללמד בהתנדבות בבית ספר מקצועי, להתנדב בתיקון ציוד לנכים, ארגוני איכות הסביבה...
פשוט לרדת למינימום ההכרחי בעבודה הרגילה ולפרוח במקביל במקום אחר.
ייתכן שהנתינה ותחושת השליחות יתנו לך את האנרגיות לסחוב בעבודה הרגילה, למען הפרנסה.

נדב42
02-02-20, 22:56
כיוון מחשבה אחר: אם יש לך זמן פנוי אתה יכול לנצל אותו ללימודים, למשל באוניברסיטה הפתוחה.

חפש תחום שמעניין אותך - אותי תפסו גיאולוגיה ואסטרונומיה, אבל המגוון עצום ..

KOOKE
02-02-20, 23:21
מתחבר לכל מה שכתבו לך (למעט סנגורו של השטן ...)



פרקטית:
לפעמים מוצאים שביל זהב להתחיל לעשות את מה שאתה אוהב ולאט לאט להעביר את זה להיות עיסוק מרכזי.
זאת אופציה.
לא בטוח שהייתי הולך לשם. בנינו, (ושוב מנסיון) כשהופכים תחביב למקצוע הוא מאבד משהו מאוד גדול מההנאה. פתאום יש לך מחוייבות לסיים משהו ללקוח וגם אם לא בא לך או אין לך כח / רעיון אתה צריך להשלים את זה. ואז לרדוף אחרי הכסף...

מה שכן הייתי עושה:
סדנא שלך - כדי ליצור בכיף. אני כל כך מתחבר לאהבה שלך לעץ וברזל. שני חומרים מדהימים וכשהם מתחברים זה בכלל תענוג.
ולגבי עבודה - נסה למצוא משהו שמדבר אליך ולא בהכרח עץ.
יש לך שתי ידיים טובות אם אני קורא נכון -
קח מקום שהוא לא כזה גדול ו"מגעיל".
חברה קטנה שצריכה איש תחזוקה / אב ביית . משהו יותר חם ונחמד...

שווה את הנסיון.

בהצלחה :)

לא מבין למה בדיוק לא התחברת בדבריי - זה בדיוק מה שהצעתי לו לעשות - להתחיל בקטן לעסוק או ללמוד את מה שהוא חושק בו - עבודה בעץ, נפחות, טיולים במדבר וכו' - יפתח סדנה ביתית כעבודה שנייה או שילמד ויעבוד בהדרכת טיולים שוב כעבודה שנייה יצליח בעבודה השנייה והיא תהפוך למרכזית - הצליח לו...

אייל
03-02-20, 00:15
בדוק בקרן מעגלים. אם אתה עומד בקריטריונים אתה יכול ללכת ללמוד משהו שיעניין אותך על חשבון המדינה. לא סיכנת כלום מלבד שעות.

https://www.magalim.org.il/

Derish
03-02-20, 05:57
הבעיה שלך כנראה 'אישית מאד' בגלל המיזם הקודם שלא צלח, אחרת לא ברור על מה הדרמה. חוסר סיפוק אישי במקום העבודה זה המצב הנורמלי אצל רוב האנשים בחברה המערבית, וזה לא עושה אותך מיוחד. בנוסף, נשמע שאתה לא עובד במפעל, לא נחשף לסיכונים בריאותיים ביומיום, והבוס שלך לא מתעמר בך או מנצל אותך מינית. אז בוא ניכנס לפרופורציות ונסכים שאובייקטיבית, מצבך טוב יותר מזה של חלק נכבד מהאוכלוסיה (כמו שכתבת - רבים היו שמחים להתחלף איתך), וזה לא עניין של מה בכך.

לענ"ד הבעיה שלך היא לא במקום העבודה, אלא בחוסר היכולת לשלב את תחומי העניין הפרטיים בחייך ולשאוב מהם את הסיפוק הנחוץ. שוב, יש אנשים רבים ללא תחביבים או תחומי עניין שיוצקים תוכן לחייהם ע"י הקמת משפחה וגידול ילדים למשל... אתה בר מזל כי כן יש דברים שאתה מתעניין בהם, אז למה לא לפתח אותם ברקע וללא מחוייבות כפי ששלמה מציע? על העקרון הזה בנוי כל עולם התאגידים האמריקאי - אנשים שאין להם שום עניין במה שהם עושים ביומיום (ורמת הביצוע בהתאם), אבל זה נותן להם את היכולת הכלכלית לעסוק בתחביבים שלהם בשעות הפנאי.

באנלוגיה לטיולי שטח - כבר יש לך את כל הרכיבים הדרושים לפוייקה, מהמצרכים ועד הסיר, אבל שום דבר לא יתבשל אם לא תדליק את האש. לא יודע אם זו החרדה שעוצרת אותך או משהו אחר, אבל אני בספק אם תמצא את הפתרון מעל דפי הפורום.

אולי שווה לנסות התנדבות בזמנך הפנוי? לצאת קצת החוצה, לפתח אינטראקציה עם אנשים אחרים ולעשות משהו חיובי על הדרך? לא חסר מקומות שישמחו לקצת עזרה כמה פעמים בחודש, במיוחד ממישהו שיודע לעבוד עם הידיים.



בדוק בקרן מעגלים.
קצת אירוני שהם קיימים בשביל להוציא אנשים מ'מקצועות שוחקים' אבל מציעים מסלולי הכשרה למקצועות שוחקים לא פחות - במוסכים, מפעלים ומשרדים.

edish
03-02-20, 08:13
הנסיון האישי שלי-הפכתי פעמיים תחביב למקצוע, לכל אדם צריך שיהיה תחביב שיוכל להשאב אליו בשעות הפנאי ואם תוכל לתעל אותו למקצוע רווחי מה טוב ,כך אתה מרוויח פעמיים בתקופת ההתמחות אתה נהנה מצד אחד ויכול מצד שני להפנות אותו לנסיון עסקי ולבדוק את השטח לפני מהלך מסוכן.
חיים עם עבודה מדכאת אינם חיים רצויים.

