צפייה בגרסה מלאה : סיפורי גברים-שטויות שהנשים שלנו אמרו ועשו בטיולים
בהמשך לאשכול הקודם ,
שברח מהודעות המהקור בקשר למערות שלנו
פתחתי נושא פה
לכל השטויות שהנשים שלנו אמרו ועשו
הקלטות תמונות וסרטונים יתקבלו בברכה
קחו הכל בהומור...
אני אתחיל:
אתמול אחרי 6 שנות נישואין לקחתי את אישתי לנחל ליד הבית בפעם הראשונה,
ראינו את הזרימה אמרתי לה איך יפה פה,
היא אמרה לי נכון..איפה הספסל שאפשר לשבת בו והצרכניה של הירוקים האלה לקנות משהו חם לשתות..??
Sent from my Redmi 8A using Tapatalk
פעם.... כשהייתי רווק ונסעתי עם זוג נשוי, כל טיול היה מתחיל בשלב התכנון עם,
האשה שלו: "בבקשה בלי ורדית וכו...."
ואז בטיול.... מרחוק הייתי שומע "עזרא!!!! תוריד אותי עכשיו!!!!"
אז לא היינו צריכים מכשירי קשר [emoji1787]
מוני אורבך
20-01-21, 09:31
פעם, לפני הרבה מאוד שנים (18??)
נסעתי עם האישה דאז והילדה שהיתה בת שלוש לטיול בחורשן.
עלינו את הנ"ג מהצד הדרומי, עד כאן הכל בסדר.
בירידה החלטתי לרדת את הנ"ג בצד הצפוני אבל בשביל הקל יחסית.
היה נראה לי מאוד פשוט וקל, אם כי קצת תלול.
עשיתי אתו בעליה ובירידה מספר פעמים כך שלא היה כאן שום אתגר מבחינתי.
שכחתי שאני נוסע עם האישה..
זה התחיל טוב, כי בהתחלה העצים מסתרים את הירידה.
ואז באמצע הירידה בחלק הכי תלול ומסוכן.
צעקות וצרחות, תוריד אותי עכשיו !!! כאן במקום.
לא עזר כלום, אמרתי שמסוכן לעצור ועוד מעט מגעים למטה, כלום נדה.
עצירתי באמצע העליה במקום הכי תלול, כאשר אני לוחץ בכל הכוח על הבלמים.
זה היה סיקס ארוך עם משאבת בלם סטנדרטית.
הגברת ירדה בקפיצה, ואני המשכתי בנסיעה עד למטה עם הילדה.
היא ירדה אותה ברגל..
מיותר לצין שמאז לא בדיוק נסענו לטיולים.
אחרי שלוש שנים התגרשנו, אבל לא רק בגלל הסיפור הזה כמובן.
"מי זו דנה 30 שאתם מדברים עליה כל הזמן???!!!!!!??........"
"מי זו דנה 30 שאתם מדברים עליה כל הזמן???!!!!!!??........"אחת מהצ'אט של וואלה.. [emoji2]
Sent from my SM-G970F using Tapatalk
קורה לכם לפעמים שלפני מעלה קשה האישה יוצאת מהרכב ועוברת לרכב של מישהו אחר שאיתו היא מרגישה יותר בטוח לעלות את המעלה?
לי לא !! :-)
- - - Updated - - -
"מי זו דנה 30 שאתם מדברים עליה כל הזמן???!!!!!!??........"
אחות של דנה 44 שגדולה ממנה בכמה מידות !!
44 ו-30 מרים להן להנחתה. אולי כי הן משוכנעות שה-30/44 מתייחס לגיל של אותה דנה שמשתרללת אצל כולם....
מאותה סיבה כנראה דנה60 לא טורדת את מנוחתן של הצודקות....
יורדים את מעלה זיק
אני גרוש די טרי, בדיוק בשיא התקופה המשוגעת של חברה חדשה בכל שבוע.
הגאונה התורנית על פלטפורמות עם עקבים גבוהים למדי. ראתה את השיפוע והתפלצה.
"אתה השתגעת, מי נוסע במקום כזה!!!.... אנחנו נתהפך קדימה!!!!!! תעצור כאן, אני יורדת את זה ברגל"
"תישארי, מה קרה לך?! הכי בטוח ונקי בתוך הג'יפ. אני יורד לאט לאט, לא תרגישי. ברגל הרבה יותר גרוע, בחיי. זה תלול וארוך, הכל כאן פודרה בעומק חצי מטר ומלא סלעים שאת לא רואה. את תיפלי אחרי חצי מטר, באחריות"
"לא!!! תעצור, אני יורדת".
ירדה.
חמש דקות אחר כך. אני ממתין למטה עם הסופה הירוקה זצ"ל שרק הצמיגים שלה התלכלכו טיפונת באבק. מעשן סיגריה.
דמות חייזרית, לבנה כולה מפודרה, מהעקבים דרך הג'ינס הצמוד ועד הקצה העליון של הפדחת, כולל הפן המושקע שעלה מלא כסף, מקרטעת לכיווני באופן שמזכיר את ויקטור חסון שיורד מהדיונה אחרי שהחולות הטובעניים בלעו אותו.... בחיי שלא זיהיתי את הדייט הדי טרי שלי, (שזה היה טיול הג'יפים הראשון בחייה), עד שהחלה לחרף ולגדף את הנגב, את מעלה זיק, את טיולי השטח, את הרגע בו הסכימה לבוא לטיול, את הג'יפ ואותי, על שלא טיפסתי אליה ברגל כדי להוריד אותה על הידיים.
הדרך חזרה הביתה עברה בשתיקה מעיקה.
כמובן שאחרי שהורדתי אותה בבית שלה, כבר לא התראינו יותר.
44 ו-30 מרים להן להנחתה. אולי כי הן משוכנעות שה-30/44 מתייחס לגיל של אותה דנה שמשתרללת אצל כולם....
מאותה סיבה כנראה דנה60 לא טורדת את מנוחתן של הצודקות....
דנה 60 כבר התחסנה...
דנה 44 קבעה תור לשבוע הזה
דנה 30 מנסה להידחף בתור ולקבל חיסון שלא נדרש לפני שהוא פג.
ובעולם האמיתי:
דנה 60 הכי חסונה ואין צורך בחיסון נוסף
את דנה 44 כדאי לחסן אם מתעללים בה
לדנה 30 גם חיסון לא יעזור, עד שתתבגר ותגיע ל44 היא תהיה בסיכון...
יורדים את מעלה זיק
אני גרוש די טרי, בדיוק בשיא התקופה המשוגעת של חברה חדשה בכל שבוע.
הגאונה התורנית על פלטפורמות עם עקבים
"אתה השתגעת, תישארי, מה קרה לך?! אני יורד לאט לאט, לא תרגישי. בחיי. זה תלול וארוך, בעומק חצי מטר. באחריות"
"לא!!! תעצור, אני יורדת".
ירדה.
חמש דקות אחר כך אני מעשן סיגריה.
כמובן שאחרי שהורדתי אותה בבית שלה, כבר לא התראינו יותר.
בבקשה דרור, הטקסט שלך, לא שינית אף מילה (רק מחקתי כמה מילים)...
אי שם בתחילת שנות ה- 2000 , כשעוד טיילתי בהרכב משפחתי, דווקא הירידה של הזיק נחקקה אצל הבנות והאשה שירדו ברגל כחוויה כיפית ומצחיקה...הן נהנו מכל רגע מלהתפלש בפודרה...לך תבין נשים...
יום חורפי אחד אחרי שבקרנו את הבן ששרת אז בבסיס רמון, נסעתי עם אישתי לגבי חווה ואז דרומה בציר הנפט עד קו המצוק ואז לכיוון מערב לאורך קו המצוק במטרה להגיע למצפה רמון תוך שכנוע של האישה אשר ממש שונאת טיולי שטח שזו הדרך המהירה יותר.
לא הייתי מודע לזה אבל הגעתי ממש אחרי סיום של מבול גדול שירד באיזור. המון שלוליות והמון בוץ חלקלק.
למקטע הדרך שממש על שפת התהום הגעתי כשהשמש כבר ירדה מתחת לקו האופק, אני רכב בודד ללא קליטה, הקרקע בוצית וכמו מרגרינה כך שהרכב שט מצד לצד בלי הרבה שליטה על סף התהום של מכתש רמון והדבר הגרוע ביותר שאישתי רוטנת לצידי ונשבעת שזו הפעם האחרונה שהיא נוסעת איתי.
Sent from my SM-G970F using Tapatalk
בערך עשר שנים אחורה, אשה אחרת מהיום....חופשה בתאילנד, עם שני ילדים קטנים.
שוכרים טויוטה 4X4 בשביל להגיע מפוקט לקראבי ואח"כ לטייל באזור קראבי כמה ימים, נסיעה חוויתית של בערך 170 ק"מ.
קמים בבוקר, גשם חזק, נכנסים לרכב, מתחילים לנסוע. הגשם הולך ומתגבר למשהו שלא מוכר במחוזותינו, לא רואים מטר, נהרות בוץ חוצים את הכביש, רק אנחנו ומשאיות על הכביש. אני מאושר ששכרתי 4X4, נוסע לאט ובזהירות וכל הדרך שומע "אתה בטוח שזה בסדר? אולי נעצור איפה שהוא?" . פחחחח. מגביר את המוזיקה וממשיך. אחרי כחמש שעות (170 ק"מ בכביש,כן?) מגיעים לאזור קראבי ונכנסים למלון (שזה גם סיפור אבל לא קשור לכאן).
קמים בבוקר ומגלים בחדשות שעברנו את אחת מסופות הקשות שהיו שם בשנים האחרונות, כ-15 איש בכפרים מסביב נהרגו במפולות בוץ ושכשעה אחרי שהגענו למלון כל הגשרים מסביב לקראבי נהרסו. העברנו שלושה ימים בחדר במלון עם גשמים בלתי פוסקים בחוץ, בבוקר האחרון קצת התבהר והספקנו להעביר כמה שעות בריילי ביץ' לפני שעלינו על הטיסה לבנגקוק.
את טיולי החיזור עם אישתי (1989 כזה) עשינו על סוזוקי DR250, כמובן טיולי בדד בעומק הנגב - מה שנקרא אין שכל אין דאגות.
למי שלא מכיר, באופנוע הזה רגליות הנוסעת היו מחוברות פיזית לזרוע האחורית - כלומר הרגליים עולות ויורדות עם כל תזוזה של המתלה האחורי.
ברכיבת שטח ארוכה זה הצריך עמידות על אנושית של המורכבת, ומעולם לא שמעתי מילת תלונה.
למותר לציין שהיום היא מעקמת את האף על אפשרות טיול שטח בדיסקו 4, לא מספיק נוח לה :D.
yadin.ganon
20-01-21, 13:52
וואו איזה סיפורים! אני מהקצה השני...
עדיין בגיל שכולן זורמות עם הכל.
מטיולי בוץ בחצות דרך שלוליות עד הדלתות, עד מעלות עבירות שדורשים רכב חמוש בנעילות...
תקופה יפה, מקווה שלא תגמר לעולם.
Sent from my iPhone using Tapatalk
ייגמר מיד אחרי שתענוד לה טבעת.
וואו איזה סיפורים! אני מהקצה השני...
עדיין בגיל שכולן זורמות עם הכל.
מטיולי בוץ בחצות דרך שלוליות עד הדלתות, עד מעלות עבירות שדורשים רכב חמוש בנעילות...
תקופה יפה, מקווה שלא תגמר לעולם.
Sent from my iPhone using Tapatalk
ייגמר כשתעבור מהסוזוקי לדאסטר
וואו איזה סיפורים! אני מהקצה השני...
עדיין בגיל שכולן זורמות עם הכל.
מטיולי בוץ בחצות דרך שלוליות עד הדלתות, עד מעלות עבירות שדורשים רכב חמוש בנעילות...
תקופה יפה, מקווה שלא תגמר לעולם.
Sent from my iPhone using Tapatalk
הן זורמות עם הכל? מה אתה מבזבז זמן על טיולים?
וואו איזה סיפורים! אני מהקצה השני...
עדיין בגיל שכולן זורמות עם הכל.
מטיולי בוץ בחצות דרך שלוליות עד הדלתות, עד מעלות עבירות שדורשים רכב חמוש בנעילות...
תקופה יפה, מקווה שלא תגמר לעולם.
Sent from my iPhone using Tapatalk
בכלל לא קשור לגיל, אשה זה גם בן אדם :) מה שאוהבת אוהבת וסביר שתמשיך לאהוב ומה שלא, לא.
yadin.ganon
20-01-21, 14:39
בכלל לא קשור לגיל, אשה זה גם בן אדם :) מה שאוהבת אוהבת וסביר שתמשיך לאהוב ומה שלא, לא.
ברור! לא התכוונתי לאמר שלא.
הכוונה שלי אחרת.
אני מסתכל מסביב, אנשים מזדקנים עם השנים.
גם גברים וגם נשים.
גם בנים בסביבתי שונים ממה שיהיו בעוד 30 שנים.
העניין שהתכוונתי להעביר אינו עוסק בהחפצת נשים...
אלא בהומור העוסק במבוגרים והחכמים ממני (:
בכלל לא קשור לגיל, אשה זה גם בן אדם :) מה שאוהבת אוהבת וסביר שתמשיך לאהוב ומה שלא, לא.
השאלה היא לא מה היא אוהבת, אלא מה היא מוכנה לסבול. וזה, משתנה דרמטית עם הזמן.
ברור! לא התכוונתי לאמר שלא.
הכוונה שלי אחרת.
אני מסתכל מסביב, אנשים מזדקנים עם השנים.
גם גברים וגם נשים.
גם בנים בסביבתי שונים ממה שיהיו בעוד 30 שנים.
העניין שהתכוונתי להעביר אינו עוסק בהחפצת נשים...
אלא בהומור העוסק במבוגרים והחכמים ממני (:
אתה מקפיד לא להחפיץ נשים אבל יש לך בעיה עם גילאות, כלומר לצחוק עלינו הזקנים...
(נרשם כהלצה)
חנן-ג'יפולוג
20-01-21, 16:30
.
למי שלא מכיר, באופנוע הזה רגליות הנוסעת היו מחוברות פיזית לזרוע האחורית - כלומר הרגליים עולות ויורדות עם כל תזוזה של המתלה האחורי.
ברכיבת שטח ארוכה זה הצריך עמידות על אנושית של המורכבת, ומעולם לא שמעתי מילת תלונה. :D.
היתה אחת, בשם איילה, שהתחברה לשטח ולdr250, רכבה כגוף אחד אתי, כששנינו עומדים, בבורות ובסיבובים, פשוט נפלאה. אני לא זוכר אם זה לפני או אחרי שהעברתי את עיגון הרגליות אל השלדה במקום למתלה האחורי.
ואחת אחרת, רחל (היה לי קטע עם אנטילופות) , שבסיום טיול בן יומיים במדבר שנגמר בגשם זלעפות ורוח נגדית איומה כל הדרך, שבהגיענו לחדרה, התחילה לצרוח עליי שרכבתי כמו מטורף במהירויות תלת ספרתיות גבוהות... כן בטח, הdr250 עם שני צעירים עליו, ברוח נגדית, לא עבר את ה80 קמ"ש, אבל היא לא היתה במצב לרוח להקשבה. לא ראיתי אותה מאז.
אני יורדת.
דווקא נשמעת ראויה.
יש לי לא מעט סיפורים שמתחילים ב"העמסנו את הרכב" ומסתיימים ב"החזקתי לה את השיער כשהיא הקיאה". משום מה כשאני נוסע עם החבר'ה שלי- כל שקשוקה זה כמו כוכב מישלן. אוהל נפתח כמו במסדר. כל חתיכת ציוד נכנסת בדיוק במקום שלה והאוטו אוכל אחת לעשר. עם אשתי, הכל חרבאנה. אני פותח שולחן על תל נמלים, הגזיה מתפוצצת, נשבר הטרנספר, נשבר הזין.
לאשתי שתחיה יש כוח על: להיות מאוד לא מרוצה. אבל נראה לי שהטיול המיתולוגי שגמר לה את הרצון לטייל אי פעם היה עוד בימים של הספורטאז' (האסלה הנעולה)- נסענו משדה בוקר למרזבה בירידה לפני ככה שש שבע שנים. עם אייל EYSHAM ועזרא יצחק שאז עוד היה לו ZJ. דאז היתה לי רק ילדה אחת.
