נפלאות נוזל קירור איכותי- משאבת מים אחרי 100,000 ק"מ

[יונתןמצפה]

אתמול הוחלפה רצועת טיימינג בסמוראי שלי. על הדרך וכחלק מטיפול מונע הוחלפה גם משאבת המים.
להנאתכם, תמונות של המשאבה הישנה שעשתה בדיוק 100,000 ק"מ וכל חייה קיבלה נוזל פירסטון איכותי...
המניפות נוצצות כאילו יצאו אתמול מהמפעל!
http://www.jeepolog.com/forums/attachment.php?attachmentid=23781&stc=1&d=1272868426
http://www.jeepolog.com/forums/attachment.php?attachmentid=23782&stc=1&d=1272868426
http://www.jeepolog.com/forums/attachment.php?attachmentid=23783&stc=1&d=1272868426
http://www.jeepolog.com/forums/attachment.php?attachmentid=23784&stc=1&d=1272868426

[ערן המסוקס]

יפה..

גם אצלי במנוע הקודם, אחרי שעבר התעללויות במערכת המים, הגיע אלי ובמשך שנים קיבל רק פרסטון ירוק זוהר. כשפורק המנוע הוא נראה מעולה ביחס לבלוקים אחרים, ומשאבת המים שהיתה עליו עדיין נמצאת על המנוע הנוכחי שלי. עשוייה אלומניום ועשתה בערך 230 אלף ק"מ עד היום. אין בעיות התחממות, אין ביעבוע או רעש כלשהו כשהמנוע חם, אין סתימות. גם הטרמוסטט וגם הפקק בגיל לא רחוק ממשאבת המים בלי קורוזיה או בעיות.

[paul1]

מצטער לקלקל את החגיגה, אבל האימפלר לא מעיד כלום על מצב האטימה והמיסב.

[idanw]

אבל הוא כן מעיד על מצב החלודה במעברי המים במנוע.

[יונתןמצפה]

מצטער לקלקל את החגיגה, אבל האימפלר לא מעיד כלום על מצב האטימה והמיסב.

לא בטוח שהבנתי את כוונתך.
כוונתי לא הייתה להראות שלמרות שהמשאבה עשתה 100K אין סיבה להחליף אותה. להיפך, כתבתי שהיא הוחלפה כטיפול מונע למרות שעל פניו לא היה בזה צורך.
אגב, בבדיקה לאחר הפירוק המיסב מרגיש תקין ונזילות לא היו נראות לעיין.
שים לב למה שעידן כתב...

[six 4 life]

וככה נראית משאבת מים שעבדה על מי ברז כמה שנים.

[s_n_p]

וככה נראית משאבת מים שעבדה על מי ברז כמה שנים.

הדגש הוא על מילה "כמה" או על "עבדה" ? :mrgreen:

[חנן-ג'יפולוג]

אחד האויבים הגדולים של מע' הקירור במנוע, בנוסף לקורוזיה, הוא תופעת הקוויטציה, או המיעור מלשון "מערה". הנזקים נראים כמעין חורים של תולעים, ומופיעים הרבה פעמים על בית המשאבה או על הסליבים של הצילינדרים מבחוץ. המנוע יכול להראות נקי לחלוטין מקורוזיה, אבל באחד או יותר מהסליבים תתפתח מערה כזו עד כדי מעבר מים אל תוך הצילינדר, וזה יכול להיות סוף הסיפור למנוע הזה.

אז, בלי לומר אף מילה רעה על הפרסטון כי אין לי נסיון רע או מידע לא טוב עליו, זה שמנוע נראה מבריק מקורוזיה לא אומר שנוזל הקירור הוא טוב. כבר ראיתי מנועים שנראים חדשים מבפנים אבל עם קוויטציה שחוררה את הצילינדרים ונזק כולל של מעל למאה-אלף ש"ח (מנוע 16 ליטר) .

ברכבים שלי יש נוזל קירור מקורי. מה שבטוח, בטוח.

[six 4 life]

הדגש הוא על מילה "כמה" או על "עבדה" ? :mrgreen:
הדגש הוא על תוצאה של מי ברז.

[idanw]

חנן - לא ברור מתגובתך מה גורם לתופעה? אנא הסבר :)

[יונתןמצפה]

אחד האויבים הגדולים של מע' הקירור במנוע, בנוסף לקורוזיה, הוא תופעת הקוויטציה, או המיעור מלשון "מערה". הנזקים נראים כמעין חורים של תולעים, ומופיעים הרבה פעמים על בית המשאבה או על הסליבים של הצילינדרים מבחוץ. המנוע יכול להראות נקי לחלוטין מקורוזיה, אבל באחד או יותר מהסליבים תתפתח מערה כזו עד כדי מעבר מים אל תוך הצילינדר, וזה יכול להיות סוף הסיפור למנוע הזה.

אז, בלי לומר אף מילה רעה על הפרסטון כי אין לי נסיון רע או מידע לא טוב עליו, זה שמנוע נראה מבריק מקורוזיה לא אומר שנוזל הקירור הוא טוב. כבר ראיתי מנועים שנראים חדשים מבפנים אבל עם קוויטציה שחוררה את הצילינדרים ונזק כולל של מעל למאה-אלף ש"ח (מנוע 16 ליטר) .

ברכבים שלי יש נוזל קירור מקורי. מה שבטוח, בטוח.

חנן, אני זוכר שקראתי הרבה חומר כאן באתר על תופעות שונות של מערכת קירור. אתה יכול בבקשה להזכיר כאן בשרשור למה הכוונה ב"קוויטציה"?
האם זוהי התופעה הנגרמת כתוצאה מהפרשי הפוטנציאלים בין המנוע לרדיאטור שנוזל קירור טוב המהווה מבודד מונע נזק כתוצאה מכך?

לגבי נוזל קירור מקורי- אני לא בטוח שבסמוראי מישהו יודע להגיד מהו נוזל הקירור המקורי. לא בדקתי אבל יש סיכוי גבוה שבמוסכי החברה משתמשים בנוזל הקירור המשתלם ביותר למוסך....

[יונתןמצפה]

חנן, בינתיים קראתי קצת על התפועה. (קטונתי מלהסביר עליה בעצמי), ולא לא מדובר על הפרשי פוטנציאלים.
ממה שאני בוחן את המשאבה, ניתן במיוחד בתמונה 2 להבחין בשחיקה של המתכת של גוף המשאבה מסביב לכנפיים בצורה סיבובית. משהו שממש מראה את כיוון זרימת המים.
האם מנסיונך משאבה שנראית ככה מעידה על תופעה מוגברת כזו בחלקי המנוע או שאין ממש דרך להבין מזה משהו על מצב המנוע?

[חנן-ג'יפולוג]

אני לא מבטיח לכם שההסבר שלי יהיה 100 אחוז, אבל בגדול, מדובר בתופעה שקורית כשנוצר סוג של וואקום מקומי ומערבולות, כמו למשל בחלקם האחורי של כנפיים במדחף של סירה. זה גורם לנוזל להפוך לבועות גז קטנות שמייד נסגרות וחוזרות להיות נוזל ויחד עם התהליך הזה נשאבות מהמתכת מולקולות בודדות. זה עדין מאוד, אבל בגלל שזה קורה תמיד באותו מקום, לאורך זמן זה יוצר תעלה, צרה מאוד ולא מאיימת למראה, אבל קטלנית למכלול.
כשמדובר בנוזל שגם כך על גבול הרתיחה, ומת להפוך לגז, כמו במע' קירור מנוע, למשל, התופעה חריפה עוד יותר.

