מה הייעוד של שמורות הטבע?

[zivo]

לאחרונה טילנו בנחל תבור, ותוך כדי הטיול דיברנו על הניצחון המשפטי של מויש מעוז במשפט שלו מול הרט" (https://travel.walla.co.il/item/3406182)ג.

עלו שתי סוגיות מענינות שאני אשמח לשמוע את דעתכם -

1- יש הרבה שמורות, ונחל תבור היא אחת כזו, שבתוך השמורה מתאפשר גידול בקר.
הרועים \ חקלאים שמגדלים את הבקר מסתובבים בכל השטח, בונים כל מני מתקנים (מכלאות, מעליות מעברים...).
לעומת זאת, מטייל שירד מהשביל, צפוי לקנס.
מעבר לשאלה האם בכלל מותר לרשות להשכיר את האדמות האלו לצורך גידול בקר, מכח איזה חוק \ תקנה, לאנשים מסויימים מותר לשותת חופשי בשמורה ולאחרים לא?

2- הבקר שמתרכז במקורות המים מזהם את המעיינות (עושה את הצרכים בתוך המים). וכך, אזור שמוגדר כשמורת טבע (למשל נחל תבור), מלא בשלטים שמזהירים מפני רחצה ושתיה של המים (בגלל זהום).
כלומר, הרט"ג שתפקידה לשמור ונהל את השמורות, לטובת כלל הציבור, מאפשר לגורמים כלכלים לזהם את מקורות המים בשטח השמורה.
האם זה לא סותר את המנדט הבסיסי של הרט"ג???

כלומר, יש פה שטחי טבע שבהם אנחו מוגבלים ומופלים לרעה לטובת שימוש כלכלי (זה כבר לא שיקולי שימור ובטחון) של יחידים.

[איל מ]

בעברי גידלתי בקר בשטחים שחלק גדול מהם היה שמורת טבע. לא מכיר את הפן המשפטי (ייעוד קרקע וכו, אני לא חושב שאלו שטחים של הרט"ג הם שייכים למנהל ומוקצים דרך גוף שנקרא רשות מרעה) הייתי פועל פשוט, אבל יכול להגיד לך שבמקרה הספציפי שלנו השמירה על הטבע היתה חלק מהעבודה.
מדבר איתך על אוכלוסיית צבאים שהתרבתה מכמה פרטים בודדים לעדרים של עשרות.
כנל לגבי חזירי בר, דורבנים ועוד. זה כולל מלחמה בציידים בלתי חוקיים, דאגה למעברים בגדרות לחיות בר, דילול של אוכלוסיות שהתרבו מדי, סקרים וספירות ועוד ועוד. הכל בשיתוף פעולה עם הפקח המקומי, אותו פוגשים כמעט על בסיס יומי.
בנוסף,
רעיה נכונה, שאינה לוחצת את השטח לא פוגעת בו אלא מייטיבה עימו. למרות שאכן מבאס להגיע למעיין שסביבו מלא חרא.
גדרות הן אכן נושא כאוב, אבל בשנים האחרונות גם המגדלים קשי העורף מבינים את הנזק שבגדרות ישנות שלא מפונות מהשטח. מבנים- כמו בכל דבר, יש חוקי ויש לא חוקי. מי שבונה לא חוקי מקבל צוי הריסה.

בגדול, אני מניח שזה כמו הסיפור עם שטחי האש שהם גם שמורה. הרטג הם לא בעל הבית.

אני לא אכנס לויכוח מה יותר חשוב, פרנסה של חקלאי, או החופש של מר ישראלי להסתובב איפה שבא לו, או החופש של מר צבי ארצישראלי, כי הבעתי את דעתי בשרשורים בעבר והם לא הובילו לשום מקום חוץ מלויכוח ולווכחנות.
תוספת קטנה.

הנושא של שימור ובטחון ממש ממש אקטואלי. פשוט מאוד לא פוליטיקלי קורקט להגיד את האמת לגביו ואני לא אגרר לכך.

