צפייה בגרסה מלאה : איך מחשבים נוסחת התנגדות לחילוץ?
כ-Follow-up לשרשור של נמרוד על בניית לולאות ריתום/חילוץ לג'יפ CJ (http://www.jeepolog.com/forums/showthread.php/115749-Article-%D7%A2%D7%A9%D7%94-%D7%96%D7%90%D7%AA-%D7%91%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%9A-%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%AA-%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%92-%D7%99%D7%A4-CJ)
אם ניקח את נוסחת ההתנגדות הכוללת לחילוץ = (התנגדות הקרקע + התנגדות השיפוע + התנגדות מכנית) X מקדם בטחון, נקבל לא מעט תרחישים בהם נקודות הריתום שלנו יצטרכו להתמודד עם עומסים שעל סף נקודת הכשל שלהן. נקודת הכשל היא ה-WLL + מקדם הבטחון.
זו נקודת תורפה/סיכון/כשל בולטת וידועה בכלי רכב מסויימים דוגמת כמעט כל הכלים מתוצרת סוזוקי - ג'ימני, סמוראי, ויטארה וכו'. אישית חויתי יותר מפעם אחת בה נקודת ריתום מקורית של אחד הסוזוקים כשלה ונתלשה מהשילדה במהלך חילוץ.
במקרה הזה מדובר בלולאת ריתום/חילוץ שאנחנו בונים בעצמנו, עם יותר או פחות נסיון בדברים כאלה, ועם כל ההשלכות החוקיות שנובעות מזה במקרה של כשל ופגיעה באדם או רכוש. לכן בשום מקרה אנחנו לא רוצים שלולאת ריתום תיכשל תחת עומס, כי אז היא מתעופפת כמו קליע ופוצעת קשה/הורגת! ראו הוזהרתם!
אז איך מחשבים התנגדות כוללת לחילוץ?
התנגדות קרקע?
התנגדות שיפוע?
התנגדות מכנית?
מקדמי בטחון?.....
אההה. זה לא פשוט. יש הרבה מספרים ומשתנים כאן.
יש פרק שלם שמוקדש לנושא הזה ב"מדריך החילוצים השלם" שכתב מורי ורבי, אבירם ברקאי. הרבה טבלאות ונתונים.
לטובת אלה שאין להם את הספר החשוב הזה (ספר ישן שכבר קשה/לא ניתן להשיג אותו, ולטעמי הוא פריט יקר-ערך לכל ג'יפאי), צילמתי מהספר את העמודים הרלוונטיים:
128697128698128699128700128701
עולם שלם...
בגלל זה מומלץ לרתום את הרכב ברצועת רסן, לפזר את המשיכה 2 נקודות לפחות.
למשיכה עם כננת, 2 נק' הרמה של 2 טון כמו של נמרוד הן די והותר.. הפגוש יכנע לפניהן כנראה.
מה שכן, ברגע שמכניסים למשוואה מתקף ורצועה לא אלסטית, ההלם הראשוני בהחלט יכול לתלוש נק' ריתום הססנית.
במקרה של נמרוד - אולי נקודות הריתום ישרדו, אבל קורת הרוחב הדקיקה שבקצה השילדה חלשה מדי ולא בטוח שתעמוד בהלם של משיכה אלימה. הייתי מתאמץ למצוא מקומות אחרים לדיאטה במשקל הג'יפ - אבל בטח לא שם.
אם אני זוכר טוב, ב-CJיים מהמודלים האלה (כל הסבנים, שהתחילו -76'. וכל ה-CJ5 משנת 77' ומעלה, עם שילדה רחבה יותר וקורות סגורות, להבדיל מה-CJ5 ו-CJ6 הישנים עד 76', שהיו בעלי שילדה צרה בעלת קורות פתוחות), היה פגוש מקורי די מסיבי לכל רוחב הקורה, בצורת זוית 90 מחומר עבה מאוד, משהו כמו 8-9-10 מ"מ, שהיה מחובר לקורה האחורית ב-12 ברגים. ארבעה מכל צד וארבעה באמצע, עבור וו גרירה.
עזוב את קורות השלדה שלי בשקט. זה לא נושא הדיון.
תודה על הסריקה, זה באמת ספר נדיר, אחד היחידים שחסר באוסף שלי.
אני לא בטוח שאני מבין מה הכוונה ב"זוית השיפוע (כגורם בהתנגדות הקרקע)" , בעמוד 170:
http://www.jeepolog.com/forums/attachment.php?attachmentid=128699&d=1587477591
להבדיל מ"התנגדות השיפוע" בעמוד 171 שזה ברור (למרות שהחישוב שלו לא לגמרי ברור אבל אני כנראה חלוד בטריגו. סינוס של 30 מעלות זה חצי, לא 60%, ושל 45 זה 71%, לא 90%?):
http://www.jeepolog.com/forums/attachment.php?attachmentid=128698&d=1587477591
מוסיפים להתנגדות הקרקע, את המשקל כפול סינוס הזוית (לא השיפוע).
אסף.
למה השיפוע נכנס פעמיים לחישוב שלו?
לטענתו וממה שאני מבין, התנגדות הקרקע נהיית פחות רלוונטית ככל שהשיפוע גדל. ראה דוגמאות ד' ו-ה'.
הוא לא הסתמך פה על חישובים הנדסיים טהורים, אלה יותר על מה שנראה כמו ניסוי וטעיה. לראיה התנגדות השיפוע (עמ' 171) מחושב באופן לינארי (לפי מדגם..?) ולא טריגונומטרי.
זוית השיפוע - האם הרכב עומד בעליה או בירידה.
יש בספר האמריקאי הסבר פשוט וברור.
בלי להיכנס לחישוב, מקדם ההתנגדות לגילגול מוכפל בכוח הנורמלי, והוא מושפע מהשיפוע. אבל מעשית ההשפעה כל כך קטנה יחסית לכוח הגילגול שלא באמת צריך להתחשב בה. אבל אפשר...
אסף.
דרור זרקת נושא אבל לא באמת התעמקת.
הנוסחה של ברקאי פשוטה והיא סכום של רכיבי התנגדות:
1. התנגדות לגלגול של הרכב - חיכוך. הוא נתן טבלה של מקדמי חיכוך מקורבים למצבים שונים, ולכן אני מבין למה הוא מפחית בכל מקרה של שיפוע את סינוס הזוית. לדעתי זה זניח ולא רלוונטי כי זה בכל מקרה מקטין את העומס, אז כשעושים חישוב לחומרה, אין טעם. במקרה הגרוע ביותר, של בוץ עמוק שממש מדביר את הרכב, מקדם החיכוך הוא 1 - ואז העומס הוא משקל הרכב.
2. השיפוע שבו מושכים. וזה גם ברור, משקל הרכב כפול סינוס הזוית. גם פה אבירם נתן טבלה מקורבת "לחומרה", פשוטה לשימוש. גם כאן המקרה החמור ביותר הוא משקל הרכב - למשל עם אם מכננים את הרכב על קיר אנכי.
3. התנגדות מכאנית... זה מאד כללי ומקורב. הייתי אומר שבמקרה הגרוע, הרכב על השאסי בלי גלגלים... גם אז מקדם החיכוך הוא 1, כלומר משקל הרכב.
אז לכאורה נובע שתיאורטית זה מצטבר לשלוש פעמים משקל הרכב, וזה העומס שאליו צריך לתכנן ולרכוש את ציוד החילוץ ונקודות הגרירה. כלומר רכב של 2.5 טון, צריך ציוד חילוץ לעומס של 7.5 טון. מי שיעשה את זה לא יטעה - זה יעלה וישקול קצת יותר, זה הכל.
אבל בפועל - יכול להיות בוץ עמוק וטובעני - בשיפוע של 45 מעלות? זה לא בא ביחד. זה או זה או זה. ורכב בלי גלגלים, בבריכת בוץ כזאת, שגם נמצאת בשיפוע של 45 מעלות? אני מתקשה לדמיין מצב כזה, אבל זה כנראה כי הדמיון שלי מוגבל.
יותר סביר או זה או זה או זה. יש חילוץ מבוץ עמק יזרעאל קטלני באמצע החורף - ואז בלי שום חישוב העומס הוא משקל הרכב. ויש כינון או משיכה במקצה עבירות במדבר מול מדרגת סלע בזוית של 45 מעלות ויותר - וגם אז בלי חישוב, העומס הוא משקל הרכב. ויש גרירה של רכב תקול (נניח שנשברה צירייה או קפיץ עלה ובנינו מגלש מבול עץ במקום גלגל) על פני קילומטרים של שביל עד הכביש. ובכל מקרי הביניים, שבהם באמת יש סכום של הגורמים, הוא יהיה פחות מאחד. גם בדוגמאות החישוב של אבירם, רק באחת התוצאה היא יותר ממשקל הרכב, וזו לדעתי בדיוק הדוגמא הלא ריאלית.
