צפייה בגרסה מלאה : סקר מרתק. "יצאתי אידיוט - או איך דופקים ג'יפ שלא מניע (פעמיים)"
סיפור שהיה כך היה (ורק לפני 5 דקות היה)
יצאתי לג'יפ מתוך מטרה לשטוף אותו אחרי שבשבת הייתי בטיול בגבי צין והוא טבל קצת במי פוספטים.
נכנס, יושב מסובב את המפתח וכלום, עושה את זה שוב וכלום (תאמת לא כלום, שומעים את הסולונואיד בפעולה)
יורד מהג'יפ פותח מכסה מנוע מוודא שכל החיבורים במקום, מנסה שוב וכלום. טוב בשלב הזה אמרתי אולי הבעייה חשמלית ניסיתי לתת פלוס יישיר לסטרטר (עם כבל עבה כמובן) ופלוס לסולונואיד ולכל דבר אפשרי וכלום לא עושה עליו רושם.
חשבתי (לייתר דיוק לא חשבתי) אולי הסטרטר תפוס משום מה ואולי עם אני אדחוף את הג'יפ קצת ואשלב הילוך, אז זה יעזור, אבל מה לעשות שלדחוף את הג'יפ לבד זה לא הדבר הכי פשוט. בניסיון הראשון, משכתי אותו קצת אחורה (בעלייה) ואז דחפתי קדימה ושלבתי הילוך וכלום. טוב זה היה בערך חצי מטר לכל כיוון ולכן גם מהירות אפס אז ניסיתי שוב, הפעם משכתי קצת יותר אחורה והתחלתי את הדחיפה קדימה אבל מה לעשות שההילוך לא נכנס והוא פשוט המשיך קדימה לתוך מוט ברזל בגובה 2 ס"מ מעל הפגוש :evil: ותוך הורדת קצת צבע מהכנף הוא נעצר. עכשיו אין לי שום סיכוי להרים אותו חזרה בייד ולכן הבאתי את הטרקטור (ג'ון דיר שנת 70) שיימשוך אותו אחורה ויוציא אותו מהמוט ומהיירידה שהוא נמצא בא.
מושך לאט לאט ובזהירות, הג'יפ עולה, אני עוצר להערכת נזקים, רואה שקצת יירד צבע בכנף ושהמוט שבלם את הג'יפ התעקם אבל לא נורא, מחזיר את המוט למקום והולך לנסות להניע את הג'יפ, אבל כמובן שהג'יפ לא מניע.
בדלב הזה רף הטמטום שלי עלה מדרגה, והחלטתי לנסות למשוך את הגיפ כשהוא בהילוך (משיכה ממש קטנה רק כדי שהמנוע יסתובב קצת) משלב רוורס בג'יפ (מזכיר לכם שאני לבד) עולה לטרקטור ומתחיל ליסוע אחרי 30 ס"מ בהילוך 2 LOW בטרקטור שזה ממש אבל ממש איטי אני מרגיש שינוי קל במשיכה יורד לג'יפ והג'יפ הפלא ופלא מונע. שמח וטוב לב אני מכבה אותו ומכווה שכל מה שיכל להיתפס, השתחרר אבל לא הג'יפ שוב לא מניע.
בנקודה זו, אם עד עכשיו חשבתם לעצמכם נו קורה, אני שוב העלתי קצת את רף הטמטום. במשיכה האחרונה (זו שהג'יפ הניע בה) הטרנספר קפץ לניוטרל (ולכן הג'יפ לא עשה עלי רוורס) ולכן החזרתי אותה ל-2H וניסיתי שוב. הפעם הוא הניע ולא סתם הניע הניע והתחיל ליסוע רוורס ואין צורך להזכיר שבאותו הזמן אני ישבתי על הטרקטור.... :evil: :evil: :evil:
תוך כדי נסיעה אחורה הגלגל ספייר נכנס במשולש של הטרקטור אבל בגלל שאת המתקן שלו הניתי מפרופיל 30X30X3מ"מ אין מצב שהוא יתקופף ןלכן החולייה החלשה (כן זה אני, שלום!) הייתה הדופן האחורית בצד הנהג (במקום שבו נמצאת הסגירה של המתקון) והיא פשוט התקופפה.
אאילעוד יקעהךחע ךעחךעוןדךעוןךןעוךעון
זה מה שיש לי להגיד.
Kids, don't try this at home!!!!
עירא
אז רגע, אני מבין שאין מצב שאתה קופץ לעזור לי על האוטו שלי?
אידיוט. מה עבר לך בראש?
כמו שכתבתי, לא כל כך עבר בראש כלום (אולי שיח כזה כמו שמתגלגל במערב הפרוע)
ואני אבוא כשיהיה לי איך להניע....
עירא
שלא יגידו לך שפגושים זה קוסמטיקה.
עירא, בפעם הבאה שאתה מכין קפה בגבי צין, אל תניח את השכל בצד - לזכור לאסוף אותו.
מפה לשם - לא הבנתי איפה בכלל הבעייה..., האם אותרה - ואם לא אותרה - נסה להניע אותו באותה צורה, רק קדימה, ועם לום מונח על רגלית הגז, שלא יכבה. :lol: :twisted:
את השכל לא השארתי בגבי צין, הוא פשוט קפא בדרך חזור כשהתחיל לטפטף :twisted:
ושכחתי לציין שבסופו של דבר דחפתי אותו לבד קדימה קפצתי לכיסא הנהג, הכנסתי להילוך שחררתי קלאץ' (המהירות הייתה נמוכה מאוד) והוא הניע.
שטפתי אותו והחניתי אותו לאחר כבוד בחנייה.
עם הסטרטר אני אשחק לא היום (נראה לי שאני רק אמשיח לעשות נזקים...)
עירא
נותר לי לומר כי לפעם הבאה תכין מראש מצלמה כי זה היה סרטון השנה
אני כרגע מנסה להירגע לפני שאני מעיר את הילדים עם הצחוק
בקיצור גדול
קובי
נ.ב
פרסם לכשתדע מה הבעיה כי לי אין טרקטור
עירא.... אין לי מילים.
אני מבין שאתה צריך את המלטשת צבע לעוד שבוע שבועיים..... :? :twisted:
נראה לי שזה אפילו יותר מצחיק מחבר פורום אחר שפירק את כל הברגים של גשר הגיר בסופה שלו, עד שהטרנספר והגיר נפלו לו על החזה והוא נלכד שם :lol:
אתנה מסתובב יותר מידי עם ערן המסוקס....
העיקר הניע ?? הניע ,שיצחקו! :lol:
ערן המסוקס
03-05-04, 22:35
ממה מייה...
אם כך הנה סרטון קטן ותמונה של הג'יפ שלך כשעוד היתה לו פחחות יפה.
http://learn.sapir.ac.il/users/www/16964/PCDV0005.AVI
http://learn.sapir.ac.il/users/www/16964/PCDV0016.JPG
לא היה עדיף לזחול את זה לאט לאט?????
אחרי כל העבודה שלך !!!
six 4 life
03-05-04, 23:06
תן לבנאדם לנהוג! :twisted: :twisted: :twisted:
אתם לא רואים שאני מנסה לדרוס אותו!! :twisted:
ברור לי שזה מחייב תגובה אבל אני לא יודע מה לכתוב. בונ'ה אתה תותח!!!
אורי טל.
צריך לבדוק עם מאיר אם אפשר להוסיף סעיף "אובדן כושר חשיבה" לביטוח. אם כן, עירא תתכונן אנחנו נעשה מליונים... :lol: :lol: :lol: :lol:
מוני דיסקו
04-05-04, 11:02
לאחר שיעבור לך התקף הטימטום :lol:
תבדוק את המצבר. נראה לי שהוא פשוט חלש מאוד.
ואם לא אז את הבנדקס הידוע לשמצה (דורש פירוק הסטרטר)
ד"א
נראה מעולה ונשמע ככה גם :lol:
ערן תעלה עוד סירטונים
כדי שלא תרגיש לבד -
לפני 15 שנים בערך החלטתי לעשות פחחות לרכב של ההורים (זה היה אופל רקורד 74), התחלתי ביישור הפגושים.
לצורך העניין העמדתי את הרכב מתחת לסככת אזבסט, כך שהפגוש הקדמי נושק לעמוד תמך מאסיבי של הסככה, בנקודה בה היה מכופף פנימה. קשרתי לקצה הפגוש חבל וניסיתי למשוך ביד, זה לא הלך...
הנחתי שמשיכה קלה באמצעות המלגזה (3 טון) תעשה את העבודה..., המלגזה היתה אוטומאטית, קירבתי אותה לרכב וקשרתי את החבל למזלג, עליתי על ההגה, שילבתי לרברס ומשכתי בעדינות עם רגל על הבלם. פגוש הפח אמנם התכופף בכוון הנכון אך יותר מדי, כיוונתי את המזלג אל מול הפגוש, שילבתי להילוך קדמי והתחלתי לדחוף קצת בחזרה.
היה קשה לראות את התוצאה ממרומי המלגזה, אז ירדתי כדי להסתכל מקרוב, הפרט השולי ששכחתי היה שהמלגזה היתה עדיין בהילוך קדמי .... היה עיכוב של מספר שניות מרגע שחרור הבלם עד לתזוזת המלגזה קדימה, אני בינתיים כבר הייתי למטה ... :roll: .
עד היום אני מתכסה בזיעה קרה כשאני נזכר איך למול עיני המזלג נוסע קדימה ונכנס לתוך הרקורד כמו סכין חם לתוך חבילת חמאה ..., לא איבדתי את קור הרוח (עאלק), רצתי למזלג ודחפתי את הידית אחורה (לרברס) בעוד אני עומד בחוץ, עיכוב נוסף של מספר שניות והמזלג שועט אחורה כאשר הוא תולש את הפגוש, עוקר את העמוד וסככת האזבסט קורסת על גג הרכב....
הכל אמת.
בקיצור, אם נחפור פה עמוק מספיק בתוך השיכחה של המשתתפים נגלה שלכולם יש קטע שההיגיון הבריא נע ברוורס.
לי אין שום דבר שמתחרה במקרים האלו. בהחלט אידיוטים ברמה בלתי מוכרת. אתם מפיחים חיים חדשים במושג אידיוט.
כרגע לדעתי ניר במקום ראשון ועירא בשני, אבל זו רק דעתי האישית - אני מציע שאם יש עוד מועמדים ראויים שיציגו עצמם, ומחר נעשה משעל עם בקרב חברי הליכוד ונקבע לנו מנצח. או שניתן לארז לשפוט - הוא נראה לי הכי מקצועי בתחום.
אצלי זה נגמר בלי נזקים ... לפני כשנתיים, בפעם הראשונה שנסעתי עם הסופה בשטח עצרתי לפני איזו מדרגה בהר חורשן, הרכב מונע בניוטרל ובלם יד משוך כמו שהייתי רגיל (אמנם עם רכב שמסתבר שבלם היד שלו היה קצת יותר משכנע). אני יורד, מדבר עם חבר ומסתובב לחזור לרכב שפתאום הוא מתחיל להדרדר לכיוון הירידה. חבר שלי ניסה לתפוס אותו בפגוש אבל זה לא ממש עזר, למזלי היה איזה סלע קצת אחרי הג'יפ ...
מסקנות: לא להשאיר את הסופה מונעת כשלא נמצאים בה (מה, זה דיזל? :) ) ולא לסמוך על בלם היד.
אצלי זה נגמר בלי נזקים ... לפני כשנתיים, בפעם הראשונה שנסעתי עם הסופה בשטח עצרתי לפני איזו מדרגה בהר חורשן, הרכב מונע בניוטרל ובלם יד משוך כמו שהייתי רגיל (אמנם עם רכב שמסתבר שבלם היד שלו היה קצת יותר משכנע). אני יורד, מדבר עם חבר ומסתובב לחזור לרכב שפתאום הוא מתחיל להדרדר לכיוון הירידה. חבר שלי ניסה לתפוס אותו בפגוש אבל זה לא ממש עזר, למזלי היה איזה סלע קצת אחרי הג'יפ ...
מסקנות: לא להשאיר את הסופה מונעת כשלא נמצאים בה (מה, זה דיזל? :) ) ולא לסמוך על בלם היד.
בחיאת אדי, כתבתי מועמדים ראויים, לא סתם כל טמבל שהאוטו דרס לו את הרגל פעם... צריך שתהיה רמה, נזקים, ובעיקר - החמרה הדרגתית בטמטום במהלך הסיפור.
נמרוד, האמת שכתבתי את התגובה לפני שראיתי את הראויים :) . יש לי סיפור אחר - אבל לא שלי, אולי עם קצת פחות נזקים מניר (אני לא יודע כמה הייתה שווה הרקורד ...) אבל נראה לי שקצת יותר משל עירא. אז אני אנסה לכפר ... :)
חבר סיפר לי שלפני כמה שנים הוא ניסה להניע את הסופה שלו, לא הולך. כבלים - לא הולך. בודק שהכל מחובר כמו שצריך - הכל נראה תקין. מנסה להניע בדחיפה - לא הולך.
ועכשיו מגיע החלק המעניין ... הוא מנסה למשוך את הרכב עם רכב אחר כדי להניע אותו (הוא עדיין לא קרא בפורום שעירא ממליץ לא לעשות את זה ...) ופתאום נשמע איזה רעש מוזר. מיותר לציין שהאוטו גם לא הניע ... ובמצבו גם לא ממש היה יכול להניע. מסתבר שאיכשהו הצילינדרים התמלאו בהרבה דלק ופשוט נוצרה נעילה הידרוסטטית.
אז אוברול למנוע של סופה עולה יותר מהרקורד של ניר :?:
ניר
מציע שתחליף חתימה [זן נדיר או...], כי ללא ספק לאור הסיפור שלך, אין יותר סימן שאלה, וניתן למחוק את חלקה הראשון.
מעולם לא הצלחתי עד כדי כך.... מבין שיש לי עוד שנים לנסות על מנת להגיע לרמה :twisted:
יש איזה אחד, דוב קוטב קוראים לו, מתעסק בלהזיז פסנתרים או משהו כזה. אני אתן לו לכתוב את הסיפור שלו כי הוא סה"כ חבר בפורום הזה, אבל מי שהיה באותו מיפגש בבור בטח זוכר איזה בלייזר לבן שזוחל לו באיטיות אחורה פונה ימינה תוך כדי ונעצר על איזה מצוק קטן.
:twisted:
six 4 life
04-05-04, 14:01
גמלי היה קטע של אהבל-
לפני איזה שנה וחצי, הג'יפ עמד בחניה של החצר שלנו.
רציתי להכניס אותו טיפה קדימה, אז שיחררתי תהנד-ברקס, וניסיתי לדחוף אותו פנימה לבד. לא הצלחתי והוא התדרדר טיפה אחורה (ירידה קטנה), אז הרמתי תהנד-ברקס חזרה.
חשבתי מה עושים :shock: לא יודע למה- אבל לא היה לי עצבים להכנס להניע ולנסוע. אז מה עשיתי?
עמדתי ליד הג'יפ...מפתח בסוויץ'...הילוך ראשון...רק שהסטרטר יתן מכה או שתיים כדי שהג'יפ יכנס לחניה :) ...
אז סיבבתי סוויץ'...הג'יפ כמובן הניע, נכנס בגדר ועיקם תמגן חזירים שהיה מותקן עליו- לתוך המכסה מנוע.
נזקים? כיפוף קטן לאף של המכסה מנוע, מגן חזירים שהלך (וגם ככה היה בתוכנית לעוף), כנף שמאלית שהתעקמה טיפה.
זהו לא יודע מה הדרגה של הסיפור שלי, אבל כן סביר להניח שלכל אחד יש קטע כזה בעברו (או בעתידו :twisted: ) עם הג'יפ.
שלא נדע מצרות :D
-ארז 8) -
לא אני אבל הייתי עד ראיה
בסדנה צבאית בבסיס חיון חשמלאי (חייל בסדיר) טיפל ברכב כשהו שוכב על מיטת מוסך הוא היה במהלך פירוק הסטרטר (כך נודע לי אחרי האירוע) שחכתי לציין כי הוא עבד על זחל"ד ביחד עם המברג הוא קיצר את הסטרטר בזחל"ד הניע (עם הכרותי האישית עם הכלי הזה שום דבר לא עוצר אותו) והחל בנסיע איטית אבל ישר דרך קיר הסדנא לתוך מבנה האפסנאות ומשם לחצר ולשטח.
עצר אותו איש קבע שרץ וטיפס עליו ובלם אחרת עד היום היה הזחל"ד בנסיעה.
לחייל לא קרה כלום הוא שכב לאורך הכלי רק מה שהוא לא הבין זה מי נוסע כאשר הוא מטבל בו.
קובי
עוד לא החלטתי האם צרת רבים הינה נחמת טפשים או לחלופין חצי נחמה, אך אני נוטה יותר לכיוון הראשון.
לא משנה כמה עוד אנשים דפקו את הרכב שלהם, אני מניח שליישר לי את הג'יפ זה לא...
אבל אני מוכרח לומר שמתחילים לשמוע סיפורים "יפים".
ודבר נוסף לצערי, נמרוד אני נאלץ לחלוק עליך בדירוג המקומות הראשונים.
אחרי שניסיתי לדמיין את עצמי באותה סיטואצייה שניר היה בה, אני מניח שהייתי עושה בערך אותו דבר (משלב רוורס כמה שיותר מהר.) לעומת זאת בסיפור שלי ניתן לראות איך אין הפקת לקחים, אין תכנון, ובטח ובטח שאין מחשבה קדימה (קדימה אחורה לא משנה אין בכלל טיפת מחשבה).
עירא.
אני נאלץ להסכים עם עירא
ניר אמנם מוביל בסכום הנזק, אך מבחינת המחשבה המעמיקה - אין, אין על עירא.
אין ספק ששירשור זה זכאי לקידומת "דביק", אחד הטובים :twisted:
מה שמזכיר לי את הסטיקר הבא
http://www.law-world.liveiis.com/shmil/maase.jpg
טוב, אני חייב להכניס פה את הסיפור של עודד, polar bear מיודעינו.
אני אספר אותו על סמך מידע אישי, היכרות עם האישיות וכמובן היות וראיתי את זה קורה.
במהלך אחד המיפגשים בבור, ידידנו היה שיכור קלות (או שמא עליי לאמר שיכור כלוט) נכנס לריכבו, הניע אותו ונסע אחורה, אממה, האוטו נעצר, יש אבן מאחורי הגלגל. הייתן הוא בגז ויעבור את המיכשול, חס וחלילה, יש צורך לרדת ולראות מהו מעשה השטן אשר מונע מין האוטו להתגלגל לדרכו.
יורד עודד מהרכב (בלייזר שנת 78 אם אני זוכר נכון את השנה, לא רכב קטן, מנוע גדול ואוטומטי) ובוחן את הסלע שנקרה בדרכו, מנסה להזיז אותו בעדינות וכשזה לא הולך, מפעיל קצת כח ושולף אותו (משנע פסנתרים כבר אמרתי?). הבלייזר, שנשאר עדיין ברברס ובלם היד לא משוך רואה כי טוב ובאין מפריע מתחיל לנוע אחורה, מיותר לציין שנהג אין, עודד נמצא מחוץ לאוטו וסלע בידו.
עודד משליך את הסלע, כמובן שלא מתחת לגלגלי האוטו אלא הצידה ואץ לו רץ לו לעצור את האוטו, מהיכן, מדלת הנוסע כמובן. עודד אדם גדול, הבלייזר נעצר, עודד עוזב את הדלת, והבלייזר, שעדיין נימצא משולב לרברס ממשיך לנוע.
בשלב הזה נושא עודד (איש מאמין) תפילה קצרה, הבלייזר זוחל לו בהנאה ברברס, מפגין את מהלכי המתלה שלו על גבשושיות חול מזדמנות, פונה בצורה חדה ימינה ונעצר.
ההמשך הישר של גלגל הנהג היה צוק בגובה של 3 מטר בערך, אם האוטו לא היה פונה עצמאית היה צריך לחלץ אותו עם מנוף. ככה חילצו אותו סתם שתי סופות עם כננות כשכל אחת מהן מעוגנת לדיסקו.
ומכאן, תשפטו אתם למי מגיע הפרס.
עודד, תרגיש חופשי לתקן אותי אם יש צורך
polar bear
04-05-04, 20:03
אבל זה שהיתי שיכור - לא מונע ממני להשתתף בתחרות?
מה שעומר שכח לספר, זה שלא היה לי 4X4 , ולכן ברגע שגלגל אחד נבלם והשני בחול, בעצם לא יכולתי לסוע לאחור.
מזל שלא היה לי דרישפט קדמי - כי אילו היה לי - הוא היה נשבר...........
ככה יצאתי בלי נזק.
אה, 79.
עומר, עם כל הכבוד לעודד, יש לו נסיבות מקילות (בכל זאת הוא היה שיכור) לי אין תירוץ, לא שתיתי, לא עישנתי, כלום. סתם התקף של טימטום (על מה אני מגן בעצם? של זה שאני הכי אידיוט????)
עירא
עומר, עם כל הכבוד לעודד, יש לו נסיבות מקילות (בכל זאת הוא היה שיכור) לי אין תירוץ, לא שתיתי, לא עישנתי, כלום. סתם התקף של טימטום (על מה אני מגן בעצם? של זה שאני הכי אידיוט????)
עירא :lol:
עכשיו סופית קרעת אותי.
אם לא נצחק אז נבכה לא????
עירא (שאולי יישר את הג'יפ ביום שבת....)
תחילת שנת 97. חורף. גשם וקר.
אני אז בהפסקה זמנית מג'יפים, ואת חוויות השטח שלי מעביר על אופני הרים. כן ,כן, לא תמיד היינו כאלה בטטות. כושר היה גם היה. הייתה לנו אז חיפושית מאוד נחמדה. תכלכלה כמו התריסים בבאקה אל-גרביה, אממה, משופרת "מעט", וזה אומר מהירה מאוד (יחסית) ומרעישה המון. כבר אז נורא רציתי כבר לחזור לג'יפים, אבל אהבתי את החיפושית הזו.
על הגג היה מינשא לשני זוגות אופניים, ובאותו ערב גורלי חזרנו אסנת ואני מהקפת הכינרת באופניים. עייפים, שרירים תפוסים. לחיפושית החזקה אותו מינשא העמוס בשני זוגות אופני הרים לא ממש הפריע לטוס מהר הביתה מהצפון. כל הדרך ירד גשם, אבל לא הזיז לנו. המוזיקה התנגנה חזק מהמערכת, המנוע רעם ואני נתתי חזק בגז. שכחנו מהאופניים. חיש-קל הגענו הביתה לחולון. הגשם עדיין ניתך בעוז. נכנסנו לחניון של הבניין בו התגוררנו אז.
בינגו! - חנייה פנויה מתחת לבניין! נוסעים לתוך מקום החנייה הנחשב שמחים וטובי לב, מי זוכר את שני האופניים על הגג?
את הרעש המחליא של הגגון + המינשא + שני זוגות אופניים שמתנפצים על קיר הקומה הראשונה של הבניין ונתלשים באלימות מהגג של החיפושית, אני זוכר עד היום עם צפצוף באוזן....
מזל שהמהירות היתה נמוכה.
נזק לאופניים? יותר מזל משכל - כלום.
המינשא התעקם לגמרי, אבל הצלחתי ליישר אותו פחות או יותר.
