Article: אוסף הסברים על רכב חשמלי

[חנן-ג'יפולוג]

ניתן לצפות בעמוד זה


https://www.jeepolog.com/forums/content.php/4000

[מיכה100]

יוזמה ברוכה חנן, קורא בעניין רב.
מנסיון של 1500ק"מ ראשונים האיוניק 5 שלי עושה בין 400ק"מ (נסיעות פרווריות) ל300ק"מ (כביש שש ב125קמ"ש אמיתיים) לסוללה, ואף אחד מהנהגים לא נוהג כמו חוליגן. רשמתי לפני לנסות לשפר את המספר זה ולו כדי לדעת מה אפשרי.

[sportage]

משוטטות בפורמים של בעלי מחושמלות ומחשמלות בשנה האחרונה נחשפתי לאמירות לנהגים שנתקעו בדרך כי התבססו על טווח היצרן, וקבלו הסברים מהסוג - "לא התאמת את סגנון הנהיגה לרכב".

עמדתי קצת שונה - הרכב צריך להתאים לצרכינו ולא להיפך.

עד מחצית 2021 היו מעט מאד רכבים עם טווח ראלי הולם בעלות סבירה ולכן בעלי רכבים ניסו להתאים עצמם למגבלות הרכב.

"כלל צביקה" אומר - קח את טווח היצרן הורד מזה 30 עד 40% ואם זה מתאים לצרכי היום יום - אתה מסודר. אחת ל... תגיע ל-90% ניצול סוללה ובכל מקרה לא פחות מזה

תנהג כמו שאתה רגיל, מזגן, חימום, מהירות וכו' ותגיע לתחנת הטעינה או הבייתה עם מעל 100 ק"מ רזרבה, מה שישפר פלאים את בריאות הסוללה ונפש הנהג ונוסעיו.

זה אומר שעם רכב עם טווח של 250 ק"מ, לא לבנות על יותר מ-150 ק"מ ביום יום.

במחצית שניה של 2021 הגיעו לישראל מגוון רכבים במגוון עלויות עם טווח יצרן מוצהר מעל 400 ק"מ מה שלטעמי שינה לחלוטין את שימושיות הרכב.

ביום יום יש טווח ראלי של 300-350 ק"מ ואחת ל... אפשר להגיע מהשרון עד אילת ללא טעינת ביניים.

הרעיון להטעין אחת לכמה ימים בעמדה בייתית או בעבודה ולהמנע מעמדות טעינה מהירות המקצרות את חיי הסוללה.

עם רכב כזה, השימושיות וחווית המשתמש היא מעולם אחר.

רכב שקט, לא מזהם, תאוצות מעולם אחר ולרוב משופע בפינוקים ומערכות בטיחות.

עלות אנרגיה בטעינה ביתית עומדת על 8 עד 10 א"ג לק"מ מול 60 א"ג ויותר לק"מ לרכב משפחתי מבונזן ועד ליותר משקל לק"מ לפג'רו הדיזל שלי.

עלות נסיעה מפנקת לאילת כ-35 שקל, או מחצית עלות המבורגר..


המשך יבוא.

[zivo]

חנן,
יוזמה מבורכת. אכן הרבה חומר להשלים (לכל מי שגדל על אחוזי תערובת ובעיות שמן והתחממות מנוע).
לא בטוח שהבנתי את ההסבר שלך על SOH.
מה שאני הבנתי מההסבר שלך, שזו בעצם שיטה מכובסת להסתיר מהלקוח את השחיקה האמיתית של הסוללה.
היצרן מגדיר איזה הספק אפקטיבי הוא רוצה עבור הרכב, ואז הוא שם סוללה שחזקה נגיד ב 10% אבל משתמש רק ב 90% מהיכולת שלה ( הוא פשוט לא טוען את הסוללה עד הסוף).
שהסוללה נשחקת ב 5% , הוא מעלה טיפה את מתח הטעינה המקסימלי, ומתחיל לנצל 95% מהיכולת של הסוללה (שזה, מבחינה אפקטיבית, בדיוק מה שהיה לו בהתחלה, 90% מסוללה חדשה).
כעבור כמה זמן, שהסוללה נשחקת, נגיד, בעוד 5%, הוא מעלה עוד קצת את מתח הטעינה.
עכשיו הוא כבר מנצל 100% מהיכולת האמיתית של הסוללה (ועדיין מקבל בדיוק מה שהיה לו בהתחלה - 90% מסוללה חדשה)
בכל הזמן הזה, הבעלים של והרכב, או במקרה מי שקונה רכב יד שניה, רואה SOH 100%.
כלומר, למרות שהסוללה כבר נשחקה, אין לזה ביטוי בנתון שכל מטרתו להגדיר את מצב הסוללה.

כולנו מכירים נתונים של שחיקה.
אנחנו יודעים של לחץ שמן במנוע שעשה 400K ק"מ לא יהיה כמו בחדש.
היצרן מגדיר מה זה לחץ מינמלי, ובמנוע חדש הלחץ יהיה גבוה מהמינמלי, אבל החיווי תמיד יהיה אמיתי!
אתה בעצם מתאר פרקטיקה של חיווי שיקרי.
נכון שמלבינים את זה, כי מי שקורה את האותיות הקטנות (או את מה שחנן כותב), מבין שהחיווי של SOH לא מייצג באמת את מצב הסוללה לעומת סוללה חדשה, אלא את מצב הסוללה לעומת איזה ערך (מה הערך?) שהגדיר היצרן.

הבנתי נכון?

[חנן-ג'יפולוג]

כן.

כמו שאתה בוודאי יודע, זה לא יהיה האקט הראשון והאחרון שיצרנים עושים כדי לחסוך לעצמם ענייני שירות, ראה ערך שעון החום השקרן במכוניות מודרניות.

עם זאת, זה לא כזה שטני כמו שזה נשמע ממך. היצרן מצהיר על סוללה של למשל 73 קוט"ש וטווח של 480 ק"מ, כשבפועל הוא מרכיב סוללה של 85 קוט"ש, ממנה הוא נותן לך לנצל רק את החלק המוצהר. האם זה כזה שטני? לא בטוח. עניין לפרשנות אישית. בסוף אתה מרוויח מזה פעמיים: הטווח שלך לא משתנה לתקופה ארוכה ונשאר מותאם להצהרה הראשונית, ובריאות הסוללה מרוויחה כי לא עובדים בגבולות שלה.

[zivo]

כן.

כמו שאתה בוודאי יודע, זה לא יהיה האקט הראשון והאחרון שיצרנים עושים כדי לחסוך לעצמם ענייני שירות, ראה ערך שעון החום השקרן במכוניות מודרניות.

עם זאת, זה לא כזה שטני כמו שזה נשמע ממך. היצרן מצהיר על סוללה של למשל 73 קוט"ש וטווח של 480 ק"מ, כשבפועל הוא מרכיב סוללה של 85 קוט"ש, ממנה הוא נותן לך לנצל רק את החלק המוצהר. האם זה כזה שטני? לא בטוח. עניין לפרשנות אישית. בסוף אתה מרוויח מזה פעמיים: הטווח שלך לא משתנה לתקופה ארוכה ונשאר מותאם להצהרה הראשונית, ובריאות הסוללה מרוויחה כי לא עובדים בגבולות שלה.

חנן,
זה לא כזה שטני, זה פשוט הטעיה.
ולכן גם הזכרתי את המקרה למשל של קניית רכב יד שניה.
המחשב של הרכב, או המוסך המטפל, לא צריכים את התצוגה של הנהג, הם יכולים לדעת את האמת באופן ישיר .
ברגע שנתון מופיע בתצוגה, הוא מיועד לבעל הרכב, לנהג.
וברגע שמהמדסים נתון, רק כדי שהנהג לא יבלבל את הראש, אז עולה השאלה, למה בכלל להציג את הנתון?
אבל עובדה שמציגים, ועובדה שמהנדסים.
ועכשיו גם ברור לנו שרוב הצרכנים לא יודעים איך לקרוא את הנתון הזה, ואף נהג לא יודע את הנתון האמיתי ( גם אם הוא כבר יודע איך לא להתייחס לנתון הזה).
ולא, בבקשה אל תנסה למכור לי שאני מרוויח מזה שמהנדסים לי נתונים.
אני מספיק מבוגר וחסון להתמודד עם האמת :-)
אם יש דבר שאפשר בקלות להגיע פה להסכמה, כולם פה יגידו לך שהם רוצים לדעת את המצב האמיתי של הרכב, ולא תמונה מהונדסת.

[נמרוד]

אם יש דבר שאפשר בקלות להגיע פה להסכמה, כולם פה יגידו לך שהם רוצים לדעת את המצב האמיתי של הרכב, ולא תמונה מהונדסת.

אני לא, ואני לא ציני. ואני כן מהנדס. יש כזה דבר טו מאץ' אינפורמיישן.

[חנן-ג'יפולוג]

מה שנמרוד אמר, ועובדה, תראה כמה שרשורים כבר נפתחו כאן עם חשדות וספקות לאחר שאנשים הרכיבו שעון חום שמראה את האמת, עם מספרים. הם מתחרפנים מהתנודות שהם רואים.

מעבר לזה, בהתייחס לנתון הsoh אין בכלל מה לדבר על הונאה. זה נתון פנימי שעובר ברשת תקשורת ברכיב מידע שהוא פרטי של היצרן, לצרכים פנימיים של המכונה. זה לא נתון שמחויב להופיע בobd או משהו ציבורי מעין זה. זה שיצרני סורקים הצליחו להתחקות אחרי הכתובת שלו זה נחמד, אבל היצרן לא הצהיר את הנתון הזה כלפי המשתמשים ולכן אין כל רלוונטיות לדבר על הונאה.

אתה רוצה לדבר על הטווח או הקיבול המוצהר? סבאבה. מה התלונה? שנתנו לך סוללה גדולה מהמוצהר? :) שהטווח לא יורד? :)

[zivo]

חברים יקרים, אל תקחו את זה אישי.
ובואו לא נערבב, אם זה מידע פנימי, ההערה של נמרוד, והדוגמה של מד טמפ' שמלחיץ נהגים, או תלונות של נהגים...לא קשור לדיון ( כי זה מידע פנימי, שהנהג לא אמור לראות. והפוך...ההערה של נמרוד ושל חנן על תלונות נהגים, אומרת שזה כן חשוף.
זה יותר דיון פילוסופי וקצת הרמת מסך, מאכזבת, לאן כל העולם הולך. אתם שניכם, בתפקידים שלכם, הייתם מעדיפים את המידע הנקי, או המהונדס?
לדעתי, עם כל הכבוד, זה בכלל לא קשור לתשובות שלכם. זה קשור למשהו הרבה יותר "גבוהה" של התרבות השיקרית שאנחנו חיים בה.
זה חלק מהתרבות של מחיר מניה מעל הכל.
זה מה שמאפשר לטסלה לשחרר מערכת נהיגה אוטונומית שלא מתקרבת לאוטונומית מלא, אבל מאפשרת להשתמש בה, כאוטונומית מלא.
בעבר, על הרבה פחות, מכוניות הוחזרו ל recall.
וזה גם מאפשר לתעשיה הזו ( ואחרות) לחדור כל כך מהר. ואנחנוהשלמנו עם זה שמשקרים ומהנדסים אותנו.
ואפילו.....מנסים למצוא לזה הצדקה....או מאמינים במניה ( של טסלה).
מה אפשר לעשות, אני כבר זקן, רוב חיי במאה הקודמת. במאה ה20 שיקרו פחות.

[איל מ]

מה אפשר לעשות, אני כבר זקן, רוב חיי במאה הקודמת. במאה ה20 שיקרו פחות.

אסור לכתוב את האות ח יותר מפעם אחת ברצף...
אבל או שאתה תמים, או שאתה תמים.

במאה ה20 פשוט היה לך הרבה פחות מושג כמה משקרים לך.

[asafk]

העניין של טווח מוצהר לא שונה בהרבה מקיבולת מיכל דלק.
כשנדלקת הנורה וכשהמחשב אומר לך שהטווח הנותר הוא --- ואז אתה נוסע עוד 30 ק"מ... כי היצרן מעדיף לקחת ספייר ולא לחטוף ייצוגית.

אסף.

Sent from my Redmi 4X using Tapatalk

[חנן-ג'יפולוג]

לא יודע איך התפקיד שלי קשור לדיון, אני עוסק בהנדסת מערכות בלם ברכב חשמלי אוטונומי.
נגיד שהיה לי שעון חום לקליפרים, שהייתי נעזר בו לאלגוריתמים הפנימיים שלי לניהול הנסיעה, נראה לך שהייתי חושף אותו למשתמש? גם לא בחלומות הגרועים ביותר שלי.

מה נראה לך שמשתמשים יעשו אם יראו מול העיניים כל היום טמפרטורות שנעות בתזזיתיות בין מינוס 20 לפלוס 700 מעלות צלזיוס, חוץ מלשגע למרכזי שירות את השכל על תקלות מומצאות?

שזה בדיוק מה שקורה היום עם פרמטר הניבוי של הטווח ברכבים החשמליים. אני בקבוצות של הרכבים האלה בפייסבוק. אנשים מתחרפנים מזה ומטמטמים את עצמם ואת מרכזי השירות על תקלות לא קיימות. בדיוק הראיתי בכתבה את התשובה שלי לאחד כזה עם רכב בן שבוע. מבחינתו צריך להחליף כבר את הרכב או לפחות את הסוללה, והיבואן נוכל וכו'. כל כך הרבה עוגמת נפש על כלום.

[איל מ]

מסיט את השרשור אבל... מזכיר לי פעם אחת שקיבלתי מתנה ריינג' רובר (דיזל, ידני) של המכונאי שלי לשבוע. היה מותקן בו שעון חום אנלוגי לטורבו.
בכל עליה הכי קטנה ירדתי כמעט להילוך ראשון כי נלחצתי מזה שהשעון עולה. רק כשהתגברתי על הפחד שהרסתי לו את האוטו, והתקשרתי לשאול, הבנתי שסתם נסעתי כמו מפגר....

[sportage]

חבל (שכרגיל..) הדיון גולש לאזורים אפלים במקום למהות.

מי שיסע חודש ברכב חשמלי, יבין את ההבדל הדרמטי ביחס לרכב "מבונזן או מדוזל" ולא יחזור יותר למכוניות מרעישות מזהמות ובזבזניות.

אחרי כמה "תדלוקים" במטען ביתי, ונסיעה מפנקת לאילת בעלות של פחות מחצי המבורגר, יבין שמדובר במהפכה, וגודל הפנוק והחיסכון לאורך השנים מוריד מסדר היום את השאלה מה יהיה שווי הרכב בעוד ככה וככה שנים, כמה תעלה הסוללה ועוד.

מי שעדיין מוטרד שהיצרן "רימה" נתן סוללה יותר גדולה ולא סיפר, כדי לעמוד לאורך זמן בטווחי נסיעה מכובדים - שימשיך להשקיע בדלק פוסילי שם הוא יכול להוסיף שעון דיגיטאלי ולדעת בדיוק של עשירית מעלה את הטמפרטורה האמיתי....

[zivo]

אסור לכתוב את האות ח יותר מפעם אחת ברצף...
אבל או שאתה תמים, או שאתה תמים.

במאה ה20 פשוט היה לך הרבה פחות מושג כמה משקרים לך.

איל,
במאה הקודמת לארגוני צרכנים ( ומגזיני צרכנים, מי זוכר שהיו), היה כח.
יצרן שהיה נתפס על דבר כזה, היה סוגר את הבסטה .
ולא, לא שיקרו יותר מהיום.
אמת אלטרנטיבית זו המצאה חדשה ( של נשיא שהיה שקר בעצמו) , אבל העובדה שהביטוי הזה לא הומצא קודם, וכן התקבל עכשיו, אומרת הכל.
יש פה מישהו שחושב שמה שקורה עם היכולת לתת לנהג האוטמטי של טסלה לשלוט ברכב, שאין נהג בכסא, זו תקלה???
על הרבה פחות מזה, מכוניות עפו ל recall.

[חנן-ג'יפולוג]

אנלוגיות זה תועבה.

זה בסדר לטעמי, וזה לא.

[יאיר_א]

התפתח פה דיון מעניין על קיבולת הסוללה, המצב שלה ומה צריך לדווח לבעל הרכב.

אני לא מומחה גדול בכימיה של סוללות אבל להבנתי אין דרך מדוייקת לדעת מה קיבולת האנרגיה של סוללה ברגע מסויים. אפשר למדוד מתח של תאים בנקודות זמן ותחת עומס, אפשר לבדוק טמפרטורה וזרם ואז להפעיל אלגוריתם שייתן מספר שיהיה ניחוש מושכל כלשהו.

דרך אגב, אחוזי הסוללה בטלפון הם הערכה מתוך התאמת המתח שנמדד תחת עומס לגרף שמתאים לכימיה של הסוללה הספציפית.

מה לעשות שמדידת הקיבולת הרגעית או מצב חיי הסוללה ברכב חשמלי הרבה יותר מאתגרת לעומת בדיקת מפלס הדלק במיכל.

בתור נהג הייתי רוצה לדעת כמה קילומטרים *בערך* נשארו לי עד להתרוקנות הסוללה ואני אקח לי מקדמי ביטחון. לא מאוד שונה מהדרך שבה אני מתנהל ברכב בעירה פנימית.

Sent from my SM-G998B using Tapatalk

[חנן-ג'יפולוג]

כשאתה בוחן תא ללא ידע מוקדם, זה נכון שקשה לדעת במדויק את האנרגיה שאגורה בו.

לעומת זאת, כשאתה מנטר תא באופן רציף, מתח, זרם כניסה/יציאה וכו', אתה יכול להפיק מידע מדויק מאוד לגבי האנרגיה האצורה בו, וזה מה שקורה ברכב חשמלי.

[shais01]

חבל (שכרגיל..) הדיון גולש לאזורים אפלים במקום למהות.

מי שיסע חודש ברכב חשמלי, יבין את ההבדל הדרמטי ביחס לרכב "מבונזן או מדוזל" ולא יחזור יותר למכוניות מרעישות מזהמות ובזבזניות.



אין לי כוונה לקנטר/להטריל ואשמח מאוד לדיון ענייני, כי זו סוגיה שבאמת מעסיקה אותי.

עד כמה רכב חשמלי הוא באמת כלכלי ובאמת לא מזהם.
אני מקבל את העובדה שהוא פחות רועש…

האם הכלכליות שלו היא אמיתית או נובעת רק מהטבות המס הגדולות ברכישה וב׳תדלוק׳ לעומת רכבי בעירה פנימית? האם הוא באמת יותר כלכלי אם ההתמודדות היא בתנאים שווים?

האם תחושת ׳אפס זיהום׳ מדוייקת? אני מניח שתחנת כח גדולה יעילה יותר אנרגטית ממנוע בעירה פנימית אבל גם היא מזהמת. מה עם תשתית ההולכה? אובדן אנרגיה בדרך? תחנות ממסרים ושנאים, זיהום בתהליך היצור והגריטה של רכב חשמלי לעומת רכב בעירה פנימית?

שוב, לא מטריל, באמת מתלבט בסוגיה.

[חנן-ג'יפולוג]

לגבי כלכליות בשלב הזה, אני מניח שאם היה מוטל על החשמליות אותו מס רכישה ואותו מס על האנרגיה (בלו) מעט מאוד אנשים היו רוכשים אותן.
בהמשך הן ירדו במחיר היצור ויהיו אטרקטיביות גם ללא הטבות, להערכתי.

לגבי זיהום זה מתחלק לכמה נושאים. מבחינת זיהום מרכזי הערים, אין בכלל שאלה. הן תורמות לזה אפס זיהום. זה אספקט חשוב מאוד. מבחינת זיהום כללי ותרומה לאיכות הסביבה באופן כללי, זה תלוי עד כמה יצור החשמל במדינה הוא ירוק. אלו תהליכים שצריכים להתרחש במקביל כדי להביא לשינוי הרצוי, והם קורים.

זה בקצרה. תמצא דיונים באריכות יתר בשרשור ההספד על מנועי הבעירה הפנימית. אני אשמח אם זה ימשיך שם ולא פה.

[איל מ]

לגבי זיהום,כדי שלא לטחון לכולם שוב את הראש,וכדי לכבד את חוקי הפורום ויושביו,
תריץ בבקשה חיפוש כאן בפורום ותקרא.
תתחיל כאן:
https://www.jeepolog.com/forums/showthread.php/107304-%D7%90%D7%9C-%D7%9E%D7%9C%D7%90-%D7%A8%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%94%D7%9D-%D7%94%D7%A7%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%99-%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7% AA-%D7%95%D7%94%D7%97%D7%99%D7%A6%D7%95%D7% A0%D7%99%D7%AA

[shais01]

וואו, איזו נזיפה.
בעוונותי לא הכרתי את השרשור הנ״ל.
אין בכתבה של חנן כל התייחסות או הפניה אליו.
מתנצל ש׳טחנתי את הראש לכולם׳ ושאני ׳לא מכבד את חוקי הפורום ויושביו׳.
אתה עושה חיפוש לפני כל תגובה שלך?
הבנתי את המסר מהתגובה העניינית של חנן, לא הבנתי במה באת לתרום בתגובתך העוקצנית.

[מיכה100]

לגבי עמדות טעינה מהירות מסתבר שטווח המחירים לקוט"ש די פרוע, החל מ 75 אג וכלה בכמעט 2 שקלים. במילוי נניח של 40 קוטש זה אומר 30 ש"ח לזול ו80 ש"ח ליקר. נכון שזה לא הפרמטר החשוב ביחס לזמינות העמדה על נתיב הנסיעה ובזמן הנכון, אבל עדיין כדאי להיות מודעים ולתעדף את הספקים היותר תחרותיים.

Sent from my HD1903 using Tapatalk

[Asaf-a]

חיפשתי הנחיות לעמדות טעינה באוקרניה…


Asaf-a
אסף.א

[חנן-ג'יפולוג]

היי חנן, יישר כוח!
שים לב שיש פה פעמיים DC,
ומחק את ההודעה הזו אחכ
https://uploads.tapatalk-cdn.com/20220225/cd1da3582e5f022c8cb42eb24b602d20.jpg



תודה. אני שמח שאתם מעירים על טעויות.

[חנן-ג'יפולוג]

לגבי עמדות טעינה מהירות מסתבר שטווח המחירים לקוט"ש די פרוע, החל מ 75 אג וכלה בכמעט 2 שקלים. במילוי נניח של 40 קוטש זה אומר 30 ש"ח לזול ו80 ש"ח ליקר. נכון שזה לא הפרמטר החשוב ביחס לזמינות העמדה על נתיב הנסיעה ובזמן הנכון, אבל עדיין כדאי להיות מודעים ולתעדף את הספקים היותר תחרותיים.

Sent from my HD1903 using Tapatalk

כלכלית, אני חושב שהמצב הזה מתאפשר עקב כשל השוק שנובע ממצב התחלתי של מספר מועט מדי של עמדות טעינה, וגם של רכבים שצריכים אותן. בהמשך זה ישתנה כשבאותו איזור יהיה מגוון של עמדות של מפעילים שונים, ורמות המחירים ישתוו.

מוסרית, התגובה הראשונית שלי היתה להסכים איתך, אבל אני לא בטוח שזה נכון. להערכתי גם בשני שקלים לקוט"ש העמדות האלו לא מחזירות את עצמן בשלב הזה. נגיד שעמדת שעה ורבע בעמדה מהירה של 50KW ושילמת על מילוי 60 קוט"ש 120 ש"ח. מתוך זה הרווח לחברה הוא 90 ש"ח, מעבר לעלות של החשמל עצמו. (זה במקרה הכי טוב עבור החברה. במקרה הנפוץ יותר אנחנו נמלא את המינימום שנדרש עד להגעה לעמדת הטעינה הביתית שלנו) מהי התפוסה של העמדה באחוזים? מהי העלות שלה ושל שטח החנייה שמסביבה? אז נשלם רק לחברה הזולה (כאילו שיש לנו אופציה. במצב הנוכחי אתה ממלא איפה שיש עמדה) והחברות היקרות יאבדו מוטיבציה להתקין עמדות.זה לא לטובתנו כי אנחנו רוצים כמה שיותר עמדות.
אני יודע לומר שעל נסועה של שנתיים ממוצעות שילמתי על טעינות מהירות כ400 ש"ח. בכמות החשמליות שיש היום על הכביש להערכתי כל העמדות הן הפסדיות, אז אני מבחינתי מעודד את החברות בלי חשבון למחיר הטעינה.

[מיכה100]

אני מניח שהמודל העסקי בנוי גם אם לא בעיקר על חנות הנוחות בה מבלים בזמן הטעינה.

Sent from my HD1903 using Tapatalk

[חנן-ג'יפולוג]

נשמע הגיוני. מעניין מהי ההתקשרות המקובלת בין בעלי העמדות לבעלי החניה שבה העמדה ממוקמת, שזה לא תמיד חנות נוחות ספציפית. יש גם עמדות בחניונים של קניונים, רשתות שיווק, מועצות איזוריות, עיריות ועוד.

מה שאני יודע זה שהתשלום הולך ממני לחברות של עמדות הטעינה.

[sportage]

׳œ׳’׳‘׳™ ׳¢׳œ׳•׳× "׳“׳œ׳§ ׳—׳©׳ž׳œ׳™" ׳ž׳“׳•׳‘׳¨ ׳‘׳¡׳“׳¨ ׳’׳•׳“׳œ ׳©׳œ 8-10 ׳"׳’ ׳œ׳§"׳ž ׳‘׳—׳©׳ž׳œ׳™ ׳‘׳˜׳¢׳™׳*׳” ׳‘׳™׳×׳™׳× ׳œ׳¢׳•׳ž׳× ׳¢׳“ ׳›׳ž׳¢׳˜ ׳©׳§׳œ ׳‘׳¨׳›׳‘ ׳ž׳‘׳•׳*׳–׳Ÿ/׳ž׳“׳•׳–׳œ ׳‘׳ž׳—׳™׳¨׳™ ׳”׳׳*׳¨׳’׳™׳” ׳©׳œ ׳”׳™׳•׳.

׳¢׳œ׳•׳× ׳˜׳¢׳™׳*׳” ׳‘׳¢׳ž׳“׳” ׳¦׳‘׳•׳¨׳™׳× ׳”׳™׳ ׳‘׳™׳Ÿ ׳—׳™׳*׳ ׳œ׳¢׳“ ׳₪׳™ 4 ׳ž׳¢׳œ׳•׳× ׳˜׳¢׳™׳*׳” ׳‘׳™׳×׳™׳×.

׳׳ž׳ž׳”, ׳¢׳ ׳˜׳•׳•׳—׳™׳ ׳‘׳¡׳“׳¨ ׳’׳•׳“׳œ ׳©׳œ 400 ׳§"׳ž ׳œ׳˜׳¢׳™׳*׳”, ׳›׳ž׳¢׳˜ ׳•׳œ׳ ׳ž׳©׳×׳ž׳©׳™׳ ׳‘׳˜׳¢׳™׳*׳” ׳¦׳‘׳•׳¨׳™׳×, ׳ž׳” ׳’׳ ׳©׳˜׳¢׳™׳*׳” ׳ž׳”׳™׳¨׳” ׳ž׳§׳¦׳¨׳× ׳׳× ׳—׳™׳™ ׳”׳¡׳•׳œ׳œ׳”.

׳׳*׳™ ׳ž׳×׳§׳¨׳‘ ׳œ-10,000 ׳§"׳ž ׳•׳˜׳¢׳*׳×׳™ ׳¢׳“ ׳”׳™׳•׳ 3 ׳₪׳¢׳ž׳™׳. ׳₪׳¢׳ ׳׳—׳× ׳‘׳ž׳œ׳•׳Ÿ ׳‘׳׳™׳œ׳× ׳›׳™ ׳׳—׳¨׳× ׳œ׳ ׳”׳™׳™׳×׳™ ׳—׳•׳–׳¨ ׳”׳‘׳™׳™׳×׳” (380 ׳§"׳ž), ׳•׳‘׳₪׳¢׳ž׳™׳™׳ ׳”׳׳—׳¨׳•׳× ׳œ׳ ׳”׳™׳™׳×׳™ ׳—׳™׳™׳‘, ׳׳‘׳œ ׳”׳¢׳“׳₪׳×׳™ ׳©׳™׳©׳׳¨׳• ׳œ׳™ "׳‘׳ž׳™׳›׳œ" ׳™׳•׳×׳¨ ׳ž-100 ׳§"׳ž ׳œ׳‘׳¨׳™׳׳•׳× ׳”׳¡׳•׳œ׳œ׳” ׳•׳”׳*׳₪׳©.

׳ž׳™ ׳©׳*׳•׳¡׳¢ ׳™׳•׳×׳¨ ׳ž-20,000 ׳§"׳ž ׳‘׳©׳*׳” ׳™׳—׳–׳™׳¨ ׳׳—׳¨׳™ 10 ׳©׳*׳™׳ ׳׳× ׳¢׳œ׳•׳× ׳”׳¨׳›׳‘ (׳‘׳ž׳™׳“׳” ׳•׳œ׳ ׳™׳•׳˜׳œ ׳ž׳¡/׳§׳*׳¡) ׳•׳™׳”׳*׳” ׳ž׳¨׳›׳‘ ׳©׳§׳˜, ׳ž׳₪׳*׳§, ׳œ׳ ׳ž׳¨׳¢׳™׳© ׳•׳ž׳–׳”׳ ׳¢׳ ׳‘׳¦׳•׳¢׳™׳ ׳ž׳¨׳©׳™׳ž׳™׳.

----

לגבי עלות "דלק חשמלי" מדובר בסדר גודל של 8-10 א"ג לק"מ בחשמלי בטעינה ביתית לעומת עד כמעט שקל ברכב מבונזן/מדוזל במחירי האנרגיה של היום.

עלות טעינה בעמדה צבורית היא בין חינם לעד פי 4 מעלות טעינה ביתית.

אממה, עם טווחים בסדר גודל של 400 ק"מ לטעינה, כמעט ולא משתמשים בטעינה צבורית, מה גם שטעינה מהירה מקצרת את חיי הסוללה.

אני מתקרב ל-10,000 ק"מ וטענתי עד היום 3 פעמים. פעם אחת במלון באילת כי אחרת לא הייתי חוזר הבייתה (380 ק"מ), ובפעמיים האחרות לא הייתי חייב, אבל העדפתי שישארו לי "במיכל" יותר מ-100 ק"מ לבריאות הסוללה והנפש.

מי שנוסע יותר מ-20,000 ק"מ בשנה יחזיר אחרי 10 שנים את עלות הרכב (במידה ולא יוטל מס/קנס) ויהנה מרכב שקט, מפנק, לא מרעיש ומזהם עם בצועים מרשימים.

[zivo]

בהמשך לדיון על חייווי ה SOH, הנה טסלה משחקת גם עם ה SOC....

מה לא עושים רק בשביל שהלקוח לא יראה שהסוללה מתעייפת.
או איך אמר טרמפ - אמת אלטרנטיבית.

https://driveteslacanada.ca/news/tesla-automatically-setting-lfp-battery-charge-limits-to-100-to-prevent-12v-li-ion-batteries-from-failing/

[חנן-ג'יפולוג]

זה סיפור אחר לחלוטין ואתה מפרש אותו שגוי ממש.

מדובר בבאג כלשהו שגורם למצבר ה12 וולט להתרוקן כי הוא לא עובר איזון.
טסלה חוקרת.
עד שימצא פתרון הם מבקשים מהלקוחות לטעון את מצבר המתח הגבוה ל100 אחוז, לפחות מדי כמה ימים, כי אז מתבצע כיול למצבר ה12 וולט.
מכיוון שהלקוחות בד"כ מכוונים את הטעינה לפחות ממאה אחוז, המחשב משנה עבורם את היעד למאה אחוז.

הכול משוקף על מסך האינפומדיה בצורה מעוררת הערכה.

[zivo]

חנן,
אני פשוט קצת פחות נאיבי, ואני חושב שאני קצת מבין מתי חברות כאלו מחליטיות לשתף הלקוח ומתי הם עושות מאחורי הכלאים.
ולכן אני פשוט לא קונה את הסיפור הזה בגירסה הפשוטה שלו.

[מיכה100]

בהמשך לדיון על חייווי ה SOH, הנה טסלה משחקת גם עם ה SOC....

מה לא עושים רק בשביל שהלקוח לא יראה שהסוללה מתעייפת.
או איך אמר טרמפ - אמת אלטרנטיבית.

https://driveteslacanada.ca/news/tesla-automatically-setting-lfp-battery-charge-limits-to-100-to-prevent-12v-li-ion-batteries-from-failing/תהרוג אותי אני לא מבין איך הבנת מהמאמר שהסוללה הראשית מתעייפת?


Sent from my HD1903 using Tapatalk

[חנן-ג'יפולוג]

זיו מבין בין השורות, ובין אם נסכים אתו או לא, אני לא רואה אופציה להמשך דיון ענייני כשזה הטיעון.

[zivo]

חברים יקרים,
אני לא דרור, ולא תשמעו ממני תאוריות "שטוקהולם" , אבל אני כנראה הרבה יותר מפוכח והרבה יותר ציני מכם.
טסלה לא חולקת כל בג \ בעיה עם הלקוחות.
הם למדו מהגדולים והטובים (גוגל, פייסבוק, אפל, .....) הם יתקנו וישנו מיליון דברים, מאחורי הגב, מבלי להגיד כלום.
אם הם חולקים משהו, זה בגלל 2 סיבות -
או שמישהו מכריח אותם.
או שיש להם איזה אג'נדה, ואיזה אינטרס עתידי (שאנחנו לא בהחלט מבינים).

ואת השאר שמתי כבר בשרשור השני (על הסולות) - כל התיקשורת על אורך החיים של הסוללה.
חנן חושב שזה נובע מאיזה נדיבות של היצרנים, ואני מראה לכם את העובדות, הכל קרב בלימה שלהם כנגד הלחץ (בעיקר של קליפורניה).

[מיכה100]

זיו בחיאת, יש להם תקלה קשה בניהול מצבר ה12 וולט. יש להם workaround פשוט. מה רצית, שישמרו את זה בבטן?

Sent from my HD1903 using Tapatalk

[חנן-ג'יפולוג]

זיו, אני מציע שנמשיך את ההתכתבות הזו כאן ולא בשני מקומות.

אל תכניס לי מלים לפה. לא דיברתי על נדיבות אלא על אינטרס מסחרי.
אתה מביא דוגמאות מארה"ב אבל אני כתבתי על יבואנים שמאריכים אחריות מעבר למנדאטורי כאן, חלק ממנה בחינם וחלק ממנה בתשלום.


"חלק מהיבואנים, למשל של טויוטה ויונדאי וג'ילי מאפשרים לשלם סכום (לא גבוה, לדעתי) על הארכת אחריות לסוללה, עד ל12 שנים/10 שנים/255000ק"מ כל אחד והתנאים שלו. זה לא משהו שהכריחו אותם אלא שיקול מסחרי להגברת תחושת הבטחון של הלקוח במוצר החדשני.
"

[נדב ש.]

אני באמת שוקל לרכוש רכב חשמלי אבל יצאתי מבולבל...

לדוגמה, גם רוכשים רכב חדש מהניילון, לא רואה סיכוי שיחזיק בו מעבר ל 5 שנים, ומה אז? מה אני עושה איתו? מי יודע להגיד לי שלא זרקתי 200 אלף לים?

[חנן-ג'יפולוג]

הנסיון שמצטבר בעולם מראה שתוחלת החיים של הרכבים האלה גבוהה משמעותית משל רכבי הבעירה הפנימית (יש כבר טסלות עם מעל למיליון ק"מ ואיוניקים 2019 עם מעל ל300000ק"מ עם שחיקה אפסית עד חד ספרתית בטווח הנסיעה), וכן שההגבלות על איזורי נסיעה הן בעד הרכב החשמלי, אז נראה לי שהתשובה לשאלה שלך היא שעדיף לך לרכוש חשמלי.

זה פחות רלוונטי לרכבים חשמליים עם מצברים קטנים ללא בקרת טמפ'. הם סובלים מאוד ונשחקים. ע"ע ניסאן ליף. פלואנס.


https://imageshack.com/i/pm6Ur00mj

[asafk]

נדב, לדעתי התשובה היא באחריות ארוכה לסוללה. בין אם בתשלום נוסף ובין אם כלול במחיר הקניה.
כי אם יש אחריות ל,7 או 10 שנים - ברור לכולנו שאחרי 5 שנים למכונית עדיין יש ערך ממשי.

אסף.

Sent from my Redmi 4X using Tapatalk

[erezgur]

בנוסף, באחד הדיונים הקודמים, חנן טען שנושא הסוללות לרכב חשמלי (ובכלל) הוא נושא "חם" בעולם, עם הרבה השקעה במחקר ופיתוח וגם תוצאות בשטח.
בשורה התחתונה - הנחת העבודה צריכה להיות שבעוד 5-10 שנים עלות הסוללות תהיה נמוכה משמעותית, או יותר נכון - ניתן יהיה לקבל יותר קמ נסיעה מסוללות חדשות ועלות החלפת סוללות ברכב תהיה נמוכה יותר. נדמה לי שגם דובר על אפשרויות של החלפת תאים בודדים ולא את כל הסוללה (בדומה למצב עם סוללות מחשבים ניידים שיש מסחר ער בהן, לטובת חילוץ התאים הטובים מסוללות מתות).

נשלח מהנייד

[חנן-ג'יפולוג]

נדמה לי שגם דובר על אפשרויות של החלפת תאים בודדים ולא את כל הסוללה (בדומה למצב עם סוללות מחשבים ניידים שיש מסחר ער בהן, לטובת חילוץ התאים הטובים מסוללות מתות).

נשלח מהנייד



בהחלט. זה הליך מקובל. ביצעתי עשרות כאלה במקום עבודתי הקודם. היצרן מספק מודולים חדשים, ובשוק האפטרמרקט יש כאלה שמחליפים במודולים משומשים.

זה וגם זה ראויים לטעמי טכנית אך ורק במקרה של פגם נקודתי בתא או תאים בודדים. נסיון לתיקון כזה בסוללה שנשחקה כולה הוא לא נכון טכנית, וגם עשוי להיחשב בעיני כהונאה של ממש אם לא משוקף למשתמש ולמסכן שיקנה ממנו את הרכב

[חנן-ג'יפולוג]

חיברתי היום סורק לרכב שלי ורואים שם נתון מעניין. יתכן שהוא יכול לשמש אינדיקציה לדאגה של זיו לגבי יכולת הערכת מצב בריאות הסוללה, אם באמת הsoh ישאר במאה אחוז לטווח ארוך.

רואים פער לא קטן בין הsoc שהbms רואה ובין הsoc שמוצג על לוח השעונים.
בינתיים הספקתי לבדוק אצלי במצב של טעינה מלאה, ורואים פער של 3 אחוז. מה שמוצג לנהג גבוה יותר.
במצב של סוללה ריקה עוד לא בדקתי, אבל בסרטון על kia ev6 ב44 אחוז סוללה רואים פער של 1.5. פער הפוך מהמצב כשהמצבר טעון. כלומר, מה שרואים על לוח השעונים נמוך ממה שהbms מרגיש.

יתכן שרואים כאן דפ"א של היצרן להתמודדות עם הדעיכה הטבעית ולשמירה על הסוללה, ובהמשך התיישנות הרכב נראה שהפערים האלה הולכים ונהיים קטנים. כשהם ייסגרו לגמרי ויהיו זהים, אז הsoh יתחיל לקטון, ואתו הטווח המעשי.
מזכיר, זו השערה בלבד.

בינתיים, במצב סוללה מלא הנתונים נראים זהים ברכב שלי עם 43k km ובקאיה שבסרטון עם 10k km.


https://imageshack.com/i/pnwDVxzCj



https://imageshack.com/i/pmq0B4Shj

[נמרוד]

חנן, אולי בשרשור נפרד - על עמדות טעינה ביתיות. איזו תשתית צריך להכין. מה הן כוללות, מה המחירים. אולי חוות דעת של משתמשים על החברות השונות...

[חנן-ג'יפולוג]

נמרוד, ראה סעיפים 3,7,8 בכתבה למעלה, ופרט לגבי המידע החסר, אם נשאר כזה.

[zivo]

Now you talking....
ולא, זו לא הדאגה של זיו, אני בכלל לא הכרתי את זה.
רק אחרי שאתה כתבת, הלכתי קצת לחפש באינטרנט.
אז חשוב לראות מה היצרנים כותבים.
אבל לא פחות חשוב, יש כל מני משוגעים לתחום שחוקרים וכותבים, ומענין לראות מה הם כותבים.
לא סתם נסיתי לחדד את הנקודה של נתון שהנהג רואה לעומת נתון פנימי.
היצרן של הרכב יודע את המצב האמיתי של הרכיבים ( סוללה במקרה הזה). כל התרגילים של מניפולציות על תצוגה לנהג, אלו תרגילי שיווק.
כל מי שיש לו טרופר דיזל, מכיר שעם השנים, לחץ השמן יורד, ועדיין, אף אחד לא משבית את הרכב, וכולם נוסעים כך.
אז למה שאיסוזו לא ישחקו עם החיווי של הלחץ שמן, וגם מנוע שעשה 150K יראה לחץ שמן באמצע הסקלה?
יחסית לרכב של 150K, הוא תקין :-)

[חנן-ג'יפולוג]

זיו, יש סיכוי טוב שאם היה טרופר 2022 (או שעדיין יש לאלו שלא הצליחו להיגמל? ) אז או ששעון הלחץ שלו היה מראה תמיד באמצע, בלי קשר לערך האמיתי, או שלא היה שעון בכלל. בדיוק כמו שקרה בעשורים האחרונים לשעוני הטמפ' ברוב המוחלט של הרכבים.

[נמרוד]

Now you talking....
ולא, זו לא הדאגה של זיו, אני בכלל לא הכרתי את זה.
רק אחרי שאתה כתבת, הלכתי קצת לחפש באינטרנט.
אז חשוב לראות מה היצרנים כותבים.
אבל לא פחות חשוב, יש כל מני משוגעים לתחום שחוקרים וכותבים, ומענין לראות מה הם כותבים.
לא סתם נסיתי לחדד את הנקודה של נתון שהנהג רואה לעומת נתון פנימי.
היצרן של הרכב יודע את המצב האמיתי של הרכיבים ( סוללה במקרה הזה). כל התרגילים של מניפולציות על תצוגה לנהג, אלו תרגילי שיווק.
כל מי שיש לו טרופר דיזל, מכיר שעם השנים, לחץ השמן יורד, ועדיין, אף אחד לא משבית את הרכב, וכולם נוסעים כך.
אז למה שאיסוזו לא ישחקו עם החיווי של הלחץ שמן, וגם מנוע שעשה 150K יראה לחץ שמן באמצע הסקלה?
יחסית לרכב של 150K, הוא תקין :-)אתה מסביר ומצדיק את ההחלטה של רוב יצרני הרכב להפטר משעוני לחץ שמן.

[zivo]

אתה מסביר ומצדיק את ההחלטה של רוב יצרני הרכב להפטר משעוני לחץ שמן.
לצערי, אני חושש שאתה מפקשש את הנקודה שאני מנסה להדגיש.
טסלה היא בבסיסה ואופיה, חברת הייטק \ אינטרנט, ולא חברת יצור מכוניות טיפוסית.
זה מאפשר לה לרוץ הרבה יותר מהר מייצרני רכב מסורתיים, אבל גם מכניס הרבה תופעות שליליות.
כמות ההרוגים שעלה הפיתוח של טסלה, לא עומדת בשום פורפורציה לפשלות של חברות אחרות.
וזה נעשה במחשבה צלולה, ציניות, וסגידה למניה.
ולכן אני כל כך רגיש למניפולציות האלו ( שלא קיימות אצל היצרנים המסורתיים).
בדיוק כמו שארגוני הצרכנים והרגולטור בארה"ב מכריחים את היצרנים לפתור בעיות ולגבות את הלקוחות ( עד שהבעיות יפתרו), אני חושב שגם אנחנו, צריכים להיות הרבה יותר ביקורתיים לגבי ההתנהלות הנוכחית.

[נמרוד]

נמרוד, ראה סעיפים 3,7,8 בכתבה למעלה, ופרט לגבי המידע החסר, אם נשאר כזה.שאלה שנגזרת ממה שכתבת - ששקע תלת פאזי אדום שקול מעשית לעמדת טעינה. אז בשביל מה עמדת טעינה? או מה עדיפה עמדה שמחוברת לקיר על פני אותו כבל שקנית שהוא עמדת טעינה ניידת?

[חנן-ג'יפולוג]

אני לא מוצא בנייחת יתרונות. זה נראה מסודר יותר. קיבלתי אותה ואת ההתקנה עם הרכב, אחרת כנראה שלא הייתי משקיע בה.

אולי בהיבט האטימות למים.

באיזור השקע התלת פאזי התעשייתי של העמדה הניידת אין אטימות.

יש עמדות נייחות מתוחכמות משלי שמאפשרות שליטה באפליקציה בסמארטפון. מניח שזה גם יתרון מסוים.

[מיכה100]

אני לא מוצא בנייחת יתרונות. זה נראה מסודר יותר. קיבלתי אותה ואת ההתקנה עם הרכב, אחרת כנראה שלא הייתי משקיע בה.

אולי בהיבט האטימות למים.

באיזור השקע התלת פאזי התעשייתי של העמדה הניידת אין אטימות.

יש עמדות נייחות מתוחכמות משלי שמאפשרות שליטה באפליקציה בסמארטפון. מניח שזה גם יתרון מסוים.
חנן בעמדות הנייחות יש עניין עם התקשורת בין הרכב לעמדה, ככה שהכבל 'חי' רק כאשר הוא מחובר לאוטו (כשמנותק מהאוטו הוא מנותק חשמלית גם בצד של העמדה).
כמו כן עניין האטימות למיים חשוב, בטח לאורך השנים כאשר העסק יתחיל להתבלות.

[מיכה100]

תיקון (מה קרה לכפתור העריכה?..): הכבל חי רק כאשר מתבצעת טעינה. ברגע שהטעינה מסתיימת הכבל מנותק חשמלית בצד של העמדה.

[חנן-ג'יפולוג]

חיברתי היום סורק לרכב שלי ורואים שם נתון מעניין. יתכן שהוא יכול לשמש אינדיקציה לדאגה של זיו לגבי יכולת הערכת מצב בריאות הסוללה, אם באמת הsoh ישאר במאה אחוז לטווח ארוך.

רואים פער לא קטן בין הsoc שהbms רואה ובין הsoc שמוצג על לוח השעונים.
בינתיים הספקתי לבדוק אצלי במצב של טעינה מלאה, ורואים פער של 3 אחוז. מה שמוצג לנהג גבוה יותר.
במצב של סוללה ריקה עוד לא בדקתי, אבל בסרטון על kia ev6 ב44 אחוז סוללה רואים פער של 1.5. פער הפוך מהמצב כשהמצבר טעון. כלומר, מה שרואים על לוח השעונים נמוך ממה שהbms מרגיש.

יתכן שרואים כאן דפ"א של היצרן להתמודדות עם הדעיכה הטבעית ולשמירה על הסוללה, ובהמשך התיישנות הרכב נראה שהפערים האלה הולכים ונהיים קטנים. כשהם ייסגרו לגמרי ויהיו זהים, אז הsoh יתחיל לקטון, ואתו הטווח המעשי.
מזכיר, זו השערה בלבד.

בינתיים, במצב סוללה מלא הנתונים נראים זהים ברכב שלי עם 43k km ובקאיה שבסרטון עם 10k km.


https://imageshack.com/i/pnwDVxzCj



https://imageshack.com/i/pmq0B4Shj




היום יצא לי לצלם סריקת נתונים כשהסוללה כמעט ריקה- .16.5 אחוז בלוח השעונים. 20 אחוז לפי הbms.

אני אעקוב אחרי הערכים האלה בשנים הקרובות. על פניו, יתכן שיש כאן מדד לדעיכת הסוללה בזמן שנתון הsoh עוד מצביע על 100 אחוז, והטווח הוא כשל רכב חדש.

https://imageshack.com/i/pnyy4OjAj

[חנן-ג'יפולוג]

תיקון (מה קרה לכפתור העריכה?..): הכבל חי רק כאשר מתבצעת טעינה. ברגע שהטעינה מסתיימת הכבל מנותק חשמלית בצד של העמדה.

כנ"ל ב"עמדה הניידת" . בסוף היא צריכה לעמוד באותם תקנים כמו הנייחת.

לגבי אטימות התקע התלת פאזי, ניתן למקם את החיבור התלת פאזי במקום מוגן. האמת היא שזה לא התקע של הכבל שבעייתי. השקע בקיר אמור להיות אטום לנזילת גשם מלמעלה בהתקנה טובה, ואם זה המצב, אז התקע נמצא בתוכו והמים יורדים מצידיו, בלי לגרום לזליגה בין הפינים.

[גיא]

שאלה...

מה זה soc ?

ועוד אחת. מכיוון שטרם זכיתי לסיבוב על רכב חשמלי או הברידי ..

אני מבין שאין הילוכים המקובל שם. איך מיישמים הילוך נמוך בירידה ארוכה ? איך הרגנרציה קורית ? זה משהו שמפעילים בכפתור או שזה קורה לבד ?

תודה.

Sent from my DN2103 using Tapatalk

[מיכה100]

תשובה לגבי הרגנרציה:
זה משתנה מרכב לרכב. באיוניק 5 יש לא פחות מחמישה מודי רגנרציה שונים, החל באפס וכלה במוד המאפשר נהיגה בפדל אחד. וכמובן לחיצה על הברקס מייצרת קודם כל רגנרציה, כמו ברכב היברידי.
המעבר בין המודים נעשה בעזרת מנופים מאחורי ההגה, כמו העברת הילוכים ידנית בתיבה רובוטית - קליל ומהיר.
אני כרגע מתמקד במוד שנקרא Auto, שבו הרכב בוחר לבד את רמת הרגנרציה. הכי פשוט.

Sent from my HD1903 using Tapatalk

[חנן-ג'יפולוג]

SOC State Of Charge בכמה אחוזים הסוללה טעונה.


הוספתי למילון המונחים, בכתבה.

- - - Updated - - -

אני נוהג במצב i pedal בלבד.

נהיגה בדוושה אחת בלבד- הימנית. עוצמת הבלימה נקבעת לפי כמה ששחררת את הדוושה.
עזיבה מלאה של הדוושה היא לא בלימת חירום. באיוניק 5 הספק הבלימה הרגנרטיבי הוא עד כ150kw בלבד, אז לבלימות חזקות צריך להשתמש בדוושת הבלם. זה גם מנקה את החלודה מצלחות הבלם.

[sportage]

שאלה...

מה זה soc ?

ועוד אחת. מכיוון שטרם זכיתי לסיבוב על רכב חשמלי או הברידי ..

אני מבין שאין הילוכים המקובל שם. איך מיישמים הילוך נמוך בירידה ארוכה ? איך הרגנרציה קורית ? זה משהו שמפעילים בכפתור או שזה קורה לבד ?

תודה.

Sent from my DN2103 using Tapatalk


תאם איתי ותקבל סבוב כולל פרפור צמיגים...

הרגנרציה ברוב הרכבים המודרניים עם יכולת בלימה אגרסיבית הניתנת גם לבחירה.

בחלק מהרכבים, גם לחיצה על דוושת הבלם, מפעילה את הרגנרציה, והרפידות פוגשות את הצלחות רק במהירות נמוכה מאוד או בבלימת חירום.

[חנן-ג'יפולוג]

- - - Updated - - -


.
בחלק מהרכבים, גם לחיצה על דוושת הבלם, מפעילה את הרגנרציה, והרפידות פוגשות את הצלחות רק במהירות נמוכה מאוד או בבלימת חירום.

יש רכבים שלא משתמשים ברגנרציה במקום בבלמים, בזמן לחיצה על הבלם?

זה נראה לי הסטנדרט, עוד מההיברידיות.

[גיא]

תודה. למדתי משהו.


Sent from my DN2103 using Tapatalk

[חנן-ג'יפולוג]

האיוניק5 שלי עובר עכשיו טיפול 45k km. ( כן, זה סתם טיפול מונפץ חסר משמעות. לפחות אני לא משלם עליו, במסגרת ההטבות ברכישה )

הבלמים ללא כל סימן של שחיקה:



https://imageshack.com/i/pnueJNigj

[נמרוד]

45K בחצי שנה?
זה מבחן ארוך טווח מואץ בשביל גולשי ג'יפולוג או שאתה סתם נהנה לקרוע את האמ-אמא של האוטו... בכל מקרה תודה :rolleyes:

[יגאל81]

אני נוהג במצב i pedal בלבד.

נהיגה בדוושה אחת בלבד- הימנית. עוצמת הבלימה נקבעת לפי כמה ששחררת את הדוושה.
עזיבה מלאה של הדוושה היא לא בלימת חירום. .

מעניין. עזיבת הדוושה מגיעה לעצירה מלאה? ברמה שאפשר להגיע לרמזור אדום ולעצור עדיין רק הורדת הרגל?

זה לא גורם להרגלים רעים? מה יקרה כשכן תצטרך עצירת חירום.
אני לא חושב שזה רלוונטי אישית אליך שנוהג כבר הרבה שנים. אבל מה עם נהגים צעירים שיתרגלו לנהוג עם דוושה אחת?

[חנן-ג'יפולוג]

מעניין. עזיבת הדוושה מגיעה לעצירה מלאה? ברמה שאפשר להגיע לרמזור אדום ולעצור עדיין רק הורדת הרגל?

כן.

זה לא גורם להרגלים רעים? מה יקרה כשכן תצטרך עצירת חירום.
אני לא חושב שזה רלוונטי אישית אליך שנוהג כבר הרבה שנים. אבל מה עם נהגים צעירים שיתרגלו לנהוג עם דוושה אחת?


שאלה טובה. הבנות שלי נוהגות גם באיוניק5 וגם בi10 ובהיילקס ידניים. בינתיים לא דווחו תאונות כתוצאה מזה.
אני יכול לומר שאותי זה מפתיע, ולא לטובה, כשאני עובר מהאיוניק לאחד מהרכבים האחרים שלנו. אני עוזב את דוושת ההאצה בתחילת הנהיגה ולשנייה אני נבהל כי זה לא עוצר, אבל בכל זאת, יש כבר כמה קילומטרים של נהיגה ברזומה שלי, ואני מתעשת בזמן. בסוף נהגי ישראל דואגים לשמירת הכשירות שלנו בלחיצה על דוושת הבלם, בכל יום, לפחות פעם אחת בממוצע.

[מוטי ג.]

אני מניח שזה לא שונה ממה שרובנו מכירים לגבי יש /אין קלאץ, לוקח שנייה לעשות שינוי בראש

[erezgur]

לכאורה אפשר לומר שהיה נכון ליישם בדוושת הבלימה מנגנון שיפעיל בלימה רגנרטיבית (בדיוק כמו שקורה כאשר עוזבים את דוושת ה"גז") ורק אם זו בלימת חירום יופעלו גם הבלמים עמם - כך אפשר להשיג גם את הבלימה-ללא-בלמים (רגנרציה לסוללה) וגם לשמר את הרגלי הבלימה.

אבל אני רחוק מלהיות מהנדס רכב / מומחה בלימה / מכיר רכב חשמלי או אפילו נהג רכב חשמלי...

[חנן-ג'יפולוג]

זה בול מה שיש. וזו הדרך שמיכה משתמש בה.





הנהג יכול להחליט איזו דרך הוא אוהב.

[נמרוד]

לכאורה אפשר לומר שהיה נכון ליישם בדוושת הבלימה מנגנון שיפעיל בלימה רגנרטיבית (בדיוק כמו שקורה כאשר עוזבים את דוושת ה"גז") ורק אם זו בלימת חירום יופעלו גם הבלמים עמם - כך אפשר להשיג גם את הבלימה-ללא-בלמים (רגנרציה לסוללה) וגם לשמר את הרגלי הבלימה.


בשביל מה לשמר את הרגל הבלימה אם לא צריך אותו יותר? באותה מידה היה אפשר להתקין ברכב אוטומטי דוושת קלאץ' בכאילו כדי לשמר את הרגל הלחיצה על הקלאץ'.

[erezgur]

בשביל מה לשמר את הרגל הבלימה אם לא צריך אותו יותר? באותה מידה היה אפשר להתקין ברכב אוטומטי דוושת קלאץ' בכאילו כדי לשמר את הרגל הלחיצה על הקלאץ'.

אתה צודק ורציתי לרשום זאת כדוגמא לתהליך אבולוציוני "טבעי", אבל החלטתי להשמיט זאת כי הנקודה שעלתה כאן היא בהיבט הבטיחותי ולא בהיבט של הרגל / נוחות.

[מיכה100]

אם לדייק אז מוד הAuto באיוניק 5 כן מפעיל רגנרציה בהורדת הרגל מהגז. עוצמת הרגנרציה נקבעת ע"י המחשב בהתאם לתנאי הדרך וסגנון הנהיגה (אין לי מושג מה זה אומר, וכנל ככל הנראה איש השיווק שכתב את זה).
תכלס בשטח זה מתבטא ברגנרציה מורגשת ככה שמשתמשים בברקס רק בסוף העצירה וגם הלחיצה על הברקס עצמה כאמור מעצימה את הרגנרציה.
לדעתי בשימוש נכון החשמל נאגר במוד Auto כמו בi-pedal והרפידות כמעט לא בשימוש.
נסעתי לא מעט גם עם I-pedal, בסה"כ מגניב ויש בונוס שבעצירה מוחלטת לא צריך לשים רגל על הברקס. לשלילה אבל אגיד שהמוד הזה דורש הפעלה כל תחילת נסיעה ומתבטל כל רוורס (אלוהים יודע למה). הAuto מופעל פעם אחת ונשאר שם גם בנסיעות הבאות, שוכחים שהוא קיים.
בנוסף בנסיעה בין עירונית כאשר מבטלים את בקרת המהירות יש בלימה מיידית לא נעימה. אפשר עקרונית למנוע את זה ע"י תזמון נכון של ביטול בקרת המהירות עם לחיצה על הגז אבל רבאק.
תכלס הAuto נותן שילוב סביר של כל היתרונות במינימום מגבלות.


Sent from my HD1903 using Tapatalk

[חנן-ג'יפולוג]

לא בדקתי את מצב הauto עד היום, אבל סקרנת אותי אז הנה איך שזה נראה במספרים:

במאה קמ"ש שחרור דוושת ההאצה כשהרכב בipedal, מניב 90kw רגנרציה.
אותו אירוע בauto מניב 22kw. אם תוסיף גם לחיצת דוושת בלם אז הרגנרציה תגיע ל90 kw.

העניין הוא שברגע שלחצת על דוושת הבלם אתה לא יודע אם הפעלת גם את בלמי הדיסק. אז יש מצב שאתה שוחק מעט בלמים ומאבד קצת אנרגיה שהיתה יכולה לחזור לסוללה. זה בקטנה וזה קטנוני, אבל למען הדיוק המדעי.

[מיכה100]

מצד שני ה AOTU מאפשר COASTING ומונע בלימות לא רצוניות אשר גורמות לבזבוז אנרגיה..

[חנן-ג'יפולוג]

אין בעייה לעשות coasting במינון נכון של דוושת ההאצה גם בipedal. פונקציה של הרגל.

[מיכה100]

צ'מע יש לך פי 500 יותר קילומטראז'' על האוטו הזה ממני, ואולי אתה גם נהג טוב יותר, אז אין באמת וויכוח.
בתור עדות של נהג שזה עתה חצה את הגדר אל החשמל, הנהיגה בפדל אחד דורשת ריכוז ורגישות על הדוושה כדי לייצר נסיעה חלקה נטולת jerks. ובנוסף יש את עניין הבלימה הלא רצונית בעת יציאה מבקרת מהירות.
מתישהו המגניבות התחלפה בעייפות ועברתי מi-pedal לAuto.. אבל זה רק אני, ואולי עוד אחזור.

Sent from my HD1903 using Tapatalk

[ד ו ר ו ן]

בשביל מה לשמר את הרגל הבלימה אם לא צריך אותו יותר? באותה מידה היה אפשר להתקין ברכב אוטומטי דוושת קלאץ' בכאילו כדי לשמר את הרגל הלחיצה על הקלאץ'.
מה שיקרה זה שמי שילמד נהיגה על רכב כזה, יהיה לו רשיון נהיגה מוגבל לרכב כזה, כמו רשיון לרכב אוטומטי.

[asafk]

או שלא.

אסף.

Sent from my Redmi 4X using Tapatalk

[ד ו ר ו ן]

או שלא.

אסף.

Sent from my Redmi 4X using Tapatalk

זה היה ביחס להצעה של נמרוד להוריד לגמרי דוושת בלם.
זה לא שונה מההגבלת רשיון על רכב אוטומטי למי שלמד נהיגה רק על אוטומט, כי התפעול שונה.

[נמרוד]

אני הצעתי להוריד את הדוושת בלם??

בעצם, זה אחלה רעיון. תזכרו מי חשב עליו ראשון :rolleyes:

[חנן-ג'יפולוג]

13. האם לטעון כל לילה?

נוסף עדכון לכתבה.

[מיכה100]

הופה, הפתעת אותי.
עדיף הרבה טעינות קצרות (מ60% ל80%) על פחות טעינות בינוניות (מ40% ל 80%)?
עד עכשיו חשבתי שכמות מחזורי הטעינה גם חשובה.
תוכל לפרט קצת מבחינה טכנית למה טעינות קצרות משפרות את אורך חיי הסוללה ביחס לטעינות בינוניות?

Sent from my HD1903 using Tapatalk

[חנן-ג'יפולוג]

אני לא יודע לענות על הסיבה לזה, אבל רואים את זה גם בתוצאות של מחקרים אקדמיים, וגם בטבלאות וגרפים באתר Battery university.

התשובה לשאלה שלך היא חיובית. עדיף הרבה טעינות קצרות.

https://imageshack.com/i/pmNDX51Dj

[נדב ש.]

בינתיים אין כמעט לאף יבואן רכב במלאי, צפי אספקה רק בסוף השנה תחילת שנה הבאה...

[חנן-ג'יפולוג]

לא יודע אם זה סותר, אבל יש כאן חבר שהזמין איוניק5 עלית לפני כשלושה שבועות והובטח לו שיגיע בספטמבר.

[נדב ש.]

לי נאמר שזה לא בטוח ויש צפי לעיכובים, ניתן לבצע הזמנה ואם יהיה עיכוב ניתן גם לבטל כנראה ללא התחייבות.

אבל עזוב, מה שעניתי לסוכן מכירות זה אם הוא מוכן לממן לי את הדלק עד ספטמבר 🤣

[erezgur]

לא יודע אם זה סותר, אבל יש כאן חבר שהזמין איוניק5 עלית לפני כשלושה שבועות והובטח לו שיגיע בספטמבר.
אם יגידו לו כעת שזה לא ספטמבר אלא אפריל הבא, אולי יבטל ויזמין אחר. אז יבשרו לו ביולי שיש דחיה :)

[asafk]

יש כאן חבר (אחר) שהזמין איוניק לפני 3 שבועות, אמרו לו שיגיע בספטמבר, ואתמול התקשרו שהאוטו הגיע.

אסף.

Sent from my Redmi 4X using Tapatalk

[asafk]

ואחד אחר שהזמין ג'ילי ואמרו שיגיע במאי. והשבוע התקשרו לומר שבעצם לא.

אסף.

Sent from my Redmi 4X using Tapatalk

[חנן-ג'יפולוג]

עדכון עבור דגמי Aiways שהוזמנו החל מאמצע אפריל 2022: הם צפויים להגיע עם יכולת טעינה תלת פאזית. 11KW.

[Asaf-a]

אני מקווה שהשאלה מתאימה לרוח השירשור אם כי רובו עוסק בצד החשמלי.

ברוב/כל? הרכבים החשמליים יש תא קדמי רדוד.
למה לא מנוצל לאיכסון גלגל ספייר? לפחות מהסוג הדק?


Asaf-a
אסף.א

[מיכה100]

מאחר ומדובר במכוניות כבדות במיוחד, לא ברור לי אם גלגל ספייר צר זו אופציה.

[חנן-ג'יפולוג]

אני חושב שזה אפשרי עקרונית. היו גלגלים צרים בבהמות אמריקאיות כבדות עוד בשנות ה80.

אבל הגישה המודרנית והמבאסת היא לרדת מעניין הגלגל ספייר, גם במכוניות מונעות דלק ואפילו במשאיות ואוטובוסים. בחשמליות יש מוטיבציה אפילו גבוהה יותר כדי לשפר את הטווח המוצהר עקב הורדת המשקולת.

גם ככה נהגים הולכים ומפסיקים להיות נהגים מקצועיים שמסוגלים להחליף גלגל. במשאיות נתקלים לא מעט בנהגים שאפילו לא יודעים להרים קבינה .

[mugi8675]

אני משפץ את הבית (פרטי) ומתכנן נקודת חשמל כהכנה לעמדת טעינה מהירה לרכב חשמלי (שעוד אין). הבית מחובר לרשת בתלת פאזי 25 אמפר. מתכנן שדרוג ל- 40. האם מספיק לעמדת הטענה, או לשדרג ל- 63 משמעותית יקר יותר (כמעט פי שלוש)? הכבל הקיים בין חברת חשמל לבית מתאים ל- 40 אמפר. ל- 63 אצטרך להחליף. מה דעתכם? להשקיע ב- 63 אמפר?

[חנן-ג'יפולוג]

כן.
אם תקנה רכב חד פאזי ותרצה לטעון אותו בקצב חצי סביר 7.4kw, אתה תצטרך 32 אמפר באחת הפאזות, מה שישאיר לך רזרבה נמוכה מדי למכשירים תלת פאזיים אחרים.

[mugi8675]

תודה, חנן. האם טעינה מהירה (שלהבנתי מחייבת חיבור תת פאזי) היא לא אופציה בכל הרכבים החשמליים?

[חנן-ג'יפולוג]

רוב ככל הרכבים בנויים לקבל טעינה מהירה, אבל, טעינה מהירה, כלומר טעינה בזרם ישר, לא מקובלת בהתקנות ביתיות מכמה סיבות:

העמדות יקרות מאוד. מתחיל מכ17000 ש"ח.
מאוד לא מומלצות על ידי היצרנים לשימוש שוטף. זה מקצר את חיי הסוללה.
דורשות תשתית חשמל חזקה שלא שכיחה בבתים פרטיים.

[מיכה100]

כן.
אם תקנה רכב חד פאזי ותרצה לטעון אותו בקצב חצי סביר 7.4kw, אתה תצטרך 32 אמפר באחת הפאזות, מה שישאיר לך רזרבה נמוכה מדי למכשירים תלת פאזיים אחרים.
למה לקנות כזה רכב? טעינה תלת פאזית זה אלף בית של גימל.
40 אמפר זה אחלה לטעינה 3X16.

[חנן-ג'יפולוג]

אתה מכיר רכב משומש תלת פאזי באיזור ה100000ש"ח או פחות? הנה לך סיבה.

[Asaf-a]

מקווה שזה המקום הנכון לשאלה, בסהכ זו שאלה שכנראה תהיה יותר ויותר רלוונטית.
אני לקראת שיפוץ החצר הקדמית בבית פרטי 3 פאזות משנת 2000, הריסת גרנוליט וריצוף מחדש.
עוד אין לי רכב חשמלי אך אני רוצה להכין לפחות צנרת ריקה לטובת שימוש עתידי לעמדת טעינה, שאלות:
1. האם החיבור הוא דרך ארון החשמל הביתי או שניתן ונכון להוסיף ארון חשמל נוסף אחרי המונה של חברת החשמל? (הנמצא במיקום טוב יותר מבחינת הקרבה לחנייה) אצל מספר חברים בעלי רכב חשמלי ראיתי שתמיד עברו דרך הארון הביתי.
2. במידה והחיבור הוא דרך ארון החשמל הביתי, מדובר בבית עם מרווח מתחת לבית ובין האדמה שם רצה גם האינסטלציה, איתרתי שם צינור 20 - 23 ממ חלול שיורד מארון החשמל, האם סט הכבלים (5 גידים?) שנדרש להתחבר לארון יכול לעבור בצינור 20-23 ממ? או שחייבים צינור 36 ממ? קצת צפוף ולא בטוח שאוכל להשחיל מהארון חשמל למטה עוד צינור 36 ממ.

תודה מראש


Asaf-a
אסף.א

[raanan]

אולי זה קצר יותר במרחק, אבל כנראה יהיה יקר יותר למימוש.

תצטרך להתקין ליד המונה לוח ראשי הכולל מפסק ראשי ופחת תלת פאזי ,
+ מפסק תלת פאזי עבור היציאה לעמדת טעינה + מפסק תלת פאזי עבור הלוח המשני שהיום אצלך הוא ראשי.

בקיצור, על הלוח שקיים היום, אתה רק צריך להוסיף מפסק תלת פאזי אחד.

רענן

- - - Updated - - -

מוזר, לא מופיע לי יותר מצב עריכה. אז,
את העבודה חייב לבצע חשמלאי בעל רישיון וכנראה צריך לאשר את תכנית השינוי בחברת החשמל.

[חנן-ג'יפולוג]

אצלי היה שקע תלת פאזי לקומפרסור במרפסת מאחורי הבית.

התקנו שם במקום השקע ארון קטן שבתוכו יש קופסת פיצול מוכנה מראש לשקע תלת פאזי ושני שקעים חד פאזיים, ומשם יצא כבל לכיוון עמדת הטעינה, שלידה יש מפסק פחת נוסף. מפסק הפחת הורכב ע"י חברת ההתקנה של עמדת הטעינה והיווה חלק מההטבות ברכישת הרכב.

זה עבר בהצלחה ביקורת של חברת חשמל (הביקורת נדרשה כי הגדלתי את החשמל בבית ל63Ax3) .

אם אתה רוצה להיות מוכן לרכב עם טעינה חד פאזית 32 אמפר, אתה תצטרך כבל של 5x6. זה 15.9 מ"מ קוטר חיצוני.


https://imageshack.com/i/pmGFrQ4zj

[Asaf-a]

חנן ורענן - תודה על התשובות


Asaf-a
אסף.א

[mugi8675]

בעצת חנן הוזמנה הגדלה ל- 3X63. עכשיו רק צריך רכב חשמלי... אגב, לא שמתוכנן, אל רכב שאין לו יבואן רשמי בארץ, כמו ריוויאן למשל, יעבור רישוי סטנדרטי בישראל בלי טכניון, דגם וכו׳?

[zivo]

בעצת חנן הוזמנה הגדלה ל- 3X63. עכשיו רק צריך רכב חשמלי... אגב, לא שמתוכנן, אל רכב שאין לו יבואן רשמי בארץ, כמו ריוויאן למשל, יעבור רישוי סטנדרטי בישראל בלי טכניון, דגם וכו׳?

מי שעושה את החיבור הפיזי (חוטים) זה החשמלאי שלך.
ממנו תבקש 3X63, מחברת חשמל את היכול לבקש (ולשלם) פחות.
יום אחד שתצטרך, תבקש מחברת החשמל להגדיל.
סתם חבל על הכסף

[mugi8675]

זיו, אני חושב שאתה טועה. כרגע המבנה 25x3 (כבר שדרגתי בעבר הרחוק מ- 16x3) ושדרוג ל- 40x3 נדרש בכל מקרה. אם הייתי עושה בשני שלבים הייתי צריך לשלם פעמיים בדיקה לחח״י ולחשמלאי. הכבר המתאים כבר הושחל ואנחנו מחכים לחברת חשמל. עכשיו צריך רק לקנות רכב חשמלי... או לפתוח תחנת טעינה מהירה לשכנים (-:

[חנן-ג'יפולוג]

זיו, אני חושב שאתה טועה. כרגע המבנה 25x3 (כבר שדרגתי בעבר הרחוק מ- 16x3) ושדרוג ל- 40x3 נדרש בכל מקרה. אם הייתי עושה בשני שלבים הייתי צריך לשלם פעמיים בדיקה לחח״י ולחשמלאי.

זה בדיוק היה השיקול שלי. זה כאב ראש וזה כסף. כבר עדיף לגמור עם זה בפעם אחת.

בנוסף, 40 אמפר זה טוב לרכב תלת פאזי. רכב חד פאזי שיטען ב32 אמפר ישאיר מעט מדי ספייר באותה פאזה, בבית עם 40 אמפר.

אני כרגע עם רכב תלת פאזי, אבל אין לי מושג איזה רכב יתווסף לו או יחליף אותו.

[raanan]

אני כרגע עם רכב תלת פאזי, אבל אין לי מושג איזה רכב יתווסף לו או יחליף אותו.


זה בדיוק היה השיקול שלי. זה כאב ראש וזה כסף. כבר עדיף לגמור עם זה בפעם אחת.

אשרי המאמין !
אם היום יש לך רכב אחד חשמלי , סביר להניח שכבר לא תחזרו אחורה ויצטרף עוד רכב חשמלי אחד לפחות.
לא נורא, התנהלות בתוך המשפחה על תזמוני טעינה קלה יותר לעומת עוברים ושבים במרחב הציבורי.

[חנן-ג'יפולוג]

ההתנהלות לא סתם תהיה קלה יותר במשפחה. היא תהיה seamless כי כבר יש לי במגירה את הרכיבים שיודעים לתעדף עמדה זו או אחרת.
עלותם הכוללת, למודאגים, כ200ש"ח.

[raanan]

ההתנהלות לא סתם תהיה קלה יותר במשפחה. היא תהיה seamless כי כבר יש לי במגירה את הרכיבים שיודעים לתעדף עמדה זו או אחרת.
עלותם הכוללת, למודאגים, כ200ש"ח.

אחלה רעיון !
נשאר לך שמוטי ג. יכתוב לך אפליקציה ותוכל לתזמן מהסמרטפון

[yehuda-k]

חנן שלום
כתבת בסעיף 13 ש "תתחילו כל יום עם 90 אחוז סוללה ותסיימו אותו עם 10 אחוז, אז בסך כל ...ואורך חיים כולל של 400000ק"מ.
אם ...תתחילו כל יום עם 80 אחוז ותסיימו אותו עם 60 אחוז, אז ... תוכלו לעבור 800000ק"מ."

מצאתי שמי שמוצג כמומחה בכתבה הבאה, טוען אחרת:
"if you were super-keen on keeping your battery living as long as possible, you should keep its charge between 20 and 80 per cent. .... “But if you did that you’d only be getting about half as much charge every time you used it,” Griffith says."
https://www.wired.co.uk/article/how-to-improve-battery-life-tips-myths-smartphones

אמנם הכתוב לא לגמרי ברור, אבל משתמע ממנו שאין תועלת בטעינה חלקית, בניגוד לדבריך.
מה דעתך?

[חנן-ג'יפולוג]

החומר בנושא הזה לא ברור/עקבי במאה אחוז.

עם זאת, התוצאה אצלי: 107000ק"מ עם אפס אחוזי שחיקה, נתון שלא מצאתי לו אח ורע בכל שיטוטיי ברשת, מראה שהדרך שאני נוקט בה היא לכל הפחות לא מזיקה באופן קיצוני.
ןהדרך היא כזו: אני טוען בד"כ ל80 אחוז, למעט כשיש לי צורך קונקרטי ביותר אנרגיה. אני טוען בכל פעם שיש לי הזדמנות נוחה, בבית, בעבודה, ובניגוד לדעות מסוימות אני לא מחכה שהסוללה תרד ל20 אחוז. הדרך הזו מקנה לי טווח זמין מספק בכל רגע נתון, וכפי הנראה גם שומרת על הסוללה לא רע.

[נמרוד]

חנן שלום
כתבת בסעיף 13 ש "תתחילו כל יום עם 90 אחוז סוללה ותסיימו אותו עם 10 אחוז, אז בסך כל ...ואורך חיים כולל של 400000ק"מ.
אם ...תתחילו כל יום עם 80 אחוז ותסיימו אותו עם 60 אחוז, אז ... תוכלו לעבור 800000ק"מ."

מצאתי שמי שמוצג כמומחה בכתבה הבאה, טוען אחרת:
"if you were super-keen on keeping your battery living as long as possible, you should keep its charge between 20 and 80 per cent. .... “But if you did that you’d only be getting about half as much charge every time you used it,” Griffith says."
https://www.wired.co.uk/article/how-to-improve-battery-life-tips-myths-smartphones

אמנם הכתוב לא לגמרי ברור, אבל משתמע ממנו שאין תועלת בטעינה חלקית, בניגוד לדבריך.
מה דעתך?

אני מבין את מה שציטטה כפשוטו: אם אתה מקפיד לשמור על הרכב בין 20-80 אחוז, כדי לשמר את חיי הסוללה, אתה משתמש רק ב60%, בערך חצי, מהטווח המוצהר של הרכב. זה ברור מאליו, אם אתה מוותר על 20% בקצה העליון ועוד 20% בקצה התחתון של הסוללה.

[raanan]

ממקורות שמצאתי ברשת עולה שהאיזור האידאלי לחיות בו הוא 40-80 אחוז
חנן,
האם רלוונטי לכל סוגי הסוללות והרכבים ?
כרגע מעניין אותי ספציפית לסוללה ב BYD ATTO 3 (הרכב החדש בבית)

תודה מראש
רענן

[חנן-ג'יפולוג]

לא ידוע לי שהעקרון שונה לכימיות השונות.

עם זאת, לכימיית הLFP שיש באטו3, מלכתחילה יש אורך חיים גדול פי 3 מלכימייה הסטנדרטית - NMC, אז יש לשמירה הזו על הסוללה פחות משמעות.


אני מקווה שאני מצליח להבהיר את עצמי טוב. אם רכב בכימייה הרגילה שישמרו על הסוללה שלו יעבור יותר ממיליון ק"מ לפני שיחווה שחיקה משמעותית בסוללה, אז רכב עם סוללת LFP יעשה שלושה מיליון ק"מ, אבל באופן רגיל לא מיליון ק"מ ולא שלושה הם מספרים שרלוונטיים למישהו, אז ברכב עם LFP הייתי מרשה לעצמי לא לעשות שום חשבון לסוללה.

[חנן-ג'יפולוג]

באותו הקשר, אני מוצא מקום לעדכן: אני עם 160000ק"מ, וערך מצב בריאות הסוללה עומד אצלי עדיין על 100 אחוזים.

[raanan]

לא ידוע לי שהעקרון שונה לכימיות השונות.

עם זאת, לכימיית הLFP שיש באטו3, מלכתחילה יש אורך חיים גדול פי 3 מלכימייה הסטנדרטית - NMC, אז יש לשמירה הזו על הסוללה פחות משמעות.


תודה רבה חנן !
עדיין הגב' לא מתבאסת לכבות טעינה שעה לערך לפני הזמן המשוערך בצג לטעינה 100%
(אין בתפריט טעינה של הרכב אפשרות להגדרת טעינה מכס' של 80% ).
גם מתאר הנסיעות שלה הוא 8 קמ' ביום כך שאין לחץ לטווח נסיעה מכסימלי.

המשך ערב שקט
רענן

[Asaf-a]

חנן, יכול להסביר מה הכוונה בבריאות סוללה? בריאות סוללה 100% = בטריה כמו חדשה לחלוטין? שום תא אינו פגום ומתפקד כמו חדש?
איך אתה בודק את בריאות הסוללה?

חבר עם טסלה3 מהדגמים הראשונים בארץ די משתומם מהתוצאות אצלך.

אצלו ירד ב 6.7% לאחר שנתיים וחצי ו50000 קמ, הוא מקפיד על מקסימום של 20-80 (כמעט לא מגיע ל20) ובנוסף כמעט לא מטעין בסופר צ'רג'ר. מה שכן - לוחץ מדי פעם על הסוללה אולי זה קצת משפיע על אורך חייה?

[חנן-ג'יפולוג]

בסריקת נתונים ממחשבי הרכב מופיע נתון בריאות הסוללה.SOH.
100 אחוז אומר שהקיבול שלה הוא כפי שהיא היתה חדשה. כן זה אומר שכל התאים כחדשים, כי ירידה בתא בודד בסוללה טורית כזו פוגעת מיידית בקיבול כל הסוללה.

בנוסף, הטווח לא השתנה.

בנוסף, כמות האנרגיה שעוברת במונה של עמדת הטעינה, לא השתנתה עבור טעינה מלאה של הסוללה.

נסיעה לאילת לוקחת 75 אחוז מהסוללה. כמו באותו ערב שבו קיבלנו את הרכב.

גם אני משתומם. לא ציפיתי לזה.

לגבי לחיצות, כשהכביש פנוי דוושת ההאצה מוצמדת לרצפה בהאצות, אז לא נראה לי שזה קשור לנהיגה יותר או פחות אגרסיבית. אם החבר שלך מתנהל בשמירת הסוללה כמוני, אז אין לי הסבר לפערים.


טסלה מודל 3 הגיעה בכימיות שונות,LFP NMC, כש LFP נמצאת במודל הSR, מאלו שיוצרו בסין.
גם באלו עם הNMC יש פער במבנה התאים בין טסלה ליונדאי, כשיונדאי משתמשת בארכיטקטורת פאווצ'ים, LIPO, וטסלה בתאים גליליים. לא יודע לומר אם הפער קשור לזה.

יתכן שמלכתחילה טסלה מותחת את גבול המתח הגבוה יותר מיונדאי, בנסיון למקסם ניצולת, וכך שוחקת את התאים. מעניין לדעת מהו מתח התאים בטסלה במאה אחוז טעינה. באיוניק זה 4.11 וולט.

[sus]

בחודש האחרון (וכנראה גם בחודשיים הבאים) נגישה לי רק עמדת טעינה מהירה (40kw).
טוענים את הרכב פעם ביום או ביומיים 20-80%.
מישהו יודע להגיד אם מעבר לעלויות הטעינה המבאסות צפויה גם פגיעה בסוללה?

Sent from my 23021RAAEG using Tapatalk

[חנן-ג'יפולוג]

בתיאוריה, כן.

עם זאת, 40kw על סוללה של 60-70kwh זה ממש לא ערך שמותח גבולות. לא הייתי דואג מזה.

אם היית מדבר על 180-200kw וצפונה, זה היה סיפור שונה.

[sus]

תודה חנן,
ועוד שאלה בהקשר הזה, מה עדיף מבחינת הסוללה, להחזיק ללילה רכב טעון ל-90% או להחזיק ללילה רכב טעון ל-80% ולתת בוסט קצר (מ-40% ל-60%) של טעינה בהספק גבוה (180kw) במהלך יום הנסיעה?

Sent from my 23021RAAEG using Tapatalk

[Asaf-a]

עולה טענה שלא ברורה לי:
חשוב לנתק רכב חשמלי מהטעינה ברגע שהגעת ל100% (או מספר אחר) כי לא בריא.

מדוע באופניים חשמליים איכותיים לשטח כאשר מגיעות ל100% הן נכבות לחלוטין (המסך מכובה) להבדיל מרכב, לא סביר שהמטען שלהן חכם בהרבה מעמדת טעינה.

[מיכה100]

גם הרכב מפסיק לטעון ב100%.
איפה ראית המלצה לנתק את הכבל מייד בסיום הטעינה?

Sent from my HD1903 using Tapatalk

[Asaf-a]

חנן כתב זאת במספר הזדמנויות, אולי לא בשירשור הזה, ולאור בריאות הסוללה המרשימה אצלו, הוא כנראה עובד נכון.

[מיכה100]

לא זכור לי וגם קשה לי להאמין שהוא כתב ככה, אבל ניתן לו את הכבוד לענות.

[Asaf-a]

לא זכור לי וגם קשה לי להאמין שהוא כתב ככה, אבל ניתן לו את הכבוד לענות.

הודעה#2

https://www.jeepolog.com/forums/showthread.php/128028-%D7%9C%D7%9C%D7%90-%D7%92%D7%B3%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%99%D7% A9-%D7%90%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A7-5-%D7%AA-%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%A2%D7%94-%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%9E%D7% 99%D7%AA

[מיכה100]

הבנת הנקרא:
ההמלצה היא לתזמן את הטעינה כך שהסוללה תגיע ל 100% קרוב ככל האפשר למועד הנסיעה. המטרה היא מינימום זמן על 100%.
לא דובר על ניתוק הכבל.

Sent from my HD1903 using Tapatalk

[חנן-ג'יפולוג]

בהחלט, מה שמיכה כתב. ברגע שאתה ב100 אחוז, אין משמעות אם הכבל מחובר או מנותק.

[חנן-ג'יפולוג]

תודה חנן,
ועוד שאלה בהקשר הזה, מה עדיף מבחינת הסוללה, להחזיק ללילה רכב טעון ל-90% או להחזיק ללילה רכב טעון ל-80% ולתת בוסט קצר (מ-40% ל-60%) של טעינה בהספק גבוה (180kw) במהלך יום הנסיעה?

Sent from my 23021RAAEG using Tapatalk


אין לי מספיק מידע כדי לומר טכנית מה עדיף.

אבל אני יודע לומר בצורה ברורה מה אני עושה (אשתי עובדת יום בשבוע עם המפונים בים המלח) ומה אני חושב שנכון לעשות במקרה כזה, כשהשיקול הוא נטו של נוחות: טוען ל90 אחוז. גם כאן ניתן להקל על הסוללה ולתכנת את עוצמת הזרם ותזמון הטעינה כך שההגעה למתח היעד תהיה קרוב כל האפשר ליציאה לדרך.
טעינה מהירה בדרך היא גם יקרה וגם פחות נוחה מאשר טעינה בבית, ולכן ככל שאפשר, אני נמנע ממנה. כשצריך, אז צריך, אני לא מחשבן לסוללה, אבל מעדיף לא להגיע לזה.

[oferagiv@gmail.com]

שאלה:
יש לי ג'ילי 2022 465 אני לא נוסע הרבה. שאלתי: האם עדיף להטעין סוללה 20-80 או 40-60?
תודה

[חנן-ג'יפולוג]

40-60.

[Asaf-a]

מנצל את השירשור לכיוון צדדי אך רלוונטי.

מרחף באוויר החשש מתרחיש עלטה.
למי שלא מעוניין בגנרטור אך יש לו רכב חשמלי (ללא יציאת מתח מובנית 220 וולט), יש המלצה ולינק למתאם בין שקע הטעינה לתקע 220 וולט? שייתן מענה מינימלי ביום הראשון למקרר ביתי, טעינת לפטופ/טבלט/סלולאר ותאורה מקומית.

וספציפית-מחפש כזה לחבר לרכב ג׳ילי

[חנן-ג'יפולוג]

זה מכשיר ספציפי לדגם הרכב, ונכון להיום נדמה לי שמדובר רק באיוניק 5/6 וב byd- לא יודע אם רק האטו3, או גם האחרים.