צפייה בגרסה מלאה : מערכת טעינה סולרית לקמפר שאלות
אני פותח את הדיון כי מחד הכל ידוע הפורומים ויוטיוב מלאים מידע. מצד שני יש לי שאלות שאף אחד לא ענה עליהן.
מבקש להשאיר את הדיון ממוקד ולא להיכנס לבחירות שלי ברכיבים או בחיים.
הסטאפ הבסיסי - קמפר. רכב לקמפינג. לא רכב לטיולים אלא לנסיעה עד המחנה והתמקמות ליום יומיים שלושה.
מצבר ראשי חומצה עופרת בוש 60 אמפרשעה. מצבר צרכנים אופטימה כחול דו שימושי 75 אמפרשעה. בין שניהם מפצל טעינה מסוג דיודות. אלטרנטור 55 אמפר.
על הגג תא סולרי אחד או שניים (אם יהיה מקום) של 1.50 על 0.70 מטר. בקר סולרי של 50 אמפר. יחובר לפי התכנון רק לצרכנים.
הצרכן העיקרי מקרר. לדעתי מושך אמפרים בודדים עד 10 אמפר. עוד כל מיני תאורות לד ומטענים שיימשכו עוד אמפרים בודדים. משאבת מים שמדי פעם נותנת מכה של 10 אמפר מקסימום אבל זה רגעי.
זהו.
עכשיו השאלות. נתחיל בראשונה ונמשיך משם.
המצבר למרות שהוא פריקה עמוקה לא אוהב להיפרק לפחות מ 12.4. אני עוד אחליט אם להגן עליו למתח הזה או למתח נמוך יותר עם השימוש והלימוד של כמה שעות מקרר עולות בכמה פריקת מצבר. בהנחה שהוא נפרק ל12.4. מישהו יודע לומר כמה זרם הוא ימשוך לטעינה? יש לי סיבה לחשוש שהוא ימשוך יותר מ 10 אמפר המומלצים בתור מקסימום על ידי אופטימה? אם כן - זה ליותר מכמה שניות או דקות? אני שואל כי אופטימה לא נותנים גרפים כמו יצרנים גדולים אחרים של מצברי agm ואני מניח שהכימיה דומה ולכן גם גרף הטעינה יהיה דומה אבל רוצה להיות בטוח.
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
אני מוכן להמר שיותר מזה.
1- אתה בטוח שהוא כל כך רגיש? 20-30 אמפר לכמה שניות יקצרו את החיים שלו משמעותית?
2- למה לא להוסיף DC2DC ולסגור ענין?
3- מה הבעיה למדוד?
1. אני בטוח שהוא לא כל כך רגיש.
2. תוספת רכיבים = תוספת סיבוך הורדת האמינות.
3. אין יעיל כמו לתת למישהו אחר לעשות את העבודה.
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
זה מצבר AGM?
איך זה מסתדר עם העובדה שאתה משתמש בדיודה לאיסולטור?
לאיזה מתח מגיעה הטעינה שלך ( היציאה מהאלטרנטור)?
ולאיזה מתח מגיע המצבר צרכנים ( נניח 20 דקות רגיעה מסוף טעינה)?
לא הבנתי מה הקשר בין דיודה לסוג המצבר.
או שלא הסברתי טוב. ווסת חיצוני. הוא מודד מתח על היציאה מהמפצל כלומר אחרי מפל המתח על הדיודה. מצבר agm נטען בכל מתח טעינה חוקי של אלטרנטור רגיל בין 13.8 ל 15 וולט.
אני כן רוצה להגן על האלטרנטור. אבל תכף נגיע לזה.
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
בקר של 50 אמפר מיותר כאן אלא אם מחובר לעוד מקור טעינה בזרמים כאלו.
מנסיון עם כמה וכמה בקרים, אלו לזרמים גבוהים מייצרים התנגדות והפסדים ניכרים במערכות קטנות כמו שלנו.
בהשוואה בין בקר 20אמפר לבקר 10אמפר, האחרון היה יעיל יותר.
נבדק עם כמה בקרים מיצרנים שונים.
תתאים את הבקר להספק הצפוי ממקור הזרם.
על פניו מהמימדים שציינת, הפאנל המתואר יהיה בסביבות 150w, כלומר למערכת 12v הוא ייתן פחות מ-10אמפר בתנאים אופטימליים.
לדעתי ומנסיוני אין לך איך להמנע מלרדת מתחת ל-12.4v, בהתאם לצרכנים שציינת, ואני חושב שזו קצת הגזמה לשים רף כזה כגבול נמוך לפריקה.
boaz avrahami
31-10-21, 20:33
מה זה איזולטור דיודות?
אידיאל דיודה ששמת לבד או מוצר מדף?
מוצר מדף של surepower.
עובד יופי יופי מאז הותקן בשנת 1978.
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
דורון. יש לי גם בקר זול של 10 אמפר. אני אעשה ניסוי ונראה מי מהשניים נותן יותר וואטים. צריך לחשוב איך.
לא יודע לגבי מתח המינימום. מצבר כזה טעון מלא ב 13.2 וולט. זה די הרבה לפרוק עד 12.4.
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
דורון. יש לי גם בקר זול של 10 אמפר. אני אעשה ניסוי ונראה מי מהשניים נותן יותר וואטים. צריך לחשוב איך.
לא יודע לגבי מתח המינימום. מצבר כזה טעון מלא ב 13.2 וולט. זה די הרבה לפרוק עד 12.4.
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
בדקנו אני וחבר שגם שם לב לעניין.
בקר עם תצוגת מצב נוכחי ומצטבר.
המספרים היו נמוכים בצורה בולטת אחד ליד השני, ובהחלפה בינהם.
אחרי לילה חורפי/סוף הקיץ, (מקרר עובד פחות קשה בלילה), בבוקר המצבר עומד על 12.3-4.
בקיץ זה גם מגיע ל-12.2~.
אני עם מצבר AGM לצרכנים.
אחת הבעיות (עם התחום הזה), שאנחנו עוסקים בעשיריות וולט.
בהרבה מקרים זה נכנס לתחום השגיאה של המדידה עצמה - כיול של מודד, איפה מודדים, כמה זמן המצבר נח (מסוף טעינה או סוף צריכה), טמפ' סביבה.
דורון. יש לי גם בקר זול של 10 אמפר. אני אעשה ניסוי ונראה מי מהשניים נותן יותר וואטים. צריך לחשוב איך.
לא יודע לגבי מתח המינימום. מצבר כזה טעון מלא ב 13.2 וולט. זה די הרבה לפרוק עד 12.4.
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
מה מתח הטעינה שהבקר (החיצוני) עוצר טעינה?
זה לא מטען אלא בקר סולרי. אולי לא הבנתי בכלל איך זה עובד אבל כמה שאני מבין הוא לא עוצר את הטעינה אלא המצבר מפסיק למשוך זרם כשהוא מגיע ל 13.2 וולט נגיד. ככה לפחות אני מבין טעינה של מצברים.
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
לא שאלתי על הבקר בסולארי (שאתה ודורון מדברים), שאלתי על הבקר טעינה של הרכב.
נקודה נוספת, אני כל הזמן מנסה לחדד איך מודדים מתח של מצבר.