החיפושית? - היא חטפה שריטה עמוקה דרך הצבע התכלכל שלה היישר לתוך הפח של הגג. פגם אחד ויחיד במכונית שמצב הגוף שלה היה מושלם כמו ביום בו יוצרה, אי אז בשנת 74. כאב לי אז כאילו אני עצמי נפצעתי. אהבתי את האוטו הזה באמת, אבל בכל זאת השארתי לו את הצלקת על הגג לדראון עולם ולתזכורת. אנדרטה לטמטום.
תגיד לי ברלי -
לא עשית משהו דומה עם הסופה גם ? :twisted:
מי זוכר את הפורד טרנזיט של הצבא?
לנו היתה אחת כזאת עם מזגן (יחידה בולטת מעל הגג בסוף הרכב) נהג היחידה שלנו דניאל היקר פעמיים כן,כן פעמיים נכנס לחניון של קניון והוריד את היחדת מזגן.
הכי יפה בזה שרק ביציאה הוא שם לב לזה.
למה רק פעמיים? כי יותר לא נתנו לנהוג את הטרנזיט.
קובי
לי לשמחתי אין נסיונות כאלו כואבים אבל שמעתי סיפור על מוביל מכוניות
שהוביל מכוניות חדשות ועבר מתחת לאיזה גשר נמוך והוריד כמה גגות ,
למזלו זה היה יחסית לאט וזה סיפור אמיתי וכואב
לפני כמה שנים ראינו בעליות מצומת הערבה מוביל מכוניות שמכונית "נשמטה" לו מהמוביל, הרכב נעצר בקיר ולא נראה שנפגע יותר מידי,כנראה שיש מי שנוסע ברכב שעבר שיפוץ עוד לפני שנמסר לידיו "כחדש" מהחברה.. :wink:
עירא,
למרות התחכום הנובע מהסיפור שלך והיכולת שלך לשחזר אותו בדייקונות כזו(?!? :roll: ), בקטע של להחזיק את הבטן ניר לוקח אותך בגדול, תחבר את הנזק לזה שרק סיימת לחדש את הרכב שלך ואתה כבר דופק אותו ואכן יצאת אדיוט גדול יותר :mrgreen:
קובי, אצלכם עשו את זה ליחידת מיזוג של טרנזיט,
אצלינו יש מכ"מ שנקרא רמית שזה ריו עם קרון ועל הקרון אנטנה שמתקפלת.
בתקופת שירותי בביה"ס לנ"מ (בערך שנה וחצי) לפחות 4 כאלו הושבתו כשניסו להיכנס עם הריו להאנגרים נמוכים מידיי....
עירא
לבקשת הקהל צורפה לתחילת הדיון שאלת סקר - מי אידיוט יותר?
בינתיים רק עירא וניר מתמודדים. מצטער. אם יהיו מתמודדים נוספים שיעברו את ועדת הקבלה, הם יצורפו.
אפשר לקרוא לזה תחרות "אידיוט נולד"? או "מלך האידיוטים"?
יושב כאן ולומד עם שני חברים שלא מבינים כלום בג'יפים, אך הסכימו איתי שהשרשור הזה ק ו ר ע מצחוק
six 4 life
05-05-04, 22:53
אני בעד לתת לעירא תתואר- לאו דווקא כי הטיפשות שלו עברה את ניר
דווקא בשני המקרים משתתפים כלים כבדים על מנת להזיז את הרכב הנדפק...
בכל מקרה- אני מציע לתת לעירא- כי הסיפור שלו הוא סיפור עם הג'יפ
ועם כל הכבוד לניר- הסיפור שלך הוא עם רכב של ההורים
שזה כמובן יותר חמור, אבל וואלה- פורום של ג'יפים :twisted:
-ארז 8) -
אם יהיו מתמודדים נוספים שיעברו את ועדת הקבלה, הם יצורפו.
אפשר לקרוא לזה תחרות "אידיוט נולד"? או "מלך האידיוטים"?
שאלת המיליון דולר:
האם יהיה מפגש והופעה של המנצח?
והכי מתאים זה אידיוט נולד 1 אם אפשרות לתחרות שנתית לאידיוט נולד 2 וכו'
ובסוף בסוף תחרות מלך האידיוטים
קובי
אוקיי. גם אני בעניין.
אתמול נסעתי באוטו לכאורה של ארז (הוא קורא לזה לנדרובר, אני קורא לזה- "שלוש בוכנות, הנעה קדמית ומשאית").
ניסיתי לעשות פתיחה ברמזור עם הרכב שהיה לימיני. אידיוטי לחלוטין. שום הפקת לקחים מהעבר. כלום. אידיוט.
מה שכן, הספקתי לצלם אותו עוקף אותי (ככה שלי יש הוכחה- כולכם רק מספרים סיפורים):
http://imgsrv.pic4u.co.il/558745a1bdcb571c444d73b44d7cecd0030000.a spx
:roll: :roll:
אסף.
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
אחד החזקים :twisted:
ואם כבר באידיוטים עסקנו אז http://www.goop.co.il/pl_html/sdownload.asp?pro=0&id=1798.
בסרטון הזה שמצאתי בפורום אחר תראו אידיוט של החיים מנסה לעלות בהר עם קרוואן שרתום אל רכב עם מנוע גמור לגמרי, את התוצאות אתם מנחשים?
אני בעד לתת לעירא תתואר- לאו דווקא כי הטיפשות שלו עברה את ניר
דווקא בשני המקרים משתתפים כלים כבדים על מנת להזיז את הרכב הנדפק...
בכל מקרה- אני מציע לתת לעירא- כי הסיפור שלו הוא סיפור עם הג'יפ
ועם כל הכבוד לניר- הסיפור שלך הוא עם רכב של ההורים
שזה כמובן יותר חמור, אבל וואלה- פורום של ג'יפים :twisted:
-ארז 8) -
קודם כל, אתחיל בהכחשה: ניר לא משלם לי בשביל להריץ אותו לתפקיד אידיוט ראשי. ( זה לא כמו במשטרה שהוותיקים צריכים לגבות אחד את השני כדי שהשר לא יקפיץ איזה צעיר מבאר שבע לתפקיד המפכ"ל. בכלל לא דומה).
התחרות חופשית לחלוטין, מי ייתן והמטומטם ביותר ינצח.
בלי קשר לתוצאת התחרות, עירא בהחלט זכאי לכבוד על עצם היוזמה. ההיסטוריה תזכור אותו כמי שלקח את המושג אידיוט צעד אחד קדימה, הוציא אותו מביצת הבינוניות שבה שרה בשנים האחרונות - לא מעט, ואפילו הרבה בזכות אותה "חבורת זבל" ידועה ומנהיגה. אותה ביצה שבה כל זב חוטם שרק אתמול קנה פלסטיק יפאני ברבע מליון שקל ושאל שאלה תמימה אוטומטית קיבל שדרוג ל"אידיוט". הזילות הזאת מקוממת, ועירא הוא זה שהעיר את עיננו - רבותי, טמבלים יש הרבה, רפי שכל לא חסרים... אבל אידיוט אמיתי... זה דבר נדיר.
רגע, אפשר להוסיף לתחרות איזה זוג שוטרי תנועה?
הם היו גם אידיוטים וגם "ממש מטומטמים".
נמרוד, תמשיך תמשיך... אני בטוח שעירא נהנה בתפקיד הליצן הטמבל קבל עם ועדה..
מן הסתם כבר יש לבחור מחשבות שניות על עצם פירסום העניין. לא רק שהוא צריך לתקן את הנזק עכשיו גם את התדמית...
מצד שני, אפשר להוסיף לו נקודות על עצם פירסום המעשה והזמנת הפסטיבל הנלווה....
עירא, תהיה בטוח שיש גרועים ממך רק שאין להם את האומץ לפרסם ברבים את מעשה/י השטות (אם זה מנחם אותך אז באמת... :roll: ).
AvigdorAharon
06-05-04, 12:20
עירא,
אני מבין שמתוכנן מפגש השקה לג'יפ המשופצר - 2?
אביגדור
אממ...אני לא בטוח שיש באמת יותר מטומטמים ממנו :twisted:
לי יש גם סיפור...אבל הוא היה בכוונה.... :twisted:
השנה 1996 ,סנטוון בדרום אפריקה, הכושי המעצבן שוב עלה לנו על העצבים(הכושי הוא המשרת של הבוס שלי...), הבחור/דביל/אדיוט יושב שתוך הילקס ממוגן ושוב נותן לי את החיוך האדיוטי שלו(מה הוא חשב לעצמו?הרי זה לא יכול להגמר טוב....) בכל מקרה הפעם די! אני שולף את הדביל מהכיסא(דרך החלון החצי פתוח), אבל אוי....הרכב בניוטרל ובירידה.....
וההילקס מתחיל לטוס למטה.....(בסוף הדרך יש כניסה לאוטוסטרדה....)
לרדוף אחרי הרכב?אממ.....אולי כן ,אבל יש דברים חשובים יותר לעשות!(הרבה יותר כיף לטפל בדביל....)
לא יודע במה ההילקס פגע(לא נורא הם רגילים שם לכאלו דברים...סוג של ברירה טבעית)
:twisted:
תשמע, מטומטמים יש הרבה, בערך כל השכונה שלי. בעיקר אלה שאתמול הופתעו לגלות שאני יכול לעשות להם רעש עד 2300 בלילה.
אבל את השיא לוקח האידיוט מקומה ראשונה, או כמו שהסברתי לשוטר, אצלי הוא נכנס להגדרה של אנשים עם בעיות נפשיות. קומה מעליו משפצים את הדירה, קונגואים, פטישים, מקדחות, דיסקים, בבניין שלי, קומה ראשונה מול הפנים שלו משפצים דירה, קונגואים, פטישם מקדחות ודיסקים, ומה שמפריע לו שב1815 אני קודח עם מקדחה ביתית.
אדי, החלק הכואב בסיפור שלך שאחרי האוברול המצויין והיקר שעשה החבר שלך אני קניתי את הגרוטאה הזאת ואני נוסע בא עד היום...
נמרוד, בתור פרס לאידיוט התורן אני מתנדב לתרום את הכויל ששרפתי בסופה (בטמטום קטן ביחס לדברים שנכתבו כאן).
אף אחד כאן לא מסוגל להתקרב ליכולות של סבי (ז"ל).
גיל 84 האיש מטפס על הגג כדי לצבוע את הפרגולה. הוא והסולם נכנעים לגרביטציה ועפים למטה - רגל שבורה הרופאים אומרים זהו! האיש יותר לא יילך ובטח לא ינהג בטרקטור - אחרי חצי שנה הוא התחיל לנהוג עם גבס.
גיל 87 - הוא נוסע בטרקטור להוציא גזם מהשדה. משהו נתפס והוא זוחל מתחת לטרקטור לשחרר. זה אכן משתחרר יחד עם הטרקטור שנוסע לו לאיטו ועובר על סבא שלי דרך הכתפיים. חמש צלעות שבורות, שתי כתפיים מרוסקות ועוד. האיש הסתובב קשור בידיו 4 חודשים. הרופאים אמרו זהו!!! האיש גמור לא יוכל להחזיק מזלג בידיים. אחרי שנה וחצי הוא חזר לדפוק עם פטישים.
גיל 91 - הוא שבר את יש ימין. הרופאים אמרו זהו!!! זהו! מזה כבר לא ייצא כלום - אחרי חצי שנה לחיצת יד שלו היתה לחיצה. אגב, הוא נפטר בן 93.
מי מסוגל להתחרות בו????
עופר פרוזה
06-05-04, 19:58
אני מתחיל לחשוב שזה באמת לא אנחנו אלא המסוקס. הבן אדם (אם אפשר לקרוא לצואה הזה אדם) הוא פגע רע. כל דבר שהנער (גם זה מבייש את כל נערי ישראל) נוגע בו מתחיל תוך זמן קצר להראות סימני גסיסה (k2000 זוכר את הטרנספר שלך?? ואני בטוח שאם נחשוב טוב נזכר בעוד דוגמאות...).
חוץ מזה בכדי לנסות להסיט את עיני העם מחסרונותיו... הוא מנסה להציג http://www.jeeptrip.com/page.aspx?div=Forums&group=50&item=41285 0 רגעי שטות (שנגרמו עקב השהות במחיצתו של הדרעק) של אחרים.
עופרוזה
AvigdorAharon
09-05-04, 06:41
תגידו, הגן של שושנה הגיע עד לפה???
אביגדור
טוב, אני לא אלאה במילים (ככה כותבים? אני הרי טוען לכתר האידיוט)....
מקרה שקרה, בערך כמה שעות אחרי שקראתי ונקרעתי מצחוק מהשרשור הזה, עירא אתה מלך.
קניתי קיט שיפוץ קרבורטור במטרה למנוע גימגומים של המנוע בסרק....
תו"כ הנחיה טלפונית מהמסוקס (אולי זו הבעיה ? :lol: ) אני מתחיל, מפרק קרבורטור, מקפיד לשים בד על הסעפת יניקה, חס ושלום, שלא יפול משהו לתוך המנוע...
ממשיך להנאתי ומשפץ, מחליף, מנקה ובעיקר מסריח הרבה מבנזין, (עזבו שאיכשהו הצלחתי לרסס את עצמי עם פיסטולט מלא בנזין). :lol:
מרכיב הכל בחזרה, מניע, כלום. השעה 12 בלילה, הלחץ גובר, הולכים לישון.
מגלים את הבעיה (המחט של כניסת הדלק היה מורכב הפוך).
מניעים,
הכל עובד חלק, עגול יפה, איך אמרו בפרסומת? אושר גדול. :lol:
נותנים קצת בגז, לשמוע איך הוא עובד,
בום טראח קנאק שלח פיך פך פוך,
המנוע דופק.
בדיעבד אחרי הורדת ראש,
כנראה נפל איזשהו חלק מתכתי (יש מצב שזה האום של הפילטר אוויר) לתוך המנוע. :oops:
כואב, מאוד כואב, 4000 שקל.
בלוק סדוק,
מים בבוכנות.
כבר לא אושר גדול, ובטח שכבר לא עושר גדול.
:oops: :roll: :lol:
now u be the judge
ואי כמה כתבתי.
AvigdorAharon
24-05-04, 14:28
אבל למה ב 12 בלילה?
לא שמעת בטירונות: "...רד הלילה, רד ההלם..." כמה שהמשפט הזה נכון בחיים.
צר לי,
אביגדור
הגיע הזמן לאדיוט נולד 2
הסיבה הראשונה והקובעת קניתי לא אחת אלא שתי טאטות!!!
2.עם הראשונה (2X4 עם ארגז) ניסיתי להיכנס לחניון אממה החניון 2מ' ואני 2.1
הקורה התעקמה קלות(I עבה) והארגז קיבל מכה קלה ושיפוע(תושבות התעקמו).
3. בטאטא הבלם יד מסוגל להחזיק עד 2.5 טון במישור בשיפוע זה כבר עניין אחר, הפסקתי
לספור את הפעמים שרדפתי אחריו אחרי עשרים.
4. כשעובדים מתחת למשהו כמו אוטו או צינור מים ישן עם נגיד שני מפתחות כבדים (צינורות,
אלא של השלושה קילו) צריך לתת לידיים לנוח מדי פעם ומומלץ בחום לא לעשות זאת מתחתם.
אה כן ואחרי שהראשון פוגע תזכרו שיש לו חבר.
5. לכל אלה שאוהבים ללפף את הכבל של הכלים החשמליים שלהם מתוח מתוח תדעו שבסוף
הם ינסו להתנקם בכם, או במילים אחרות אם יש לכם "9 שמפסיק לעבוד פתאום אל תשכחו
לכבות אותו לפני שאתם מניחים כי הוא עלול להתעורר פתאום ולנשוך לכם תעקב.
6. אני גם אלוף הארץ בנפילה חופשית ובלימה כואבת, אבל נשמור משהו לפעם הבאה.
7. כבר אמרתי שיש לי טאטא?
לא יכולתי למצוא תזמון יותר טוב לקרוא את זה - http://www.geocities.com/shlomadi/paper.jpg
:lol:
חחחחח.........
קשה לי להאמין שהסיפור אמיתי , אבל אם כן - זהוא מלך האידיוטים הבלתי מעורער ...
פשוט נקרעתי מצחוק ......
שגיא .
אחד מהקיבוץ שלי נסע לו לתומו על טרקטור ועצר לדבר עם כמה חבר'ה בגלל הרעש של המנוע הוא דומם .כשסיים הבחור לדבר ורצה לנסוע לחץ קלאץ שילב להילוך הוריד הנדברקס קצת גז עוזב קלאץ ....וכלום
הוא לא התניע....
מדובר על טרקטור ישן נושן בלי קבינה והבן אדם לא שם לב שהוא לא מונע
מפיו של אבא שלי
כותרת: קצת צניעות בבקשה...
לפני כמה שנים טובות, כאשר עוד היינו משק חקלאי לתפארת, יצאנו בשיירה של קטפות עגלות ביניים וכלים נוספים, מאזור קטיף כותנה אחד, לאזור אחר.
באתר הכינוס השני, עמדה סככת טיפולים גדולה מכובדת ומתאימה לחניית קומפרסור וכלי טיפול לקטפות. (יש לדעת כי לכל קטפת יש עוד הרבה ציוד נלווה).
הייתי טרקטוריסט וותיק, נהג מנוסה, ומפורסם ביכולותיי בנושא רוורסים ותמרונים עם עגלה הרתומה לטרקטור. חברי ידעו גם כי יש לי יכולת מוכחת בנסיעה ברוורס עם יותר מעגלה אחת אחרי הטרקטור, גם אם צריך להסתובב בנסיעה אחורה.
הגענו עם הקטפות והכלים לאתר, והיה טרקטור אחד, שהיה רתום לעגלת ביניים (זה דבר רחב מאד), שאליה מאחור היה רתום קומפרסור על גלגלים. (זה דבר צר מאד, עם ייצול קצר ביותר).
נתבקשתי להכניס את הקומפרסור ברוורס אל תוך הסככה, בעודו מחובר לעגלה, כדי לחסוך לנו את ההתרה שלו ורתימה מחדש.
התיישבתי על הכסא של הטרקטור, כוונתי את שלשת החלקים (טקרטור-עגלה-קומפרסור) לעמדת מוצא נוחה, והתחלתי בנסיעה לאחור, כאשר אני מכוון את עצמי ע"י צפייה דרך דפנות הרשת של העגלה - אל הקומפרסור הקטן ששם בסוף.
בתוך 2 דקות הקומפרסור עמד במקומו לשביעות רצון כלם.
אני ב"צניעותי" הרבה, ובשמחתי על ההצלחה היפה, קופץ מהכסא של הטרקטור לקרקע.
בתוך שתי שניות, שומעים כלם רעש אדיר מכוון הגג של הסככה.
עגלת הביניים, שגובהה משהו כמו 4-5 מטר, רתומה לטרקטור שמשולב לרוורס, נסעה לאחור ופצפצה את גג האסבסט של הסככה, לבושתו של ה"שוויצר"...שלא טרח להוציא לניוטרל.
שכחתי לציין שמקצועי הרשמי כיום קשור לתחום הבטיחות... (מקווה שהשתפרתי) :oops:
עד כאן אבא שלי -אני מכחיש כל קשר לגנים.....
באגי -חיפושית עם מנוע סובארו
היו לי 2 מנועים ורציתי להרכיב מהם 1 שעובד
אז השתמשתי בצילינדרים של מנוע אחד ובראשים של השני..
הייתי צעיר ולא מבין כל כך אז סגרתי את ראש המנוע (מנוע בוקסר) עם מלא מלא סיליקון!!
טוב מרכיב סעפות ממלא מים מנסה להניע שום דבר..
אחי עבר בסביבה קראתי לו שיבוא לתת סטרטר ואני במקביל כבר פירקתי פלאג בצילינדר אחד
הפרצוץ שלי מול החור של הפלאג בעוד שאחי הקטן נותן סטרטר
קיבלתי שפריץ של מים לתוך העין והפרצוף בלחץ אדיר עפתי אחורה נפלתי מארגז כלים שהיה מאחוריי ודפקתי את הראש במדרכה וכל זה ואחי עדיין עם היד על הסטרטר משפריץ עליי עוד מים!!! טוב נו לפחות ידעתי אחרי המקרה שיש אחלה קומפרסיה במנוע
מאיר רוטברג
09-01-05, 09:38
קראתי את השרשור מהתחלה על מנת לפתוח שבוע עבודה עם צחוקים
זה היה בגיל 15 לערך לחבר שלי היה קטנוע JAWA סמ"ק 50 .הוא החליט לנקות את מיכל הדלק
כי היו לו הרבה סתימות דלק.הוא רוקן את המיכל ולאחר מכן רצה לבדוק אם המיכל ריק ואילו מממשקעים יש בו.....נחשו מה עשה? הרי אנו באדיוט נולד...
לקח מצית (אני נזכר ומת מצחוק...חחחחחחחח) ..קרב למיכל ופתאום בוםםםםםםםםםם
כל הפנים שלו השחירו והשיער שלו נשרף הוא נראה כמו כושי...שבוע שלם לא יכותי להפסיק לצחוק....
מייד לאחר המקרה חברי הטוב מלא דלק במיכל והתחיל לנסוע במשך שעות כמו משוגע במטרה שהרוח תנשוב על פניו...
אליקו..
שלומי:
לא יכולתי למצוא תזמון יותר טוב לקרוא את זה - http://www.geocities.com/shlomadi/paper.jpg
מדובר בשיר אירי ידוע (ביצוע שאני מכיר הוא של ה- dubliners). שמו The Sick Note או Paddy's Sick Note
הנה לינק למילות השיר:
http://www.vincentpeters.nl/triskelle/lyrics/sicknote.php?index=080.010.060.060
מסתבר שפראירים הם לא היחידים שלא מתים :wink:
פעם הבאה לפני שאתה עושה כאלה דברים שים מצלמת וידאו על רקורד שגם אנחנו נוכל לצחוק .
צביקה קרבורטור
19-06-06, 00:38
טוב, אני לא אלאה במילים (ככה כותבים? אני הרי טוען לכתר האידיוט)....
מקרה שקרה, בערך כמה שעות אחרי שקראתי ונקרעתי מצחוק מהשרשור הזה, עירא אתה מלך.
קניתי קיט שיפוץ קרבורטור במטרה למנוע גימגומים של המנוע בסרק....
תו"כ הנחיה טלפונית מהמסוקס (אולי זו הבעיה ? :lol: ) אני מתחיל, מפרק קרבורטור, מקפיד לשים בד על הסעפת יניקה, חס ושלום, שלא יפול משהו לתוך המנוע...
ממשיך להנאתי ומשפץ, מחליף, מנקה ובעיקר מסריח הרבה מבנזין, (עזבו שאיכשהו הצלחתי לרסס את עצמי עם פיסטולט מלא בנזין). :lol:
מרכיב הכל בחזרה, מניע, כלום. השעה 12 בלילה, הלחץ גובר, הולכים לישון.
מגלים את הבעיה (המחט של כניסת הדלק היה מורכב הפוך).
מניעים,
הכל עובד חלק, עגול יפה, איך אמרו בפרסומת? אושר גדול. :lol:
נותנים קצת בגז, לשמוע איך הוא עובד,
בום טראח קנאק שלח פיך פך פוך,
המנוע דופק.
בדיעבד אחרי הורדת ראש,
כנראה נפל איזשהו חלק מתכתי (יש מצב שזה האום של הפילטר אוויר) לתוך המנוע. :oops:
כואב, מאוד כואב, 4000 שקל.