בצילינדרים שראיתי המיעור קרה בצד של הצילינדר, לא זה שהמים שמגיעים מתנגשים בו, אלא דווקא במקום הנגדי שבו שני זרמי המים משני צידי הצילינדר נפגשים וממשיכים הלאה ויוצרים מערבולת ווואקום נקודתי.

במשאבות מים מנוקבות שראיתי זה קרה על בית המשאבה במקום שבו האימפלר שואב את המים.
איך נוזל קירור איכותי מתגבר על זה? אני משאיר את הבמה פתוחה למומחי הכימיה. קטונתי. אולי ע"י הקטנת הנטייה שלו להפוך לגז בתנאים המדוברים.


זה לא קשור להפרש פוטנציאלים.

[חנן-ג'יפולוג]

חנן, האם מנסיונך משאבה שנראית ככה מעידה על תופעה מוגברת כזו בחלקי המנוע או שאין ממש דרך להבין מזה משהו על מצב המנוע?

הנסיון שלי לא מספיק בשביל לדעת להשליך מאחד על השני.

[יונתןמצפה]

תודה!
בכל מקרה תמיד מעניין להבין תופעות עם יותר עומק ממה שאנחנו בד"כ רגילים.:)

[עירא]

ממה שאני מצליח לראות בתמונות שצירפת, לא רואים סימנים של שחיקה בגלל קוויטציה.

בכלל את מי שנושא השחיקה מעניין אותו ורוצה להבין את ההבדלים בין שחיקה אברזיבית לאדהזיבית, שחיקה בחימצון לשחיקה בגלל קוויטציה וכו', מוזמן לקחת קורס בטריבולוגיה: תורת החיכוך, השחיקה והסיכוך (ולא מדובר בשיעור על איך לקיים יחסי מין...)

עירא

[ד ו ר ו ן]

חנן,
ההסבר שלך טוב למדי,
זה אותו גורם שיוצר בליה לאחור במפלי סלע ונראה כמו חללים קטנים במשטחי סלע שיש עליהם זרימה, גם אופקית.
העניין הוא שאפקט הפתיחה של חללי ואקום וסגירתם מלווה לעיתים בתופעה דומה לבום על-קולי, שפשוט מפורר חומרים קשים עם גל ההלם.
כשזה קורה פעם אחת ניחא, אבל כשזה חוזר על עצמו אינסוף פעמים באותו המקום זה פשוט מפרק.

אחת הבעיות של התופעה היא שהיא מחריפה את עצמה, כלומר מרגע שהתחילה מגרעת היא יוצרת בעיה הולכת ומתעצמת.
אני רק יכול להשוות לפנים המנוע למקומות שנוצרת מערבולת מקומית בגלל הפרעה לזרימה, חתיכת אבנית על הדופן שיוצרת שטח "מת" מאחוריה בהמשך הזרימה וכו'.

אם נוזל הקירור גבולי מבחינת הקיבולת החום שלו ונהפך בקלות יחסית לגז זה רק יחריף את הבעיה.

[יונתןמצפה]

עירא, קטונתי מלנסות להשליך ממה שהרגע למדתי על הנראה בעין, אבל האם מה שמוסמן בעיגול בתמונה המצורפת זה לא בדיוק תחילתה של התופעה?
אם לא אז מה זה כן לדעתך?
לא שאני מודאג, אבל אם השרשור הזה גם ככה זרם בכיוון ההתתפלצפות החיובי הזה אז אשמח לקשר אותו לנושא שלשמו פתחתי את השרשור... ;)

[ד ו ר ו ן]

יונתן,
זה מאד דומה אבל קשה לדעת מכאן, מאחורי המסך אם זו קוויטציה או חוסר ליטוש במקור של בית המשאבה.. זה בטוח לא עושה טוב לזרימה, זה בטוח.

עירא,
משפט מסכם לקורס טריבולוגיה שלך ותחילת ה-"קורס" בחיים:

Friction:
always try to reduce it , no life without it..

[דרור הראל]

קווטציה-לפחות מהנסיון שלי מערכות מים לשתייה או השקייה-היא תופעה שנוצרת בגלל הפרשי לחצים ומהיריות זרימה-שגורמות לרתיחה וליצירת בועות שמתנפצות על דופן של צינור למשל ויכולות בזמן קצר מאד לחורר צינור בעובי של כמה מ"מ מפלדה.אני מניח שמבנה משאבה שבתוכו יש הפרשי מהיריות ולחצים בהחלט יכול לגרום לתופעת של קווטיציה או לא נוקטים באמצעי ריסון. אגב על פי מה שאני זוכר יש קשר בין לחץ לבין נקודת רתיחה למשל במקום כמו ים המלח טמפרטורת הרתיחה של מים היא נמוכה יותר מאשר במקומות גבוהים יותר.

דרור הראל

[ד ו ר ו ן]

על פי מה שאני זוכר יש קשר בין לחץ לבין נקודת רתיחה למשל במקום כמו ים המלח טמפרטורת הרתיחה של מים היא נמוכה יותר מאשר במקומות גבוהים יותר.
דרור הראל
הפוך,
עולים למעלה נק' הרתיחה יורדת.

[דרור הראל]

הפוך,
עולים למעלה נק' הרתיחה יורדת.

הפוך? טוב כבר מזמן לא הייתי בעבודה

דרור הראל

[גיא]

בעבודה ? ...

לא בשביל זה ממליחים מים של ספגטי / ביצה קשה / וכו' ... ?

שירתחו יותר מהר....

[חנן-ג'יפולוג]

הפוך. שירתחו פחות מהר. המלחת המים גורמת להם לרתוח בטמפ' גבוהה יותר, מה שגורם לתבשיל להיות מוכן מהר יותר.

סיר לחץ עושה את אותה עבודה. מים בלחץ גבוה רותחים מאוחר יותר, בטמפ' גבוהה יותר וכך התבשיל מתבשל מהר יותר.

[דרור הראל]

חנן,עכשיו נשאלת השאלה למה נוצרת הקווטציה במנוע?
מאחר ואני מניח שהמהנדסים מודעים לנושא לכן המערכת מתוכננת למנוע קוויטציה,אבל שינויים שיווצרו בפעילות המערכת ובנתיב הזרימה עלולים לגרום לקוויטציה--וכאן אני מעלה השערה פנטסטית לחלוטין-האם ייתכן ששימוש במים ברז יוצר שיכבה של חלודה או אבנית שלמעשה בגלל גורם לשינוי מסלול הזרימה וכתואצה מכך נוצרת קווטיציה?
איזה חלק של המנוע מועד לנזק הנגרם מקוויטציה?

דרור הראל

[חנן-ג'יפולוג]

בינתיים הקוויטציה החמורה שיצא לי לראות היתה במנועים שהשתמשו בהם בנוזל קירור לא מקורי, לאוו דווקא מי ברז, בגוף משאבת המים ובסליבים של הצילינדרים.

[איציק - 4X6ZH]

קוויטציה קיימת בכל צינור \ מיכל \ נוזל \ מים \ שמן \ שיש בהם משטר של זרימה .
זה עולם בפני עצמו . וזה לא בדיוק עולם הרכב . למרות שהוא בפרוש גורם במערכות הרכב .

