סדק בסעפת הפליטה [ארכיון] - פורום ג'יפולוג 4X4

skhaikin

01-07-04, 23:58

שלום,

בשרשור על רעש בשסתומים, הוזכרה הבעיה של סדקים בסעפת פליטה. גם בסופה שלי יש את הסדק הזה, ומוסכניק שהעיף על זה מבט טוען שהבק-פיירים שאני שומע בניטרל נובעים משם, ולא מחוסר בחיישן חמצן (למרות שאולי זה בגלל שניהם ?)

אז הייתי רוצה לדעת:
1) איך אני יודע האם אפשר עוד לנסוע וכמה, ומתי להגיד "קט" ולהחליף את הסעפת ?
2) מדוע הבעיה הזו כו נפוצה בסופות ?
3) האם באמת לא ניתן לתקן (המוסכניק טוען שזה אזור שלא ניתן לרתך אותו, או משהו בסגנון), או שזה סיפור של המוסכניק ?
4) מה הסיפור הכספי (בערך) של החלפת סעפת, איזה חלקים צריך להחליף יחד איתה (צינורות, תושבות, לא יודע.. )

תודה,
סרגיי.

coas

02-07-04, 02:17

הפגם בסעפת שכיח ואף הוביל, כך שמעתי, לתביעה יצוגית של בעלי רנגלר למינהם בארה"ב (רנגלר משום שהסעפת שונה בצ'ירוקי).
ניתן לרתך אבל מומלץ שיבוצע ע"י בעל מקצוע ותלוי במצב הסעפת.
החלפה כרוכה בהחלפת אטם הסעפות, יניקה ופליטה.

דרור ברלי

02-07-04, 02:22

הבעייה משותפת לכל גירסאות מנועי ה-4.0 ליטר של קרייזלר, וזה אומר כל דגמי Jeep: צ'רוקי, גרנד צ'רוקי ורנגלר וכמובן בסופה שלנו.

coas

02-07-04, 10:43

דרור, נראה לי שאתה טועה, סעפת הפליטה של צ'ירוקי שונה לחלוטין.

אריאל

02-07-04, 14:47

שלום,

מספר נקודות סעפת הפליטה עשויה מצ'יגון (תהרגו אותי לא יודע מה שמה של המתכת בעברית - יתכן גוס?!)
בכל מקרה זו מתכת רגישה ביותר לריתוך וטכנולוגיית ריתוך לא נכונה תגרום לסדקים.

שים לב שהרתך שיתקן לך את הסעפת יעשה את הצעדים הבאים

- ישחיז את הסדק ו"יחפור בו" לשם יצירת V (יגרום לריתוך חדרני יותר) - אין (!) לגרום לחדירה מלאה.
- יחמם את הסעפת לפני הריתוך (לפחות עם עבודת מנוע עד טמפ' עבודה נורמלית ואם יש אפשרות אז בנוסף עם ברנר)
- לאחר הריתוך יש לתת לסעפת להתקרר בהדרגתיות (לתוצאות טובות יותר יש לעטוף את הסעפת (לפחות במקום הקרוב לריתוך) בצמר זכוכית לשם התקררות איטית יותר.

אריאל.

קיד

02-07-04, 16:50

אריאל,
אם כבר מידע, אז עד הסוף.
מה חומר הרתך? (לא שיטת הריתוך, כי אם סוג החומר??)
קיד.

אריאל

03-07-04, 10:01

יש להישתמש באלקטרודות

מנל ניקל (סגסוגת נחושת וניקל)
ניקל

אגב חפצה נפשך להפשיט את התהליך מעט על חשבון טיב התוצה הסופית ניתן לרתך את הסעפת כאשר היא קרה כל זאת אם תמצא אלקטרודות עם כמות גדולה של קרביד ואנאדיי.

אריאל.

