Saar
17-12-21, 23:17
בשרשור של אריאל (http://www.jeepolog.com/forums/showthread.php/122351-%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C-%D7%9E%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%95%D7%A0%D7% 95%D7%AA) עלתה הבקשה להשוואה בין האינדיאנים והדיסקו (רשמים ממקור ראשון)
למען האמת, הרוב כבר נכתב בשרשור ההוא ובשירשורים אחרים, אבל, למען הדורות הבאים, ננסה לרכז כאן את ההבדלים העיקריים כמו גם את קוי הדמיון (והם רבים ממה שנדמה).
אדגיש שמה שאני כותב זו דעתי האישית בלבד, זו התגבשה במשך 11 שנות צ'ירוקי XJ 2001, כמעט 3 שנות גראנד WJ 2000 ומעל 3 שנות דיסקו 1 98 דיזל.
אתחיל דווקא עם ה XJ.
ה XJ הגיע אצלי לאחר "משבר 4X4", היו לי ויטרות, היה ספורטאז 97 ורציתי משהו אחר. ניסיתי כל מיני רכבים, סיבוב אחד על XJ מיקרי והיה לי ברור שזה יהיה הרכב הבא שלי.
למי שלא נהג בצ'ירוקי, ההרגשה היא שאתה נוסע בסוג של "סופה משפחתית" עם מזגן טוב.
אוטו חזק מאוד, קטן, כמעט אינטימי (וזה קצת מצחיק כי מבחוץ הוא נראה ממש גדול ביחס לויטרה דור 1 ארוכה למשל, בפועל, הוא צפוף ממנה). יש הרבה תא מנוע, יש תא מטען שנראה גדול ביחס לויטרה שקדמה לו ויש מנוע. כבר הזכרתי שיש מנוע? :)
לקח קצת זמן, בסופו של דבר מצאתי את ה XJ שלי.
במקור הוא מגיע עם צמיגי 225.70.16. מידה כמעט בלתי אפשרית , נראים כמו צמיגי אופניים, מבחר דל ביותר, לפחות בזמנו, לא היו צמיגי שטח במידה הזו.
בשלב הראשון הגבהתי 2", הוספתי מנתקי מייצבים והחלפתי לצמיגי שטח מלא 225.75.16.
האוטו שמר על נוחות סבירה, העבירות השתפרה פלאים.
עם האוכל בא התאבון... על מנת להכניס צמיגי 245.75.16 (מקבילים ל 31) נדרש להגביה את האוטו ב 3.5" לפחות (המהדרין מגביהים ב 4.5). במבט לאחור, זה אחד הדברים שדי הרסו את השימושיות של הרכב.
זרועות הרדיוס הקידמיות ב XJ (כמו גם ב ZJ) קצרות, הגבהה של 3.5" ומעלה משנה את גאומטרית המתלים וגורמת לזה שהנהג מרגיש בחוליות עמוד השדרה גם מעבר על פס צבע בכביש :)
הרכב כבר ממש לא נוח לנסיעה, עדיין חזק "ומושך" גם עם 245.75.16, אבל הגלגל הרזרבי כבר לא מתאים למקום היעודי בתוך הרכב והוא נאלץ לעבור לגגון.
צריכת הדלק שגם ככה לא הייתה להיט מידרדרת ועומדת על 1 ל 5-5.5 ובשטח פחות.
מבחינה מכנית האוטו סה"כ בסדר גמור, קצת בעיות של רדיאטור עם דודי פלסטיק שמתפוצצים ללא התראה מוקדמת (ותמיד בזמן הלא נכון), בפעם השניה, בסיום מעלה יאיר זה עלה לי בראש מנוע.
זמינות החלפים לרכב הזה גבוהה מאוד. גם מאגרי המידע בעולם לגביו עצומים, בכל בעיה שתיתקל, יש אמריקאי אחד לפחות שכבר נתקל בה והעלה ליוטיוב סרטון על הדרך לפתור אותה.
לסיכום:
החזקתי אותו 11 שנים, בערך 70000 קמ. (מ 55K ועד 125K קמ)
רכב כיפי, מנוע חזק.
צפוף, מאוד לא נוח אחרי הגבהה, שתיין לא קטן
יחסית אמין, חלפים זולים ונפוצים.
הגיל בא לידי ביטוי בסדקים ביוניבודי.
