צפייה בגרסה מלאה : התאמת מנוע חשמלי וגיר למכונה, על בסיס מדידת מומנט בשטח
שלום לכולם,
תכננו מכונה המשלבת בתוכה תוף מתהפך.
החלטנו לחכות עם התאמת המנוע/גיר להיפוך התוף עד שהכל יהיה מורכב וגמור, כך נוכל לבצע ניסוי בכוחות הנדרשים להיפוך ב"תנאי אמת".
מדובר בתוף המורכב על 2 צירים בצדדיו, הציר ממוקם בערך ב1/3 גובה התוף.
התוף נמצא במצב אופקי להעמסה ומתהפך עד למצב אנכי (לבחירת המפעיל) לטובת עבודה.
אני בשלב זה לא יכול לפרסם תמונה מטעמים מסחריים.
בכדי לאפיין את עוצמת יחידת ההיפוך בוצע ניסוי פשוט:
העמסנו את התוף במשקל העבודה, בפיזור הנורמלי שלו בתוף.
העמדנו את התוף בנקודה עם הקושי/מנוף הגבוה ביותר (אופקי לגמרי).
קשרנו לזרוע נגדית משקולות, בסדר עולה, עד שהגענו למשקל שהופך את התוף בנחישות, כלומר כ2-3 קילו נוספים בשביל שלא יהיו פאדיחות.
בוצעו חישובים :
משקל המשקולות = 43 קילו (משקולות ושרשרת).
הומר לניוטון (כפול 9.81) = 423 ניוטון.
ותוקן למרחק כדי לקבוע ניוטון מטר, המרחק מהציר היה 35.5 ס"מ.
423 כפול 0.355 = 150 ניוטון.
כלומר בהפעלה של 150 ניוטון התוף בוודאות מתהפך יפה.
שאלתי הראשונה היא:
1.האם החישוב הזה תקין ?
בהנחה וכן, כמה שאלות למנוסים בפרקטיקה של התאמת היחידות האלו:
2. לאיזה מומנט נומינלי לכוון בטבלאות היצרן? כמה אחוזים מעל התוצאה שיצאה לי ?
האם 150% יהיה מספיק ?
השימוש שלי הוא ממש ממש קל, כ10 היפוכים ביום עבודה, אז כל נושא הservice factor לא כל כך משנה להבנתי.
3. אני רוצה להשתמש במנוע חד פאזי, והבנתי שמקובל בתחום הזה להשתמש בתלת פאזי, האם זה משנה את החישוב בהנחה שמנועים חד פאזיים פחות טובים בהתמודדות עם עומס ? (היצרן לא מציין כלום בעניין, רק הספק).
4. מצאתי שילוב שמאפשר את הסל"ד שאני רוצה ביציאה ונותן מומנט של 150%
יותר ממה שיצא לי בניסוי, כלומר כ220 ניוטון. האם זה פיתרון מספק ?
השילוב :
מנוע 0.09 קילו וואט, 1400 סל"ד, חד פאזי.
גיר ראשוני NMRV30, גיר משני NMRV65.
הפחתה 1 ל-900, סל"ד יציאה 1.4.
מומנט יציאה (M2 בדף) - 222Nm
מצורף בתמונה הדף הקטלוגי הרלוונטי של חברת motovario.
לינק לקטלוג המלא - https://my.motovario.com/file.php?s=5q9u
5. הספק איתו אני עובד מתבסס על נתונים של חברת motovario האיטלקית, אבל מציע כחלופה גירים סיניים שהם העתקה מוחלטת שלהם, עבדתי איתם בעבר, לשימושים הקלים שלי הם בסדר.
השאלה האם בתחום הזה נהוג להשאיל כך נתונים בין המקור ל"זיוף" וזה "עובד" ?
האם לדעתכם הגירים הסיניים הזולים בעלי אותה יעילות והדפים הטכניים מתאימים ?
כמה הייתם מוסיפים לחישוב ?
התשובה הרשמית של החברה היא שלצרכי התאמה זה אותו הדבר.
(במדינה מתוקנת...על חלק מהשאלות הייתי אמור לקבל תשובה טובה מהיועץ הטכני בחברת ההנעה, אבל מניסיון – די חבל על הזמן שלי).
אשמח לעצתכם...
תודה
ים
זה ממש לוט בערפל
1.אבל בתור התחלה נראה לי שאם העסק שוקל 43 קילו אז לקחת מרחק ביטחון 2-3 קילו זה מעט
כדאי להגדיל בדיקה גם בטווח גדול יותר
כמה שוקל הטוף כמה השרשרות כמה המשקל של מה שניכנס לתוכו?