בלוק סדוק,
מים בבוכנות.
כבר לא אושר גדול, ובטח שכבר לא עושר גדול.
:oops: :roll: :lol:
now u be the judge
ואי כמה כתבתי.
אלי שלום רב!
ראשית אני בכנות משתתף בצערך!
מקווה שידידי חנן גפולוג קרא זאת, ויבין סוף סוף מה ההבדל בין ההובי להיות יצירתי ולעשות עבודה מקצועית לבד, ולא לתת לבעל מקצוע אחר, בעל ניסיון ומיומנות לעשות זאת, לבין הנזק הגדול והבלתי הפיך, שעלול לקרות, בטוחני שכל אחד חושב שהוא מסוגל לקחת את הסיכון עליו, ראה נהגים בכביש,
ההבדל ששם שפוגע בחיי אדם, חוסר שיקול דעת והחלטה שגוייה של רגע, וכאן במקרה שצוטט, הדבר מתבטא בכיס, וזה בוודאי כואב מאוד, ומכאן כולי תקווה שתלמד לקח לעתיד, ותתנחם בזאת שהזהרת אחרים!
בברכה
צביקה
חנן-ג'יפולוג
19-06-06, 00:47
צביקה, לא רק קראתי, אלא גם דיברתי עם אלי בזמן אמת כשהוא שקל מה לעשות עם החלפת המנוע.
בהחלט בעסה. אבל זה חלק מהעסק. ועדיין, עם כל הנזק, את שכר הלימוד שיש לאלי, אין ל99 אחוז מהלקוחות שלך. את שכר הלימוד הזה אי אפשר לכמת בכסף, וגם אם היה אפשר, הרי שלאורך חייו, אלי יחזיר אותו בריבית דריבית.
אגב, באחת מהכתבות הראשונות שלי על עבודה עצמאית על רכב, תיארתי איך פוצצתי מנוע על ידי טעות בעבודה. אז מה? נראה לך שזה עצר אותי? נראה לך שבמשך עשרות השנים מאז לא החזרתי לי את העלות הזו פי עשר ואולי גם פי מאה?
בינינו, השטויות האלה קורות כנ"ל אצל בעלי מקצוע. הבעייה היא שגם אז, מי שמשלם על הנזקים זה הלקוח.
בכל מקרה, השרשור הזה הוא של אידיוטים, אז בוא נשאיר אותו לאידיוטים... בא לך לדון על עבודה עצמית והשלכותיה? בשרשור אחר, או בקרספורום.
איציק - 4X6ZH
19-06-06, 08:26
אני רואה שהשרשור גודל והתעלולים נחמדים :-D
****
לילה אחד היה יום וסדרן העבודה שולח לי למוסך מתנדב ( פעם בקיבוצים היו הרבה מתנדבים )
אני מנסה להסביר לו איך להחליף שמן בטרקטורים והוא עושה סימנים שהכל ברור :roll:
כעבור זמן מה הוא חוזר ומסמן שנגמר השמן
אני הולך מחליף חבית ... וכעבור כמה דקות אני שומע נסיונות התנעה מאד מוזרים ( טרקטור גדול מנוע 6 צלינדר )
בקיצור זה לקח לי כמה דקות להבין שהבחור הוציא את השמן סגר את הפקק
ומילא את המנוע בשמן חדש .
אבל המנוע היה מלא בשמן עד סוף מיכסה השסתומים מלא מלא :shock:
******
יש עוד סיפורים כאלה אבל בפעם אחרת .
******
דרך אגב אני לא מצאתי את סיפורי הטרקטוריסט שמשכיב כל מה שנמצא בדרכו לשדה
והמרסס שנפתח לכל רוחב הכביש ...
******
או נהג המדגרה שבבלימת חרום הפך את משטחי האפרוחים בתוך הטנדר
עצר בצומת פתח את הדלת וכל האפרוחים יצאו לטייל בצומת ( צומת עכו לפני 30 שנה :-? )
******
איציק
חנן-ג'יפולוג
19-06-06, 10:28
בלי להזכיר שמות, רק נגיד שחצי מהגנים שלי ירשתי ממנו... אני מכיר סיפור על טרקטוריסט שבחלקה שלו שקעה משאית בבוץ. נקשרה שרשרת למשאית ולטרקטור, אבל בגלל הבוץ העמוק השרשרת חוברה לנקודה השלישית הגבוהה, ולא ליצול הנמוך שהיה קבור בבוץ. נסיון משיכה ו... הגלגלים מושכים קדימה, השרשרת אחורה בנקודה גבוהה, והטרקטור הפוך על הגב. אז עוד לא היו קשתות התהפכות, אז לא ברור לי איך נולדתי... כנראה שהבוץ עזר להימלטות...
לא הצלחתי להתאפק :
בתחילת שנות השמונים ואני עוד נער עול ימים יצאנו 3 חברים לטיול פרידה בסיני, רק ג'יפ אחד, כמו שלא צריך ! הטיול יפה היה והחיים ניראו מבטיחים עד ששמענו נקישות לא נעימות מכיוון הרדיאטור, בדיקה זריזה גילתה שמשום מה 2 כנפיים נוגעות ונוקשות במיכסה מגן. איך קרה ? לא ברור לי. בהתייעצות רבתי שנערכה שם בהשראתי הוחלט שהכי פשוט זה להוריד את הכנפיים הסוררות ! ! ! וכך היה ! ולהזכירכם שאנחנו במדבר סיני, אוגוסט, לבד ורחוק מכל גמל וקרוב לכל עקרב. ממשיכים לנוע והנקישות מתחדשות, ואז בפרץ של מחשבה בהירה החלטתי שמורידים גם את 2 הכנפיים הנוקשות, ונוסעים בשקט ושלווה, וכך היה, הכנפיים הורדו, הג'יפ המשיך לנסוע והתחיל לרתוח, אף אחד לא חשב שאולי בכל זאת כדאי להרכיב את הכנפיים, והפרטייה ממשיכה. הגענו לבאר- שבע בקפיצות של 200 מטר כל פעם ועצירה כדי לצנן את המנוע. במושב הוברר שכל הבלוק ניסדק ובעצם נישבר לחצי, כולל כל מה שמחובר אליו, והג'יפ עבר למשחטה כשרה.
טיול נהדר !
צ'ולו - לקח לי כמה שניות להבין על מה אתה מדבר, אבל כשקלטתי :mrgreen: שיחקת אותה, טמטום ברמה עולמית, טמטום עמוק ועם זאת מעודן - להוריד את הכנפיים של המאוורר אחת אחת... ענק :mrgreen:
אני רואה שהשרשור גודל והתעלולים נחמדים :-D
.
אבל המנוע היה מלא בשמן עד סוף מיכסה השסתומים מלא מלא :shock:
******
איציק
איציק, גם אצלכם היו מתנדבים מאנגליה? ;-)
אני כבר רבע שעה מנסה להירגע...
אז ניצחתי ?
לא בטוח שניצחת,גם אם כן ,לא בטוח שיש בזה כבוד כל שהוא,בכל אופן קם מתחרה
רציני לניר ועירא.
צריך להוסיף את צ'ולו לטבלת ההצבעות.
יובל48
אתה מקנא ! וגם אם תשתדל ממש חזק לא תגיע לרמות הטיפשות שלנו ! קול הקינאה מבעבע מגרונך !
היי
היות ואני אוהב תחרויות מכל מין, נסיתי לדלות מזכרוני מעשה טפשות ששוה התיחסות.
לאחר מאמצים לא קלים, הצלחתי.
לא יודע אם טפשות זו ההגדרה הקולעת לארוע, או דווקא שלומיאליות. מה שבטוח
לא היתה בו חכמה יתרה, לשון המעטה.
ומעשה שהיה, כך היה.
בטיול שגרתי, בחורף, לאורך הירקון, נתקלתי בגבעונת שהרכב "התישב" עליה.
בסקירה מהירה התברר לי שהחילוץ המהיר ביותר והפשוט ביותר יהיה בעזרת
"כרית אויר". הכרית הונחה בחלקו האחורי של הרכב, הצינור הוצמד לאגזוז, הרכב
התרומם יפה בחלקו האחורי ו......התנתק מהגבעונת והחל נוסע בירידה, לעבר ואדי
צדדי. לרגע חשבתי שזהו זה, "הלך" הרכב. אך, כנראה, הפורסטר נאמן לבעליו.
ירד לכוון הואדי, עבר אותו, עלה לעבר גדתו השניה. ואז, כמטוטלת, ירד ועלה עד
שנרגע. למזלי, ללא כל נזק.
אז מה הדרוג ?
מועמד רציני?
הגיל 17 ומשהו לפני גיוס,
הרכב CJ5 יצור 1976 ,6 צילנדר.{נמכר בגיוס,אין שכל אין דאגות.}
טיול בקניון האדום צפונית לאילת,שני חברים ברכב,מתלהבים ונותנים בגז.
הופ קפיצה ,מצבר שאינו מחוזק כראוי עף, דואה,מרחף..לכיון הדיסטרובוטור.בום נקישה קלה !
והרכב דמם.למה ?
בקיצור שני ילדים מפגרים שלא יודעים כלום מהחיים שלהם,
מגרדים בראש,קצת חם אין הרבה מים הרי זה די קרוב לאילת..
אין כלי נוסף,ומה לעשות עידן הסלולרי עדיין לא ידוע ,
השנה 1984
הולכים על העקבות לכוון אילת ברגל כן כן ברגל.פתאום רואים על השביל
חתיכה שחורה חצי עגולה שבורה שאינה שייכת אפס למדבר.
ממשיכים ללכת ומוצאים חתיכה נוספת.
1+1=סביבון
במיקרה{בתיה עוזיאל וכו}יש עמנו סרט דביק ,שני ליפופים והסביבון שלם.
עבודת הרכבה מסובכת לצמד מפגרים.
ומגעגעים לכיוון אילת,מזל שיש ירידות בדרך .עד חנות חלפים.וזהו.
מסקנה :מצבר מעגנים היטב!
מעשה אמיתי שהיה.
חברים בחברה להגנת הטבע,גיל 15-16,
טיול ליד שדה בוקר עם גיפ ארוך פתוח ,זוג ספסלים אורכיים מאחור.
הגענו לאיזה מקום ליד שדה בוקר אינני זוכר בדיוק היכן ,המדריך ירד להסברים,מאחורי הרכב,אנו כ4 ילדים מאחור פתאום המדריך מתחיל להתרחק.
לפנינו מצוק חמוד עם תהום,
הגיפ מתחיל להתדרדר,פתאום מצאתי את עצמי יושב במושב הנהג ובולם הרכב.
התרגשות קלה מהסיטיואציה,והכל חוזר לשגרה.
אמת סלה!
לדעתי זה פשוט פשע והייתם צריכים לתבוע את המדריך. רק במזל ניצלתם.
היי
אולי לא שמת לב, כאן (בשרשור) מדובר על (מעשים) אדיוטים.
אוחז ג'בקות
01-09-06, 23:04
אמנם זאת לא עבודה שלי אבל הנה שאריות מסופה צבאית שנשרפה עקב קצר במערכת 24V.
הנהג שכח לקחת מטפה אבל זכר להעמיס תחמושת.
http://www.jeepolog.com/forums/attachment.php?attachmentid=2023&stc=1
http://www.jeepolog.com/forums/attachment.php?attachmentid=2024&stc=1
http://www.jeepolog.com/forums/attachment.php?attachmentid=2025&stc=1
טוב, זה קצת ארוך ..
חבר שלי ואני החלטנו לעשות מנוע לטרקטורון .
מרב התלהבות שהצלחנו לסיים את העבודה ולא נשארו ברגים עודפים (מה שבדרך כלל קורה לנו בפרוייקטים מסוג זה) - מיהרנו להניע כשיש רק מנוע, שלדה ומיכל דלק.
יש לציין כי לא היה סטרטר ומאד קשה להניע עם החוט משיכה אבל זה לא עוצר בעדנו ואנחנו מתחילים למשוך.. כל 15 משיכות מחליפים (זה מאד מעייף) . אחרי כמה החלפות כאלה כאשר המנוע מסרב להתעורר לחיים, החלטנו לעצור ולבדוק מה קרה -
כובע פלאג לא חובר ..
ממשיכים .. כל 15 משיכות מחליפים והנבלה לא מניע .. אחרי כמה דקות החלטנו שוב לעצור (האמת כל כך התעייפנו אז זה די התבקש) , מחפשים את הבעיה .. ומוצאים ! -
ברז דלק סגור ..
פותחים וממשיכים .. מיותר לציין שהוא שוב לא הניע .. עוצרים שוב ומגלים -
ברז דלק פתוח .. אבל הצינורית דלק לא חוברה ..
צוחקים על עצמנו .. נשבעים לא לספר לאף אחד על התקריות המפדחות וממשיכים במשיכות של החוט .. אבל הנבלה לא מניע .. הפעם לא מוותרים ! כל כמה משיכות מחליפים ואחרי כמה מאות משיכות נכנענו .. מגרדים קצת בראש, מעיפים מבט חוזר, עד שמצאנו !!! -
הסוויץ' היה סגור ...
פתחנו - משיכה אחת והניע ..
עד היום (כבר מעל שנה) נמנענו מלספר .. אבל לאור תצוגת האדיוטים היינו חייבים
באותו עניין - לא ג'יפ ...
אבל ביליתי פעם יום שלם בקפיצות ( מאות קפיצות, עצבים, דמעות ומבחן אחד שלא הגעתי אליו ) על קיק של ג'אוה - שלא הניע...
הכפתור מדומם היה סגור.
בג'יפים אני לא עשיתי עדיין פאדיחה.
GodsFather
16-11-06, 02:31
טוב נו...גם אני...
רציתי ליישר את ההגה ברכב... מוריד מכסה צפצפה , רואה בורג - פותח הבורג , מנסה למשוך...
מושך פעם , מושך פעמיים ...לא הולך...
תופס קריזה... מתיישב יפה בכיסא נהג - שתי ידיים על ההגה מאוגרפות ואוחזות כמו דבק, מושך כמו שלא משכתי לעולם - בום! כוכבים בעיניים - ההגה בתוך האף - דימום ושבר....
העיקר שההגה חזר למקום והוא ישר עכשיו...על האף אני עדיין עובד...
עודד זנטון
27-03-07, 17:14
היתי ילד שאיכשהוא מצא עצמו עובד בגיל צעיר מדי כפקח בסיירת הירוקה.
אפשר להפסיק לספר פה כי הסיטואציה של ילד בן 23 עם סופה ודלק על חשבון משלם המיסים מסבירה את כל מה שצריך...
בכל מקרה, שבת נחמדה. אני עולה צפונה ואוסף חבר לטיול רגוע בכרמל.
עוברים בטירה, קונים בשר ויין טוב, יורדים לשטח ומתחילים לטפס על כל מה שלא זז.באחת העליות, ולא ה"עצבנית" ביותר, בדיוק אחרי עיקול קצר בצורת Z, הסופה הירוקה והחזקה לא רוצה לטפס.
מי לא יודע שמקום של כבוד שמור להילוך ראשון ביחס נמוך בסופה.
בערך הכי חזק שרכב סדרתי יודע לתת.
אז משלבים ו.. לא לוקח!
הרבה סולר נשרף עד שהבנתי שכדאי לבדוק למה הג'יפ לא עולה.
ירדתי מהרכב ו-אין צלב ימני קידמי!
פקח סיירת לא צריך חלקי חילוף ברכב, הוא עובר הכל גם עם טנדר סוברו, בטח עם סופה..
חשבתי, נתדרדר קצת אחורה ונבוא בתנופה כי הרי "על העדר אחיזה מפצים בתנופה".
התדרדרתי וישבתי עם הדיפרנציאל האחורי על גדם עץ.
בשלב זה כבר הבנתי שכדאי להתחיל להשתמש במנגל..
כשחבר שלי עבד על המנגל, אני היתי עסוק נואשות בבניה שלא היתה מבישת את אבותינו במצריים, בניה שידעה גם לעוף.
מרים את הסופה על הי ליפט דנדש שקניתי בלי מושג ירוק על איך משתמשים בו, בונה יופי של ערימה ואז מוריד את הג'יפ כדי לגלות שטיפל'ה גז מעיף אותה לאלף עזזלים.
וכך עובר המון זמן בבניה ופירוק של ערימות אבן.
בין לבין, כדי לשמור על המורל, נוגסים קצת בבשר שכנראה שהיה שייך לאיזה חמור שהזדקן בנחת בפרברי טירה. (מנסיוני הרב עם פרות, הוא לא היה בן משפחה שלהן).
לאחר עשרות פרמידות, הגיע הרגע בו הצלחתי.
הורדתי את הסופה על ערימה ענקית שבנה אדם מיואש ונתתי חזק, אבל ממש, בגז.
עם המון עליצות, הבחנתי כי עליתי מעל המכשול ואפשר ליסוע, אבל למה לא זזים? ומה הרעש הזה לעזזל?
יורדים מהג'יפ ורואים שנישברה הנבה, כרגע, מה שקושר בין הנבה לרכב זה צינורית הברקס בלבד, הגלגל שוכב בנחת על העפר והסופה הופכת לנכה.
פקח כמוני לא יאמר נואש.
בלחיצת מירס הערתי מהשנ"צ של שבת את ראש הצוות שלי שהפגין איפוק על אף שלא כ"כ הצליח להבין מה יש לי לחפש בכרמל.
מכאן לחילוץ קצרה הדרך.
תוך שעה היתיצבו פקח רשות ופקח ממ"י לחלץ את האדיות שחיכה בסבלנות לתום חוזה העבודה שלו.
ניגררתי על הגדם עד למקום בו יכול גרר להגיע וברחתי מהבושה הביתה.
סה"כ זמן מהתקיעה עד לגרר- 10 שעות
עודד
פרס דארוין:
הפרס מוענק מידי שנה לאחר סינון קפדני של המועמדים.
שמור לאנשים שהצליחו להרוג את עצמם בדרך המטומטמת ביותר שאפשר, וכך הצילו את המין האנושי מהמשך העברת הגנים שלהם,
(ושמרו את הטמטום הנותר לפוליטיקאים).
נדמה לי ש (שאריות) החבר'ה שפוצצו ביריה מטען נפץ ענק, ממרחק 3 מטר, כדי להוריד קן צרעות בגג, זכו בפרס של 96'.
איך כמעט שרפתי את הרכב.
היום בנסיעה הביתה מהעבודה אני לפתע שומע רעשים מוזרים מאחורי ולפתע פורץ עשן ממכסה המנוע וגם מאחורי בירכתי הרכב. החניתי מיד בצד הרכב ורצתי מהר לכבות את האש. בתחילה חשבתי שהמצבר עלה באש. בדיעבד מתברר שבעל הרכב הקודם עשה שימוש בכננת ניידת ולצורך כך מתח כבל לאורך הרכב עד לאחורי הרכב שם הוא כיסה את נעל הכבל בפנימית גומי והניח אותה שם.כשסידרתי את הרכב הנחתי מעליו ג'ק בקבוק שגרם לכיסוי להיקרע ולקצר עם גוף הרכב.
הדבר בכי אידיוטי הוא שהכבל היה מחובר ישירות למצבר ללא פיוז. לאחר שכיביתי את האש בשני המוקדים (לא להיבהל לא נשרף שום דבר-כלומר לא בדיוק שום דבר אבל את זה גילית רק בהמשך) ניתקתי את הכבל הזה מהמצבר והתכוננתי להמשך נסיעה. אני מניע משלב להילוך אך הרכב בקושי זז. המנוע מגיב כרגיל אבל נראה שבלם היד משוך-אני בודק אך לא-בלם היד לא משוך אך הרכב מתקשה ליסוע ומלווה בתחושה של בלימה חדשה.
בלית ברירה הרמתי את הסרן האחורי וגיליתי שגלגל אחד אכן ננעל-ועכשיו החידה-איך זה קרה ומה הקשר לקצר?
תשובה בהמשך.
כבל כננת לא יכול להיות מחובר עם פיוז למצבר, אין פיוז, רגיל, שיעמוד בזרם שהכננת דורשת. בגלל זה חובה למגן את הכבלי חשמל של הכננת כמה שיותר ולבדוק שהסביבה שבה הם עוברים לא עויינת (דברים חדים, כבדים וכדומה).
אצלי התקנתי ברז למינוס ואמנם חיברתי את הכננת למינוס הזה אבל בתכל'ס אני מודע שיש מצב שהכננת תשרוף לי את הברז. לכן בזמן תחרות או כשאני יודע שיש צורך בעבודת כננת מאומצת, אני מנתק ומחבר ישירות למצבר (יש לי מצבר ייעודי בנוסף למצבר הרגיל).
בלית ברירה הרמתי את הסרן האחורי וגיליתי שגלגל אחד אכן ננעל-ועכשיו החידה-איך זה קרה ומה הקשר לקצר?
תשובה בהמשך.
נראה כאילו "ריתכת" את הבלמים או חלק מהם ע"י הקצר..
איציק - 4X6ZH
02-07-07, 09:27
תבדוק שכבל בלם היד הוא לא זה שקיצר .
במידה וזה כבל בלם היד פרק את כל המערכת לבדיקה יסודית .
****
איציק
איציק צודק-קצר נוצר גם כתוצאה מהכבל בלם יד. פירקתי את המערכת-חלק מציפוי הכבל הותך וגרם לנעילה של הגלגל.היום יותקן כבל חדש.
איציק - 4X6ZH
02-07-07, 10:44
וזאת התשובה לכל אלה שמחברים חיבור מינוס ( - ) איפה שיש בורג מתאים . :roll: ( פנס מאחורשיהיה אור )
וזה ההסבר לכל הכבלים המחוברים בין גוף הרכב לממסרה . או בין גוף המנוע לגוף הרכב .
הכבלים האלה תפקידם לאפשר השוואת פוטנציאלים בין חלקי הרכב .
לא ברור מה בדיוק נקודת הקצר אצלך .
אבל ברור שיש ברכב שלך חלקים שהם לא בדיוק מינוס ( - ) חשמלי ביחס למצבר הרכב .
בדוק חיבורים \ נקה חיבורים \ חזק חיבורי מינוס כללי ברכב .
ומי שמעביר חיבור פלוס ( + ) מהמצבר לחלק האחורי של הרכב . כדאי להכניס לצינור מגן
להוסיף פיוז ובמקרה של כננת להוסיף מפסק ( כמו של משאית ) המאפשר ניתוק החיבור כל עוד לא משתמשים בו .
*****
הפעם זה נגמר בנזק " סביר " .
לפעמים זה פשוט שורף את כל צמות החשמל של הרכב .
*****
איציק
היה חיבור מינוס מצויין לגוף הרכב אבל כתוצאה מהקצר הוא פשוט הותך (זה מה שגרם לעסק להידלק).
לאחר שהוא נותק הקצר עבר דרך הכבל.
itay-rover
07-07-07, 11:25
מעשה שהיה כך היה.
השנה:1997 חורף
רכב:ג'יפ וויליס CJ3A חודשים ספורים לאחר תום השיפוץ ובכפיפה אחת,חודשים ספורים אחרי קבלת הרישיון ומכאן שגם ניסיון בג'יפאות דל.....צריך לציין שבשנה וחצי שלפני כן רכשתי ניסיון רב בנסיעה(ויש אשר יאמרו שקיעה......עם טרקטור).
אנשי הצוות:אנוכי-נהג(בואו נגדיר שהייתי מאחורי ההגה) לידי חבר פורום מפוקפק העונה לכינוי yschainer ומאחור חבר נוסף מפוקפק מכולנו.
איזור האירוע:שטח בבניה בין רעננה להרצליה.
שעה:22:33 (שעה מאוחרת לכל הדיעות לילדים כמונו)
תיאור האירוע:
כפי שציינתי,האיזור המדובר היה אתר בניה שכיום שוכנים שם בתים או איזה מרכז קהילתי,אתר בניה-מגרש משחקים מבחינתינו.
שבועיים לפני האירוע חבר מבוגר אך צעיר ברוחו(ומורה רוחני בג'יפאות דאז עבורינו) הראה לנו איזו עליה נחמדה במקום המתואר.מדובר על מדרון משופע בזווית תלולה(לא יודע כמה) בגובה של כ שש מטרים שבראשו מישור רחב המאפשר סיבוב הרכב לאחר העליה ומשם באותה הדרך לירידה.
נחמד,קליל אבל מרשים,אני מניח שהיום לא הייתי מתרגש מזה יותר מידי כמו שהיה דאז.
במשך כשבועיים לאחר שנחשפתי למקום,הייתי לוקח חברים למקום עולה יורד ומתלהב מביצועי הג'יפ.
יום אחד היה לילה.
לילה גשום קצת לזיכרוני.נסענו אני והצוות המתואר למעלה לשתות בירה בפארק רעננה(זו הייתה התוכנית)"איתרע מזלנו" ובטעות עברנו חיד המקום הנ"ל.מה לא נעלה להגיד שלום?ברור שנעלה אנחנו מפגרים בני 18 עם ג'יפ....כזכור,וזו עובדה חשובה,מדובר באתר בניה פעיל.....עלינו והכל היה סבבה וצחוקים ומה לא,אממה,זכור לי שבראש המעלה אני ממלמל לאדון שיינר "משהוא כאן לא בסדר".....מסתבר(בדיעבד כמובן.....)שטרקטורים "גילחו"את כל המישור שבהמשך המעלה ואנחנו עולים לשמחתינו ןלטימטומי במעלה מישור משופע שתהום בגובה של כשש מטרים למרגלותיו,בדיוק כמו השאלות בפיסיקה על בולים במעלה מדרון משופע....
זכור לי שהנפילה לא הייתה חופשית לגמרי,היה איזה חיכוך מסויים עם הקרקע,הטמבון הקידמי פגע ברצפה ושימש כציר והג'יפ כמו צב מסכן,התהפך על גבו.......זכור לי גם שהמנוע המשיך לעבוד ומיהרתי לכבות אותו כדי שלא תיווצר נעילה הידראולית והוא אכן לא ניזוק,וגם זכור לי שבאופן פתטי התחלתי לזרוק חול על הג'יפ שלא ידלק........
אחרי כעשר דקות של הלם,הפכנו ביד את הג'יפ על גלגליו והזעקנו חבר נוסף שיקח אותי הביתה להביא את הטרקטור לגרור את הג'יפ.
למזלינו(או לא....)לא קרה כלום לאף אחד ועבודות הטופסנות והיציקות טרם החלו בתחתית המעלה(המקום אליו נפלנו) וכמובן שקשת ההתהפכות הצילה אותנו.
שבועיים של תיקוני פחחות והחלפת שימשה קידמית והג'יפ על הרגליים שוב,מחכה לפעם הבאה......מלח מים מלח מים.....
סוף כל סוף מתמודד ראוי!!!
איתי אתה גדול
מילא העלייה שלפניה הודעתי בחגיגות: "אין סיכוי שאנחנו עולים את זה בלי להתהפך אחורה".
מילא הפרצוף המופתע שלי כאשר אנחנו מסיימים את העלייה בשלום.
מילא הפרצוף הלבן של ראש הקנוניה כאשר הוא מגיע לראש העלייה וממלמל: "היה פה הר אתמול".
מילא הגלגול מגובה 6 מטרים עם ג'יפ פתוח, נחיתה על השימשה הקידמית והקשת - שהצילו את חיינו.
מילא העובדה שאחרי שזחלנו החוצה "האינטיליגנט" זוחל חזרה פנימה כדי לדומם את המנוע.
מילא שהוא זורק חול על הרכב ההפוך (אני חושב שזה נראה יותר כמו ג'וק מת מאשר צב) כדי שלא ידלק.
אבל הדבר שהכי הטריד את ידידי משכבר הימים, הדבר שהוא מלמל ללא הרף כשעה לאחר האירוע כאשר הרכב כבר עמד בחניה לאחר גרירה לילית עם פרגסון ישן והתחמקות מניידת משטרה:
"אבא שלי יהרוג אותי, אבא שלי יהרוג אותי, אבא שלי יהרוג אותי, אבא שלי יהרוג אותי, אבא שלי יהרוג אותי..."
יש אנשים שיברכו בירכת הגומל (לא אנחנו), יש אנשים שיסעו לבית החולים לבדיקות, גם אם במחלקה הפסיכיאטרית (שוב לא אנחנו) ויש אנשים שיעדיפו להקפיץ את כל העולם ואישתו באמצע הלילה לעזור להפוך, לחלץ, לגרור, להתחמק מניידת משטרה ורק לא - לצאת אידיוט מול אבא.
איתי ידידי,
אני בטוח שמחכות לנו עוד שנים רבות של מעשי שטות ואיבלות.
זכור:
In order to be Old and Wise you must first be Young and Stupid.
itay-rover
07-07-07, 18:33
יובל יקירי.
אכן,אני מרגיש אמיתות קלה במשפט,לא שאני מרגיש חכם בהרבה,אבל קצת יותר מבוגר.....
אני הרמתי את הכפפה וסיפרתי אחד מיני רבים ממעשינו המפוקפקים,הכדור עכשיו אצלך....
ואגב עירא,זוכר שדיברנו על השירשור הזה,שבימים קשים כמו אלה שעוברים עלינו עכשיו(תקופת מבחנים),אני פותח להנאתי את השרשור בשביל להנות? אז הנה אני גם לוקח חלק פעיל.המחסנית עוד מלאה.
בואו נראה...
אני אתן את הכותרות לסיפורים ואתם תחליטו מה אתם רוצים לשמוע:
1. הטרקטור ששקע בשלולית עד מושב הנהג ושלושה טוסטוסים 50 סמ"ק ש"ניסו" לחלץ אותו בגרירה.
2. הטרקטור ששקע בכביש אספלט והתיישב על הגחון.
3. הטרקטוריסט שדרס את עצמו (היו שניים בשני מיקרים נפרדים).
4. הטרקטוריסט שעצר וחברו שפגע בו מאחור - הלביש את הראדיאטור על המזלג האחורי.
5. הסוסיטה "כרמל דוקס" הוורודה שנשבר לה הציר של ההגה תוך כדי נסיעה בפרדסים.
6. חילוץ לילי של טרקטור מנחל ירקון בעזרת רצועות אנרגטיות - ערב לפני בגרות בתנ"ך.
7. ....
8. ...
9. ..
והקשר של הסיפורים הללו לג'יפים - כשאין לך רישיון או ג'יפ (לפני אי אלו שנים) - אתה לומד ושוב לומד ושוב לומד ושוב לומד את תורת השקיעה והחילוצים בעזרת כל כלי רכב זמין - כמו שאמרתי: "Young and Stupid".
והגורם המשותף לכל הסיפורים - מר איתי המכובד היה מעורב בדרך זו או אחרת בכל אחד ואחד מהם - אההה... וגם אני.
שיינר לך על זה, לפי הסדר. למרות שמהכותרת,"שקיעה בכביש אספלט" נשמע הכי מסקרן.
אז כמו שנמרוד ביקש, לפי הסדר, אנא התעזרו בסבלנות:
הטרקטור ששקע בשלולית עד מושב הנהג ושלושה טוסטוסים 50 סמ"ק ש"ניסו" לחלץ אותו בגרירה.
עוד יום חורף בשנת 96 כאשר חבורת בני 16 משועממים מחליטים כי הגיע הזמן לצאת לעוד טיול בוץ ולראות כמה נזק אפשר לעשות בכמה שפחות זמן. זה לא שהכוונה היתה להרוס וכמה שיותר מהר אבל מאחר והתוצאות מדברות בעד עצמן אז כנראה היתה משאלת נזק כל שהיא בליבו של כל אחד מחברי הקנוניה.
יוצאים מהוד השרון, 4 טוסטוסים 50 סמ"ק ופרגסון אחד לטיול בוץ. כמעט על כל אחד מהטוסטוסים רוכבים שני ג'לובים גדולים (הרבה יותר ממשקל הנשיאה המקסימלי של הצעצועים הקטנים) דבר אשר עושה את הרכיבה בבוץ הרבה יותר "מעניינת". ועל הפרגסון - "טייס הניסוי" שלנו לענייני בוץ.
אנחנו מגיעים לשטחים החקלאיים של נווה ירק ועומדים פעורי עיניים מול שלולית בגודל אגם לוך נס (ואני עד היום טוען שהיתה שם גם מפלצת, קראתי לה "פחי"). בעוד ארבעה טוסטוסים עומדים ומנסים לגבש רעיון מהיכן מקיפים את השלולית, שכן אורכה כמה עשרות מטרים ומנסיוננו, הבוץ באזור הירקון ובאזורים החקלאיים בפרט לא ידידותי למשתמש, אנחנו שומעים רעש שעטה מתקדם מאחורינו, לא עזרו הנפנופים, הצעקות וסימני העשן שהפרחנו - "טייס הניסוי" שלנו היה נחוש בדעתו לחצות את השלולית.
הספקנו לפנות את השביל רגעים בודדים לפני שזכינו לראות את החיוך הכי טיפשי שאפשר לדמיין מרוח על פרצופו של "הטייס" שלנו בעוד הוא מכלכל את צעדיו הבאים תוך כדי צליחת השלולית.
לזכותו יאמר, הוא הצליח להתקדם מספר מטרים לא מבוטל לפני שהרכב החקלאי שלו הפך לצוללת לא חקלאית בכלל. אלא מכם שהיה להם את הזכות לעבוד על כלים חקלאיים יבינו את גודל הטרגדיה כאשר אני אומר שהמים הגיעו עד למושב הנהג. "הטייס" חילץ את עצמו ושחה לחוף מבטחים בעוד אנחנו מנסים להבין מה עבר או לשם הדיון לא עבר במוחו הקודח שעה שהחליט לבדוק את כושר הציפה של הפרגוסון.
את השעות הבאות בילינו (כולנו) בשחיה סביב הכלי התקוע מובילים בולי עץ, ענפים, סלעים (נראה אתכם שוחים עם סלע), שקי יוטה ריקים, שקי יוטה מלאים תפוחי אדמה, גליל פלריג, עמוד חשמל (טיפ קטן, העץ צף) ושאר ירקות כדי למלא את תחתית האגם סביב גלגלי הטרקטור המסכן.
נראה לכם שזה עזר?
אז זהו... שלא.
ומה אם נשתמש ברעיון הגאוני שבו נקשור 4 טוסטוסים עם חבל למשקולת הזו שנקראת טרקטור ונמשוך ממש חזק... אם זכרוני אינו מטעני, גם ל-willy couoty זה לא עבד כשהוא רדף אחרי ה-road runner.
את הטרקטור הנ"ל חילצנו בסופו של דבר בעזרת תמיכתו הלא כל כך נלהבת של חקלאי מקומי שהסכים להסתכן בשקיעה עצמית ומשך את הפרגסון שלנו עם פרגסון אחר.
אבל כאן רק מתחילה הסאגה.
הטרקטור ששקע בכביש אספלט והתיישב על הגחון.
אותו "טייס ניסוי" לענייני בוץ שכיכב בסיפורנו מלווה אותי כבר שנים ארוכות, מאז ששיחקנו יחדיו בארגז החול בגן (לא זכורים לי חילוצים דרמטיים מהתקופה הנ"ל אבל אולי אני מדחיק) אנחנו תומכים אחד בשני בחילוצים ליליים, בעבודה על הכלים (הוויליס שלי, הוויליס שלו, ההיילקס שלי, הל"ר שלו) אבל כל פעם מחדש הוא מצליח להפתיע אותי ביציאה יצירתית ובשקיעה דרמטית וכישרונית שמעמידה את מעלליינו עד כה בפרספקטיבה חדשה.
אותו חורף 96, מסיימים את הלימודים (בתיכון) בשעת צהריים מוקדמת ו"טייסנו" האמיץ עושה דרכו הביתה על גבי אותו פרגוסון אציל. תוך כדי נסיעה הוא מזהה שתי חביות עומדות בשני צידי הכביש (כנראה עבודות מע"צ). אני לא חושב שהוא התלבט יותר מידי אם לעבור באמצע או לא, האם יש מקום או לא או בכלל האם זה בכלל בכיוון שלו או שהוא צריך לנסוע למקום אחר.
מיותר להדגיש שהיו חסרים בערך 5 ס"מ מכל צד כדי שהפרגסון יעבור בלי פגע, מה שלא מיותר לספר הוא שהחביות היו מלאות חול - כל מה שיש לי להגיד זה שהוא הצליח לעבור בלי יותר מידי נזק - "טייס" או לא "טייס".
איך זה קשור לשקיעה על אספלט? שקענו בשדות חקלאיים, שקענו במימי הירקון, שקענו בחולות, התיישבנו על תלוליות, נתקענו בעליות ואפילו בירידות אבל...
עוד יום חורף (מוטיב חוזר), "טייסנו" האמיץ שוב בדרך חזרה מהלימודים לביתו, עוצר בצומת מתומרר ו... האספלט מתבקע מתחת לגלגליו (שוב אנחנו עם אותו פרגסון שלא מאכזב) והכלי צונח במקום. החבר שעבר והציע לחלץ בגרירה עם הסוזוקי סוויפט זו רק אנקדוטה משעשעת. חברי האמיץ זכה באותו היום בתואר הבלתי ניתן לערעור - "שקען מקצועי" - בעל יכולת שקיעה במקומות בלתי שקיעים בעליל.
הטרקטוריסט שדרס את עצמו (היו שניים בשני מיקרים נפרדים).
זוכרים את אותו חקלאי נחמד שעזר לנו בחילוץ מאגם לוך נס? יפה. אז גם טוב יצא מזה, חבר משותף שלי ושל "הטייס" הגיע לגיל 16 ופנה להוריו בתחינה נרגשת: "אנא קנו לי טוסטוס", והם: "לא יקום ולא יהיה, זה כלי מסוכן, מקסימום תקבל טרקטור". הפשרה נתקבלה והבחור החל לרכב על... פרגסון (שוב המוטיב החוזר). "הטייס" שלנו תמך בבחור מוראלית, רוחנית ומכאנית. הטרקטור עבר שיפוץ נרחב שתיאורו יכול למלא מספר עמודים וכך נולד צמד הליצנים: "פחי ופחי". ימים מאושרים תחת השמש והגשם עברו על החברים שטיילו, שקעו, חילצו ושקעו שוב.
אותו חבר שנקרא לו לשם הסיפור נימיX גם כן התנייד מביתו ללימודים וחזרה על גבי 4 הגלגלים שנקראו טרקטור. באחד הימים, בעודו שם פעמיו הביתה תוך כדי חצייה של אתר בניה מלא גבעות חול הוא שם לב כי: "כמה כיף לזרוק תחת בסיבובים" (עם טרקטור). דבר אחד הוביל לשני ואז לשלישי וגם לרביעי, באחד הסיבובים ההגה קפץ חזרה - אחרי הכל זהו לא הגה כח - והטיל את גופו של נימיX מהכלי.
לא לפני שרגלו נתפסה בין ידיות ההילוכים וגופו נתלה הפוך מהכלי תוך כדי נסיעה. הפרגסון האמיץ ממשיך לנוע, ידית הגז (שלא חוזרת למקומה עצמאית) משוכה למלוא העוצמה ומחוץ להישג ידו של האומלל, מדומם המנוע נמצא בצידו השני של הכלי (גם כן מחוץ להישג יד) ונימיX שלנו אוחז בכל כוחו כדי לא ליפול מהכלי תחת גלגליו. הפרגוסון האמיץ הגיע לבסוף לתלולית חול אשר לא היה בכוחו לעלות בהילוך גבוה. הכלי נחנק, נשנק ונכבה.
לא לפני שהתיישב על רגלו של נימיX עם הגחון הכבד שלו.
כשהגעתי למקום הרעיון הראשון היה לעלות על הכלי ולשחררו ברברס לטובת חילוצו של נימיX, שמתי רגל על הכלי, שמעתי את צרחות הכאב של חברי והפנתי את מאמצי ומאמציי חבריי לחפירת נימיX מתחת לכלי הסורר.
פינוי לבית חולים, שני שברים וקביים ו... לאחר התאונה, כשפיניתי את הפרגוסון מאתר האירוע לביתו של נימיX הוא התחיל לבעור (הפרגסון, לא נימיX).
המקרה השני הרבה יותר פשוט - אם כי קצת יותר טיפשי - (מדובר בחבר אחר) - כשאתה עוצר מול השער הסגור של החצר (עם פרגוסון. נראה לי שהם מתרבים אצלנו באזור) וקופץ ממנו בכדי לפתוח את השער... אנא וודא כי השארת את הכלי בניוטרל. הקפצה של הקלאץ' בהילוך נמוך תגרום לכלי להשיג אותך לפני שרגליך יגעו בקרקע, שוב שבר ברגל כאשר הגלגל עבר עליה והפרגוסון... עבר דרך השער הסגור ונעצר על קיר הבית לאחר סיבוב קצר בחצר.
הטרקטוריסט שעצר וחברו שפגע בו מאחור - הלביש את הראדיאטור על המזלג האחורי.
אני לא חושב שיש מה להרחיב בנושא.
אחד עצר, שני לא. לראשון היה מזלג מותקן מאחור לשני היה רדיאטור בחזית (כמו לכולנו).
אז איך קורה מקרה שכזה? שוב חורף, שוב גשם, שוב "פחי ופחי" בטיול בוץ. שניהם עטופים במעילים, חרמוניות, מעילי סערה, כאפיות, משקפי אבק וכובעי גרב - זה שהם לא ראו אחד את השני זה ברור. איך הם הצליחו להניע את הידיים לטובת הנהיגה לא ממש ברור.
הסוסיטה "כרמל דוקס" הוורודה שנשבר לה הציר של ההגה תוך כדי נסיעה בפרדסים.
שוב גיל 16, שוב אין רישיון, שוב חבורה של מכונאי רכב מהוללים. שמנו את ידינו על "כרמל דוקס" וורודה עם סן-רוף - הפוטנציאל אין סופי.
עבודה של כמה ימים בהם החלפנו קלאץ', גילחנו את הבודי לחלוטין (את הדלתות הורדנו בעזרת פתיחתן ונסיעה דרכן עם טרקטור - נחשו איזה), גילוח כל המושבים למעט זה של הנהג וקיצור האגזוז מייד אחרי סעפת הפליטה.
מי שיושב ב"אין מושב" הימני צריך גם להחזיק את המצבר (או שהמצבר מחזיק אותו, אני כבר לא זוכר כל כך).
ככה למדנו לנהוג ברחבי הפרדסים של השרון.
ובאחד הימים אני מקבל טלפון: " שמע, אין לי זמן להסביר, הרכב עומד ב... תפנה אותו מהר, הייתה תאונה, אנחנו מפנים את הפצוע לבית חולים, ראינו ניידת משטרה באזור, תמהר".
בלי שאלות, מרים טלפון לחברי "הטייס" שמגיע במהרה עם הפרגסון, קושרים רצועה ומעלימים את הרכב בנבכי הפרדסים.
מסתבר...
7 חברים יצאו לדרך בים בם בום. אחד נהג, 6 יושבים בערימה על הרכב (להזכירכם אין מושבים), תוך כדי נסיעה באחד משבילי הפרדסים הרכב מתחיל לסטות לימין, הנהג מתקן לשמאל ולאחר אי אלו סיבובים מלאים של גלגל ההגה הוא מבין שכנראה משהו לא עובד (בדיעבד מצאנו את הציר השבור), הרכב פוגע חזיתית בעץ הדר ולמעט הנהג 6 חברים מצמיחים כנפיים ומרחפים להם "בעדינות" מחוץ לרכב. אחד מהמרחפים לא היה מיומן בנושא ותכנון הנחיתה שלו כשל כאשר הוא פגש עץ עם גופו ואשכול תפוזים עם פניו. תוך כדי שהם שוכבים תחת עצי ההדר ונהנים מצליל אנקות הכאב אחד מהם מזהה טרנזיט משטרתית מתקרבת. כבתרגולת קרב של לוחמי קומנדו מיומנים, הפצוע נאסף ומפונה מהאזור - לא עזר לו הבכי כי היד שלו לא אמורה לפנות לכיוון בו היא נמצאת.
הפצוע פונה לבית החולים עם פנים מנופחות ושבר בידו, כאשר נשאל מהיכן השריטות הרבות על גופו הוא הסביר כי נפל מגג של מקלט לתוך שיח קוצני וכשחבריי נשאלו על השריטות שלהם הם ענו בביטחון - מישהו היה צריך להיכנס לשיח הקוצני כדי להוציאו משם.
הטרנזיט המשטרתית נתגלתה כרכב של אחד מבני דודינו אשר טרח "להשאיל" מאיתנו את המצבר ובכך נסתיימה תקופת ה"כרמל דוקס".
חילוץ לילי של טרקטור מנחל ירקון בעזרת רצועות אנרגטיות - ערב לפני בגרות בתנ"ך.
באמת יש צורך לפרט?
רק אגיד שמקרה זה היה אחד מאותם מיקרים בו נדרשנו ללמוד ושוב ללמוד ושוב ללמוד וכנראה ששוב ללמוד שטרקטור (פרגסון) הוא לא סירה, צוללת, רכב אמפיבי או אפילו קייאק.
חלקנו הגענו לבגרות, חלקנו השלמנו ושיפרנו אותה לאחר מכן.
והלקח של כל הסיפורים הללו - ראשונים מיני רבים - מופיע בחתימתו של אחד מחברי האתר (אם אני מצטט נכון):
"יש טעויות שיותר מידי כיף לעשות אותן כדי לעשות אותן רק פעם אחת"
:cool:
יש לי שני דברים להגיד:
1. צריך להגביל את התחרות בזמן... בואו נכריז על עירא כמנצח התחרות המקורית, ונפתח סקר חדש.
2. שיינר ואיתי - מגיע לכם פרס מיוחד על מפעל חיים :grin:
תהרוג אותי אם אני מבין איך הצלחתם להשאר בחיים בתקופת התיכון שלכם. כנראה שזה סוג של כשרון. אל תמלאו פיס, חבל על הכסף. נראה לי שאת המזל שלכם גמרתם בתיכון :-)
itay-rover
20-07-07, 09:55
טוב,
רק בכדי שתידעו עם מי יש לכם עסק ומהו פרצופו(או גופו) של החבר המפוקפק שיינר.
יום נוסף היה לילה.......הפעם לילה מיוחד-ל"ג בעומר יום חגם של שורפי הדלקים......
עשינו מדורה בגבעת הכלניות,אי שם באיזור הירקון.
גבעה שהשקיפה על הפרדסים שהיו בעבר מסביב ובראשה-בריכת מים להשקיית הפרדסים.הבריכה פתוחה על מנת לקלוט מי גשמים(ולא נערים משועממים...) וגובהה כ2.5 מטרים.
באותו ערב הוקם צוות משימה לבדוק את תוכן הבריכה.-היא הייתה ריקה.
נכנסנו ויצאנו כמה חברים היה נחמד ואידיוטי.
בצוות הבדיקה היה גם ידידנו הנ"ל.
זה היה לפני גיוסו ליחידה קרבית של גיבורים ולפני שהשיל אי אלו קילוגרמים....
כולנו יצאנו בקלות יחסית מהבריכה.
תודות לנוכחות טרקטור ורצועת גרירה,הבחור כאן היום בכדי להגיב בעוד,1,2,3.....דקות לגדף ולסלף ולטעון שהוא ניכנס לבריכה כי שמע ששקעתי עם הטרקטור בתוכה.....
תהרוג אותי אם אני מבין איך הצלחתם להשאר בחיים בתקופת התיכון שלכם. כנראה שזה סוג של כשרון. אל תמלאו פיס, חבל על הכסף. נראה לי שאת המזל שלכם גמרתם בתיכון :-)
בני טיפשעשרה בסביבה חקלאית\חלקאית למחצה משועממים קלות עם ראש יצירתי זה מתכון להרבה מאד ארועים כאלו.
קח בני טיפשעשרה בסביבה חקלאית\חלקאית למחצה משועממים קלות עם ראש יצירתי שגם קרובים לשטח אש ובנוסף לגירוד מעטפת המוטורית הזמינה הם מקבלי הסמכת ס"פ עוד לפני הבגרויות..
עירא, איתי ושיינר, תודיעו לי איפה אתם מתמקמים בארוע ג'יפולוג.
הבירה עלי.
צחקתי עכשיו כמו שלא צחקתי שנים.
תודה !
עירא הוא ענק וכנ"ל החברים החקלאים מהוד השרון.כקבוצניק וחובב טרקטורים וכאחד שחולץ מטביעה בביצה ע"י טרקטור אייכר גרמני (בקונטרה על שיינר בתוך בריכת המים),אני מבטיח בהמשך להעלות כמה סיפורי מסמרי שיער מההווי החקלאי לפחות אחד מהם כולל נערה דנית יפיפה.
אבל קודם יצאתי אידיוט חם מהתנור מהיום.
כמו עירא,נסענו אתמול לנחל צין,אנחנו זה משפחתי המונה את רעייתי היקרה,בתי בת ה-6 (שהיום לאחר ביקור בחוות האנטילופות,טענה שצריך לקרוא למקום חוות האנטי"בולבול"- ולא אנטילו "פות")
ובני יונתן בן 13 עם מומנט ומנטליות של כננת.
נסענו רכב בודד,גם כי אנחנו נהנים לטייל לבד וגם הבטחון ברכב בנהג בציוד הנילווה וגם נחל צין,תמיד יעבור מישהו בטח בתקופה זו של השנה וגם לא רחוק מהכביש.
כל המסלול עבר בהנאה,למעט שאין כמעט צל להפסקות,בשלב מסויים התחלנו להיתקל בחבורות של רכבים פחות מנוסים שנתקעו על כל מעבר שולי,אני כמובן בבטחון ושחצנות מסויימת עברתי במקומות הקשים יותר והמשכנו לדרכנו,הגענו לסוף הנחל לאיזור מעבר המים האחרון (אחרי שעברנו בשלום את שלושת המדרגות בדרך עם הירידה למים ללא בעיה),יונתן ואני השתתפנו לפני חודשיים בפרויקט שיקום המעבר(שהתברר כלא מוצלח במיוחד) ולכן היינו בטוחים שנעבור בקלות,נסיון ראשון בחרתי נתיב ניסה,שקעתי מיד אך הצלחתי לחלץ לאחור,נסיון שני נתיב אחר שוב מקרה דומה,רעייתי מסמנת לי לנתיב אחר אך אני בעקשנות,נוסע לאחור ונכנס בחוזקה בסלע -(קצת נזק בטמבון ובמתקן הגלגל לא משהו שאי אפשר לתקן),למרות מבטיה הזועמים של רעייתי שוב אני בוחר נתיב אחר,וישר נפל לבור מים מעל גובה הפנסים-מזל שיש שנורקל,הפעם לא יכולתי לזוז מילמטר.בשלב הזה לרעייתי יצא עשן שחור מהאוזניים אבל עדיין התאפקה,וכאיש שקורא הרבה היסטוריה ויודע מה קורא כשלגרמנים מתחיל לצאת עשן מהאוזניים,הבנתי שכדאי שאתחיל להתנהג יפה.
לשמחתי תוך 5 דקות היגעו ממולנו חבורה הזויה של צעירים וצעירות מסטולים לגמרי,עם סוברבן,לנד קורזר,ודי מקס,כשהבחורות עם בגדי ים קטנטנים יושבות על הגגות ושרות (לא הסתכלתי יותר מידי משום שגם כך הייתי על הכוונת),בדרך כלל כשאני רואה חברה נוסעים כך בשטח אני מחרף ומגדף(הפעם הסתפקתי להמליץ להם על דרך חלופית למכתש הקטן,מאחר שבנהיגה בצורה כזו עם חוסר הנסיון שלהם בשטח היו מסתבכים),הפעם הם נחלצו לעזרתי,צללתי מיד וחיברתי רצועות ושאקלים ובכמה נסיונות הייתי בחוץ (אני מניח שאם הייתי משחרר את בלם היד,היינו יוצאים בנסיון הראשון) לכל מחיאות כפיים וצרחות של הקהל.
חשבתי שפה זה נגמר,יצאנו לכביש מצאנו עץ עם צל כמה מאות מטר מימין לכביש ועצרנו להפסקת קפה,
לאחר ההפסקה,הרכב מניע אך מגמגם ונכבה וההבחנה לא מגיע דלק למנוע,אני מנסה למצוא פיוז שרוף ובודק מערכת שהותקנה לא מזמן למניעת גניבות,אין כאן מה להאריך חוץ משאספר שנגררתי ע"י הפקח האזורי לכביש הראשי (תודה להראל) וביצעתי אילתור עם חוטי חשמל (באיזה שהוא שלב שחשבתי שאני יותר חכם מהחשמלאי שלי-גם התחיל לצאת עשן מכל מיני מקומות) והצלחנו לצאת לדרכנו והיום חזרנו הביתה,אבל הסיפור עדיין לא נגמר.פרקנו את הרכב,אני וה"כננת",פירקתי את הגלגל הרזרבי והנחתי את מפתח הגלגלים תלוי ברישול על הסולם,רעייתי שעדיין "חמה" עליי,הגיעה לפרוק משהו מהמגירה,כמובן שהמפתח צנח על על האצבע ברגל,כרגע היא עם קרח בבית ואני בחוץ (אינטרנט אלחוטי).
נשאלת השאלה,כמה זמן לחכות בחוץ?
דרור הראל
נשאלת השאלה,כמה זמן לחכות בחוץ?
דרור הראל
עד יעבור זעם.
עם אישה פולניה (גרמניה, כתבת? זה אותו דבר) - "עד יעבור זעם" שזה בגימטריה 479, כלומר - 479 דקות, שזה באופן די עגול - 8 שעות...:D
הסתבכת.....
תכין שק שינה.. ותיקפוץ לישון אצל חבר קרוב..
בבוקר תחזור לשק"ש, חזור הבייתה "חולה"... אין כמו רגשות אשמה אצל פולניים כדיי למרק כל חטא..
יאללה הדלקתם אותי.
סיפור אמיתי בחיי!!!
1983 לונדון.
אני וחבר מגיעים ללונדון, נדלקים על המקום ומחליטים להשאר קצת חודש חודשיים, אבל המזומנים אוזלים מהר, ואיך שהוא מתגלגלים לדירה שכורה בגולדרס גרין השייכת לישראלי לשעבר שמנסה לעזור לנו כמיטב יכולתו.
הבחור משדך אותנו לחבר ישראלי נוסף ששוכבת לו במחסן עגלה נגררת עם תנור מיוחד ויפה לאפיית תפוחי אדמה.... ופורד טרנזיט גדולה כזו עם ארגז נפרד - חצי משאית...
אנו עורכים קניות בסופר, כמה עשרות ק"ג של תפוחי אדמה, חמאה, צלחות, והמוןןן פחיות שתיה שונות.
יום שבת מגיע, רותמים את הטרנזיט ונוסעים לשוק של שבת, פורסים את העייסק, מדליקים את התנור, תפוחי האדמה נאפים להם, ואנו לבושי סינר ומצנפת טבחים לבנה אוחזים בפעמון יד כזה וצועקים " בייקד פוטטו, בייקד פוטטו"
לא עוברות 20 שניות ושני פקחים ניגשים אלינו, דורשים אישור ניהול עסק רוכלות מהעיריה, אישור משרד הבריאות לממכר מזון :D , כמובן שלא חשבנו על זה, מתקפלים במהירות, רותמים את העגלה המעשנת ונוסעים לנו לדרכנו ללא שקל בכיס.
עולים על הסירקולר ( נתיבי איילון שלהם..) ורואים משמאלנו פארק גדול עם המון קראוונים שחונים שם.
אנו מסתכלים אחד על השני, החיוך חזר לפנים ומיד פונים לפרק.
יורדים מהרכב, פותחים את דלת הטרנזיט ופיתאום רצים אלינו עשרות ילדים קטנים....
הילדים נראים מוזר משהו.. מוזנחים, כהים , צוענים!!!!!!!
הם חטפו, ולקחו, וגנבו מכל הבא ליד.
חצי מפחיות השתיה נעלמו, משקפי שמש...
נכנסנו לטרנזיט וטסנו משם שכמה מהם עדיין רודפים אחרינו.
מגיעים חזרה לרמזור של כביש הסירקולר ( כמו איילון להזכירכם..) הרמזור מתחלף לירוק, ואני אינסטקטיבית פונה לנתיב הרחוק - (כמו שרגיל בארץ) אלא מה... זה לונדון.. ואנו מוצאים את עצמנו נוסעים כנגד כיוון התנועה בטרנזיט עם העגלה המעשנת מאחור בסללום כמו בסרטים.
איך שהוא מגיעים לשוליים, עוצרת לידנו ניידת מישטרה, לאחר הסברים מייגעים ואין סוף התנצלויות, הם עוצרים את התנועה ועוזרים לנו לסובב את הרכב לכיוון הנכון.
אנו מודים לשוטרים, מתחילים בתנועה , אלא מה.. אמדן מרחק שגוי גורם לארגז הבולט של הטרנזיט לגלח את המראה של ניידת המישטרה...... :D משאירים את שני השוטרים מאחור המומים וטסים לאותו בחור ישראלי, מחזירים במהירות את הטרנזיט ואת הנגרר המלא ב 50 תפוחי אדמה מפויחים.
מספרים לו את הסיפור... והוא... מחייך לו חיוך ערמומי משהו.. הוא לא היה מופתע.
מאיר רוטברג
07-10-07, 15:02
לכביש הראשי (תודה להראל) וביצעתי אילתור עם חוטי חשמל (באיזה שהוא שלב שחשבתי שאני יותר חכם מהחשמלאי שלי-גם התחיל לצאת עשן מכל מיני מקומות) והצלחנו לצאת לדרכנו והיום חזרנו הביתה,אבל הסיפור עדיין לא נגמר.פרקנו את הרכב,אני וה"כננת",פירקתי את הגלגל הרזרבי והנחתי את מפתח הגלגלים תלוי ברישול על הסולם,רעייתי שעדיין "חמה" עליי,הגיעה לפרוק משהו מהמגירה,כמובן שהמפתח צנח על על האצבע ברגל,כרגע היא עם קרח בבית ואני בחוץ (אינטרנט אלחוטי).
נשאלת השאלה,כמה זמן לחכות בחוץ?
תוך שנה שנתיים היא תרגע ברמה שתיתן לך להכנס הבייתה
דרור הראל[/QUOTE]
itay-rover
07-10-07, 17:54
דרור,נקרעתי מצחוק.
גדול.
אכן לאט לאט אנשים מתחילים להיפתח....אני חושב שאת השרשור אפשר יהיה לנעול לאחר כבוד רק אחרי שנמרוד ישבר.....
איתי
דרור-
אמנם לדבריך כבר נכנסת הבייתה... אבל תנסה לספר לאישתך שכתבת כאן את כל הסיפור בשרשור שלהיות חלק ממנו הוא כבוד מפוקפק. לדעתי זה יעזור קצת בחזרה לשגרה ואולי אפילו יוסיף לך איזו נקודת זכות או שתיים! :wink:
בהצלחה!
יונתן
יונתן,על זה נאמר "ויקום המלפפון על הגנן",מה אתה חושב שלא הקראתי לה?אני אמנם אדיוט אבל לומד?יש גבול לכמה טעויות אפשר לעשות?
הייתי מוכן לפתוח סדנה של עשה ואל תעשה,אבל נמרוד ימחק אותי לצמיתות.
דרור הראל
ולהלן סיפור חדש.
גילוי נאות - למרות שהיו שותפים נוספים למחדל (הראשון והשני) אני לוקח את מלוא האחריות (והקרדיט) אליי, למי שיש בעיה עם הנושא שיתמודד.
החום, השרב, החמסין, המדבר, 4 ימים בשיירת ג'יפים עד אילת וחזרה - הכל תירוצים.
עצרנו לארוחת צהריים קצת צפונית לקניון האדום בדרך לאילת כשהסיקס קפץ (רק לרגע) לאילת להחליף פלג שנשברה לו הפלטינה.
השאירו אותי בלי השגחה...
לקחתי מאחד הרכבים את שלושת הג'ריקנים הצהובים עם המים כדי למלא את המיכל המובנה ברכב שלי (יותר קל למלא את הג'ריקנים מחדש בתחנת הדלק הבאה).
מיותר לציין כי מתוך שלושה ג'ריקנים זהים בגודל, בצבע ובצורה ושנלקחו מאותו הרכב (לאחר שהיו קשורים אחד לשני) היה אחד מלא סולר - כן כן, אני מכיר את כל הטפות המוסר של איכסון נוזלים רעילים בצמוד למי שתייה בלי סימון מתאים - זה לא משנה כרגע מי אמר למי מה...
אז הייתה פדיחה ועכשיו אני צריך להתמודד עם ההשלכות - חושבים שזו הפדיחה האמיתית???
אז זהו, שכמה שעות לאחר האירוע המדובר והטפות המוסר של כלל משתתפי הטיול - עליי, על המחזיקים בצינור ועל בעל הג'ריקנים...
עצרנו ותידלקנו את הרכבים ממיכלי הדלק שסחבנו איתנו לטיול - מי בדלק, מי בסולר ו... מי ב-20 ליטר מים!!!
תודו שזה אידיוטי לחלוטין אך עם זאת - צפוי מהרגע הראשון ;)
שטות גדולה (שלי):
קומזיץ בשטח עם הדיפנדר , היינו ארבעה זוגות ...כולנו הגענו עם הדיפנדר.
סחבנו עם הדיפנדר את העצים ומלא דברים אחרים ...
ועשינו קומזיץ על גיבעה נחמדה , במקום שאין רוח.
ניגמר הקומזיץ , כולם עולים על הרכב... בשלוש בלילה (חושך מצריים)
אני בתוך הרכב ,הרכב עדיין לא מונע, ושם לב שמשהו נישאר למטה ,
קופץ לרגע מהדיפנדר שכל החברים בתוכו ורץ להביא תיק שנישאר למטה.
אני מתחיל לחזור לרכב , ורואה שהוא נוסע ...
לא הבנתי מי נוסע בו , ובגלל שהיה חושך לא ראיתי בכלל אם יש נהג או לא ..
לקח לי חצי שנייה להבין שאף אחד לא נוהג,
ריצה כמו בסרטים ועליה על הרכב בזמן שהוא נוסע מלא בחברים ...ועמידה על הברקס כדי שיעצור בזמן שהרכב כבוי (אין מגבר בלם אם אין מנוע)
עצרתי את הרכב בערך שני מטר לפני קיר סלע...
אף אחד מהחברים בכלל לא הבין שקרה משהו - בגלל שהיה חושך בכלל לא שמו לב שאני לא ברכב , וחשבו שאני התחלתי לסוע...
מה שקרה , הנדברקס היה משוך עד הסוף - והחזיק את עצמו בסדר , אבל היה קצת שחוק ...מכיוון שהרכב היה בשיפוע ועלו עליו הרבה אנשים , ברגע מסויים גרם לו להתחיל לסוע בירידה ...קצת עזרה מאלוהי הלנדרוברים והכל ניגמר בשלום...
אמיר.
סיפור לא מצחיק-אבל עם הרבה לקחים
פסח האחרון-טיול ארוך של שישה לילות. לאחר רחצה אצל חבר במושב פאראן,אני מוביל את החברה לחניון לילה מיוחד,משהו שלא מופיע במפות.
בגלל עיקובים והמתנות לאחרים,התאחרנו ונכנסנו לחשכה-לא היה ירח באותו ערב ונסענו בעלטה מוחלטת-ואצלי מתקיים המושג רד הלילה רד ההלם-התחיל לחץ ובאלגן במערכת הקשר,ההוא נתקע זה חיכה לזה שמאחר,בקיצור באלגאן שלם,ואני כבר על פיוזים שרופים-ב 10 בלילה הצלחנו לאתר את החניון.בגלל החושך המוחלט,העמדתי את האוטו מול השטח המיועד לבניית האוהל.אישתי התחילה בהקמת האוהל ואני נגשתי לארגן את שטח המטבח-לאחר כמספר דקות החלטתי שהגיע הזמן להניע את האוטו,נעמדתי מחוץ לרכב וכהרגלי הנעתי אותו מבחוץ.
ופה התחיל אחד המחזות המחרידים שעברו עליי,הדיפנדר עמד כמטר וחצי מהאוהל כשאישתי ובתי בת ה6 מחזקות יתדות,מאחר והרכב היה בLOW ונשאר בהילוך ראשון,עם ההנעה התחיל הדיפנדר לנוע בכיוון דריסת האוהל וכל מי שלפניו,אישתי צרחה וניסתה לעצור את הרכב בידיים,ביתי הקטנה נתנה זינוק חד הצידה וברחה מהסכנה,ואני זינקתי פנימה ולחצתי על הקלאצ'.
כל הארוע לקח שניות בודדות,אבל אני ראיתי את המוות בעיניים-אני שמקפיד כל כך על הוראות ביטחון ובטיחות כמעט גרמתי לתאונה קשה.
חברים שימו לב,חניון לילה והתארגנות בו בשעות החושך הוא סכנה,יש לעשות כל מאמץ להיכנס לחניון לילה בשעות האור.להימנע מלהניע את הרכב מבחוץ. ולזכור "הוראות אלו נכתבו בדם"
דרור הראל
חברים שימו לב,חניון לילה והתארגנות בו בשעות החושך הוא סכנה,יש לעשות כל מאמץ להיכנס לחניון לילה בשעות האור.להימנע מלהניע את הרכב מבחוץ. ולזכור "הוראות אלו נכתבו בדם"
דרור הראל
הלקח שלך הוא שלא ישנים/רובצים/מקימים אוהל לפני או אחרי רכב, במיוחד של מישהו אחר שלא בטוח שיודע שאתם שם.
בפעם הזאת לא קרה כלום אבל אני מכיר סיפור על מישהו שהניע דיפנדר בחניון ועלה ברוורס על אוהל..
בחניוני לילה כדאי בכפוף למגבלות כמות הרכבים ליצור תיחום של שטח הלינה עם הרכבים כך שגם אם רכב מונע או מתקדם הוא לא נוסע ישר לשטח הלינה או אם מישהו מגיע בחושך עם רכב הוא לא עולה בטעות על שטח הלינה ובמיוחד על מי שישן על הרצפה ללא אוהל.
ויש כמובן את הכוכב הזה:
בורות גרזי ביום כיפור לפני כמה שנים, עוצרים והולכים לחפש את העץ דקל הקטן של השמשוני כדי להשקות אותו קצת.
הבחור בדיפנדר הקצר החנה את הרכב לפני אחד הבורות וירד להסתובב כמו כולם,
מה שהוא לא עשה כמו כולם זה לזכור שהוא חונה לפני בור עמוק..הניע ונסע קדימה :shock:
לבחור שלום,
לדיפנדר קצת פחות-קרע באלומינים בצד וקצת כיפופים, לאגו נזק גדול עוד יותר, למרות שמכנית הרכב לא ניזוק הבחור עשה "אחורה פנה" לכביש והביתה.
http://www.jeeptrip.com/albums/3bdg8lmq-2.jpg
moshe cj 7
21-06-08, 16:55
אם זה לא היה עצוב הייתי צוחק אבל לא נעים לי
אם זה לא היה עצוב הייתי צוחק אבל לא נעים לי
דרור הסיפור שלךלדעתי לא שייך לשרשור הזה. אפשר את תרצה לפצל אותו לדיון נפרד. מסכים עם המילים של דורון. אני גם הייתי נוכח בחניון לילה לפני כמה שנים טובות שבו אחד הרכבים (שוב דיפנדר...) התחיל נסיעה קצרה, מן שיפור עמדות בבוקר, ועלה על אוהל שבו עדיין ישנה בחורה, זה נגמר בחבלות יבשות בנס . הנסיון הזה + מקרים חמורים הרבה יותר בצבא ואצלי אישית גם סיפורים של אבא (רופא אוגדתי בסיני בשנות ה70) על חיילים מעוכים תחת זחלים בחניונים גורמים למודעות מחודדת לנושא - אני מקווה...
דרור הסיפור שלךלדעתי לא שייך לשרשור הזה. אפשר את תרצה לפצל אותו לדיון נפרד. מסכים עם המילים של דורון. אני גם הייתי נוכח בחניון לילה לפני כמה שנים טובות שבו אחד הרכבים (שוב דיפנדר...) התחיל נסיעה קצרה, מן שיפור עמדות בבוקר, ועלה על אוהל שבו עדיין ישנה בחורה, זה נגמר בחבלות יבשות בנס . הנסיון הזה + מקרים חמורים הרבה יותר בצבא ואצלי אישית גם סיפורים של אבא (רופא אוגדתי בסיני בשנות ה70) על חיילים מעוכים תחת זחלים בחניונים גורמים למודעות מחודדת לנושא - אני מקווה...
נמרוד,מבחינתי לא משנה איפה השרשור מוצג,העיקר שיסייע להפקת לקחים ולמידה מטעויות של אחרים.