אשתי התחילה להקיא כבר באזור הגשר של התחלת המסלול. אבל להקיא של טיסה במטוס קרב, הקאות בלתי נשלטות, עם "הווועעעע הווועעעע" שיוצא רק מים. והיא, שתהיה בריאה, אמא של הפולניות. הדרייב שלה בחיים הוא להראות כמה היא לא מרוצה. ועם קיא על החולצה זה בכלל נראה פוטוגני. מן הון להון, אני ישר נכנס לפוזה של "בלי סיום מסלול אין כומתה" ומשחק אותה יענו סוף המסלול זה כולה 3 קילומטרים קדימה. ואשתי אשכרה עוד מעט מתעלפת, אבל ברמות שאני אשכרה מתלבט אם לתת לה עירוי.
מפה לשם, מגיעים למרזבה. אני כל הזמן אומר לה שאו טו טו כביש הערבה. ואז נפתח לה הקניון של המרזבה. ובשביל מי שלא יודע מה זה מרזבה ולא מכיר את המסלולים שלנו, זה נראה כמו לרדת רב קומות. ואני בן זונה, לא יורד מהשפ"ץ אלא דווקא מהמדרגות. בקיצור בראש המדרגות היא יוצאת מהאוטו. לוקחת את הילדה. ופורצת בבכי, אבל בכי ברמה של "אמריקאים יקרים, חשבנו שלעולם לא תשחררו את מחנה ההשמדה ותצילו אותנו". ותוך כדי, היא מקיאה. ויורדת את המרזבה ברגל - ובוכה. ומקיאה. ואז קולטת שהיא יורדת את המדרגות, ברגל, ומקיאה ובוכה תוך כדי. אז היא חוזרת למעלה- ברגל - ויורדת מהשפץ ברגל - ובוכה תוך כדי. ומה זה מקללת, ברמה של ביוב. וכמובן שמתקשה לרדת ברגל את השפ"ץ תוך כדי בכי אז היא מתיישבת על התחת כמו במגלשה ויורדת את המרזבה על התחת, מבחינתה היא יורדת את האוורסט והבת שלי, כאילו, מדלגת את זה באושר. אני כאילו, כל כך בשוק מהסיטואציה, שאין לי מושג איך זה יגמר לעזאזל. כאילו, איזו רבנות לגירושין יש בכביש הערבה.
מפה לשם הנשים הקימו בתחתית המרזבה סוג של בית חולים שדה ופשוט ישבו שם שעתיים עד שאשתי חזרה לחיים. זו היתה חוויה מחרידה. חזרנו הביתה והיא פשוט נכנסה למונית ונסעה לתל השומר. התייבשה קשה. מאז היא לא טיילה איתי, חוץ ממסלולים קטנטנים ליד הבית.
בתמונה: אשתי עם שקית הקאה - אשכרה שקית זבל. ובנקודת ההתאוששות בסוף המרזבה
132489
132488
132487
לגבי כלבות מקיאות, תומר.
הסוד, להכניס אותן לארגז של הטנדר כשהן עוד גורות שלא יודעות מהחיים שלהן, והן מתרגלות.
אה, וגם לתת להן אוכל רק בחניון לילה.
קורה לכם שכל פעם שאתם נותנים לאישה לנהוג בשטח היא חייבת להוכיח כמה היא טובה בזה ואיזה ביטחון יש לה בנהיגה?
ואז... אם אתם מעירים לה אפילו בקטנה, היא מתעצבנת וחושבת שזה סתם כדי להוריד לה?
בקיצור הנה הפתרון: בפעם הראשונה שהיא מעירה לכם על ההארה וההערה הבונה שלכם, פשוט תעברו לשבת בספסל האחורי. בלי להוציא מילה מהפה ותוך כדי נסיעה. תראו מה קורה פתאום לביטחון העצמי והוכחת היכולת... ;)
אני יודע שתיכף ירדו עלי פה... זאת שהבחור עם הסוזוקי נתקע בשטח שלשום בשבילה וערן חילץ אותו, ובטח עוד כמה...
אני לג'פולוג אגיע ללא סימנים מזהים...
לאשתי שתחיה יש כוח על: להיות מאוד לא מרוצה. אבל נראה לי שהטיול המיתולוגי שגמר לה את הרצון לטייל אי פעם היה עוד בימים של הספורטאז' (האסלה הנעולה)- נסענו משדה בוקר למרזבה בירידה לפני ככה שש שבע שנים. עם אייל EYSHAM ועזרא יצחק שאז עוד היה לו ZJ. דאז היתה לי רק ילדה אחת.
שמע. הרגת אותי. מראה את זה לאישתי.
geva dover
20-01-21, 19:01
לפני ארבע שנים לערך, הייתה לי חברה שכל טיול הייתה צריכה שכנוע כדי לבוא.
יום אחד שכנעתי אותה לבוא לראות איתי שטפונות, החלטתי ללכת על מקום בטוח- עין עבדת עליון. הגעתי למקום והיה עמוס באנשים אז המשכתי קצת קדימה לאחד הפיתולים של נחל צין באזור עבדת.
היא באה עם נעלי ספורט שעברו זמנם ממזמן (הסוליה חלקה לגמרי) כדי לא ללכלך את מה שטוב..
כל הנסיעה מבול וגשם חזק והיא מתלוננת על ההיילקס וכו, אני כבר בעצבים אבל שותק עם עצמי. מגיעים לנק' אני יורד לראות בסופה והיא חשבה שהיא גיבורה וניסתה לרוץ אחרי כדי להגיע לנק' צפייה לפני.
בשניה שהיא ירדה מהרכב ועשתה צעד וחצי, היא דופקת גלגול לתוך בוץ טובעני כל השיער והבגדים שלה בוצה שאפילו אותי הגעילה ( די בטוח שהיה מעורב עם צרכים של חיה כלשהי). אני כמובן לא הצלחתי להתאפק וצחקתי, אני חושב שזו הייתה הפעם אחרונה שצחקתי במערכת יחסית איתה
השאלה היא לא מה היא אוהבת, אלא מה היא מוכנה לסבול. וזה, משתנה דרמטית עם הזמן.
אני למדתי שבדיוק כמו גברים, גם נשים עושות דברים כדי להרשים את הבן זוג הפוטנציאלי\החדש. תחילת הקשר הן יצאו לטיולים, ילכו איתך לקולנוע לסרטי אקשן מטופשים, ילכו איתך לאיזה מוזיאון תולדות התעופה באיזה מדינה אקראית באירופה ועוד כהנה וכהנה דוגמאות.
עם ביסוס הקשר וקינון הביטחון של האשה באחיזה שלה בגבר, היא מתחילה לצמצם פעיליות מתירניות מסוג זה ובצורה כזו או אחרת, כל אשה בקצב שלה ודרכה שלה מפסיקה "לזרום".
מכאן והלאה זה ממש דיון מעניין מבחינתי ומרתק, ממש קבוצת תמיכה לגברים שכמותי, לפעמים אני טועה לחשוב שנותרתי לבד מול כל ברי המזל האלו ש"מצאו" בת זוג שאשכרה אוהבת טיולי שטח, ג'יפים, לינה בשטח... אבל לא... והשרשור הזה מעודד אותי מבחינה זו.
דבר אחד שמפריע קצת זה שבנתים, רוב הסיפורים כאן הסתיימו בגירושין בשלב מסויים.
אז בואו תעודדו אותי, האנשים שיודעים לשלב בין חוסר שביעות הרצון של האשה בנושא לבין טיולי ג'יפים משפחתיים באווירה כיפית וחוויה חיובית....איך והאם ניתן לשלב בין 2 העולמות או שנדונו לטיולי בדד עם הילדים?
חנן-ג'יפולוג
20-01-21, 19:30
אין לי מושג מה יהיה ב30 השנים הבאות, אבל בינתיים, טפו טפו, כבר 22 שנים, הכול זהב בתחום הזה.
https://imageshack.com/i/plhHEsG4j
https://imageshack.com/i/poYXoZIuj
טפו טפו טפו...
גם לי אין מה להתלונן.
בירח הדבש (אי שם..)לקחתי אותה בדיפנדר חבוט לטיול ראשון בהרי אילת.
מאז ועד היום יש בבעלותינו רק רכבי שטח מסוגים ומינים שונים...
לטיולי עבירות היא לא מצטרפת (לך לשחק עם החברים שלך...) אבל בשאר הטיולים היא פרטנרית לתפארת.
Sent from my iPhone using Tapatalk
אני למדתי שבדיוק כמו גברים, גם נשים עושות דברים כדי להרשים את הבן זוג הפוטנציאלי\החדש. תחילת הקשר הן יצאו לטיולים, ילכו איתך לקולנוע לסרטי אקשן מטופשים, ילכו איתך לאיזה מוזיאון תולדות התעופה באיזה מדינה אקראית באירופה ועוד כהנה וכהנה דוגמאות.
עם ביסוס הקשר וקינון הביטחון של האשה באחיזה שלה בגבר, היא מתחילה לצמצם פעיליות מתירניות מסוג זה ובצורה כזו או אחרת, כל אשה בקצב שלה ודרכה שלה מפסיקה "לזרום".
מכאן והלאה זה ממש דיון מעניין מבחינתי ומרתק, ממש קבוצת תמיכה לגברים שכמותי, לפעמים אני טועה לחשוב שנותרתי לבד מול כל ברי המזל האלו ש"מצאו" בת זוג שאשכרה אוהבת טיולי שטח, ג'יפים, לינה בשטח... אבל לא... והשרשור הזה מעודד אותי מבחינה זו.
דבר אחד שמפריע קצת זה שבנתים, רוב הסיפורים כאן הסתיימו בגירושין בשלב מסויים.
אז בואו תעודדו אותי, האנשים שיודעים לשלב בין חוסר שביעות הרצון של האשה בנושא לבין טיולי ג'יפים משפחתיים באווירה כיפית וחוויה חיובית....איך והאם ניתן לשלב בין 2 העולמות או שנדונו לטיולי בדד עם הילדים?
אתה בעצם שואל מי יודע שאשתו גולשת בג'יפולוג?
אתם מעלים כאן נקודה פילוסופית מאוד חשובה. אני לא חושב שאשתי צריכה לטייל איתי. זו האמת. כי טיולים הם האזור הגברי שלי ושל החברים המאוד וותיקים שלי. אשתי היא שיא העדינות והקורקטיות והלהטיף לי מוסר. אני? פעם חירבנתי על הספה בסלון שלנו כי הייתי שיכור להחריד וחשבתי שזה סתם נאד ממש מוצלח ואף אחד לא בבית גם ככה אז למי אכפת שאני ערום. אני לא בא לשחק אותה ברלי, זה פשוט דברים שקורים ושגברים יכולים להבין את היופי האקזוטי שבהם. נשים לא. אשתי- בכלל לא. לדאבוני זה סיפור אמיתי שעשוי לא להתקבל טוב בקרב אנשים שאינם מחרבנים על ריהוט. אנחנו מאוד שונים בהרבה דברים ואני זקוק לאזור הספציפי שבו אני חי לבד כדי שהזוגיות תמשיך לעבוד היטב, כפי שתמיד היה ואני מניח שתמיד יהיה. לגבי הקטע של "היא עשתה דברים מדהימים לפני החתונה"- זה נכון. לפני החתונה הן כולן היו מגניבות. ואז הן עמדו מתחת לחופה ואז הן עשו ילדים. זה לחלוטין בסדר וזה העוגן שרובנו צריכים. אישה שהיא מאאאגניבה זה לא בהכרח מה שאני היתי רוצה לבנות שלי, יש להן גם ככה אבא דפקט שפעם עשה קקה על ספה. עם כל הכבוד, כל גבר צריך ברזומה מישהי מגניבה- הן עושות דברים מרשימים עם כל הנקבים בגוף- אבל להתחתן עם המגניבות זו טעות חמורה.
עוד נקודה: בשלג הגדול של 2015 (? 2014?) כל האזור של הר טייסים היה מושלג ואנשים היו נצורים בירושלים. אשתי לא מוכנה לצאת כמובן מהבית אז היתי צריך לשכנע אותה שיש מטרה ראויה ליציאה הזאת: לאכול חומוס באבו גוש. עולים את ציר הג'יפים- חוצים דרך העמק איפה שעין לימון, תיק תק אבו גוש. בפועל היתה נסיעת סיוט. שלג עמוק אמיתי, קור אימים שאי אפשר לצאת מהרכב. אבל הגענו לאבו גוש. כל הדרך LOW, רחוב ראשי של אבו גוש עם 20 סמ שלג ואין מפלסות. נכנסנו למסעדה, הבעלים היה בהלם. אני אמרתי שהכל על הזין שלי ושתיתי המון בירה. אכלנו. יצאנו. היא נהגה כי שתיתי. פעם ראשונה ב LOW. החליקה עם הרכב את כל היציאה מאבו שוקרי עד המדרכה ממול כולל בום. נלחצה. גאז. עלתה על מדרכה, נכנסה למישהו לחניה בבית. הורידה עץ קטן. פגוש ברזל אוכל הכול. לא נהגה יותר ברכב.
דווקא נשמעת ראויה.
ככה?
מכיוון שאתה התחלת בענייני ירידות, אותה תקופה פחות או יותר, סוף 2004/תחילת 2005, היתה אחת שנסעה איתי לאיזה טיול - מסיבה שאני לא זוכר יצאנו די מאוחר בשישי אחה"צ. החבר'ה האחרים כבר חיכו לנו. כשהגענו היה כבר חושך. מה היה בטיול למחרת, לא כל כך מעניין. מה שיותר מעניין וזה הקטע - זה שהגברת התחילה לתת עבודה פחות או יותר על כביש 4 בדרך דרומה ולא חדלה לפני צומת הערבה, או קצת אחר כך, בואכה חצבה.
אמיתי, ושככה יהיה לי טוב כל החיים. ולנהוג בסופה ככה מהמרכז לערבה ולהישאר מרוכז ובקו ישר פחות או יותר....
לפני שתתחילו לגחך, עדיף שתתאפקו כי היא כבר לא. לא רק לא איתי (ממזמן) אלא בכלל לא. לא איתנו הכוונה, כבר כמה שנים טובות.... אחת המחלות הסו-קולד "ארורות". ושיסלח לי אלוהים.
לגבי כלבות מקיאות, תומר.
הסוד, להכניס אותן לארגז של הטנדר כשהן עוד גורות שלא יודעות מהחיים שלהן, והן מתרגלות.
אה, וגם לתת להן אוכל רק בחניון לילה.
או. הקאות וכלבות.... כאן היה יכול להיכנס חתיכת סיפור על טיול ההקאות המפורסם. סיפור שבהתחלה אמנם לא היו בו כלבות אבל כן היו בו הרבה מאוד בשר ועוד יותר הרבה אלכוהול, ובעיקר כמה דמויות ידועות מהותיקים כאן. עשינו טעות של טירונים ואיך שהגענו לחאן בצפון-הערבה (לא משנה איזה) פירקנו יותר מדי בקבוקים לפני שהתחלנו במצוות הזבח.
למחרת, מכיוון שנשאר המון בשר, אכלנו סטייקים כבר לארוחת בוקר... ומי שאוכל בשר ב-09:00 בבוקר, צריך לשטוף אותו באלכוהול, אז אתם כבר מבינים איך נראה הטיול ואיך זה לעלות את ורדית כשאתה שיכור. רמז - קל נורא....
ועכשיו אני מגיע לכלבות..... אחד מהקבוצה, גם הוא דמות מוכרת, ששתה והשתכר פחות (אולי כי הוא בחור, איך נאמר, מגודל - אז ביחס לכמות האוקטנים שלגם, השתכר הכי פחות) בהיעדר תחרות מצד הזכרים האחרים שהיו סרוחים הלומי אלכוהול, הצליח לארגן לעצמו איזו כלבה צעירה מעובדות החאן. אנחנו היינו גמורים מהשתייה, אבל לא הצלחנו שלא להתעורר מהרעשים שהיו באוהל הבדואי כשהוא פירק לה את הצורה כמה מטרים מאיתנו....
boaz avrahami
20-01-21, 20:33
יוחזר הצהוב ויועתק אליו החומר הזה
אומנם לא זוגתי. אבל,
מהתקופה היפה עם הויטרה,
בשבת שמש לאחר שבוע גשם יצאנו לטיול במעלה גיתה.
המוביל עם דיסקו 2 דילג על המדרגות בקלות יחסית,
הויטרה כפולת הנעילות גם עלתה בקלות, שאר החבורה הסתבכה.
הרבה רצועות ומשיכות (אפילו הויטרה משכה פרדו קצר ....)