2. אם המנוע טוב ויודע לעבוד השימוש קלות השימוש היא נגזרת של עוד דברים מלבד שימוש של 10 פעמים ביום.
כמו משקל לחות ליכלוך אבק חום קור מים
3. המנוע נראה יפה
1. טווח הביטחון יותר גדול מ2-3 קילו.
התוף כבר מתחיל להתהפך באזור ה39-40 קילו בזרוע שניסינו, אבל בשביל שיהיה קצת ספייר אני מצהיר על 43 קילו (150 ניוטון במקרה שלי).
בהם התוף מסתובב מהר וטוב.
כלומר גנבתי פה איזה 3 קילו ועל זה אני רוצה לקחת עוד ספייר (150%) ולעלות ל222 ניוטון, ואני שואל האם זה מספיק ? מה מקובל לקחת ?
לגבי המימדים והמשקלים, אפשר לרשום אותם, אבל זה סתם חישוב מורכב יותר משום שזה לא מערכת מנופים קלה ופשוטה לתיאור (הצירים ב1/3 התוף, והמוצר מפוזר בו לפניהם ואחריהם).
הדרך הכי קלה היא פשוט לנסות בתנאי העבודה.
בניסוי דימינו את המצב האמיתי ביותר, ואם החישוב שלי נכון אז הוא מתהפך יפה ובנחישות ב150 ניוטון שציינתי.
2. אין בסביבת הפעולה שום דבר מיוחד, לא חום/קור, לא אבק או לחות, לא עומס משתנה.
3. ?
פנה לנגב בצור יגאל
הם מוכרים אביזרי הנעה
עזרו לי הרבה פעמים
09-7496969
אתה בטוח שמנוע גיר הוא האפליקציה המתאימה?
ממה שאני מכיר בדכ משתמשים בבוכנה הידראולית להיפוך אמבטים וכדומה - יש לך מהלך תנועה מוגבל מראש והתנועה היא דו כיוונית רק במהלך הזה.
לפחות בתחום שלנו מנועי גיר משמשים בעיקר לפעולת הנעה רציפה ולא להנעה רגעית)מאד רגעית במקרה שלך(
1. למה זאת פעולה מאוד רגעית? ב1.5 סל"ד זה לוקח איזה 10 שניות להפוך דבר כזה.
2. למה בוכנה הידראולית אם הכוחות לא עצומים ?
א. בוכנה הידראולית דורשת גם יחידה הידראולית, גם בוכנה, וגם ברז שליטה. פה יש מוצר אחד מוכן וקומפקטי שעולה פחות.
ב. שליטה על המהירות בכל תנאי במנוע מוחלטת יותר.
ג. זאת סביבה של מזון, אז זה דורש הידראוליקה תואמת.
ד. במנועים הגבלת התנועה היא עם לימיט סוויץ על הפיקוד.
תבדוק הספקים של מנועי טפלות ומערבלי בטון. המנועים לא כאלו גדולים אבל יש הפחתת סל"ד מאוד גדולה.
לי יש מערבל של 50 קילו לפחות, אולי יותר, והמנוע שם חד פאזי אולי כ"ס אחד, אולי. לא מערבל קטן.
1. למה זאת פעולה מאוד רגעית? ב1.5 סל"ד זה לוקח איזה 10 שניות להפוך דבר כזה.
2. למה בוכנה הידראולית אם הכוחות לא עצומים ?
א. בוכנה הידראולית דורשת גם יחידה הידראולית, גם בוכנה, וגם ברז שליטה. פה יש מוצר אחד מוכן וקומפקטי שעולה פחות.
ב. שליטה על המהירות בכל תנאי במנוע מוחלטת יותר.
ג. זאת סביבה של מזון, אז זה דורש הידראוליקה תואמת.
ד. במנועים הגבלת התנועה היא עם לימיט סוויץ על הפיקוד.
אז בוכנה בורגית חשמלית, יש נקיות מספיק.
בעבר עשיתי איזה פרוייקטון עם בוכנה כזו, טווח המבחר הוא עצום, בכל כוח ואורך שתבחר.
הפעולה מדוייקת יותר מאשר בוכנה הידראולית, וכמובן נקיה יותר יותר.
תבדוק הספקים של מנועי טפלות ומערבלי בטון. המנועים לא כאלו גדולים אבל יש הפחתת סל"ד מאוד גדולה.