קיד

03-07-04, 23:24

קרביד ואנאדיי.
קרביד של מה?
אריאל,
תודה על המידע.
אלקטרודות ניקל נחושת ניתן להשיג. ZNi190 של חברת זיקה מתאימה בול, אבל המחיר יהיה כמו של סעפת חדשה, והריתוך דורש מיומנות גבוהה ומחייב אפיית (בתנור 300 מעלות) האלקטרודות לשעתיים. לחסכנים ניתן להשתמש באלקטרודות יציקה כגון ZGMשל זיקה, ואם אני לא טועה אז גם ZNi187. שתי האחרונות יהיו זולות משמעותית. אך עדיין דורשות מיומנות ריתוך גבוהה.
קרבידים למכביר ייוצרו ע"י פעולת ההשחזה. השחזה מטבעה האגרסיבי, מעלה את הקרבידים לפני השטח.
קיד.
סתם ריתוך עם גז מגן (CO2) לא יספק??

אריאל

04-07-04, 09:22

קיד, לפי סיווג האלקטרודות של זיקה אני יכול להמליץ להשתמש באלקטרודות ZGS למען ריתוך מחומם.

או לקרה (דורש חימום נמוך עד 120 מעלות - כלומר הדלקת מנוע למספר דקות)
ZGM כמו כן ניתן להישתמש ב ZNI99 או ZNI99NC.

ZNI187 אינם מומלצים לצורך ריתוך זה מהסיבה הפשוט שהם דורשים חימום של שטח העבודה לטמ"פ של 300 כך שכבר עדיף ללכת על ZGS.

לגבי הZNI190 אמנם לא בדקתי ספציפית אך אני מאמין שהאפייה הנדרשת הי להוצאת הלחות מהאלקטרודות כך שניתן או להישתמש באלקטרודות סגורות מהחפיסה או להיפך לאפות בטמפ נמוכה יותר.
אגב רוב הסיכויים שריתוך ללא אפייה יצליח. אבל כרגיל , לא מומלץ.

לגבי CO2 , בטח שאפשר רק שהדבר מצריך חוט CO2 מיוחד לצ'יגון מה שאומר שצריך לקנות 15 קילו ממנו ולא נראה לי שהדבר זול יותר מחפיסת אלקטרודות.

אריאל.

ניר ל

04-07-04, 10:35

לדעתי חבל לכם על הזמן,
לקחתי בזמנו מדרור סעפת סדוקה כדי לבצע עליה ניסויים, מה שנראה היה כשני סדקים, התברר כרשת שלמה אחרי סילוק החלודה שעוטפת את הסעפת, לא ניסיתי אפילו להלחים או לרתך אותה...
אם הסדק גלוי ונגיש, הייתי מנסה לסגור אותו ללא פירוק הסעפת על מנוע חם, פירוק הסעפת בלבד עלול לפתוח עוד עשרה סדקים חדשים.
אם להחליף אז מן הסתם לסעפת תחליפית (הדרס וכו'), למי שמשועמם הייתי מציע להשתמש בבסיס הסעפת הישנה, לכופף צינורות עם ברנר ולשחזר סעפת חדשה - זה בטח יהיה יותר קל מלנסות לתקן את הזבל המקורי.

אריאל

04-07-04, 12:07

ניר,
אף אחד לא הציע לפרק את הסעפת.
כל העבודה אמורה להתבצע כאשר הסעפת יושבת במקומה.

לגבי בניית סעפת , הנושא קצת יותר מסובך.
יצא לי לבנות מספר סעפות לרכבים אטמוספרים שקיבלו קיטי הגדשה תוצרת עצמית, אוכל להגיד לך שהכלל הראשון הוא שהצינורות יהיו מכופפים ללא "בטן פנימית" לחלוטין. (הבטן גורמת למערבולות אשר מורידות מהספקו של הרכב)
אני קניתי את הצינורות זוויתיות מוכנים (נירוסטה כמובן) ולפי צורתם אני מעריך שהם באים מכופפים מהמפעל , כלומר יוצקים אותם בצורה זו.

אריאל.