אני מציע לקרוא פה למשל -
https://workshoppist.com/agm-battery-state-of-charge/
אני בספק כמה בקר שלא מיועד לסוג מסויים מצבר, ידע להתמודד עם הדיוק והדקדקנות שאתה מחפש.
אני בספק כמה בקר שלא מיועד לסוג מסויים מצבר, ידע להתמודד עם הדיוק והדקדקנות שאתה מחפש.
אתה יודע איזה בקר יש לאסף או שזו הנחה?
לבקרים סולריים סבירים+ יש הגדרות לסוג מצבר, שאליו מחובר הבקר, ואפשרות לשינוי בהתאם.
לבקר הנוכחי שיש לי יש בתפריט מצבר עופרת, AGM, פריקה וגם מצברי ליפו/ליאון מסוגים שונים.
אסף, אם אתה מעוניין יש לי סט נייד של 120 וואט שתוכל פשוט להניח ולנסות בפועל אם זה עובד ומספיק למאזן האנרגיה שלך. מוזמן לקבל אותו בהשאלה [emoji846]
תודה נדב. הסט קיים.
לא הבנתי על איזה הקר טעינה אתם מדברים? באיזה רכב יש בקר טעינה??????
יש אלטרנטור. יש ווסת שמשנה את זרם השדה בהתאם למתח המצבר. למישהו יש בקר טעינה ברכב ישן???
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
תודה נדב. הסט קיים.
לא הבנתי על איזה הקר טעינה אתם מדברים? באיזה רכב יש בקר טעינה??????
יש אלטרנטור. יש ווסת שמשנה את זרם השדה בהתאם למתח המצבר. למישהו יש בקר טעינה ברכב ישן???
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
לא כתבתי בקר טעינה, כתבתי בקר , וזה בדיוק למה שאתה מתכוון, לאיזה מתח מקסימלי מגיע המתח טעינה בקמפר?
ודרך אגב, אם אתה רוצה לדייק, הווסת משנה את המתח של השדה ולא את הזרם; ( ונכון שהזרם משתנה כתוצאה מכך).
אתה יודע איזה בקר יש לאסף או שזו הנחה?
לבקרים סולריים סבירים+ יש הגדרות לסוג מצבר, שאליו מחובר הבקר, ואפשרות לשינוי בהתאם.
לבקר הנוכחי שיש לי יש בתפריט מצבר עופרת, AGM, פריקה וגם מצברי ליפו/ליאון מסוגים שונים.
לא צריך לריב בכח, אפשר לקרוא בשקט מה בדיוק כתבתי.
כל מה שאמרתי שאם הוא לא מתאים, תהיה בעיה.
וללא שום קשר, מניסיון שלי, ובלי לדעת איזה בקר בדיוק יש לאסף או לך, בקרים זולים ופשוטים לא מדייקים ולא יודעים להתחשב בקשר בין הזרם הנצרך והמתח.
ולכן, בסופו של יום, הם לא מדייקים במתח ניתוק שלהם.
אני אולי לא מבין איך בקר סולרי עובד. ולכן שאלתי בהתחלה שאלות.
אותו בקר pwm זיל הזול.
מוציא מתח. להבנתי המתח קבוע מראש, לא ככה?
השאלה מהו המתח - במקומה. אני לא יודע. צריך לבדוק. אבל ככל שאני מבין לכל מצברי החומצה עופרת - כל מתח סביב 14 וולט יהיה טוב.
וככל שאני מבין - במתח הזה - יהיה 14 או 13.8 או 14.4 וולט - המצבר ייקח כמה זרם שהוא לוקח כתלות בכמה הוא ריק, עד למצב שבו הוא מלא ולא מושך זרם.
כלומר לא מדובר במטען שיש לו מתח ניתוק או כל דבר דומה.
לא ככה?
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
לא צריך לריב בכח, אפשר לקרוא בשקט מה בדיוק כתבתי.
כל מה שאמרתי שאם הוא לא מתאים, תהיה בעיה.
יצאת בהכרזה שהבקר לא מתאים.
אז שאלתי שאלה, האם יש לך מידע רלוונטי לדיון או שזו הנחה/אמירה כללית.
אני אולי לא מבין איך בקר סולרי עובד. ולכן שאלתי בהתחלה שאלות.
אותו בקר pwm זיל הזול.
מוציא מתח. להבנתי המתח קבוע מראש, לא ככה?
השאלה מהו המתח - במקומה. אני לא יודע. צריך לבדוק. אבל ככל שאני מבין לכל מצברי החומצה עופרת - כל מתח סביב 14 וולט יהיה טוב.
וככל שאני מבין - במתח הזה - יהיה 14 או 13.8 או 14.4 וולט - המצבר ייקח כמה זרם שהוא לוקח כתלות בכמה הוא ריק, עד למצב שבו הוא מלא ולא מושך זרם.
כלומר לא מדובר במטען שיש לו מתח ניתוק או כל דבר דומה.
לא ככה?
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
לא בדיוק.
יש עקומת טעינה שאמורה להשתנות בין מצב ריק למצב כמעט מלא למלא, בו הבקר הסולרי אמור לעבור למצב ״תחזוקה/שימור״ ללא טעינה מלאה.
מצב trickle, זה לא ניתוק מוחלט, אבל מ בטעינה מינימלי, כמו מטען מצברים במצב שימור.
במצב עבודה בבקר עם תצוגה רואים כיצד הזרם משתנה בהתאם למצב המצבר.
כל בקר סולרי נורמלי אמור לעשות איזה, כפי שזיו ציין, ההבדל באיכות יקבע כמה זה מדויק.
עוד דבר חשוב, הוא כמה קרוב הבקר למצבר.
אם הבקר רחוק מהמצבר (קצה הרכב), סיכוי גבוה שיש נפילת מתח בגלל אורך החוטים, והקריאה שהוא מקבל מהמצבר נמוכה מהמתח בפועל, ונקודת העבודה של הבקר תשתנה.
לא כתבתי בקר טעינה, כתבתי בקר , וזה בדיוק למה שאתה מתכוון, לאיזה מתח מקסימלי מגיע המתח טעינה בקמפר?
).
כתבת את צמד המילים המדוייק 'בקר טעינה'.
וגם שאתה לא מתכוון לבקר הסולרי אלא לזה של הרכב.
אבל לא משנה מה נכתב ומי אמר למי.
ובכן. אם יש לי בקר ברכב - הוא מהסופר.
ואחד היתרונות של מצבר agm בכלל אופטימה בפרט - לא צריך מטען ולא בקר. האלטרנטור הותיר הטוב עם הווסת הוותיק והטוב - אנלוגי לחלוטין (אם כי זה הדגם האלקטרוני תוצרת אינטגרל - כן כן כחול לבן - שהחליף את הבוש האלקטרומכני שתמיד, אבל תמיד מזייף) - מתאים להם בול ולא ממש משנה מה המתח הבלתי מדוייק שהוא מוציא.
כמובן שאם מעמיסים אותו יתר על המידה המתח יורד והאלטרנטור מתחמם ולכן חשוב לי להבין שאני לא מעמיס אותו בעשרות אמפרים.
המסכן יודע לתת 55 אמפר מקסימום וגם זה בסל"ד גבוה. ולא מעט מזה הולך למזרקים. אז נשאר אולי 30 אמפר נטו לטעון מצברים.