לי יש מערבל של 50 קילו לפחות, אולי יותר, והמנוע שם חד פאזי אולי כ"ס אחד, אולי. לא מערבל קטן.
למנוע מערבל אין יחס הפחתה מספיק גבוה בגלגלת המשנית, כדי להשיג יחס נמוך כזה יש לך עוד הפחתה מול הזר שיניים שזה לא רלוונטי לאפליקציה שלי,
אני עובד מול ציר.
אז בוכנה בורגית חשמלית, יש נקיות מספיק.
בעבר עשיתי איזה פרוייקטון עם בוכנה כזו, טווח המבחר הוא עצום, בכל כוח ואורך שתבחר.
הפעולה מדוייקת יותר מאשר בוכנה הידראולית, וכמובן נקיה יותר יותר.
אתה צודק, מבחינתי זה תמיד המוצר האידיאלי כי:
* השליטה על המהירות קלה (בDC24) ויחסית לא תלויה בעומס כל עוד המוצר שלך מספיק חזק.
* השליטה על המיקום קלה.
* הוא גם זז וגם נועל מיקום באותו המוצר.
* מנגנוני בטיחות ואוברלואד פשוטים.
* כיוון טווח פשוט.
* אפשר להרכיב גם עם קצת "חופש חקלאי".
אבל מוצר כזה לא סיני עם אבא ואמא + מוגן מים לסביבת מזון שיחזיק שנים, מוצר יקר.
ובכל אופן, יש לי כבר ציר מוכן אז הפיתרון כיום יהיה מנוע.
אני יותר שואל לגבי:
1. צורת החישוב שלי של הניוטון מטר - תקינה ? (כל מקור שמצאתי אומר שכן).
2. מה המקדם מרגע שיש לך את הנתון הזה ?
תיקנתי לך את היחידות.
משקל המשקולות = 43 קילו (משקולות ושרשרת).
הומר לניוטון (כפול 9.81) = 423 ניוטון.
ותוקן למרחק כדי לקבוע ניוטון מטר, המרחק מהציר היה 35.5 ס"מ.
423 ניוטון כפול 0.355 מטר= 150 ניוטון*מטר.
כלומר בהפעלה של 150 ניוטון*מטר התוף בוודאות מתהפך יפה.
לגבי המקדם, זה לא התחום שלי.
אינטואיטיבית..... הייתי מרכיב מעל התוף מנוף חשמלי קטן עם הכפלת כוח בעזרת גלגלת, ומושך את התוף בתחתיתו עד להיפוך.
נראה לי יותר נכון מאשר סיבוב דרך ציר.
במפעלי פלדה ואחרים, שבהם יש שימוש בתופים מתהפכים משתמשים לרוב בשיטת המנוף.
[QUOTE=kd2;917863]
אבל מוצר כזה לא סיני עם אבא ואמא + מוגן מים לסביבת מזון שיחזיק שנים, מוצר יקר.
ובכל אופן, יש לי כבר ציר מוכן אז הפיתרון כיום יהיה מנוע
אם תחליט כן ללכת בכיוון, יש מוצרים של linak. מייבאים נתיבטק בנתיב הל"ה.
תיקנתי לך את היחידות.
משקל המשקולות = 43 קילו (משקולות ושרשרת).
הומר לניוטון (כפול 9.81) = 423 ניוטון.
ותוקן למרחק כדי לקבוע ניוטון מטר, המרחק מהציר היה 35.5 ס"מ.
423 ניוטון כפול 0.355 מטר= 150 ניוטון*מטר.
כלומר בהפעלה של 150 ניוטון*מטר התוף בוודאות מתהפך יפה.
לגבי המקדם, זה לא התחום שלי.
צודק,
חשבתי שזה ברור מההסבר שקדם לחישוב, שזה הופך מניוטון וסנטימטר....לניוטון-מטר.
אבל שורה תחתונה, אתה מסכים שזאת הדרך לחשב ניוטון מטר ?
אינטואיטיבית..... הייתי מרכיב מעל התוף מנוף חשמלי קטן עם הכפלת כוח בעזרת גלגלת, ומושך את התוף בתחתיתו עד להיפוך.
נראה לי יותר נכון מאשר סיבוב דרך ציר.
במפעלי פלדה ואחרים, שבהם יש שימוש בתופים מתהפכים משתמשים לרוב בשיטת המנוף.
התוף מסתובב וזה נוטה לרעוד, לכן צריך פתרון שהוא גם הופך את התוף וגם נועל את הזוית, לכן חשבנו על worm gear ולא כבל.
