צפייה בגרסה מלאה : ניתוק מוט מייצב בשפ"צים
הנושא כבר נידון חלקית, אבל שוב:
מה ההשפעה של ניתוק המוטות המייצבים, על התנהגות הרכב בשיפועי-צד?
מאחר ואני סובל מחרדת-שפצ"ים :(, הייתי שמח לשמוע חוות-דעת. הניסיון שלי לא חד-משמעי. היו מצבים בהם הרגשתי אבדן אחיזה, ולעומתם מצבים הפוכים.
תודה, חן
ברכבים מהסוג שלך (סרן חי) ההשפעה של ניתוק מוט מייצב נותנת יותר מהלך מיתלה
בזמן נסיעה בכביש יכול להיות שתרגיש קצת שיוט לפי דעתי ונסיוני לא מורגש שום שיוט
במידה וברכב שלך קיים קיט הגבהה יש מצב שהרכב ישייט טיפה יותר מהרגיל
אישית, וזה ממש לא מדעי אלא על סמך תחושה בלבד ובג'יפ שלי בלבד (סופה) - במפתיע הרבה יותר נוח לי (או פחות מפחיד אותי) בשפ"צ כאשר המייצב מנותק ולסרן יש את מלוא המהלך, מאשר כשהמייצב מחובר וללא מהלך כלל, ואז מצב של הרמת גלגל (בצד הגבוה של השפ"צ) מגיע מוקדם יותר.
אישית, וזה ממש לא מדעי אלא על סמך תחושה בלבד ובג'יפ שלי בלבד (סופה) - במפתיע הרבה יותר נוח לי (או פחות מפחיד אותי) בשפ"צ כאשר המייצב מנותק ולסרן יש את מלוא המהלך, מאשר כשהמייצב מחובר וללא מהלך כלל, ואז מצב של הרמת גלגל (בצד הגבוה של השפ"צ) מגיע מוקדם יותר.
גם אני חושב כך.
דרור,
תעשה הבדלה בין מצב בו כל הרכב בשיפוע, בתנועה בניצב לכיוון השיפוע לבין מצב בו פינה אחת מגיעה למקום בו השיפוע גדל.
מהלך מתלה גדול יותר כתוצאה של ניתוק המוט מאפשר במידה מסוימת להנמיך את מרכז הכובד כי הסרן והגלגל בקצהו כמשקולת יורד יותר קרוב לאדמה.
מנגד,
כשכל הרכב בשיפוע, אתה בהחלט יכול לראות שיש נטייה גדולה יותר של כל המרכב לכיוון השיפוע כשהמוטות המייצבים מנותקים, במצב כזה, המוט המייצב דוקא מפחית את זוית הגלגול של המרכב כלפי השיפוע.
נכון.
מצד שני, אנחנו לא נוסעים בשפ"צ שטוח לגמרי (כמו למשל על משטחי בטון משופעים) אלא בשטח, והשטח הרי אינו מפולס לגמרי. גם בתוך השפ"צ יהיו אבנים ובורות ואם פתאום עלית על איזה אבן או הורדת גלגל לתוך איזה בור, זה יכול להיות ההבדל בין מעבר חלק ונקי לבין התהפכות. אני מעדיף שהמתלים יעבדו ו"יספגו" את שינויי הגובה מאשר שכל הבודי (יחד עם מרכז הכובד של הרכב) ינוע ביחד עם הגלגלים.
אני לא חושב שיש ממש אפשרות לבחור תו"כ הנסיעה אם להיות מנותק או מחובר, אלא לבחור בזה בכניסה לשטח.
ככלל, המתלים עובדים טוב יותר כשאין מה שמנסה ליישר אותם כל הזמן והמתלה עוקב אחרי התוואי טוב יותר.
אבל אי אפשר להתעלם מההפרדה, יש לא מעט שבילים בהם יש מקטעים של עשרות מטרים בודדים של נסיעה בשיפוע, עליה על אבנים עד גודל אגרוף+ לא ממש משנה לרכב אם אתה מחובר או לא.
מה שבטוח,
בכביש יש לו יתרון מוחץ, גם אם מישהו לא הרגיש את חסרונו בנסיעה יום-יומית, היתרון של המוט בא לידי ביטוי במצבי חירום, לא בנסיעה יום-יומית סטנדרטית ולכן, אם אין יכולת ניתוק וחיבור פשוטה וישימה, לדעתי עדיף להיות מחובר כל הזמן, גם בשטח.
אני לא חושב שיש ממש אפשרות לבחור תו"כ הנסיעה אם להיות מנותק או מחובר, אלא לבחור בזה בכניסה לשטח.