דרור הראל
בהמשך לכתבה שהועלתה היום נזכרתי בשני סיפורים הקשורים לשירות הסדיר שלי בשיריון תחילה נזכיר לכל השיריונרים שבינינו את המשפט הוראות אלו נכתבו בדם .ולמי שאינו מכיר משפט זה רשום מתחת לכל לוח הוראות עבודה במשטח טנקים .תחילה לסיפור הראשון היה זה אי שם באוקטובר 96 בבסיס סיירים (בית ספר לשיריון) ההינו בשלב המסלול של המקצועות היה זה בזמן עבודה על הטנקים במשטח עומדת שורה ארוכה של מרכבות וטנקי מגח .שני מחלקות במשטח מחלקה 3(אני של גדוד 75)מחלקה 2(גדוד 82)של חטיבה 7 טיפלנו טיפלנו בכלים ולפתע צרחה התעופפה באויר .במחלקה 2 כיוונו טנק אל מחוץ למשטח הצורח היה זה מפקד הטנק שהיה מלפני הטנק על הקרקע מלפני הטנק(ככה מכוונים) אל החייל נהג הטנק(לכח טנק היו שני צוותים ומפקד אחד) אשר נגלה לעיני המפקד כאשר שכב מתחת לטנק וגירז אותו(יש 72 פיות גירוז) הוראת ההתנעה של טנק היא בדיקה אם ניתן להתניע ואין אף אחד מתחתיו(ניתן לשכב מרווח הבטן של הטנק מאפשר זאת).הסיפור השני מתרחש ב97 בתרגיל שדימה פריצת ציר הררי בצפון רמת הגולן הנוכחים בתרגיל חיילי הנדסה קרבית שני טנקים על צוותיהם אחד ממפקדי הטנקים סיים לאחרונה קורס קציני שיריון ושכנראה היה חדור מוטיבציה להוכיח את עצמו .הזמן שעת תחילת התרגיל אור דימדומים אחרון מתחילים לסוע ותחילים לטפס את ההר לפי סימון מראש על ידי סטיקלייטים וססלים לאחר כ חצי שעה הגענו לנקודה שבה החילים הרגליים והטנק הרשון עקפו מדרגת סלע ענקית שהיתה על השביל המסומן מפקד הטנק שלי כיון את נהג הטנק לסוע לפי הסימון מה שהוביל את הטנק למצב של כמעט 90 מעלות אל פני הקרקע אל הטנק רצו שלושה d9 להחזיקו בכדי שלו יתהפך לתהום שניים מהדחפורים אחזו אותנו בכבלי גרירה מקדימה והשלישי מאחור אנחנו יצאנו בסדר מהמצב הנהג יצא בצבע של דגל יפן (היה צריל לתפוס בלם פרט לבלם החנייה הזקוקים להגיע לרמת p si מסיומת) מוסר ההשכל המפקד לא תמיד צודק.
זה מיקרי שהג'יפ האדום שמככב בדף הבית הוא של כוכב השרשור???
זה מיקרי שהג'יפ האדום שמככב בדף הבית הוא של כוכב השרשור???
זה שכוכב השרשור הוא בחור נאה עם ג'יפ נאה שמצטלם טוב ומתאים לצבעים של האתר, הוא גם אידיוט - זה מקרי.
הסיפור הבא התחיל בזחילת סלעים בהר טוב, התחילה תופעה מוזרה
בכל פעם שאני מרים קלאץ יש רעש של סטארטר, לא הגיוני ! חשבתי אולי תקלה בטרנספר?
שומע את רעש ההחלקה ושפשופים ,האוזן אומרת סטארטר וההיגיון אומר משהוא באחד מהחלקים המניעים ( אני סאונדמן לפני הכל ,כדאי לי לסמוך על האוזן)
הרי התופעה רק שאני מרים קלאץ
יצאתי מהסלעים לקורקר החזרתי ל 2HIGH מרים קלאצ כמה פעמים אין רעש !
מסקנה: זבוב בלי כנפיים הוא חרש! כלומר בעיה בטרנספר
במהלך חיפוש השביל ליציאה התופעה חוזרת , אז כבר השתכנעתי שזה הסטארטר
אז מה גאון של אמא עושה ?
שוכב מתחת לאוטו , אבל היינו בירידה אז השארתי את הסופה ב הילוך ראשון LO
מזל שבלי המפתח בסוויטש! נשכב המומחה מתחת לרכב בודק חיזוק ברגים וכבלים ופתאום
הסטארטר מתחיל לפעול ב 2 שניות שאני התגלגלתי החוצה מני זינק מהג'יפ שלו תוך כדי
צעקות עליי שאני אידיוט ( נכון ) מחפש את המפתח וקולט שאין, אז לחץ על הקלאץ עד שפרקתי את המינוס
ׁ
תודה למי שאחראי לזה שאני עוד פה ( בין אם זה מני או אלוהים או שניהם )
טוב, זה לא בדיוק ג'יפ, אבל חיפשתם אידיוט?
כשהייתי בצבא, הייתי צריך, איך לומר, קצת אוויר. לכן באחת מהשבתות בשלהי שנת 98' לקחתי את הפז'ו 405 של אבא כדי לבקר כמה חברה' בביס"ש עין גדי. יצאתי משם חזרה לירושלים בצהריים מאוחרים וחשבתי (אם אפשר לקרוא לזה כך) לא לנסוע דווקא דרך כביש 90, אלא על דרך עפר שמתחילה ממצפה דרגות. טוב, אלה לרוב דרכים כבושות היטב ואין בעיה לפז'ו לעבור שם. הרי אם כל בדואי ממוצע יכול, למה אני לא? בעצם, הדרכים האלה היו כל כך טובות שאני זוכר שממש נהניתי לראות איך מד המהירות עובר את השמונים. אני נהנה מהרוח בחלון, הנה עוד עיקול בכביש, והנה חציה של עוד ערוצון יפה, ובום! מיד נכבה המנוע וירדתי לראות מה קרה. חתיכה של 20/10 ס"מ עפה מהקארטר. שיט. נעלתי יפה את האוטו והלכתי לחפש חילוץ. קצת לפנות ערב הגעתי לזעתרה (5 ק"מ משם), כפר של חמאסניקים. פניתי לאדם הראשון שפגשתי, שוטר פלסטיני במקצועו, במדים. למזלי, הוא קצת מיהר ואפילו לא שם לב שהערבית שלי לא בדיוק מקומית. האדם השני שפגש אותי טרח במשך 20 דקות להסביר לי איזה חמור אני שאני פונה לשו"פ. לא נורא. בכל אופן, הסברתי לבחור השני מה קרה והוא אמר שהוא חושב שיוכל לעזור לי, אבל הוא צריך לעשות קצת קניות לרמדאן. הוא הזמין אותי להתלוות אליו, ואני כמובן נעניתי. נסענו לבית לחם לקנות כל מיני מתוקים ועוד איזה שלושה-ארבעה קילו עוף. כשחזרנו, הוא דיבר עם שכן שיש לו טרקטור (ג'ון דיר, אלא מה?). נסענו לפז'ו העזובה ובחפץ לב חיברנו את הטרקטור לפז'ו ברצועות עבות. בעליה לכפר, הטרקטור החליף הילוך והקפיץ את הקלא'ץ. הטקרטור התקדם בקפיצה קלה וכל הפרונט של הפז'ו נתלש, כולל הרדיאטור. העמסנו את החלקים שכבר לא היו מחוברים לרכב על הטרקטור, קשרנו אותו ישירות לשלדה והגענו לכפר. אחרי ארוחת הרמדאן (המאוחרת, בגללי), הם הקפיצו אותי הביתה (אל תשאלו איך עברנו את המחסום, זה כבר סיפור אחר). הרכב הגיע אחרי שבוע עם פרונט וקארטר חדשים תמורת 400 ש"ח. אני לא רוצה לדעת מאיפה הגיעו החלקים האלה.
חודשיים מאוחר יותר, הייתי צריך, איך לומר, קצת אוויר. לכן באחת מהשבתות לקחתי את הפז'ו 405 של אבא כדי לבקר חבר באיזור רחובות. עכשיו אני נוסע על כביש אספלט צדדי. אני זוכר שממש נהניתי לראות איך מד המהירות נושק למאה ועשרים. אני נהנה מהרוח בחלון, ופתאום עיקול 90 מעלות בכביש. הבלימה מאוחרת וקצרה מדי, אני מרחף מעל השוליים, עף מעל לתעלה שמאחורי השוליים ישר לתוך שלולית בוץ עמוקה. שיט. הרכב טובל בבוץ כמעט עד החלונות. יצאתי מהחלון והלכתי לחפש חילוץ. קצת לפנות ערב הגעתי לבית אלעזרי (6.5 ק"מ משם). אני מגייס איזה טרקטוריסט לניאות לעזור לי. מגיעים לרכב, אני קושר את הרתמה, הפעם ישירות לשלדה (זה איזה מטר מתחת למפלס השלולית/בוץ). הוא מושך. פתאום קול חריקה אימתני, ארוך וכואב. עוצרים הכל, אני צולל לבדוק מה קרה. איזה בזנ"ט ישן שהיה תקוע בבוץ מצידו האחד היה תקוע עמוק בתוך קרקעית מיכל הדלק מצידו השני. אני, קצת מיואש, מסביר לטרקטוריסט מה קרה. הוא מגרד בראש. ואז, בפרץ אופטימיות בלתי מוסבר, או שמא הייתה זאת אקסטזה מיסטית שגרמה לי להאמין שחוקי הפיזיקה יותר גמישים ממה שאנחנו רגילים, חשבתי (אם אפשר לקרוא לזה כך) שבצעם זה לא משנה כל כך. כי אם מיכל הדלק כבר ממילא הלך, אז אולי כדאי להמשיך לגרור את הרכב מאותה הזווית כי הפלדה של השלדה תחליק על הבנז"ט הזה ומקסימום תישרט קצת. לא נורא, אמרתי למושבניק החביב שהרים את גבותיו והניע מחדש את הטרקטור. וכך בקול חריקות ופיצוחים עזים חולץ הרכב מהבוץ. טוב, לא כולו במכה הראשונה. הקארטר החדש נתלש ונשאר בבוץ. נזקים חמורים ניצפו גם במשאבת השמן. הרדיאטור, בפעם הזאת היה הרבה יותר יקר.
יום טוב,
אדם.
טוב,
ארבע וחצי שנים והרבה אידיוטים בנהר
אבל אדם, כל הכבוד לך אתה בהחלט מתמודד ראוי!
העלת חיוך.
עירא
באמת תודות לעירא שפתח את השרשור הזה.
חודשיים מאוחר יותר... לקחתי את הפז'ו 405 של אבא ...
אדם.
אדם, רק תסביר לי איך הצלחת לשכנע את אביך להפקיד עוד פעם את הרכב שלו בידיך הנאמנות?
חן
טוב,
ארבע וחצי שנים והרבה אידיוטים בנהר
אבל אדם, כל הכבוד לך אתה בהחלט מתמודד ראוי!
העלת חיוך.
עירא
אממ, תודה רבה? :)
באמת תודות לעירא שפתח את השרשור הזה.
אדם, רק תסביר לי איך הצלחת לשכנע את אביך להפקיד עוד פעם את הרכב שלו בידיך הנאמנות?
חן
לפני המון שנים, כשהייתי קצת יותר מילד, עבדתי בתור פועל בניין. באחד הימים, הגעתי נסער מאוד לעבודה כי היה קצת בלגאן עם אבא שלי. חאג' ח'ליל, שהייתי העוזר שלו, ערבי דתי מאוד מהכפר בתיר, אמר לי אחרי הבירור שהוא עשה בעניין "תדע לך שאין אהבה כמו של אב לבנו!". עברו משהו כמו 15-16 שנה מאז. רק עכשיו אני מתחיל להבין כמה הוא צדק.
חוץ מזה, אתה יודע כמה הייתי צריך להוציא אותו מהבוץ?
BackDoorMan
19-02-11, 09:29
הקטע עם ההגה והאף הרג אותי, צחקתי גם שעתיים אחרי .
ותרומתי הצנועה לשרשור:
לפני מספר שנים קפצה ב ZX16V רצועת הטיימינג (היו סימנים מקדימים רבים אבל דחיתי טיפול כתוצאה מאבחנה חובבנית שלי ששייכה את הרעשים המוזרים בטעות למערכת היניקה , עקב סאונד דומה בתקלה קודמת),
את פירוק והרכבת הראש המסובך החלטתי לבצע לבד בפעם הראשונה תוך קריאה בהיינס.
הראש שחזר משיפוץ בסדנה, הורכב במשך מספר לא מבוטל של ימים על שולחן האוכל במטבח של הורי, התעקשתי על ניקוי מדוקדק של כל חלק בהרכבה (קמשפטים משאבת שמן ומיסבים וכל המסביב ) בלי התחשבות בזמן.
כדי לנקות היטב את המשטחים מילאתי בקבוק מים מינרלים לשעבר בנפט או בנזין שהנחתי על השולחן (ששימש גם לאכילה ) ויצאתי לסידורים, יותר מאוחר כשחזרתי, קיבלתי על הראש מאבי בצורת קללות זועמות , הסתבר לי כי באותו יום חם, אבי שעבר ליד השולחן וחש צמאון הושיט יד לבקבוק ולגם שלוק בריא ממה שהעריך כנוזל שתיה מרווה.
GodsFather
19-02-11, 11:51
וואו, 5 שנים מאז הסיפור ההוא.... האף עדיין עקום :)
אמצע שיעור באוניברסיטה ואף אחד לא מבין למה אריסטו כל כך מצחיק אותי...
תרומתי הצנועה לפרויקט המבורך:
שנת 2003, ליל חורף (למה תמיד הכל קורה בחורף ובלילה?), רשיון קיבלתי לא מזמן ובדיוק נוסף למשפחה חבר חדש בדמות סאניונג מוסו שנת 97' עם מנוע של מרצדס וויטו. בדיוק סיימתי לעבוד בגן אירועים שהיה ממוקם באחד מפרדסי האזור בתור מלצר, השעה מאוחרת, אני גם ככה עייף, נכנס לאוטו ומניע, רעם הדיזל מחריש אוזניים (התושבות מנוע היו גמורות), משלב לרוורס ויוצא לאט לאט מהחניה. תוך כדי היציאה מהחניה, אני שם לב שהרכב לא מגיב כרגיל... נכון, המוסו מלכתחילה לא מצטיין בזריזות יתר, אבל הפעם הוא היה עצל אפילו יותר מהרגיל. ייחסתי את זה לשעה המאוחרת ולעייפות שלי ונתתי עוד טיפה בגז. ושוב, הרכב לא מגיב כמו שצריך... זתומרת הוא זז, אבל נורא לאט. יאללה, אני ממש עייף ומת להגיע הביתה, מכת גז אחרונה והרכב סופסוף יוצא בשעטה מהחניה. הספקתי עוד לשלב לדרייב כשחברים שיצאו אחרי התחילו לדפוק כמו משוגעים על החלון ולסמן לי שקרה משהו. סססעמק, ידעתי שמשהו לא בסדר עם האוטו...
תוך כדי שאני יוצא החוצה מהאוטו, אני שם לב לאחד מהקולגות שלי שתופס את הראש בשתי ידיים וממלמל משהו על זה שאבא שלו יהרוג אותו. לא הבנתי מה הקשר של אבא שלו למוסו של אבא שלי עד שהסתכלתי אחורה... עכשיו היה תורי לתפוס את הראש ולמלמל משפטים חסרי פשר שכוללים את המילים "אבא", "רצח", "שיט" ועוד פנינים אחרות... הבחור שהגיע אחרי לעבודה, הניח שיצא מוקדם והחנה את הסאאב שלו ממש בצמוד לאחורי המוסו. אני, עם כל העייפות שלי, לא טרחתי לבדוק אם יש מישהו מאחורי ודחפתי (עם המון נחישות, יש לציין) את הסאאב המסכנה להיכרות אינטימית עם עץ תפוזים סמוך.
התוצאות- המוסו לא נפגע, שריטה קלה על הפגוש האחורי ותו לא. הסאאב חטפה קימוט רציני מאוד בכל הצד של הנהג. עם המזל שלי, אבא של הבחור ובעל הסאאב הוא- אתם מוכנים?- סוכן ביטוח ושמאי רכב...
מאז אנחנו עוד מנסים להיפטר מהמוסו הסורר ללא הצלחה... מישהו מעוניין?
צליל
יש לציין לחיוב שבניגוד להרבה מקרים מתוארים שהם האידיוט היה לבד, אתה יצאת אידיוט לפני, ולמרות אזהרות של חברים שלך. שאפו.
יש לציין לחיוב שבניגוד להרבה מקרים מתוארים שהם האידיוט היה לבד, אתה יצאת אידיוט לפני, ולמרות אזהרות של חברים שלך. שאפו.
נמרוד???
צליל סיפר את זה לפני 5 שנים... :)
אז איך זה חזר לחיים? יצאתי אידיוט 😆
Sent from my GT-I9301I using Tapatalk
אז איך זה חזר לחיים? יצאתי אידיוט נ˜†
Sent from my GT-I9301I using Tapatalk
אם כבר לצאת אדיוט, אז לפחות בשרשור הנכון :)
כי כל פעם שמישהו מצביע בסקר זה מופיע בתור תגובה חדשה ומקפיץ את הדיון.
אסף.
איזה כיף שהדיון הזה קפץ.
צריך לזכור לעשות את זה פעם בשנה...
אם זה כבר עלה אז חסר לי פה סרטון של אחד המנהלים כמעט ומאבד את הגבות שלו בהדלקת מדורה...
אם כבר קפץ... אני לא זוכר, האם שיתפתי את הסיפור על החלפת ברז מים חמים בצ'רוקי והריצה המטורפת למקלחת?
מי זוכר?
נשמע מרתק - נשמח לשמוע
מעשה שהיה - כך היה.
בצ'רוקי יש בתא המנוע ברז ארבע דרך שמווסת את כמות נוזל הקירור שמגיע לרדיאטור של מערכת החימום. הברז עשוי מפלסטיק מצ'וקמק ועם הזמן התחיך לדלוף ולהתפרק. הזמנתי אחד חדש באיביי. אני חושב שזה חלק החילוף הראשון שהזמנתי דרך האינטרנט והגיע בחבילה בארץ - אני מדבר על לפני עשר שנים בערך.
ביום שישי בבוקר ניגשתי למלאכת ההחלפה. אחרי כמה דקות של פתיחת וסגירת ארבעה בנדים לארבע צינורות, סיימתי. צריך לבדוק אם עובד? צריך. משלים נוזל קירור, מניע, מחכה עד שהמנוע מתחמם, התרמוסטט נפתח, נכנס לאוטו - מעביר לחימום - יוצא אויר קר. מעביר לקירור - יוצא אויר חם ונעים. אוקי, ברור מה התקלה - חיברתי שני צינורות הפוכים. טעות, קורה, צריך להחליף אותם.
מה אתם הייתם עושים עכשיו? נכון. פותחים בקבוק בירה והולכים לשבת בצל עשרים דקות. אבל לא. כיביתי את המנוע, פתחתי את הבנדים וניגשתי ישר למשוך את הצינור שמחובר לברז. כמובן שהצינור רותח, אי אפשר להחזיק אותו. זו הייתה ההזדמנות השנייה ללכת לנוח ולחכות בצד. אבל לא, לקחתי סמרטוט, עטפתי את הצינור וניסיתי שוב למשוך. לא הצלחתי. פספסתי עוד הזדמנות לא לצאת אידיוט. שיפרתי תנוחה - מהצד של תא המנוע, לחזית - ממש מול הצינור. תפסתי אותו עם שתי היידיים, ככה חזק, ממש, ומשכתי בכל הכוח. ושוב, אבל ממש חזק. עד שיצא הגזר.
כמובן שקיבלתי שפריץ אדיר של מים רותכים ישר על בית החזה (במזל לא על הפנים). למזלי הגדול, זה עורר אותי לעשות את המעשה הנכון היחיד באותו יום. לעזוב הכל ולרוץ כמו תרנגולת שחוטה, בצרחות, דרך הבית, אשתי ההמומה עם תינוקת על הידיים, עם הבגדים לתוך המקלחת. זה נגמר בהגדרה "כוויות נרחבות דרגה שנייה" בלבד. כמה ימים של כאבים, כל מיני משחות שקר, וסיפור.
לדעתי זה מזכה אותך בקורס ריתוך.
לדעתי שנית יותר מבירה אחת בצל באותו יום
Sent from my Redmi Note 4 using Tapatalk
הרגע הזה, בשבע בבוקר, שאתה מבין שכל התוכניות שלך הולכות להשתבש, ואתה שואל את עצמך אם להכניס ללוז החדש פוסט בשירשור האידיוטים.
או כותרת אחרת " איך הייתי תקוע עם שלושה רכבים בחצר שלי".
רקע, לאישתי יש יאריס, עד כאן הכל בסדר.
לי יש סופה, שזה גם מעשה שנחשב סביר במקומותינו.
מהמילואים יש אצלי קנגו מגוייסת.
מכיוון שאני בין עבודות, בצו שמונה, ואין לי מושג מה העתיד צופן לי, קניתי ב2000 שקל פג'ו 307 עם גיר קופץ, נורת צ'ק אינג'ן וגג מתפורר. משהו ככה בשביל להתנייד כשאשתי תופסת לי את האוטו שלה.
הפג'ו כמובן עם מצבר דפוק, ונזילת שמן.
עם הקנגו אני לא נוסע נסיעות פרטיות.
והסופה... היא די בסדר.
מכיוון שהפג'ו לא מניע לבד, אז סדר החניה הוא כזה: היאריס הכי בחוץ, פנימה יותר הפג'ו עם המנוע לכיוון החצר, ושני גלגלים על האדמה בגלל הנזילה, מולה הקנגו על האדמה מוכנה לשמש כבוסטר, ומאחורה בחצר בצד הסופה. אדמת החצר היא אדמת אתר בניה, בוץ דביק בלי שום זכר לאיזה אדמה מהודקת או סלעים אי שם למטה.
בצידה השני של החצר עובר שביל חצץ טוב ומפתה.
בוקר, מתעורר מגשם ורץ להכניס את כל האופניים לסככה, עוברת לי המחשבה להוציא מהר את הקנגו מהביצה, אבל אני חוזר קודם להעיר את הבנות.
באישזהו שלב אני חוזר לקנגו ואומר לעצמי " אני אעשה רוורס נחוש דרך החצר והשלולית".
אני מצליח לשוט על הבוץ כמעט עד השלולית, ושם הקנגו נזכרת שהיא לא ג'יפ.
אחורה קדימה וכלום.
טוב, מה הבעיה, אני אביא את הג'יפ.
לא הנעתי אותו חודשים, בערך מהשבוע השלישי למלחמה, אין מצב שיניע בלי כבלים.
נותן ניסיון של בניית אמון והופה מניע.
נעמד מול הקנגו, זה הולך להיות קל.
איפה מחברים? הכל פלסטיק וחולרה.
אאאה זה עם אוזן מתברגת....
אבל הקנגו היא רכב של חברה ממשלתית שמגויס למילואים, זו התאבכות בונה של הזנחה, לא אוזן ולא צנצנת.
מה הבעיה? נביא מהיאריס.
קדחת
לא מתאים.
בשלב הזה כדאי להזכיר שבנתיים ממשיך טיפטוף וכל הליכה לפה או לשם זה מלחמה עם נעליים שאוגרות קילוגרמים של בוץ בכל צעד.
אני מבין שאין לקנגו שום נקודת עגינה, ואני תקוע.
מתחיל לחפור, עצים אבנים, קדחת, שחפת, הכל כל כך חלק וכל כך רטוב, כל צעד מלחמה בבוץ דביק שנועל את הנעל לרצפה, כל אבן שאני רוצה להביא זה מסע דרך הביצה הפרטית שלי לעבר האבדון.
בנתיים מצטרף שכן לחגיגה, עם כפכפים, כמובן, כי עוד שניה אנחנו בחוץ.
יאללה אתה תנהג אני אדחוף!
מה שנקרא, לך תדחוף....
עוד נסיון, עוד חפירה, עוד קרש ועוד אקרשטיין.
הרבה כמעטים, אבל רק כמעטים.
בשלב הזה אני עושה צעד חכם ומחליט להכין את היציאה מהחצר, ולעזוב את הקנגו, מתישהו אמצא פתרון, אבל בנתיים יש עוד פג'ו בלי מצבר שחוסמת את היציאה הסבירה יותר.