התמונות של משאבת המים מראות שהמערכת לא עבדה בתנאים טובים .
המערכת לא נקיה .
יש סימני פגיעה בדופן הפנימית .
הנוזל שנעשה בו שימוש נפוץ בארץ ונחשב לנוזל טוב . אבל הוא לא נוזל איכותי .
לדעתי ומנסיוני עדיף נוזל מקורי .
לא חייב להקפיד על נוזל של יצרן הרכב .
אבל גם לא לקחת נוזל של משאיות \ מנועים כבדים ולהשתמש בו במנועי רכב פרטי .
יש נוזלים שמתאימים ויש כאלה שגורמים לנזק .

יש גורם נוסף שהוא הגורם קריטי וגורם נזקים כבדים ביותר .
והוא המוליכות החשמלית של נוזל הקירור .
פריקת הפרשי פוטנציאלים שנוצרים בין גוף המנוע לרדיאטור . וגוף הרכב .
ולזה הנוזל המקורי נותן תשובה טובה .

מי שרוצה להתעמק בתחום מוזמן לקחת וולט מטר להכניס גשש אחד לתוך המים ( בתוך פקק הרדיאטור ) .וגשש שני על גוף הרכב ולהתחיל למדוד . על מנוע קר \ על מנוע חם \ על מנוע עובד .
שמחה וששון .
וכשמאורר החשמלי נכנס לעבודה ( והכנפיים שלו מפלסטיק .... ) הוולטים רצים :mad:

איציק

[גיא]

אולי אפשר להטעין את המצבר מזה ? .... :)

[יונתןמצפה]

הנוזל שנעשה בו שימוש נפוץ בארץ ונחשב לנוזל טוב . אבל הוא לא נוזל איכותי .
לדעתי ומנסיוני עדיף נוזל מקורי .
לא חייב להקפיד על נוזל של יצרן הרכב .


איציק שלום
אשמח אם תתן דוגמאות ספציפיות עם שם של נוזל מומלץ. אתה כותב שעדיף נוזל מקורי, ושלא חייבים להקפיד על נוזל של יצרן הרכב.
אם כן, האם כל נוזל מקורי של כל יצרן רכב יתאים לכל סוג רכב?
במקרה שלי, עם מנוע אלומיניום, על איזה נוזל אתה ממליץ?
אני חושב שרבים כאן יסכימו איתי שלטעון שנוזל פרסטון אינו נוזל איכותי כמוה כמו הטלת פצצה... מכיוון שהידע שלך אינו מוטל בספק אשמח ללמוד באיזה נוזל כן להשתמש. (עד היום חשבתי שאני משתמש בנוזל הנחשב למומלץ ואיכותי ביותר עבור הרכב שלי...)

[איציק - 4X6ZH]

יש כלי עבודה שאינו נפוץ במוסכים בארץ . אבל אפשר למצוא אותו פה ושם .
זאת מבחנה צפה בתוך מיכל עם משאבה ידנית .
בדומה לכלי שבודקים איתו ריכוז חומצה במצברים .

תעשה בדיקה לנוזלי קירור עם הכלי הזה ותחליט לבד .

איציק

[יונתןמצפה]

איציק, אני כבר רגיל לזה שהתגובות שלך בד"כ מעלות חיוך...
אני בטוח שאני לא אהיה היחיד שיעריך מאד אם הפעם תהיה מעט יותר נדיב עם כמות המידע שמאוכסלן אצלך. להשיג את הכלי הזה (שמעולם לא שמעתי עליו, אין לי מושג איך קוראים לו, ואני בטוח שרוב בעלי העסקים באזור שלי יסתובבו וילכו ברגע שאנסה לשאול אותם איפה משיגים כזה), לקנות איזה 5 נוזלי קירור לשם הבדיקה, לבצע את הניסוי.... הזמן, האנרגיה והכסף שאני אצטרך להוציא בשביל לעשות את הבדיקה הזו לנוזלי הקירור כדי להחליט לבד היא לא ריאלית עבורי בתור משתמש הקצה.
בעל מקצוע? בפעם האחרונה שהייתי אצל אחד כזה שנחשב מוביל בצפון בתחום הרדיאטורים הוא כמעט מילא לי נוזל קירור אלום שם שהנתון היחיד שיש על הבקבוק שלו זה שקוראים לו "אלסקה"...
לא מה החומר מכיל, לא היצרן וכו'.
מה אני בתוך צרכן פשוט (וטיפש?) אמור לעשות?

[kd2]

מוצרי ZEREX מבית VALVOLINE מאוד מומלצים ברשת ( תראה איזה מתאים לך - יש איזה 4).
המחיר כפול מפרסטון ( 65-70 ש"ח לגלון), אורך החיים - 5 שנים.


איציק, אני כבר רגיל לזה שהתגובות שלך בד"כ מעלות חיוך...
אני בטוח שאני לא אהיה היחיד שיעריך מאד אם הפעם תהיה מעט יותר נדיב עם כמות המידע שמאוכסלן אצלך.

+1

[huski360]

יש כלי עבודה שאינו נפוץ במוסכים בארץ . אבל אפשר למצוא אותו פה ושם .
זאת מבחנה צפה בתוך מיכל עם משאבה ידנית .
בדומה לכלי שבודקים איתו ריכוז חומצה במצברים .

תעשה בדיקה לנוזלי קירור עם הכלי הזה ותחליט לבד .

איציק

היה לי כזה בצבא, זה היה חלק מסידרת הבדיקות של כל רכב שהיה נכנס לסככה.
כששאלתי את מפקד הסככה (הוא לא היה וגם לא עכשיו איש נבון במיוחד) מה זה הכלי הה"ל?
הוא היה משיב לי כך- זה מכשיר לבדיקת נקודת קפיאת נוזל הקירור.
אני לא אמר שזה נכון או לא, אבל השאלה אם זה קשור לעיניין?

[איציק - 4X6ZH]

אפשר גם ללכת בכיוון של נקודת הקיפאון .
אבל כמו שאני מבין זה בסה"כ נותן כיוון למצב נוזל הקירור .
יש גם כלי כזה לנוזל בלמים .

איציק

[landrover]

יש לי את הכלי הנ"ל אם מישהו רוצה להשאיל ,

למיטב זיכרוני קניתי בבורג המפרץ לפני כמה שנים.

http://www.jeepolog.com/forums/attachment.php?attachmentid=23863&stc=1&d=1272988369

אמיר.

[אפי מאגנום]

אפשר גם ללכת בכיוון של נקודת הקיפאון .
אבל כמו שאני מבין זה בסה"כ נותן כיוון למצב נוזל הקירור .
יש גם כלי כזה לנוזל בלמים .

איציק

איציק שלום
אני חי בשוויץ חלק מהשנה וכל תחילת חורף אני בודק עם המכשיר שנקודת הקיפאון עומדת על 25- :grin:
לא ידוע לי שזה בודק את איכות המים.

[איציק - 4X6ZH]

אני בודק עם המכשיר שנקודת הקיפאון עומדת על 25- :grin:
.

ומה אתה עושה כשהמים \ נוזל הצינון לא עומד ב -25 ?
מחליף את הנוזל נכון .
ואתה גם לא משתמש בנוזל שלא מתאים למפרט הזה .