בקיצור, משהו כמו חצי שעה ואולי יותר של התחרבשות.
פתאום יוצאת האישה של המוביל בצרחות אימים עליו,
לאחר מכן נתנה את משפט המחץ !
"מחר תראה מה אני אעשה לך, 10000 ש"ח אני מגהצת בכרטיס שלך בזארה ..."
הייתי בשוק ! הבעל לא התרגש מהצעקות ולא מהאיום (שכנראה מתממש).
ואני בכלל לא ידעתי מה זה זארה ...
אמרתי שזאת לא הייתה זוגתי ???
רענן
אתם מעלים כאן נקודה פילוסופית מאוד חשובה. אני לא חושב שאשתי צריכה לטייל איתי. זו האמת. כי טיולים הם האזור הגברי שלי ושל החברים המאוד וותיקים שלי. אשתי היא שיא העדינות והקורקטיות והלהטיף לי מוסר. אני? פעם חירבנתי על הספה בסלון שלנו כי הייתי שיכור להחריד וחשבתי שזה סתם נאד ממש מוצלח ואף אחד לא בבית גם ככה אז למי אכפת שאני ערום. אני לא בא לשחק אותה ברלי, זה פשוט דברים שקורים ושגברים יכולים להבין את היופי האקזוטי שבהם. נשים לא. אשתי- בכלל לא. לדאבוני זה סיפור אמיתי שעשוי לא להתקבל טוב בקרב אנשים שאינם מחרבנים על ריהוט. אנחנו מאוד שונים בהרבה דברים ואני זקוק לאזור הספציפי שבו אני חי לבד כדי שהזוגיות תמשיך לעבוד היטב, כפי שתמיד היה ואני מניח שתמיד יהיה. לגבי הקטע של "היא עשתה דברים מדהימים לפני החתונה"- זה נכון. לפני החתונה הן כולן היו מגניבות. ואז הן עמדו מתחת לחופה ואז הן עשו ילדים. זה לחלוטין בסדר וזה העוגן שרובנו צריכים. אישה שהיא מאאאגניבה זה לא בהכרח מה שאני היתי רוצה לבנות שלי, יש להן גם ככה אבא דפקט שפעם עשה קקה על ספה. עם כל הכבוד, כל גבר צריך ברזומה מישהי מגניבה- הן עושות דברים מרשימים עם כל הנקבים בגוף- אבל להתחתן עם המגניבות זו טעות חמורה.
עוד נקודה: בשלג הגדול של 2015 (? 2014?) כל האזור של הר טייסים היה מושלג ואנשים היו נצורים בירושלים. אשתי לא מוכנה לצאת כמובן מהבית אז היתי צריך לשכנע אותה שיש מטרה ראויה ליציאה הזאת: לאכול חומוס באבו גוש. עולים את ציר הג'יפים- חוצים דרך העמק איפה שעין לימון, תיק תק אבו גוש. בפועל היתה נסיעת סיוט. שלג עמוק אמיתי, קור אימים שאי אפשר לצאת מהרכב. אבל הגענו לאבו גוש. כל הדרך LOW, רחוב ראשי של אבו גוש עם 20 סמ שלג ואין מפלסות. נכנסנו למסעדה, הבעלים היה בהלם. אני אמרתי שהכל על הזין שלי ושתיתי המון בירה. אכלנו. יצאנו. היא נהגה כי שתיתי. פעם ראשונה ב LOW. החליקה עם הרכב את כל היציאה מאבו שוקרי עד המדרכה ממול כולל בום. נלחצה. גאז. עלתה על מדרכה, נכנסה למישהו לחניה בבית. הורידה עץ קטן. פגוש ברזל אוכל הכול. לא נהגה יותר ברכב.
מתגעגעים אליך בפייסבוק. באבא גזור. ( או איך שזה נקרא )
Sent from my iPhone using Tapatalk
אתה בעצם שואל מי יודע שאשתו גולשת בג'יפולוג?
:p..
ממשיכים...
שוב בענייני נשים אבל לא אשתי (בינתיים אני נזהר...)
לפני מספר שנים יוצא עם קבוצת חברים כשאני מוביל לדרום הרחוק.
איפשהו באזור נחל ניצנה, מגיח H1 עם רעש וצפצופים וחוסם לי את הדרך.
מההאמר קופצת סמלת עם נשק שרצה אלי בצעדים מהירים ומסמנת לי לפתוח את החלון.
"לא ראית שאני מסמנת לך לעצור?"
לא...
"למה אתה נוסע פה בשטח"?
כי אנחנו מטיילים ושבת היום, יש בעייה?
"כן !! אתה יודע שיש צו אלוף ואסור לך להיות פחות מ-3 ק"מ מכביש 10 ומגבול מצרים"?
ברור שאני יודע, (מסתכל ב GPS), אני לפחות 7 ק"מ מהגבול ומתרחק. מה הבעייה?
"תסתובב חזרה עכשיו !! אסור לך להמשיך דרום מזרחה !!"
סליחה.. אני בכלל מתקדם צפון מערבה (מעיף שוב מבט ב GPS לראות את הכיוון)
היא הולכת לכיוון ההאמר וצועקת לנהג המפוחד שלה: "תוציא את המפה !!"
חוזרת עם מפה צבאית מנוילנת ומסתכלת עליה כאילו היא מבינה איפה אנחנו נמצאים...
To make a long story short...
לא היה לה מושג איפה היא נמצאת, היא והנהג התברברו ובסוף הם הצטרפו לשיירה שלנו כדי שאכוון אותם לשביל שמגיע ישר לכביש 10 בלי פניות.
וכמובן שיש תמונות כי החברים צילמו את האירוע.
יוחזר הצהוב ויועתק אליו החומר הזה
נראה לי שנמצאה המקבילה של ״הגיע החופש הגדול״.
נראה לי שנמצאה המקבילה של ״הגיע החופש הגדול״.זה כבר יותר בסגנון של עברו כבר יותר מ20 יום במילואים.
Sent from my SM-G970F using Tapatalk
נראה לי שנמצאה המקבילה של ״הגיע החופש הגדול״.
הגיע "הסגר הגדול"!!
מאיפה להתחיל...
מעלה ורדית.. מגיעים למטה, מכבים רכבים ועוצרים דקה לפניי המלחמה.. אישתי הולכת להשתין, אני בינתיים "חם" על המעלה ומתחיל.. אחריי כמה נסיונות אני למעלה, אישתי צועקת עליי בקשר: "מניאק!! לא יכלת לחכות לי??"
משלט 21 כשכבוע לפניי שהוא נסגר, נסענו החבר'ה הקבועים ואישתי הצטרפה עם הג'ימני הלא נעול שלה, בחלק האמצעי והכי קשה היא נאבקת.. מנסים ימינה שמאלה ולא הולך.. אני משתדל לרסן אותה שלא תשתולל.
היא: "אפשר לנסות בנחישות?"
אני "כן אבל לא להגזים"
את מכת הגז שבאה אחריי זה, הסנטימטר מהבור שיהפוך את הג'ימי, והפירפורים , אני בוחר לשכוח.. היא עלתה.
נחל צין קלאסי, אנחנו מטיילים אני והיא בסיקס. מיד אחריי מעבר הנחל הרחב אני שומע רעשים מוזרים.. מסתבר שאחד הברגים של הנדנדות נגזר, עד כאן לא נורא, פשוט להחליף בורג, אבל הבעיה הייתה שהבושינג עף בדרך. אני מתחיל להוציא כלים ולהכי הכל להחלפה, ושולח אותה לחפש את הבושינג האבוד.. כעבור 10 דקות היא חוזרת בצעקות "מצאתי! מצאתי!" האבדה נמצאה כ100 מטר מאיפה שעצרנו... לימים היא מספרת את המור"ק בו היא הלכה קילומטרים, חצתה נחל זורם ונאבקה במדבר על מנת למצוא את החלק האבוד שבלעדיו כנראה היינו מתים.
אשתי אף פעם לא "משתינה" היא רק הולכת לעשות פיפי...
אין לי מושג מה יהיה ב30 שנים הבאות, אבל בינתיים, טפו טפו, כבר 22 שנים, הכול זהב בתחום הזה.
צ'מע חנן, איך אני אסביר לך את זה.
אשתך זה כמו לנדקרוזר 2010 יד ראשונה עם 90 אלף ק"מ, שלא ראה שטח ועם הסטוריית טיפולים מלאה, שקנית ב80 אלף שקל כי הבנאדם היה יום לפני טיסה לרילוקיישן.
בקיצור אשריך, אישה נדירה יש לך.
אממה, תשמור עליה מאוד כי זה דגם ממש מבוקש. שמעתי שיש מנעול הגה אדום כזה.. ;)
האם ניתן לשלב בין 2 העולמות או שנדונו לטיולי בדד עם הילדים?
תתקשר אלי. גרשון.
תתקשר אלי. גרשון.זהו הרגת אותי.
הלכתי למות
Sent from my Redmi 8A using Tapatalk
מוני אורבך
21-01-21, 10:45
אגב, תגיד תודה שהילדים רוצים לטייל איתך זה ממש לא מובן מאליו.
הילדה שלי כל השנים טיילה איתי.
ואז היא התגיסה נהיתה קצינה, וכבר אין זמן לטיולים )-:
אז עברתי לאופנוע..
אצלנו זה בכלל הפוך. אשתי רוצה טיולי שטח עם לינה ואני מסביר לה שהספיקו לי 20 שנה מילואים (שלחתי לה את הטלפון של רענן, שיסתדרו בינהם).
הייתי צריך למכור את הג'יפ כדי שהיא תפסיק לבקש.
ליאור
אצלי יותר גרוע.
היא רוצה טיולים עם לינה בשטח, אבל בלי נסיעה בשטח.
ולאחרונה הודיעה שהרכב 4×4 הבא חייב להיות בנזין כי "הדיזל מסריח ברמה שעושה אותי חולה".
אז תושבי פורום רנגלר, תתכוננו...
אצלי יותר גרוע.
היא רוצה טיולים עם לינה בשטח, אבל בלי נסיעה בשטח.
ולאחרונה הודיעה שהרכב 4×4 הבא חייב להיות בנזין כי "הדיזל מסריח ברמה שעושה אותי חולה".
אז תושבי פורום רנגלר, תתכוננו...
זה דווקא הגיוני ומסתדר.
טיולים רגליים, לינה בחניוני לילה...
אצלי יותר גרוע.
היא רוצה טיולים עם לינה בשטח, אבל בלי נסיעה בשטח.
ואוו !
שתמצא את הפטנט עדכן אותי, אני באותה בעיה.
רענן
שום בעיה
מורידים בכניסה לשטח ....
ונפגשים בחניון לילה
הפרדת רשויות כהילכתה
Sent from my SM-A530F using Tapatalk
שום בעיה
מורידים בכניסה לשטח ....
ונפגשים בחניון לילה
הפרדת רשויות כהילכתה
Sent from my SM-A530F using Tapatalk
ניסיתי את זה ..
היא רצתה שאני אבוא איתה ברגל .. ואז אני אלך בחזרה ואביא את האוטו שנשאר בדד אלפי קילומטרים מאחור ..
1 :
11 שנים אחורה , טיול ראשון עם מי שהיום היא הקמבצית . שלושה ימים לרמת הגולן.
לא היה מעיין שלא טבלנו, תצפית שלא תיצפתנו , נחל שלא ניחלנו ....
ביום השלישי לטיול היא אומרת לי : " רגע , אבל מתי מגיעים לרמת הגולן...?"
2:
בשנתיים האחרונות , הבנות שלנו כבר יחסית גדולות , אז בכל טיול , אני תמיד בנסיעה שואל שאלות את הבנות כדי לערב אותן בטיול וליצור עניין .
לא חשוב איפה אנחנו מטיילים : בנגב , ברמה, או בחו"ל....- בכל פעם שאני שואל אותן " מי יודעת איזה נחל זה ?" אשתי ישר קופצת : " צין!!"
זה כמו הטיפים שאני נותן לחניכים בערבה.
אם שואלים אתכם איפה אתם, ואין לכם מושג, תגידו או ציר המעיינות, או דרך הבשמים. רוב הסיכויים שתפגעו.
1 :
ביום השלישי לטיול היא אומרת לי : " רגע , אבל מתי מגיעים לרמת הגולן...?"
אחד החזקים!
לא בדיוק שטח, אבל כן טיול ונהיגה ונשים עם הגיון שנוי במחלוקת.
רקע לסיפור: יש לי רשיונות לכל דבר על גלגלים מקטנוע ועד משאית, כולל ציוד תפעולי. מספר קורסים לנהיגה מתקדמת ושליטה במצבי חירום. נסיון של מעל עשור ומאות אלפי קילומטרים של נהיגה בכל העולם, הרוב באירופה שאני מתגורר בה לסירוגין מאז 2008, אבל גם ביבשות אחרות וכמובן בכבישי ישראל. לא מחזיק מעצמי לואיס המילטון אבל גם רחוק מלהיות נהג סטנדרטי - רואה כל סיטואציה מנק' מבט של נהג ורוכב, מבין היטב את הסיכונים בכביש, ויודע איך להתמודד איתם. לא מעט זמן וכסף הושקעו בלהפוך את עצמי לנהג הכי טוב שאני יכול להיות. לראייה, אפס תאונות או ארועים מ-2007 ועד היום, גם בכבישים מושלגים וגם בתנאים שאנשים נורמליים לא היו בכלל מנסים לנהוג בהם.
קיץ 2020. אאודי Q3 חדשה ועמוסה בכל מערכות הבטיחות האקטיבית נוסעת בכבישי הפירנאים. עלמת חן לטינית יושבת לצדי ואנחנו שמים פעמינו לאחד הפארקים הלאומיים של ספרד. הכביש נהיה קצת מפותל ואני נוסע במהירות שתואמת לתנאים, בערך 60-70 וקצת מעל זה בישורות. רחוק מאד מגבולות האחיזה או שדה הראייה. חלום של כל נהג.
העלמה מבקשת שאאט בעיקולים, לא כי יש לה בחילה או משהו אלא כי 'היא מרגישה שזה לא בטיחותי'. אני בוחן את הסביבה ורואה לפניי אספלט מושלם, מזג אוויר נהדר, רכב מודרני, וכל מה שהפוך ממסוכן. היא 'מרגישה'... וכשאני מסביר (לא בפעם הראשונה) שאני כשיר ++ לשפוט את המצב בכביש ולנהוג בהתאם, היא לא משתכנעת ומתחילה לזיין לי במוח על כך שכל הגברים חושבים שהם נהגים טובים. כמובן שהיא גם לא רוצה לנהוג בעצמה, כי היא מודה שהיא גרועה בזה ויש לה רקורד של תאונות אפילו עם רשיון B בקושי. אבל עדיין אומרת לי איך לעשות את זה.
הייתי רוצה לומר שהסקס אח"כ היה שווה את זה, אבל לא. היא פשוט ידידה שלי ומעולם לא היינו בקטע רומנטי, סתם חברים. נפגשים על קפה, מדברים על החיים, מדי פעם יוצאים לטיול. מותק של בחורה בד"כ, הייטקסיטית, אינטליגנטית למדי, חוץ מהקטע הדבילי הזה. היא בטוחה שתאונות 'קורות' לכולם (אני גורס שתאונות נגרמות, ע"י אנשים לא כשירים) ולפי הלוגיקה הזאת כל הטיעונים שלי אינם תקפים משום שממילא אין לנו שליטה על כלום.
אני חושב שזו מגבלת מערכת שלהן. באג בסיסי בתוכנה, שגורם להן (לא לכולן אך לאחוז ניכר) להתלונן מבלי לטרוח להיכנס לעובי הקורה או לנסות להעריך את המצב באופן רציונלי. אחת מני סיבות רבות שאני נשאר רווק.
גברים ממאדים ונשים דפוקות בשכל.
דווקא נשמעת ראויה.
יש לי לא מעט סיפורים שמתחילים ב"העמסנו את הרכב" ומסתיימים ב"החזקתי לה את השיער כשהיא הקיאה". משום מה כשאני נוסע עם החבר'ה שלי- כל שקשוקה זה כמו כוכב מישלן. אוהל נפתח כמו במסדר. כל חתיכת ציוד נכנסת בדיוק במקום שלה והאוטו אוכל אחת לעשר. עם אשתי, הכל חרבאנה. אני פותח שולחן על תל נמלים, הגזיה מתפוצצת, נשבר הטרנספר, נשבר הזין.