בקיצור - אני טוען שמספיק לקחת את משקל הרכב המחולץ כבסיס לבחירת ותכנון ציוד חילוץ, כי מקדם בטחון כבר מובנה בתוך כל חתיכה של ציוד תקני והוא מינימום 3:1 ובהרבה מקרים 6 או אפילו 7:1.
boaz avrahami
22-04-20, 11:10
במסגרת קורס החילוץ הבא נביא מורה למתמטיקה.
חוצמזה הוספתי לערכת החילוץ שלי מחשבון קסיו FX82 ומד זווית.
זה בגלל החום או השעמום בבית?
Jeep ZJ V8 98
Honda EX300 94
התנגדות לגילגול בבוץ כאשר הרכב יושב על השילדה היא 2 - בתוך זה נכנס התנגדות מכנית.
(אנחנו לא מדברים על מקרה שהג'יפ יושב מול סלע של 6 טון וזז איתו).
כאמור יש סהכ שני מרכיבים - התנגדות לגילגול וכוח דירדור.
לא תגיע כמעט באף תרחיש לכפול ממשקל הרכב.
אסף.
חנן-ג'יפולוג
22-04-20, 12:04
אני מבין שאנחנו מדברים כאן על חישוב של התנגדות לחילוץ בתנאים שהזכרתם עד כאן, אבל מכיוון שהדיון הגיע במקור מדיון על בחירה של אוזני חילוץ לרכב, חייבים לקחת בחשבון את הפרקטיקה:
קורה שהרכב פשוט תקוע וגם אלוהים לא יזיז אותו. זה יקרה למשל כשגשר הגיר מונח בתוך הבוץ על סלע שקבור באדמה.
ונניח שרכב שמגיע לחלץ מעגן את עצמו לעוגן חד משמעי. פסי רכבת, עמוד חשמל, סלע גדול.
כאן המגביל של הכוח לא יהיה קשור כלל למשקל הרכב, אלא לכח הכננת, שהוא בד"כ 4.5 טון, ועם מכפיל כח קרוב לכפול מזה.
מעבר לעובדה שנדרש כאן שיקול דעת ונסיון של מפעיל ששומע את מנוע הכננת וגם רואה שהכבל לא מתקדם בקצב סביר, זה זורק את החישובים שנעשו עד כאן לפח.
מה שכתבתי הוא מהנסיון הפרטי שלי, שנגמר בכבל שהחליק דרך ארבעה מהדקי כבל והשתחרר, ללא נזק, למזלי.
כן, טעיתי בהבנת המתרחש. מאוד, אבל יש מקום להניח שאני לא היחיד שמסוגל לטעות כזו.
חנן, אם צריך 9 טון לחלץ ג'יפ ששוקל 2 טון - צריך קודם להקטין התנגדויות.
אסף.
חנן-ג'יפולוג
22-04-20, 12:13
בהחלט, אבל במציאות לא תמיד אתה מסוגל לזהות את ההתנגדות הזו לפני תחילת המשיכה.
כמו שכתבתי, נדמה לך שאתה מחלץ רכב מבוץ, אבל בפועל משהו אחר עוצר אותו.
לכן, אני חושב שצריך לקחת בחשבון את הכח המושך ולא את ההתנגדויות. כן, זה יותר חמור ממצב של הרמה של מנוף למשל, כי שם הכח שיופעל יוגבל למשקל המטען, גם אם לכננת שמושכת יהיה כח משיכה של פי מאה.
מי שנכנס בעיניים פקוחות לבוץ עמוק מגיע לו לשבת
ולעשות את כל החישובים(ניתן להעזר במחשבון של בועז)
היה והרכב באמת בבוץ עם קורת בטון בריטית נסתרת שעושה אהבה עם הסרן, רצועה ראשונה תקרע, אולי גם כבל ואז תלך להביא רצועה חזקה יותר וטרקטור.
ואז נקודת הכשל תהייה הטבעת, והיא היחידה שאתה לא יכול או רוצה להחליף בזמן חילוץ.
מצד שני, אולי עדיף שהיא תהייה הפיוז לפני שאתה תולש סרן....
אז אולי החוזק הנכון לנקודת עיגון הוא קצת פחות מחוזק גשר הגיר/חיבורי הסרנים.
הבעיה היא, שכשאוזן הרדיוס תישבר הנזק יהיה לאוטו. כשהטבעת תיתלש ותטוס עם רצועה קינטית לתוך פרצוף של מישהו, הנזק יהיה אחר...
לכן תמיד צריך בכל חילוץ כדי להקטין הסיכון של כבל/רצועה/נקודת עגינה שכושלים לעשות שימוש ב"שמיכות חילוץ" המונחות על הכבל/רצועה.
הבעיה היא שהרוב לא מקפידים על זה.
חנן-ג'יפולוג
22-04-20, 15:10
התפזרתם.
זה די פשוט. מנוע הכננת צריכה להיות החוליה החלשה, ואז או שהוא לא מושך, מתחמם ואתם שמים לב (זה לא קשה) , או שהוא נשרף. ללא נזק סביבתי. בעקרון היצרנים מציעים גם נתיכים/מגינים מעומס יתר. אני לא יודע כמה באמת מצטיידים בזה, אבל בכל מקרה ניתן למנוע תקלות בתפעול קשוב.
חילוץ עם כננת דווקא פחות מטריד. מה שמטריד יותר זה עבודה עם אימפקטים.
חנן-ג'יפולוג
22-04-20, 16:04
וזו בדיוק הסיבה שאני נמנע ככל האפשר משימוש בטכניקה הזו. חוסר הוודאות המובנה בה בחישוב הכוחות המתפתחים.
כננת מעוגנת בארבעה ברגי m12 או 1/2 לשלדה. עם הנחה סבירה שרק 3 משתתפים במאמץ - זה בערך 9 טון בגזירה (מהראש, אל תתפסו אותי על הגרם).
חוזק של נקודת חילוץ בודדת מקובלת הוא 10000 פאונד - בערך 4.5 טון. ביחד (רתמת רסן) ייתנו 9 טון.
כננת של 9000 פאונד מושכת במקסימום בכריכה הראשונה בערך 4 טון. עם הכפלה 8 טון.
בקיצור הכל מסתדר לבד גם אם לא מתכננים.
אסף.
נכון.
באמת לא התעמקתי בסינוסים. רק בעקרונות.
ובשטח גם אתם לא תתעמקו בזה ולא תשלפו את מחשבוני ה-Fx82 מימי התיכון שלכם (עדיין נמצא אצלי במגירה ועדיין עובד כמו מלך! בן כמעט 40 שנה המניאק) כדי להתחיל לחשב סינוס וקוסינוסים. אתם תעשו הכל כמוני - על בערך.
תכל'ס בשטח, אנחנו יכולים רק להעריך ולנחש מול מה אנחנו עומדים.
ואז אני מקפיד (ואני בטוח שגם אתם) להעריך את המצב לחומרא, ולהשתמש באמצעים שהם אולי אוברקיל ביחס לרמת קושי התקיעה, כדי להבטיח הצלחה בנסיון הראשון. ואם זה אומר נקודות ריתום חזקות שמקובעות היטב למשהו מסיבי כדי להבטיח ששום דבר לא יתעקם/ייתלש ויעוף לכיוון הפרצוף של מישהו - אז ככה אני אבנה אותן. או ארכוש כאלה שעונות לדרישה הזו.
עד כמה קריטי ההבדל במשקל בין טבעת ריתום 10,000 פאונד או 18,000 פאונד לבין טבעת ריתום מינימליסטית כמו זו שבחרת?.....
עוד משהו - לא תמיד זה הג'יפ שלך שתקוע.
מאיך שאני מניח שהג'יפ הזה ייסע בשטח כשתסיים לבנות אותו, רוב הסיכויים שהוא יעבור ואחרים שנוסעים אחריו הם שייתקעו, והוא יצטרך להיות זה שמחלץ....:rolleyes: אתה יכול לראות את זה כמחמאה.... אז אולי רצוי שטבעות הריתום שלו יהיו כאלה שיוכלו גם לאתגר כזה?....
חילוץ עם כננת דווקא פחות מטריד. מה שמטריד יותר זה עבודה עם אימפקטים.