אם תחליט כן ללכת בכיוון, יש מוצרים של linak. מייבאים נתיבטק בנתיב הל"ה.
תודה. לא הכרתי.
כל תירוץ להגיע לעמק האלה "על זמן עבודה" ואז להתברבר קצת בשטח "ממש בטעות" מקובל עלי.
אם כבר הציעו בוכנות, למה לא אוויר?
ואני עובד ומתפרנס ממנועי סרוו.... בכל זאת שואל למה לא בוכנת אוויר?
Sent from my LG-H930 using Tapatalk
הייתי שמח להשתמש בבוכנה פנאומטית,
אבל היא לא נועלת קשיח מספיק את כל מצבי הביניים בין פתוח לגמרי לסגור לגמרי, האויר פשוט דחיס.
הייתה לי בעיה כזאת במכונה אחרת שפיתחנו.
(אני מודה לכם על הרצון לפתוח אופקים, אבל המכונה כבר תוכננה למנוע עם WORM GEAR).
הייתי שמח להשתמש בבוכנה פנאומטית,
אבל היא לא נועלת קשיח מספיק את כל מצבי הביניים בין פתוח לגמרי לסגור לגמרי, האויר פשוט דחיס..
רק למען הפרוטוקול, יש לזה פתרון, בכל מיני טריקים של שסתומי פיקוד אויר (5/3 מרכז מוזן/סגור ו/או שסתומי נעילה) , פעם הייתי מוכר כאלה גם, אבל עברו הרבה שנים ואני חלוד בפניאומטיקה.
בכל מקרה, בהצלחה בפרויקט!
Sent from my LG-H930 using Tapatalk
תודה.
גם שסתום מרכז סגור, יחד עם בלוק ביטחון/נעילה על 2 היציאות....לא מונע את הבעיה הזאת.
שוב, האויר פשוט דחיס, ובצד השיחרור אפילו יותר קל לדחוס אותו.
יש בוכנות עם נעילה על המוט עצמו, אבל הן לא נועדו להחזיק עומס אלא יותר לעצור בנקודה הנכונה על בסיס חיישן.
צודק,
חשבתי שזה ברור מההסבר שקדם לחישוב, שזה הופך מניוטון וסנטימטר....לניוטון-מטר.
אבל שורה תחתונה, אתה מסכים שזאת הדרך לחשב ניוטון מטר ?
כן.
שיטת החישוב של המומנט שלך נכונה.
לגבי שיטת הבדיקה - ממה שאני מבין, בדקתם בתנאי העמסה רגילים. אתם צריכים לבדוק בתנאי העמסה קיצוניים, שכל המשקל מועמס הכי רחוק מהציר ולוא דוקא מפוזר באופן אחיד. לדמיין שמי שמעמיס את המכונה ומפעיל אותה הוא העובד הכי חסר יכולת\הבנה שזורק את ה ז**ן הכי גדול. גם אז ההיפוך צריך לעבוד.
הייתי מכוון למומנט יותר גבוה..
הייתי מחפש מנוע וגיר לפי מהירות העבודה הרצוייה (וגודל פיזי רצוי), במהירות הרצויה לוודא שהמומנט עומד בדרישות מן הסתם אבל אם אין הבדל משמעותי במחירי התמסורות הייתי מכוון למומנט כמה שיותר גבוה, ועדיין לקחת בחשבון שיקולי בטיחות בתפעול המכשיר (אולי לשלב קלאץ שמנתק את המנוע בעומס מוגדר).
איך מגבילים את מהלך התוף בסיבוב? מתגים על המנוע?
רק למען הפרוטוקול, יש לזה פתרון, בכל מיני טריקים של שסתומי פיקוד אויר (5/3 מרכז מוזן/סגור ו/או שסתומי נעילה) , פעם הייתי מוכר כאלה גם, אבל עברו הרבה שנים ואני חלוד בפניאומטיקה.
בכל מקרה, בהצלחה בפרויקט!
Sent from my LG-H930 using Tapatalk
תודה.
גם שסתום מרכז סגור, יחד עם בלוק ביטחון/נעילה על 2 היציאות....לא מונע את הבעיה הזאת.
שוב, האויר פשוט דחיס, ובצד השיחרור אפילו יותר קל לדחוס אותו.
יש בוכנות עם נעילה על המוט עצמו, אבל הן לא נועדו להחזיק עומס אלא יותר לעצור בנקודה הנכונה על בסיס חיישן.