ניגש אליה עם הג'יפ, מחבר כבלים, תיק תיק תיק , זיבי אני מניעה!!!!
בודקים איפה הכשל ובנתיים הג'יפ כבה ולא מניע.
בנקודת הזמן הזו אני מבין שאני עם שלושה רכבים תקועים בתוך החצר, וגם אם זה לא יהיה מאוד מצחיק, זה כבר חייב להכנס לשירשור האדיוטים.
השכן מאתר חופש בפלוס בג'יפ, הסט שלי ביאריס, אני כבר עצבני ומעיף דברים ביאריס לכל הכיוונים, שופך שם סט בוקסות, שקית צעצועים ועוד כלי שעדיין לא בדקתי מה נפל ממנו.
אבל מצאתי את הבנדולרה של המפתחות.
מחזקים פלוס.
הפג'ו לא מניע.
מחלפים כמה סטים של כבלים עד שההנעה המיוחלת שואגת.
יאללה יאריס בחוץ, פג'ו בחוץ, סופה מונעת, נשאר לנו קנגו.
שכן אחר עובר עם יונדאי I20. "אחי מה קרה לך?????" רק עכשיו אני קולט איזה גוש בוץ אני, מכף רגל ועד בוץ.
אחי יש לך אולי אוזן כזאת בכלי נהג ..... הבחור לא טכני בעליל, לא מבין מה אני רוצה ממנו, "תסתכל בבאגז ותקח מה שאתה צריך".
לקחתי
לא מתאים
אבל נכנס.
ברור שלא מדובר באותה הברגה , כי למה שהאוזניים המחורבנות האלו יהיו לפי סטנדרט אם אפשר שכל מהנדס יזרוק שם הברגה אחרת כאילו זה כל כך משנה??!?!?!?!? (אביייתררררררררררר)
אבל זה נכנס עובר את כל ההברגה פנימה ואני בונה על הקליבה שתיווצר אם זה יתחיל להכנס להברגה.
אבל שוד ושבר, אין מקום להניס שאקל לטמבון של אוכלי הצפרדעים.
אני לא ג'אנקר! לכל דבר יש ייעוד! ואני שולף מאי שם אוזן הרמה שאין לי מושג אפילו מאיפה היא הגיעה לארגז שלי.
קצת בעצבים, זה משתלב.
יאללה חיבור לסופה, משיכה די קליקה והופ הקנגו בחוץ.
11.00 בבוקר, עוד לא שתיתי קפה.
עכשיו נשאר לסדר שלושה סטים של כבלים, לשטוף רצועת גרירה, לסדר לאורליה את היאריס לפני שהיא קולטת, לנקות את הקנגו מבפנים, להביא את האת חפירה מהביצה, לנקות שתי זוגות נעליים (אלו מהשקיעה ראשונה ואלו שלקחתי אחר כך כדי לא לכלכך את האוטו) לשטוף את הקנגו, החניה, הרחוב שהחניה מתנקזת אליו ואת הכפכפים של השכן. אבל כמובן שהגשם הפסיק והבוץ נשאר.
למישהו יש מצבר משומש לפג'ו (55A)?
תזכיר לי אומי, אתה במקור קיבוצניק או מושבניק?
זאת שאילתא שתצטרך להעלות מול זקני המקום.
הם עד היום רבים על זה.
אתה יודע שפז'ו ורנו זה אותה הברגה של האוזן גרירה, נכון?
אסף.
אתה חושב שבפג'ו ב2000 שקל יש אוזן גרירה? או ג'ק? או מפתח ?
אבל יש דיסק החזרה בתשובה של איזה רב.
תזכיר לי אומי, אתה במקור קיבוצניק או מושבניק?
וואי וואי אפשר לפתוח דיון שלם על האם משואות יצחק זהו קיבוץ מופחת, מושב מוזר, משק משותף או שכל התשובות נכונות.
אפילו כתבו על זה שיר.
בפועל זה קיבוץ שהבין שלינה משותפת וחדר אוכל זה מטומטם כבר בשנות ה50 ולכן לא יכל להקרא קיבוץ עד שכולם התחילו להפריט.
כנוער נשבענו שאנחנו לא קיבוצניקים, אבל תכלס גם ממש לא מושבניקים.
בשפה מותאמת התקופה אפשר להגיד שאנחנו מזדהים כאגריפלואידים על הרצף ההתישבותי.
שורה תחתונה, כמו שעמית כתב, אף אחד לא יודע.
(למיטב ידעתי יש שלושה חברים פעילים בפורום משואות, שזה אומר בערך 18 דעות בנושא)
חבל שזה לא ברור, חשבתי שיש כאן הכרעה לגבי איזה משני הזנים האלו יותר מטומטם.
במקרה הזה מדובר על שילוב של הטימטום מזה ומזה.
אסף.
חבל שזה לא ברור, חשבתי שיש כאן הכרעה לגבי איזה משני הזנים האלו יותר מטומטם.
זה אומר ששנמכת את עצמך במעבר מישוב קהילתי למושב?
זה אומר ששנמכת את עצמך במעבר מישוב קהילתי למושב?
יותר קטע של אנתרופולוג שנתקע על האי.
https://uploads.tapatalk-cdn.com/20240102/31f6cd782fc90051c7d2dee8536181ad.jpg
polar bear
02-01-24, 19:10
אתה חושב שבפג'ו ב2000 שקל יש אוזן גרירה? או ג'ק? או מפתח ?
אבל יש דיסק החזרה בתשובה של איזה רב.
קראתי את הסיפור שלך, לא יודע... התלבטתי אם אתה באמת אידיוט או שזה סתם נסיון להיכנס לקליקה סגורה ואיכותית. אבל עכשיו ברור לי , במקום להתרוצץ בטירוף היית צריך לשים את הדיסק ולחזור בתשובה. והכל היה מסתדר.
יותר קטע של אנתרופולוג שנתקע על האי.
חזק..
״אשכנזי מחמד עם עיגולדים מההרחבה״
אין מה לדבר דורון, אתה הדבר האמיתי :rolleyes:
אין מה לדבר דורון, אתה הדבר האמיתי :rolleyes:
אני מודה במטמורפוזה במעבר מהמשק למושב.
נהייתי ג׳אנקר מוסמך.
לא זורקים כלום כשיש שדה מאחורי הבית.
״ברור שפעם יהיה שימוש לדלי ברגים חלודים האלו״..
״צינורות ברזל זה לא זבל, זה חומר גלם למשהו שאין לי מושג מהו״
דברים שבקיבוץ לא עוברים בשקט.
דלי ברגים חלודים + חבילת אלקטרודות זה כל מה שצריך לסיפור טוב ב diy
Sent from my SM-N986B using Tapatalk
ehudzeelim
02-01-24, 21:53
סיפור מהבויידעם על מקרה לא נעים עם היילקס ולקח חשוב..
השנה 1997, שני חברים ואני בנסיעת לילה לכיוון בית גוברין להופעה של ברי סחרוף, בהיילקס 2X4 דבל קבינה.
קצת לפני בית גוברין אני רואה את מד החום מטפס, המנוע מתחיל להתחמם.
עוצרים בצד הכביש קילומטרים בודדים מהיעד, ומצליחים לראות בחושך נזילת מים מהרדיאטור.
טוב, מחכים אולי יעבור מישהו, וניקח ממנו קצת מים, ונמשיך להתגלגל. אבל האזור די שומם.
"למזלנו"
מגיע טנדר פיג'ו 504 צה"לי, ועוצר. אהלן אהלן - תגיד יש לך מים במקרה? "ברור", עונה הבחור, פותח את הארגז ושולף בקבוק ליטר וחצי מלא.
מודים לבחור הנחמד והמצויד, סידרת אותנו בחיים ונפרדים לשלום
אני מסתכל דרך הבקבוק לשמיים מנסה לוודא שאכן מדובר במים, חושך מצרים ולא רואה כלום, כנראה בסדר..
אני פותח את מכסה הרדיאטור, מנסה למלא אבל לא רואה כלום, מבקש מהחבר ע' שיאיר לי איכשהו, ע' מוציא מצית, אני מתחיל למזוג. החבר ד' עומד מהצד השני שלי, בוהה באש המצית..
הדבר הבא שאני רואה זה רכב בוער, את ד' בוער, רץ ומתגלגל, וע' רק חצי בוער..
בדרך נס אני ללא כוויות בכלל וללא בקבוק, הוא פשוט נעלם לי מהיד..
כמו שאתם כבר מבינים הבקבוק הכיל בנזין ולא מים, והתלקח ברגע אחד.
אחרי כיבוי הנפשות והרכב עצרתי את הרכב הראשון שעבר שם (קפצתי לו לכביש), לא היו לנו ב-1997 טלפונים ניידים, אז היינו חייבים לעור את מי שבא ראשון.. העלינו את ד' לרכב שעצר שהטיס אותו למד"א בית שמש ומשם באמבולנס להדסה עין כרם. על הכביש נשארה מדורת הבגדים של ד'... זה היה מראה די סוריאליסטי.
בשביל ע' ובשבילי זה המשיך לבי"ח קפלן ומשם לילה ארוך שכלל פורד טרנזיט "חליפית" שהחליטה לאות הזדהות להיתקע בדרך להדסה (התחממה בעליות.....)
בסוף זה לקח בערך חודשיים וכולם החלימו, ללא נזקים פרמננטיים. סה"כ היה לנו הרבה מזל.
המסקנה היא תמיד לבדוק מה יש בבקבוק, ולא לסמוך על הכוונות הטובות של אף אחד..
GodsFather
02-01-24, 22:14
כנראה גם תתרנים בנוסף לאדיוטים
Sent from my SM-F916B using Tapatalk
השנה 1997, שני חברים ואני בנסיעת לילה לכיוון בית גוברין להופעה של ברי סחרוף, בהיילקס 2X4 דבל קבינה.
.
ברי והיילקס.
שני דברים שלא השתנו בכלל והמשיכו איתנו כמו שפגשנו אותם אי שם ב- 1997. עד היום.
סיפור מטורף.
מנהלים, אפשר להעביר לשרשור איחוד רשויות, שיגמר בטנדר אחד שמניע (וביאריס של אורליה, נו).
בינתיים, כמה עולה קוב כורכר לחצר?
Sent from my iPhone using Tapatalk
סיפור מהבויידעם על מקרה לא נעים עם היילקס ולקח חשוב..
השנה 1997, שני חברים ואני בנסיעת לילה לכיוון בית גוברין להופעה של ברי סחרוף, בהיילקס 2X4 דבל קבינה.
קצת לפני בית גוברין אני רואה את מד החום מטפס, המנוע מתחיל להתחמם.
עוצרים בצד הכביש קילומטרים בודדים מהיעד, ומצליחים לראות בחושך נזילת מים מהרדיאטור.
טוב, מחכים אולי יעבור מישהו, וניקח ממנו קצת מים, ונמשיך להתגלגל. אבל האזור די שומם.
"למזלנו"
מגיע טנדר פיג'ו 504 צה"לי, ועוצר. אהלן אהלן - תגיד יש לך מים במקרה? "ברור", עונה הבחור, פותח את הארגז ושולף בקבוק ליטר וחצי מלא.
מודים לבחור הנחמד והמצויד, סידרת אותנו בחיים ונפרדים לשלום
אני מסתכל דרך הבקבוק לשמיים מנסה לוודא שאכן מדובר במים, חושך מצרים ולא רואה כלום, כנראה בסדר..
אני פותח את מכסה הרדיאטור, מנסה למלא אבל לא רואה כלום, מבקש מהחבר ע' שיאיר לי איכשהו, ע' מוציא מצית, אני מתחיל למזוג. החבר ד' עומד מהצד השני שלי, בוהה באש המצית..
הדבר הבא שאני רואה זה רכב בוער, את ד' בוער, רץ ומתגלגל, וע' רק חצי בוער..
בדרך נס אני ללא כוויות בכלל וללא בקבוק, הוא פשוט נעלם לי מהיד..
כמו שאתם כבר מבינים הבקבוק הכיל בנזין ולא מים, והתלקח ברגע אחד.
אחרי כיבוי הנפשות והרכב עצרתי את הרכב הראשון שעבר שם (קפצתי לו לכביש), לא היו לנו ב-1997 טלפונים ניידים, אז היינו חייבים לעור את מי שבא ראשון.. העלינו את ד' לרכב שעצר שהטיס אותו למד"א בית שמש ומשם באמבולנס להדסה עין כרם. על הכביש נשארה מדורת הבגדים של ד'... זה היה מראה די סוריאליסטי.
בשביל ע' ובשבילי זה המשיך לבי"ח קפלן ומשם לילה ארוך שכלל פורד טרנזיט "חליפית" שהחליטה לאות הזדהות להיתקע בדרך להדסה (התחממה בעליות.....)
בסוף זה לקח בערך חודשיים וכולם החלימו, ללא נזקים פרמננטיים. סה"כ היה לנו הרבה מזל.
המסקנה היא תמיד לבדוק מה יש בבקבוק, ולא לסמוך על הכוונות הטובות של אף אחד..מדהים. זה סיפור ראוי לפרס ישראל לסיפורי מדורה (תרתי משמע..).
Sent from my HD1903 using Tapatalk
(למיטב ידעתי יש שלושה חברים פעילים בפורום משואות, שזה אומר בערך 18 דעות בנושא)
בחודשיים האחרונים, יש גם עוד לפחות 20 חברי פורום מתארחים (תודה! אתם נפלאים. באמת.), וכנראה יותר.
תקפוץ לקפה בפעם הבאה שאתה בסביבה :)
Sent from my SM-G998B using Tapatalk
ehudzeelim
03-01-24, 19:17
מדהים. זה סיפור ראוי לפרס ישראל לסיפורי מדורה (תרתי משמע..).
Sent from my HD1903 using Tapatalk
תודה על המחמאה..
נתקלתי בשרשור הזה מזמן, (לפני שנים) וכל פעם אמרתי לעצמי בהזדמנות אעלה לכאן כמה עלילות
ועד עכשיו לא יצא לי, אבל יש עוד כמה סיפורים בקנה מקווה שאמצא זמן להיזכר...
GodsFather
03-01-24, 20:11
תתרן וסנילי, תמשיך תמשיך
Sent from my SM-F916B using Tapatalk
ehudzeelim
03-01-24, 20:44
יאללה סיפור קצרצר נוסף
קרה לכם שנרדמתם על ההגה פעם?
לי זה קרה, אני אולי אידיוט אבל זהיר: נרדמתי בזמן שעמדתי ברמזור אדום.
זה קרה בכביש די ראשי, בכניסה הראשית לרחובות מכיוון נס ציונה למי שמכיר. השעה היתה 3:00 בלילה בערך, ומסתבר שהייתי עייף מאד,
כי כשהתעוררתי זה היה מהחום, כן, חום השמש שהיכתה בגג החיפושית..
כשפקחתי את העיניים לא היה לי מושג איפה אני, זה היה בבוקר יום שבת, ולא היתה כמעט תנועה.
הרמתי את העיניים וראיתי רמזור אדום שפתאום התחלף לכתום וירוק.. החיפושית היתה מונעת בכל הזמן הזה, מזל שהיה דלק במיכל..
כך יצא שאחרי כ-5 שעות שינה מתוקה,
הכנסתי להילוך ראשון ונסעתי לדרכי..
סיפור אמיתי שקרה באחד הטיולים האחרונים.
מעשה ב 5 חברים שישבו בבוקרו של יום מדברי על כוס קפה, לאחד החברים יש הרגל מגונה להניע את כרכרתו המעשנת לזמן ארוך, ויצא כך שעשן הדיזל הפריע לשלווה המדברית ולהנאת הקפה, וכך אחד מאושיות הפורום המכובד הידוע במעשי קונדס שישב ממש מול צינור הפליטה המעשן החליט לסתום ברגלו את הצינור המעשן, כך עברה לה דקה וכאשר הלץ הוריד את רגלו נקמה בו הכרכרה הזקנה בפיצוץ גדול של פיח שחור ישרות על גופו ופרצופו המופתע של הברנש, כן ממש כמו בסרטים המצויירים בילדותינו דמות שחורה עם עיניים לבנות..
רמי ניסה לשמור על פרטיות המעורבים.
אני לא :)
145709
תכלס, האידיוטים בסיפור זה אנחנו שלא צילמנו את זה מיד אחרי, (היינו עסוקים בלהתגלגל מצחוק, לא חושב שצחקתי ככה בחיים)
בתמונה, הרגל של יואב אחרי שהוא ניקה את עצמו מניקמת הדיסקו שלי.
נסו לדמיין אותו ככה מכף רגל ועד ראש.
ehudzeelim
16-01-24, 16:50
עוד סיפר קצרצר,
ולא אחשוף את זהות הגיבור מפאת הפדיחה, רק אציין שזה לא אני..
בחור צעיר ונשוי טרי החליט לפנק את הרכב של אשתו, ולהחליף שמן מנוע בעצמו.
כמובן שהוא כמו רוב הגברים שולט בחומר ויודע הכל
ניגש לעבודה, מרוקן שמן מנוע, סוגר פקק ריקון, ממלא שמן טרי,
ומוסר את המפתחות לאשתו. היא כמובן גאה בבן זוגה המוצלח, יוצאת לנסיעה עם האוטו,
אך למרבה ההפתעה כעבור כמה מאות מטרים הרכב נתקע, ובהתחלה לא ברור מה הבעיה.
בדיעבד התברר שהשמן שהוא רוקן היה שמן גיר,
ואת השמן החדש הוא כמובן מילא למנוע, בנוסף לשמן הישן :cool:
אני שומע רבות על בחורים שעושים את הטעות הזו..די שכיח האמת.
"נשוי טרי.."
Sent from my SM-G781B using Tapatalk
ehudzeelim
23-01-24, 21:23
שרשור האופנוע של חנן הזכיר לי מקרה מצחיק
זה קרה במילניום הקודם,
חניתי עם ה-dr600 ליד הכניסה למסלול המוטוקרוס של שחר קהתי ז"ל, היינו שם כמה חברים ודיברנו, במרחק של כ-15 מטרים עמד סוס עם רוכב (או רוכבת? הפרט הזה נמחק לי מהזיכרון, אולי הוא היא קוראים פה ויזכירו לי..) שגם הוא דיבר עם אדם שעמד ליד הסוס. רציתי להניע את האופנוע, זאת היתה משימה קשה כי היתה לי תקלה באופנוע שגרמה להצתה מאד מוקדמת, כלומר הסיכוי לקבל בעיטה מרגלית הקיק היה גבוה, ובסינגל בנפח 600 זה גם יכול להיות כואב.
בקיצור נתתי בעיטה, האופנוע לא הניע, אבל גם לא קיבלתי בעיטה. התכוננתי לבעוט שוב בנוהל, אבל להפתעתי רגלית הקיק לא היתה שם, היא נעלמה.. בעודי סורק ממושב האופנוע את הקרקע מסביב לאופנוע, ולא מבין איך ולאן הרגלית נעלמה, אני קולט בזווית העין את הסוס שעמד במרחק מתחיל להשתולל בסגנון רודיאו עם הרוכב עליו...ואת כל מי שהיה בסביבה בורח 😅
מסתבר שבעוצמת החזרה של הרגלית היא התנתקה, ועפה ישר אל אחורי הסוס, והתחיל בלאגן.. לפחות הרגלית לא פגעה לאף אחד בראש, ויצא שבזכות הסוס איתרתי את הרגלית באזור שהוא עמד לפני כן..
היתה לי הרגשה שדחיית תיקון ההצתה המוקדמת תגמר לא טוב, רק לא חשבתי שזה ייראה ככה..
חבל שזה לא ברור, חשבתי שיש כאן הכרעה לגבי איזה משני הזנים האלו יותר מטומטם.
ברור שזן קיבוצניק הוא הרבה יותר מפותח. רק תחשוב על הקיבוצניק הגאון שרצה לישון בשקט בלילה בלי שהתינוקת המעצבנת תעיר אותו אז הוא שלח אותה ללינה משותפת.
המושבניק זה זן יותר מפותח בתחום הידע הנרחב. שזה בעצם קצת ידע שיטחי להחריד על הרבה נושאים מסכני חיים שהוא מתעסק בהם. לרוב מטעמי קמצנות או ריחוק ממקורות ידע אבל בעיקר כי הוא לא מדבר עם האיש שבאמת מכיר את הנושא כי הבן ז@#$ גנב לו מטר בשדה...
ehudzeelim
04-03-24, 22:43
הסיפור הזה מתחיל מהסוף. סוף טיול (ששווה בעצמו איזה ספר או שניים) של חצי שנה בצפון הודו ברכב בתחילת המילניום (אמבסדור מבית הינדוסטאן מוטורס, עם מנוע איסוזו 1.8 ו-5 הילוכים).
תחילת הסיפור בשלושה ימים האחרונים של הטיול. החבר ד' (המוכר גם מהסיפור על בקבוק הבנזין שהתלקח) ואנוכי נמצאים בבית מבודד ההימלאיה, מדחיקים בשבועיים האחרונים את העובדה שהטיול לפני סיום (כל בוקר מתלבטים ומסכמים שזהו, מחר נצא לדלהי) ובעוד 72 שעות אנחנו חייבים לצאת מהודו (הויזה נגמרת). לצאת מהודו כלומר להגיע לדלהי, למכור את האוטו, ולעלות על טיסה. משימה די צפופה בהתחשב בדרך שאנחנו אמורים לעשות: כשעה הליכה רגלית עם התיקים העמוסים, עד לכביש/שביל הקרוב שבו חונה האוטו, נסיעה של כ-20 שעות (נטו) עד לדלהי, כניסה למרכז דלהי התמקמות ללילה, מכירת הרכב, ועלייה על מטוס..
האוטו, אחרי 6 חודשי ההימלאיה ונזקים שונים ומשונים, אבל עדיין נוסע. רבים מהחלקים שהרכיבו אותו בתחילת הטיול נמצאים עכשיו בבגאז' אחרי שהתפרקו בדרכים.. הברקסים במצב רעוע, אחרי תקלה של איבוד ברקסים בסרפנטינות נושקות לתהום בגובה 3500 מטר מעל פני הים, ועצירה על סלע גדול שהיה שם במקרה (או שלא) ונהג משאית הודי שהגיע ממול ותהה למה למען השם נכנסתי בסלע.. התקלה הזו בבלמים תוקנה רק לאחר מסע ארוך בדרכים קיצוניות במשך כחודש, רק כשהגענו לקשמיר לאחר 900 קמ בהילוכים ראשון ושני, ועצירות במגוון דרכים על מגוון מכשולים שהיו שם בשבילנו.. גם התיקון לא צלח והבלמים נשארו חלשים, עבדו חלקית ולא בכל הגלגלים, אבל זה עדיין היה לוקסוס אחרי הנסיעה ללא בלמים כלל..
לעשות את הסיפור ארוך, בבוקר יפה באוקטובר יצאנו מביתנו השוכן ביער עבות ויפיפה, אי שם ההימלאיה בגובה 2500 מטר, נפרדנו לשלום מהקופים ויצאנו בהליכה לכפר הקרוב שאליו מגיע הכביש. השעה היתה 8:00 בבוקר כשיצאנו. הגענו לאוטו החבוט ב-9:00 ויצאנו לדרך. לאחר כשלוש שעות נסיעה הרכב התחיל להתחמם, היה חור ברדיאטור שהיה מוכר לי אבל החור הלך וגדל עם הזמן והחלטתי לתקן את הרדיאטור בדרך, כדי שגם אצליח למכור את הרכב בדלהי. בהודו מתקנים רדיאטורים, לא מחליפים אותם. עצירה לצד הכביש, אצל בעל מקצוע, הלחמה וביטול חלק מהתעלות ברדיאטור וממשיכים.