Saar
03-02-20, 09:00
לא ציינת מספר פרטים חשובים:גיל
מצב כלכלי
מקורות הכנסה נוספים (בת זוג, נכסים מניבים וכו')

לפני 10 שנים הייתי במצב דומה לשלך, איש הייטק, מהנדס תוכנה בכלוב של זהב. משכורת גבוהה וחוזר רצון לקום בבוקר לעבודה...
החלטתי על שינוי, מעבר לעצמאות, התחלתי בתחום של אתרי אינטרנט לילדים, בחצי השנה הראשונה, ההכנסות היו בעיקר משכורתה של אישתי ודמי אבטלה...
לשמחתי, אח''כ התחלתי לראות גם כסף שנכנס, עד היום יש מי שמזכיר לי איך שמחתי לראות שנכנס לי דולר ליום :)

אחרי שנתיים בתחום, התחלתי (כחצי בדיחה) עם תחום מכונות מזון לאירועים, סוכר, פופקורן וכו'.
גם שם, מהכנסה של גרוש וקצת לחודש , עם הרבה התמדה, פרסום וקצת חשיבה מחוץ לקופסה, הצלחתי לשפר את ההכנסה וזה הדבר העיקרי שאני עושה היום.

כמה נק' למחשבה:
1. גם היום, אחרי 10 שנים כעצמאי, אני לא מגיע להכנסה שהייתה לי ההייטק.
2. בהמשך ל 1, כסף זה לא הכל בחיים.
3. הקפדתי במהלך התקופה ועדיין מקפיד, לא להשקיע סכומים שעלולים לגרום לי להכנס לחובות.
4. פצל את מקורות ההכנה במידת האפשר...

לעזוב כלוב של זהב זה לא קל... אבל את זה אתה יודע.

נמרוד
03-02-20, 09:15
מפתה להדביק לבעייה שלך כותרת כללית (משבר זהות, מימוש עצמי, גיל ה40...) ולהשליך כל אחד מנסיונו הטוב או הרע פה בדיון ציבורי. וזה באמת עוזר ולו רק בהבנה שאתה לא מיוחד ובעיות כאלו מאד נפוצות.

אבל משבר כזה או בסופו של דבר מאד אישי ודורש התייחסות אישית. אפשר לקרוא לזה מנטורינג, קואצ'ינג, טיפול כזה או אחר ויש כאלו שעושים את זה בתשלום. אני קורא לזה "חבר" עם קצת יותר נסיון חיים, שיכול להביט בך מהצד ולהקשיב(לא משפחה או חבר קרוב). זה חייב להיות אחד על אחד, על כוס קפה או בירה או סביב מדורה במדבר. בשנים האחרונות יצא לי לדבר ולפעמים לעזור ללא מעט אנשים, סטודנטים או עובדים שלי לשעבר, וגם חברים פה מהפורום, שיצא לי להכיר במהלך השנים והטיולים. כזה קשר בהחלט יכול לצאת מהפורום הזה ואני מקווה ומניח שתקבל פניות בהודעה פרטית (לא ציינת איפה אתה גר).

boaz avrahami
03-02-20, 09:17
מצטרף לאלו שטוענים שיציבות כלכלית היא הדבר החשוב עבור רוב האנשים וכנראה גם עבורך לפי דבריך.
רוב העבודות שגם אם תאהב בשנים הראשונות תמצא את עצמך ברוטינה משעממת כך שאל תבנה לדעתי על שינוי שיחזיק מים עד הפנסיה.

בשביל הנשמה יש את החיים הפרטיים בשעות של מעבר לשעות העבודה.
אם תנצל אותם נכון הם אמורים להיות מיכל הדלק שלך לשעות העבודה.
זה נקרא ה״עבדות המודרנית״...
מחלה שרוב האוכלוסיה לוקים בה.


Jeep ZJ V8 98
Honda EX300 94

ronen7k
03-02-20, 09:32
ראשית תודה רבה מהמקום הרגיש שבי לכולם



מהיכן אתה בארץ?
בברכה - רפי לין

אחרי הכישלון בדרום , חזרנו הביתה לנס ציונה .



אני אהיה דווקא סניגורו של השטן - גם בימים אלו ביטחון כלכלי אפילו בעבודה לא מספקת הוא חשוב.

המקצועות/ או העיסוקים שאתה חושק בהם אתה יכול להתחיל להתנסות בהם / ללמוד אותם בזמנך הפנוי ואפילו להתחיל לעבוד בהם כעצמאי בתור עבודה שנייה הנוספת לעבודתך הראשית.

היה ותצליח באחד העיסוקים שתבחר ותגיע למצב שאתה יכול מבחינה כלכלית לעזוב את עבודתך הנוכחית הרווחת ובענק.


אני לכוד במלכודת דבש , בכלוב זהב ושלל הביטויים האלה ..
בגלל הבעיות החרדה שלי אני מפחד לעזוב אם אין לי ביטחון כלכלי אחר




בדוק בקרן מעגלים. אם אתה עומד בקריטריונים אתה יכול ללכת ללמוד משהו שיעניין אותך על חשבון המדינה. לא סיכנת כלום מלבד שעות.

https://www.magalim.org.il/

שמעתי עליהם ואני לא עומד בקריטריונים.