נמרוד

04-07-04, 12:24

אריאל

04-07-04, 12:54

נמרוד

04-07-04, 13:00

נמרוד,
ספקטרום ההבנה שלי בתחום הכיפוף צר מאוד לכן אשמח אילו תוכל להסביר לי כיצד ניתן להגיע לכיפוף של צינור 3" ללא בטן לחלוטין. (בימים הקרובים אני אפרסם תמונות של הצינור ורמת הכיפוף).

ממש אין שום בעייה, בשביל זה יש מכונות כיפוף (איכותית). בכל מקרה, אתה לא נתקלת ביציקת נירוסטה, כי אין כזה דבר למעשה.

ניר ל

05-07-04, 11:55

למיטב הבנתי, סעפות הפליטה האלו הם יציקות ברזל פשוטות מאד.

נמרוד, סעפת הפליטה בסופה שונה מסעפת הפליטה היצוקה בסיקס, זה משהו שבנוי כמו סעפת הדרס מצינורות פח מכופפים ודקים.

ניר,
אף אחד לא הציע לפרק את הסעפת.
כל העבודה אמורה להתבצע כאשר הסעפת יושבת במקומה.

אריאל, אם אתה מסוגל להגיע אל הסדקים מבחוץ אז סבבה, בד"כ זה לא ככה.

skhaikin

05-07-04, 14:53

המממממ... :?: :?: :?:

תודה על התשובות המלומדות, אבל אני לא הבנתי (בתור אחד שלא יודע לרתך לצערי ובפרט לא מכיר את עולם המושגים שהשתמשתם) - מה תחל'ס עלי לעשות ? איך אני יודע אם הסדק שיש לי הוא חמור ואני אתקע מהר, או שאולי אני יכול לנסוע עוד 100K ק"מ בשקט נפשי ?

אם הסדק הוא אכן חמור ושוב, אני לא יודע לרתך / לכופף - אל איזה בעל מקצוע / מוסך אמין אני יכול לפנות ע"מ לסדר את הבעיה ? (אם יש כאלה בצפון - מה טוב)

Subzero

05-07-04, 15:36

הסדקים בסעפת הן מחלה מוכרת וידועה הנובעת מהוויברציות של המנוע וההבדל בינן לבין וויברציות של מערכת הפליטה.
תוכל לרתך עד מחרתיים אבל תוך כמה חודשים זה יחזור באותו מקום או במקום אחר.
הפתרון הוא להחליף את הסעפת בסעפת משופרת בה הצינורות יושבים על מעין קפיצים הסופגים את הזעזועים. מחיר הסעפת דומה אם לא זהה למחיר הדרס, אבל לדעתי היא עדיפה. אני רכשתי את שלי אצל ינוביץ' אחרי כמה וכמה נסיונות ריתוך שבאחד מהם הסעפת פורקה מהמקום ורותכה בתנאים אופטימליים, ומאז אני נוסע כבר הרבה מאוד זמן ללא בעיות מיוחדות.

My tow cents...
איציק

אריאל

05-07-04, 17:12

ממש אין שום בעייה, בשביל זה יש מכונות כיפוף (איכותית). בכל מקרה, אתה לא נתקלת ביציקת נירוסטה, כי אין כזה דבר למעשה.

נמרוד אשמח אם תוכל להסביר לי כיצד ניתן להגיע לסוג כזה של כיפוף
לפינות אין בטן בכלל ובנוסף לאחר מדידה עובי הדפנות למעלה ולמטה נמצא שהוא שווה (נמדד באמצע של חלק מכופף).
הנה מספר תמונות:

http://www.4x4.co.il/gallery/gallery_pictures/Image14905_640.jpg

והנה מערכת פליטה כפולה 3" מנירוסטה. בעתיד הקרוב (עם סיום העבודה) תורכב על אחת המכוניות החזקות ביותר בארצנו הקטנה.

http://www.4x4.co.il/gallery/gallery_pictures/Image14906_640.jpg

אריאל.

אריאל

05-07-04, 17:14

כמובן שהכיפוף הוא אך ורק של הפינות יתר החלקים מולחמים בארגון.