לאשתי שתחיה יש כוח על: להיות מאוד לא מרוצה. אבל נראה לי שהטיול המיתולוגי שגמר לה את הרצון לטייל אי פעם היה עוד בימים של הספורטאז' (האסלה הנעולה)- נסענו משדה בוקר למרזבה בירידה לפני ככה שש שבע שנים. עם אייל EYSHAM ועזרא יצחק שאז עוד היה לו ZJ. דאז היתה לי רק ילדה אחת.
אשתי התחילה להקיא כבר באזור הגשר של התחלת המסלול. אבל להקיא של טיסה במטוס קרב, הקאות בלתי נשלטות, עם "הווועעעע הווועעעע" שיוצא רק מים. והיא, שתהיה בריאה, אמא של הפולניות. הדרייב שלה בחיים הוא להראות כמה היא לא מרוצה. ועם קיא על החולצה זה בכלל נראה פוטוגני. מן הון להון, אני ישר נכנס לפוזה של "בלי סיום מסלול אין כומתה" ומשחק אותה יענו סוף המסלול זה כולה 3 קילומטרים קדימה. ואשתי אשכרה עוד מעט מתעלפת, אבל ברמות שאני אשכרה מתלבט אם לתת לה עירוי.
מפה לשם, מגיעים למרזבה. אני כל הזמן אומר לה שאו טו טו כביש הערבה. ואז נפתח לה הקניון של המרזבה. ובשביל מי שלא יודע מה זה מרזבה ולא מכיר את המסלולים שלנו, זה נראה כמו לרדת רב קומות. ואני בן זונה, לא יורד מהשפ"ץ אלא דווקא מהמדרגות. בקיצור בראש המדרגות היא יוצאת מהאוטו. לוקחת את הילדה. ופורצת בבכי, אבל בכי ברמה של "אמריקאים יקרים, חשבנו שלעולם לא תשחררו את מחנה ההשמדה ותצילו אותנו". ותוך כדי, היא מקיאה. ויורדת את המרזבה ברגל - ובוכה. ומקיאה. ואז קולטת שהיא יורדת את המדרגות, ברגל, ומקיאה ובוכה תוך כדי. אז היא חוזרת למעלה- ברגל - ויורדת מהשפץ ברגל - ובוכה תוך כדי. ומה זה מקללת, ברמה של ביוב. וכמובן שמתקשה לרדת ברגל את השפ"ץ תוך כדי בכי אז היא מתיישבת על התחת כמו במגלשה ויורדת את המרזבה על התחת, מבחינתה היא יורדת את האוורסט והבת שלי, כאילו, מדלגת את זה באושר. אני כאילו, כל כך בשוק מהסיטואציה, שאין לי מושג איך זה יגמר לעזאזל. כאילו, איזו רבנות לגירושין יש בכביש הערבה.
מפה לשם הנשים הקימו בתחתית המרזבה סוג של בית חולים שדה ופשוט ישבו שם שעתיים עד שאשתי חזרה לחיים. זו היתה חוויה מחרידה. חזרנו הביתה והיא פשוט נכנסה למונית ונסעה לתל השומר. התייבשה קשה. מאז היא לא טיילה איתי, חוץ ממסלולים קטנטנים ליד הבית.
בתמונה: אשתי עם שקית הקאה - אשכרה שקית זבל. ובנקודת ההתאוששות בסוף המרזבה
132489
132488
132487צחקתי בקול...
סחטיין על הכתיבה המרשימה.
Sent from my SM-G970F using Tapatalk
הזה. היא בטוחה שתאונות 'קורות' לכולם (אני גורס שתאונות נגרמות, ע"י אנשים לא כשירים).
המשפט הזה מעיד, שלמרות הרזומה שאתה טוען שיש לך, לא רכבת מספיק.
לפחות לא בארץ.
boaz avrahami
21-01-21, 21:16
עובי החומר זו סיבה מספיק טובה?
אז הנה עוד סיפור נשים מהשטח שמתחבר לכל הגרושים פה:
לפני כמה שנים, שכנה קרובה התגרשה ונשארה עם 4 ילדים. אישתי "זכתה" להיות זו שכל הבכי והסיפורים של הגרושה הטרייה מגיעים אליה. מספר ביקורים ביום ועשרות שיחות טלפון.
חשבתי, איך יוצאים מזה, איך אני נותן לאשתי ולי קצת שקט?
והתשובה כמובן... יומיים במידבר באזור שאין קליטה !
טוב, קבעתי טיול, הזמנתי כמה חברים וחיכיתי לסופ"ש להתנתק קצת...
כמובן שכל הזמן ברקע אשתי עם ג' (הגרושה הטרייה) בטלפונים אינסופיים והן מדברות על הכל, כולל הטיול..
יום לפני הטיול, אשתי אומרת לי שגם ג' רוצה להצטרף עם הילדים כי היא חייבת להתנתק קצת... הבנתם? להתנתק אבל להשאר עם אינפוזיה מחוברת לאישתי.
יש לאחיה פאג'רו שהוא ילווה לה והיא תסתדר, מקסימום אשתי תנהג בשבילה. העיקר היא חייבת להתנתק...
לא נותרה לי ברירה והסכמתי.
ביום המפגש אני מגיע עם האישה והיא עם ארבעת הילדים בפאג'רו.
טוב נוסעים לנקודת המפגש, נסיעה מנהלתית ואשתי כמובן כל הזמן בטלפון עם ג'.
מגיעים לנקודת המפגש, עוד כמה חברים מחכים שם וכשיוצאים מהרכב ג' מתלוננת לאשתי שהילדים משגעים אותה מאחור, שחייבים לפזר אותם ברכבים האחרים. מה רכבים אחרים? כל אחד הוא תא משפחתי מסודר והתכונן לטייל ככה.
בקיצור, אישתי עברה אליה כדי שיהיה לא נעים לילדים מאחור לריב והילדה הגדולה (16) עברה אלי.
מתחילים להתקדם לכניסה לשטח ואני קצת מפתח שיחה עם הילדה, לא נעים, היא לא במצב פשוט אחרי הגירושין.
ילדה נחמדה, יפהיפיה, שהיום כבר דוגמנית בארץ ובחו"ל ואפילו השתתפה בתוכנית ריאליטי רבת רייטנג (אבל זה לא העניין ולא הכיוון שאתם חושבים).
מגיעים לכניסה לשטח, עוצרים ומורידים אוויר, בודקים קשר וחזרה לרכבים.
מתחיל לנסוע, משלב 4X4 , אהה.. ואני עם רכב ברזנט ומוביל אז החלונות פתוחים וגם ככה הג'יפ לא אטום.
לא עוברים מאה מטר ואני מתחיל לחטוף צעקות בג'יפ "אבק !! אבק !!, השיער שלי !! הילדה הפכה למפלצת צווחנית.
ניסיתי להרגיע אותה שככה זה בטיולי שטח, שבכל מקרה היא תתמלא אבק וזה חלק מהחוויה.. לא עזר.
עכשיו אני ליד ילדה בת 16 שבוכה לידי ומנסה להתקשר לאמא שלה, אממה... אין קליטה! הילדה לא מכירה מצב כזה של אין קליטה ולא מבינה למה הטלפון לא עובד והבכי נעשה עמוק יותר.
נשברתי, עצרתי, היא חזרה לאמא שלה, ואחרי דין ודברים, פירססתי, ליוויתי את המשפחה חזרה לכביש ושחררתי אותם חזרה לדרכם הביתה.
הרווחנו בסוף את השקט בטיול, לי ובעיקר לאשתי, אבל הילדה מאז לא דיברה איתי. וחבל.. יש לה חברות משהו משהו.. שכולכם מכירים מכל המדיות. ;););)
המשפט הזה מעיד, שלמרות הרזומה שאתה טוען שיש לך, לא רכבת מספיק.
לפחות לא בארץ.
להפך, מנוסה מספיק כדי לא לרכב שם בכלל, וגם באירופה משתדל להימנע מלהרכיב אנשים אחרים כשאני על דו"ג.
מבלי להיכנס לדיון ארוך ונפרד, רוב תאונות מכונית-אופנוע או מכונית-אופניים נגרמות ע"י נהגים ללא נסיון רכיבה ורוכבים שלא מעריכים נכון את הסיכונים בדרך. מקרי קצה כמו של טל שביט, שבהם הנהג פועל ברשלנות פלילית ולא משאיר לרוכב סיכוי, הם נדירים מאד.
בכל אופן, במקרה שתיארתי לעיל ההבדל היה בגישה לחיים ולא רק לנהיגה. בכל מה שאנו עושים ישנה מידה של סיכון ברקע, אבל יש אנשים שברמה הבסיסית ביותר רואים עצמם כקורבן של נסיבות מוכתבות מראש וחיים בפחד מתמיד, ויש כאלה שפועלים ע"מ לשפר את עצמם ולשלוט בגורלם ככל הניתן.
ואני אומר הכל עניין של הרגל.
בטיולי השטח הראשונים צרחות "אתה לא נורמלי!! אתה לא מתכוון לעלות את זה.. תעצור אני רוצה לרדת..." ועוד..
אחרי כמה טיולים...אחד המעלות הקשים יותר (לא זוכר איזה) אפילו לא טרחה להרים את העיניים מעיתון סוף השבוע... (כן אז עוד קראו עיתונים מנייר)
באותו עניין, לפני כשלושה שבועות הנכדה בת השלוש מתארחת אצלנו לסופ"ש. חייבים להתאוורר מהסגר. יאללה פיקניק ביער קולה (מאחורי אלעד). הנכדה והצודקת יושבות יחד מאחור. בירידה לשטח צווחות עונג של הנכדה על כל קפיצה ומהמורה...הקטנה פשוט דרשה סבא עוד "בום" ועוד "בום"...
לשמחתי הנכדה גדלה במושב והאבא שלה (הבעל של בתי) אוהב שטח ומטייל איתה בשטחי המושב עם כל דבר שיש לו גלגלים (קלנועית, טקטורון, קטנוע, ג'יפון, אופניים ומה לא..)....זה חינןך נכון לטעמי.
גם הנכד בן השנה מקבל חינוך נכון
132506132507
בכל מה שאנו עושים ישנה מידה של סיכון ברקע, אבל יש אנשים שברמה הבסיסית ביותר רואים עצמם כקורבן של נסיבות מוכתבות מראש וחיים בפחד מתמיד, ויש כאלה שפועלים ע"מ לשפר את עצמם ולשלוט בגורלם ככל הניתן.
+1
כל כך נכון.
אני נתקל בזה בכל שבוע.
הילדה מאז לא דיברה איתי. וחבל.. יש לה חברות משהו משהו.. שכולכם מכירים מכל המדיות. ;););)
אחרי יום בשטח בפרוייקט של יבואנית רכבי שטח ידועה עם ערב רב של דוגמניות ושאר מפורסתמות, כנראה היתה שם הילדה הזו, והיו החברות שלה - אתם ממש לא רוצים להכיר את חבורת הפקאצות האלה. יפות? כן. הן כוסיות ויפות שזה כואב, כואב אתם יודעים איפה..... אבל ליופי שלהן מתרגלים נורא מהר ואחרי חצי שעה זה כבר לא אישו.
רק אי אפשר להתרגל לכמה שהן סתומות, שטחיות וקשקשניות כמו לול תרנגולות. אשתו ה"רגילה" של כל אחד כאן, שמה אותן בכיס הקטן.
אחרי יום בשטח בפרוייקט ....
רק אי אפשר להתרגל לכמה שהן סתומות, שטחיות וקשקשניות כמו לול תרנגולות. אשתו ה"רגילה" של כל אחד כאן, שמה אותן בכיס הקטן.
במקרה שלה זה לא מדוייק. הייתה תלמידה מצטיינת (כן עם "צ") בבית הספר והיום כבר לומדת שנה שניה באוניברסיטה מקצוע שלהתקבל אליו צריך פסיכומטרי מאוד גבוה. (לא אוסיף פרטים כדי לא לחשוף..). אז כמו שאתה בעצמך אומר דרור - אסור להכליל, אבל בממוצע אתה אעפס... קצת צודק.
נדמה לי שזה היה בשנת 1999. היה לי רנו טראפיק 4X4
עם 10 מושבים לנוסעים.
נזקקתי אז לסכום הגון כדי לבנות תוספת לבית.
פרסמתי בעלון המקומי שאני עושה טיולי שטח למשפחות.
לרוב, האמהות לא היו מצטרפות.
עם משפחה אחת שבאה בהרכב מלא, ירדתי את מעלה יבנאל.
הילדים היו באקסטזה, מבסוטים עד הגג, נהנים מכל מדרגונת.
ואז אני רואה במראה את אם המשפחה תופסת בחוזקה את הכסא שלפניה
בפנים חיוורות כסיד, ממלמלת פסוקי תהילים ודמעות מעיניה.
בעלה שישב לידי לא חש במה שעובר על אשתו. (יאמר לזכותה)
אני שואל אותו אם הוא פוחד. הוא ענה לי. "שמעון, אני מכיר אותך בתור
טיפוס שלא מתאבד. אם אתה נוסע כאן, סימן שהכול בסדר".
(לוגיקה גברית)
מיותר לציין שהמשך הטיול היה רק בדרכים סלולות ונוחות.
(דרישה חד משמעית מצד האמא)
איך זה שתמיד שאנחנו יורדים לבד בג'יפ דרומה לטיול גברים, באחת הטרמפיאדות שכוחות האל עומדות שתי בחורות ומאותתות לטרמפ..
ואז, איך שאתה מאט, יוצא מתוך התחנה, מהמחבוא, גבר זרוק עם שיער בקבוקים וזקן, לבוש שכבות וכל התיקים שלהן עליו ומתקדם לך לעבר הג'יפ.
ואתה מחזיר את הרגל לגז וממשיך הלאה כאילו בטעות האטת...
איך זה שתמיד שאנחנו יורדים לבד בג'יפ דרומה לטיול גברים, באחת הטרמפיאדות שכוחות האל עומדות שתי בחורות ומאותתות לטרמפ..
ואז, איך שאתה מאט, יוצא מתוך התחנה, מהמחבוא, גבר זרוק עם שיער בקבוקים וזקן, לבוש שכבות וכל התיקים שלהן עליו ומתקדם לך לעבר הג'יפ.
ואתה מחזיר את הרגל לגז וממשיך הלאה כאילו בטעות האטת...
היחפן המכונם הנ"ל הוא חלק מהפק"ל של כל בחורה שעומדת לבד בטרמפיאדה נידחת.
לא תמיד (וזה לא קשור לנושא יותר מדי). כשנסעתי דרומה עם יותם לטיול בר מצווה, ביום לפני השטפונות עמדו בטרמפיאדה מדרום לירוחם שתי עלמות חן עם תרמילים גדולים - בלי אותו ברנש. הן עלו לקמפר בהתלהבות ממש 'זה החלום שלנו' וכאלה. לקחנו אותן לשדה בוקר נראה לי...
אני יודע שבראש המלוכלך שלכם זה מתפתח אחרת אבל זה היה רק טרמפ ושיחה בדרך על טיולים ושטפונות. וזהו.
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
עכשיו הבנתי מי אלו שתי הסטודנטיות במכללת שדה בוקר שמסתובבות מחויכות כל היום עם חולצות ג'יפולוג...
גם הנכד בן השנה מקבל חינוך נכון
132506132507
לגמרי חינוך נכון.
החברה שלי חווה חינוך מוטורי נכון מגיל צעיר (מאוד).
זה בה לידי ביטוי בשליטה טובה ומוכנות למצבי קיצון שעולה בהרבה על הנהגים (החדשים וגם הלא) בכביש.
Sent from my iPhone using Tapatalk
היחפן המכונם הנ"ל הוא חלק מהפק"ל של כל בחורה שעומדת לבד בטרמפיאדה נידחת.
לפני אי אלו שנים, בכיוון של 25+, בשישי אחהצ נוסעים לעין עקב, קפיצה קטנה של תושבי האזור שהולכים לבריכה.
בצומת טללים רואים בחורה בשרוואל ושאר פריטי הלבוש המתחייבים, תיק קטן והמסרוח היחפן עם הראסטות לא קופץ מאחורי הטרמפיאדה..
לאן?
״לאילת״
בת כמה?
18, עונה בגאווה שרק בני 18 יודעים להגיד ותמימות לקפוץ לג’יפ עם 2 צעירים שהרגע פגשה ולנסוע לתוך המדבר למקום שאין לה מושג איפה הוא.
מה את מחפשת באילת? בעין עקב כבר היית?