בדיוק!
יאללה שכנעת אותי דרור. כמה הסופה שלך שוקלת? ;) אבל עזוב את הג'יפ שלי, הדיון עקרוני.
הזכרת נקודות מקוריות נתלשות בג'ימני - כי הן באמת לא תוכננו לחילוץ בשטח, אלא למשיכה של רכב מושבת עם כננת על רמסה, לכל היותר. ומהנדסים יפאנים מתכננים לפי מה שהגדירו במפרט דרישות, לא יותר ולא פחות. המונח "אוברקיל" לא מגיע מעולם ההנדסה.
יאללה שכנעת אותי דרור. כמה הסופה שלך שוקלת? ;) אבל עזוב את הג'יפ שלי, הדיון עקרוני.
הזכרת נקודות מקוריות נתלשות בג'ימני - כי הן באמת לא תוכננו לחילוץ בשטח, אלא למשיכה של רכב מושבת עם כננת על רמסה, לכל היותר. ומהנדסים יפאנים מתכננים לפי מה שהגדירו במפרט דרישות, לא יותר ולא פחות. המונח "אוברקיל" לא מגיע מעולם ההנדסה.
זהו, שאני לא מהנדס.
אבל אני כן נאלץ לחלץ לא מעט. ולעניות דעתי הלא מבינה כלום - בחילוצים, לפעמים אוברקיל הוא הכרח.
ואז אני נתקל במיטב הדוגמאות לטמטום, הקטנת ראש ונסיונות נואלים לחסכון/קמצנות של מהנדסים ומתקינים בני כל הלאומים והדתות.
אני יכול להצביע לך על כשלים בסיסיים, תמוהים אם לא תמהוניים ממש, רשלנות פושעת בהנדסה ובתכנון של כמעט כל רכב שטח. ואם תגיד לי שהכל ידוע ונעשה במודע והם רק מנסים לחסוך סנט פה וסנט שם - אענה לך שמדובר בנסיונות לרצח.
אבל הזכרת סוזוקים. אני ידוע כאחד שמאוהב בסוזוקים. חולה עליהם. באמת. אז בוא נדבר על סוזוקים והפעם לא דברים טובים - זה לא רק ג'ימני. כל הסוזוקים "לשטח" סובלים מאותן מחלות.
כן, יש שם שילדת סולם. אבל אלה לא רלסים מסיביים כמו בג'יפים ובטויוטות או בלנדרוברים. זה פרופיל מלבני סגור שעשוי מפח מכופף. כן אסף, אני יודע מה ההגדרה ל"פח".... אני מתכוון לפח אמיתי. פח-פח. דקיק כזה, כמו רדיד אלומיניום או מכסה של יוגורט. אני מגזים כמובן... אבל זה דקיק. יבואו ויגידו לי שהעובי לא קובע. שהחוזק של זה טמון במבנה ושזה מספיק לגודל הרכב הזה ולמשקלו. כן, מכיר את זה. איך אמרה פעם מישהי שראתה הרבה בחייה?... "הגודל לא קובע, זה רק הקוטן שמפריע". ושניה אחר כך ניסתה לנחם את המין הגברי: "מה זה משנה ארוך או קצר, עבה או דק - העיקר שידפוק טוב טוב בפינות".... אז הג'ימני כידוע - קטן אבל ממזר ודופק יופי בפינות. אבל לדקיקות השילדה שלו יש פגם אחד שעלול להתגלות כקטלני.
"נקודות הריתום", אלה שנמרוד טוען שמשמשות להעלאת רכב מושבת על רמסע, (ואני גורס שמיועדות בכלל לקיבוע הרכב לריצפת הסיפון הפנימי באוניית הגלנוע שמובילה כמה אלפי מכוניות מהמפעל ביפן, על מנת שבים גבוה הן לא יידפקו זו בזו. ואחר כך לריתום למובילית בדרך מהנמל לבונדד ולסוכנות) הן לא רק דקיקות ועדינות - הן גם נורא ארוכות! מה שלא רק מבטיח שיידפקו על כל אבן בינונית בשטח, אלא גם שבזמן חילוץ, הן יפעילו מנוף רציני על הריתוך שמדביק אותן לשילדת הפח הדקיקה.... התוצאה: משהו עלול להישבר. ואז אחד מהשניים:
1. הריתוך יישבר והלולאה תעוף
2. הלולאה תיעקר ממקומה בשלמותה ביחד עם הריתוך ושניהם יקחו איתם ביס מהשילדה שכאמור עשויה מפח דקיק כמו רדיד אלומיניום, והכל יעוף בכינון ישיר לעברו של מישהו.
בקיץ שעבר כמעט ונהרגתי על ידי ביס כזה, כולל לולאת הריתום שמרותכת אליו, מחוברת בצידה השני לרצועת ה-9 מטרים הותיקה שלי, שטס דרך הג'יפ שלי וחלף כחוט השערה מהגולגולת שלי כשחילצתי ויטארה ששקעה בחולות אשדוד. הסופה לבשה ביקיני/ברזנט קיץ והשימשה הקדמית היתה מקופלת כמקובל אצלי בקיץ, אז כלום לא ניזוק. רק קשה לי לשכוח את ה"ווווששששש" של הדבר הזה, שחלף כמו רסיס של פצמ"ר מילימטר מהאוזן הימנית שלי. אם הייתי מטה קצ תאת הראש ימינה, זה היה חודר את גולגלתי מהעורף אל תוך המוח. ולא, לא נתתי אימפקט רציני אם בכלל. כי אז כנראה כל הויטארה הזו היתה נגזרת לשני חצאים....
אז אתה יכול לומר מה שאתה רוצה על מהנדסים יפנים ועל אופיים הצייתני והרובוטי, נטול כל שמץ של חשיבה עצמאית ושיקול דעת. אם תתעקש שככה הם עובדים, אני רק אענה לך בשאלה: למה בטויוטה זה לא ככה?... למה את הלנדקרוזר אתה מקבל חמוש ב-4 לולאות ריתום אמיתיות, מחוברות נכון ומוצק לקצוות קורות האורך של השילדה?.... גם את הפאג'רו אגב אפשר לציין לחיוב - אולי אין לו שילדה, אבל יש 4 לולאות ריתום חסונות מאוד, מחוברות כמו שצריך לנקודות מחוזקות במרכב. כשאתה נשכב מתחת לרכב שטח כלשהו ומסתכל טוב-טוב לאן שצריך, יספיקו לך רק כמה שניות כדי להבין מי רציני ומי חובבן. אצל מי המהנדס הוא גם ג'יפאי, ואצל מי המהנדס מתמחה בכלל במכוניות-מיני-אוטומטיות-לגיל-השלישי... וגם סתם מי מתקמצן עליך ומי לא חוסך בפרט חשוב כזה.
אבל זו תהיה צביעות פוליטיקלי-קורקטית אופיינית לפטור את הרג'קט הזה כסתם "קמצנות". אני מתייחס לזה כאל תקלה חמורה וליקוי מאורות. אם סוזוקי מוכרים את הג'ימני כ"רכב שטח אמיתי" עם הטעות הקטלנית הזו - זה כבר פשע. זו רשלנות. סכנת נפשות של ממש. ואל תגיד לי שאני פולני והיסטרי כי חי נפשי, אני ממש לא מגזים. רק עניין של זמן עד שזה יעוף למישהו לתוך המוח - וכשזה יקרה, אל תשכחו להזכיר שאני הזהרתי.
אם כבר פתחת את הנושא בשעת לילה זו, אני אשלח את בעלי הג'ימנים להביט בנקודת החילוץ המשובחת שהתקינו באחת מהסדנאות המומחות בזוקונים.
וראה זה פלא. גם שם - ואני לא מכליל אלא מדבר על מוצר ספציפי - הריתום לשילדה אמנם בריא, אבל בקצהו מחובר שאקל.... מבריק כזה... נוצץ... בלי שום כיתוב... לא תקני ולא נעליים. שאקל שמשמש, אולי, לקשור כלב לשרשרת וגם לא כלב גדול מדי. שאקל לא מחושל, מברזל מחליד וזול... אבל מבריק. וירצה אותו בעל ג'ימני להחליף אותו בשאקל אמיתי? אי אפשר. החור במידה מוזרה ביותר - אין שאקל מתאים.
וזה לא מהנדס יפני שלא מבין שטח. זו התקנה שמטרתה לתקן את הטעות או הרשלנות או חוסר תשומת הלב היפנית.
אסף.
ציינתי גם "מתקינים". בפתיחה.