נמרוד

05-07-04, 20:28

אריאל, קשה לי להסביר לך "איך בדיוק עושים כיפוף כזה".... זה כמו שאני אשאל אותך "איך בדיוק אתה מדביק מתכות ביחד?"... פשוט עושים. מכופפים צינורות כל הזמן, וכשעושים את זה כמו שצריך, יש כללים ויש את הכלים הנכונים, זה יוצא ככה, מושלם. מוזר לי מאד שזה חדש לך. אגב, היום יש מכונות כיפוף CNC (יקרות מאד כמובן) שמקבלות באופן רציף צינור ומוציאות כל "נחש" תלת מימדי שתרצה, לפי מודל ממוחשב, מושלם במכה ראשונה, אחד אחרי השני בקצב, בלי צורך לרתך חלקים אחד לשני.

אריאל

06-07-04, 00:35

אוקיי לאחר דיקסוס קצר בנושא עם חבר העוסק בתחום (ממנו אני משיג את הצינורות) ולאחר בדיקה מקיפה של הצינורות הגענו למסקנה שהצינורות מכופפים בצורה דומה לתיאור הבא:

קודם כל בסרט הנא נוצר צינור מפח בעובי לא סימטרי (נחזור ללא סמטרי בהמשך)

כאשר יוצא צינור מצידה השני של המכונה הוא מכופף (בעודו חם) בדפנותיו הבלתי סמטריות , כלומר דופן דקה יותר יוצרת את הזווית הפנימית והעבה יותר את החיצונית כך שבסופו של התהליך כל הדפנות נהיות באותו עובי.
ובנוסף יתכן מצב בו בתוך הצינור יש לחץ מסויים ששומר ממנו לקבל בטן.

אריאל.

קיד

06-07-04, 01:08

אריאל,
קפוץ ל"ינאי כיפופים" ליד התחנה המרכזית החדשה בתל אביב, סמוך לשדרות הר ציון (בערך מול קצה רח' סלמה) ותסתכל איך מכופפים. כיפוף היא טכנולוגיה י ש נ ה.
הרבה יותר מעניין בכל הסיפור, הוא סוג הפלדה של הסעפות, והטיפול הטרמי (הרפייה) שמבצעים- או שלא מבצעים - על מנת לפתור את נושא ההתארכות. דווקא בנושא זה, הידע אינו זמין.
בברכה,
קיד.

אריאל

06-07-04, 08:11

קיד, ראיתי לא פעם ולא פעמיים איך מכופפים בארץ , לצערי אין מה להשוות את איכיות הכיפוף של החלקים. קשה להסביר דרך האינטרנט אבל מדובר במשהו שדי מושלם ללא שום דיפורמציות , דפנות עבות\דקות או דיפקטים חיצוניים למיניהם.
לגבי הרפיית מאמצים , במערכת הפליטה אין צורך בהרפייה , לעומת זאת בסעפות אני מבצע הרפיית מאמצים ע"י מכונה אינדוקציונית קטנה - 12.5KW. (אגב אם יש מישהו מעוניין יש ברשותי מכונה אינדוקציונית גדולה אשר עובדת בתחום של 250-320 KW , אחת משתיים הקיימות בארץ , והיא למכירה במחיר אטרקטיבי ביותר)

אריאל.

אריאל

06-07-04, 08:24

נמרוד

06-07-04, 09:00

אגב בנושא הזה הידע לא זמין מסיבה פשוט , בארץ רוב האנשים העוסקים בתחום לא מכירים בכלל את המושג הנ"ל והרבה משווקים מוצרים שהיו אמורים לעבור טיפול טרמי אך לא עברו. (אל עף "הפיקוח")
ואם להיתחשב שישנם רק 2 חברות אשר מבצעות הרפיית מאמצים (אם לא לכלול את התנורים בשני מפעלים ממשלתיים) , ניתן להבין מדוע מדובר בתחום כהה צר.

אריאל.