ככלל, המתלים עובדים טוב יותר כשאין מה שמנסה ליישר אותם כל הזמן והמתלה עוקב אחרי התוואי טוב יותר.
אבל אי אפשר להתעלם מההפרדה, יש לא מעט שבילים בהם יש מקטעים של עשרות מטרים בודדים של נסיעה בשיפוע, עליה על אבנים עד גודל אגרוף+ לא ממש משנה לרכב אם אתה מחובר או לא.
מה שבטוח,
בכביש יש לו יתרון מוחץ, גם אם מישהו לא הרגיש את חסרונו בנסיעה יום-יומית, היתרון של המוט בא לידי ביטוי במצבי חירום, לא בנסיעה יום-יומית סטנדרטית ולכן, אם אין יכולת ניתוק וחיבור פשוטה וישימה, לדעתי עדיף להיות מחובר כל הזמן, גם בשטח.
אני מתחבר אך ורק למה שכתבת אחרי ה "מה שבטוח" לכל השאר ממש לא.
ואני מדבר אולי על המצב הכי קיצוני שיש מבחינת מהלכי מתלה.
כאשר הרכב[ בעל שני סרנים חיים ] נמצא בשטח, המצב הטוב והנכון, למרות החשש, הוא בו אתה עם מייצב קדמי מנותק. ועדיף גם אחורי. [ ראה פטרול למשל]
ככלל כל הרעיון, של סרנים חיים הוא בעצם היותם "חיים", בנפרד, ומנותקים מגוף הרכב. או יותר נכון, קשורים אליו רק במינימום ההכרחי. וכבר כתב דרור למעלה , הרי נסיעה בשיפוע צד, אינה מתאפיינת בנסיעה על משטח בטון חלק, אלא במשטח מחוספס, ובו אבנים, עליות וירידות , וכאן בא לידי ביטוי הסרן המנותק.
מנסיון של השישי-שבת האחרון, שבו נסענו בסכיני דימונה, מסלול שמתאפיין בריבוי תנועה בשפ"ץ, אפשר לומר שרכבים בעלי מוט מייצב מנותק, עברו בקלות רבה יותר ובביטחון רב יותר את רובם של המכשולים.
לחשוש משפועי צד, זה התחושה הבריאה ביותר לכל הדיעות, אבל החשש מתפוגג, אחרי שלומדים על חוקי הפיסיקה של המצב ועל הדרך להתמודד עם כל סוג של שפ"ץ...
אתה צודק לגבי כל מה שקשור בתמרון על מכשולים, אין מחלוקת ביננו וגם כתבתי את זה.
בכל השאר לא.
אני לא מדבר על שפ"צ על משטח אחיד בשטח ניסויים על בטון או אספלט.
גם בסכיני דימונה, לפחות בעליה לסכין אחת לפני הכי דרומית, יש מקטע לא קטן בו אתה נוסע בשפ"צ שאין בו הצלבות או מכשול.
במקום הזה אין שום יתרון במוט מנותק.
מוט מייצד קדמי או אחורי זה רק עניין של מה שיש לך ברכב, לכל דגם התכנון שלו.
אין אחידות במיקום אלא לפי התכנון הנדסי של הרכב ולכן לא נכון להגדיר מה נכון יותר או משפיע יותר- אחורי או קדמי.
לדעתי,
אם אין לך ניתוק מהיר שמאפשר להנות מכל העולמות, עדיף להשאר עם מוט מחובר.
ב- 99% מהזמן בו רכב השטח שלך נמצא על הכביש, שם יש יתרון גדול מאד למוט המייצב מול הפגיעה כביכול שלו בשטח, רוב הרכבים נוסעים גם בשטח עם מוטות מחוברים, כולל כאלו שעושים זאת למחייתם ועושים עבירות גבוהה לא רק בטיולים.
אין מחלוקת על היתרון בתנועה העצמאית של המתלה בשטח טכני, אבל לא הכל זה שטח טכני וצריך להסתכל על התמונה הגדולה כדי להחליט אם להוריד מוט מייצב לתמיד מרכב שיוצר עם אחד כזה.
אני חושב שאתם מתפזרים.
השאלה הייתה על שפ"צ - ומה עדיף בשפ"צ - מייצב מנותק או מחובר. כמובן שגם אין תשובה מוחלטת, כי מה שנכון ובטוח לגמרי לשפ"צ X יתגלה כהרה-אסון בשפ"צ Y. ובנסוף נכנסים עוד הרבה פקטורים כמו מרכזי הכובד שונים בין דגמ ירכב שונים, הבדלים בין מערכות מתלה שונות על אותו דגם של רכב, בחירת קו וזויות התקדמות על ידי הנהג, ועוד ועוד.