יקר מאוד בארץ.
החלטתי למכור את ה XJ ובשלב הזה התחלתי לפזול לדיסקו 2, ראיתי מספר רכבים, אבל לכולם היו כל מיני בעיות שהרתיעו אותי ובסופו של דבר ויתרתי על הרעיון.
איכשהו הגעתי לקינג 2002, ברשותכם, אני מעדיף שלא לפרט יותר מדי, זה הרכב שהיה לי הכי יקר לתחזוקה עד היום.
היו לו יתרונות, אני לא התחברתי והעדפתי למכור אותו אחרי שנה ורבע +-.
התחנה הבאה היתה גראנד צירוקי WJ, בנזין עם מנוע אמיתי. V8.
כאן החלטתי שאני מתאים את הרכב לצרכי כבר מהתחלה, צמיגים 245.75.16, שוב, דרשו הגבהה של 3" (קפיצים, בולמים, פנהרד ועוד כל מיני).
בקניית הרכב הימרתי על מספר נעלמים בהקשר למצבו, ידעתי שה 4X4 לא תקין והרכב מתחמם (זה התבטא במחיר כמובן)
WJ מגיע במקור עם טרנספר די מעפן (נדמה לי 247) יש לו 4X4 גבוה ונמוך - כאשר הנמוך לא ננעל ביחס של 50:50 בין הסרנים, בקיצור, כשפתחתי את הטרנספר לא הייתה בו טיפת שמן, היה מאוד מפתיע לגלות את זה והרכב נסע ככה בלי בעיה (חוץ מהפרט השולי שה 4X4 לא עבד :) )
יישור הקו כלל מערכת מתלים, מערכת קירור (רדיאטור, טרמוסטט, פאן קלאץ (במודל 2000 זה פאן, לא הידראולי) וצנרת), טרנספר 242 שעבר קיצור והתאמה וזהו בערך.
הרכב נרכש עם 155K קמ.
אם ב XJ התלהבתי מכח המנוע, באו ג'יפ והוסיפו עוד 2 בוכנות ו 30 סוסים... כל לחיצה על הדוושה מתורגמת מיידית לכח מתפרץ, תענוג.
אבל, כשפותחים את מכסה המנוע מתלהבים פחות. צפוף שם מאוד וחם.
המון חשמל, מחשב הרכב במיקום די דרק שמבשל אותו (מניסיון של 2 חברים, הוא מתבשל וזה מאוד לא נעים ו...יקר)
באופן כללי, הנסיעה בגראנד הרגישה לי תמיד כמו פרייבט חזק שבמקרה עובר גם בשטח.
הוא נהנה מהיתרונות של ה XJ למעט הפשטות.
הוא אומנם מרווח יותר לנוסעים אך עדיין קטן (תא המטען בעיקר)
הוא אף פעם לא אכזב אותי ומצד שני, אף פעם לא באמת סמכתי עליו.
מנוע אלומניום שרגיש להתחממות, הרבה מאוד חשמל, לא בדיוק מה שאני מתחבר אליו.
צריכת הדלק הייתה סביב ה 1 ל6 (בשטח שתה יותר כמובן)
מכרתי אותו אחרי 3 שנים ו 11K קמ... (כמו שכתבתי, אף פעם לא ממש סמכתי עליו והוא גם לא ממש גרם לי לחשק לצאת)
בשלב הזה כבר היה לי די ברור מה הכיוון הבא.
בזמנו, כשקניתי את ה XJ חיפשתי משהו שיהיה קרוב לסופה אבל מתורבת יותר, הפעם רציתי משהו שקרוב טכנולוגית לסיקס אבל מתורבת. רכב שבונים, לא קונים ושיהיה נעים ונוח לנסיעה משפחתית.
בקיצור, התחלתי לחפש דיסקו 1.
אחסוך מכם את סיפורי הגרוטאות שראיתי עד שמצאתי את הדיסקו, קניתי אחד סטנדרטי לחלוטין כשבוע לפני טיול פסח, החלפתי צמיגים לשטח מלא (245.75.16 נכנסים ללא כל שינוי משמעותי, לא צריך הגבהות, קצת דיסק ל camel cut - חיתוך של 2 סמ בקצה בית הגלגל האחורי וזהו)
טיול ראשון, 3 ימים במדבר, עבר בשלום ללא כל הכנה.