לשימוש עתידי למי שיצטרך וירצה לעשות זאת נכון.......
http://www.jeepolog.com/forums/attachment.php?attachmentid=131443&d=1605085103&thumb=1&stc=1
מע. פניאוהידראולית עם נעילת בוכנה שתכננתי ובניתי כרמפה להשוואת גבהים, אי שם בשנות ה-90.
האדום זה השמן.
שיטת החישוב של המומנט שלך נכונה.
לגבי שיטת הבדיקה - ממה שאני מבין, בדקתם בתנאי העמסה רגילים. אתם צריכים לבדוק בתנאי העמסה קיצוניים, שכל המשקל מועמס הכי רחוק מהציר ולוא דוקא מפוזר באופן אחיד. לדמיין שמי שמעמיס את המכונה ומפעיל אותה הוא העובד הכי חסר יכולת\הבנה שזורק את ה ז**ן הכי גדול. גם אז ההיפוך צריך לעבוד.
הייתי מכוון למומנט יותר גבוה..
הייתי מחפש מנוע וגיר לפי מהירות העבודה הרצוייה (וגודל פיזי רצוי), במהירות הרצויה לוודא שהמומנט עומד בדרישות מן הסתם אבל אם אין הבדל משמעותי במחירי התמסורות הייתי מכוון למומנט כמה שיותר גבוה, ועדיין לקחת בחשבון שיקולי בטיחות בתפעול המכשיר (אולי לשלב קלאץ שמנתק את המנוע בעומס מוגדר).
איך מגבילים את מהלך התוף בסיבוב? מתגים על המנוע?
בגדול, כתפיסה עולם תכנונית (ואחרי 7 שנים בתעשייה וטיפול בהרבה תקלות טמטום מוחלט), אני מקבל את עצתך להחמיר במקדמים וככה אני גם משתדל לנהוג, אני שונא מוצרים "על הקצה".
במקרה הזה חשבתי שאולי לא כדאי לספק עוצמה קיצונית כי יתכן שהיא תהווה תירוץ להעמסה קיצונית.
זאת אומרת...אני דווקא רוצה שהמנוע יעצור כשמישהו לא פועל לפי ההוראות, ובזה הוא מבין שאין משחקים, לא תעמוד בהוראות - לא יתרומם.
ונכון שגם אפשר להשתמש במצמדים וכאלו, אבל אולי פשוט קפיצה של הגנת המנוע משיגה את המטרה המכנית והחינוכית בצורה הפשוטה ביותר ?
חומר למחשבה גם בשבילי.
בניסוי העמסנו משהו כמו 8-10% יותר בשביל להיות בsafe side, אבל לא יותר כי רציתי לדעת בסוף את מומנט "האמת", ומרגע שאתה יודע אותו,
אתה תמיד יכול להגדיל מקדמים כמה שרוצים.
זאת פשוט נראת לי פרקטיקה נכונה יותר, אחרת לדעתי אתה כבר מפספס את נקודת המוצא של החישוב ולא ברור הגודל המוחלט של המקדם.
אני גם מסכים עם מה שאמרת בנוגע למחיר, צריך להבין כמה עולה לקפוץ בין 220 ל-350....ול500 ניוטון נגיד, ואם הפערים לא גדולים אז תמיד ללכת על החזק יותר, כך גם מערכת ההנעה קשוחה יותר ולא רק יכולת ההרמה.
הגבלת התוף נעשת ע"י מפסקי גבול פשוטים.
על הציר מוברגת זרוע קטנה,
ועל הגיר מתוכנן פח בצורת עיגול שלייזר יצור בו סלוטים ארוכים שמאפשרים להתקין אותם במיקומים שונים.
מע. פניאוהידראולית עם נעילת בוכנה שתכננתי ובניתי כרמפה להשוואת גבהים, אי שם בשנות ה-90.
מעניין מאוד.
השאלה החשובה היא כמה עולה לבנות דבר כזה ? איך הוא מול מנוע וגיר בעלות-תועלת ?
ושאלות יותר פרטניות למערכת שלך-
למה לא להשתמש ביחידה הידרו-פנאומטית רגילה (אלו עם הרעש המעצבן של הפק-פק) ? זה לא יותר פשוט ?
האוויר דוחף נוזל באופן ישיר או שיש שם דיאפרגמה במיכלים ?
עבדת גם בצד השמן עם שסתום 5/3 אויר ולא שסתום הידראולי ?
מעניין מאוד.