אז אחרי שסיכמנו (נגיד....) שהבקר הסולרי הזול ייתן תשובה ניצחת של עד 10 אמפר לטעינה מהלוח שהוא בערך 120 וואט בשמש נהדרת - כלומר יספיק בקושי לטעון את ה(נגיד) חוסר של 25-30 אמפרשעה בו בזמן שהוא מפעיל את המקרר בשעות החמות - ובכן עברו לילה יום ולילה והגיע הזמן להתניע ולעשות את הדרך הביתה.
אז אני חוזר לשאלה המקורית.
כמה ימשוך המצבר? מישהו יודע? ואם זה יותר מדי - יש דרך להגביל את הזרם אבל בלי מטען? כלומר ברכיבים בסיסיים בלבד - או שאני צריך פשוט להקפיד לא לרדת למתח שבאמת ייקרע את האלטרנטור?
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
אצלי עם פאנל 100w, מצבר צרכנים AGM 72אמפר/ש, אופי שימוש טיפוסי כולל כיבוי מנוע 2-3 שעות לפני השקיעה, וחיבור הפאנל מרגע העצירה להרוויח עוד שעה-שעתיים טעינה/פיצוי על צריכת המקרר.
שימוש אינטנסיבי של מקרר על ״0״ לפחות ולפעמים נמוך יותר, תאורת לד למחנה, ומשאבת מים ספוראדית, המצבר עומד בבוקר על סביבות 12.3.
מקפלים חניון בסביבות 9~, ולפעמים אחרי.
הפאנל שחובר אחהצ ביום הקודם, כוון אחרי השקיעה מראש מזרחה כדי שיתחיל לפצות עוד לפני שאנחנו מתעוררים.
עד שאנחנו יוצאים מהחניון המצבר כבר על12.5+.
בקבוצת טיולים הקבועה כולם צרכני חשמל לא קטנים וזו התמונה +\- אצל כולנו.
נראה לי ש- 12.5 ביציאה מחניון אתה מוכן לקבל, לא?
עכשיו זיו יקפוץ ויגיד באותות ומופתים שלא מסתדר לו המספרים, אבל הוא יצטרך להתמודד עם זה שזה פשוט ככה.
תודה. זה המידע האמפירי שהיה חסר לי.
אתה יודע לומר גם מהמצב הזה כשאתה מניע את המנוע כמה המצבר מושך?
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
תודה. זה המידע האמפירי שהיה חסר לי.
אתה יודע לומר גם מהמצב הזה כשאתה מניע את המנוע כמה המצבר מושך?
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
לא מדדתי אף פעם, ולא חשבתי/ידעתי שזה אירוע להתייחס אליו.
ehudzeelim
01-11-21, 22:26
פיוז אוטומטי של 10 אמפר, לא פותר לך את הבעיה של זרם טעינה גבוה בתחילת תנועה?
לא. כי אני כן מעוניין בטעינה.
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
אחרי ההסבר של דורון טרחתי לקרוא את ההוראות של הבקר הסולארי. אפשר לכוון מתח טעינה, ומתח ציפה.
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
אני חוזר לשאלה ההתחלתית.
נניח ואני מונע ממתח המצבר לרדת תחת 12.4 או אפילו 12.2 וולט. זה בערך 70-80 % טעינה. ושוב - המטרה היא גם להאריך את חיי המצבר אבל חשוב יותר לשמור על האלטרנטור.
אז מי יודע כמה זרם הוא ימשוך?
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
ehudzeelim
02-11-21, 06:59
אם תבדוק את מתח המצבר הראשי כשהרכב כבוי, ואז מרגע ההתנעה תבדוק זרם טעינה למצבר הראשי,
יהיה לך מושג לגבי עוצמת הזרם וקצב הדעיכה שלו. הווסת קובע את הזרם רק לפי הפרש המתחים בין האלטרנטור למצבר לכן זה אמור להיות תקף לכל מצבר, עבור אותו הפרש מתחים. זמני דעיכת הזרם יהיו שונים בהתאם לסוג המצבר, מצבו, והקיבול שלו. לדעתי קשה להעריך בלי למדוד, אלא אם יש מישהו שמכיר את התנהגות ווסת הטעינה הספציפי שיש ברכב. ובתור פתרון הפיוז אכן לא רלוונטי אבל יש אביזרים מגבילי זרם מבוססי התנגדות שיכולים להתאים.
כתבת את צמד המילים המדוייק 'בקר טעינה'.
וגם שאתה לא מתכוון לבקר הסולרי אלא לזה של הרכב.
אבל לא משנה מה נכתב ומי אמר למי.
ובכן. אם יש לי בקר ברכב - הוא מהסופר.
ואחד היתרונות של מצבר agm בכלל אופטימה בפרט - לא צריך מטען ולא בקר. האלטרנטור הותיר הטוב עם הווסת הוותיק והטוב - אנלוגי לחלוטין (אם כי זה הדגם האלקטרוני תוצרת אינטגרל - כן כן כחול לבן - שהחליף את הבוש האלקטרומכני שתמיד, אבל תמיד מזייף) - מתאים להם בול ולא ממש משנה מה המתח הבלתי מדוייק שהוא מוציא.
כמובן שאם מעמיסים אותו יתר על המידה המתח יורד והאלטרנטור מתחמם ולכן חשוב לי להבין שאני לא מעמיס אותו בעשרות אמפרים.
המסכן יודע לתת 55 אמפר מקסימום וגם זה בסל"ד גבוה. ולא מעט מזה הולך למזרקים. אז נשאר אולי 30 אמפר נטו לטעון מצברים.
אז אחרי שסיכמנו (נגיד....) שהבקר הסולרי הזול ייתן תשובה ניצחת של עד 10 אמפר לטעינה מהלוח שהוא בערך 120 וואט בשמש נהדרת - כלומר יספיק בקושי לטעון את ה(נגיד) חוסר של 25-30 אמפרשעה בו בזמן שהוא מפעיל את המקרר בשעות החמות - ובכן עברו לילה יום ולילה והגיע הזמן להתניע ולעשות את הדרך הביתה.
אז אני חוזר לשאלה המקורית.
כמה ימשוך המצבר? מישהו יודע? ואם זה יותר מדי - יש דרך להגביל את הזרם אבל בלי מטען? כלומר ברכיבים בסיסיים בלבד - או שאני צריך פשוט להקפיד לא לרדת למתח שבאמת ייקרע את האלטרנטור?
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
אסף,
לגבי שתי השאלות בסוף, כמה זרם ואיך להגביל, עניתי לך בהתחלה-
אני מוכן להתערב ( שאם החיבורים תקינים) זה עובר 10 אמפר.
הדרך הכי פשוטה להגביל 10A זה לשים DC2DC.
ולגבי השאלה האחרת וכל הסיפור הארוך שכתבת , אבל לא ענית-
שאני צריך לנחש כמה יצרוך מצבר שירד ל 12.4 וולט ומחברים אותו למתח, אז מעניין אותי לדעת לאיזה מתח מחברים אותו.
מן הסתם, אם אתה מחבר אותו למצבר אחר שתקוע על 12.6וולט, אז הזרם טעינה יוריד את המתח של מצבר המקור, הזרם יהיה נמוך, ולאט לאט הם יתאזנו.