אח"כ יישרתי קו, כרגיל, מערכת קירור, שמנים, קפיצים בולמים (כי המקוריים כבר היו עייפים...)
הרכב הזה נוח בסדרי גודל מהג'יפים שהיו לי (אישתי שסובלת מהגב מצטרפת לטיולים הרגועים, מה שלא הייתה מסוגלת ב"ג'יפים")
הוא כמובן נוזל (מנוע/טרנספר)
רועש
עגלה בכביש ברמה שגורמת לך לתהות האם באמת לבריטים יש כל כך הרבה סבלנות על הכביש או שזה מן הומור שכזה?
אבל,
יחסית מרווח (המושב האחורי פחות, זה שופר בדיסקו 2)
זויות מרכב די טובות
שלדת סולם אמיתית, בניגוד לאינדאנים שכבר מראים סימני עייפות אחרי 20 שנים
תא מטען אמיתי (שוב, בדיסקו 2 גדול יותר)
גלגל רזרבי על הדלת.... קשה להסביר כמה זה מציק לבעלי צירוקי/גראנד :)
צריכת סולר? טוב, הוא בקושי זז, לפחות הוא חסכוני... 1 ל 7.5 -8, שטח/כביש, זה לא משנה, כפי שגיליתי לאחרונה, זה עם מזגן :), מחכה לגלות מה הצריכה ללא מזגן :)
יש לו מחלות ידועות:
פלסטיקה שבלשון המעטה לא מדהימה (כמו רכבי שנות ה 80-90)
השמועה אומרת שגם הציריות נשברות הרבה, עוד לא קרה לי, כנראה שזה נכון, לשמחתי, יש לי ספייר.
זרועות רדיוס אחוריות חלשות שחוזקו ע"י ריתוך צינור.
קופלונג אחורי מעצבן.
מיכל עיבוי שהשמועה אומרת שקורס, אצלי הוחלף באופן יזום לאלומניום.
יתרון מאוד משמעותי עבורי הוא תנוחת הישיבה והנהיגה בניגוד לאינדיאנים, קו החלונות נמוך יותר, החלונות גדולים יותר והתחושה היא של נסיעה ברכב הרבה יותר פתוח (זה למשל, באופן אירוני, אחד הדברים שמפריעים לי ברנגלר, אם לא מפרקים את הדלתות והגג הרכב קלסטרופובי ממש)
מבחינת אמינות: קניתי את האוטו עם 320K, היום אני 3.5 שנים אחרי עם 340K, אני לא חושב שאפשר להצביע על משהו חלש במיוחד/בעייתי בצורה כרונית ויקר מאוד לתיקון.
מחירי החלפים מאוד דומים למחירים של חלקי האינדיאנים.
יש מספר מקורות לחלקים בארץ (חדשים ומשומשים) אלי שחר/ג'קי/חיים (שאני לא זוכר את שם העסק שלו :) )
ויש כמובן חנויות בחול חלקן עם מחירים ושירות שהפתיעו אותי (דרייבשאפט אחורי קומפלט, חלש, עם צלבים ויוק ב 1048 שח כולל משלוח ומיסים , תוך 5 ימים מהזמנת החלק הוא היה אצלי ברכב, החנות באנגליה...)
יש המון ידע, בניגוד לאינדאנים, כאן המבטא שונה ובסרטונים ביוטיוב כנראה יעשו הפסקת תה באמצע. הכל כאן בקצב אחר :)
הרכב עצמו פשוט מאוד, חלקים רבים זהים/תחליפיים למודלים אחרים, לדיפנדר ואפילו לריינג הקלאסי.
מצד שני, כמעט תמיד "יש משהו לסדר", אם זה חלון שמחליט שלא בא לו לעלות/לרדת, דלת שמחליטה להפתח מבחוץ/מבפנים/בכלל לא, חלודות סביב החלונות שלפעמים אתה רוצה מגפיים ומטריה בתוך הרכב (כל אלו נכונים גם ללא מעט אינדיאנים ובכלל לרכבים בני 20+...), רובן המכריע של התקלות קל וזול לתיקון באופן מפתיע, אך עדיין, זו התעסקות.
סביר שאריאל יוכל להרחיב בקרוב אחרי שהצטרף גם הוא לשותי התה הזוחלים בעליות.