כיוון מחשבה אחר: אם יש לך זמן פנוי אתה יכול לנצל אותו ללימודים, למשל באוניברסיטה הפתוחה.

חפש תחום שמעניין אותך - אותי תפסו גיאולוגיה ואסטרונומיה, אבל המגוון עצום ..

תודה על הרעיון , אני לא "פנוי" להכיל שום דבר פרט לזה שאני מחפש משהו אחר לעשות , אני מביא ספרים ולא קורא אותם , בכלל לימודים זה לא אני תעודת בגרות לא הצלחתי לסיים עם החוסר קשב וריכוז שלי ושלא לדבר על שלל הקורסים שהתחלתי והפסקתי בעבר.
אל תפנו אותי ללימודים ,
מה שכן התעניינתי בו זה קורס נגרות של משרד התעסוקה , אבל אני צריך להתפטר בשביל זה , ומי יודע אח"כ אם אמצא בזה עבודה ולא , אני לא רוצה ליצר מטבחים בשטנץ.



אני אהיה בן 47 באביב , יש לי שני ילדים עדיין קטנים
אני לא רואה את עצמי ממשיך ל"הרקב" איפה שאני היום עד לפנסיה , אני אמות הרבה קודם ..

ronen7k
03-02-20, 09:38
מפתה להדביק לבעייה שלך כותרת כללית (משבר זהות, מימוש עצמי, גיל ה40...) ולהשליך כל אחד מנסיונו הטוב או הרע פה בדיון ציבורי. וזה באמת עוזר ולו רק בהבנה שאתה לא מיוחד ובעיות כאלו מאד נפוצות.

אבל משבר כזה או בסופו של דבר מאד אישי ודורש התייחסות אישית. אפשר לקרוא לזה מנטורינג, קואצ'ינג, טיפול כזה או אחר ויש כאלו שעושים את זה בתשלום. אני קורא לזה "חבר" עם קצת יותר נסיון חיים, שיכול להביט בך מהצד ולהקשיב(לא משפחה או חבר קרוב). זה חייב להיות אחד על אחד, על כוס קפה או בירה או סביב מדורה במדבר. בשנים האחרונות יצא לי לדבר ולפעמים לעזור ללא מעט אנשים, סטודנטים או עובדים שלי לשעבר, וגם חברים פה מהפורום, שיצא לי להכיר במהלך השנים והטיולים. כזה קשר בהחלט יכול לצאת מהפורום הזה ואני מקווה ומניח שתקבל פניות בהודעה פרטית (לא ציינת איפה אתה גר).

אתה צודק נמרוד בקשר משבר, מימוש , הגיל ,
המחשבות על להגיע לגיל הפנסיה ללא מימוש עצמי הם לא נעימות.
עברתי את השלב הזה של טיפול כזה או אחר ולא התקדמתי
בגלל מי שאני , אצלי זה מועצם יותר

ishc
03-02-20, 10:05
אין ספק שהגיל כנראה מציב בפניך אתגר לא קטן ואני מצטרף לפרקליטי השטן שפרנסה יציבה זה לא משהו לזלזל בו ומצד שני חיים במצב ריקני הם לא חיים ולדעתי האישית יכולים להוביל לתוצאות לא טובות בין עם נפשית ובין עם בריאותית.
היכולת להפריד בין מקום העבודה והצרכים האישיים (לעבוד בעבודה לצורך פרנסה נטו ולהזין את הנפש מחוץ לעבודה) היא יכולת מופלאה שלא קיימת אצל כולם לצערנו.
תהליך של שינוי הוא ארוך ולפעמים מתסכל אבל אם עושים אותו בזהירות ובחוכמה (וקצת מזל גם לא מזיק) הוא יכול לעשות אותך אדם הרבה יותר מאושר.
אני עברתי שינוי תעסוקתי רציני בחיי אבל וזה אבל סופר חשוב... הייתי צעיר ממך ב-15 שנים ולא היו לי ילדים.
המון המון בהצלחה.

Sent from my Redmi Note 5 using Tapatalk

גיא
03-02-20, 11:40
אתה צודק נמרוד בקשר משבר, מימוש , הגיל ,
המחשבות על להגיע לגיל הפנסיה ללא מימוש עצמי הם לא נעימות.
עברתי את השלב הזה של טיפול כזה או אחר ולא התקדמתי
בגלל מי שאני , אצלי זה מועצם יותר

מכיון שהפנסיה זה האוכל שלך בעתיד .. אל תזלזל בזה.
ביטחון כלכלי הוא הכי חשוב.
בשביל הבעיות הנפשיות .. תמצא תחביב חדש ..

אם אתה רוצה , אני אשמח לפרט לך בפרטי.

זוהר לב
03-02-20, 13:33
רונן, כנס ציוני שנולד וגדל שם אני חושב שהמקום הזה נעשה מקולל. לפחות מבחינתי. יוסי שבו, עליו השלום עבד על כולכם,
וציפה את המושבה היפה באספלט בטון מלט ואקרשטיין וכך היא הפכה לעיר מחורבנת כמו שאר הערים מסביב ויצרה אצלי לפחות, תחושת
חנק ומועקה. ההורים שלי עדיין חיים בה, וכל אימת שמגיע לביקור מחשב כבר מתי אעוף משם.

אין לי ממש נחמה עבורך רק שיר שבשעותיי הקשות ביותר הייתי קורא ומפנים, וכך (לפחות אני מאמין) , יצרתי לי מציאות חדשה
שאכן ניפצה את כל חומות השחם. (וזה דורש המון עבודה עצמית-פנימית)

הרוח האנושית/ אלה וילר וילקוקס

היה מה שלהיות תבחר
הנח לכישלון לגלות את כזביו,
בדלות המלל אשר סביבותיו.