לא צריך להגזים אריאל, יש הרבה מפעלים תעופתיים בארץ שעומדים בכל התקנים ומצוידים בכל מה שצריך, תנורים וכולי. לא אחד ולא שניים. חלקם הגדול מרוכז פה בצפון.

בכל מקרה, אני אומר לך בוודאות של 99.9% שהצינור הזה התחיל את חייו כמו כל הצינורות, ישר במטר רץ, והוא כופף בקר.

קיד

07-07-04, 22:09

אריאל, אמרתי "לא זמין" להבדיל אלף הבדלות מ-"לא קיים". בנו בישארל טורבינות למנועי סילון, ומנועים(רקטות) עבור טילים. התכוונתי, שמפעל לטיפול טרמי, לא מעוניין לחלוק ידע. בהתאם מפעל לציפויים למתכות, לא יחלוק ידע בהרכב הציפוי.
קיד.

אריאל

12-07-04, 00:33

לא צריך להגזים אריאל, יש הרבה מפעלים תעופתיים בארץ שעומדים בכל התקנים ומצוידים בכל מה שצריך, תנורים וכולי. לא אחד ולא שניים. חלקם הגדול מרוכז פה בצפון.

בכל מקרה, אני אומר לך בוודאות של 99.9% שהצינור הזה התחיל את חייו כמו כל הצינורות, ישר במטר רץ, והוא כופף בקר.

נמרוד , באמת שאינני מבין כלום בכיפוף אבל דבר אחד ברור לי ברזל לא יכול להיעלם , עברתי קצת על הצינורות , קוטרם - 70ממ.
רדיוס פנימי בכיפוף של 90 מעלות הוא 40 מ"מ , רדיוס חיצוני 110 מ"מ
כלומר אורך הרדיוס הפנימי יהיה 80X3.14 חלקי 4 שזה בערך 62ממ
אורך הרדיוס החיצוני יהייה 220X3.14 חלקי 4 שזה בערך 172 ממ

172 פחות 62 שווה 110 מ"מ
כלומר יש לנו הבדל באורך של 110 מ"מ

ההבדל הזה חייב הייה לזכות לפיצוי כל שהוא , כלומר או שהחלק הייה מקבל בטן או שהחלק העובי בקיר הפנימי הייה משתנה. מכיוון שזה לא המקרה אזי מדובר בשיטת כיפוף אחרת

עברתי על הספר Metals handbook ומצאתי שתי טכנולוגיות שבעזרתם ניתן הייה ליצר צינורות באיכות דומה (אגב יציקה זה באמת לא יכול להיות פשוט בכלל האיכות) על פי האיכותו וטיבו של המוצר ככל הנראה מדובר על איקסטרוזיה.

אריאל, אמרתי "לא זמין" להבדיל אלף הבדלות מ-"לא קיים". בנו בישארל טורבינות למנועי סילון, ומנועים(רקטות) עבור טילים. התכוונתי, שמפעל לטיפול טרמי, לא מעוניין לחלוק ידע. בהתאם מפעל לציפויים למתכות, לא יחלוק ידע בהרכב הציפוי.
קיד.

קיד, בנו הרבה דברים , לא כולם זכו לקבל את הטיפולים המגיעים להם.
לגבי ידע, לחלוק אף אחד לא יחלוק אבל ניתן לרכושו בחברות המתמחות בתחום ובאונברסיטאות השונות (רוסיה, גרמניה, ארה"ב).

אריאל.

נמרוד

12-07-04, 10:11

אריאל - מה שקורה זה שהעובי באזור החיצוני, קטן. הסיבים החיצוניים נמתחים במידה רבה מאד, ואם אתה היית יכול לבדוק את העובי באזורים האלו אתה היית מגלה שהוא קטן במעט מהעובי המקורי של הצינור. מה שלא ברור לי זה איך בדיוק אתה מסוגל למדוד את עובי הצינור באזור של הכיפוף?

עירא

12-07-04, 12:20

לא יכניס לאריאל מילים לפה, אבל ממה שהבנתי מהכתוב,

לפינות אין בטן בכלל ובנוסף לאחר מדידה עובי הדפנות למעלה ולמטה נמצא שהוא שווה (נמדד באמצע של חלק מכופף).