״יאללה לעין עקב!״
מגיעים למעין, ובנוהל סקינידיפינג.
הגיברת לא מתבלבלת והבגדים נשארים על הסלע.
הורדנו אותה בחזרה בכביש 40 ובשבוע שאחרי חיפשנו בעיתונים אם יש מודעת חיפוש נעדרת..
כבר הרבה שנים שאני לא עוצר לטרמפיסטיות. זה רק צרות.
*יוצאים מן הכלל מקרים של פיקוח נפש- מקומות בעייתיים באמצע הלילה וכו...
העולם שלנו עולם ציני ואכזר ולך תדע איזה מטורללת אתה מעלה ואיזה סיפורים היא תמציא עליך.
כבר הרבה שנים שאני לא עוצר לטרמפיסטיות. זה רק צרות.
*יוצאים מן הכלל מקרים של פיקוח נפש- מקומות בעייתיים באמצע הלילה וכו...
העולם שלנו עולם ציני ואכזר ולך תדע איזה מטורללת אתה מעלה ואיזה סיפורים היא תמציא עליך.אתה צודק ואני מסכים בגדול....
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
כבר הרבה שנים שאני לא עוצר לטרמפיסטיות. זה רק צרות.
*יוצאים מן הכלל מקרים של פיקוח נפש- מקומות בעייתיים באמצע הלילה וכו...
העולם שלנו עולם ציני ואכזר ולך תדע איזה מטורללת אתה מעלה ואיזה סיפורים היא תמציא עליך.
אתה צודק לחלוטין.
היינו צעירים ולא בהרבה מבוגרים ממנה.
והיינו 2, אז יש לפחות יש עוד מישהו לחזק גרסה.
שנים רבות שאני לא עוצר לטרמפיסטים כלל ובטח לא טרמפיסטיות, אם זה לא מה שנראה כפיקוח נפש.
מכיר מ-2 חברים קרובים כמעט ונפגע ממטורללות שעלו על הרכב.
2 בלילה, אני ואשתי בדרך לצימר ברמת הגולן אחרי שבחדשות הבטיחו "הרמה תתעורר למעטה של שלג לבן וצח" מה לא ניסע?
מגיעים לצומת גונן, קור כלבים, בצומת עומדת לבד ילדה אולי בת 15 עם שלט "מצוק עורבים", מה לא נעצור לקחת אותה?
עצרנו, לקחנו, ובכמה דקות שהיו לנו איתה עד מצוק עורבים בקצה העליה, היא נשמעה לנו נורמטיבית לגמרי, פשוט נאיביות של ישוב קטן שהחיים שלה מתקדמים בטרמפים ממצוק עורבים לחברים בקיבוץ גונן וחזרה.
boaz avrahami
22-01-21, 16:21
לא תמיד (וזה לא קשור לנושא יותר מדי). כשנסעתי דרומה עם יותם לטיול בר מצווה, ביום לפני השטפונות עמדו בטרמפיאדה מדרום לירוחם שתי עלמות חן עם תרמילים גדולים - בלי אותו ברנש. הן עלו לקמפר בהתלהבות ממש 'זה החלום שלנו' וכאלה. לקחנו אותן לשדה בוקר נראה לי...
אני יודע שבראש המלוכלך שלכם זה מתפתח אחרת אבל זה היה רק טרמפ ושיחה בדרך על טיולים ושטפונות. וזהו.
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
תשמע, איך שלא תהפוך את זה אנחנו מבינים שלא היה להן מקום מלפנים.
אז מה נשאר אם לא לדמיין אותם מאחור ולחשוב מי מבינכם נהג ומי נהל שיחה עירה על המיטות מאחור.
חנן-ג'יפולוג
22-01-21, 16:45
אוף טופיק וזה, אבל בחייאת (sgill, תקרא), לא חייבים לדווח כאן על כל נאד נשי.
כבר הרבה שנים שאני לא עוצר לטרמפיסטיות. זה רק צרות.
*יוצאים מן הכלל מקרים של פיקוח נפש- מקומות בעייתיים באמצע הלילה וכו...
העולם שלנו עולם ציני ואכזר ולך תדע איזה מטורללת אתה מעלה ואיזה סיפורים היא תמציא עליך.
וואלה קרה לי. מאז לא לוקח בנות/נשים כשאני לבד.
נסעה איתי כברת דרך ארוכה ורצתה שאכניס אותה לאיזה יישוב מרוחק כמה ק"מ מהכביש שבו נסענו. סירוב מנומס ומנומק נענה באיום בתלונה על הטרדה. לא הייתה לי ברירה. מאז נדה, לא לוקח.
מאט לידן, מסתכל בפנים, מגחך, ונותן גז. כמובן שרובן לא כאלו, אבל היום לך תדע.
אוף טופיק וזה, אבל בחייאת (sgill, תקרא), לא חייבים לדווח כאן על כל נאד נשי.דווקא נאד נשי נשמע כמו אירוע ראוי לספר, בהנחה וסיפור הרקע תורם והוא נכתב ע"י מי שיודע לנסח.
דרור, בטוח יש לך משהו בשרוול...
Sent from my POCOPHONE F1 using Tapatalk
סתם לידע כללי, הקוויף, או "נפיחה וגינאלית" בשמו המקצועי הוא תופעה תקינה לחלוטין. ובאמת שסיפורי הטרמפיסטיות מעניינים את הקוויף. חזרה לנשותינו האיומות בבקשה:
כל פעם לפני חופש סוכות/פסח - בוא ניסע לכמה ימים לפחות 4-5 , אני מתכנן טיול ואיפה נישן , היא - סומכת עליך מראה לה תמונות באינטרנט ובמפות . מגיעים לקראת ערב , היא - פה אתה רוצה לישון ?!! " אין פה אפאחד! , יש פה מלא אנשים , שקט פה , רועש פה לא נראה לי המקום הזה".
למחרת היא - "אני , מצידי עכשיו חוזרת הביתה " .
לך תבין אותן..
בדיקת שפיות,
זה רק אצלי שגם אחרי 20שנה היא שואלת כל פעם מחדש כאילו זו הפעם הראשונה שיוצאים לשטח, ״מה לארוז בתיק בגדים״?
רכב מסעות קומפלט+קניות+טפ״ש אני מספיק לפני שהתיק בגדים סגור.
ואני אמשיך את דורון....וכולם כבר יושבים באוטו חגורים ומחכים לגברת שתביא את עצמה לאוטו [emoji35]
בעבר אהבתי להתארח במג'יק סאן רייז
(לא בגלל ההכל כלול, אלא בגלל שאין קומות שנתן הרגשת צימר),
היה שם סידור שיום לפני בשעה 16:00 אפשר להזמין אטרקציות בחינם ליום שמחרת.
אחת מהאטרקציות, טיול ג'יפים בסביבה, כמובן שהזמנתי.
מקבלים שעה לחכות בחוץ לג'יפים.
האישה עם הילדה בלובי, אני מהחדר מתקשר אליה שתשים עין מתי מגיעים הג'יפים לאיסוף של הקבוצה.
עובר הזמן + 7 דקות מטכלי, שואל, מה קורה ? אומרת, לא הגיעו.
אני מגיע ללובי ורואה 3 ג'יפים (כנראה גפ"ס) סטייל גבעת חלפון חונים בחוץ ודיי עמוסים באורחים.
אומר לה, הג'יפים בחוץ, למה לא תפסת מקום ?
אין ג'יפים עונה בנחרצות , יש ג'יפים , הנה תסתכלי מול העיניים שלך.
אה, מה, זה ג'יפ ? בזה נסע בשטח ? ( אצלה בראש ג'יפ = פראדו / פאג'רו )
ההמשך היה טיול בספסל קרש אורכי עם הרבה אבק שדרש בסיום חפיפה ופן.
כמובן שחטפתי חזק עד סוף הנופש.
אני לא יודע אם זה קשור,
אבל מספר הטיולים שהצטרפה אליי אפשר לספור על כף יד אחת וישארו אצבעות עודף.
רענן
מתכננים כבר כחודש וחצי. לוקחים חופש מהעבודה, שבוע עבודה (אחה"צ)בהעמסת הנגרר וערב לפני, כשהכל כבר מוכן, בזמן ארוחת ערב, בולעת הגברת את הכתר בשן הקידמית.
לא יוצאת ככה ....... אומרת, ומשתיקה אותי לכל ענות המחאה החלושה שלי. מבין מבין אבל בעסה.
כמה טלפונים ומתברר שאפשר לקחת מדידות ובנתיים להדביק אירעי מפלסטיק , אלא שכתר חרסינה יחסית יקר וגוחא לא מוכן לשאת בהוצאה......(היא בלעה מה אני אשם?:cool:)
טיול בקיבה לוקח בד"כ יומיים שלשה וכאן עולה ההברקה שתחסוך לקמצן עלויות, ותאפשר קיום הטיול.
שמעי, מחר נדביק לך כתר זמני מפלסטיק, ואח"כ נצא כמתוכנן, ויש סיכוי טוב יותר בשטח למצוא את האבידה מאשר באסלה בבית.....
כן..... תצטרכי לחטט עד שיימצא.
וכך היה. האבידה נמצאה. זעקות האושר שנשמעו מבין העצים העידו על כך.
בבית הודבק מחדש.......... ולקח עוד כמה חודשים עד שחזרנו לנישוקים.
במחשבה נוספת, הטוב ביותר מבחינתי היה אילו איבדה את כל הכתרים מקדימה להרבה זמן.
אחד הנוראיים.
לדעתי ניצחת את השרשור.
אחד הנוראיים.
לדעתי ניצחת את השרשור.
זה סוג של מקבילה לשלב שמישהו מזכיר את היטלר ונסגר הדיון?
אני פשוט לא יודע אם זה סיפורים שכוללים בדמיון או בסיטואציות הזייה..מה שבטוח צוחק בלי סוף
Sent from my Redmi 8A using Tapatalk
ניבי היתה החברה הראשונה שעברתי לגור איתה.
ההחלטה לשכור דירה משותפת בגיל 27, היתה כמעט מיידית (יצאנו אולי חודש). ניבי היתה איסטניסטית, חולת ניקיון.
כל מקלחת שלה היתה שעה במים רותחים, 15 סוגי סבונים שמפואים ומרככים. הנקה 7 הקשיח שלי ישב מהצד וצחקק למראה הטירלול.
את הבית שהשכרנו היא ניקתה עם חומרים שהמיסו את הקירות והשאירו ריח של בית מרקחת למשך שבוע. כל הסדינים השמיכות והציפיות היו לבנות ובוהקות והוחלפו כמעט מידי יום. בקיצור גרתי בחדר נקי יותר מהחדר הנקי של מפעל אינטל.
ניבי דווקא הסכימה לטייל בג'יפ, בתנאי שיהיה נקי ושבסוף כל יום טיול תהיה מקלחת חמה.
לאחר מספר שבועות של מגורים משותפים עם גב' "סנו קלין", ביום חורף גשום יצאתי עם חברים לטיול בוץ עם הג'יפ (בלי ניבי). שקענו, גררנו, חילצנו, והתלכלנו מאוד.
חזרתי הביתה, כבר ירד הערב, ניקיתי את ה CJ עם גרניק. גם את עצמי ניקיתי ככל שיכולתי ופניתי לכיוון דלת הבית. הבנתי שכמות הבוץ שעל הנעליים אינה יכולה להיכנס הביתה וחלצתי את הנעליים בחוץ. פתחתי את הדלת וניבי חסמה לי את הכניסה. "אתה לא נכנס ככה!" פסקה. מצאתי את עצמי יחף, בפתח ביתי על מדרכה רטובה וקרה, גשם ורוח קפואה, ואני בבגדים מלאים בוץ רטוב, מול בלונדינית תוקפנית. "איך את רוצה שאני אכנס?" שאלתי. "תוריד את הבגדים בחוץ!". ניסיתי לשכנע שאוריד את הבגדים בפתח הבית, מאחורי הדלת. "בשום אופן לא! תוריד בחוץ ואז תיכנס." הורדתי את המעיל וקר לי. ניבי הביטה בי ומיד קבעה: "גם את החולצה" הורדתי חולצה וקפוא לי. מבט מתחנן אל הבלונדינית ופניה אינן מביעות חמלה. "אתה לא נכנס. תוריד גם את המכנסיים בחוץ ואז תיכנס!" אמרה וסגרה את הדלת בפני. עמדתי מחוץ לביתי בגשם, חצי גוף ערום קופא מקור. הבחנתי שהשכנה ממול כבר מזמינה את בעלה לחזות באירוע המקסים שמתרחש אצל השכנים החדשים...
בשלב הזה נכנעתי ליצר המרדנות. הורדתי את המכנס אבל... נעלתי את הנעליים מלאות הבוץ ונכנסתי הביתה בשתיקה רועמת, לבוש בתחתונים ונעליים מלאות בוץ. ברקע נשמעו צווחות אימה ואיומים. השארתי בכוונה עקבות בוץ בכל הסלון וקוליסים של בוץ במטבח. משם פניתי אל קודש הקודשים, חדר השינה. בחדר השינה עליתי עם הנעליים על המיטה עם המצעים הצחורים והתיישבתי עליה לחלוץ את הנעליים.
כשיצאתי מהמקלחת ניבי כבר היתה בדרך אל בית הוריה.
כעבור שבוע, היא הגיעה עם אביה ואספה את כל הסבונים והבגדים שנותרו במגורינו הקצרים והמשותפים.
יצאתי מהבית אל החניה והמתנתי עד שתסיים לאסוף את ענייניה.
אבא שלה "יאנקי", יצא אלי והציע לי סיגריה, אבל אינני מעשן. הוא הדליק סיגריה וחייך אלי. לאחר כמה שאיפות ניקוטין מעושן ושתיקה דו צדדית ממושכת, הוא אמר: "כל הכבוד לך. היא כמו אמא שלה. הייתי צריך לעשות את אותו הדבר לאמא שלה כבר מזמן".
עם ניבי לא דיברתי מאז, אבל בכל פעם שעברתי ליד הנגריה של יאנקי, הייתי נכנס לשתות איתו קפה שחור מתוק וטעים. יאנקי היה מספר לי עידכונים על נישואיה הראשונים ועל גירושיה השניים, של הבת הנקייה. ב- 2011 נסגרה הנגריה. עד היום, הקפה שלי ינקי החייכן, מאוד חסר לי.
דרור,
אתה לא צריך לכתוב את הספר, רק לערוך את הסיפורים שכאן..
בשלב הזה נכנעתי ליצר המרדנות. הורדתי את המכנס אבל... נעלתי את הנעליים מלאות הבוץ ונכנסתי הביתה בשתיקה רועמת, לבוש בתחתונים ונעליים מלאות בוץ. ברקע נשמעו צווחות אימה ואיומים. השארתי בכוונה עקבות בוץ בכל הסלון וקוליסים של בוץ במטבח. משם פניתי אל קודש הקודשים, חדר השינה. בחדר השינה עליתי עם הנעליים על המיטה עם המצעים הצחורים והתיישבתי עליה לחלוץ את הנעליים.
כשיצאתי מהמקלחת ניבי כבר היתה בדרך אל בית הוריה.
בראבו. רק ככה.
כשיצאתי מהמקלחת ניבי כבר היתה בדרך אל בית הוריה.
אני חושב שאם לשרשור הזה היה פרס על מקום ראשון, אתה בהחלט יכול לגשת למשרדים ולקחת אותו. תגיד שכולם שלחו אותך.
חנן-ג'יפולוג
23-01-21, 08:46
מקום ראשון, בהליכה.
אסף, שלח בבקשה לערן חולצה ועט תולה.
דווקא נאד נשי נשמע כמו אירוע ראוי לספר, בהנחה וסיפור הרקע תורם והוא נכתב ע"י מי שיודע לנסח.
דרור, בטוח יש לך משהו בשרוול...
Sent from my POCOPHONE F1 using Tapatalk
נודים (רקטאליים או וגינאליים) זה התחום של תומר.....
אבל הסיפור של ערן, תשואות. לא פחות.
ניבי היתה החברה הראשונה שעברתי לגור איתה.
ההחלטה לשכור דירה משותפת בגיל 27, היתה כמעט מיידית (יצאנו אולי חודש). ניבי היתה איסטניסטית, חולת ניקיון.
כל מקלחת שלה היתה שעה במים רותחים, 15 סוגי סבונים שמפואים ומרככים. הנקה 7 הקשיח שלי ישב מהצד וצחקק למראה הטירלול.