אך הרוח החופשית בבוז תסער
תשלוט בזמן, חלל תכבוש.
על רמיית המזל היהיר תקרא תיגר,
ואף תקרא למקרה האכזר,
כמשרת צנוע להרכין הראש.

כוח הרצון האנושי... הסמוי מן העין,
נפש בת אלמוות היא אימו הורתו,
אל כל יעד יפלס דרכו,
אף אם חומות שחם יחסמוהו ואין מוצא.

בל תאבד סלנותך אם חל עיכוב ואין לצאת,
אלא המתן בתבונה,
וכשהרוח ניעורה ולהנהיג נכונה,
או- אז האלים מוכנים לציית.
....
תרגום לא משהו מאנגלית ובכל זאת עושה משהו.

זוהר.

ש01
03-02-20, 13:38
2 הגרוש שלי..
קודם כל הדרום זה אזור גדול. גדול מאוד... (כחצי מהמדינה לא?)

הייתי ילד, אי שם בין סוף היסודי לתחילת התיכון
הגיע למושב אדם ששקל שינוי בחיים ורצה להיות מכונאי (המכונאי של המושב).
בהמשך הביא את המשפחה, הפך ממוסכניק לחקלאי ועד היום (אני אוטוטו 50) גר במושב.

מהמעט שכתבת וקראתי,
ומהכרותי את החיים והצרכים במושבי הערבה
נסה כוון כזה.
היום הצרכים שם אדירים.
כל מי שיודע לעסוק במכונאות, מסגרות אחזקה וכד' - ימצא שם הרבה מקום לעבודה, יצירתיות, ייצור ומה לא.
וגם
זמן פנוי לתחביבים
והמקום הכי טוב בעולם (טוב, אולי רק בארץ) לגדל את הילדים.
והמון חופש,
טבע
ואנשים טובים (וישרים).
ואינני יודע מה עושה זוגתך - אבל חסרים שם המון בעלי מקצועות/ניסיון שונים

גילוי נאות 1 - גדלתי בערבה, כיום כבר לא, אבל הורי ואחי שם).
גילוי נאות 2 - הייתי במצב שלך לפני עשור - סמנכ"ל תפעול במפעל, משכור, תנאים, קל"ב ומה לא. וגם אני עשיתי את השינוי המבורך לעצמאות... (אבל, וזה אבל חשוב, לא כולם בנויים לזה וחשוב מאוד הגב הכלכלי ושכר בת הזוג).

רוצה לדבר עם מישהו משם - צור קשר בפרטי ואחבר אותך.

ronen7k
03-02-20, 14:39
רונן, כנס ציוני שנולד וגדל שם אני חושב שהמקום הזה נעשה מקולל. לפחות מבחינתי. יוסי שבו, עליו השלום עבד על כולכם,
וציפה את המושבה היפה באספלט בטון מלט ואקרשטיין וכך היא הפכה לעיר מחורבנת כמו שאר הערים מסביב ויצרה אצלי לפחות, תחושת
חנק ומועקה. ההורים שלי עדיין חיים בה, וכל אימת שמגיע לביקור מחשב כבר מתי אעוף משם.

אין לי ממש נחמה עבורך רק שיר שבשעותיי הקשות ביותר הייתי קורא ומפנים, וכך (לפחות אני מאמין) , יצרתי לי מציאות חדשה
שאכן ניפצה את כל חומות השחם. (וזה דורש המון עבודה עצמית-פנימית)

הרוח האנושית/ אלה וילר וילקוקס

היה מה שלהיות תבחר
הנח לכישלון לגלות את כזביו,
בדלות המלל אשר סביבותיו.

אך הרוח החופשית בבוז תסער
תשלוט בזמן, חלל תכבוש.
על רמיית המזל היהיר תקרא תיגר,
ואף תקרא למקרה האכזר,
כמשרת צנוע להרכין הראש.

כוח הרצון האנושי... הסמוי מן העין,
נפש בת אלמוות היא אימו הורתו,
אל כל יעד יפלס דרכו,
אף אם חומות שחם יחסמוהו ואין מוצא.

בל תאבד סלנותך אם חל עיכוב ואין לצאת,
אלא המתן בתבונה,
וכשהרוח ניעורה ולהנהיג נכונה,
או- אז האלים מוכנים לציית.
....
תרגום לא משהו מאנגלית ובכל זאת עושה משהו.

זוהר.


הי זוהר ,
צודק , שבו באמת הביא את נ"צ קדימה מכל הבחינות הטובות והרעות ולא חסרות רעות .
נ"צ היום היא עיר רגילה וכבר לא "עיר עם לב של מושבה" מלאה אוכלוסיה מכל מיני מקומות..
אבל זה נוף ילדותי ואליו חזרתי כבררת מחדל עקב אילוצים שלא תלויים רק בי

ronen7k
03-02-20, 14:47
[QUOTE=ש01;875873]2 הגרוש שלי..
קודם כל הדרום זה אזור גדול. גדול מאוד... (כחצי מהמדינה לא?)

הייתי ילד, אי שם בין סוף היסודי לתחילת התיכון
הגיע למושב אדם ששקל שינוי בחיים ורצה להיות מכונאי (המכונאי של המושב).
בהמשך הביא את המשפחה, הפך ממוסכניק לחקלאי ועד היום (אני אוטוטו 50) גר במושב.

מהמעט שכתבת וקראתי,
ומהכרותי את החיים והצרכים במושבי הערבה
נסה כוון כזה.
היום הצרכים שם אדירים.
כל מי שיודע לעסוק במכונאות, מסגרות אחזקה וכד' - ימצא שם הרבה מקום לעבודה, יצירתיות, ייצור ומה לא.
וגם
זמן פנוי לתחביבים
והמקום הכי טוב בעולם (טוב, אולי רק בארץ) לגדל את הילדים.
והמון חופש,
טבע
ואנשים טובים (וישרים).
ואינני יודע מה עושה זוגתך - אבל חסרים שם המון בעלי מקצועות/ניסיון שונים




מסכים איתך בהחלט
הלוואי והייתי יכול לחזור , אבל אני לא לבד והחזרה למרכז היתה תלויה בעוד בעיות משפחתיות

חזרנו לפני 3 שנים ואישתי התקבעה לה היום במשרה טובה מאוד ואני לא רואה שאנחנו עוזבים שוב.
תודה רבה בכ"מ

lizard
03-02-20, 15:38
אני יכול לומר לך מנסיון אישי שבסופו של דבר התחרטתי על זה שעזבתי מקום עבודה שאולי לא היה המשכורת הכי גבוהה בתחום ונכון ש70-90 אחוז מהזמן לא עשיתי שום דבר (בזכותי, בניתי שם מערכת שרתים, הייתי איש סיסטם, פשוט מעולה) ובגלל הפיתוי למשכורות גבוהות ושיעמום כללי עזבתי לעבודה אחרת שלא הצלחתי להתמיד בה ובתכלס יצאתי ממעגל התעסוקה, זה היה לפני 20 שנה. מ2009 אני מסגר. עושה בשנה טובה עשירית ממה שהרווחתי בהייטק. המצב על הפנים אבל לפחות אני עושה דברים שאת רובם אני אוהב.

קח בחשבון שכל שינוי קריירה מהותי, קרי מקצוע חדש ו/או עצמאי, פחות או יותר יגרור לכך שהמשכורת שלך תהיה אפסית ותצטרכו להתבסס על המשכורת של אשתך. בדיוק כמו אצלי רק שאצלי אני בסופו של דבר זה שבבית עם הילדים והיא עובדת (קשה).

אני מציע לך לפתח תחביב שאתה יכול לחזור הביתה ולעסוק בו. אתה לא חייב לעשות קורס שיאלץ אותך להתפטר. יש המון, באמת המון, קורסים וסדנאות של שישי/אחר"הצ וכדומה שאתה יכול לעשות כדי ללמוד תחביב ו"מקצוע" חדש. המרכאות הן בגלל שרק כשתתחיל לעבוד במשהו באופן קבוע ומלא זה באמת יהיה מקצוע. 90% ממה שאתה צריך לדעת כדי להיות בעל מקצוע בתחום מסויים לא מגיע מקורס אלא מנסיון ועבודה בתחום.

אתה מוזמן לבוא לקבל שיעור הדגמה חינם על נפחות. אם יעניין אותך אוכל להפנות אותך לקורסים יותר רציניים או יותר מכווני מטרה (סכינאות למשל, תחום שמאוד מאוד מתפתח אצל חובבים ויש לזה ביקוש. אני מכיר נפחים ו"חצי נפחים" שאולי לא מתפרנסים מזה כמו בהייטק אבל מוכרים סכינים באלפי שקלים.

נמרוד
03-02-20, 15:57
אתה צודק נמרוד בקשר משבר, מימוש , הגיל ,
המחשבות על להגיע לגיל הפנסיה ללא מימוש עצמי הם לא נעימות.
עברתי את השלב הזה של טיפול כזה או אחר ולא התקדמתי
בגלל מי שאני , אצלי זה מועצם יותר

קואצ'ינג, מנטורינג עסקי/תעסוקתי, אפשר לקרוא לזה איך שרוצים. מדובר על מישהו שיקשיב לך שהוא חיצוני למצב שלך. אם לא התקדמת זה לאו דווקא בגלל מי שאתה אלא בגלל שלא מצאת את האדם הנכון. להתמודד לבד חבל, בני משפחה כנראה קרובים מדי, ורשתות חברתיות או פורום כמו זה, עם כל הרצון הטוב של אנשים, מוגבל ביכולת להכנס לפרטים של המקרה האישי שלך.

ishc
03-02-20, 16:55
+++1 [emoji115]

Sent from my Redmi Note 5 using Tapatalk

גיא
03-02-20, 16:57
קואצ'ינג, מנטורינג עסקי/תעסוקתי, אפשר לקרוא לזה איך שרוצים. מדובר על מישהו שיקשיב לך שהוא חיצוני למצב שלך. אם לא התקדמת זה לאו דווקא בגלל מי שאתה אלא בגלל שלא מצאת את האדם הנכון. להתמודד לבד חבל, בני משפחה כנראה קרובים מדי, ורשתות חברתיות או פורום כמו זה, עם כל הרצון הטוב של אנשים, מוגבל ביכולת להכנס לפרטים של המקרה האישי שלך.

מה שהוא אמר !


Sent from my iPhone using Tapatalk

hadtomer
03-02-20, 21:15
מה המצב ידידי. אני מרשה לעצמי לקרוא לך "ידידי" כי אנחנו לא מכירים, אבל אני כן מרגיש שאנחנו חברים. גם בגלל הסביבה וגם בגלל הנסיבות. מגיע לך קרדיט ענקי על זה שאתה מכיר בעובדה שיש לך בעיה. זה ההבדל בינינו ובין הדור של ההורים שלנו שפשוט חרקו והמשיכו הלאה. ההורים שלנו לא האמינו בהגשמה עצמית או בשביעות רצון אישית. אתה נמצא במקום שמרכז הרבה אנשים מיוחדים ורובנו המכריע מבינים אותך.