את ה-17 שעות הבאות שעברו בנסיעה רצופה (למעט עצירות קצרות לתדלק, לאכול ולשתות) אקצר ורק אציין שסהכ נהגתי כ-20 שעות רצוף, מההנעה עד כיבוי הרכב במיין באזאר בדלהי. כמובן בשלב זה (4:00 בבוקר אחרי 20 שעות על ההגה בתנאי הודו) כבר היינו עייפים, המיין באזאר שהוא רחוב צר וארוך, היה ריק ושקט, חנינו והלכתי לישון במלון אחד, וד' הלך למלון אחר ( לא מצאנו שני חדרים פנויים באותו מלון).
ב-12:00 בצהריים התעוררתי, נזכרתי שצריך להספיק למכור את האוטו.. ירדתי לרחוב לקנות משהו לאכול, יצאתי מהמלון ופתאום אני רואה שהמיין באזאר, רחוב צר באורך קילומטר בערך, וסואן מאד בשגרה - פקוק לחלוטין מתחילתו ועד סופו. בלאגן שלם, וחצי דלהי מתגודדת סביב איזה אירוע במרכז הרחוב.. התקרבתי לראות מה קורה שם.. זה היה האוטו שלי... שבאותם הרגעים לא רציתי לזכור שהחנתי אותו שם..משטרת דלהי כולל קצינים בדרגות גבוהות הקיפו את הרכב, הרכב כבר היה חצי מפורק, כל תכולתו נפרסה על הכביש בצורה מסודרת... ומאות אנשים עומדים מסביב ומסתכלים על ההצגה. חשכו עיניי. כמובן שאף אחד לא ידע שאני בעל הרכב, לכן הסתובבתי והלכתי לקנות משהו לאכול.. ובעיקר לעכל..וחזרתי לחדר במלון לחשוב איך יוצאים מהעניין הזה. לאחר כמה דקות ירדתי אל ההתקהלות (ואל הפקק העצום שהיה ברחוב, מאות מכוניות וריקשות צופרות ולא יכולות לזוז) ניגשתי אל הקצין הבכיר באירוע ואמרתי לו: אדוני, הרכב שלי. הטעות שלי היתה שאמרתי את זה בהינדי..
כל השוטרים עצרו וכל הרחוב הסתכל עליי...😅 הקצין אמר לי, חצי בהינדי וחצי באנגלית, הרכב שלך ואתה מדבר הינדי.. אתה מבין מה עשית פה? לפני שהספקתי לענות, שאני לא דובר הינדי..רק כמה מילים.. הקצין הורה לי לתת לו דרכון וניירות של הרכב, ואמר: אתה עכשיו מוציא את הרכב הזה מכאן.. אני הולך, תחפש אותי אחרי שהרכב בחוץ.. ניסיתי לעצור אותו, בכל זאת הדרכון שלי אצלו ומחר יש לי טיסה.. אבל הוא בכלל לא התייחס אליי. כמה שוטרים זוטרים עזרו לי לאסוף את כל החלקים והציוד אל האוטו, והקצין ועוד שני קצינים נעלמו בהמון..
תדמיינו רחוב באורך קילומטר, פקוק לחלוטין, מאות הודים מחייכים מסביב לאוטו, ואני צריך לצאת משם איכשהו.. בקיצור לקח לי כ-3 שעות לצאת (נסיעה של כ-200 מטר לסמטה הקרובה..) ולשחרר את הרחוב ואת הפקק שנגרם בגללי. וזאת רק ההתחלה, איפה הדרכון, ומה יהיה עם האוטו? הטיסה מחר..
סוף דבר
השוטרים חשדו שמדובר במכונית תופת ולכן התחילו לפרק את האוטו,
את הקצין הבכיר מצאתי לאחר שעות של חיפושים במסעדה בקצה הרחוב, לאחר שיחה קשה נהיינו חברים והוא אפילו הזמין אותי על חשבונו לארוחה. קיבלתי את הדרכון תוך איום שזו הפעם האחרונה שאני מחנה את האוטו שם.. האוטו נמכר למחרת (גם המכירה שווה סיפור) והספקנו לטיסה בחזרה לישראל.
בתמונה האמבסדור הנהדר, כמה חודשים לפני, בסביבה הטבעית שלו..
זהבית שבו החל מרוץ 20 השעות הזה
146235
146236
שמע, אהוד, אני כבר מזמין מקום בערב מספרי סיפורים שאני בטוח שתקיים יום אחד... יש לך את זה.
נכתב מהנייד
ehudzeelim
05-03-24, 15:06
תודה ארז, על הפידבק החיובי 👍
הרגת אותי עם התמונות...
העברתי גם בתחילת שנות האלפיים 5 חודשים עם ג'יפסי מרוטי (הגרסה המקומית לסוזוקי סמוראי) בהימלאיה ההודית... איזה זכרונות..למות...
מנחש שהבית בקלגה?
Sent from my 23021RAAEG using Tapatalk
ehudzeelim
05-03-24, 18:14
הרגת אותי עם התמונות...
העברתי גם בתחילת שנות האלפיים 5 חודשים עם ג'יפסי מרוטי (הגרסה המקומית לסוזוקי סמוראי) בהימלאיה ההודית... איזה זכרונות..למות...
מנחש שהבית בקלגה?
Sent from my 23021RAAEG using Tapatalk
אכן תמונות קשות.. :rolleyes:
הבית הזה היה ברשותי במשך יותר מ-10 שנים, הוא היה "בסיס האם" שלי ולא רק שלי, להרבה טרקים, וטיולים ברחבי הודו.
ברגל, באופנועים, במכוניות (חוץ מהאבסדור מהסיפור הייתה לי גם מרוטי 800 נפלאה), ואפילו סוס הרים נפלא ששירת אותי נאמנה ושמח לסחוב את הבית לכל מיני פינות נידחות בהרים..;)
הוא נמצא בעמק פרוואטי, אבל לא בקאלגה, אלא אי שם ביער..
לא בכפר מסוים אלא בית בודד ביער.
ehudzeelim
05-03-24, 18:26
ארז, שכנעת אותי להעלות עוד סיפור קצר..
הפעם סיפור על מזל, או יותר נכון קארמה..
את אחד המסעות בהודו עשינו ג' ואני, על גבו של אופנוע אנפילד 350 סמ"ק, עמוס לעייפה. כרבים מהישראלים שמטיילים בהודו. האנפילד הוא אופנוע חסכוני (כ-30 קמ/לליטר), פשוט, חלש (17 כ"ס) ועמיד ביותר, נוח מאד בנסיעות ארוכות, גם בהרכבה וקל לתיקון ולטיפול. בתקופה ההיא גם היה נפוץ מאד ולכן ניתן היה למצוא חלקים בכל פינה של הודו, בקיצור האופנוע המושלם לטיול.
במשך 7 חודשים (במילניום הקודם ניתן היה לקבל להודו ויזה לשנה) טיילנו בכל רחבי הודו. נסיעות רבות נמשכו מעל 10 שעות ברציפות וחלקן אף הרבה הרבה יותר מזה. נסיעות ארוכות עד כדי כך, ש-ג' נהג להירדם במושב המורכב לשנ"צים.. בטיול הספציפי הזה ביקרנו בכמה מדינות מצפון לדרום: לאדאק, קשמיר, הימאצ'אל, אוטארקהנד, פנג'אב, הריאנה, רג'אסטאן.. והלאה עד גואה וקראלה שבדרום.
כמובן בטיול כזה פוגשים מטיילים אחרים, חלקם טיפוסים מעניינים מאד.
נ', בחור צעיר בן 55 היה אחד מהם. נ' הגיע להודו בדרך לא דרך, לאחר שחמק מציפורני החוק במדינת מוצאו, בה היה מבוקש על עבירות מס. במציאות, נ' היה אדם לבבי, אומן מוכשר שנהג לקעקע את מלחי הצי האמריקאי במשך שנים ארוכות, וכפי הנראה נמנע מתשלום מיסים. כאשר הוזמן לחקירה והתבררו ממדי החוב, נ' התכחש להם תוך כדי שהוא מחסל את המחשב במשרדו ש הפקיד הממונה (בטענה שהמחשב משקר כי הוא רק מחשב), ונמלט משם על נפשו.
נ' אמנם היה נחפז אך טיפש הוא לא, לכן דאג מבעוד מועד להעביר סכום כסף מסוים למדינה אחרת, ולהכין עצמו להימלטות מהמדינה ופקידיה, דרכון ביד, וכל הנדרש. וכך מצא את עצמו נ' עוזב את ארץ מולדתו בחיפזון ונמלט מאימת החוק, כשהיעד הסופי אליו הגיע לאחר כחודש היה הודו.
נ' רכש אנפילד חדש בהודו, וכשאנחנו פגשנו אותו הספיק לגמוע כ-35 אלף ק"מ בהודו (שזה קילומטראז' אסטרונומי לתקופה של שנה וחצי, בהודו), ויחסית לגילו, היה נ' חזק מאד ובעל יכולות גופניות גבוהות. יצא לי לצעוד איתו שעות ארוכות בהרים ולהיווכח בכושרו הגבוה. מדי פעם היו דרכינו מצטלבות, באחת הפעמים פגשנו אותו בלה, בירת לאדאק.
נ' לימד אותנו לחיות בזול (הוא נהג למצוא את הדרך הזולה ביותר להתקיים בכל מקום שהגיע אליו) ובעיר לה למשל, הוא הכיר לנו את המסעדה שבה הוא נהג לאכול ארוחת צהריים ב-10 רופי (כשקל אחד).
באחד הימים יצאו לטיול בסביבת העיר, שני האופנועים ושלושתנו, ג', נ' ואני. זה היה טיול בין מקדשים, במרחק לא גדול מהעיר. כשהגענו לאחד המקדשים, עלינו עם האופנועים לראש ההר וחנינו בפתח המקדש עם הנוף המרהיב של המדבר הלאדאקי הקר, ונהר האינדוס המרשים שזורם תחתיו בדרכו לפקיסטן (האינדוס הוא מקור המים הגדול ביותר של פקיסטן). פתאום, אנו רואים מאזור לוח השעונים ומאחורי הפנס הראשי באופנוע של נ', פליטת עשן ונראה שמשהו נשרף שם בקצב מהיר! נ' קצת נלחץ אך ג' מיד הרגיע אותו בזמן שאני שלפתי את ערכת הכלים שתמיד הייתה על האופנוע שלי, פירקתי את הפנס (בורג אחד) וזיהיתי את הקצר וטיפלתי בו. האופנוע ניצל ונ' נרגע.
נ' היה מאושר, למעשה הוא התנהג כאילו הצלתי את חייו הוא ולא רק את אופנוע. אותנו זה שעשע, אבל שמחתי מאד שהצלתי את האופנוע שהיה כל רכושו של נ' בעולם הזה, והיה יקר מאד לליבו.
לאות תודה, פתח נ' את אחד מתאי הצד באופנוע שזה עתה ניצל, ושלף משם נועל שרשרת והעניק לנו אותו, תוך כדי שאמר: "יבוא יום והנועל הזה יציל אתכם.."
נועל שרשרת הוא אביזר חובה בטיול על אופנוע, ומשום מה לא היה ברשותי אחד עד לרגע ההוא. ביני לבין עצמי תהיתי איך זה שאני מטייל בלי נועל שרשרת? בכל מקרה, לקחנו את הנועל, וזרקתי אותו בערכת הכלים. לא יחסתי חשיבות מיוחדת לאמירתו..
יצאנו להמשך הטיול לקראת ערב הגענו לעיר לה ונפרדנו כל אופנוע לדרכו.
אחרי יומיים, הובא לידיעתנו שבאזור נידח הנמצא במרחק של כ-100 ק"מ מהעיר לה, בכפר קטן בין פסגות ההרים מתקיים פסטיבל ריינבואו, ג' ואני החלטנו לנסוע ולראות מה מתרחש שם, כטיול יומי עם אופציה להארכה. יצאנו עם שחר לטיול, כשאנו רוכבים להנאתנו בין פסגות 6000 מ' של פיקים מושלגים, וחוצים ערוצי מי הפשרת שלגים, נופים מטמטמים, וללא נפש חיה כשמדי פעם בכמה ק"מ חולפים על פני כפר ציורי וכפריים שעובדים בשדותיהם, בקיצור עוד רכיבה סטנדרטית בחבל הארץ הקיצוני והנידח הזה. בסוף הגענו אל היעד: כפר קטן ונידח עוד יותר (לא יותר מעשרה בתים) ומאחוריו שדות ירוקים על שיפועים קיצוניים. הדרך נגמרה בכניסה לכפר ולכן חנינו ויצאנו להליכה רגלית לחפש את מיקום הפסטיבל. מצאנו כ-10 חבר'ה בני לאומים שונים שוכבים פרקדן באחד השדות מעל הכפר, פסטיבל סוריאליטי ונחמד. לאחר שהייה לא ארוכה במתחם הפסטיבל (החבר'ה מהפסטיבל שהו שם כבר שבועיים בערך ולא תכננו לעזוב בקרוב) חזרנו אל האופנוע והתלבטנו קצת אך החלטנו לחזור עוד היום לעיר לה. מכיוון שידענו שהנסיעה תארך כ-3 שעות בערך והשעה כבר הייתה מאוחרת יחסית, יצאנו מיד לדרכנו. בגבהים האלה מיד לאחר שקיעת השמש הטמפרטורות צונחות נמוך מאד ולא היינו ערוכים לכך בלשון המעטה. קיווינו להגיע עם השקיעה לעיר לה.
בעודנו רוכבים להנאתנו, קרה הבלתי סביר ומשהו באופנוע השתבש, ההילוך הפך פתאום לניוטרל. עצרתי ובחינה מהירה העלתה:
שרשרת האופנוע נקרעה!..
הסיטואציה הייתה בעייתית, אנחנו בשומקום, בגובה רב (3500-4000 מטר) מסביבנו רק חברבורות שלג ואין נפש חיה, אף משאית לא חלפה מולנו בשעה האחרונה, ושעון החול מתקתק לאחור עם שמש חלשה שהולכת ושוקעת..
מיד ג' ואני נזכרנו במתנה שקיבלנו רק שלשום, נ'!
לאחר דקה של עצירת הנשימה נועל השרשרת אכן נמצא, בתחתית ערכת הכלים.
השרשרת תוקנה תוך דקות והמשכנו בדרכנו.
כן, נועל השרשרת שבמשך חודשים לא היה ברשותנו, הגיע אלינו בדיוק בזמן כדי להציל אותנו מתקיעה לא נעימה בכלל (אין קבוצת חילוץ בלאדאק, ואפילו טלפונים סלולריים לא היו אז ובאזור הזה גם לא טלפונים קוויים..).
הגענו בשלום עם רדת החושך לעיר לה.
את נ' פגשנו לאחר כמה ימים וכמובן הודנו לו שהציל אותנו מתקיעה מסובכת, והוא בנונשלנטיות אמר לנו: "אמרתי לכם.."
מאז ועד היום, לא תתפסו אותי רוכב בלי נועל שרשרת, גם באנפילד שנמצא ברשותי היום כ- 30 שנה אחרי המקרה ההוא, הוא נמצא שם לכל מקרה..
מיותר לציין שמאז, נועלי השרשרת שימשו אותי בהודו כמה וכמה פעמים, בסיטואציות בהחלט חיוניות..
את נ' פגשתי בפעם האחרונה לפני 20 שנה בהודו, הוא היה עדיין עם האופנוע ההוא.. אני הייתי עם רכב בעל 4 גלגלים ודרייבשאפט (בלי שרשרת), אך גם אז נ' זכר לשאול אותי אם אני זוכר לשאת נועל שרשרת..
בתמונה החבר להרפתקאות ג', והאנפילד האהוב, בטיול ההוא
146238
- - - Updated - - -
נראה לי שזאת שיחה שצריכה להמשיך סביב איזו מדורה.. אבל תוכל רק להסביר מה הכוונה שהבית היה ברשותך 10 שנים?
Sent from my 23021RAAEG using Tapatalk
ehudzeelim
05-03-24, 18:47
נראה לי שזאת שיחה שצריכה להמשיך סביב איזו מדורה.. אבל תוכל רק להסביר מה הכוונה שהבית היה ברשותך 10 שנים?
Sent from my 23021RAAEG using Tapatalk
כן, ההסבר פשוט
שכרתי את הבית לתקופה ארוכה מבעליו, כפרי מקומי מהאזור (חבר טוב עד היום, גם הוא שווה סיפור..;)).
בהודו ללא אזרחות אין אפשרות לקנות נדל"ן.
אז קיימת אופציה להתאזרח (ע"י נישואין למשל), או פשוט שכירות לטווח ארוך.
יש אנשים שסוגרים עסקה "לכל החיים", ולמעשה כאילו קונים את הבית, בשכירות ארוכת טווח.
בדרך כלל עסקה כזו כוללת בניה של בית חדש, כשעלות הבנייה היא על השוכר, ואז הבית שלו ללא עלות נוספת לשארית חייו, וכשהוא עוזב את עולמנו הבית חוזר לרשות בעליו המקורי.
רק בשביל המושג הכללי, עלות שכירות של בית כזה לשנה , הייתה כ-500 שקלים בזמנו.
מדהים
Sent from my 23021RAAEG using Tapatalk
אל תפסיק, כותב מעולה!!
Sent from my iPhone using Tapatalk
ehudzeelim
06-03-24, 10:58
תודה על התגובות,
את הכתיבה אפשר לשפר..,
אבל אני שמח שלפחות הסיפורים נאים בעיניכם :rolleyes:.
ehudzeelim
17-03-24, 19:32
איך (כמעט) יצאתי אידיוט
בערבה הדרומית ישנן משבצות חקלאיות גדולות שתחומות בדרכים צרות, אספלט או כורכר. מכיוון שהחלקות הן מעשה ידי אדם, הן בנויות בצורת מלבנים גדולים וישרים מאד. לכן, גם הדרכים המקיפות את השדות ישרות וארוכות.
במסגרת העבודה,
לפעמים אני צריך לעצור לצד שדות חקלאיים, ולבדוק בהם כל מיני דברים.
בהרבה מקרים אני עוצר, קופץ מהאוטו, לא מדומם מנוע, בודק מה שבודק וחוזר אל האוטו וממשיך בנסיעה.
באחד המקרים עצרתי ליד שדה כזה, יצאתי מהאוטו וירדתי לשדה. האוטו נשאר מונע, ואני התעכבתי קצת בשדה. כשסיימתי להתעסק שם, פניתי חזרה לכיוון הדרך, והפלא ופלא האוטו לא שם.
עכשיו נכנס עוד פרט חשוב לסיפור: בגלל הרוחות וסופות החול בערבה, השדות תחומים במשברי רוח, אלו שדרות ארוכות של עצי אשל הפרקים, החוצצים בין השדות ומקטינים את נזקי הרוחות לחקלאות.
בחזרה לסיפור
האוטו לא עומד איפה שהשארתי אותו, ואני גם לא רואה אותו בשום כיוון שאני מסתכל ימינה ושמאלה על הדרך! בהתחלה חשבתי שאני הוזה, ובכלל אולי אני מדמיין שהגעתי עם אוטו לשדה?? אחרי כמה שניות התחלתי לחייך כי הייתי בטוח שזו מתיחה ויש פה בסביבה מצלמה נסתרת.. אבל גם המחשבה הזו חלפה די מהר ובעודי מגרד את הראש התקדמתי מהשדה אל הדרך, וכשהגעתי אל הדרך יכולתי לראות במרחק איזה נקודה אפורה בערך חצי קילומטר ממני.. מתרחקת/מתקרבת (?) ממני/אליי באיטיות..
בריצה מטורפת הגעתי אל הרכב שנסע רוורס בערך חצי קילומטר ולא ירד מהדרך..
מסתבר שכשירדתי ממנו, כשהגעתי לשדה, במקום להעביר לפארקינג העברתי לרוורס, כמובן שלא משכתי בלם יד והאוטו פשוט נסע באיטיות כמה דקות רוורס.. הסיבה שלא ראיתי אותו מהשדה היתה שמשבר הרוח שבקצה השדה הסתיר לי אותו.
למזלי המוסו הנאמן לא ירד מהדרך ולא נתקל בשום שטוצר,
יצאתי בזול.
שילבתי לדרייב והתחפפתי משם.
איך (כמעט) יצאתי אידיוט
בערבה הדרומית ישנן משבצות חקלאיות גדולות שתחומות בדרכים צרות, אספלט או כורכר. מכיוון שהחלקות הן מעשה ידי אדם, הן בנויות בצורת מלבנים גדולים וישרים מאד. לכן, גם הדרכים המקיפות את השדות ישרות וארוכות.
במסגרת העבודה,
לפעמים אני צריך לעצור לצד שדות חקלאיים, ולבדוק בהם כל מיני דברים.
בהרבה מקרים אני עוצר, קופץ מהאוטו, לא מדומם מנוע, בודק מה שבודק וחוזר אל האוטו וממשיך בנסיעה.
באחד המקרים עצרתי ליד שדה כזה, יצאתי מהאוטו וירדתי לשדה. האוטו נשאר מונע, ואני התעכבתי קצת בשדה. כשסיימתי להתעסק שם, פניתי חזרה לכיוון הדרך, והפלא ופלא האוטו לא שם.
עכשיו נכנס עוד פרט חשוב לסיפור: בגלל הרוחות וסופות החול בערבה, השדות תחומים במשברי רוח, אלו שדרות ארוכות של עצי אשל הפרקים, החוצצים בין השדות ומקטינים את נזקי הרוחות לחקלאות.
בחזרה לסיפור
האוטו לא עומד איפה שהשארתי אותו, ואני גם לא רואה אותו בשום כיוון שאני מסתכל ימינה ושמאלה על הדרך! בהתחלה חשבתי שאני הוזה, ובכלל אולי אני מדמיין שהגעתי עם אוטו לשדה?? אחרי כמה שניות התחלתי לחייך כי הייתי בטוח שזו מתיחה ויש פה בסביבה מצלמה נסתרת.. אבל גם המחשבה הזו חלפה די מהר ובעודי מגרד את הראש התקדמתי מהשדה אל הדרך, וכשהגעתי אל הדרך יכולתי לראות במרחק איזה נקודה אפורה בערך חצי קילומטר ממני.. מתרחקת/מתקרבת (?) ממני/אליי באיטיות..
בריצה מטורפת הגעתי אל הרכב שנסע רוורס בערך חצי קילומטר ולא ירד מהדרך..
מסתבר שכשירדתי ממנו, כשהגעתי לשדה, במקום להעביר לפארקינג העברתי לרוורס, כמובן שלא משכתי בלם יד והאוטו פשוט נסע באיטיות כמה דקות רוורס.. הסיבה שלא ראיתי אותו מהשדה היתה שמשבר הרוח שבקצה השדה הסתיר לי אותו.
למזלי המוסו הנאמן לא ירד מהדרך ולא נתקל בשום שטוצר,
יצאתי בזול.
שילבתי לדרייב והתחפפתי משם.
אחד הטובים ;)
Sent from my iPhone using Tapatalk
-->
vBulletin® v4.2.4, זכויות יוצרים ©2000-2025, Jelsoft Enterprises Ltd, תורגם על ידי vBHeb.