אף אחד לא דיבר על פירוק לתמיד, ובנסיעה רגילה על כביש/שבילים, בוודאי בנסיעה מהירה, אין שום ויכוח על נחיצותו של המייצב. מחובר.
כמובן שאני בעד כל סוג של אפשרות לניתוק/חיבור מהיר בכניסה לשטח וביציאה ממנו. ניתוק ידני או חשמלי, לא משנה לי (אני מעדיף ידני כמובן), העיקר שיהיה אפשר לבחור.
טוב, השאלה המקורית התייחסה לשטח ולמוט מייצב מתנתק (אצלי ניתוק מהיר ידני קדמי, רכב מוגבה, אבל מרכז כובד עדיין נמוך יחסית). הפיסיקה ברורה - אפילו בנהיגת שבילים, עם חריצים עמוקים ורכב כולו בשיפוע, העדר המוט המייצב עשוי להיות בעייתי. בשטח טכני, סלעים למשל, היכולת להוריד גלגל ולא לאבד מגע עם הקרקע, היא יתרון גדול. הבעיה שבה נתקלתי, לפני יומיים, היא מול שפ"צ חד בסיבוב חד (גם בירידה וגם בעליה). העדפתי לחבר את המייצב ועברתי בשלום. מה היה קורה ללא המייצב?
לא תנסה, לא תדע.
זה האוטו שלך, ורק אתה יודע איך הוא בנוי, מה יש בו, מה אין בו, ובטח איך אתה נוהג, מה הקו שלקחת וכו'.
קשה לתת לך פתרון בהתכתבות, ממש כמו פיתרון מוחלט כלשהו.
סביר להניח שרכב אחר, אפילו מאותו דגם אבל בנוי אחרת, היה מתנהג אחרת באותה סיטואציה.
טוב, השאלה המקורית התייחסה לשטח ולמוט מייצב מתנתק (אצלי ניתוק מהיר ידני קדמי, רכב מוגבה, אבל מרכז כובד עדיין נמוך יחסית). הפיסיקה ברורה - אפילו בנהיגת שבילים, עם חריצים עמוקים ורכב כולו בשיפוע, העדר המוט המייצב עשוי להיות בעייתי. בשטח טכני, סלעים למשל, היכולת להוריד גלגל ולא לאבד מגע עם הקרקע, היא יתרון גדול. הבעיה שבה נתקלתי, לפני יומיים, היא מול שפ"צ חד בסיבוב חד (גם בירידה וגם בעליה). העדפתי לחבר את המייצב ועברתי בשלום. מה היה קורה ללא המייצב?
בכביש - כמו שכולם אמרו - אין ספק שנסיעה עם מייצבים [ שניים ] חשובה וחשובה מאד במצבי קיצון, כמו פניות חדות, סלאלום וכו',
אני ממש לא מוצא את הצורך בחיבור מייצב בנהיגה איטית בשטח טכני בכלל ושפ"צ בפרט
ואני מקצין , אם יש לך האפשרות נתק גם את האחורי.
ואני אסביר: מוט מייצב מחבר את הסרן לגוף הרכב. ברגע שאתה בשפ"צ, במצב שבו מייצב מנותק, תהיה לך תחושה לא נוחה אבל כל הגלגלים ישארו צמודים לקרקע. באותה זווית עם מייצב מחובר יש סיכוי סביר שהגלגלים הגבוהים יינתקו מהקרקע. - עכשו תסביר לי איפה היתרון במייצב מחובר ?
חן, אם עברת עם מייצב מחובר, תעבור הרבה יותר בטוח, ותרגיש נוח ורגוע, עם מייצב מנותק. אין ספק בכך. הרכב אוליי יגיע לזווית חדה יותר, אבל אתה עם 4 גלגלים על הקרקע!
וכמו שאמר דרור, עד שלא תנסה, לא תדע עד כמה.
עכשו, אני לא ממליץ לך ללכת להתהפך, כדי לגלות מתי זה קורה, אבל במקום שיש ספק בהחלט אפשר לאבטח את הרכב, ולנסות, וככה ללמוד בפעם הבאה.
דבר נוסף שאני יכול להמליץ זה, לעבור [ בלי להתבייש] יום "שיפור מיומנויות נהיגה שתנאי שטח", בכוונה לא כתבתי, לימוד נהיגת שטח, כי כולנו יודעים לנהוג וללמד אחרים ועוד בהתכתבות, אבל "שיפור מיומנות", זה משהו שכל אחד יכול לשפר ....
ביום כזה תוכל לגלות הרבה מאד, על יכולות הנהיגה שלך, על גודל הביצים, ועל עד כמה אפשר "למשוך את החבל", לפני שהוא נקרע.