אבל אם אתה מחבר את המצבר (שנמצא על 12.4) , למקור של 15V שמסוגל נגיד לתת 35A, והחיבורים תקינים, אני מוכן להתערב שהזרם יעבור 10A.
ולכן אני שואל, אחרי נסיעה ארוכה, שהמצבר הראשי טעון, והמנוע בסרק, על איזה מתח מתייצב המצבר ( הראשי)?
קפיש?
שאלה נפרדת -
הבקר הסולארי שאתם מדברים עליו, מה בדיוק תפקידו ואיך הוא בדיוק עוזר ( לטעינה מהאלטרנטור)?
בהנחה ( כי לא שמת פה דגם מדוייק) , שהוא לא יודע להגביל זרם.
שאלה נפרדת -
הבקר הסולארי שאתם מדברים עליו, מה בדיוק תפקידו ואיך הוא בדיוק עוזר ( לטעינה מהאלטרנטור)?
בהנחה ( כי לא שמת פה דגם מדוייק) , שהוא לא יודע להגביל זרם.
הבקר הסולארי מיועד לפאנל.
הוא כן קורא את מצב המצבר ובהתאם מעביר זרם.
כלומר, כשהרכב מונע וטוען מהאלטרנטור, על פניו הבקר אמור לזהות מצב ״מלא״ ולא להעביר כמעט כלום, כמו מצב ״שימור״.
יצא לי להניע את הרכב כשהבקר מחובר, רואים את ירידת הטעינה כמעט מיד.
מכיר כמה בארץ שנוסעים עם פאנל קבוע על הרכב עם בקר שמחובר קבוע.
סה״כ סידור נפוץ בעולם.
הבקר הסולארי מיועד לפאנל.
הוא כן קורא את מצב המצבר ובהתאם מעביר זרם.
כלומר, כשהרכב מונע וטוען מהאלטרנטור, על פניו הבקר אמור לזהות מצב ״מלא״ ולא להעביר כמעט כלום, כמו מצב ״שימור״.
יצא לי להניע את הרכב כשהבקר מחובר, רואים את ירידת הטעינה כמעט מיד.
מכיר כמה בארץ שנוסעים עם פאנל קבוע על הרכב עם בקר שמחובר קבוע.
סה״כ סידור נפוץ בעולם.
דורון,
את זה אני מבין.
אבל אסף ביקש דיון מסודר, וביקש התיחסות לשאלה מאוד ברורה - הגבלת זרם הטעינה מהאלטרנטור ( ל 10A).
רק לוודא שכולם מבינים שהבקר הסולארי לא שייך לדיון הזה.
הבקר הסולרי לא אמור להיות על הקו בין האלטרנטור והמצבר, ועדיין נשאלה שאלה לגבי משטר הפעילות שלו. נושא נפרד.
אם אני מבין נכון, אסף חושש לאלטרנטור הותיק של הרכב מול מצבר לכאורה ריק, במצב בו יעברו זרמים שיפגעו בו.
אני מוסיף את שתי האגורות שלי ,
מהניסיון שלי , הבקר ללוח סולרי שהתקנתי , לקח בעצמו יותר מידי זרם , (ניסיתי כמה)
התקנתי בסוף דיודה על הקו למניעה של זרימה חוזרת דרך הלוח הסולרי וזהו,
בנוסף מפסק רציני על המצבר המשני עם כמה מצבים שאפשר טעינה מהאלטרנטור או ניתוק ממנו ,
עבד בצורה הזו כמה שנים טובות על הדיפנדר עם האלטרנטור המקורי שלו ,
חיברתי בצורה כזו שכאשר המצבר הנוסף מחובר לאלטרנטור הוא מחובר גם למצבר הראשי במקביל ,
ולכן לא מעמיס מאוד על האלטרנטור.
הזרם על האלטרנטור , גם כשהמצבר היה ריק , לא גרם לשום בעיה.
האלטרנטור היה של 65 אמפר
מצבר הראשי 100 אמפר
מצבר שני 62 אמפר.
אמיר.
אני מוסיף את שתי האגורות שלי ,
מהניסיון שלי , הבקר ללוח סולרי שהתקנתי , לקח בעצמו יותר מידי זרם , (ניסיתי כמה)
.
זה מה שראיתי בבקרים סולריים שמיועדים לזרם גדול ממה שבפועל מסופק ע״י הפאנל.
כנראה התנגדות פנימית.
בבקר שמתאים להספק הפאנל+ קצת ספייר ההפחתה הייתה קטנה מאד לפי הרב מודד.
וחוזר על מה שציינתי, מיקום הבקר ביחס למצבר מאד משנה.
הן לטעינה והן לקריאה הנכונה של הבקר את מצב המצבר.
בקר נורמלי כולל הכנת כיוון כדי שהפאנל לא ירוקן את המצבר.
התקנתי בסוף דיודה על הקו למניעה של זרימה חוזרת דרך הלוח הסולרי וזהו,
.
מה וויסת את המתח וזרם מהפאנל למצבר?
פאנל ללא בקר מוציא 19-20V.
זה מה שראיתי בבקרים סולריים שמיועדים לזרם גדול ממה שבפועל מסופק ע״י הפאנל.
כנראה התנגדות פנימית.
בבקר שמתאים להספק הפאנל+ קצת ספייר ההפחתה הייתה קטנה מאד לפי הרב מודד.
וחוזר על מה שציינתי, מיקום הבקר ביחס למצבר מאד משנה.
הן לטעינה והן לקריאה הנכונה של הבקר את מצב המצבר.
בקר נורמלי כולל הכנת כיוון כדי שהפאנל לא ירוקן את המצבר.
מה וויסת את המתח וזרם מהפאנל למצבר?
פאנל ללא בקר מוציא 19-20V.
אני אוסיף שאלה, מה מונע טעינת יתר של המצבר?
מה מונע טעינת יתר - אצלי זה היה המפסק , מכיוון שהיה לו כמה מצבים ,
המצב הרגיל היה מחובר לתאים הסולריים ,
ללא טעינה מאלטרנטור ,
היה על המצבר צריכה קטנה במשך היום שאוזנה ע"י התאים הסולריים.
בלילה הדיודה מנעה פריקה.
במצב שאחרי שימוש לתאורה או משהו שגורם לריקון , הייתי מחבר לאלטרנטור בזמן נסיעה ארוכה ואחכ מנתק.
אחרי כמה מדידות שלי , ראיתי שבזמן שהלוח הסולרי היה מחובר למצבר המתח טעינה היה 14V
בזמן שלא היה מחובר לכלום - 19V
אמרתי לעצמי שאני אנסה טעינה בלי הגבלת מתח - וזה פעל בסדר גמור, במשך כמה שנים.
אני מניח שזה גם קשור לזה שזה לא היה לוח גדול מאוד.
ehudzeelim
02-11-21, 13:30
חיברתי בצורה כזו שכאשר המצבר הנוסף מחובר לאלטרנטור הוא מחובר גם למצבר הראשי במקביל ,
ולכן לא מעמיס מאוד על האלטרנטור.
אמיר.
האם זה משנה בהקשר של עוצמת זרם הטעינה הראשוני אחרי חנייה כשהמצבר המשני פרוק יחסית?