[מוטי ג.]

פעם מישהו הסביר לי שרעיית צאן מכל סוג שהוא טורם בכך שהוא מקטין את כמות העשב היבש בשטח ובכך מקטין סיכוי לשרפות ענק,לא יודע כמה זה משמעותי

[איל מ]

יש גם בזה משהו, אבל גם שריפות תורמות לחידוש צמחיה וגם הרעייה עצמה. זה ממש לא שחור ולבן.

[PW]

יקירי,
לכאורה, תיאורטי לגמרי: 'יעוד' שמורת הטבע ו'רשות הטבע והגנים' היא 'לשמור על הטבע' - כפשוטו.
למעשה, אין דבר כזה, בטח לא בארץ. אין מקום אחד שבו האדם (כאנטי תזה ל'טבע') לא השפיע בצורה כלשהיא, מזערית או עצומה. על כן אין באמת דבר כזה 'טבע' או 'טבעי' אלא בית גידול 'מופרע' יותר או פחות.

על כן יש לחלק את הדיון לשניים:
1. מה המצב החוקי של אזור מסוים בארץ.
2. מה ניתן ומה נכון לעשות כדי למזער פגיעה במצב ה'טבעי' או במצב ה'רצוי' או במצב ה'נכון מבחינת המרחב הנתון' (רמז: לא תמיד זה 'טבעי' או אפילו 'ביולוגי'). על זה יש לא מעט דיונים, גישות ודרכי פעולה אפשריות רבות ולרוב סותרות זו את זו.

אח"כ יש לבדוק אם סעיף 1 משרת את סעיף 2...

ולגופה של שאלה, למצב החוקי ביחס לרעייה:
רוב הקרקע במדינת ישראל שייכת ובכן... למדינה. בארץ קטנה כמו שלנו, אזור גיאוגרפי נתון יכול וישמש לאימוני צה"ל, יוכרז במקביל כשמורת טבע ועוד ייעשה בו שימוש לצרכים שונים ומשונים - כולל מרעה. חלק ממקרקעי ישראל המשמשים כשטחי מרעה מיועדים להזנת עדרי בקר וצאן - וברור שאין כאן שום דבר 'טבעי'. שטחי המרעה מהווים את עתודות הקרקע של המדינה, אוצרים בתוכם מגוון ביולוגי גדול ומהווים שטח 'טבעי' ופתוח לטובת הציבור. רעיית בעלי חיים בשטחים אלו מביאה לתועלות ציבוריות חשובות: מניעת שריפות, מניעת פלישות לא חוקיות וזריקת פסולת, שמירה על השטחים הפתוחים לטובת הציבור ותרומה לפתיחת החורש ולהגברת המגוון הביולוגי. שוב, כמובן שלא מדובר במצב ה'טבעי' של השטח אלא בהתערבות יד אדם גסה או עדינה, 'מתאימה' יותר או 'מתאימה' פחות.
במדינת ישראל קיימים כ-2 מיליון דונם שטחי מרעה מוסדרים המושכרים לתקופה של עד כשלוש שנים. רשות מקרקעי ישראל כמנהלת הקרקע משכירה את שטחי המרעה למגדלי הבקר והצאן, באמצעות ועדת השכרות, וזאת לאחר קבלת המלצת משרד החקלאות. מדובר בשטחים מסיווגים שונים ובכלל זה גנים לאומיים ושמורות טבע. השטחים מושכרים ומשמשים לרעיית בקר וצאן, הכול לפי הגדרת רשות המרעה והבדיקה המקצועית של יכולת השטח לשאת את העדר.

בכבוד
PW

[boaz avrahami]

זיו, אני מקווה שהמטרה היא לא להעלות את מחירי הבשר כי את הרשות לא ננצח.

