http://rustysoffroad.com/mm5/merchant.mvc?Screen=PROD&Store_Code=rustys&Product_Code=RS9000XL&Category_Code=
הרנצ'ו הזה נראה מצויין.
http://rustysoffroad.com/mm5/media/rancho/rs9000xl_01.jpg
אין מה להתלהב. זה רק נראה כמו בולם מרוץ - זה לא. זה עדיין בולם טווין טיוב, ולא בולם מונוטיוב כמו כל בולמי הזעזועים הטובים למרוצים. והמחיר - 335$ גבוה מדי, במחיר הזה או מעט יותר אתה יכול למצוא שם בארה"ב קוילאוברים מונוטיוב אמיתיים.
http://rustysoffroad.com/mm5/media/rancho/rs9000xl_01.jpg
אין מה להתלהב. זה רק נראה כמו בולם מרוץ - זה לא. זה עדיין בולם טווין טיוב, ולא בולם מונוטיוב כמו כל בולמי הזעזועים הטובים למרוצים. והמחיר - 335$ גבוה מדי, במחיר הזה או מעט יותר אתה יכול למצוא שם בארה"ב קוילאוברים מונוטיוב אמיתיים.
עד שיהיה מדריך מסודר, אפשר אולי קצת הסברים:
בולם טווין טיוב? בולם מונוטיוב כמו כל בולמי הזעזועים הטובים למרוצים? קוילאוברים מונוטיוב אמיתיים?
תודה מראש.
הסבר שכתבתי פעם:
-----------------------------------------
התפקיד של בולם הזעזועים , יחד עם הקפיצים!!! הוא...
http://www.jeepolog.com/ext_images/shock_explanation2.jpg
... בעצם שני תפקידים.
1. לגרום למסה המוקפצת (המכונית והנוסעים) למיזעור של התנועה האנכית, ולריסון לתדרים שנחשבים "נוחים" לבני אדם... כלומר לשמור את קו התנועה של המכונית כקו ישר, למרות שהדרך עצמה אינה קו ישר.
2. לגרום למסה הבלתי מוקפצת (גלגלים) לשמור על מגע רצוף כמה שיותר עם הדרך. ואם להיות יותר מדויק, לדאוג שהגרף של הכוח שעל הגלגלים (שברכב עומד הוא נניח 1/4 ממשקל הרכב על כל גלגל, והוא הכוח שאחראי לכך שיש אחיזה) ישאר כמה שיותר ישר, למרות שהדרך עצמה לא ישרה. בפשטות - גלגל שלא נוגע בקרקע, לא מסוגל להעביר כוח, ולא מאיץ את המכונית.
שני התפקידים לא פשוטים, ובמידה רבה מנוגדים. במכונית נוסעים הדגש הוא על תפקיד מס' 1, כלומר "נוחות נסיעה". במכונית מירוץ (לא משנה כביש או שטח) הדגש הוא על 2, וזה בא על חשבון היכולת לשמור על אחד.
הנקודה הזאת צריכה להיות ברורה - כל עוד מדובר על מערכת מתלים קובנציונאלית, פסיבית, נוחות נסיעה ואחיזה באות אחת על חשבון השנייה.
מה זה בולם זעזועים הידראולי אני מניח שידוע כבר - בוכנה שיש בה פתחים, שמן עובר מצד לצד, החיכוך של השמן בפתחים הוא הריסון. מה הבעייה? יש נפחים שונים בשני צידי הבוכנה, כי בצד אחד יש מוט, ובצד השני אין. לכן חייב להיות נפח של אויר, או גז, בתוך הבוכנה שנדחס ומתפשט כדי לפצות על כך שהנוזל הוא בלתי דחיס. הבעייה היא שאויר מתערבל עם השמן, נוצרות בועות. אם הנוזל כבר לא אחיד, זה אומר שהחיכוך כבר לא אחיד, תחשוב מה קורה כשבועה עוברת כרגע בפתח שבבוכנה במקום נוזל - אין חיכוך בכלל באופן רגעי! בקיצור, לא עובד. בשביל זה צריך להפריד בין הנוזל, לבין הגז, ויש שתי דרכים מקובלות...
http://www.jeepolog.com/ext_images/shock_explanation.jpg
מונוטוב הוא הסידור הפשוט ביותר - בוכנה צפה, נוספת, שמפרידה בין נפח הנוזל לבין נפח הגז. אין גז בכלל במגע עם הנוזל------> אין את בעיית ההקצפה. הגז נתון בלחץ גבוה יחסית, ולכן הכינוי "בולם לחץ גבוה".
טווין-טיוב הגז לכוד ב"כיס" בחלק העליון של הבוכנה החיצונית. שם, בקוטר הקטן, יש מידה מסוימת של הקצפה, אבל היא לא מגיעה אף פעם למסת הנוזל העיקרית שבבוכנה הראשית, שעוברת בתוך המעברים. פתרון אלגנטי גם כן. זה נקרא גם Cellular Gas Shock על שם ה"כיס" או "תא" שבו הגז לכוד. זה נקרא גם "גז בלחץ נמוך" כי הגז בלחץ נמוך יחסית, בסביבות חצי אטמוספירה.