לצערי בארץ יש הרבה נוזלי קירור שהם במקור איכותיים אבל מדללים אותם מורידים להם את הריכוז . מאחר ואין לנו בעיה של קפיאה ודאי לא -25 . אולי -5 ;)
דרך קלה ופשוטה לבדוק את איכות הנוזל היא לבדוק מה נקודת הקפיאה שלו .

איציק

[אפי מאגנום]

ומה אתה עושה כשהמים \ נוזל הצינון לא עומד ב -25 ?
מחליף את הנוזל נכון .
ואתה גם לא משתמש בנוזל שלא מתאים למפרט הזה .

לצערי בארץ יש הרבה נוזלי קירור שהם במקור איכותיים אבל מדללים אותם מורידים להם את הריכוז . מאחר ואין לנו בעיה של קפיאה ודאי לא -25 . אולי -5 ;)
דרך קלה ופשוטה לבדוק את איכות הנוזל היא לבדוק מה נקודת הקפיאה שלו .

איציק
בדרך כלל מוסיף אנטי פריז

[יונתןמצפה]

השרשור הזה עושה לי כאב ראש... לא בגלל שהוא לא מעניין או מיותר, להיפך! בגלל שבמקום להתעסק במה שחשוב ולתחיל להשלים פערים בלימודים אני מוצא את עצמי לומד את הפיזיקה שמאחורי תופעת הקוויטציה והשלכותיה, אי הדיוק של כלי שקוראים לו "רפרקטומטר" ולמה הוא עדיף על "הידרומטר" ומה מקובל היום בתחום.
הנה קישור מעניין:
http://www.asashop.org/autoinc/feb2001/mech.htm
מודה, עוד לא קראתי הכל.. אבל אולי מישהו כאן ייקח את תפקיד המבוגר האחראי וישכנע אותי שאני מתעסק בשטויות. במקרה הזה נראה לי שככל שאדע יותר כך יתחזק לי הכאב ראש ומועד ההגשה של התרגילים שלי בלימודים יידחה. :( אבל זה ללא ספק יותר מעניין מלפתור תרגילים בסטטיסטיקה.

בקיצור, מה באמת המכשיר הזה מספר לנו והאם ע"פ הקריאה של הנתונים העולים ממנו אני יוכל לדעת שבעוד 100K ק"מ כשאחליף משאבת מים הנוכחית תראה אפילו יותר טוב מהקודמת. בתקווה שעד אז המנוע לא ייאכל לגמרי ע"י תולעים קוויטציוניות. :shock:

[יונתןמצפה]

The Problem With Inaccuracy

Increasing concentrations to roughly 60 percent improves freeze point protection level. Above 70 percent, freeze point protection level becomes progressively worse. In this case more is not better.

Cavitation corrosion, water pump failure, scale formation, gelation, inefficient heat transfer, boil over, freezing and cracking engine blocks, solder bloom - all are problems defined by the Society of Automotive Engineers (SAE) for over and under concentration of engine coolant/ antifreeze.


Emissions control is impossible without proper concentration. Catalytic converters are fickle at best. More than 26 percent of all repair costs can be directly attributed to cooling system maintenance issues.

There are other problems associated with higher concentrations as well. Water pumps are designed to work with a specific viscosity of fluid. Increasing concentration increases the viscosity of the fluid, thus water pumps have to work harder, potentially reducing life of the water pump. There is also a phenomenon known as cavitation corrosion associated with concentrations exceeding 70 percent. This is the formation of microscopic bubbles within the coolant/antifreeze. These bubbles and the silicate particles from the additives contained in many coolant/ antifreezes act almost like sandpaper. They can rapidly wear away at the cylinder heads, liners, head gaskets, water pump impeller and even the radiator.

Most customers expect their repair facility will protect them from these problems. One dollar spent on maintenance will save $10 in repairs. Service personnel have the opportunity to perform the maintenance, but once the repair is needed customers may not be willing to patronize a facility that cost them substantial amounts in repairs. The only real way for service personnel to perform effectively for their customers is to use a reliable tool. The refractometer is such a tool. A hydrometer is definitely not.

או במילים אחרות: הסתבכתי....

[איציק - 4X6ZH]

אמרתי לך לך על מקורי ולא חשוב של איזה יצרן ;)

יש אפשרות לקבל את נוזל הקירור בריכוז של 100% והצרכן \ מוסך מדלל אותו במים רכים .
אבל זה יצר הרבה בעיות אחרות .
אז עברנו להשתמש באותו מוצר כאשר כבר מדולל 50% . וזה מתאים לרוב כלי הרכב בעולם .
מי שרוצה הגנה קור מיוחדת מוסיף אנטי פריז . ולזה מיועד המאמר .לא להעלות את הריכוז כי זה לא עושה טוב למנוע .
ומי שמעלה את הריכוז כי אין לו בררה . חובה עליו לדלל את הריכוז בסוף החורף .

איציק

[ערן המסוקס]

בדיוק. ולכן ריכוז האנטי פריז, אינו מעיד על איכות נוזל הקרור. יש איזון מסויים כדי לקבל את הביצועים המקסימליים לטמפרטורות עבודה וסביבה שונות.

[NadavRally]

למעשה ממה שידוע לי, כמה שריכוז הנוזל יהיה יותר נמוך (משמע יותר מים) יכולת הקירור תהיה גבוהה יותר, זאת כיוון שלמיים קיבול חום גבוהה יותר מאשר לאתילן גליקול שמשמש כאנטי פריז או פרופילן גליקול (האח הפחות רעיל שלו).

נדב

[ישי.פ]

איציק אתה קובע עובדות בלי כל הסבר.
אז נכון שימך הולך לפניך. אבל איך אפשר להבין משהו?
אני מאמין שאם מישהו שלא קוראים לו איציק, היה כותב שפרסטון זה חרא
היו שולחים אותו ל.... אז אולי תסביר:D

[NadavRally]

במוסך בו אני מטפל באוטו שאלו אותי "היית שם שמן של פרסטון?" אמרתי "לא" אז הוא אמר לי: "אז למה שתשים נוזל קירור שלהם???"

נדב

[איציק - 4X6ZH]

הנוזל שנעשה בו שימוש נפוץ בארץ ונחשב לנוזל טוב . אבל הוא לא נוזל איכותי .
לדעתי ומנסיוני עדיף נוזל מקורי .

איציק


אני בפרוש לא כתבתי חרא !

יש הבדל גדול בין מוצר של פרסטון למוצר עם שמות תואר כפי שאתה משתמש .
בסה"כ אין הרבה מה להסביר .
אחרי כמה עשרות שנים וכמה משאבות מים שראיתי .
אפשר להבין מה זה מוצר איכותי . ומה זה מוצר חליפי .
ושלא יהיה ספק גם מוצרים מקורים לא תמיד איכותיים .
במקרה של נוזל צינון . לדעתי הנוזלים המקוריים עדיפים על רוב הנוזלים החליפים שמסתובבים בשוק .

( ראה סיפור משאבות הבלם החליפיות משבוע שעבר )

איציק

[נדב42]

ושלא יהיה ספק גם מוצרים מקורים לא תמיד איכותיים .
במקרה של נוזל צינון . לדעתי הנוזלים המקוריים עדיפים על רוב הנוזלים החליפים שמסתובבים בשוק .

איציק,

האם אפשר לקבל פרטים על נוזל קירור שלדעתך הוא איכותי ?
"מקורי" זה לא ברור, ובמיוחד לאור המצוטט לעיל.