בועז, אם הצלחת לקרוא עד כאן, כל הכבוד :)
אם מישהו מעוניין בפרטים נוספים, בכיף...
סער
136488136489
למען האמת, הרוב כבר נכתב בשרשור ההוא ובשירשורים אחרים, אבל, למען הדורות הבאים, ננסה לרכז כאן את ההבדלים העיקריים כמו גם את קוי הדמיון (והם רבים ממה שנדמה).
אדגיש שמה שאני כותב זו דעתי האישית בלבד, זו התגבשה במשך 11 שנות צ'ירוקי XJ 2001, כמעט 3 שנות גראנד WJ 2000 ומעל 3 שנות דיסקו 1 98 דיזל.
אתחיל דווקא עם ה XJ.
ה XJ הגיע אצלי לאחר "משבר 4X4", היו לי ויטרות, היה ספורטאז 97 ורציתי משהו אחר. ניסיתי כל מיני רכבים, סיבוב אחד על XJ מיקרי והיה לי ברור שזה יהיה הרכב הבא שלי.
למי שלא נהג בצ'ירוקי, ההרגשה היא שאתה נוסע בסוג של "סופה משפחתית" עם מזגן טוב.
אוטו חזק מאוד, קטן, כמעט אינטימי (וזה קצת מצחיק כי מבחוץ הוא נראה ממש גדול ביחס לויטרה דור 1 ארוכה למשל, בפועל, הוא צפוף ממנה). יש הרבה תא מנוע, יש תא מטען שנראה גדול ביחס לויטרה שקדמה לו ויש מנוע. כבר הזכרתי שיש מנוע? :)
לקח קצת זמן, בסופו של דבר מצאתי את ה XJ שלי.
במקור הוא מגיע עם צמיגי 225.70.16. מידה כמעט בלתי אפשרית , נראים כמו צמיגי אופניים, מבחר דל ביותר, לפחות בזמנו, לא היו צמיגי שטח במידה הזו.
בשלב הראשון הגבהתי 2", הוספתי מנתקי מייצבים והחלפתי לצמיגי שטח מלא 225.75.16.
האוטו שמר על נוחות סבירה, העבירות השתפרה פלאים.
עם האוכל בא התאבון... על מנת להכניס צמיגי 245.75.16 (מקבילים ל 31) נדרש להגביה את האוטו ב 3.5" לפחות (המהדרין מגביהים ב 4.5). במבט לאחור, זה אחד הדברים שדי הרסו את השימושיות של הרכב.
זרועות הרדיוס הקידמיות ב XJ (כמו גם ב ZJ) קצרות, הגבהה של 3.5" ומעלה משנה את גאומטרית המתלים וגורמת לזה שהנהג מרגיש בחוליות עמוד השדרה גם מעבר על פס צבע בכביש :)
הרכב כבר ממש לא נוח לנסיעה, עדיין חזק "ומושך" גם עם 245.75.16, אבל הגלגל הרזרבי כבר לא מתאים למקום היעודי בתוך הרכב והוא נאלץ לעבור לגגון.
צריכת הדלק שגם ככה לא הייתה להיט מידרדרת ועומדת על 1 ל 5-5.5 ובשטח פחות.
מבחינה מכנית האוטו סה"כ בסדר גמור, קצת בעיות של רדיאטור עם דודי פלסטיק שמתפוצצים ללא התראה מוקדמת (ותמיד בזמן הלא נכון), בפעם השניה, בסיום מעלה יאיר זה עלה לי בראש מנוע.
זמינות החלפים לרכב הזה גבוהה מאוד. גם מאגרי המידע בעולם לגביו עצומים, בכל בעיה שתיתקל, יש אמריקאי אחד לפחות שכבר נתקל בה והעלה ליוטיוב סרטון על הדרך לפתור אותה.
לסיכום:
החזקתי אותו 11 שנים, בערך 70000 קמ. (מ 55K ועד 125K קמ)
רכב כיפי, מנוע חזק.
צפוף, מאוד לא נוח אחרי הגבהה, שתיין לא קטן
יחסית אמין, חלפים זולים ונפוצים.
הגיל בא לידי ביטוי בסדקים ביוניבודי.
יקר מאוד בארץ.
החלטתי למכור את ה XJ ובשלב הזה התחלתי לפזול לדיסקו 2, ראיתי מספר רכבים, אבל לכולם היו כל מיני בעיות שהרתיעו אותי ובסופו של דבר ויתרתי על הרעיון.
איכשהו הגעתי לקינג 2002, ברשותכם, אני מעדיף שלא לפרט יותר מדי, זה הרכב שהיה לי הכי יקר לתחזוקה עד היום.
היו לו יתרונות, אני לא התחברתי והעדפתי למכור אותו אחרי שנה ורבע +-.
התחנה הבאה היתה גראנד צירוקי WJ, בנזין עם מנוע אמיתי. V8.
כאן החלטתי שאני מתאים את הרכב לצרכי כבר מהתחלה, צמיגים 245.75.16, שוב, דרשו הגבהה של 3" (קפיצים, בולמים, פנהרד ועוד כל מיני).
בקניית הרכב הימרתי על מספר נעלמים בהקשר למצבו, ידעתי שה 4X4 לא תקין והרכב מתחמם (זה התבטא במחיר כמובן)
WJ מגיע במקור עם טרנספר די מעפן (נדמה לי 247) יש לו 4X4 גבוה ונמוך - כאשר הנמוך לא ננעל ביחס של 50:50 בין הסרנים, בקיצור, כשפתחתי את הטרנספר לא הייתה בו טיפת שמן, היה מאוד מפתיע לגלות את זה והרכב נסע ככה בלי בעיה (חוץ מהפרט השולי שה 4X4 לא עבד :) )
יישור הקו כלל מערכת מתלים, מערכת קירור (רדיאטור, טרמוסטט, פאן קלאץ (במודל 2000 זה פאן, לא הידראולי) וצנרת), טרנספר 242 שעבר קיצור והתאמה וזהו בערך.
הרכב נרכש עם 155K קמ.
אם ב XJ התלהבתי מכח המנוע, באו ג'יפ והוסיפו עוד 2 בוכנות ו 30 סוסים... כל לחיצה על הדוושה מתורגמת מיידית לכח מתפרץ, תענוג.
אבל, כשפותחים את מכסה המנוע מתלהבים פחות. צפוף שם מאוד וחם.
המון חשמל, מחשב הרכב במיקום די דרק שמבשל אותו (מניסיון של 2 חברים, הוא מתבשל וזה מאוד לא נעים ו...יקר)
באופן כללי, הנסיעה בגראנד הרגישה לי תמיד כמו פרייבט חזק שבמקרה עובר גם בשטח.
הוא נהנה מהיתרונות של ה XJ למעט הפשטות.
הוא אומנם מרווח יותר לנוסעים אך עדיין קטן (תא המטען בעיקר)
הוא אף פעם לא אכזב אותי ומצד שני, אף פעם לא באמת סמכתי עליו.
מנוע אלומניום שרגיש להתחממות, הרבה מאוד חשמל, לא בדיוק מה שאני מתחבר אליו.
צריכת הדלק הייתה סביב ה 1 ל6 (בשטח שתה יותר כמובן)
מכרתי אותו אחרי 3 שנים ו 11K קמ... (כמו שכתבתי, אף פעם לא ממש סמכתי עליו והוא גם לא ממש גרם לי לחשק לצאת)
בשלב הזה כבר היה לי די ברור מה הכיוון הבא.
בזמנו, כשקניתי את ה XJ חיפשתי משהו שיהיה קרוב לסופה אבל מתורבת יותר, הפעם רציתי משהו שקרוב טכנולוגית לסיקס אבל מתורבת. רכב שבונים, לא קונים ושיהיה נעים ונוח לנסיעה משפחתית.
בקיצור, התחלתי לחפש דיסקו 1.
אחסוך מכם את סיפורי הגרוטאות שראיתי עד שמצאתי את הדיסקו, קניתי אחד סטנדרטי לחלוטין כשבוע לפני טיול פסח, החלפתי צמיגים לשטח מלא (245.75.16 נכנסים ללא כל שינוי משמעותי, לא צריך הגבהות, קצת דיסק ל camel cut - חיתוך של 2 סמ בקצה בית הגלגל האחורי וזהו)
טיול ראשון, 3 ימים במדבר, עבר בשלום ללא כל הכנה.
אח"כ יישרתי קו, כרגיל, מערכת קירור, שמנים, קפיצים בולמים (כי המקוריים כבר היו עייפים...)