[zivo]

אני אנסה לחדד את הנקודה.
אם המדינה חושבת שצריך להקצות את השטח לחקלאים לגידול בקר ( ולא משנה אם זה ע"מ למנוע שריפות או סתם לפרנסה), שתגדיר שזה שטח חקלאי ונגמר.
אבל, כמו כל גוף ממשלתי, לרט"ג יש הגדרה של מטרות ודאגה לחקלאים לא מוגדרת כמטרה של הרט"ג.
אין שום ספק שעומס בקר שמזהם את המקורות מים בשמורה, לא עולה בקנה אחד עם מטרה של שמירת טבע.

לגבי הנקודה הראשונה, הרשות מסתמכת על החוק שנחקק למען הקמת הרשות, וטוענת (למשל במשפט של מויש מעוז) שאסור לנוע לא על צירים מסומנים.
איפה בחוק יש החרגה שמאשרת לחקלאים לנוע לא בצירים מסומנים???

בקיצור, הגיע הזמן שהדירקטוריון ( הלא מאוייש) של הרט"ג יתחיל לתפקד ושמישהו יתחיל להשגיח מה הגוף הזה עושה.

[zivo]

ולמי שבאמת רוצה להבין את העובדות, בבקשה.

הנה החוק -
https://static.parks.org.il/wp-content/uploads/2017/08/chok-ganim-leumiim-shmurot-teva-atarim-lumiim-veatarey-anzacha-1998.pdf

שימו לב לפרק 3, סעיף 6 שמציין את תפקידי הרשות.
כתוב במפורש- "לשמר ולשקם ערכי טבע", "להגן על ערכי טבע ומורשת".

אין שום איזכור לדאגה לחקלאים, או הרשאה להקצות את השטחים למטרה שלא תואמת את מטרות הרשות.

פשוט עבריינים.

[איל מ]

הרשות לא מקצה שום דבר. הקרקע לא שלה. בעל הבית הוא החקלאי ששילם על הקרקע:

)א( משהוכרז שטח כגן לאומי או כשמורת טבע, תהיה ההכרזה עדיפה על פני כל
ייעוד אחר של אותו שטח, למעט כל ייעוד או שימוש אחר בשטח, מעליו או מתחתיו,
המותרים על פי דין, ולמעט זכויות קנין שהיו קיימות בו ערב ההכרזה.

האם מותר לאותו חקלאי לנסוע לא על שביל? שאלה טובה (לא בציניות). אם כדי לממש את זכות הקניין של אותו חקלאי הוא צריך לנסוע על צירים קיימים אך לא מסומנים הרי שהגיוני שמותר לו.
אבל אפשר להציג ולפרש את זה גם אחרת (מלשון הפוך), ואני אינני עורך דין. יודע שההגיון לא תופס בביהמ"ש, אלא היכולת להוכיח משהו ע"פ פרשנות של החוק ובעיקר ע"ב תקדימים.

[boaz avrahami]

בואו נדייק!
בעל הבית הוא המדינה באמצעות הרשויות שלה שהן
רשות מקרקעי ישראל
רשות שמורות הטבע.
רשות המרעה.
הן מנהלות עבורה את המקרקעין.


החקלאי חוכר או שוכר או בר רשות אבל מטבעם של חקלאים הם מרגישים ונוהגים כבעלי הבית ובעלי זכויות יתר ולאו דווקא בחסות החוק .
הרגל של שנים שנשאר גם אחרי שחלפו שנים מאז התפרנסו מחקלאות.
נסיכים.

זיו, לעניין התנועה מחוץ לשבילים בנחל תבור-
כמדומני שלפחות חלקה מבוצע על גבי סוסים.

בכל מקרה, כפי שתוכל לראות בלינק, רשות המרעה מפרסמת קול קורא להקצאת שטחי מראה.
תלמדו, תבינו ותנסו להתנגד בפעם הבאה.

https://www.moag.gov.il/yhidotmisrad/technun_calcali/פרסומים/2016/Documents/KolKore11_harshaa_lemiree.pdf

[boaz avrahami]

https://www.moag.gov.il/yhidotmisrad/technun_calcali/rashut_miree/Pages/default.aspx