את הבית שהשכרנו היא ניקתה עם חומרים שהמיסו את הקירות והשאירו ריח של בית מרקחת למשך שבוע. כל הסדינים השמיכות והציפיות היו לבנות ובוהקות והוחלפו כמעט מידי יום. בקיצור גרתי בחדר נקי יותר מהחדר הנקי של מפעל אינטל.
ניבי דווקא הסכימה לטייל בג'יפ, בתנאי שיהיה נקי ושבסוף כל יום טיול תהיה מקלחת חמה.
לאחר מספר שבועות של מגורים משותפים עם גב' "סנו קלין", ביום חורף גשום יצאתי עם חברים לטיול בוץ עם הג'יפ (בלי ניבי). שקענו, גררנו, חילצנו, והתלכלנו מאוד.
חזרתי הביתה, כבר ירד הערב, ניקיתי את ה CJ עם גרניק. גם את עצמי ניקיתי ככל שיכולתי ופניתי לכיוון דלת הבית. הבנתי שכמות הבוץ שעל הנעליים אינה יכולה להיכנס הביתה וחלצתי את הנעליים בחוץ. פתחתי את הדלת וניבי חסמה לי את הכניסה. "אתה לא נכנס ככה!" פסקה. מצאתי את עצמי יחף, בפתח ביתי על מדרכה רטובה וקרה, גשם ורוח קפואה, ואני בבגדים מלאים בוץ רטוב, מול בלונדינית תוקפנית. "איך את רוצה שאני אכנס?" שאלתי. "תוריד את הבגדים בחוץ!". ניסיתי לשכנע שאוריד את הבגדים בפתח הבית, מאחורי הדלת. "בשום אופן לא! תוריד בחוץ ואז תיכנס." הורדתי את המעיל וקר לי. ניבי הביטה בי ומיד קבעה: "גם את החולצה" הורדתי חולצה וקפוא לי. מבט מתחנן אל הבלונדינית ופניה אינן מביעות חמלה. "אתה לא נכנס. תוריד גם את המכנסיים בחוץ ואז תיכנס!" אמרה וסגרה את הדלת בפני. עמדתי מחוץ לביתי בגשם, חצי גוף ערום קופא מקור. הבחנתי שהשכנה ממול כבר מזמינה את בעלה לחזות באירוע המקסים שמתרחש אצל השכנים החדשים...
בשלב הזה נכנעתי ליצר המרדנות. הורדתי את המכנס אבל... נעלתי את הנעליים מלאות הבוץ ונכנסתי הביתה בשתיקה רועמת, לבוש בתחתונים ונעליים מלאות בוץ. ברקע נשמעו צווחות אימה ואיומים. השארתי בכוונה עקבות בוץ בכל הסלון וקוליסים של בוץ במטבח. משם פניתי אל קודש הקודשים, חדר השינה. בחדר השינה עליתי עם הנעליים על המיטה עם המצעים הצחורים והתיישבתי עליה לחלוץ את הנעליים.
כשיצאתי מהמקלחת ניבי כבר היתה בדרך אל בית הוריה.
כעבור שבוע, היא הגיעה עם אביה ואספה את כל הסבונים והבגדים שנותרו במגורינו הקצרים והמשותפים.
יצאתי מהבית אל החניה והמתנתי עד שתסיים לאסוף את ענייניה.
אבא שלה "יאנקי", יצא אלי והציע לי סיגריה, אבל אינני מעשן. הוא הדליק סיגריה וחייך אלי. לאחר כמה שאיפות ניקוטין מעושן ושתיקה דו צדדית ממושכת, הוא אמר: "כל הכבוד לך. היא כמו אמא שלה. הייתי צריך לעשות את אותו הדבר לאמא שלה כבר מזמן".
עם ניבי לא דיברתי מאז, אבל בכל פעם שעברתי ליד הנגריה של יאנקי, הייתי נכנס לשתות איתו קפה שחור מתוק וטעים. יאנקי היה מספר לי עידכונים על נישואיה הראשונים ועל גירושיה השניים, של הבת הנקייה. ב- 2011 נסגרה הנגריה. עד היום, הקפה שלי ינקי החייכן, מאוד חסר לי.שאפו.
חלומו של כל גבר נרצע
סליחה, חלומו של כל גבר הנשוי באושר
Sent from my SM-N975F using Tapatalk
אחד השרשורים הדוחים והמזלזלים שהיו פה אי פעם
ועוד מובל על ידי המנהלים....
ביזיון
מסכים עם גלעד, השירשור הזה עבר את גבול הטעם הטוב.
יש דברים שמתאימים למדורה ולא לאתר פתוח ברשת.
(ולא,אישתי לא קוראת פה, גם לא בסתר)
קחו את זה בהומור
אף אחד לא מזלזל בנשים, מספרים נטו סיטואציות שקרו על אמת,
רוב הנשים פה עדין נשואות לאנשי הסיפור[emoji3]
Sent from my Redmi 8A using Tapatalk
לדעתי חלק מהשירשור הזה עובר את גבול ההומור הראוי באתר פתוח.
וחלקו בכלל מחוץ לגבול המצחיק. (מודה שחלק אחר ממנו באמת מצחיק)
אנשים לפעמים שוכחים שברשת הכל נשמר, והכל קופץ בגוגל בסוף.
אבל נו, אתם יודעים מה אומרים על דעה...לכל אחד יש.
לדעתי מי שהשירשור הזה לא לטעמו, שפשוט לא יכנס אליו.
זה נכון שבאופן כללי לאחרונה יש רבים המצנזרים ברשת לפי ראות עיניהם, תפיסת עולמם והכוח שיש להם, אבל אני מקווה שהתופעה לא תגיע לכאן.
הומור דלוח? אל תקרא.
גוגל זוכר הכל? אל תכתוב.
זה הרבה מעבר להומור דלוח
יש פה התייחסות דוחה לנשים - במקום כל סיפור כזה שים את השם של אישתך או הבת שלך ונראה מה תחשוב אז
Sent from my iPhone using Tapatalk
יש פה התיחסות לא מחמיאה לנשים בדיוק כמו שבשירשור התהפכויות ותקיעות יש התיחסות לא מחמיאה לגברים.
וסה"כ זה מה שכולם עשו כאן, שמו את השם של זוגתם בשירשור וכך אעשה גם אני.
(הבת שלי לא בעסק כי היא מדריכת טיולים ואוכלת את כולנו בלי מלח, אז אין שום דבר מצחיק לכתוב עליה)
במקום כל סיפור כזה שים את השם של חבר שלך ונראה מה תחשוב אז, האם עדיין זה שירשור לא ראוי.
אני פמיניסט, מתייחס שווה לנשים וגברים.
ועדיין, אם אתה עדיין מרגיש לא בנוח בשירשור הזה, מדוע אתה נכנס אליו?
יש פה התייחסות דוחה לנשים - במקום כל סיפור כזה שים את השם של אישתך או הבת שלך ונראה מה תחשוב אז.
לא כל הסיפורים פה גרועים באותה מידה, ואנחנו גם לא יודעים הרבה על מערכת היחסים שמאחורי כל אחד מהם.
בוא ניקח את הסיפור של תומר כדוגמה. גם אני הרגשתי קצת לא בנוח כשקראתי שאשתו המיובשת הייתה צריכה לנסוע במונית לתל השומר, אבל אפשר להניח (ולקוות) שזו הייתה החלטה משותפת, למשל בגלל שמישהו היה צריך להישאר בבית עם הילדים. מה גם שיש להם ילדים, בלשון רבים, כלומר זה לפחות 18 חודשים רצופים של היכרות מוקדמת ובטח לא הטיול הראשון שלהם ביחד. אז משהו קרה באותו יום שגרם לה להקיא, ואולי הוא היה צריך לעצור את זה בשלב מוקדם יותר ולהתקפל הביתה, אבל אם הם עדיין נשואים אז כנראה שהוא מצא דרך לפצות אותה על עוגמת הנפש שנגרמה שם.
או שהיא כבולה לרדיאטור אצלו במרתף. גם אופציה.
boaz avrahami
25-01-21, 01:15
מה שעולה פה בבירור זה שנישואין זו הונאת פרמידה.
גם ילדים לדעתי.
הגדולות בתולדות האנושות.
נישואין זו הונאת פרמידה.
גם ילדים לדעתי.
הגדולות בתולדות האנושות.
לפנתיאון :)
ילדים, בלשון רבים
תיקון קטן להודעתי הקודמת - דאז הייתה ילדה אחת לדבריו. לא משנה בהרבה את התמונה.
דריש, יש חוקרים שמתייחסים למכלול היצירה של תומר הדר כסיפורת ולאו דווקא היסטוריה.
מוני אורבך
25-01-21, 08:58
רק כדי לאזן את התמונה..
ולהסביר לנשים שקוראות את השירשור הזה, שאין כאן אוסף דוחה של שובניסטים.
ולא לא בגלל שזוגתי אולי תקרא, זה ממש לא מענין אותה.
באופן כללי אני אוהב הרבה יותר חברה נשית מגברית.
ובטיול מסוקס של גברים בלבד אני לרוב אחרי היום השני לא יודע היכן לקבור את עצמי..
כמה אפשר בדיחות על נפיחות אכילת בשר ודיבור על מנועים,נעילות ואיזה גבלה אני עליתי ואתה לא ?!
טיול עם נשים הרבה יותר מתורבת ומגוון, גם נושאי השיחה גם הוואי וגם האוכל.
הבעיה היא שנשים לא רוצות "לסבול" על אף שרובן כן רוצות לטייל.
ואצלנו הגברים ה"סבל" זה דרך להוכיח לעצמנו (וגם לנשים שלנו) כמה זכרים אנחנו.
לעניות דעתי זו שורש הבעיה במחלוקות בטיולים.
אצלי זה נפתר על ידי הפרדת רשויות מוחלטת.
אני מטייל עם זוגתי בטיולים בהם לא "סובלים" והיא מגדירה מזה סובלים...
ולבדי אני מטיל היכן שאני רואה לנכון, עם מי שאני רואה לנכון, ובאיזה רמת "סבל" שמתאים לי.
סך הכול רובנו הגברים (ואפילו הכי מסוקסים) לא יכולים לחיות בלי נשים.
כי כמה זמן אפשר לגרבץ, לקלל להפריח נודים ולהיות מלוכלך ?!
אז מפילים את זה על ה"אישה" היא "הכריחה" אותי להתרחץ לא לקלל ולהיות מנומס.
תיקון קטן להודעתי הקודמת - דאז הייתה ילדה אחת לדבריו. לא משנה בהרבה את התמונה.
טכנית. וזה לא המקרה. אבל יש מצב של תאומים ואז 9 חודשים או פחות. תלוי מתי היו ה 5 דקות הכיפיות ..
שום דבר לא מחייב 18 חודשים.
Sent from my iPhone using Tapatalk
רק כדי לאזן את התמונה..
הבעיה היא שנשים לא רוצות "לסבול" על אף שרובן כן רוצות לטייל.
ואצלנו הגברים ה"סבל" זה דרך להוכיח לעצמנו (וגם לנשים שלנו) כמה זכרים אנחנו.
לעניות דעתי זו שורש הבעיה במחלוקות בטיולים.
אז מפילים את זה על ה"אישה" היא "הכריחה" אותי להתרחץ לא לקלל ולהיות מנומס.
למיטב ידיעתי, מבחינה פיזיולוגית, סף הסבל של נשים יותר גבוה מזה של גברים. זה שהן פחות רוצות לסבול אולי...
אגב, פעם סיפרו לי (ותקנו אותי אם אני טועה) שהסיבה שהבדואים לובשים לבן במדבר והבדואיות לובשות שחור למרות החום והשמש, זה כדי להוכיח לגברים שהן חזקות יותר. ואם תגידו לי שהשחור בעצם מבודד את החלק הפנימי מחום, אז למה הגברים עם לבן? ולא רק הבדואים, בכל העמים שוכני המדבר זה ככה.
- - - Updated - - -
ועוד עניין אחד...
מכיוון שאני קצת דחפתי לפתוח את השרשור ואבי הרים את הכפפה....
אני חושב שאין צורך לרדת מתחת לחגורה בתאורים. יש מספיק סיפורים גם בלי זה.
מה שעולה פה בבירור זה שנישואין זו הונאת פרמידה.
גם ילדים לדעתי.
הגדולות בתולדות האנושות.
זה לראש הפנתיאון. מדלית זהב.
את הילדים נא לשים בצד - הם מתנה.
אבל המשפט הראשון והשלישי נכונים בחזקת עשר.
לגבי היחס המזלזל בנשים.... היי, תרגיעו. קחו בקלות.
בשיחות סגורות של נשים, גם בפורומים הסגורים שלהן, הן צוחקות עלינו הרבה יותר. ולא נפרט עוד כי כולנו יודעים בדיוק לאיזה רזולוציות הן יכולות להגיע, והן מגיעות אליהן חופשי. ושאף אחד לא ישלה את עצמו ש"כבודה של בת-מלך-פנימה" ושכשהן בפורום נשי מצומצם וסגור, ללא נוכחות גברית פיזית או וירטואלית/ברקע, הן משתבללות בפינה ושותקות - כי הן לא. הן בדיוק כמונו, רק עם קצת יותר סטייל.
יש הבדל בין סף הסבל לכוח הסבל.
לגבר יש פחות רגישות, ולכן הוא בכלל לא ירגיש
באיזו דקירה קטנה. כלומר, סף סבל נמוך.
האישה תרגיש כל סריטה. סף סבל גבוה.
אבל כשיש כאב גדול, האישה תתמודד איתו יותר טוב מגבר.
כוח סבל גבוה. (ראיתי את אשתי בלידה. אני לא הייתי עומד בזה)
יכול להיות שאני מתבלבל בשמות של המונחים, אבל העיקרון מובן.
הגבר והאישה חווים את אותו טלטול בשטח.
לאישה זה יציק והגבר לא ירגיש.
גם טיול רגלי כרוך בכל מיני הצקות קטנות - אבנים קטנות שנכנסות לנעל
שריטות מקוצים, מעידות קטנות, טיפוס תלול לאיזה ראש הר.
בסוף הטיול, הגבר זוכר רק את הנוף והאישה (גם) את הסבל בדרך אליו.
בטיולי שטח ההפרש מתעצם.
על פי רוב, באופן טבעי הגבר מבין ומתעניין בזוויות עליה, שיפועי צד,
יחסי זחילה, הגבהות, צמיגי שטח ושאר הדברים שעולם השטח בנוי מהם.
אין מה לעשות, גבר מטבעו יותר מכני. (כמה נשים עובדות במוסך?)
האישה, לא רק שסובלת יותר מטלטולי הדרך, היא נמצאת במקום
ללא מטרה מבחינתה.
הדבר הנכון הוא לעשות כמו שכתבו לפני, הפרדת רשויות.
אני והילדים יוצאים לטיולי אקסטרים ועם האישה ברוגע.
קורה לפעמים שאשתי מבקשת להצטרף וזאת משום שהיא
רוצה לחלוק את החוויה עם המשפחה למרות הקושי.
אבל רק לפעמים.
דריש, יש חוקרים שמתייחסים למכלול היצירה של תומר הדר כסיפורת ולאו דווקא היסטוריה.
לא משנה איך תגדיר את היצירה שלו, אני צחקתי עם דמעות. ובאופן כללי זה שרשור אחד המצחיקים שקראתי לאחרונה.
לגבי היחס המזלזל בנשים.... היי, תרגיעו. קחו בקלות.
בשיחות סגורות של נשים, גם בפורומים הסגורים שלהן, הן צוחקות עלינו הרבה יותר. ולא נפרט עוד כי כולנו יודעים בדיוק לאיזה רזולוציות הן יכולות להגיע, והן מגיעות אליהן חופשי. ושאף אחד לא ישלה את עצמו ש"כבודה של בת-מלך-פנימה" ושכשהן בפורום נשי מצומצם וסגור, ללא נוכחות גברית פיזית או וירטואלית/ברקע, הן משתבללות בפינה ושותקות - כי הן לא. הן בדיוק כמונו, רק עם קצת יותר סטייל.
נשאר לנו רק לנחש מניין יש לך את המידע הזה, של מה קורה בפורום נשי מצומצם וסגור ללא גברים? :cool:
נשאר לנו רק לנחש מניין יש לך את המידע הזה, של מה קורה בפורום נשי מצומצם וסגור ללא גברים? :cool:
תשאל את אשתך. ותעמיד פני מופתע.....
גם אם היא תגיד לך "מה פתאום"....
יש הבדל בין סף הסבל לכוח הסבל.