לא בטוח, מכיוון שהווסת רואה את המתח הנמוך במערכת (המצבר המשני) והזרם שעובר דרכו יהיה בהתאם
אחרי כמה מדידות שלי , ראיתי שבזמן שהלוח הסולרי היה מחובר למצבר המתח טעינה היה 14V
בזמן שלא היה מחובר לכלום - 19V
אמרתי לעצמי שאני אנסה טעינה בלי הגבלת מתח - וזה פעל בסדר גמור, במשך כמה שנים.
אני מניח שזה גם קשור לזה שזה לא היה לוח גדול מאוד.
המתח נמדד על קטבי המצבר או ביציאה מהפאנל?
בלי בקר, הפאנל מעביר בלי וויסות את המירבי, 19-20v.
גודל הפאנל משנה, מה היה ההספק שלו?
אני חוזר לשאלה של זיו - הואלטרנטור מוציא כ 14 וולט. לא מדוייק בכלל.
אבל.
הדגשתי בהתחלה את מפצל הטעינה ולא סתם. הווסת מודד את המתח על המצבר הראשי לא על מצבר הצרכנים. כלומר בתרחיש שמצבר הצרכנים במתח נמוך מהמצבר הראשי, הוא מושך הרבה זרם האלטרנטור לא מתגבר על זה ומתח האלטרנטור יורד - הווסת יעלה אותו חזרה ל14 וולט. כלומר הוא רואה את מצבר הצרכנים כהספק אי שם על הקו ולא כמצבר.
אני מבין שלא אוכל להגביל את מוצא האלטרנטור לכיוון האופטימה ל 10 אמפר - הבנתי גם שגם מבחינת האופטימה וגם מבחינת האלטרנטור, כל עוד זה יישמר בתחום של 20 אולי 25 אמפר - מצבנו יהיה טוב כל עוד זה לא יהיה יותר מכמה דקות.
ולמרות שהתפזרנו בהתחלה, אני עכשיו ממוקד יותר במה שצריך לעשות ולמדוד בפועל כשהסטאפ המלא יורכב, וגם הבנתי משהו חשוב לגבי הבקר הסולארי.. מבטיח לעדכן.
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
במה המצב שלך שונה מרכבים מסביב לעולם עם מפריד מצברים שמחבר בהנעה בין 2 מצברים בבוקר אחרי לילה של שימוש?
אחד ריק, ואחד מלא.
בחיבור בינהם ווסת הרכב רואה ממוצע, לא?
הטעינה הולכת לנמוך עד להשוואה.
זה פשוט ייקח יותר סמן מאשר טעינה בלעדית למצבר הנמוך.
מה אני מפספס?
אתה חושש מעמידות האלטרנטור?
הווסת במקרה הזה לא רואה ממוצע. כי יש דיודה. והוא מחובר רק למצבר אחד.
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
ehudzeelim
02-11-21, 19:40
אני מבין שלא אוכל להגביל את מוצא האלטרנטור לכיוון האופטימה ל 10 אמפר
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk[/QUOTE]
למה לא?
משתי סיבות.
הראשונה - זה ימנע מהאופטימה להיטען מהר.
השניה - זה מעלה את הסיבוכיות של המערכת.
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
אסף,
קודם כל 20-25 זה 200-250% :-) זה כבר נשמע אחרת.
1- יכול להיות שכל מה שאתה צריך לעשות, זה לשים חוט יותר דק ( 2.5ממ"ר) בין הדיודה למצבר צרכנים ואז , במקרה של הבדל גדול, שהזרם יעלה, יווצר מפל מתח, וזה מספיק?
לא יודע, רק חושב בכל רם.
2- אני חוזר ואומר, לא מבין למה אתה מפחד מ DC2DC? זה פשוט ואמין ( שים פיוז של 20A ואתה מוגן ).
3 - וזה הכי חשוב!
יש פה איזה בעיה לוגית, שאני לא בטוח איך המערכת תתנהג.
שהמצבר הראשי מלא והמצבר צרכנים ריק, עיקר הזרם ילך למצבר צרכנים, אבל המדידה תתבצע על המצבר הראשי.
בגלל הבדלי המתח בין המצברים, ובגלל הדיודות שמבודדות בין המצברים, יווצר מצב של נתק בין הזרם שנמשך מהאלטרנטור (והמתח שלו) לבין הפיידבק שהבקר של האלטרנטור מקבל.
יכול להיות, שזה דווקא יגן על המצבר צרכנים מזרם גבוהה ( כי האלטרנטור יחשוב שהמתח מוצא גבוהה, כי זה מה שהוא מודד על המצבר הראשי) ולא יעלה את התפוקה ( למרות שהמתח מוצא שלו יפול).
אבל זו בעיה "מחורבנת" מפני שקשה לצפות איך זה יתנהג במצבי קיצון זה יכול להגמר בנזק לאלטרנטור.
קודם כל בזכות הדיון הזה החלפתי את הצ'יקמוק הסיני הזול בצ'יקמוק סיני ממותג:
Renogy Wanderer 10 Amp 12V/24V... https://www.amazon.com/dp/B07MVZ777D?ref=ppx_pop_mob_ap_share
שתומך בצורה טובה ב agm.
בהמשך... אני אמדוד את הזרם בטעינה מהאלטרנטור לאופטימה כשהוא פרוק קצת וקצת יותר כדי להבין אם בכלל יש בעיה או שזה סתם.
אם המקרר צורך פחות מ 10 אמפר אולי זה יהיה הצרכן היחיד שאני אחבר דרך הבקר הסולארי שישמש גם כ lvd. אז גם את צריכת הזרם של המקרר צריך לבדוק.
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
אסף,
איפה במפרט של "הצ'יקמוק" הזה כתוב שהוא יודע להגביל זרם?
אני חושש שאנחנו בדיון חוזר על נושא שכבר עלה בדיוני ה BMS.
העובדה שכתוב עליו 10A לא בהכרח אומרת שהוא יודע להגביל ל 10A.
בהחלט יכול להיות שזה מזהיר אותך, לא לחבר עומס גדול מ 10A.
שים לב להערה על Common Positive.
כל מה שמחובר אחרי הבקר צריך להיות מנותק מהגוף של הרכב.
אבל נחכה לניסוי שלך, נקווה שאני טועה.
ודרך אגב, שאתה עושה את הניסוי, על תשכח למדוד את הזרם.
אם הוא עובר 10A, גם אם הצ'יקמוק לא נשרף מיד , זו רק שאלה של זמן.
ומי אמר שאני מחפש שהוא יגביל זרם...?
הבקר סולארי מטרתו במקרה הזה לספק זרם למצבר במתח מדוייק מהפאנל. ולספק זרם לצרכנים עד 'המצבר מגיע למתח מינימלי.
לא להגביל זרם.
הזרם המירבי ידי בעמעל ידי מה שהם נחציודע לתת - כאשר מדברים על טעינה, ועל ידי מה שהמקרר לוקח - כאשר מדברים על הצד של הצרכן.
כל מה שבין האלטרנטור לבין האופטימה לא קשור בכלל בכלל למעגל הסולארי.
ולגבי ההצפה של הצרכן - ברור. לקחתי בחשבון.
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
1- יכול להיות שכל מה שאתה צריך לעשות, זה לשים חוט יותר דק ( 2.5ממ"ר) בין הדיודה למצבר צרכנים ואז , במקרה של הבדל גדול, שהזרם יעלה, יווצר מפל מתח, וזה מספיק?
לא יודע, רק חושב בכל רם..
אני חייב לומר שפיספסתי את השורה הזו אבל עכשיו כששמתי לב - חייב להגיב
זה רעיון מסוכן ביותר. הגבלת זרם על ידי מוליך בחתך קטן מדי לא רק שאינה שיטה מקובלת - זו גם שיטה מסוכנת.
הקביעה של יכולת נשיאת הזרם של מוליך היא תוצאה של מפלי מתח מותרים. מ]ל מתח גדול על מוליך בשטח חתך קטן מדי לא יכול להיגמר טוב. לצורך העניין ראה fusible link. מפל המתח כתוצאה מהתנגדות המוליך ואורכו יוצר חום. חום זה רע. חום ממיס בידודים ושורף מכוניות.
לכן יש עיקרון חשוב בכבילה - להשתמש במוליכים מתאימים... כלומר כאלה שמפל המתח עליהם לא ייצור חום.
ועם כל זה שהידע שלי במערכות DC מוגבל והחיבה שיש לי להתנסויות כדרך למידה - יש דבר אחד שאני יודע ומקפיד עליו ומציע לכל מי שקורא את זה להקפיד עליו - מוליכים מתאימים לזרם המירבי שעובד דרכם.
אסף.
חנן-ג'יפולוג
12-11-21, 15:37
אני חולק עליך. לאוו דווקא בהקשר המדובר, אלא יותר בכללי, מוליך ארוך שמשמש כנגד זה אמצעי מקובל במקרים ספציפיים ע"י יצרני רכב גדולים ומכובדים, כשהוא כמובן מחושב נכון, כך שהזרם שעובר בו הוא מתחת למקסימום והחום בו לא יגיע לערכים מסוכנים.
זה עדיין עומד בקריטריון של המשפט האחרון שלך: שימוש במוליכים מתאימים לזרם, רק שפה הזרם הוא על הקצה העליון של הסקאלה המותרת, והם ארוכים מהמינימום הנדרש.
חנן
כאן זיו דיבר על שימוש במוליך שיגביל את הזרם כלומר יהיה בהגדרה מועמס בזרם שייצור בו מפל מתח גדול. כלומר שימוש במוליך קטן מדי כאמצעי להגבלת הזרם.
אסף.
חנן-ג'יפולוג
12-11-21, 16:08
העניין הוא שמוליך יכול להגביל את הזרם, כלומר להתנגד לו, לא רק בעזרת ירידה אל מתחת לעובי המינ' המותר, אלא גם בעזרת הארכה שלו, ואז אין שום בעיה עם זה.
2.5 קוואדרט ל20-25 אמפר לזמן לא ארוך במוליך בודד ומאוורר? זה לא מגיע לאקסטרים, לדעתי.
אני לא מתייחס לנתון עצמו 2.5 ממר מתאים למיטב זכרוני ל 40 אמפר באורך קצר באופן נומינלי ולא יגביל כלום.
אני מתייחס לעצם השיטה של הגבלת זרם באמצעות מפל מתח על מוליך.
ובתא מנוע בטמפ' סביבה של 90 מעלות?
לא חושב....
לא אצלי בכל מקרה.
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
אני לא מתייחס לנתון עצמו 2.5 ממר מתאים למיטב זכרוני ל 40 אמפר באורך קצר באופן נומינלי ולא יגביל כלום.
אני מתייחס לעצם השיטה של הגבלת זרם באמצעות מפל מתח על מוליך.
ובתא מנוע בטמפ' סביבה של 90 מעלות?
לא חושב....
לא אצלי בכל מקרה.
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
זכותך לחשוב, אבל תתקן את העברית.
תגיד שאתה לא מוכן לעשות את זה.
אבל תשלים שזה כן קורה אצלך. אנחנו פשוט לא מודעים כמה מעגלים ברכב (שיש לנו מקור זרם כל כך חזק כמו מצבר עופרת), מה "שמציל" אותנו זה ההתנגדות של החוט.
אני מחכה לתוצאות של הניסוי שלך, ואז נחזור לדבר.
דרך אגב, החשבון שלי מאוד פשוט -
אם המצבר צרכנים על 12.4 והמצבר הראשי נגיד על 13.5, מספיקה התנגדות של 0.11 אוהם ואתה נשאר מתחת ל 10A.
מצד שני, זה בסביבות 10-12W.
תפזר את זה על 2-3 מטר של חוט וזה הספק שאני בספק אם בכלל תרגיש התחממות של החוט.
אם שמים פיוז של 20A, ממש אין חשש.
האם זה הפתרון הכי טוב? בוודאי שלא, מההתחלה הצעתי DC2DC :-)
שאלתי בהתחלה שאלה והבנתי עד כמה התשובה פשוטה.
השאלה היתה כמה זרם המצבר ימשוך כשהוא - נגיד - ב 12.4 וולט.
התשובה ובכן - חוק אוהם. מודה שלא חשבתי על התשובה הפשוטה הזו לבד אלא קראתי בספר של מצברים.
בין ה 14 וולט של האלטרנטור לבין 12.4 של המצבר יש 1.6 וולט.
ההתנגדות הפנימית של המצבר 0.003 אוהם (קצת פחות אפילו אבל עיגלתי לשם החישוב)
המתח חלקי ההתנגדות נותן מאות אמפרים שלאלטרנטור אין לתת בכל מקרה כלומר אני הולך 'לקרוע' אותו בטעינה הראשונית, ובכל מקרה זה אומר שאני צריך להכין כבלים שיודעים לשאת את כל ה 55 אמפר של האלטרנטור פורשה האימתני הזה ולאורך זמן.
ועם האופציה של הגדלת התנגדות המעגל כדי להוריד את הזרם אני לא חי טוב. זה ביזבוז אנרגיה. אם הייתי למשל מוסיף נגד הספק של 5 מאיות אוהם הבעיה היתה לכאורה נפתרת אבל בזבוז האנרגיה שבמקום להטעין את המצבר מחמם את האוויר לא בא לי טוב.
אז נשארנו עם אלטרנטור שעלול להתחמם. וכן... צריך למצוא דרך להגביל אותו ללא הפסדים מיותרים וללא אלקטרוניקה מיותרת אם זה בכלל אפשרי.
וקצת חזרתי להתחלה.
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
אתה לא מוכן לשים נגד ( חוט בחתך נמוך במקרה הזה)...
אתה לא מוכן לשים אלקטרוניקה ( DC2DC)...
אבל אתה רוצה להגביל את הזרם.
תשכח רגע מהבעיה שלך, האם בתאוריה, יש שיטה אחרת?
תפסיק לייסר את עצמך ותעשה פה שאלון בין כל מי שהתקין DC2DC ( בעיקר פרוייקטי ליתיום), למי נישרף ממיר כזה?
קח בחשבון ש DC2DC מכניס רעשים לרדיו:-)
אבל עדיין, זה הפתרון הכי נכון שיש.
חישבת גם את התנגדות הכבלים ?
אסף,
נראה לי שאתה מנתח ״אירוע״ שאינו אירוע בפרקטיקה.