אפשר לעשות מזה אחלה שרשור קיטורים פסימי. לא רק על נקודות ריתום אלא באופן כללי על ליקויי תכנון, ייצור והרכבה ברכבי שטח.
כנראה שלא יהיו יצרן, מותג ודגם שלא יחטפו בראש.
אתה בודק מותג-מותג, דגם-דגם, מגלה טעויות ושגיאות מדהימות ממש ומבין שהשילוש הקדוש - חוסר ההבנה המשווע, הטיפשות והקמצנות מדגים שם מנאז'-א-טרואה סוער. כמו במיטב ערוצי הפורנו.
וכן, ברור שבסופו של דבר, כל רכב הוא רק פשרה ואין ברירה בלהבלהבלה.
אבל לעניות דעתי לא יעלה ליצרן יותר כסף להכניס לפחות מהנדס אחד שהוא גם ג'יפאי, אחד שמבין שטח, לצוות הפיתוח שעובד על רכב-שטח חדש. ואז אולי ייחסכו מאיתנו חלק מהטעויות המביכות ושומטות הלסת האלה שיותר מדי קל למצוא בכמעט כל דגם חדש.
ואני אומר, שלא יכניסו מהנדס שהוא ג'יפאי, אלא מסגר שהוא ג'יפאי.
ואני אומר שדרור מבין את זה לא נכון...
סמוראי לא נתקע לכן אין צורך בנקודות חילוץ... (;
Sent from my SM-A530F using Tapatalk
אפשר לעשות מזה אחלה שרשור קיטורים פסימי. לא רק על נקודות ריתום אלא באופן כללי על ליקויי תכנון, ייצור והרכבה ברכבי שטח.
כנראה שלא יהיו יצרן, מותג ודגם שלא יחטפו בראש.
אתה בודק מותג-מותג, דגם-דגם, מגלה טעויות ושגיאות מדהימות ממש ומבין שהשילוש הקדוש - חוסר ההבנה המשווע, הטיפשות והקמצנות מדגים שם מנאז'-א-טרואה סוער. כמו במיטב ערוצי הפורנו.
אכן, כולם טיפשים, קמצנים חסרי הבנה ומטומטמים. לפחות זה לא רק בישראל, זה כולם, מנגויה דרך מינכן ועד דטרויט.
אבל תגיד, דרור. אתה מזהה את זה בכזאת חדות, לא חשבת אף פעם להקים את "ברלי מוטור קורפוריישן" ולתת לאנושות, פעם אחת ולתמיד, מכוניות טובות? לא מגיע לנו?
זה ידהים אותך עד כמה בפועל זה קרוב למה שאתה מתאר בציניות.
boaz avrahami
23-04-20, 20:02
זה ידהים אותך עד כמה זה קרוב למה שאתה מתאר בציניות.
אתה פותח מפעל ליצור מכוניות [emoji849]
Jeep ZJ V8 98
Honda EX300 94
אתה פותח מפעל ליצור מכוניות [emoji849]
Jeep ZJ V8 98
Honda EX300 94
לא.
אני מעיז לומר דברים שנמרוד לא אוהב.
נהפוך הוא - אני מאד אוהב, נהנה וממש משתעשע מלקרוא את ההגיגים שלך דרור.
בכל נושא כמעט - כולם מטומטמים, כולם עקומים, כולם טועים - וסביר להניח שבכוונה - כי הם מנוולים, מנותקים ואידיוטים באופן כללי. לא רק פקידים, פוליטיקאים, עיתונאים, קצינים, חוגרים, גם מהנדסים, וכמובן מתקינים, ובמקום אחר מסעדנים. כולם, ותודה לאל, גם לא רק ישראלים אלא כל הלאומים. כולם והכל דפוק. לא עלה על דעתך שאם הכל נראה לך עקום ... אולי אתה זה שמסתכל על החיים עם הראש על הצד?
אני שם את האצבע על דברים ספציפיים מטומטמים להפליא.
חלקם זה אוסף של הרבה שגיאות מביכות לכדי רכב אחד בגודל מלא.
חלקם, ברמת פשלה אחת קטנה. אבל כמה שהיא קטנה וזניחה כמו חיסכון בשתי שייבות (באוטו עם הילת מלאכים שעולה מעל 400K שקל), היא כזאת זועקת - כי זה כבר ברמת גורם אפשרי לתאונה ויש שיגידו גם סיכון חיים.
בוא ונאמר ככה - זה אוטו חדש וסטנדרטי, אבל אם יעצרו אותך שודדי משרד התחבורע לבדיקה, תקבל על זה הורדה מהכביש במקום ואולי בצדק. בגלל שתי שייבות שהיצרן התקמצן עליהן.
אז כולם מטומטמים? לא יודע. אבל סדר העדיפויות לעתים קרובות בהחלט מטומטם להדהים ומעלה הרבה תהיות.
ואתה? אתה תמשיך לנפנף ידיים, לחפש את גופו של אדם במקום את גופו של עניין. כי אני אמרתי.
בדיוק. שמת אצבע על בעייה ספציפית ברכב ספציפי. מזה הסקת שכולם מטומטמים, כל היצרנים וכל המהנדסים וגם המתקינים. תקרא את צורת הניסוח שלך.
אבל לכל רכב ספציפי יש את נקודות האיוולת שלו.
לפעמים זה מצטרף לכדי מצעד איוולת של ממש שמעלה תהיות לגבי מי תיכנן את זה ומה עבר לו בראש, מי מחליט שם ומי חותם על זה - המהנדס, מנהל השיווק? מחלקת התה?.....
ואז בא אסף ומעלה לך דוגמה של נקודות ריתום קאסטום, שהמתקין המקומי בעל המוניטין בנה לתפארת - ורק שכח פרט אחד קטן ולא חשוב - קוטר החור לא מאפשר להשחיל לשם פין של שאקל במידה נורמלית....
אז אולי לא כולם מטומטמים. אבל אלוהים ישמור עלינו, יש המון מהסחורה הזו. וזה כולל מהנדסים שעובדים אצל יצרני רכב יפנים ומקטינים ראש למינימום.
זה מזכיר את הסיפור שכולם צוחקים על חשבונם של הפולנים ואומרים שהם מטומטמים, וזה ממש לא מדויק.
מדובר בעם מבריק של ממציאים גאונים. לדוגמא - האם ידעת שהם אלה שהמציאו את האסלה?....
האמריקאים רק שכללו את ההמצאה הזו בהמשך - הוסיפו לה את החור שבאמצע.
אתה מבין את זה? אין לי ספק שכן (במחשבה שנייה? אולי לא).
אני מבין קצת באיך באמת מפתחים ומייצרים מערכות מורכבות ומוצרים שצריכים להמכר בעולם האמיתי.
אם במקום לשפוט מראש ולהוציא להורג את האחראים הדמיוניים לכשלים שאתה נתקל בהם, היית רוצה להרחיב קצת אופקים, פורום ג'יפולוג הוא מקום טוב לזה.
רק עשה טובה - בחר נושא ספציפי, איזו דוגמא אחת שאפשר לדון עליה בלי להתפזר.
אני רק אציין שהרכב הטוב בעולם זה סופה.
תמשיכו..
Sent from my SM-A530F using Tapatalk
אני מבין קצת באיך באמת מפתחים ומייצרים מערכות מורכבות ומוצרים שצריכים להמכר בעולם האמיתי.
אם במקום לשפוט מראש ולהוציא להורג את האחראים הדמיוניים לכשלים שאתה נתקל בהם, היית רוצה להרחיב קצת אופקים, פורום ג'יפולוג הוא מקום טוב לזה.
רק עשה טובה - בחר נושא ספציפי, איזו דוגמא אחת שאפשר לדון עליה בלי להתפזר.
האחראים לכשלים שאני מצביע עליהם? שמע, אם זה כשל בטיחותי שיכול לגרום לתאונה, הם אולי צריכים לעמוד לדין.
אז כמו שהזכרנו את נקודות הריתום המטופשות של סוזוקי - בוא נהיה ספציפיים גם בדוגמה הבאה:
מוטות הקישור של מכלול המוט המייצב הקדמי ברנגלר JL.
יושבים על תותבי גומי ללא שייבות בצדדים שימנעו מהם להיתלש מהתותבים תחת עומס. זה בנוי ונראה כמו עין של בולם זעזועים מקובל.
והם נתלשים. אוהו איך נתלשים.