יתרונות וחסרונות.... קצת מעורבב.
*בולם טווין-מטבעו יהיה קצר יותר מבולם מונוטוב עבור מהלך נתון - אני מניח שזה ברור מהציורים.
* עבור בולם בקוטר חיצוני נתון, הבוכנה עצמה של בולם מונוטוב גדולה בהרבה משל בולם טווין טוב, ולכן הריסון גדול בהרבה. בקיצור, היעילות ביחס לנפח הבולם טובה יותר במונוטוב.
* בבולם טווין טוב יש שני "בלוקים" של שסתומים, ולכן יש יותר אופציות למשחק וכיוונון... מה שיותר חשוב, אפשר לבנות את הבלוק התחתון, הקבוע, עם שסתומים מתכוונים בקלות - זה בדיוק מה שיש לך בראנצ'ו 9000. הבורג פותח וסוגר ברז שהוא השסתום התחתון בעצם. בבולם מונוטוב, אתה צריך לשחק בשסתומים שנמצאים בבוכנה עצמה, והדרך להגיע אליהם היא דרך מוט הבוכנה. מנגנון יקר ומסובך יותר. זה מה שיש לך למשל בMX6, בורג הכיונון יושב בראש המוט. כנ"ל בבולמי מירוצים שונים.
* הקירור בבולם מונוטוב הרבה יותר טוב...עניין פשוט של מעבר חום שלא ניכנס אליו, אבל אני מבטיח לך שההבדל עצום, ובגלל זה בולמי טווין טוב לא משמשים במרוצים בכלל.
* בולם מונוטוב פגיע יותר לנזק חיצוני. עיקום לפח החיצוני הורס בעצם את המשטח החלק שהבוכנה עובדת עליו והבולם גמר את הקריירה. לעומת זאת בולם טווין טוב, אם הגליל החיצוני נפגע מאבן, לא קרה בעצם כלום. מצד שני בגלל זה עושים אותם מפח דק יותר ככה שהם תמיד מתעוותים.
סיכום של ההבדלים:
בולמי מונוטוב יעילים הרבה יותר, קירור טוב הרבה יותר, אבל ארוכים יותר--------> בעיות אריזה ברכב רגיל. משמשים פחות במכוניות כביש, אבל במרוצים מכל סוג זה מה יש. הפתרון לאורך פשוט, אבל עולה עוד כסף - זה בדיוק המיכל החיצוני, שהבוכנה ונפח הגז נמצאים בו וכך לא גוזלים מאורך הבולם.
בולמי טווין טוב קצרים יותר, עמידים לפגיעות יותר, רכים יותר באופן טבעי - הבוכנה שלהם קטנה. מתאימים לרכב כביש או רכב שטח איטי.
הגז הוא חנקן בדרך כלל, גז אינרטי, אין לו שום אינטראקציה לא עם מתכת, לא גומי ולא עם הנוזל. אויר למשל היה גורם לחלודה וחמצון הנוזל עם הזמן.
נמרוד - תודה רבה על ההסבר המקיף.
ואם יש לך כח/חשק - השלמה קטנה:
נדמה לי שכבר נשאל בפורום אולם נותר ללא מענה-
מה מאפיין בולם המתאים לקפיצי סליל אך לא (או פחות) לקפיצי עלים וההיפך ? למיטב הבנתי השאלה נשאלה באופן כללי ולא בזיקה לבולם / רכב מסויימים (כך שזה מעבר להתאמה ספציפית, תושבות וכו').
שנה טובה,
אייל
מה מאפיין בולם המתאים לקפיצי סליל אך לא (או פחות) לקפיצי עלים וההיפך ? למיטב הבנתי השאלה נשאלה באופן כללי ולא בזיקה לבולם / רכב מסויימים (כך שזה מעבר להתאמה ספציפית, תושבות וכו').
אני לא יודע. אני לא בטוח שיש מאפיין עקרוני. מקובל להגיד שבגלל שבקפיצים מרובי עלים יש חיכוך, ולכן מידה מסויימת של ריסון עצמי, מתאימים להם בולמים בעלי מקדם ריסון קטן יותר. אבל מקדם ריסון הוא לא מאפיין כללי, זה כוונון ספציפי של המבנה הפנימי של הבולם.
מה שקראת בפורום הוא כל מיני הנחות או שמועות מבוססות יותר או פחות. מקובל לומר שבולמי ראנצ'ו למשל מתאימים לקפיצי עלים ולא לסלילים, מקובל להגיד אותו דבר על בילשטיין 5150 - אני לא יודע להגיד למה בדיוק.
אני יכול להגיד לך שבמרוצים, שבהם משתמשים בסרנים על קפיצי עלים, משתמשים בדיוק באותם בולמי מרוץ כמו עם קפיצי סליל, במגבלות התקציב. מן הסתם מכווננים אותם אחרת.
נצל"ש - אם כבר בלישטיין 5150 הוזכרו פה, אז לידע כללי, אפשר לכוון אותם? אם כן, איך?
למיטב ידיעתי אי אפשר לכוון אותם, גם לא את הלחץ, אבל אפשר להזמין אותם עם שתי רמות שיכוך שונות משמעותית.