הוא חתך חלק מכופף מדד את העובי שם, וגילה שהוא זהה.
אם זה נכון, האופצייה היחידה לכיפוף כזה היא כמו שאריאל כתב, שכשהצינור יישר, הדפנות שלו בעובי שונה ואז כשמכופפים אותו בעצם מפצים על השינוי בעובי ומקבלים צינור מכופף בצורה מושלמת.
עירא

קיד

12-07-04, 14:14

זה הזמן להשאיל ממישהו מד עובי דופן ע"י אולטראסאונד, ולבצע בדיקה לכל אורכה של הקשת החיצונית.
עירא, קשה למדוד עובי של חלקים בעלי קשת, לא משנה כמה קטן שטח המדידה של המיקרומטר, לעולם הוא ינוח על רדיוס עקמומי, קעור בצד אחד, וקמור בצד שני.
מדובר על צינור שרדיסו כמעט מחצית מרדיוס הכיפוף, ולכן ה"פיצוי" מגיע גם במישור האורך, וגם במישור הרוחב. לכן השינוי בעובי הדופן יהיה קטן. מכאן נובע שניסור ומדידה הם לא ברמת הדיוק הנדרשת.
ירידת עובי של 0.1 מ"מ מדופן של 1 מ"מ מזכה אותך ב-10 ס"מ תוסף אורך על כל מטר. בכיפוף היות שלא כל הקוטר השתתף במתיחה, למעשה ירידה של פחות מ-0.05 מ"מ יזכו אותך באותה התארכות. תוסיף לכך את ה"עזרה" למתיחה הניצבת לכיוון הכיפוף, והגעת לגדלים ממש קטנים.
בהתאם לכך גם דחיסת החומר בצד הפנימי.
בברכה,
קיד.

נמרוד

12-07-04, 14:48

קיד כותב דברים נכונים לחלוטין. אני קצת חולק על המספרים...

במקרה שלך האורך המקורי של הצינור היה 117 מ"מ (רדיוס מרכזי). הסיבים החיצוניים לכן התארכו בערך ב50% (ל172) והפנימיים ביותר נלחצו לבערך 50% מאורכם. מקדם פואסון הוא בערך 0.3 - זה אומר שהיחס בין התארכות לבין קיטון העובי הוא 1 ל0.3. ולכן אני מניח שההבדל בעובי הוא בערך 10-15% (העובי ברדיוס הפנימי גדל ב10-15%, העובי ברדיוס החיצוני קטן ב10-15%) משהו שאפשר למדוד אם כי קשה - מהסיבות שקיד ציין. שוב כאן מדובר על הסיבים החיצוניים ביותר, כל אזור אחר שאתה מודד השינוי בעובי קטן יותר.

אני אומר את הדברים האלו מזכרון, יכול להיות שאני טועה - אבל לא בגדול, ולא בעקרון.

אריאל

12-07-04, 22:06

נמרוד העובי נמדד בעזרת מיקרומטר בעל שתי נקודות מגע , לכן הסטייה קטנה ביותר ואילו הייה הבדל בעוביים בסדר גודל של 15% אני מאמין שהייתי שם לב לכך

אריאל.

נמרוד

13-07-04, 09:01

נמרוד העובי נמדד בעזרת מיקרומטר בעל שתי נקודות מגע , לכן הסטייה קטנה ביותר ואילו הייה הבדל בעוביים בסדר גודל של 15% אני מאמין שהייתי שם לב לכך

אריאל.