חשוב שתדע: לרוב האנשים רע בעבודה. זו עובדה. גם בן אדם שעובד בלקום בבוקר ולבחון את מידת העמידות של נעילות דיפרנציאל באמצעות טיפוס הרוביקון - קם בבוקר ולפעמים רע לו. זו עובדה. אם אתה אדם בעל שאיפות, בעל רצונות, בעל חיים - אתה לא תהיה מרוצה. ביל גייטס יש רק אחד. אילון מאסק יש רק אחד. אני עובד עם אנשים שמרוויחים מיליונים, חלקם הגדול רדוף וסובל. וחלקם מאושרים. אנחנו לא חיים באמריקה, אנחנו חיים בחברה מלחיצה, זה מה יש וכנראה שגם אמריקאי לא מלקק דבש. העובדה שאנחנו מבלים כל כך הרבה זמן בעבודה עומדת בעוכרינו. למרבה הצער אנחנו עובדים כי זה מה שאנחנו נידונים לעשות. חלקנו הגדול באמת מנסה לשנות, ולצערי הרב הרוב נכשלים, נופלים קורבן לנוכלים וכיוצא בזאת. כי הניצוץ בעיניים הוא משהו שמושך אנשים רעים כמו זבובים לחרא.

מעבר לכך, הרשה לי לספר לך ושאף אחד לא ישמע חס וחלילה, אתה לא האדם הראשון שלוקה בחרדה. חרדה זה דבר איום ויש לה אלפי צורות. אני יוצא מנקודת הנחה שלכל אדם יש סיפור חיים שיש לכבד. את התקף החרדה האחרון שלי חטפתי ביום שישי בלילה, כשקמתי בשק שינה כהורה מלווה בטיול של הבת שלי. את התקף החרדה הראשון שלי קיבלתי לפני 26 שנים. אז בשישי האחרון הקאתי ורעדתי בשק שינה והזעתי שעה ואז חזרתי לישון, כי הבת שלי והאושר שלה יותר חשובים מהתקף החרדה שלי ואבא שלה לא צריך לנסוע הביתה (מה לנסוע, לברוח) ולהשאיר אותה לבד. לצערי זה קורה לי הרבה, חטפת פעם התקף חרדה במטוס עם עוד 8 שעות טיסה לפניך? לא? כיף לך. אתה לא לבד. אבל אתה צריך להחליט האם אתה בורח או מתמודד. זו לא בושה להתמודד. זו לא בושה ללכת לטיפול. צמצם נזקים.

ומעבר לכך, אם אתה בן 40, ברוך הבא לחיים. ברוך הבא למה שקורה לכולם. אתה אומר לעצמך שלא יהיה לך משבר, ואתה חוטף כמו כולם. אני בן 44 בקרוב. יום אחד, בגיל 39, קמתי בבוקר והסתכלתי על כל מה שיש לי, שזה 2 בנות מדהימות, אישה יפה שאוהבת אותי, חברים טובים, בית גדול ועבודה שאני באמת קם בבוקר ומתרגש לקראתה- וחיים מרתקים ומלאי סיפוק - ואמרתי לעצמי "מה, זה הכל? נכשלתי. אני לא מסופק. אני רוצה עוד. אין לי כלום, לא השגתי כלום". כמעט עזבתי עבודה. כמעט הלכתי לטפס על הרים. שברתי יד ורגל כשחיפשתי את עצמי. על אמת. ומה? וכלום. בגיל 41 זה עובר. אתה קם בבוקר ואתה שם לב שהעבודה שנראתה לך לא מספיקה היא כן מספיקה. אתה שם לב שזה שיש לך זמן פנוי ואתה אדון לזמן שלך זו לא קללה, זו ברכה אדירה. אתה מסתכל על אנשים שעובדים במשרד עד שבע בערב ואתה מברך על שאתה לא כמוהם. כבד את האנשים שכתבו לך על חשיבותה של עבודה יציבה. הם צודקים. ודע לך - עבודה עם פנאי - עם גמישות - זה קדוש. זה המפתח לאיזון שיאפשר לך לאהוב את העבודה שלך.

אנא קרא היטב: זו הנקודה בחייך שאתה לא צריך לעשות כלום. אם אתה בן 40 - זו הנקודה שבה עליך להסתכל מהצד על חייך ולקחת את הזמן שלך. לא לעזוב שום דבר, לא לעשות שטויות, לא לבזבז כספים. פשוט. תזרום. תעריך את מה שיש לך ותטפל בעצמך. צא לחופשה - בתוך עצמך. קבל החלטה- במשך שנה לא לקבל החלטה!! החיים לא בורחים לך. בשנה שתהיה מהיום- אתה לא תגלה כוכב חדש. אתה לא תפסיד שום הזדמנות להקים מובילאיי חדשה. אתה תקום בבוקר בידיעה שהדאגות שלך בהמתנה. זה הכל. חכה שהעסק יתקרר. אשתך תומכת ואוהבת? חצי מהמשימה הושלמה. אבל חכה. אל תעשה שום דבר. זה לא הזמן ללכת לכל מיני מאמנים, יועצים, קואוצ'רים ועוד תארים מפוצצים לאנשים שאין להם שום הכשרה אמיתית לייעץ לך מה לעשות עם החיים שלך. טפל בעצמך בצורה מסודרת, לא עם איזה אלון גל. אם עוד שנה המצב דומה, אז תחשוב הלאה. אני חושב שאתה לא צריך לקפוץ ולא לזנק על שום דבר. אתה לא צריך לחפש כרגע משמעות ולא משימות שימלאו את חייך. כשהתחיל אצלי משבר גיל 40 חזרתי ללמוד. בגיל 42 אמרתי "רגע, למה עוד תואר בעצם???". ואני עכשיו לא יודע אם אשוב לזה. לא בקטע רע, פשוט אתה מתקדם בחיים, נהיה שלם יותר ומוצא שלווה. ואז הדרך שלך בחיים הרבה יותר ברורה.