לגבר יש פחות רגישות, ולכן הוא בכלל לא ירגיש
באיזו דקירה קטנה. כלומר, סף סבל נמוך.
האישה תרגיש כל סריטה. סף סבל גבוה.
אבל כשיש כאב גדול, האישה תתמודד איתו יותר טוב מגבר.
כוח סבל גבוה. (ראיתי את אשתי בלידה. אני לא הייתי עומד בזה)
יכול להיות שאני מתבלבל בשמות של המונחים, אבל העיקרון מובן.
הגבר והאישה חווים את אותו טלטול בשטח.
לאישה זה יציק והגבר לא ירגיש.
גם טיול רגלי כרוך בכל מיני הצקות קטנות - אבנים קטנות שנכנסות לנעל
שריטות מקוצים, מעידות קטנות, טיפוס תלול לאיזה ראש הר.
בסוף הטיול, הגבר זוכר רק את הנוף והאישה (גם) את הסבל בדרך אליו.
בטיולי שטח ההפרש מתעצם.
על פי רוב, באופן טבעי הגבר מבין ומתעניין בזוויות עליה, שיפועי צד,
יחסי זחילה, הגבהות, צמיגי שטח ושאר הדברים שעולם השטח בנוי מהם.
אין מה לעשות, גבר מטבעו יותר מכני. (כמה נשים עובדות במוסך?)
האישה, לא רק שסובלת יותר מטלטולי הדרך, היא נמצאת במקום
ללא מטרה מבחינתה.
הדבר הנכון הוא לעשות כמו שכתבו לפני, הפרדת רשויות.
אני והילדים יוצאים לטיולי אקסטרים ועם האישה ברוגע.
קורה לפעמים שאשתי מבקשת להצטרף וזאת משום שהיא
רוצה לחלוק את החוויה עם המשפחה למרות הקושי.
אבל רק לפעמים.
אל תכליל. יש גם גברים כאלה. "נסיכות" אני קורא להם.
מצטרף אליך לטיול חבר שלא בעניינים של טיולי שטח.
גבר-גבר. קשוח, קר-רוח, כושר גבוה, ספורטאי. עבר קרבי. לבנון וכו', עובד בתפקיד בטחוני. מאצ'ו ישראלי טיפוסי.
כל עוד הכל בסדר, אז גם הוא בסדר. הרבה בשר ואלכוהול בחניון לילה, סיפורי גבורות ומעשיות, נופים, הוא מרגיש סבבה, נהנה מאוד.
אבל כשהעניינים מתחילים להיות קשוחים ובעייתיים ומפלס המתח והלחץ עולה, פתאום אתה נוכח שיש לך בג'יפ "נסיכה". הוא ממהר ובורח החוצה מהאוטו בכל פעם שהזויות לאורך ולרוחב קצת מלחיצות, אחר כך נמאס לו - ואתה מתחיל להבין את זה לפי סדר הסימפטומים:
בהתחלה הוא שואל כזה בשקט "מתי מתוכננים לסיים ולחזור הביתה?... לא, הכל בסדר, סתם כדי לעדכן את אשתי" (מה לעדכן, מי יעדכן ,אין קליטה כאן בכלל).
חצי שעה אחר כך מזכיר שכמעט שכחנו, אבל הערב יש שידור חי מליגת האלופות ומוטב שנחתוך לכביש כדי שנגיע הביתה בזמן ולא נחמיץ.
עוד שעה אחר כך הוא כבר לא מתבייש להתבכיין שאשתו תעשה לו את המוות כל השבוע אם לא יחזור בהקדם הביתה.
עכשיו כבר ממש לא נעים לך. בכל זאת חבר והוא לא נהנה והמצפון מציק לך... אז אתה נפרד מהקבוצה וחותך לכביש הקרוב. רוב הדרך הביתה תחלוף בשתיקה מעיקה, אתה תחניק את החמיצות עמוק בפנים. כמובן שתגיעו אליו הביתה שעה לפני תחילת הפרסומות שלפני המשחק. "הנסיכה" יתקבל בנישוקים ע"י אשתו שבכלל לא כועסת (ואם כן - זה רק כי חזר מוקדם מדי או בכלל למה הוא לא נשאר לעוד לילה במדבר...), הוא ייכנס למקלחת של חצי שעה לפחות בזמן שאתה כולך מטונף, מצטנף על פינה של כסא כדי לא ללכלך לאשתו את הריפודים של הסלון... תחליף איתה מילות נימוס מכובסות בזמן שהוא שר לו מתחת לדוש.
ואז יופיע האדון-נסיכה מהמקלחת, לובש טרנינג נקי ונעלי בית, כולו נקי וריחני ומסורק ומחייך מאוזן לאוזן, יכריז בקול שאשתו תשמע "איזה טיול פצצות היה לנו, הא?...", יפתח לו ולך בקבוקי בירה ושקית גדולה של גרעינים, יתרווח על הספה כמו פארוק ויצפה בכיף שלו במשחק הכדורגל (שאותך הוא בכלל לא מעניין) ורק לך התחרבש באמצע הטיול שחיכית לו ותכננת כבר זמן רב. ואתה הרי מנומס, תשב איתו עד סוף המשחק המשעמם-תחת (0-0 בסוף) תלגום מהבירה שלוקים קטנים בלי שום כיף ותישבע לעצמך בשקט אלף פעמים שזו הפעם האחרונה שהוא בא לטיול, גם אם יתחנן.....
זה סיפור אמיתי.
היה לנו פעם, מזמן, טיול קשוח באמת. רק אחד מהחבר'ה לקח סיכון והגיע עם בת זוגו. כל יתר הכלים - גברים נטו + כמה נספחים ג'יפלסים.
כשקרה מה שקרה ונקלענו למצב קשה ובעייתי וגם מסוכן - פרצה בכל עוזה הדמורליזציה בקרב כמה מהנספחים-נסיכות, ברמה שאיימה על תפקוד הקבוצה ועל הסיכויים להיחלץ בשלום מהצרה.
הבחורה, למרות שלא נהגה וגם לא בעלת ידע/נסיון ג'יפאי ברמה שתפתור את הבעיות - נשארה יציבה ואיתנה וסבלנית ורגועה כמו צוק סלע. הקרינה את זה מסביבה - גם זה נתן לנו כוח נפשי ומוטיבציה לעשות מאמצים של 200% ולסיים את האירוע בשלום. לעומת חבורת הנסיכות המייבבות ממין זכר שיצרו משבר יש מאין.
לומדים מזה הרבה.
התחביב הזה שלנו, בינינו כן?.... במיוחד ככל שהוא מתנקז לרובריקת "טיולי גברים/עבירות/פתיחת מעלות/ואדיות" וכו' - כזה שהוא מאתגר לרכב ולאנשים, בדרך כלל מי שהכי נהנה ממנו, אם לא הנהנה היחיד - זה בדרך כלל רק הנהג!.... אם השותף/ים שלך לרכב הוא/ם ג'יפאי בעצמו/ם, אז הכל בסדר. הוא/היא/הם ייהנו ויעזרו והכל יהיה טוב.
אבל אם לא מדובר בג'יפאים - הם רק מיטלטלים וסובלים. חלקם בשקט ובגבורה וסבלנות אין-קץ, אחרים לא יכולים לסבול עוד ומוכרחים להתלונן - על החום/קור, על הגשם/שמש, על האבק בעיניים, על קפיצות, על שפ"צים, על הצורך לעזור פיזית - בכיוונים, בסחיבת אבנים, הם יתבאסו מליכלוך ידיים ובגדים בבוץ ובפודרה, ואז מישהו/י נופל/ת ונשרט/נפצע, אפילו משהו קליל ושטותי שפותרים בפלסטר, אבל הופך לדרמה.... זה סימן שהם לא יכולים עוד.
ואלה לא רק נשים - גם גברים. אוהו כמה גברים!..... הייתי מחלק את זה כמעט שווה בשווה!
אנחנו רק צריכים ללמוד מזה ולדעת לבחור בפינצטה את הפרטנרים שלנו לטיולים כאלה. בדגש על טיולים כאלה.
חשוב יותר - אם זה טיול עם משפחה, לדעת לתכנן מראש את הטיול ולמנן מראש ובאופן מאוד מדויק ומתחשב את דרגת הקושי/עבירות/הרפתקה, כדי שהנשים העדינות ו/או ילדים קטנים ייהנו ולא יסבלו משום דבר - החל מקשיי עבירות, דרך מזג אויר לא נעים חם/קר, דרך מקומות שהם סו-קולד "מסוכנים", כי הכי קריטי, הכי חשוב, לא לשכוח - שבני המשפחה שאינם עכברושי-שדה כמוכם, לא יוכנסו בעל כורחם למצבי סיכון. או כאלה שיגררו איתם מצבי סיכון. לרובנו המוחלט כאן כבר יש מספיק נסיון כדי לדעת מראש לקראת מה אנחנו נוסעים.
אל תכליל. יש גם גברים כאלה. "נסיכות" אני קורא להם.
מצטרף אליך לטיול חבר שלא בעניינים של טיולי שטח.
גבר-גבר. קשוח, קר-רוח, כושר גבוה, ספורטאי. עבר קרבי. לבנון וכו', עובד בתפקיד בטחוני. מאצ'ו ישראלי טיפוסי.
כל עוד הכל בסדר, אז גם הוא בסדר. הרבה בשר ואלכוהול בחניון לילה, סיפורי גבורות ומעשיות, נופים, הוא מרגיש סבבה, נהנה מאוד.
אבל כשהעניינים מתחילים להיות קשוחים ובעייתיים ומפלס המתח והלחץ עולה, פתאום אתה נוכח שיש לך בג'יפ "נסיכה". הוא ממהר ובורח החוצה מהאוטו בכל פעם שהזויות לאורך ולרוחב קצת מלחיצות, אחר כך נמאס לו - ואתה מתחיל להבין את זה לפי סדר הסימפטומים:
בהתחלה הוא שואל כזה בשקט "מתי מתוכננים לסיים ולחזור הביתה?... לא, הכל בסדר, סתם כדי לעדכן את אשתי" (מה לעדכן, מי יעדכן ,אין קליטה כאן בכלל).
חצי שעה אחר כך מזכיר שכמעט שכחנו, אבל הערב יש שידור חי מליגת האלופות ומוטב שנחתוך לכביש כדי שנגיע הביתה בזמן ולא נחמיץ.
עוד שעה אחר כך הוא כבר לא מתבייש להתבכיין שאשתו תעשה לו את המוות כל השבוע אם לא יחזור בהקדם הביתה.
עכשיו כבר ממש לא נעים לך. בכל זאת חבר והוא לא נהנה והמצפון מציק לך... אז אתה נפרד מהקבוצה וחותך לכביש הקרוב. רוב הדרך הביתה תחלוף בשתיקה מעיקה, אתה תחניק את החמיצות עמוק בפנים. כמובן שתגיעו אליו הביתה שעה לפני תחילת הפרסומות שלפני המשחק. "הנסיכה" יתקבל בנישוקים ע"י אשתו שבכלל לא כועסת (ואם כן - זה רק כי חזר מוקדם מדי או בכלל למה הוא לא נשאר לעוד לילה במדבר...), הוא ייכנס למקלחת של חצי שעה לפחות בזמן שאתה כולך מטונף, מצטנף על פינה של כסא כדי לא ללכלך לאשתו את הריפודים של הסלון... תחליף איתה מילות נימוס מכובסות בזמן שהוא שר לו במקלחת.
ואז יופיע האדון-נסיכה מהמקלחת, לובש טרנינג נקי ונעלי בית, כולו נקי וריחני ומסורק ומחייך מאוזן לאוזן, יכריז בקול שאשתו תשמע "איזה טיול פצצות היה לנו, הא?...", יפתח לו ולך בקבוקי בירה ושקית גדולה של גרעינים, יתרווח על הספה כמו פארוק ויצפה בכיף שלו במשחק הכדורגל (שאותך הוא בכלל לא מעניין) ורק לך התחרבש באמצע הטיול שחיכית לו ותכננת כבר זמן רב. ואתה הרי מנומס, תשב איתו עד סוף המשחק המשעמם-תחת (0-0 בסוף) תלגום מהבירה שלוקים קטנים בלי שום כיף ותישבע לעצמך בשקט אלף פעמים שזו הפעם האחרונה שהוא בא לטיול, גם אם יתחנן.....
זה סיפור אמיתי.
היה לנו פעם, מזמן, טיול קשוח באמת. רק אחד מהחבר'ה לקח סיכון והגיע עם בת זוגו. כל יתר הכלים - גברים נטו + כמה נספחים ג'יפלסים.
כשקרה מה שקרה ונקלענו למצב קשה ובעייתי וגם מסוכן - פרצה בכל עוזה הדמורליזציה בקרב כמה מהנספחים-נסיכות, ברמה שאיימה על תפקוד הקבוצה ועל הסיכויים להיחלץ בשלום מהצרה.
הבחורה, למרות שלא נהגה וגם לא בעלת ידע/נסיון ג'יפאי ברמה שתפתור את הבעיות - נשארה יציבה ואיתנה וסבלנית ורגועה כמו צוק סלע. הקרינה את זה מסביבה - גם זה נתן לנו כוח נפשי ומוטיבציה לעשות מאמצים של 200% ולסיים את האירוע בשלום. לעומת חבורת הנסיכות המייבבות ממין זכר שיצרו משבר יש מאין.
לומדים מזה הרבה.
התחביב הזה שלנו, בינינו כן?.... במיוחד ככל שהוא מתנקז לרובריקת "טיולי גברים/עבירות/פתיחת מעלות/ואדיות" וכו' - כזה שהוא מאתגר לרכב ולאנשים, בדרך כלל מי שהכי נהנה ממנו, אם לא הנהנה היחיד - זה בדרך כלל רק הנהג!.... אם השותף/ים שלך לרכב הוא/ם ג'יפאי בעצמו/ם, אז הכל בסדר. הוא/היא/הם ייהנו ויעזרו והכל יהיה טוב.
אבל אם לא מדובר בג'יפאים - הם רק מיטלטלים וסובלים. חלקם בשקט ובגבורה וסבלנות אין-קץ, אחרים לא יכולים לסבול עוד ומוכרחים להתלונן - על החום/קור, על הגשם/שמש, על האבק בעיניים, על קפיצות, על שפ"צים, על הצורך לעזור פיזית - בכיוונים, בסחיבת אבנים, הם יתבאסו מליכלוך ידיים ובגדים בבוץ ובפודרה, ואז מישהו/י נופל/ת ונשרט/נפצע, אפילו משהו קליל ושטותי שפותרים בפלסטר, אבל הופך לדרמה.... זה סימן שהם לא יכולים עוד.
ואלה לא רק נשים - גם גברים. אוהו כמה גברים!..... הייתי מחלק את זה כמעט שווה בשווה!
ואתה מרגיש לא בנוח. אתה בטוח שזו חוויה אדירה והצעת למישהו להצטרף כדי שייהנה כמוך (או שהוא ממש התחנן לבוא ואתה הסכמת בכיף) והכוונות היו רק טובות. אבל היי!!! זה לגיטימי לגמרי לא להינות מטיול כזה!.... אף אחד לא חקק בסלע שזה מתאים לכולם.
מבחינתם, אם לא היו חווים את זה, לעולם לא היו יודעים אם זה יתאים להם או לא. באותה מידה הם יכלו להינות מאוד. לא נהנו? הם כבר יעדיפו לא לבוא לטיול הבא וזה בסדר.
אנחנו רק צריכים ללמוד מזה ולדעת לבחור בפינצטה את הפרטנרים שלנו לטיולים כאלה. בדגש על טיולים כאלה.
חשוב יותר - אם זה טיול עם משפחה, לדעת לתכנן מראש את הטיול ולמנן מראש ובאופן מאוד מדויק ומתחשב את דרגת הקושי/עבירות/הרפתקה, כדי שהנשים העדינות ו/או ילדים קטנים ייהנו ולא יסבלו משום דבר - החל מקשיי עבירות, דרך מזג אויר לא נעים חם/קר, דרך מקומות שהם סו-קולד "מסוכנים", אפילו אם אנחנו גיבורי חיל ברכב הכי משופר ומשופצר ומבחינתנו מעלות גרופית ומחמל והמח"ט וצליחת נחל כמריר ברוורס ועיניים קשורות הם "כביש 6" ועל מה כל זקנים הנרגנים האלה מזיינים לנו ת'מוח בכלל.