ואז בא לי מישהו ומתלונן שהאוטו חרא ומשייט לו כמו מטורף בכביש 6. מכיוון שזו תקלה סדרתית, קל נורא להגיד לו מה הבעיה אפילו בטלפון מבלי לבדוק את האוטו.... כולה 2 שייבות. יודע מה? 4 שייבות. כמה זה יעלה להם?...... על זה התקמצנו שם.
זה כשל בטיחותי נמרוד. אבל הם כבר כנראה רגילים להתרשל בכל מה שקשור לבטיחות במערכות היגוי, עם ה- Death-Wobble שהפך כבר מבאג לפיצ'ר בכל הג'יפים שבאו אחרי ה-YJ.
ואם כבר אנחנו בענייני שייבות, בוא נרד מהאולימפוס של יצרנים למדמנת המתקינים המקומיים של הגבהות חוקיות. אותה פאשלה בדיוק בג'ימני מוגבה עם בולמי FOX שהגיע לי לטיול. השכיבו שם הרבה כסף, אבל הבולמים נופלים מהתותבים שלהם אחרי כל הצלבה קלה. גם כאן - התקמצנות תמוהה על 2 שייבות. גם כאן - כשל בטיחותי פוטנציאלי אם הנהג לא ישים לב שזה קורה ויעלה ככה על הכביש, עם בולם שמתדלדל לו מאחורה.
אז אני לא רק לא מהנדס, אני גם לא מכונאי ואפילו לא מתקין. אבל הגיון והבנה בסיסית של איך דברים עובדים, יש לי. גם הרבה סוגי שייבות יש לי, למזלו. פתרתי לו את זה במקום בשתי דקות. זה זועק וקופץ לעין, למה המתקין לא ער לזה ולא מבין את זה?..... רשלנות, חוסר מקצועיות, טימטום. העיקר שהמתקין "מוסמך" וההתקנה שלו "חוקית ורשומה ברשיון".
ואתה צודק אורי. סופה הכי טוב. כי היא סוחבת ארגזי פעולה 0.5 מלאים בכל סוגי השייבות להחלפה לכל רכב חדש שהמהנדסים שלו התרשלו.
אתה רוצה לדבר על נקודות הריתום של סוזוקי?
בוא נשחק משחק: נגיד שאתה רוצה להעביר פידבק דרך היבואן למנהל המוצר ביפאן. מה אתה מבקש? בלי להעליב ולקבוע מראש שהמוצר שלהם מטופש.
ברכבי עבירות, לפחות פעם, ב-KOH חיברו את הכננת ישירות לסרן.
זה מנטרל את העברת הכוחות והפיתול מהשלדה למתלה, שבד״כ הוא מה שתקוע.
לא מעט מקרים, כשמפעילים כננת, בגלל הזוית, הוקטור משיכה לוחץ את משקל הרכב המחולץ למטה אל הקרקע ושותל את הרכב פנימה.
אתה רוצה לדבר על נקודות הריתום של סוזוקי?
בוא נשחק משחק: נגיד שאתה רוצה להעביר פידבק דרך היבואן למנהל המוצר ביפאן. מה אתה מבקש? בלי להעליב ולקבוע מראש שהמוצר שלהם מטופש.אתה עדיין עובד על ניסוח הבקשה. לא פשוט?
סתם בשביל לקדם את השרשור, צילמתי כמה סוגי שאקלים תקניים שאספתי.
https://uploads.tapatalk-cdn.com/20200425/f904cc4efa94b0aec79c5f8a17c687d0.jpg
boaz avrahami
27-04-20, 00:09
למה לכולם חוץ מלטבעת שלך יש צורת אומגה והאם יש לזה חשיבות מבחינת חוזק מבני?
Jeep ZJ V8 98
Honda EX300 94
קודם כל, הם כולם שלי.
הצורה D או O קשורה לאופן השימוש. אם החיבור לשאקל יהיה על ידי רצועה/שרשרת אחת ובכיוון ישר פחות או יותר, D מתאים, וקצת חזק יותר מO. אם החיבור יכול להיות עם יותר מרצועה/שרשרת אחת מכיוונים שונים, הO מתאים יותר. הO מתאים יותר גם לרצועות רחבות יותר ביחס לD מאותו גודל נומינלי. אפשר להגיד שO מתאים לשימוש כללי יותר ולכן הוא גם מה שנפוץ. יש שאקלים כאלו תקניים וטובים בגרושים בחנויות הגרעין לחקלאים.
מה שאני חיברתי לג'יפ הוא בעצם לא שאקל כי אי אפשר להרכיב ולנתק אותו. זה נקודת חיבור קבועה ומרותכת. מבחינת חוזק היא גם חצי אינץ' פחות או יותר כמו ה1/2 אינץ' האחרים, הסיבה שהעומס שלה 1.12 טון לעומת 2 טון של שאקל 1/2 רגיל לא ברורה לי. יתכן שזה פשוט מקדם בטחון שונה כי זה מוצר בתקן אחר.
בתור נקוודת חילוץ - אנחנו לדעתי תמיד מחברים רק רצועה אחת לשאקל. אבל לפעמים כן יש זוית משמעותית בחילוץ לכן נראה לי נכון השימוש הכללי בשאקל O על פני D, למרות שD קצר לא שונה בהרבה מO (יש טבעות D ארוכות מאד שברור שלא מתאימות לחילוץ).
היתרון של הנקודה המרותכת הוא שהיא לא יכולה ללכת לאיבוד ולא להלקח בטעות על ידי מישהו אחר, והיא לא מרעישה בכלל בזכות הקפיץ הפנימי שמחזיק אותה. החיבור הוא גם רחב מאד וזה יתרון ביחס לשאקל רגיל מבחינת העמסה בזוית. היא מתאימה כמובן לוו של כננת או לשאקל רך, כדי לחבר רצועה רגילה צריך שאקל נוסף - אבל ההנחה היא שזה יהיה שאקל של מישהו אחר :rolleyes:
ורק כי אני צופה פני עתיד בפורום הזה, אני מצהיר שאין לי שום חיבור אידיאולוגי עם שאקל כזה או אחר, מרותך או לא, אז כל מי שיבוא ויטען שהוא מוטרד כי הוא חושב שאני טועה - כנראה שהוא צודק!
boaz avrahami
27-04-20, 10:11
מצא חן בעיני הפתרון המרותך.
האם לא נכון יותר לרתך אותם בניצב לקרקע?
Jeep ZJ V8 98
Honda EX300 94
אתה עדיין עובד על ניסוח הבקשה. לא פשוט?
אני עושה עוד דברים חוץ מלהיות כאן
מה כל כך מסובך בשבילם? לייצר נקודת ריתום מוצקה שמחוברת לשילדה באופן שיאפשר עומסים של חילוץ ולא רק עיגון לרצפה של האוניה? (משיכה לרמסע של הגרר לא נחשב. זה אוטו אמין, הוא לא זקוק לגרר בד"כ...)
זה רכב שטח, בסוף גם הוא נתקע, לא ככה? או שהם צריכים עזרה מיצרנים של רכבים שנתקעים יותר..... כמו Jeep/טויוטה/לנדרובר, בפיתוח של זה?
- - - Updated - - -
ברכבי עבירות, לפחות פעם, ב-KOH חיברו את הכננת ישירות לסרן.
זה מנטרל את העברת הכוחות והפיתול מהשלדה למתלה, שבד״כ הוא מה שתקוע.
לא מעט מקרים, כשמפעילים כננת, בגלל הזוית, הוקטור משיכה לוחץ את משקל הרכב המחולץ למטה אל הקרקע ושותל את הרכב פנימה.
לא רק ברכבי עבירות.
זה בדיוק מה שמלמדים בקורס החילוץ בבה"ד 20.
בדיוק כפי שתיארת, משיכה בעלייה מפעילה כוח שלוחץ את הרכב התקוע כלפי מטה, לתוך המכשול.
ונכון, במקרה של הרכבים שלנו עם קפיצי עלים ונדנדה קדמית, זה מפעיל עומס אדיר על שני הברגים המסכנים שמעגנים את הקפיצים הקדמיים לתושבות הסטטיות בשילדה. במקרה של ההיילקס, שהעסק הוא בתצורת שאקל רוורס והנדנדה רתומה לעין האחורית של הקפיץ, זה מותח ומושך את כל הסרן קדימה אבל העומס מתחלק על ארבעה ברגים. בשורה התחתונה זו השיטה הנכונה.
דרור,
אם לפתח את כיוון הזה,
בדכ כשאתה תקוע, ומושך את ררכב מהשלדה, אז יהיה עומס גבוה על חיבורי המתלה.