אוקי. שים לב לעוד נקודה - בפועל, זה לא שהסיבים העליונים נמתחים והתחתונים "נלחצים" - אלא כל הצינור נמתח תוך כדי תהליך הכיפוף. לכן יתכן שההבדל בין הצד העליון הותחתון קטן עוד יותר. מעניין מה העובי באמת של הצד העליון, התחתון, וגם של הצינור בחלקו הלא מכופף - למרות שאני מבין שהחלקים הלא מכופפים הם צינורות אחרים שרותכו... בכל מקרה, אני טוען באופן חזק מאד שהצינור מכופף, כנראה שברמת איכות גבוהה מאד, אבל עדיין מכופף. אין שום שיטות אחרות לייצר כזו צורה, וגם אם אפשר לפתח, זה יהיה טמטום מוחלט כי בסך הכל מדובר על מערכת פליטה. אין כאן שיקולי חוזק כמעט והאיכות של הכיפוף הזה היא בעיקר אסטטית (כל עוד אין "ברך" מורגשת שעלולה להפריע לזרימה).

אריאל

13-07-04, 11:47

נמרוד, אני כרגע במשרד ברגע שיצא לי לעבור דרך הסדנא אני אעשה את המדידות פעם נוספת ואפרסם את התוצאות.
אכן החלקים הישרים מרותכים .
עקרונית קימות עוד מספר שיטות שקראתי עליהם בהם ניתן להשיג איכות דומה,
הראשונה היא עשיית מעיין בייגלה חתוך אופקית ע"י פרס הידראולי. (צורה מעגלית שמהווה חצי אופקי ממעל שלם)
יוצרים שתי צורות כאלו מרתכים ביניהם (נוצר מעיין בייגלה חלול) וחותכים ל 4 חתיכות שוות. זוהי שיטה שניתן לעשיה מעשית אך מסובכת וכן דורשת המון משאבים.
השיטה המודרנית יותר נקראת אקסטרוזיה ופועלת בצורה הבאה ברזל בצורתו הנוזלית מוזרם דרך צורה כל שהיא (לדוגמה צינור מכופף) ועם יציאתו מהפתח הנגדיבתבנית הוא מקבל את צורתה , לא לא מדובר ביציקה התהליך מאוד דומה אך קיימים הבדלים מסויימים בין השיטות והעיקרית שבהם היא שהחלק שמתקבל הינו בעל איכות מעולה. (מבחינת פני שטח)
נמרוד אני מעריך כי ברור לשנינו שאין הצינורות פותחו למען מערכת פליטה וכי קיים צורך בצינורות דומים למערכות בהן הדבר קריטי ביותר.
בנוסף ברצוני לציין שברגע שאנחנו מדברים על מנועים מוגדשים ומשופרים החוזק והצורה כן משחקת תפקיד.
לדוגמה אם סעפת הפליטה לא בנויה נכון הדבר יוצר מערבולות וזרם האוויר אשר מגיע לטורבינה אינו לניארי דבר הפוגם בהספקו של הרכב
כמו כן סוג הנירוסטה קריטי גם הוא , כאשר הרכב מוגדש ברמה של 2 באר ומעלה נוצר חום רב בסעפת הפליטה , נירוסטה רגילה לאחר מספר מאות שעות תחת חום של נגיד 400 תאבד קרבידים כך שלאפליקציות כאלו משתמשים בנירוסטות מיוחדות, עמידות בפני חום, לדוגמה סגסוגת של כשליש אחוז פחמן , 1-2 אחוז קרום וכחצי אחוז מליבדן , דבר הגורם לנירוסטה להיות עמידה יותר בפני חום ולא לאבד מסגולותיה.

אריאל.

קיד

13-07-04, 12:30

אינו לניארי אריאל.
התכוונת "למינרי".

תגיד אריאל אתה עושה צחוק?
תיכנס פעם לדוד קיטור של טורבינה לייצור חשמל, תראה 10 ק"מ צינור המוביל קיטור, מכופפים הלוך וחזור, עומדים בלחץ 250 אטמ' ואש גלוייה רצה בצידם החיצוני.
או סיבוב מהיר במפעלי החומצות של "רותם אמפרט" אשר במישור רותם, תראה צינורות פלדה של חומצה זרחתית חמה.
איזה בעיות טכניות יש בסעפת רכב?
שיתוך? לא ממש. גזי הפליטה לא מכילים די חמצן, ואין שום חומר קורוזיבי רציני.
טמפ' גבוהה? 500 מעלות וזהו? למעט תחילת השופר אין אפילו אש גלוייה.
בעיות התפשטות? אין בעיה, הסעפת רתומה רק בצד אחד.
אורך חיים? אין צורך. המקום קל לגישה ונוח להחלפה. זו לא צנרת של חומצה גופרתית בתוך המפעל של אינטל.
בברכה,
קיד.