תודה,

נדב.

[zagi]

מקורי = מה שממומלץ ע"י היצרן רכב .

[ד ו ר ו ן]

במוסך בו אני מטפל באוטו שאלו אותי "היית שם שמן של פרסטון?" אמרתי "לא" אז הוא אמר לי: "אז למה שתשים נוזל קירור שלהם???"

נדב
אמירה קצת מפגרת הייתי אומר.
אם יש יצרן ש"מתמחה" בייצור נוזל X ומשווק גם נוזל Y לא משליך אחד על השני.

[יונתןמצפה]

בואו תהיו יותר פרקטיים. מכיוון שאני פתחתי את השרשור אני מרשה לעצמי לשאול שאלה ספציפית:
מי יודע איזה נוזל נחשב "מקורי" לרכבי סוזוקי בכלל וסמוראי בפרט? שם ספציפי!
אני די בטוח שבמוסך החברה הם משתמשים בנוזלים המשתלמים להם ביותר ובד"כ זה ייצור מקומי...
אני טועה?
אני לא מבין מדוע התשובות נשארות ברמה הכללית ולא הועלה אפילו שם אחד בשרשור הזה שהוא לא "פרסטון". אם יש סיבה אז תכתבו. אם לא אז תנו שם...
יונתן

[kd2]

יונתן,
אם אתה שואל אותי, מספיק יצרן מוכר ומכובד וסוג נוזל קירור מתאים וזהו.
חבל להתפלצף בזה יותר מידי.

יש שלושה סוגי נוזלי קירור.
IAT - חבילת תוספים אנ-אורגניים (לרוב בצבע ירוק, לרוב לרכבים "ישנים").
OAT - חבילת תוספים אורגניים ( לרוב בצבע אדום).
HOAT - הייבריד, חבילת תוספים משולבת ( גם לרוב אדום ).

אני משוכנע שברכב שלך צריך נוזל "קלאסי", דהיינו IAT, אבל תברר את זה.
נוזל ברמה טובה עולה 60-70 שקל לגלון, אבל מחזיק בין שלוש לחמש שנים !
דוגמא לנוזל מעולה בהפצה רחבה הוא הנוזל ZEREX מבית VALVOLINE.
לבן = IAT
אפור = OAT
שחור = HOAT
עוד דוגמאות הן פרפלו של פיאט, וG12+ של משפחת VAG.

[יונתןמצפה]

תודה
אני אנסה לברר.

[tallevi]

....

[tallevi]

קוויטציה קיימת בכל צינור \ מיכל \ נוזל \ מים \ שמן \ שיש בהם משטר של זרימה .
זה עולם בפני עצמו . וזה לא בדיוק עולם הרכב . למרות שהוא בפרוש גורם במערכות הרכב .

התמונות של משאבת המים מראות שהמערכת לא עבדה בתנאים טובים .
המערכת לא נקיה .
יש סימני פגיעה בדופן הפנימית .
הנוזל שנעשה בו שימוש נפוץ בארץ ונחשב לנוזל טוב . אבל הוא לא נוזל איכותי .
לדעתי ומנסיוני עדיף נוזל מקורי .
לא חייב להקפיד על נוזל של יצרן הרכב .
אבל גם לא לקחת נוזל של משאיות \ מנועים כבדים ולהשתמש בו במנועי רכב פרטי .
יש נוזלים שמתאימים ויש כאלה שגורמים לנזק .

יש גורם נוסף שהוא הגורם קריטי וגורם נזקים כבדים ביותר .
והוא המוליכות החשמלית של נוזל הקירור .
פריקת הפרשי פוטנציאלים שנוצרים בין גוף המנוע לרדיאטור . וגוף הרכב .
ולזה הנוזל המקורי נותן תשובה טובה .

מי שרוצה להתעמק בתחום מוזמן לקחת וולט מטר להכניס גשש אחד לתוך המים ( בתוך פקק הרדיאטור ) .וגשש שני על גוף הרכב ולהתחיל למדוד . על מנוע קר \ על מנוע חם \ על מנוע עובד .
שמחה וששון .
וכשמאורר החשמלי נכנס לעבודה ( והכנפיים שלו מפלסטיק .... ) הוולטים רצים :mad:

איציק


וליתר דיוק...
קוויטציה נגרמת כאשר בנקודות מסויימות במערכת,הלחץ נופל לערך נמוך מלחץ האידוי של הנוזל.
תופעה זו גורמת ליצירת בועות אויר במערכת וליצירת שוקים הידראולים מסוכנים למכלולי המערכת.
הנקודות שבהן יש סכנה שתתפתח קוויטציה ושאותן בודקים בתכנון המערכת,יהיו בד"כ במעברים צרים ובנקודות גבוהות של המערכת.
התופעה המתוארת נקראת pitting והיא תופעה שונה מתופעת הקוויטציה.

טל.

[ד ו ר ו ן]

טל,
קוויטציה מתרחשת גם בטמפרטורות נמוכות מאד, ומה שנוצר זה ואקום ולא בועות אויר.

זה מתרחש במידה זו או אחרת בכל נקודה שנוזל "מתנתק" מהמשטח עליו הוא זורם/חתך הצינור דרכו הוא זורם, בתנאי שאין אויר שימלא את החלל שנוצר.

אוניות מאבדות מדחפים בגלל הבעיה הזו..

[ישי.פ]

דורון יש לי הרגשה שטל צודק;)
התופעה נגרמת מרתיחת הנוזל ויצירת בועות שמתנפצות על האימפלר.
הרתיחה נגרמת מירידת לחץ פתאומית. לכן גם בטמפרטורות נמוחות התופעה קיימת

יש מצב שאנחנו מדברים על אותו עניין, במינוחים שונים (או שסתאם תוחנים מיים:D)

[ד ו ר ו ן]

אני מכיר את התופעה גם מתחום אחר לגמרי- בלייה של סלעים, אבל לשם הגדרת התופעה זה לא משנה- במערכת קירור של רכבים זה בטמפ' גבוה, במקומות אחרים בטמפ' נמוך מאד.

תופעת החירור מתרחשת במשטחי סלע משופעים עליהם זורמים מים במהירות רבה, ויוצרת תהליך בליה הרסני למדי.
השוקים ההידראוליים שהוא הזכיר אלו הפיצוצים שמתרחשים כשהבועת ואקום נסגרת.
זה קורה גם במים הקרובים לטמפ' קיפאון.

[BackDoorMan]

אחת הסיבות להעדיף משאבת מים עם כנפיי נירוסטה על כזו עם כנפיים מברזל יציקה המחוספסות ,

לגבי נוזל קירור אם אין המלצת יצרן הייתי הולך על סיטרואן , נוזל הקירור ממחלקת הכימיה ביצרן נועד לתקן טעויות תכנון מחלקת המטלורוגיה. :D
סיטרואן היו ידועים במנועי כל אלומיניום רגישים מאוד לשימוש במי ברז.
נוזל הקירור טוב גם למנועים מיצרנים אחרים.

[ניר.א]

אגב על פי מה שאני זוכר יש קשר בין לחץ לבין נקודת רתיחה למשל במקום כמו ים המלח טמפרטורת הרתיחה של מים היא נמוכה יותר מאשר במקומות גבוהים יותר.

דרור הראל[/quote]
ככל שהלחץ נמוך יותר,נקודת (טמפרטורת )הרתיחה נמוכה יותר !

[יובל48]

אגב על פי מה שאני זוכר יש קשר בין לחץ לבין נקודת רתיחה למשל במקום כמו ים המלח טמפרטורת הרתיחה של מים היא נמוכה יותר מאשר במקומות גבוהים יותר.

דרור הראל
ככל שהלחץ נמוך יותר,נקודת (טמפרטורת )הרתיחה נמוכה יותר ![/QUOTE]

הפוך גוטה,הפוך,מה שדרור כתב הוא הנכון.
נקודת הרתיחה של המים בגובה פני הים הוא 100 מע',ככל שעולים בגובה
נקודת הרתיחה פחותה מ 100 וההפך.

[איציק - 4X6ZH]

נקודת הרתיחה מתיחסת לגובה פני הים ( הכוונה ללחץ ברומטרי בגובה פני הים )
היום כל מערכות הקירור ברכב הם מערכות סגורות . לכן אין השפעה של מיקום הרכב .
בים המלח או בחרמון . מערכת הקירור תתפקד באותו לחץ . ( כמובן בתנאי שמיכסה הרדיאטור תקין ) .

איציק

[יונתןמצפה]

החדשות החמות:
אתמול הייתי במכשירי תנועה. שאלתי אותם לגבי נוזל קירור מקורי. אז מסתבר שיש, הנוזל של קרייזלר.
יחד עם זאת, עם אמרו שעד לא מזמן היו משתמשים בנוזל של דלק וכד'...
ביקשתי לראות מיכל, 70 ומשהו ש"ח לגלון.
מסתבר שהמיכל אינו מוכן לשימוש ויש למהול אותו.
ואז נחשו מה, הם אמרו למהול 50%, שאלתי אותם עם מה מוהלים, אמרו עם מי ברז או מים מזוקקים :(. אה, אתה יכול גם עם מים מורתחים.
איציק, אני שואל אם עדיף עדיין מקורי? :confused::(

יונתן

[Tsafrir]

אחת הסיבות להעדיף משאבת מים עם כנפיי נירוסטה על כזו עם כנפיים מברזל יציקה המחוספסות ,

לגבי נוזל קירור אם אין המלצת יצרן הייתי הולך על סיטרואן , נוזל הקירור ממחלקת הכימיה ביצרן נועד לתקן טעויות תכנון מחלקת המטלורוגיה. :D
סיטרואן היו ידועים במנועי כל אלומיניום רגישים מאוד לשימוש במי ברז.
נוזל הקירור טוב גם למנועים מיצרנים אחרים.

כל בלוק שמיוצר מסגסוגת אלומניום רגיש למי ברז.
השיקול בבחירת האלומניום נבע בין השאר מהרצון לחסוך במשקל ובמשתמע מכך חיסכון בתצרוכת הדלק.
הדבר נכון לעוד יצרני רכב ואין כאן שום טעות תיכנונית.

[BackDoorMan]

כל בלוק שמיוצר מסגסוגת אלומניום רגיש למי ברז.
השיקול בבחירת האלומניום נבע בין השאר מהרצון לחסוך במשקל ובמשתמע מכך חיסכון בתצרוכת הדלק.
הדבר נכון לעוד יצרני רכב ואין כאן שום טעות תיכנונית.

יש סגסוגת ויש סגסוגת ,של הצרפתית נחשבה כרגישה יותר.

[idanw]

אתמול הייתי במכשירי תנועה. שאלתי אותם לגבי נוזל קירור מקורי. אז מסתבר שיש, הנוזל של קרייזלר.

יונתן

ברור לך שזאת לא המלצת סוזוקי יפן, נכון?
פשוט מאוד, זה מה שיש להם במלאי כרגע.

[יונתןמצפה]

ברור לך שזאת לא המלצת סוזוקי יפן, נכון?
פשוט מאוד, זה מה שיש להם במלאי כרגע.

שמע, לי כבר לא ברור כלום...
שאלתי אותם במפורש אם הנוזל הזה הוא מומלץ או מאושר ע"י סוזוקי. לטענתם זה הנוזל המאושר לשימוש ע"י החברה. לא מפתיע שזה נוזל של קרייזלר כי הרי הם גם יבואנים שלהם.

אם זה מה שסוזוקי יפן ממליצים? כנראה שלא. אני מנסה ללכת לפי המלצותיו של איציק, ולכן בדקתי בחברה. הרי לא ברור לפי מה שאיציק טוען האם כל נוזל קירור מקורי יתאים לסמוראי או לא.
אני מניח שנוזל קירור מקורי של MAN או של CHEVROLET לא יהיה בהכרח מתאים או מומלץ למנועי הנייר של הסמוראי נכון?!
לכן בדקתי בחברה. ברור לך שאני לא ארוץ להשתמש בנוזל מרוכז שיש צורך לדלל אותו, בטח לא עם מי ברז או מים מזוקקים רחמנא ליצלן. עכשיו ללכת ולהשיג מיכל של מים רכים שיעמוד אצי קבוע...? ומי מבטיח לי שהמים הרכים מאיזה מכון רדיאטורים מפוקפק באמת עומדים בתקן?
בקציר, האופציה לבינתיים לפחות היא להמשיך להשתמש בפירסטון. אני אמשיך לחפש נוזל מקורי מוכן לשימוש שמתאים לסמוראי. מי שיש לו המלצות ספציפיות מוזמן לפרסם אותן כאן.

טרם בדקתי את הזנוזל ש KD2 (ים) המליץ, אבל זה ייבדק. אגב, זה נחשב מקורי??

[idanw]

ים המליץ על נוזל של zerex (valvoline)

אני יודע להגיד שחלק ממוסכי היבואן של מרצדס בישראל משתמשים בו (הם קונים מאיתנו) האם זה מה שמרצדס גרמניה ממליצה? לא בטוח.
חברת המזרח (יבואן לנדרובר) משתמשים בCastrol LLC

[GodsFather]

ים המליץ על נוזל של zerex (valvoline)

אני יודע להגיד שחלק ממוסכי היבואן של מרצדס בישראל משתמשים בו (הם קונים מאיתנו) האם זה מה שמרצדס גרמניה ממליצה? לא בטוח.
חברת המזרח (יבואן לנדרובר) משתמשים בCastrol LLC

בסמוראי אצלי הייתי משתמש בZEREX במשך שנים, המשאבה אצלי הייתה אותה אחת לאורך 5 שנות הבעלות, כך גם הרדיאטור. אין לי ספק שגם כמה שנים קודם לכן, ביד שקדמה לי (הרדיאטור הוחלף כשנתיים לפני הבעלות שלי, ככה שמדובר ב7 שנים סה"כ). הסמוראי עבר יותר מ160K ק"מ במהלך 7 שנות חיי המנוע (שגם כן הוחלף ב2003). אז 7 שנים, 160+K ק"מ, לסיכום.

[יונתןמצפה]

ים המליץ על נוזל של zerex (valvoline)

אני יודע להגיד שחלק ממוסכי היבואן של מרצדס בישראל משתמשים בו (הם קונים מאיתנו) האם זה מה שמרצדס גרמניה ממליצה? לא בטוח.


