yadin.ganon
22-11-21, 00:02
כמעט כל הפרוייקטים שלי קשורים לקופסת הגפרורים או בשמה המקצועי הסמוראי הקשיש…
בעיה שהתקילה אותי בכל פעם מחדש כשרציתי לשפצר משהו או לבנות משהו חדש הייתה שולחן עבודה ישר!
ואז עולה הרעיון - מסגרת פשוטה עם פח 10/12 ממ מעל וזהו לא? לא ממש…
מנסיוני הקצר (לעומת זקני השבט בפורום) אני יכול לאמר שכל שולחן ״פלטה״ באזור הגודל של מטר על 2 מטרים (שלא עובר ישור פני שטח בעיבוד שבבי) מתחת לעובי פח של 100מ״מ פשוט לא יהיה מדוייק, וגם אם כן - חימום אחד והוא שווה למשקולת.
קיימים פתרונות לא פשוטים כמו פיצול של המשטח למשטחים קטנים שאותם מפלסים בעזרת הברגות.
או שולחנות בסכומים קצת מוגזמים לאנשים כמונו שרק בתחילת דרכם מחברות כמו sigmund וכו…
תיאור השולחן:
הפתרון שמצאתי שנכון לי הוא שולחן רלסים.
השולחן לא בנוי ממשטח ובכך פותרים את בעיית העיוותים בפחים.
המסגרת הקשיחה בנויה מIPE 120 והקורות הראשיות מHEA 120 ורגלי השולחן מפרופיל 60/60 עובי 4ממ.
ההברגות לפילוס הן M48 ובעזרת אומים שמרותכים לתחתית הרגליים ניתן לפלס בעזרת ההברגות את השולחן. בתחתית ההברגה מרותכים אומים שמשמשים כבסיס רחב לרגל.
רשימת חומרי גלם:
1 פרופיל HEA 120
1 פרופיל IPE 120
2 פרופיל 60/60 עובי 4 מ״מ
1 מוט הברגה M48 (1מטר)
8 אומים M48
תהליך הבניה:
חיתוך והרכבת פרופיל הIPE למלבן העליון (זה החלק הכי חשוב!)
לאחר שמנקים את הגראדים ועושים פאזות עמוקות מאוד מניחים את ארבעת החלקים. כשארבעת החלקים מונחים במקומם, מצמידים אותם ונותנים פיקים בבטן החיצונית של החיבור (באמצע הקורה). למדוד 90 מעלות בין הקורות לא רלוונטי במידה וחתכתם את הכל מדוייק. במהלך הרכבת המסגרת המידות יהייו הפרמטר היחיד! (כמובן שהכל חייב להיות באותו המישור)
בזכות מיקום הפיקים קיימת גמישות במסגרת. לאחר מכן בודקים מידות אלכסונים וכאשר המידות זהות נותנים פיקים גם בחלקים העליונים והתחתונים של הקורה בזמן שמשתמשים בווייסגריפס (ג׳אבקה) עם פלאח שטוח מהצד התחתון כדי לוודא ש"הכנפיים" של הקורות יהיו באותו הגובה בין כל שתי חתיכות
(לא יכול להדגיש עד כמה זה קריטי! בלי זה הן לא ישבו בול. נכון שלא יראו אחרי השחזה... אבל תאבדו את הדיוק)
הפיקים האלו בעצם נועלים את המסגרת וכבר לא תהיה לה גמישות באף מימד.
לאחר מכן מרתכים הכל - וכאן יש קאטש! כשמסתכלים על פאזה עמוקה ויפה מאוד מפתה לתת תפר בהמתי במכה אחת, אבל לא! אם תעשו ככה תהיה לכם גבעה על קורות השולחן כי זה ימשוך ויעוות את הקורה. חשוב להקפיד לעבוד יחסית קר ואפילו לרתך בפיקים - לשולחן זה מספיק חזק.
אחרי הריתוכים משחיזים, את ההשחזות חשוב לעשות עם דיסק אבן עבה כי הוא לא גמיש. פיבר ופלאפ יצליחו להביא לפיניש יפה - אבל בגלל שהם גמישים הם יצרו אשליה של משטח מדוייק ומושחז למרות שהם הורידו לכם חומר גם במקומות שלא רציתם.
וזהו! החלק הקשה מאחוריכם.
אין לי דגשים מהותיים לתת לגבי רגליים לשולחן או לגבי חיתוך קורות הHEA כי שם אין ממש מקום לפקשש את הדיוק של השולחן.