אריאל

14-07-04, 08:42

קיד,

כן אני עושה צחוק.
יצא לך לעבוד עם רכבים שהוסבו למוגדשים? יצא לך להתמודד עם בעיית החום החום בתא מנוע? יצא לך לפתוח מכסה ולראת טורבו וסעפת זוהרים?
אם כן אז אני בטוח שתדע כמה זמן סעפת מאולתרת חיה , ועקב אילו סיבות נוצרת הבעיה.
ואם להיתחשב בכך שאני בונה בד"כ מוצרים כאלו לחברים , לרוב ללא תשלום, אז ממש אבל ממש לא בא לי לבנות עוד אחת כעבור חצי שנה.

בכבוד,
אריאל.

קיד

15-07-04, 14:23

אריאל אנו גולשים לחלוטין מנושא השירשור ולכן אקצר.
אני יכול לחשוב על מספר סיבות לסעפת פליטה חמה. אלו סיבות טכניות ולא סיבות טכנולוגיות הקשורות לחומר ממנו עשוייה הסעפת.
זימון שסתומים לקוי.
זימון הצתה לקוי.
פליטה לא חופשייה.
מערבולות בתוך סעפת הפליטה.
תערובת ענייה (כאן יש 5 סיבות מישנה).
שסתומים לקויים.
מגדש לא מתאים - גדול או קטן.

אני משתדל לטפל בנושאים הטכניים ולא באנשים.
יש הבדל משמעותי בין תכונות של חומר - לא משנה אם מדובר על פלדה או דלק - שהינן תכונות פיסיקליות, לבין התוצאות הטכניות של פעולתו של מכלול.
באופן כללי, די קל להרוס טכונות טכנולוגיות של פלדה בלתי מחלידה מטיפוס אוסטניט 316, ע"י מתקן טכני פשוט הנקרא אוטוגן. פעולה זו לא מרמזת כלום על תכונותיה הטכנולוגיות של הפלדה, אבל בוודאי ניתן להסיק ממנה את יכולתו הטרמית של האוטוגן.
אני מקווה שהאנלוגיה ברורה.
בברכה,
קיד.

אריאל

15-07-04, 16:04

קיד, צודק ב 100% , מתוך 7 סיבות שציינת קלעת בול לפחות בארבעה.
מה לעשות שאין לנו בארץ אפשרויות וכלים (בעיקר ידע) להתאים הכל פיקס
מה אדם יכול לעשות כשאפילו מפת מחשב נורמלית לא יכולים לבנות לו?
מה לעשות שרוב המומחים בתחום יודעים רק להרכיב קיטים מוכנים ושאולי רק 3-4אנשים בארץ הגדישו רכב מאפס, בחרו, מדדו, חישבו , קנו , מצאו ואילתרו.
אז נכון נוסעים עם מה שיש ובונים חלקים שיעמדו בזה.
אגב בארה"ב שמאוד מפותחת בתחום או אפילו בקפריסין שגם הם ממזרים לא קטנים משתמשים בחומרים איכותיים ביותר כי גם בשבילם בעיה לכוון רכב. עכשיו מה שאני יכול לציין שגם אילו לא היו לנו בעיות והכל הייה פיקס בכל זאת היינו צריכים לבנות מחומרים משובחים, למה? שפלר.
יש דיאוגרמה מאוד שימושית לנושא שלנו, נקראת דיאוגרמת שפלר, היא מראה את יציבותו של האוסטיניט כיחס של זמן וטמפרטורה אם תעיין בגרף תקבל בערך את אותם הערכים עליהם רמזתי.

אריאל.