כי המתלה תקוע והפיתול מגיע מהשלדה דרך חיבורי המתלה לסרן שעוצר אותו.
כשאתה מושך את האלמנט התקוע, אז משקל הרכב על המתלים הוא דבר שהרכב מרגיש כל יום כל היום, ובנוי לכך.
לא אמורה להיות התנגדות או פיתול בחיבורים.
דרור,
אם לפתח את כיוון הזה,
בדכ כשאתה תקוע, ומושך את ררכב מהשלדה, אז יהיה עומס גבוה על חיבורי המתלה.
אולי זה רק אני - אבל עד כמה שאני זוכר
כול הפעמים שגררו אותי, הייתי תקוע על הגחון - שלדה.
דורון כותב דבר נכון, וכבר יצא לי לראות נקודות חילוץ שמיוצרות ע"י סדנאות בחו"ל, ומיועדות להתחבר לסרן (בדיסקברי ספציפית לברגים של מוטות הרדיוס הקדמיים על הסרן).
הבעיה עלולה להווצר כאשר הרכב יושב על סרן אחד ואתה מושך את הסרן השני. לפעמים נקודת החיבור של מוט הרדיוס לשלדה לא כזה חזק.
מה כל כך מסובך בשבילם? לייצר נקודת ריתום מוצקה שמחוברת לשילדה באופן שיאפשר עומסים של חילוץ ולא רק עיגון לרצפה של האוניה? (משיכה לרמסע של הגרר לא נחשב. זה אוטו אמין, הוא לא זקוק לגרר בד"כ...)
זה רכב שטח, בסוף גם הוא נתקע, לא ככה? או שהם צריכים עזרה מיצרנים של רכבים שנתקעים יותר..... כמו Jeep/טויוטה/לנדרובר, בפיתוח של זה?
-
(אני לצורך העניין מנהל מוצר ג'ימני בסוזוקי יפן)
אני מבין אני מתבקש על ידי נציג הלקוחות הטובים שלנו בישראל, אחד דו-לו-לו בא-לו-לי סאן, לדאוג לנקודה שתעמוד בעומס של... כמה? הוא לא יודע. אז בוא נחשוב - 1 טון? 2 טון? תקן צבאי? תעזרו לי, אני צריך לפחות מתאר יחוס בשביל לדבר עם הנדסה. בניגוד למשוגעים באינטרנט שבונים ג'יפים בעצמם, או כל מוכרי אוזני הגרירה באיביי, אני צריך מספר. הם עושים מה שהם רוצים והם לא בודקים כלום ולא דופקים חשבון לאף אחד. אני חייב לבדוק את מה שמייצרים במדגם סטטיסטי גדול מספיק, ובתנאים קיצוניים, כי אני אהיה חייב לכתוב בספר הנהג באילו תנאים מותר להשתמש באוזניים האלו. כי את מקום העבודה שלי יתבעו אם אוזן גרירה תתלש ותהרוג מישהו בישראל שהחליט, בניגוד להגיון שלו עצמו, לגרור את אחד הג'יפונים העירוניים שלנו מהחולות.
ובכלל, המהנדסים שלי אומרים, שאי אפשר לרתך לשלדה יותר ממה שיש עכשיו, כי השלדה דקה. שאלתי למה היא כזאת דקה? אמרו לי אידיוט, שכחת שבמקור זו שלדה של מכונית קיי, היינו חייבים להשאר מתחת למשקל היעד. זה הרי לא פאקינג לנדקרוזר! אם אתה רוצה נקודת גרירה אמיתית אנחנו חייבים להוסיף לך קורת רוחב וכו וכו וכו, המשקל יעלה ב30 קילוגרם לפחות ונצרך לעשות את כל הולידציה של השלדה מחדש, מה שלא נעשה ב30 השנה האחרונות כי אנחנו כל הזמן מגלגלים את האישורים שעשינו לג'ימני שמגולגלים מהניסויים שעשו אבותינו לסמוראי, שבכלל לא היינו יכולים לעבור לפי התקן של היום, אבל בגלל שאנחנו רוכבים על אישור מוקדם אז ביפן זה תופס וזה בסוף השוק שהכי מעניין אותך, לא? בארה"ב הרי אנחנו לא מוכרים 30 שנה, כי בכל מקרה אנחנו לא עומדים בשום תקן.
אולי בעצם עדיף לי להשאר במצב הקיים. לייצר אוזן לעומס של לא יותר מ200 ק"ג, לבדוק אותה לעומס הזה, להצניע אותה מתחת לפגוש, ולכתוב בספר הנהג באותיות קידוש לבנה שאסור להשתמש בה לשום דבר חוץ מקשירה לסיפון או העלאה לרמסה. ובכלל אין לי איך להציע את זה אפילו למחלקת שיווק - הרי לא תהיה לזה שום השפעה על המכירות, גם ככה כל מה שאנחנו מסוגלים לייצר עף. צריך להיות טיפש מושלם בשביל להכנס להרפתקה כזאת.
אולי זה רק אני - אבל עד כמה שאני זוכר
כול הפעמים שגררו אותי, הייתי תקוע על הגחון - שלדה.
ואיפה היו הגלגלים?
שקועים בבוץ?
כל חילוץ צריך להבחן כמקרה פרטי מה הכי נכון באותו המיקום, רכב, סכנות וכו׳.
דורון כותב דבר נכון, וכבר יצא לי לראות נקודות חילוץ שמיוצרות ע"י סדנאות בחו"ל, ומיועדות להתחבר לסרן (בדיסקברי ספציפית לברגים של מוטות הרדיוס הקדמיים על הסרן).
נשמע מעניין.. אפשר לקחת יובולטים/תושבת קפיץ עלה שמתאימים לסרן (קשיח), ולחבר אליהם פלטה מאסיבית עם טבעת, זה יחסוך עומסים מהמתלים, השאלה האם זה נכון... מה תהייה נקודת הכשל הבאה ? צינורות הסרן ?
סביב הסרן הקדמי אתה יכול לכרוך רצועה ולמשוך - לא תהיה הראשון. סביב סרן אחורי צריך להזהר מאד על צנרת הברקס.
אתה צודק וגם עשיתי זאת לפני שהתקנתי נקודות קדמיות.
אבל, גם בקדמי יש דברים שניתן לתלוש (נשם למשל) שלא לדבר על הסיכון שבעיקום הסרן.
(אני לצורך העניין מנהל מוצר ג'ימני בסוזוקי יפן)
אני מבין אני מתבקש על ידי נציג הלקוחות הטובים שלנו בישראל, אחד דו-לו-לו בא-לו-לי סאן, לדאוג לנקודה שתעמוד בעומס של... כמה? הוא לא יודע. אז בוא נחשוב - 1 טון? 2 טון? תקן צבאי? תעזרו לי, אני צריך לפחות מתאר יחוס בשביל לדבר עם הנדסה. בניגוד למשוגעים באינטרנט שבונים ג'יפים בעצמם, או כל מוכרי אוזני הגרירה באיביי, אני צריך מספר. הם עושים מה שהם רוצים והם לא בודקים כלום ולא דופקים חשבון לאף אחד. אני חייב לבדוק את מה שמייצרים במדגם סטטיסטי גדול מספיק, ובתנאים קיצוניים, כי אני אהיה חייב לכתוב בספר הנהג באילו תנאים מותר להשתמש באוזניים האלו. כי את מקום העבודה שלי יתבעו אם אוזן גרירה תתלש ותהרוג מישהו בישראל שהחליט, בניגוד להגיון שלו עצמו, לגרור את אחד הג'יפונים העירוניים שלנו מהחולות.
ובכלל, המהנדסים שלי אומרים, שאי אפשר לרתך לשלדה יותר ממה שיש עכשיו, כי השלדה דקה. שאלתי למה היא כזאת דקה? אמרו לי אידיוט, שכחת שבמקור זו שלדה של מכונית קיי, היינו חייבים להשאר מתחת למשקל היעד. זה הרי לא פאקינג לנדקרוזר! אם אתה רוצה נקודת גרירה אמיתית אנחנו חייבים להוסיף לך קורת רוחב וכו וכו וכו, המשקל יעלה ב30 קילוגרם לפחות ונצרך לעשות את כל הולידציה של השלדה מחדש, מה שלא נעשה ב30 השנה האחרונות כי אנחנו כל הזמן מגלגלים את האישורים שעשינו לג'ימני שמגולגלים מהניסויים שעשו אבותינו לסמוראי, שבכלל לא היינו יכולים לעבור לפי התקן של היום, אבל בגלל שאנחנו רוכבים על אישור מוקדם אז ביפן זה תופס וזה בסוף השוק שהכי מעניין אותך, לא? בארה"ב הרי אנחנו לא מוכרים 30 שנה, כי בכל מקרה אנחנו לא עומדים בשום תקן.