השאלה החשובה היא כמה עולה לבנות דבר כזה ? איך הוא מול מנוע וגיר בעלות-תועלת ?
1.האלמנטים : 2 שסתומים 5/3, בוכנה, 2 אלחוזרים, בורר "OR" , אביזרי חיבור וצינורות- כל זה למע. פניאומטית ולא הידראולית-בהצעת מחיר פשוטה.
את המיכלים בניתי מצינורת "3, שאליהם ריתכתי מכסים, ועשיתי תבריגי 1/4 NPT/BSP.
2.עלות - תועלת? זה לא אני........
ושאלות יותר פרטניות למערכת שלך-
למה לא להשתמש ביחידה הידרו-פנאומטית רגילה (אלו עם הרעש המעצבן של הפק-פק) ? זה לא יותר פשוט ?
זהו בוסטר, מגבר לחץ. לא מתאים (לחץ גבוה ספיקה נמוכה) מרעיש, ואסור לשימוש עם צנרת פניאומטית. הלחץ במע. הוא לחץ האויר המוזן ולא מילימטר אחד יותר. אמנם השם שהשתמשתי אולי מרמז על הידראולי משהו..... אבל זוהי מע. פניאו טהורה.
האוויר דוחף נוזל באופן ישיר או שיש שם דיאפרגמה במיכלים ?
ישירות, אין דיאפרגמה.
עבדת גם בצד השמן עם שסתום 5/3 אויר ולא שסתום הידראולי ?
למה לערבב. שסתום יקר ומיותר למע. שכזו, ודורש גם תכנון אחר.
הערה לגבי השמן.
R22 הוא שמן הידראולי דליל מאוד ומשמש בין היתר לשימון מע. פניאומטיות כך שאין שום פגיעה באטמי המכלולים, למי שחשב אחרת.
שכחתי לרשום שנהוג להרכיב על פתחי הבוכנה "צמצם אלחוזר" לשליטה על מהירות הבוכנה בשני הכיוונים.... תוסיף לרשימה , ים.:cool:
כלומר כל הרכיבים הם פנאומטיים, כולל הבוכנה....ואתה רק מריץ בהם שמן מהמיכלים במקום אויר? מגניב.
באמת יצור שלא שמעתי עליו.
בדיוק. הכל פניאומטי. לחצים נמוכים וכוחות קטנים . (יחסית להידראולי)
יתרה מזו,
בהרבה מקרים במכונות אחרות, הייינו צריכים מהלכי בוכנה איטיים ומבוקרים ללא רעידות וקפיצות שמאפיינות לחץ אויר,
אז היינו משתמשים בשמן כמתווך בין לחץ האויר לבוכנה, ולפעמים רק לצד אחד של הבוכנה.
התנועה שמתקבלת הרבה יותר אחידה ומדודה וניתנת לשליטה בקלות יתר ע"י צמצמי אלחוזר.
נכון, גם יותר איטי ומבוקר וגם ניתן לנעילה מוחלטת של הבוכנה במקומה.
בשיטוט בקטלוגים* של מוצר אחר בכלל- Screw Jack - שגם הוא מופעל באופן חלזוני דומה, מצאתי דוגמא
סוף סוף למפרט הרבה יותר רציני שכולל בתוכו הרבה יותר פרטים ומומנטים הנדרשים למתכנן. לא יודע למה זה לא נפוץ בחברות ההינע הרגילות.
ניתן ללמוד ממנו שהstarting torque גדול משמעותית מה-operating/rated/max torque (באחוזים) ולכן בשילוב עם כך שאני רוצה מנוע חד פאזי, כנראה שאני חייב לתכנן למקדם הרבה יותר גדול ממה שדובר בהתחלה.
וגם ניתן ללמוד שאין תחליף לנציג שיודע להביא את הנתונים האלו כי הטבלאות הבסיסיות פשוט לא מספיקות.
מידע מעניין נוסף מהיצרנים - התיבות הללו משתפרות ביעילות באופן מורגש אחרי תקופת הרצה.
(* מאחת החברות שמיוצגות ע"י החברה שהומלצה בנתיב הל"ה)
אז סגרנו על......500 ניוטון ?
מקדם 3.3, מנוע 1/4 כ"ס.
NMRV40/75
יחס 1-900
סל"ד סופי 1.5
131519
אולי עם מנוע תלת פאזי הייתי לוקח קצת פחות.
-->
vBulletin® v4.2.4, זכויות יוצרים ©2000-2024, Jelsoft Enterprises Ltd, תורגם על ידי vBHeb.