תמונות יצורפו בהמשך, בהצלחה! (:
בעיה שהתקילה אותי בכל פעם מחדש כשרציתי לשפצר משהו או לבנות משהו חדש הייתה שולחן עבודה ישר!
ואז עולה הרעיון - מסגרת פשוטה עם פח 10/12 ממ מעל וזהו לא? לא ממש…
מנסיוני הקצר (לעומת זקני השבט בפורום) אני יכול לאמר שכל שולחן ״פלטה״ באזור הגודל של מטר על 2 מטרים (שלא עובר ישור פני שטח בעיבוד שבבי) מתחת לעובי פח של 100מ״מ פשוט לא יהיה מדוייק, וגם אם כן - חימום אחד והוא שווה למשקולת.
קיימים פתרונות לא פשוטים כמו פיצול של המשטח למשטחים קטנים שאותם מפלסים בעזרת הברגות.
או שולחנות בסכומים קצת מוגזמים לאנשים כמונו שרק בתחילת דרכם מחברות כמו sigmund וכו…
תיאור השולחן:
הפתרון שמצאתי שנכון לי הוא שולחן רלסים.
השולחן לא בנוי ממשטח ובכך פותרים את בעיית העיוותים בפחים.
המסגרת הקשיחה בנויה מIPE 120 והקורות הראשיות מHEA 120 ורגלי השולחן מפרופיל 60/60 עובי 4ממ.
ההברגות לפילוס הן M48 ובעזרת אומים שמרותכים לתחתית הרגליים ניתן לפלס בעזרת ההברגות את השולחן. בתחתית ההברגה מרותכים אומים שמשמשים כבסיס רחב לרגל.
רשימת חומרי גלם:
1 פרופיל HEA 120
1 פרופיל IPE 120
2 פרופיל 60/60 עובי 4 מ״מ
1 מוט הברגה M48 (1מטר)
8 אומים M48
תהליך הבניה:
חיתוך והרכבת פרופיל הIPE למלבן העליון (זה החלק הכי חשוב!)
לאחר שמנקים את הגראדים ועושים פאזות עמוקות מאוד מניחים את ארבעת החלקים. כשארבעת החלקים מונחים במקומם, מצמידים אותם ונותנים פיקים בבטן החיצונית של החיבור (באמצע הקורה). למדוד 90 מעלות בין הקורות לא רלוונטי במידה וחתכתם את הכל מדוייק. במהלך הרכבת המסגרת המידות יהייו הפרמטר היחיד! (כמובן שהכל חייב להיות באותו המישור)
בזכות מיקום הפיקים קיימת גמישות במסגרת. לאחר מכן בודקים מידות אלכסונים וכאשר המידות זהות נותנים פיקים גם בחלקים העליונים והתחתונים של הקורה בזמן שמשתמשים בווייסגריפס (ג׳אבקה) עם פלאח שטוח מהצד התחתון כדי לוודא ש"הכנפיים" של הקורות יהיו באותו הגובה בין כל שתי חתיכות
(לא יכול להדגיש עד כמה זה קריטי! בלי זה הן לא ישבו בול. נכון שלא יראו אחרי השחזה... אבל תאבדו את הדיוק)
הפיקים האלו בעצם נועלים את המסגרת וכבר לא תהיה לה גמישות באף מימד.
לאחר מכן מרתכים הכל - וכאן יש קאטש! כשמסתכלים על פאזה עמוקה ויפה מאוד מפתה לתת תפר בהמתי במכה אחת, אבל לא! אם תעשו ככה תהיה לכם גבעה על קורות השולחן כי זה ימשוך ויעוות את הקורה. חשוב להקפיד לעבוד יחסית קר ואפילו לרתך בפיקים - לשולחן זה מספיק חזק.
אחרי הריתוכים משחיזים, את ההשחזות חשוב לעשות עם דיסק אבן עבה כי הוא לא גמיש. פיבר ופלאפ יצליחו להביא לפיניש יפה - אבל בגלל שהם גמישים הם יצרו אשליה של משטח מדוייק ומושחז למרות שהם הורידו לכם חומר גם במקומות שלא רציתם.
וזהו! החלק הקשה מאחוריכם.
אין לי דגשים מהותיים לתת לגבי רגליים לשולחן או לגבי חיתוך קורות הHEA כי שם אין ממש מקום לפקשש את הדיוק של השולחן.
תמונות יצורפו בהמשך, בהצלחה! (: