PDA

צפייה בגרסה מלאה : חידת מקום עצובה:



PW
30-06-07, 21:17
מה קרה?
איפה?

asafk
30-06-07, 21:21
בהחלט עצוב. הפיגוע ליד מושב גפן, היה גם בסיס לתקדים משפטי חשוב- מהו?

אסף.

PW
02-07-07, 10:52
יקירי:
"הפיגוע ליד מושב גפן" זה בסדר בתור כותרת.
זה ממש לא מספיק כדי לתאר את האירוע העצוב והמיוחד שארע, כמו גם את המיקום של האנדרטה והחורשה שרלוונטי למטיילים (בג'יפים..).
וגם על התקדים שווה לספר.
נו?

elitkh
02-07-07, 11:18
הם השאירו אחריהם שני ילדים קטנטנים-שכיום גדלים אצל הסבא והסבתא.
הרשות הפלסטינאית נתבעה לתשלום פיצויים בגין הריגת ירון שהיה אזרח ארה"ב וחויבה לשלם-כבר לא זוכר את הסכום.
אפי כתבה מספר ספרי ילדים מקסימים (אני חושב שהאיורים בספר הם של ירון)
יהי זכרם ברוך.

PW
02-07-07, 21:00
ירון, בן מאיר ויהודית נולד בשנת 1970 בארצות הברית. עלה לארץ בהיותו תינוק וגדל בפתח תקווה. בהיותו בן 15 עברה המשפחה לישוב שערי-תקווה שבשומרון, וירון למד בישיבת נחלים. בתום לימודי התיכון הצטרף לישיבת ההסדר בחיספין שבגולן. את זמן לימודיו ניצל גם להדרכה בתנועת בני עקיבא ועסק בפעילות ציבורית בתחום קירוב לבבות בין דתיים לחילוניים.
מהישיבה התגייס ירון לגולני והיה שם חייל מצטיין. עם שחרורו הוצב ביחידת מילואים מובחרת.
בשובו ללימודים קיבל ירון תעודת מורה בכיר ועמד לפני השלמת תואר אקדמי בהוראה. למטיילים בינינו, חשוב להזכיר כי ירון השתתף בעריכת הספר "הליכה כהלכה" - אוסף הלכות הנוגעות למטיילים בארץ.

אפרת, שהכול קראו לה אפי, בת אורי ויהודית דסברג נולדה שנה אחרי ירון בירושלים. ילדותה ונערותה עברו עליה באלון-שבות שבגוש עציון. בנעוריה הייתה פעילה בתנועת בני עקיבא.
שירתה שירות לאומי כסייעת בבית ילדים בעפולה ולמדה במכללת אמונה בירושלים שם הוכשרה כגרפיקאית וכמורה בכירה.

רק אירונית היא העובדה כי ירון ואפי נישאו ב- 13.9.93, יום החתימה על הסכם אוסלו...

ביתם הראשון של הזוג הצעיר היה בקרוואן בישיבה התיכונית בקריית ארבע. שם נולדו דביר וישי, שני בניהם הקטנים. ירון עסק בהוראה ובהדרכה בישיבה התיכונית במקום. תלמידיו העריצו ואהבו אותו. אפי שימשה כגרפיקאית של המתנ"ס המקומי ואיוריה וציוריה ליוו את פרסומי המתנ"ס ואת עיתון "הצופה לילדים". ירון ואפי בנו את ביתם באלון-שבות, אך לא זכו לגור בו אפילו יום אחד.

ביום ראשון בערב, 9.6.96, נסעו ירון אפי וישי בנם הקטן באשקלון. דביר הבכור נותר אצל הוריה של אפי באפרת. בדרך חזרה מהחתונה, בחצות הלילה, בעיקול הכביש בין כפר מנחם לצומת עזקה סמוך ליער חרובית - ארבה להם "חוליית צוריף" – חוליית מחבלים בת שלושה אנשים שיצאה מהכפר צוריף כדי לבצע פיגוע בארץ. המחבלים ירו מהמארב ברכבם של ירון ואפי שני צרורות ארוכים ש"תפרו" את המכונית מקצה לקצה. ירון ואפי נהרגו במקום. הרכב סטה לימין הכביש וירד מן הדרך. באורח נס לא נפגע ישי הקטן ונשאר לשבת בכיסא הבטיחות מאחורי הוריו הירויים. סיור של משמר הגבול שעבר במקום גילה אותם לאחר שעה קלה. ישי היה אז בן עשרה חודשים בלבד.
ירון ואפי הובאו למנוחות בבית העלמין בכפר עציון.
לאחר מותם של בני הזוג אונגר הוקם אולם לימוד של הישיבה התיכונית במקום בו עמד ביתם הראשון בקרית ארבע. בית המדרש נקרא "אפיריון", על שם אפי וירון. מזוזת ביתם הראשון מקדמת את לומדי בית המדרש בהיכנסם. חבריהם של בני הזוג הוציאו לזכרם את החוברת "הנאהבים והנעימים".
באוניברסיטת בר-אילן הוקמה קרן מלגות על שם בני הזוג. בקרית ארבע מתקיים מדי שנה חידון לזכרם. האגף לפיתוח תכניות לימודים במשרד החינוך, בשיתוף עם המועצה המקומית בקרית ארבע, הוציאו חוברת הוראה המוקדשת לזכרם.
דביר וישי גדלים אצל הוריה של אפרת בגוש עציון.

אנשי יחידת המילואים של ירון חיפשו גם הם דרך מיוחדת להנציח את חבריהם. הועלה רעיון של נטיעת חורשה והצבת אנדרטה לזכר ירון ואפי. הם פנו לקרן הקיימת לישראל שבתחום אחריותה השטח הנמצא ממש מדרום למקום הרצח, בקצה הצפוני של יער חרובית. האישור לבקשתם נתקבל ובטכס מרגש במעמד אלוף פיקוד המרכז דאז – עוזי דיין, בשטח הפתוח ע"י עיקול הכביש בו נרצחו - ניטעה חורשת חרובים והוצבה האנדרטה המצולמת לזכר בני הזוג שהוקמה ע"י חבריו של ירון מהמילואים ובסיוע הק.ק.ל.

לבסוף באנו חשבון עם חוליית צוריף. אחד מחברי החולייה נורה ונהרג באירוע ההתקלות ב"צומת הזכוכית" על יד חברון. מפקד החוליה נהרג זמן קצר לאחר מכן ע"י כוח צה"ל שפעל ע"י קריית ארבע והמחבל השלישי מצא את מותו על יד בני נעים במארב צה"ל.

אמה של אפי לא ידעה מנוח לאחר רצח בתה. היא החליטה לעשות מעשה ותבעה את הארגון לשחרור פלשתין בתביעה תקדימית מדהימה שאכן הצליחה להקדים את זמנה.
בית משפט בארה"ב פסק דמי נזיקין בסף 116 מליון דולרים לחובת ארגון אש"ף.
בשנת 1991 אישר הקונגרס חוק המאפשר לקרבנות טרור לתבוע במישרין דמי נזיקין ממחבלים שפגעו בהם או מכל ארגון או ישות המעניקים להם תמיכה וסיוע. החוק הקרוי 'חוק קלינגהופר' נקרא על שמו של הנוסע היהודי-אמריקאי שנרצח בידי מחבלים שחטפו את האוניה האיטלקית 'אקילה לאורו'. החוק הזה הופעל ע"י פרקליט יהודי מבריק בשם סטרקמן כדי לתבוע – ולזכות בתביעה החשובה והתקדימית הזאת.

יהי זכרם ברוך

AvigdorAharon
05-07-07, 07:43
תאור מדהים!!!

תודה,
אביגדור

-->