אולי בעצם עדיף לי להשאר במצב הקיים. לייצר אוזן לעומס של לא יותר מ200 ק"ג, לבדוק אותה לעומס הזה, להצניע אותה מתחת לפגוש, ולכתוב בספר הנהג באותיות קידוש לבנה שאסור להשתמש בה לשום דבר חוץ מקשירה לסיפון או העלאה לרמסה. ובכלל אין לי איך להציע את זה אפילו למחלקת שיווק - הרי לא תהיה לזה שום השפעה על המכירות, גם ככה כל מה שאנחנו מסוגלים לייצר עף. צריך להיות טיפש מושלם בשביל להכנס להרפתקה כזאת.
מושלם.
לא מתאים לשטח.
למה הוא צריך מספר?..... משקל האוטו הוא המספר המינימלי שנקודת ריתום צריכה להחזיק. כולל אחרי חישובי התנגדות. אבל בגלל שאף אחד לא קורא את ספר הנהג ורק מעטים קראו את ספר החילוצים של אבירם ואת השרשור כאן, הם יחלצו עם מה שיש.
מה שיש כרגע על האוטו אכן יהרוג מישהו בזמן חילוץ מורכב. וכשאחד כזה נתקע וצריך חילוץ, הדבר האחרון שמעניין אותי זה אם הוא עומד בתקנות קיי-קאר או לא עומד בהן (הוא לא, הוא דגם ייצוא). בכלל, K קאר מעניין לי ת'ביצה השמאלית בסיטואציה כזו. בוודאי אם נקודת ריתום נתלשה ועפה ונתקעה לי במוח.
לא רוצים להתאים את זה לעבודת שטח כי זה לא משתלם לכם? תצהירו במפורש שהאוטו לא מתאים לעבוד בשטח.
ועד שהמהנדס היפני הדמיוני שלך יסיים לעשות חרקירי, בינתים תחשוב על הסבר מלומד, הפעם באמריקאית (או באיטלקית, בכל זאת זה פיאט), לגבי החיסכון בדיסקיות-אבטחה לחיבורי הלינקים של מוט מייצב ברנגלר JL. חלק שאוהב להיתלש ממקומו סתם ככה, גם בכביש, ולגרום לשיוט פרוע של האוטו.... אם הוא לא היה רכב חדש מודל 2019-2020, שודדי משרד התחבורע היו עוצרים אותו לביקורת והיה מורד מהכביש במקום.
וככה נמשיך עם כל העיוותים וגילויי הטפשות לפי דגמים. דגם-דגם.
כשנגיע לדרעקסטון למשל, זה יהיה ארוך וקשה, אני כבר מיידע אותך. תצטרך למצוא הסברים הגיוניים, בקוריאנית, להמון דברים מטופשים.....;)
...למשל לשאלה - למה לקנות אוטו כזה...??
אסף.
אה, נזכרתי, כי כתבי הרכב כתבו שהוא רכב שטח מעולה...
אסף.
זה רק לזכותו שהוא מצליח איכשהו להיות רכב שטח לא רע, למרות שהוא מלא בשגיאות של טירונים/של מהנדסים ששטח הוא לא ההתמחות שלהם, וזה בלשון המעטה.
מושלם.
לא מתאים לשטח.
למה הוא צריך מספר?..... משקל האוטו הוא המספר המינימלי שנקודת ריתום צריכה להחזיק. כולל אחרי חישובי התנגדות. אבל בגלל שאף אחד לא קורא את ספר הנהג ורק מעטים קראו את ספר החילוצים של אבירם ואת השרשור כאן, הם יחלצו עם מה שיש.
מה שיש כרגע על האוטו אכן יהרוג מישהו בזמן חילוץ מורכב. וכשאחד כזה נתקע וצריך חילוץ, הדבר האחרון שמעניין אותי זה אם הוא עומד בתקנות קיי-קאר או לא עומד בהן (הוא לא, הוא דגם ייצוא). בכלל, K קאר מעניין לי ת'ביצה השמאלית בסיטואציה כזו. בוודאי אם נקודת ריתום נתלשה ועפה ונתקעה לי במוח.
לא רוצים להתאים את זה לעבודת שטח כי זה לא משתלם לכם? תצהירו במפורש שהאוטו לא מתאים לעבוד בשטח.
בוא נראה אותך מוצא איפה סוזוקי הצהירו במפורש שהג'ימני כן מתאים לעבוד בשטח. ומה זה בכלל לעבוד בשטח? ומה הקשר לחילוץ רשלני שלא על פי המדריך למשתמש? אתה לא קראת את הספר ואתה בא אל היצרן בטענות? יתרה מזאת, בבית המשפט הדמיוני, שבו יתבעו אלמנותיך הרבות את סוזוקי, עורך הדין יביא את המומחיות שלך, ואת ההצהרה שלך פה בפורום שאתה יודע שהנקודה הזאת חלשה ולא נועדה לגרירה, נגדך. רשלנות תורמת מובהקת.
טוב, הגזמנו קצת. הכל פרי הדמיון כמובן, אבל מבוסס על נסיון של מישהו שמתכנן ומייצר מוצרים מורכבים ומסכני חיים בתעשייה עם רגולציה. רכב, תעופה, צבאי, רפואי - עולם דומה. היצרן לא יכול לעשות מה שבא לו ובתוך סד של אילוצים, מה שנראה לך אידיוטי, תמיד יש לו סיבה. אף פעם אין מהנדס אחד - תמיד, תמיד, תמיד מדובר על עבודת צוות, והרבה אנשים שבדקו וחתמו, ואם משהו נראה לך עקום - תמיד יש צד שני מורכב לסיפור.
כמובן שיש רשלנות, לפעמים פושעת, לפעמים הורגת, ולפעמים היא מגיעה לכותרות. אבל זה היוצא מן הכלל, אני אומר לך באחריות. אם מישהו שעובד בתוך אחת התעשיות הקריטיות האלו (צבאי/אוטומוטיבי/תעופתי/רפואי) רוצה לתקן אותי, בבקשה.
את השייבה של הרנגלר אני לא מכיר.
מבטיח לך שאותה שטות שקיימת כבר עשור בגימיני הקודם לא הרגה אף אחד.
אז יכול להיות שהיפנים אמרו כמו הישראלים....הנה עובדה זה עובד.
Sent from my SM-A530F using Tapatalk
ואני דווקא אשמח אם דרור יוכל (בבקשה) להעלות על הכתב את מצעד האיוולת הזה. בשרשור נפרד כמובן, אבל זה יהיה בהחלט אינפורמטיבי.
אני לא מדבר על תקלות ומחלות של רכבים, אלא כשלים בתכנון בגלל שהמתכנן הוא מעצב פנים ולא נהג שטח.
אפשר גם לציין דברים יפים ותכנון מפתיע לטובה שיצרנים הכניסו.
ובמערכת עם אלפים רבים של רכיבים, עם אלפי דרישות ממוספרות (ומה שלא כתוב בדרישות ואתה תתכנן עבורו - יפטרו אותך כי אתה גורם לחברה לבזבז כסף) - תמיד, אבל תמיד יהיו שגיאות ותמיד יהיה מהנדס שיטעה ומישהו מעליו שיחתום על השרטוט השגוי.
אני אישית חתמתי על לא מעט טעויות ושגיאות....
ומשם תיקון עולה כל כך הרבה שיש וועדה שהתפקיד שלה לחשב כמה עולה התיקון לעומת כמה עולה הסיכון.
ואם אף אחד לא דרש שהג'ימני יהיה מצוייד בנקודות חילוץ בחוזק משיכה של משקל הרכב - זה פשוט לא יהיה. ואולי מישהו פעם כן כתב, ואז ראו שזה עולה בעוד כמה גרמים של פלדה שבמחיר של 2000 דולר לטון זה הרבה כסף - והורידו את הדרישה.
ואולי ברנגלר מדובר בטעות של מהנדס שהפעם האחרונה ראה רכב שטח היתה בטיול השנתי של בית הספר היסודי בטורינו לאלפים, ואולי זו סתם שגיאה שכשעלו עליה החליטו שיותר זול לשלם על תיקון במוסך ללקוח האחד ממיליון שידרוש את זה ולא לעשות ריקול, ומישהו גם תימחר את הסיכוי לתאונה והסיכוי שפיאט תידרש לשלם פיצוי ומה יהיה גובה הפיצוי - לעומת עלות של ריקול.