העדר העולמי נוסע ככה (מטעין מצבר בית בבוקר מהמנוע), ואין (לא ראיתי לפחות), תלונות רבתי או מצוד אחרי סידור שונה.
מה גם שאם אתה לא מתעורר ומניע ממש בזריחה, אז הפאנל שלך לבדו יביא את המצבר מ-12.4 ל-12.5 עד שתסיים את הקפה, שירותים וניעור המחצלת.
דורון,
בסידור כמו שיש לרובנו (VSR או איזה ריילי שסוגר מעגל לאחר ההתנעה , או איזה מפסיק ידני....) מי שנושא בעומס הראשוני של המצבר צרכנים, זה המצבר הראשי ( שעוזר לאלטרנטור להתגבר על הדקות הראשונות).
לאסף יש מפצל לא סטנדרטי , שלא מאפשר למצבר הראשי לעזור ( בדקות הראשונות).
החלפה של האיסולטור למשהו "סטנדרטי" תפתור את בעיית העומס על האלטרנטור, אבל לא תפתור את הבעיה המקורית שאסף העלה, זרמי טעינה אופטימלים למצבר צרכנים.
נמשיך לעקוב :-)
חישבת גם את התנגדות הכבלים ?
נדב,
אסף גרר את כולנו לאיזה דיון תאורטי, שלי אין ספק איך הייתי פותר אותו (DC2DC כבר אמרנו), אבל אם אתה רוצה להמשיך עם התרגיל המחשבתי....
בגדול, השאלה שלך עושה שכל. לפי אסף, עוד 5 מאיות אוהם על הקו, והוא מסודר. אתה שואל, מרמז, שבעצם, אם זה כל מה שחסר לו, כנראה שאין בעיה, כי בכל מקרה הכבל חיבור שלו יוסיף את זה...
אז בו ונחזור וננסה להגדיר מה הבעיה (יות)? - אסף התחיל מדאגה למצבר (הוא לא רוצה לעבור את ה 10A שמומלצים ע"י אופטימה) אבל עכשיו הדיון בכלל על בריאות האלטרנטור.
כל הגישה של לחשב מפל מתח של 1.6V והתנגדות פנימית.....ולהניח מה יהיה הזרם טעינה המכסימלי... בעייתית (שלא לומר, פשוט שגוייה).
זה לכל היותר תרגיל תאורטי בחוק אוהם.
מה יקרה ביום שהמצבר צרכנים (האופטימה) יסיים את חייו? יש מצב שיום אחד, בחניה, או אחרי לילה של שימוש ( למרות שהבקר ינתק ב 12.6V), המצבר ירד מתחת ל 12V???
ואז, כל התרגיל הזה קורס, ולפי החשש של אסף, יש חשש לנזק באלטרנטור.
אבל... מה קורה ברכב רגיל, או גם בקמפר הזה לגבי המצבר הראשי - שהמצבר נפרק לערכים נמוכים, לא נוצרים זרמים גבוהים מדי כי האלטרנטור, והבקר טעינה שלו, בנויים כך שהוא לא יכול הוציא זרם שמזיק לו ( בתנאים סבירים... של מצבר עייף, לא קצר מוחלט).
מה שמיוחד במקרה הזה, שיש פה שני מצברים שמנותקים מבחינת המשוב (זה בדיוק התפקיד של הדיודות), והבקר טעינה מרגיש מצבר אחד, בזמן שעיקר הזרם הולך לאחר.
איך מערכת כזו תתנהג??? לי זה לא ברור (התייחסתי לזה כבר בהתחלה - https://www.jeepolog.com/forums/showthread.php/122379-%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA-%D7%98%D7%A2%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%9C%D7%A7%D7%9E%D7%A4%D7%A8-%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA?p=966469&viewfull=1#post966469).
וזה מביא אותי לדיון אחר לגמרי, איך אנחנו צריכים לגשת לפתרון של מערכות כאלו (בניגוד ליצרן רכבים). בסופו של יום אנחנו צריכים לייצר מערכת יחידה (בניגוד ליצרן רכבים שמייצר מאות אלפים). אין לנו תקציב מחקר גדול, שכל תחליטו לחסוך כמה גרושים ביצור. לנו לא צריכה להיות בעיה להשקיע בפתרון קצת יותר מתוחכם ויקר (אנחנו צריכים אחד), ולחסוך מחקרים ונזקי לימוד.
פעם אחר פעם אני רואה פה אנשים שבשם החיסכון עושים ניסיונות ונזקים שיותר גדולים מהחיסכון.
לגבי האמירה (הכללית) של אסף על אמינות הפתרון - בסופו של יום, האמירה המובילה והברורה באינטרנט, במקרה הזה (שאסף מתאר) שמים DC2DC!
כל השאר, זה משחקים וניחושים, שבסוף, יביאו לנזק ועלות גבוהים יותר ממה שניסו לחסוך.
אין באינטרט שום אמירה על בעיות אמינות של DC2DC (ואם מישהו חושב אחרת, שיביא קישור. מכל המשחקים שלי, ה DC2DC שאני משתמש, כבר שרד למעלה מ 10 מקרים של קצר).
במקרה של אסף, הרכב הזה ילך לגריטה עם DC2DC תקין, אני מוכן להתערב על זה.
אבל כמו שכתבתי קודם לדורון, אני עוקב אחרי ההקפות שאסף עושה, בסוף הוא יצטרך לנחות :-)
דורון-
רגע לפני שאתה קופץ עלי עם כל מני ההערות על איך המערכת שלך מתנהגת. שים לב שאסף תחם את הדיון לסוגי המצברים הקימים, לסוג האיזולטור (המיוחד) שלו, לדרישה לזרם טעינה מקסימלי של 10-20 אמפר ( שאותך בכלל לא מעניין), ולחשש לאלטרנטור.
דורון,
בסידור כמו שיש לרובנו (VSR או איזה ריילי שסוגר מעגל לאחר ההתנעה , או איזה מפסיק ידני....) מי שנושא בעומס הראשוני של המצבר צרכנים, זה המצבר הראשי ( שעוזר לאלטרנטור להתגבר על הדקות הראשונות).
לאסף יש מפצל לא סטנדרטי
תודה על ההבהרה.
לא תפתור את הבעיה המקורית שאסף העלה, זרמי טעינה אופטימלים למצבר צרכנים.
אני עם אותו שילוב מצברים.
ראשי סטנדרטי וצרכנים AGM.
נראה לי שמזמן הבנו שזו לא באמת בעיה.
זה ההבדל בין טוב מאד למצטיין.
תודה על ההבהרה.
אני עם אותו שילוב מצברים.
ראשי סטנדרטי וצרכנים AGM.
נראה לי שמזמן הבנו שזו לא באמת בעיה.
זה ההבדל בין טוב מאד למצטיין.
אני בהחלט מסכים אתך, שעבור קומבינציות מסוימות של סוגי מצברים (כמו שלך למשל), שימוש באיזולטור כמו שאתה משתמש (או VSR), יכול להציע פתרון סביר בהחלט (ולצורך ההסכמה הזו, חיפפנו לגמרי את הדיון "בין איזה סוגי מצברים").