עידן, אם אני מבין נכון אז לפי המפרט הטכני של המוצר באתר שלכם, גם הנוזל הזה לא מוכן לשימוש והם ממליצים אל דילול הריכוז שלו עם מים לקבלת תוצאות אופטימליות בהתאם לנקודת הקפאון הרצויה.
בקיצור, אם אני רוצה נוזל איכותי אין לי מנוס מלקנות נוזל שהוא בעצם תרכיז ואותו לדלל עם מים (רכים) שאותם אצטרך למצוא איך להשיג?

אמיר, המשאבה שרואים בתמונה עשתה בדיוק 100,000 ק"מ. גם הרדיאטור קרוב לזה והוא נקי לגמרי.
אני משוכנע שגם המשאבה (במידה ולא הייתה מוחלפת) וגם הרדיאטור מסוגלים לעבוד בצורה תקינה עוד הרבה ק"מ... מהבחינה הזו הפרסטון שבו השתמשתי עד היום עשה עבודה לא רעה. למעשה זו הייתה מלחתחילה כוונת השרשור- להראות איך נראית המשאבה (נקייה!) אחרי 100,000 ק"מ עם נוזל קירור שעד לרגע פתיחת ההודעה החשבתי אותו לאיכותי.

[idanw]

אם תסתכל באתר היצרן http://www.valvoline.com/products/consumer-products/antifreeze-radiator-products/antifreeze/40

תראה שהנוזל הירוק (original) מגיע בכמה גרסאות, אנחנו משווקים את ה: 50/50 ready to use

אגב, עד לפני שנה, גם אני כמוך, השתמשתי בפרסטון, בשנה האחרונה עברתי לZEREX - בשני הרכבים.

אבל אין לי שום יכולת מקצועית לתת חוות דעת על הבדלים בניהם, המשאבות מים אצלי מוחלפות כל 100 אלף ק"מ, כחלק מהחלפת הטיימינג ונראו לי כחדשות, גם עם הפרסטון וגם עם הזרקס, בדיוק כמו אצלך.

בלי קשר לזה:
פעם אחת נתתי את הרדיאטור למכון ניקוי, הם היו בהלם מכמה שהוא נקי, ולעובדים שם פשוט לא היה מושג למה צריך להשתמש ב"מים הירוקים האלה".

יש תחושה ש90 אחוז מהמוסכים שלא מורשי יבואן בישראל פשוט ממלאים מי ברז.

[omri_t]

לאחרונה התעניינתי בנושא נוזל הקירור.
יש התלחששויות ותיאוריות קונספירציה כאלו ואחרות ששמעתי מכל מיני בעלי מקצוע בנוגע לטיב הפרסטון שבחנויות ארצנו.
כידוע היבואן הוא אחד הגדולים בארץ המייבא גם מותגים אחרים שחלקם הם ""מותגים""...
אינני יודע אם זה סתם דמיון \ שמועה או אם יש באמת שמץ של אמת.

על נוזל הקירור של וולווליין - ZEREX שמעתי וקראתי דברים טובים בפורומים בארץ ובחול.
זו הסיבה שהחלטתי לעבור בסופה מהפרסון לORIGINAL הירוק 50:50 של ZEREX אריזה לבנה.

גיליתי שקשה למצוא אותו בחנויות חלקי החילוף ושמחירו לא זול.
בסופו של דבר מצאתי שיש באישטח וקניתי.
(יחד עם עוד פריטים שהיו במבצע וטוב להצטייד - וקיבלתי שירות מ-ע-ו-ל-ה !!)

[nir.samo]

בדקתי ב-FSM של סמוראי (מצורף), כתוב שהרכב מגיע מהחברה עם נוזל GOLDEN CRUISER 1200NA מעורבב במים 50-50%...
חיפוש על השם הנ"ל מעלה שזה מומלץ גם לאופנועי סוזוקי.

זה לגבי המקורי. מניסיון של שני סמוראים + ויטארה, מערכת הקירור שלהם מספיק רובסטית שכל נוזל איכותי יעשה את העבודה.

[idanw]

יש התלחששויות ותיאוריות קונספירציה כאלו ואחרות ששמעתי מכל מיני בעלי מקצוע בנוגע לטיב הפרסטון שבחנויות ארצנו.
כידוע היבואן הוא אחד הגדולים בארץ המייבא גם מותגים אחרים שחלקם הם ""מותגים""...
אינני יודע אם זה סתם דמיון \ שמועה או אם יש באמת שמץ של אמת.

פרסטון מיובא לישראל על ידי פרומט, שקנתה את פרסטון ארה"ב, ואת אמריקן איגל.
לגבי איכות נוזל הקירור, עד כמה שאני מבין ויודע, זה עדיין אותו נוזל קירור משנים קודמות, השמן לאומת זאת, לא בטוח (סיכויי טוב שזהים באיכותם לאמריקן איגל, אבל זה לא מדעי)

גילויי נאות - אתם בטח כבר יודעים, אבל בכל זאת - אנחנו משווקים את כל מוצרי פרומט, בניהם פרסטון, אמריקן איגל ועוד.
כמו גם את מוצרי ולווליין וזרקס.

עידן

[kd2]

רנו גם משתמשים בLLC.
אני המלצתי על כמה שאני מכיר ושיחסית נפוצים, אני בטוח שיש עוד טובים.
אם הנוזל המומלץ לסמוראי הוא "הירוק הפשוט", ובזה כולם השתמשו עד היום -
קנה את הZEREX הירוק, 50:50 מוכן לשימוש וסגור עניין.
אין מצב שהוא לא יתאים, רק יכול להיות שמשהו אחר מתאים יותר.
במקום 70 ל2 גלונים זה יעלה לך 140. על 100,000 זה בטח ומבוטל בשישים.
הנוזל מבית VALVOLINE, יצרן ותיק, מכובד ואמין ויחזיק לך בשקט את ה100,000 הבאים.
אני על פרומט סחר לא סומך בגרוש.
כמו שאמרתי , עזוב את הדוקטורט! חבל על הזמן! - נוזל מסוג מתאים וחברה מכובדת ושלום על ישראל.
כמו שראית - אפילו עם פרסטון זה עובד.

[tallevi]

טל,
קוויטציה מתרחשת גם בטמפרטורות נמוכות מאד, ומה שנוצר זה ואקום ולא בועות אויר.

זה מתרחש במידה זו או אחרת בכל נקודה שנוזל "מתנתק" מהמשטח עליו הוא זורם/חתך הצינור דרכו הוא זורם, בתנאי שאין אויר שימלא את החלל שנוצר.

אוניות מאבדות מדחפים בגלל הבעיה הזו..


אולי לא הסברתי טוב.
א.לא טענתי שקוויטציה מתרחשת רק בטמפ' כזו או אחרת.
ב.אדי הנוזל זה לא בדיוק וואקום.
ג. התופעה הגורמת לאיכול גופי המתכת (ראש/בלוק) נקראת pitting אין קשר לתופעת הקוויטציה.

טל.

[ד ו ר ו ן]

אולי לא הסברתי טוב.
א.לא טענתי שקוויטציה מתרחשת רק בטמפ' כזו או אחרת.
ב.אדי הנוזל זה לא בדיוק וואקום.
ג. התופעה הגורמת לאיכול גופי המתכת (ראש/בלוק) נקראת pitting אין קשר לתופעת הקוויטציה.

טל.
טל,
במערכת חהמה (מע' קירור של רכב) האדים חמים=לחץ גבוה, קוויטציה מתרחשת גם בלחץ שלילי=ואקום, בו אין אדים בחלל שנוצר גם בטמפרטורות קרובות לקיפאון.