ככה זה.
אסף.
ואני דווקא אשמח אם דרור יוכל (בבקשה) להעלות על הכתב את מצעד האיוולת הזה. בשרשור נפרד כמובן, אבל זה יהיה בהחלט אינפורמטיבי.
אני לא מדבר על תקלות ומחלות של רכבים, אלא כשלים בתכנון בגלל שהמתכנן הוא מעצב פנים ולא נהג שטח.
אפשר גם לציין דברים יפים ותכנון מפתיע לטובה שיצרנים הכניסו.
אתה לא תאמין כמה איוולת. לא תאמין.
גם לא תאמין עד כמה שיקולי המעצב מועדפים על פני שיקולי המהנדס.
ולמרות כל ההסברים של המהנדסים שמסבירים/מסנגרים על תהליך העבודה מוכה הרגולציה, הבירוקרטיה הפנים-ארגונית ובעיקר אימת העלויות.... אני כמשתמש קצה של אוזן הריתום הזו, (ואני אפילו לא בעל הרכב) מוכרח להכיר את המגבלה המובנית שהם חתמו עליה בלחץ סופרי האפונים מתוך ידיעה ברורה שזה שקול לנסיון לרצח. אם לא אכיר את הבעיה, זה עלול לעלות לי בחיי.
ההסטוריה של תעשיית הרכב מלאה בדוגמאות המצמררות האלה, של עלות תיקון מול עלות סיכון. סיפורי פורד פינטו וכו' מתעשיית הרכב האמריקאית למשל - מישהו שם חישב ומצא שתיקון של התכנון הרשלני יעלה יותר מהסכום המוערך של תשלום הפיצויים למשפחות נוסעי המכוניות שנשרפו בתוכן.
אתה לא תאמין כמה איוולת. לא תאמין.
גם לא תאמין עד כמה שיקולי המעצב מועדפים על פני שיקולי המהנדס.
ולמרות כל ההסברים של המהנדסים שמסבירים/מסנגרים על תהליך העבודה מוכה הרגולציה, הבירוקרטיה הפנים-ארגונית ובעיקר אימת העלויות.... אני כמשתמש קצה של אוזן הריתום הזו, (ואני אפילו לא בעל הרכב) מוכרח להכיר את המגבלה המובנית שהם חתמו עליה בלחץ סופרי האפונים מתוך ידיעה ברורה שזה שקול לנסיון לרצח. אם לא אכיר את הבעיה, זה עלול לעלות לי בחיי.
ההסטוריה של תעשיית הרכב מלאה בדוגמאות המצמררות האלה, של עלות תיקון מול עלות סיכון. סיפורי פורד פינטו וכו' מתעשיית הרכב האמריקאית למשל - מישהו שם חישב ומצא שתיקון של התכנון הרשלני יעלה יותר מהסכום המוערך של תשלום הפיצויים למשפחות נוסעי המכוניות שנשרפו בתוכן.אל תטעה.
זה שאני מסביר לך איך העסק עובד לא אומר שאני חושב שככה זה טוב.
ושגיאות / טעויות - צריך לתקן. אבל הביזנס של חברות הרכב הוא לא לייצר כלי רכב טובים ובטוחים ולא לתקן בעיות ותקלות. הוא לייצר רווח לבעלי המניות.
אסף.
אל תטעה.
זה שאני מסביר לך איך העסק עובד לא אומר שאני חושב שככה זה טוב.
ושגיאות / טעויות - צריך לתקן. אבל הביזנס של חברות הרכב הוא לא לייצר כלי רכב טובים ובטוחים ולא לתקן בעיות ותקלות. הוא לייצר רווח לבעלי המניות.
אסף.
אני לא חולק עליך.
אוטו טוב או בטוח לא מעניין את היצרנים. הכי חשוב להם שיהיה רווחי.
אבל אוטו טוב ובטוח צריך לעניין אותנו. אנחנו הלקוחות.
שגיאות וטעויות צריך לתקן?.... כן, אבל זה ביזנס. זה עולה כסף.
אם מישהו יחשב וימצא שלתקן תכנון של אוזן ריתום עולה לו יותר מאשר לשלם פיצויים למישהו שזה נתלש לו בחילוץ, עף לו לפרצוף ופילח לו את המוח - ברור שהם לא יתקנו. גם פורד לא תיקנו את מיכל הדלק בפינטו כי לשלם פיצויים למשפחות נוסעי המכוניות שהפכו ללפידים, עלה להם פחות מלשבת ולתכנן את כל החלק האחורי של האוטו מחדש.
מה שאני מכוון אליו זה איך לא חשבו על זה מראש - כמו שתרחיש של תאונת פנים-אחור הוא נפוץ למדי, ככה רכב שטח עלול להיתקע ולהידרש לחילוץ במשיכה.
עכשיו יבוא נמרוד עם הטיעון הכי לא הנדסי שיצא לו כאן אי פעם, משהו משפטי לחלוטין - "מי קבע שזה רכב שטח"?......
אבל ככה זה עובד. המהנדס השולחן האחרון במחלקת שילדה, זה שמתכנן את נקודת הריתום לג'ימני, יום קודם תיכנן את נקודת הריתום לסוויפט.
אין לו שום עניין ושום הבנה בשטח. הוא קיבל די
רישה לנקודת ריתום לפי תקן פנימי או חיצוני לעומסים בזמן שינוע.
הוא יגמור את התוכן ויעשה אנליזה וירטה לראש הצוות שלו שיחתום על השרטוט ויסמן וי בטבלת האימות של העמידה בדרישות. מרגע שמסומן וי בטבלה אף אחד לא יתעניין יותר בנקודה הזו. אף אחד.
אסף.
boaz avrahami
28-04-20, 13:40
באיזה רכב Street Legal יש נקודות חילוץ ועוד מיני טופינים לשטח?
הרי גם הצמיגים הם כביש.
בשביל המיעוט שרוצה יותר יש מאז ומעולם שוק אפטר מרקט.
אני בכלל לא מבין את הדיון.
Jeep ZJ V8 98
Honda EX300 94
בחלק מהטנדרים יש.
וו משיכה אמיתי שמחובר עם ברגים לשלדה.
בכלים האמריקאים זה חלק מקובל.
גם בחלק מהיפנים.
אסף.
באיזה רכב Street Legal יש נקודות חילוץ ועוד מיני טופינים לשטח?
הרי גם הצמיגים הם כביש.
בשביל המיעוט שרוצה יותר יש מאז ומעולם שוק אפטר מרקט.
אני בכלל לא מבין את הדיון.
Jeep ZJ V8 98
Honda EX300 94
טרופר, לנדקרוזר, דיסקברי. בחלקם רק בצד אחד, אבל וו בריא וגיבור שמאפשר משיכה.
בדיסקברי 2 גם נקודות עיגון לכל דבר ועניין מאחורה על השלדה. את הטבעות D שמתחברות אליהן קונים כתוספת.
בטרייטון שלנו יש רק מקדימה משהו סביר. מאחורה אם אין לך וו גרירה אז אין כלום.
בדימקסים שהיו לנו - כנ"ל לזכרוני.
וזה הזוי בעיניי... היו לנו עובדים בסיטואציה שהרכב היה תקוע, חילוץ רק לאחור ואין לאן להתחבר חוץ ממוט עלוב. המוט הזה נהיה בצורת V דיי מהר.
128783
באף טנדר תאילנדי אין. הם מניחים שמי שצריך יחבר וו גרירה.
במצב כזה מושכים מהסרן.
אסף.
קצין רכב לא אישר להם. אישר למשוך מהמוט דווקא.
רוב רכבי הכביש-שטח מגיעים עם אוזן גרירה ראויה מלפנים
חלקם גם מאחור. לא תמיד שתיים בכל צד, אבל מה שיש זה בסדר.
בחלק מהכלים יש שמזמינים וו גרירה והמתקין המקומי מסיר את אזני הריתום (המחוברות בברגים) על מנת להתקין את קורת הרוחב עליה יושב וו הגרירה. מטופש משהו....
ברוב הטנדרים אין אזני ריתום מאחור והמוט המצחיק הזה חלש מכדי להיות מיועד לחילוץ או גרירה והוא אפילו לא בדיחה על פגוש. הוא בטח נמצא שם בגלל איזו תקנה הזויה.
-->
vBulletin® v4.2.4, זכויות יוצרים ©2000-2024, Jelsoft Enterprises Ltd, תורגם על ידי vBHeb.