ועוד יותר קריטי, חשוב, לא לשכוח - שבני המשפחה שאינם עכברושי-שדה כמוכם, לא יוכנסו בעל כורחם למצבי סיכון. לרובנו המוחלט כאן כבר יש מספיק נסיון כדי לדעת מראש לקראת מה אנחנו נוסעים.בדיוק כך.
וכדאי מאוד שאנשים שנכנסים לתחביב, יהיו מאוד מודעים לדברים האלה. זה משהו שחייב לקחת בחשבון.
טל.
דרור מילים כלבבי.
פשוט כל מילה חקוקה בסלע.
במיוחד לגבי החבר
Sent from my Redmi 8A using Tapatalk
דרור... אני רק לא מבין למה בכלל נכנסת אליו הביתה.
זורק אותו בחנייה וביי ביי.
ולגבי הנשים, אל תשכחו שביולוגית יש להן בעיה ב"מכלול מערכת השתן שלהן" וכשזה לא עובר שטיפה כראוי..... ימשיך כבודו.
יש להן (לרובן) צורך להרגיש נקיות ולכן השהייה בשטח לאחר x שעות /ימים הופך להן ללא נעים, וזה לא משנה אם הן אוהבות אבק או לא.
ולגבי הנשים, אל תשכחו שביולוגית יש להן בעיה ב"מכלול מערכת השתן שלהן" וכשזה לא עובר שטיפה כראוי..... ימשיך כבודו.
יש להן (לרובן) צורך להרגיש נקיות ולכן השהייה בשטח לאחר x שעות /ימים הופך להן ללא נעים, וזה לא משנה אם הן אוהבות אבק או לא.
בגלל זה הן קונות ומרכיבות מקלחות שטח עם חימום, משאבות ומיכלי מים מייצור מיוחד ומפרסמות על זה שרשורים בג'יפולוג כדי שכולם יקנאו. שלא לדבר על המיתקונים לשטיפת הכלים (הרב-פעמיים) וזה שישר אחרי זבח הבשר הן מתיישבות מעדנות על כורסאות השטח ושולחות את בעליהן הנרצעים לשטוף איתם כלים.
יש ויש ויש.
אישתי למשל די מתעבת טיולי שטח. בהתחלה הייתי מפעיל עליה לחץ שתבוא ואז היא לא הייתה נהנית ורק הייתה מפעילה עלי לחץ לפרוש וגם אני לא הייתי נהנה.
למדתי לשחרר ופעם בחצי שנה היא מצטרפת וגם אז היא רוצה לצאת מהרכב ולצעוד בכל הזדמנות. לעשות טיול קל זה לא מה שמשנה כי אפילו לנסוע בפרייבט זה רע הכרחי מבחינתה רק על מנת להגיע לנקודה.
יש לי קבוצה שמוגדרת לגברים בלבד ושם אין את האישיו הזה בכלל.
יש לי קבוצה אחרת שכן יש שם זוגות ואף עם נשים שלא כל כך צעירות. הנשים הללו מצהירות שהן מעדיפות לישון בשטח יותר מאשר במלון, לא נלחצות ממסלולים אתגריים וכל עוד יש מקלחת שדה בלילה וגם זה לא חייב להיות כל לילה אז אין להן שום בעיה.
Sent from my SM-G970F using Tapatalk
בסוף הטיול, הגבר זוכר רק את הנוף והאישה (גם) את הסבל בדרך אליו.
באופן טבעי הגבר מבין ומתעניין בזוויות עליה, שיפועי צד,
יחסי זחילה, הגבהות, צמיגי שטח ושאר הדברים שעולם השטח בנוי מהם.
אין מה לעשות, גבר מטבעו יותר מכני. (כמה נשים עובדות במוסך?)
האישה, לא רק שסובלת יותר מטלטולי הדרך, היא נמצאת במקום
ללא מטרה מבחינתה.
יש לך את זה ביותר דר שטירמר?
תנאי הסף של הצודקת שלי השתנו עם הזמן והגיל מקלחת מים חמים חובה, לא ישנה על האדמה (או ברכב או מיטה באוהל) והיא אחראית על האוכל והאריזה.
באותו עניין - יש שוני עצום בין מה שאני לוקח לטיול גברים ובין מה שקורה כשהצודקת מצטרפת.
טיול גברים - הרבה קולה בירות וודקה ובשר במקרר (ומרק בחורף), סט בגדים להחלפה ומגבת ולפעמים לפי החשק גם מחמם המים למקלחת.
הצודקת מצטרפת- חייב גם לארגן את תיק הגג - אין מקום ברכב. ארבעה מזרנים, אוהל, מיטה, ים בגדים, תיק איפור, תיק טואלטיקה, ים אוכל כולל פירות ירקות, לפתנים סלטים ומה לא + ארגז נוסף ליבשים בקיצור אוכל בכמות שתספיק לגדוד-
עדיין כשלא קר מדיי כשפעם ב... מתארגן טיול זוגות (הילדים כבר גדולים ולא מטיילים איתנו ואם כן ברכב משלהם) היא דווקא שמחה לצאת בעיקר בגלל הקטע החברתי הארוחות וההפסקות המשותפות ופחות בגלל נסיעת השטח שלא ממש מעניינת אותה
באופן אישי אני אוהב לטייל למען הטיול ולא מעניינים אותי שפצים מעלות ושאר טופינים....אני מעדיף לעקוף...
כשיצאתי לטייל עם אישתי היא נהגה בשטח כי אותי זה לא מעניין וכך לה אין בחילה... מחכה שבכורתי תוציא רשיון...
היה לי העונג לשרת במילואים עם לוחמת (תותחנים) אוכלת שטח בלי מלח וגם כשעשינו קווים בשטחים שמחתי שהיא איתי בחפק- היה על מי לסמוך
מצער שאין עוד הרבה כמוה
לעומת זאת קיבלנו לאימון בצאלים סמבצית למפג״ד...רק השתחררה מסדיר....
לא יודע מי הגאון ששיבץ סמבצית מחה״א (טוענים שהוא הצבא הכי ידידותי לצהל... ;-) )
בגד׳ תותחנים שיוצא לשטח לשבוע ...הגיעה עם כפכפי אצבע ומגפי צמר אוסטרליות....
הייתי צריך לסבול אותה בגפ״ס כל השבוע...
מזל שהיו לנו שתי נשים שפרסו עליה חסות .....לא ידעה איך עושים צרכים בשטח..
כמובן שזו היתה הפעם האחרונה שראינו אותה
Sent from my SM-G973F using Tapatalk
אל תכליל. יש גם גברים כאלה. "נסיכות" אני קורא להם.
.
ולפעמים זה ממש מפתיע, חבר, בחור קשוח, לוחם, רוכב שטח, מטייל, האחרון שחייב מקלחת או השד יודע מה.
טיול של שלושה ימים, הצטרף לג'יפ של חבר אחר, אני לא יודע מה נפל עליו אבל הוא היה חייב גלידה וסיגריות, לא משנה כמה הסברנו שזה לא קשור בשום צורה, בשניה שראה את כביש 40 מרחוק התיישב לנו על הצוואר שניסע לקנות גלידה.
מפה לשם המארח שלו החליט לחתוך יחד איתו הביתה.
ולפעמים זה ממש מפתיע, חבר, בחור קשוח, לוחם, רוכב שטח, מטייל, האחרון שחייב מקלחת או השד יודע מה.
טיול של שלושה ימים, הצטרף לג'יפ של חבר אחר, אני לא יודע מה נפל עליו אבל הוא היה חייב גלידה וסיגריות, לא משנה כמה הסברנו שזה לא קשור בשום צורה, בשניה שראה את כביש 40 מרחוק התיישב לנו על הצוואר שניסע לקנות גלידה.
מפה לשם המארח שלו החליט לחתוך יחד איתו הביתה.
לא יותר יעיל לקנות לו גלידה רגע בתחנת דלק או בישוב הקרוב ולחזור לשיירה בעצם? :confused:
אצלנו במושב פשתה תופעה של טרקטורונים הדוהרים ומשתוללים בכבישים הצרים שבין הבתים.
זהו השואו שלהם כך הם מרגישים וכך הם מבטאים את גבריותם....
ואז מגיע הבן הקטן ואומר לי :" אבא, אני חושב שהסיבה להשתוללות הזו, זה בגלל שלכל הרוכבים האלו יש זין קטן"
צודק. אבחנה חדה ומדויקת.
באופן אישי אני אוהב לטייל למען הטיול ולא מעניינים אותי שפצים מעלות ושאר טופינים....אני מעדיף לעקוף...
כשיצאתי לטייל עם אישתי היא נהגה בשטח כי אותי זה לא מעניין וכך לה אין בחילה... מחכה שבכורתי תוציא רשיון...
היה לי העונג לשרת במילואים עם לוחמת (תותחנים) אוכלת שטח בלי מלח וגם כשעשינו קווים בשטחים שמחתי שהיא איתי בחפק- היה על מי לסמוך
מצער שאין עוד הרבה כמוה
לעומת זאת קיבלנו לאימון בצאלים סמבצית למפג״ד...רק השתחררה מסדיר....
לא יודע מי הגאון ששיבץ סמבצית מחה״א (טוענים שהוא הצבא הכי ידידותי לצהל... ;-) )
בגד׳ תותחנים שיוצא לשטח לשבוע ...הגיעה עם כפכפי אצבע ומגפי צמר אוסטרליות....
הייתי צריך לסבול אותה בגפ״ס כל השבוע...
מזל שהיו לנו שתי נשים שפרסו עליה חסות .....לא ידעה איך עושים צרכים בשטח..
כמובן שזו היתה הפעם האחרונה שראינו אותה
Sent from my SM-G973F using Tapatalkאני מריח סיפורי מילואים עם נשים.
האשכול הזה ניהיה טוב יותר ויותר..
Sent from my Redmi 8A using Tapatalk
אני מריח סיפורי מילואים עם נשים.
האשכול הזה ניהיה טוב יותר ויותר..
Sent from my Redmi 8A using Tapatalkיצא לי לעשות אימונים עם "כמו טנק" בצאלים.
רוב "מפעילות ההאמר" שלא נקרא להן חס וחלילה נהגות האמר רחוקות מלפחד משטח.
יש שמועות שרובן לסביות וזה באסה, אבל חמודות מאוד, ונהגות סבירות, מפחידים אותן מאוד והן בסך הכל מפחדות על השבת שלהן.
לא יותר יעיל לקנות לו גלידה רגע בתחנת דלק או בישוב הקרוב ולחזור לשיירה בעצם? :confused:
כשאתה חוצה את 40 במיישר לקפוץ לקנות גלידה זה עיקוב של שלוש שעות בשקט.
יצא לי לעשות אימונים עם "כמו טנק" בצאלים.
רוב "מפעילות ההאמר" שלא נקרא להן חס וחלילה נהגות האמר רחוקות מלפחד משטח.
יש שמועות שרובן לסביות וזה באסה, אבל חמודות מאוד, ונהגות סבירות, מפחידים אותן מאוד והן בסך הכל מפחדות על השבת שלהן.
השמועות האלו הן בעיקר מ"נסיכות" שלא מסוגלים להשלים עם זה שנשים מתפקדות בשטח יותר טוב מהם.
אחד הקטעים הטובים היה כש"נהג" שקע עם האמר, ובזמן שחיכו לחילוץ אחת מהן נכנסה ויצא מהשקיעה. כשהגעתי לחלץ הוא היה עסוק בלפתח תאוריות שלמה היא יצאה בפוקוס.
(מצד שני לא חסר להן פדיחות)
לא הבנתי למה שאם נניח שהיא לסבית אז היא גם צריכה להיות נהגת פחות או יותר טובה.
אבל אם היא לסבית (=מעדיפה נשים ולא גברים) אז גבר מילואימניק היא מעדיפה פחות.
לגיטימי לגמרי להיות לסבית, תכלס... אני מבין אותן לגמרי, הגוף הנשי הרבה יותר מעניין מהגוף הגברי. וזה הגיוני לגמרי להימשך אליו.
גם אני לא הבנתי, אבל כנראה שאצל אחרים המשווואה עובדת.
מי שמצטרף אלי בפעם הראשונה אני מיד מזכיר לו שאם הוא תלוי בכל מיני פריטים כמו סיגריות וכו' (ומי כמוני מבין את מי שקופצת עליו הדודא הפתאומית לסיגריה כאן ועכשיו ואצלי מותר לעשן בג'יפ!....) - שיתארגן מראש על זה. אפילו שאני משתדל שלי תמיד תהיה בטיול קופסת-סיגריות-חירום בקונסולה. אבל לפעמים עישנתי אותה והיא נגמרה.... אז אם כבודו מכור ברמה כזו שלא יוכל להחזיק מעמד בלי, שידאג לעצמו למלאי. כנ"ל בירות ספציפיות וכו'. לגלידות באמת אין לי פתרונות (אין לי מקרר. עדיין). גם לא למניקור/פדיקור, עיצוב שיער, מזון טבעוני, מיטות שיזוף וריצפת פרקט לאוהל.
כשקרה מה שקרה ונקלענו למצב קשה ובעייתי וגם מסוכן - פרצה בכל עוזה הדמורליזציה בקרב כמה מהנספחים-נסיכות, ברמה שאיימה על תפקוד הקבוצה ועל הסיכויים להיחלץ בשלום מהצרה.
לא רק בטיולי מדבר. הבעיה (והנסיכות) מוכרת היטב לכל ישראלי/רוסי/לא מערבי שמצא את עצמו בסיטואציה לא סטנדרטית עם קולגה אירופאי או אמריקאי. הגבול בין מעצבן למסוכן הוא דק מאד במצבים כאלה, בין אם נתקעת בסערת שלגים בנהיגה או סתם פספת טיסה בשבת בערב ועכשיו צריך לאלתר.
יש לך את זה ביותר דר שטירמר?יש לך את זה ביותר קיצוני??
או שפשוט איבדת את זה?!
טל.
לא מאמין נגמרו הסיפורים
Sent from my Redmi 8A using Tapatalk
ומי שאוכל בשר ב-09:00 בבוקר, צריך לשטוף אותו באלכוהול, אז אתם כבר מבינים איך נראה הטיול ואיך זה לעלות את ורדית כשאתה שיכור.
מי שגר בבית מזכוכית שלא ינפץ בקבוקים על החלונות, או משהו כזה.
30.12.2006.
מי שגר בבית מזכוכית שלא ינפץ בקבוקים על החלונות, או משהו כזה.
30.12.2006.
תזכיר רק שהאוטו נמצא בתנועה.... וניר ש. ששתה לשוכרה יותר ממני (וגם פימפם כל הלילה...) נוהג בו מהצד.....
בדיוק מה שלא רציתי להזכיר.
הזיכרון שלי כבר לא משהו בגילי, ודברים מעורבבים לי מהטיול הזה. :)
... וזה מתקשר לכותרת של הדיון "שטויות שנשים עשו" בדיוק - הכוונה כנראה לאמהות שילדו אתכם... [emoji16]
התובנות שלי מהשרשור הזה
יש לי מזל עם אשתי, כל עוד לא מדובר על משהו קיצוני אז בכייף מבחינתה.
יש כאן מלא תגובות קורעות ומלאות הומור חיובי.
היתה כאן הזדמנות נדירה למעט חברה חשוכים וסקסיסטיים להוציא זוהמה החוצה.
מה אנחנו נזירים?ממתי אסור לדבר על "סקס"..?? כל עוד בפירוט לא עובר את גבול הטעם הטוב...הכל בסדר..פוסטרים בעילום יותר נוראיים ממה שאנחנו קוראים פה ..
אישית מיכה לעוד סיפורים,
קורעים ללא ספק.
Sent from my Redmi 8A using Tapatalk
מה אנחנו נזירים?ממתי אסור לדבר על "סקס"..?? כל עוד בפירוט לא עובר את גבול הטעם הטוב...הכל בסדר..פוסטרים בעילום יותר נוראיים ממה שאנחנו קוראים פה ..
אישית מיכה לעוד סיפורים,
קורעים ללא ספק.
Sent from my Redmi 8A using Tapatalk
אבי אם הגבת לתגובתי..
סקסיזם לא קשור לסקס (אקט מיני ) קשור למגדר ולי אין בעיה עם קצת שוביניזם טבול בהומור בדיוק כמו שאני מעריך פמיניזם כזה, כפי שכתבתי לצד התגובות המעולות היו כמה שמוטב היה שלא היו יוצאות החוצה.
-->
vBulletin® v4.2.4, זכויות יוצרים ©2000-2025, Jelsoft Enterprises Ltd, תורגם על ידי vBHeb.