מה לעשות שאסף לקוח עקשן, והוא "גידר" את הדיון . אני לא רואה אותו מחליף איזולטור (כי דיודות יותר אמינות מממסר...) והוא גם מודאג מזרם הטעינה של המצבר צרכנים (ורוצה להגביל אותו 10-20A).
זה נורא פשוט, ככל שאתה מוכן להתגמש בדרישות, יש יותר פתרונות. ככל שאתה מוסיף דרישות, מרחב הפתרון קטן.
ממשיך לעקוב :-)
יש לי זמן עד שזה יעבוד אז יש זמן לתרגילים.
לגבי החישוב שהוכרז שהוא שגוי - לקוח אחד לאחד מהספר של יצרן מצברי AGM הכי טובים שאני מכיר.
האיסולטור המקורי - מקורי. זה מה שהיה מקובל והכי נפוץ פעם לפני האלקטרוניקה.
אני מבין בהדרגה שמה שהיה נכון לשני מצברי חומצה עופרת עם התנגדות פנימית גדולה - לא נכון למצברים מעורבים.
דורון - אני חושב שרוב העולם לאמשוגה. אבל לרוב העולם יש אלטרנטור כפול בגודלו וגם אם הוא יהיה מועמס בעומס גדול לעשר דקות זה כבר זמן שימלא חצי ממה שהיה חסר למצבר והעומס יירד. כאן החשש הוא שעומד היתר יהיה לזמן ממושך כי קצב הטעינה נמוך מראש.
ועדיין לא נאמרה המילה האחרונה. כי כאמור... יש זמן. בינתיים למדתי כמה דברים וזה כבר טוב.
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
אסף,
לגבי "החישוב", אני חושש שאתה טועה.
כל עוד המצבר תקין, אולי החישוב נכון, אבל התייחסתי לדאגה שלך לשלום האלטרנטור ( לא המצבר), ותארתי מה יקר לאלטרנטור במקרה של מצבר שסיים את חייו.
אני בספק אם אותו יצרן התייחס לזה.
ולגופו ל עניין, מה אתה חושב שיקרה?
לרוב העולם יש אלטרנטור כפול בגודלו וגם אם הוא יהיה מועמס בעומס גדול לעשר דקות זה כבר זמן שימלא חצי ממה שהיה חסר למצבר והעומס יירד. כאן החשש הוא שעומד היתר יהיה לזמן ממושך כי קצב הטעינה נמוך מראש.
להיילקס ברמת גימור אפריקה/אוסטרליה, אחד הרכבים הנפוצים בעולם השלישי, ובחלק מהשווקים הגיע במקור עם 2 מצברים יש אלטרנטור מקורי 55A.
במחקר רשת הלא קטן שעשיתי לפני הוספת מצבר, אף אחד לא משדרג את המקורי בהתקנת מצבר נוסף.
והם נוסעים רחוק יותר ונידח יותר בסדרי גודל מאיתנו, ובדיגומי אוברלנד, עם לא מעט צרכנים, בחלקם עם 3 מצברים ברכב.
אתה חושש בגלל ההספק של האלטרנטור (ציינת 55A) או בגלל הגיל שלו והקושי במציאת חלופה מתאימה (פיזית) לרכב?
לדעתי, אם אתה אכן משלב למערכת פאנל 100W לפחות, שיחזיק את המצבר מלא מרגע העצירה עד לשקיעה, ויתחיל להחזיר בבוקר מהזריחה ועד להנעה, אתה במספרים יותר טובים לעבודת האלטרנטור אחרי ההנעה.
ולא פחות.. לשדרג את המפצל מצברים לאחד טיפה יותר מודרני, למרות הרצון העז לשמר דיודות עם סקסאפיל של מהנדס רכבות גרמני נשכח.
השאלה, דורון - האם האלטרנטור הזה מתמודד גם עם מצבר מודרני עם התנגדות פנימית נמוכה.
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
אני אעשה ניסוי על ידי טעינה מלאה ואז פריקת המצבר ל 12.4 וולט ואז טעינה מהאלטרנטור ואמדוד מתח וזרם לראות אם זה מסתדר עם ההוראות הבאות של אופטימה, וגם שאני לא מחמם את האלטרנטור:
BLUETOP Type: D34M / D31M/ D27M
These batteries are dual-purpose. They are designed for engine starting and deep-cycling applications, as well as for use in boats with large accessory loads.
Recommended charging information:
Alternator:
13.65 to 15.0 volts, no amperage limit.
Battery Charger:
13.8 to 15.0 volts, 10 amps maximum, for approximately six to twelve hours.
Cyclic Applications:
14.7 volts, no current limit as long as battery temperature remains below 125°F (51.7°C). When current falls below one amp, finish with two-amp constant current for one hour for D34M, and three-amp constant current for one hour for D27M and D31M.
Rapid Recharge:
Maximum voltage 15.6 volts (regulated), no current limit as long as battery temperature remains below 125°F (51.7°C). Charge until current drops below one amp.
Float Charge:
13.2 to 13.8 volts, one amp maximum current, time indefinite (at lower voltage).
Strictly adhere to all limits.
את הממיר הסולארי אני אכוון ל15 וולט טעינה ו 13.8 ציפה - ושוב פריקה וטעינה גם כדי למדוד מה קורה מבחינת זרמים.
כדאי על הדרך לבדוק עוד משהו?
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
אסף,
תמיד נחמד שמישהו עושה ניסויים, תמיד אפשר ללמוד מזה משהו.
הבעיה בכל השירשור הזה, שאתה העלתה דאגה לאלטרנטור, אבל בעצם אתה בודק את המצבר :-)
תחזור ותקרא מה כתבתי ב #63, איך אתה יודע מה יקרה לאלטרנטור מתי שהמצבר יתחיל למות???
אני חושב שאתה לא יודע, אבל אני גם חושב שזה מקרה שהווסת טעינה מגן מפניו, כלומר, מההתחלה אין לך בעיה.
המקרה היחידי שאני יכול לראות - או שהמצבר צרכנים גדול בהרבה מהמצבר המקורי, או ששניהם יחליטו למות \ לגסוס ביחד.
דרך אגב, למען המשך השירשור, ושהיה יותר קל לחזור ולהתחבר לסיפור, אכפת לך לשים איזה שרטוט חשמלי.
לא ברור \ זכור לי איך מתכוון להבטיח שהפריקה תעצר ב 12.4 ?
אני לא מבין את ההערה על הממיר הסולארי, איך הוא קשור לניסוי הזה?
בהצלחה
זה שני ניסויים נפרדים.
ואתה צודק. אני אעלה סכמה.
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
אז אני מעדכן ש
א. האופטימה במקום. במקום גרוע מבחינת טמפרטורה אבל טוב לי מבחינת כבלי זרם גבוה קצרים.
ב. סיימתי את התכנון, כל הרכיבים תחת היד, אני אצלם את הנייר עם הסכמה אחרי שאשרטט אותה 'נקי'. אני די מרוצה - נראה לי מערכת יעילה מאוד ובטוחה מאוד.
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
https://uploads.tapatalk-cdn.com/20220712/c4f352af5f3de783795a83319a7b3741.jpg
-->
vBulletin® v4.2.4, זכויות יוצרים ©2000-2025, Jelsoft Enterprises Ltd, תורגם על ידי vBHeb.