הרכב הזה נוח בסדרי גודל מהג'יפים שהיו לי (אישתי שסובלת מהגב מצטרפת לטיולים הרגועים, מה שלא הייתה מסוגלת ב"ג'יפים")
הוא כמובן נוזל (מנוע/טרנספר)
רועש
עגלה בכביש ברמה שגורמת לך לתהות האם באמת לבריטים יש כל כך הרבה סבלנות על הכביש או שזה מן הומור שכזה?
אבל,
יחסית מרווח (המושב האחורי פחות, זה שופר בדיסקו 2)
זויות מרכב די טובות
שלדת סולם אמיתית, בניגוד לאינדאנים שכבר מראים סימני עייפות אחרי 20 שנים
תא מטען אמיתי (שוב, בדיסקו 2 גדול יותר)
גלגל רזרבי על הדלת.... קשה להסביר כמה זה מציק לבעלי צירוקי/גראנד :)
צריכת סולר? טוב, הוא בקושי זז, לפחות הוא חסכוני... 1 ל 7.5 -8, שטח/כביש, זה לא משנה, כפי שגיליתי לאחרונה, זה עם מזגן :), מחכה לגלות מה הצריכה ללא מזגן :)
יש לו מחלות ידועות:
פלסטיקה שבלשון המעטה לא מדהימה (כמו רכבי שנות ה 80-90)
השמועה אומרת שגם הציריות נשברות הרבה, עוד לא קרה לי, כנראה שזה נכון, לשמחתי, יש לי ספייר.
זרועות רדיוס אחוריות חלשות שחוזקו ע"י ריתוך צינור.
קופלונג אחורי מעצבן.
מיכל עיבוי שהשמועה אומרת שקורס, אצלי הוחלף באופן יזום לאלומניום.
יתרון מאוד משמעותי עבורי הוא תנוחת הישיבה והנהיגה בניגוד לאינדיאנים, קו החלונות נמוך יותר, החלונות גדולים יותר והתחושה היא של נסיעה ברכב הרבה יותר פתוח (זה למשל, באופן אירוני, אחד הדברים שמפריעים לי ברנגלר, אם לא מפרקים את הדלתות והגג הרכב קלסטרופובי ממש)
מבחינת אמינות: קניתי את האוטו עם 320K, היום אני 3.5 שנים אחרי עם 340K, אני לא חושב שאפשר להצביע על משהו חלש במיוחד/בעייתי בצורה כרונית ויקר מאוד לתיקון.
מחירי החלפים מאוד דומים למחירים של חלקי האינדיאנים.
יש מספר מקורות לחלקים בארץ (חדשים ומשומשים) אלי שחר/ג'קי/חיים (שאני לא זוכר את שם העסק שלו :) )
ויש כמובן חנויות בחול חלקן עם מחירים ושירות שהפתיעו אותי (דרייבשאפט אחורי קומפלט, חלש, עם צלבים ויוק ב 1048 שח כולל משלוח ומיסים , תוך 5 ימים מהזמנת החלק הוא היה אצלי ברכב, החנות באנגליה...)
יש המון ידע, בניגוד לאינדאנים, כאן המבטא שונה ובסרטונים ביוטיוב כנראה יעשו הפסקת תה באמצע. הכל כאן בקצב אחר :)
הרכב עצמו פשוט מאוד, חלקים רבים זהים/תחליפיים למודלים אחרים, לדיפנדר ואפילו לריינג הקלאסי.
מצד שני, כמעט תמיד "יש משהו לסדר", אם זה חלון שמחליט שלא בא לו לעלות/לרדת, דלת שמחליטה להפתח מבחוץ/מבפנים/בכלל לא, חלודות סביב החלונות שלפעמים אתה רוצה מגפיים ומטריה בתוך הרכב (כל אלו נכונים גם ללא מעט אינדיאנים ובכלל לרכבים בני 20+...), רובן המכריע של התקלות קל וזול לתיקון באופן מפתיע, אך עדיין, זו התעסקות.
סביר שאריאל יוכל להרחיב בקרוב אחרי שהצטרף גם הוא לשותי התה הזוחלים בעליות.
בועז, אם הצלחת לקרוא עד כאן, כל הכבוד :)
אם מישהו מעוניין בפרטים נוספים, בכיף...
סער
136488136489