יובל48
04-02-20, 08:57
הפורום הזה מדהים,עזרה לזולת בכל נושא,לא מובן מאליו (ואולי כן)

ymandel
04-02-20, 10:49
בסופו של דבר, זאת החלטה משותפת, ובעיקר, של אשתך...
אם היא הולכת להיות מפרנסת ראשית לתקופה לא ברורה, הדבר תלוי ברצון שלה.

אומי5
04-02-20, 11:14
בשנים האחרונות יצא לי לדבר ולפעמים לעזור ללא מעט אנשים, סטודנטים או עובדים שלי לשעבר, וגם חברים פה מהפורום, שיצא לי להכיר במהלך השנים והטיולים. כזה קשר בהחלט יכול לצאת מהפורום הזה ואני מקווה ומניח שתקבל פניות בהודעה פרטית (לא ציינת איפה אתה גר).

ואני אחד מהם, שיחת טלפון טובה שכיוונה אותי לכמה שנים קדימה. שוב תודה :)

אני מסכים שאם השעות גמישות, תנסה לפתח את התחביבים במקביל לעבודה ולאט לאט להפוך אותם למקצוע.

בלי קשר חלק מההודעות שלך נשמעות גבוליות וחמור מכך, אני לא בעל מקצוע, אבל אני חושב שכדאי שתדבר עם אחד או עשר, עד שתמצא אחד שמייצב אותך.

מוזמן לספר מאיפה בדרום אתה, אם אני במרחק נוח לך, נמצא זמן לקפה על איזו גבעה.

יואב פולס
04-02-20, 15:26
אהלן,
נתנו לך כאן עצות שוות זהב.
אני יכול לשתף אותך מנקודת מבט בנקאית למרות שהתרחקתי מליבת העסק בשנים האחרונות לטובת פעילויות אחרות.
אל תמעיט בערכה של היציבות הכלכלית שאתה נמצא בה.
אנשים שהכרתי, לקוחות שראיתי, התרסקו כלכלית בעקבות קבלת החלטות קריירה שגויות.
אתה רואה את זה מהצד והלב כואב. אתה שומע את האנשים מכים על חטא בשיחות 'לב אל לב', ולא מדמיין בכלל מה עובר להם בראש בינם לבין עצמם.
קטונתי מלהשיא עצות מה נכון לעשות, אבל ייעוץ אישי הוא בהחלט נכון.
גם שימוש בעבודה הקיימת כפלטפורמה לפיתוח עצמי והגשמת התחביבים היא נכונה מאוד.
אנחנו שומעים / קוראים בתקשורת על סיפורי הסינדרלה הבודדים של אנשים שעזבו הכל לטובת החלום, הגשימו והצליחו. אנחנו לא שומעים על האלפים / עשרות אלפים שעשו את אותו הצעד ונכשלו. על כל אחד שהצליח יש אלפים שנכשלו.
אל תמהר לזרוק לפח את מה שיש לך היום, כי זה לא מעט, למרות התסכול.
נגרות - אני מכיר כמה שעשו קורס נגרות. אל תדאג. אף אחד מהם לא מצליח להתפרנס מזה באמת בעולמות של איקאה ומרכזי עיצוב עם מוצרים מיובאים. וכשכבר תמצא לקוח, תתחיל לרדוף אחרי הכסף. אם זה התחביב שלך - פתח אותו לצד העבודה ולא חלף העבודה.
לרוב האנשים, החיים זה סיפור לא פשוט, בוודאי לא החיים הכלכליים של רובנו, שלא נולדנו לחשבון בנק ללא מגבלות.
בהצלחה

אבי ביטר
04-02-20, 17:44
שלום לך

נכתבו כאן דברים נכונים, נחשפו כאן דברים אמיתיים שרובנו עוברים מתישהו.
אני רוצה להוסיף משהו, חידוד קטן.
אני מזהה שאתה מתמודד עם דיכאון. אני מציע שתנסה קודם כל לטפל בזה בעדיפות ראשונה.
אל תקבל שום החלטה, אל תזוז לשום מקום לפני שתצא מהסערה, ואחרי שתצא תוכל לקבל החלטות יותר צלולות. אחרת, בכל דבר אתה תתמקד בשלילי, ותגלה רגישות שלילית לכל שטות.

תטפל בזה חזק, ותן לזה לעבור.

בהצלחה!

דרור ברלי
04-02-20, 21:11
אל תעזוב עבודה יציבה שנותנת לך בטחון כלכלי!!!
אתה עוד לא בדכאון אמיתי - אתה עלול להכיר את המצב הזה אם תישאר ללא בטחון כלכלי...... כל מיני עיסוקים יצירתיים, מציור, דרך נגרות, דרך נפחות, דרך מסגרות, דרך מכוניות על שלט ועד בניית ג'יפים - הם מספקים וטובים לנפש אבל לא לעו"ש - קשה להתפרנס בארץ מדברים כאלה, כשהיום הכל מיובא וזמין וזול משמעותית מלייצר כאן. תתעסק בהם כתחביב, לא כפרנסה.

פתח את התחביבים. קדש את שעות הפנאי וזמן האיכות שלך עם המשפחה, עם בת הזוג, עם התחביבים - אבל על מקום העבודה שנותן לך תפקיד חמים ונוח, גם אם קצת משעמם, אבל כזה שמפרנס אותך ומאפשר לך לישון בלילה בשקט בלי להיטרף מדאגות, מקום עבודה שאתה מתאר שרבים היו מוכנים לאמץ במקומך, עליו אל תוותר! לפחות כל עוד לא מצאת לו חלופה בטוחה.

זיף
04-02-20, 23:39
ואני אוסיף- כאחד שהמהפכים האלו הם חלק משמעותי בחייו , תמצא מקום להתנדב או משרה חלקית במשהו שמעניין אותך, שיתן לך מסגרת נוחה להתחיל. זו קרקע טובה להתנסות במשהו שיכול לתת משמעות ולהתפתח משם. בלי קשר, יהיה לך קשה למצוא את מה שאתה מחפש בלי להיות ממוקד ממש- וייעוץ מקצועי של קריירה יכול מאד לעזור.

ronen7k
05-02-20, 09:06
בוקר טוב לכל המאזינים ,

אני חייב באמת להגיד תודה ועוד תודה לכל מי שהגיב ולמי ששלח הודעה בפרטי ,
זה למה החלטתי כן לפרסם בסוף , כי אני מכיר את הפורום ויודע שיש כאן אנשים טובים שתמיד מוכנים לעזור בכל נושא.

אני יודע שיש לי מקום שאסור לעזוב ואני לא מזלזל בכלל בקביעות ובביטחון הכלכלי שהוא מיצר לי .
זה למה אני עדיין"תקוע" בו למרות התסכול הגדול מהאין עשיה / ערך מוסף / חוסר העניין והאוכלוסיה הבעייתית במקום.

יש לי תחביבים ויש לי הרבה מה לעשות שאני מגיע הביתה , זו לא בעיה בכלל
כמעט כל חודש אני מצהיר שאני "חולה" ולא מגיע לעבודה ל3-4 ימים כדי להתנקות מהמקום הזה ,
אני די החלטתי שאני לא רוצה להשאר שם , ניסיתי כבר כ"כ הרבה דברים כדי למלא לי את הזמן ,
גם כמה כבר אפשר לגלוש באינטרנט ... ולא לעשות כלום - אני מגיע הביתה מותש מכלום .

לא יודע , מה שבטוח שאני לא יעזוב עד שיהיה לי משהו טוב ובטוח ( כמה שאפשר) אחר ..

למי שלא שם לב אני רושם שוב שאני מנס ציונה , בן 47 נשוי +2
ובכ"ז מחפש משהו באזור שלי ...


ושוב תודה לכול מי שהגיב לי

זוהר לב
05-02-20, 09:40
רונן,
יש אפשרות נוספת והיא להשאר באותו מוסד(מעסיק) רק לעבור לסניף אחר. האם אפשרי?
לדעתי, כל שינוי מקום, אוירה, אנשים אחרים, יהיה מרענן לתקופה, עד שתאגור תעצומות נפש ותמצא את מבוקשך.

ronen7k
05-02-20, 10:07
רונן,
יש אפשרות נוספת והיא להשאר באותו מוסד(מעסיק) רק לעבור לסניף אחר. האם אפשרי?
לדעתי, כל שינוי מקום, אוירה, אנשים אחרים, יהיה מרענן לתקופה, עד שתאגור תעצומות נפש ותמצא את מבוקשך.



ניסיתי , זה לא מסתדר כרגע .. הלוואי וזה היה מסתדר , העיר שאני נמצא בא והאוכלוסיה שבאה לשם כולל רוב העובדים הם לא משו ( וסליחה מראש )

alto
05-02-20, 11:06
עוד רעיון, אתה אומר שיש לך הרבה זמן פנוי בעבודה שמנוצל לגלישה באינטרנט.
במקום זה תנסה לעשות משהו מועיל יותר עם הזמן הזה:
- קורסים מקוונים, יש מלא בכל תחום אפשרי, רק לחפש ולמצוא.
- לימוד תיכנות, ומציאת פרוייקטים שמעניינים אותך בזה, עם או בלי כסף.
- עבודה דרך האינטרנט: QA, כתיבת טקסטים, הגהה...
(בתחומים הטכנולוגים אני אשמח לעזור)

shmil
05-02-20, 18:52
אני אהיה אולי קצת פחות בגישה הקלאסית:
כל מה שאתה מתאר, עשוי להצביע גם על רצון של מישהו ממנהליך להוליך אותך החוצה (ואני אומר את זה מנקודת מבט של מי שניהל בחייו מאות ואלפי עובדים).
מציע לך לחשוב טוב מה ההסתברות שזה המצב.
אם אכן זה המצב, היית שוקל היטב את צעדי, מכל הבחינות, וגם את אופן ההתנהלות, הן באופן עצמאי, והן מול עמיתים ומנהלים בארגון.

קראתי לעומק את כל התגובות, ואכן, כשיש לך (רק) עוד 20 שנים לפנסיה, השיקולים שונים משיקולי בחור בן 30 או 40, כך גם המצב המשפחתי.

gasgas
05-02-20, 20:07
אני מסכים עם מה שכתבו מעליי לגבי פיתוח תחביבים ותחומי עניין נוספים בכדי למלא את הנשמה לפני שעושים מהלך דרסטי של עזיבת מקום עבודה.

ואני זורק רעיון נוסף, לקיחת פרויקטים נוספים במקום העבודה בכדי למלא את הזמן ולשבור שיגרה, לפתח יוזמות חדשות וכו׳, אתה תוכל להרוויח עניין נוסף במקום העבודה ומנהליך ירוויחו עובד מרוצה יותר שלוקח אחריות על דברים נוספים.

אלעד

נמרוד
12-04-20, 13:40
השרשור הזה היה רק לפני חודשיים.
עצמאי? שכיר? תחביבים? בטחון תעסוקתי? הגשמה אישית? עבודה משעממת? משמעות לחיים?
איך העולם התהפך...

-->