PITTING זה מושג לתאר תוצאה, שמתרחשת מכל מיני סיבות, אחת מהן, אך לא היחידה היא קוויטציה. האיכול שאתה כנראה מכיר שיוצר את התופעה הוא אחר, ונדון כאן בעבר- יש עוד סיבות שיכולות לגרום למראה של PITTING.

[tallevi]

טל,
במערכת חהמה (מע' קירור של רכב) האדים חמים=לחץ גבוה, קוויטציה מתרחשת גם בלחץ שלילי=ואקום, בו אין אדים בחלל שנוצר גם בטמפרטורות קרובות לקיפאון.

PITTING זה מושג לתאר תוצאה, שמתרחשת מכל מיני סיבות, אחת מהן, אך לא היחידה היא קוויטציה. האיכול שאתה כנראה מכיר שיוצר את התופעה הוא אחר, ונדון כאן בעבר- יש עוד סיבות שיכולות לגרום למראה של PITTING.


דורון,
אני לא מסכים אתך.
אין כל קשר בין שתי התופעות וכל אחת מתארת תהליכים שונים בתכלית.
תופעת ה-pitting היא תופעה שמתארת איכול קורוזיבי אלקטורכימי הנובע מהפרשי פוטנציאלים,בין אזורים ונקודות,בין פני השטח ולמדיום המתקיים עליו.חילוף בין יונים ואניונים,אזור אנודי כנגד אזור קטודי.
ואילו תופעת הקוויטציה מתארת תופעה המתרחשת במערכות הידראוליות והנובעת מנפילת לחץ בנקודות מסויימות במערכת אל מתחת לערך לחץ האידוי של הנוזל הקיים במערכת.
לא מתארת איכול קורוזיבי.

יכול להיות שבמערכת הקירור מתקיימות שתי התופעות זו לצד זו,וללא קשר בין אחת לשנייה.
סוג נוזל הקירור יכול להשפיע על התפתחות של שתי התופעות הללו.
מחד הוא משפיע על טמפ' הרתיחה=לחץ אידוי נמוך יותר,ומצד שני הוא מכיל תוספים היוצרים פסיבציה(שכבת מגן נייטרלית מבחינה אלקטרוכימית) ומונעים התפתחות של איכול קורוזיבי.

טל.

[ד ו ר ו ן]

תופעת ה-pitting היא תופעה שמתארת איכול קורוזיבי אלקטורכימי הנובע מהפרשי פוטנציאלים,בין אזורים ונקודות,בין פני השטח ולמדיום המתקיים עליו.חילוף בין יונים ואניונים,אזור אנודי כנגד אזור קטודי.
טל.
לא מדויק,
PITTING זה ביטוי פיזי לתהליכים שונים-בינהם גם איכול קורוזיבי.
אין סתירה בין התוצאות- הן יכולות להיראות זהות למרות גורמים שונים.

ואילו תופעת הקוויטציה מתארת תופעה המתרחשת במערכות הידראוליות והנובעת מנפילת לחץ בנקודות מסויימות במערכת אל מתחת לערך לחץ האידוי של הנוזל הקיים במערכת.
לא מתארת איכול קורוזיבי.

נכון,
ושוב, אין סתירה בין המשמעות של התוצאה הפיזית- איכול.
קויטציה מתרחשת מהר יוצתר בהפרעות במשטחי הזרימה, מגרעות בפני השטח מאיצות את התהליך, גם איכול כימי מואץ כשיש יותר שטח פנים (השטח הנוסף של אי-אחידות פני השטח) לפעול עליהם ביחס למשטח אחיד/חלק.

חור מכוער בשיניים יכול להיות בגלל חיידקים(כימיה) וגם בגלל מקדחה עקומה (אברזיה).. אבל בסוף חור נשאר חור.

[סופת המדבר]

אני לא מבין דבר אחד..
אם הבחור שם מים של פרסטון ולדעתו (ולדעתי) הם עושים את העבודה
ואחרי 100.000 ק'מ המשאבת מים עדיין נראת חדשה
ובכל זאת הוא בוחר להחליף אותה (יש כאלה שיגידו מעשה נבון)
אז מה זה משנה אם הוא ישים מים שעולים 100 ש'ח לליטר
ואחרי 100.000 ק'מ המשאבת מים עדיין תשאר חדשה ובכל זאת הוא יחליף אותה
אז למה להשתגע על המים

[איציק - 4X6ZH]

אני לא מבין דבר אחד..
אם הבחור שם מים של פרסטון ולדעתו (ולדעתי) הם עושים את העבודה
ואחרי 100.000 ק'מ המשאבת מים עדיין נראת חדשה
ובכל זאת הוא בוחר להחליף אותה (יש כאלה שיגידו מעשה נבון)
אז מה זה משנה אם הוא ישים מים שעולים 100 ש'ח לליטר
ואחרי 100.000 ק'מ המשאבת מים עדיין תשאר חדשה ובכל זאת הוא יחליף אותה
אז למה להשתגע על המים

אתה כנראה לא מבין את התמונה נכון .
משאבת המים ממש לא נראית טוב .( ואין מה להתרשם מהאיפלר המבריק )
תתמקד בגוף המשאבה.משטח מאחורי האימפלר
100.000 ק"מ זה הרבה אבל מערכות קירור בנוזל מים איכותי צריכות להראות יותר טוב .

איציק

[UNIX]

חוץ מזה שנוזל הקירור לא משפיע רק על המשאבה
יש עוד הרבה מקומות שהוא זורם בהם

[amos]

שלום
קראתי את השרשור ונזכרתי שכשהחלפתי משאבת מים היו חורים על המנוע
נוזל של פרסטון כבר 5 שנים
ועכשיו האם אפשר לתקן את הנזק ?
לסתום את החורים עם פלסטלינה

בברכה עמוס

[צביקה קרבורטור]

שלום רב !
עם פלסטלינה לא, אך עם מסטיק בזוקה כן, בתוספת דבק,העשוי מקמח מהול במים !:)
בברכה
צביקה

[יונתןמצפה]

שלום
קראתי את השרשור ונזכרתי שכשהחלפתי משאבת מים היו חורים על המנוע
נוזל של פרסטון כבר 5 שנים
ועכשיו האם אפשר לתקן את הנזק ?
לסתום את החורים עם פלסטלינה

בברכה עמוס

WOW, איזה תמונות.
האם יצא לך לראות את החלק הזה גם לפני השימוש בפרסטון?
יש לך איך לקשר באופן וודאי את סימני הקוויטציה לנוזל המדובר?
מעניין לדעת

[ד ו ר ו ן]

WOW, איזה תמונות.
האם יצא לך לראות את החלק הזה גם לפני השימוש בפרסטון?
יש לך איך לקשר באופן וודאי את סימני הקוויטציה לנוזל המדובר?
מעניין לדעת
האם החלק היה מותקן גם לפני השימוש בנוזל קירור?

[amos]

נראה טוב אהה
אין לי מושג אבל הרכב אצלי כ 4 שנים רק עכשיו החלפתי משאבת מים
וזה מה שמצאתי מאחורי המשאבה על המנוע
כל זמן שהרכב ברשותי שותה רק פרסטון

[amos]

אולי כדאי לצבוע את החולרע הזה בצבע מיוחד ועמיד במים וכל מיני חולרות כדי להאט את השחיקה?