ראה בתמונה המצורפת, בגלל הספק, ו"תחושה לא נוחה" מצד הנהג, רתמנו את הרכב, והוא ירד ללא חשש, וללא פגע.
סעו בביטחה, ובביטחון !
תודה לכולם על העצות. אעשה ניסיונות (אולי כבר היום), ואם יהיו גילויים (או התהפכויות), אספר.
ויוסי, אתה צודק לגבי שיפור-מיומנות, הרי כולנו לומדים כל הזמן; אבל אני בגילי המופלג, כבר לא עושה תחרויות-השתנה :p; והשאלה באמת לא התיחסה לעניין "גודל הביצים" ;), אלא להבדל בנהיגה בין מנותק למחובר..
ב
ואני אסביר: מוט מייצב מחבר את הסרן לגוף הרכב. ברגע שאתה בשפ"צ, במצב שבו מייצב מנותק, תהיה לך תחושה לא נוחה אבל כל הגלגלים ישארו צמודים לקרקע. באותה זווית עם מייצב מחובר יש סיכוי סביר שהגלגלים הגבוהים יינתקו מהקרקע. - עכשו תסביר לי איפה היתרון במייצב מחובר ?
חן, אם עברת עם מייצב מחובר, תעבור הרבה יותר בטוח, ותרגיש נוח ורגוע, עם מייצב מנותק. אין ספק בכך. הרכב אוליי יגיע לזווית חדה יותר, אבל אתה עם 4 גלגלים על הקרקע!
ההכללה לא נכונה, יוסי, היא מאד מותנית במרכז הכובד של הבודי.
ככל שמרכז הכובד של הבודי עולה, ובזוויות שקרובות לזוית התהפכות, דווקא המייצב המנותק הוא זה שיגרום להפיכתך.
שים לב -- מרכז הכובד של הבודי, לא של הרכב.
בשביל לחדד את מה ששמיל אמר על הטענה של יוסי:
תדמינו קוביית ברזל בגודל של רכב, ללא מתלים, סרנים, גלגלים או נעליים.. קובייה שמונחת על הרצפה.
עכשיו תדמיינו שהיא בשיפוע צד. צריך וואחד שיפוע כדי שהיא תתהפך נכון?
עכשיו תניחו את הקובייה הזו על 4 קפיצים (נגיד ספירליים) כמו של רכב. תתחליו לנדנד אותה מצד לצד. מתי יהיה יותר קל להפוך אותה? כשהיא מונחת על הקפיצים או כשהיא על הרצפה. בשביל לפצות על הגבהת מרכז הכובד כשהקובייה מונחת על הקפיצים תנמיכו אותה כגובה הקפיצים. עדיין יהיה הרבה יותר קל להפוך את הקובייה כשהיא מונחת על הקפיצים..
זו בדיוק ההסבר למה הטענה של יוסי פשוט לא נכונה פיזיקלית. המוט המייצב הוא זה שמדמה את הקובייה ללא הקפיצים.
זה שהגלגלים נשארים על הרצפה זה ממש לא משנה להתהפכות כן או לא של הרכב. כשאתה בשיפוע צד הדבר שאתה הכי רוצה זה שמרכז הכובד יזוז כמה שפחות. זה מה שיקבע אם הרכב יתהפך או לא, ולא כמה טווח תנועה יש לגלגל. כל זה כמובן נכון תיאורטי ובמצב של שיפוע נטול בורות ומכשולים, למעשה המצב אותו יוסי מתאר וזה שמובא בתמונה.
ממה שאני רואה בתמונה הזו, זה בדיוק המצב שבו כן עדיף שהמוט יהיה מחובר.
אגב, תקן אותי אם אני טועה- זה לא הסיבוב שלפני תחילת הטיפוס לסכין הדרומית? אם כן, למיטב זכרוני האבטחה הזו שם מיותרת לגמרי...
יונתן,
נתת ביטוי גרפי למה שניסיתי להסביר מילולית.. לפחות אני לא היחיד שחושב שהמוט כן משנה בשפ"צים מסוג מסוים.
למקום הזה התייחסתי בין השאר כדוג' למקום בו הבודי נשאר בטווח מרכז הכובד של כלל הרכב אם המוט מחובר, במקרה של מוט מנותק, הגוף מקבל נטייה עצמית שמשנה לרעה את מרכז הכובד הכללי.
בשביל לחדד את מה ששמיל אמר על הטענה של יוסי:
תדמינו קוביית ברזל בגודל של רכב, ללא מתלים, סרנים, גלגלים או נעליים.. קובייה שמונחת על הרצפה.
עכשיו תדמיינו שהיא בשיפוע צד. צריך וואחד שיפוע כדי שהיא תתהפך נכון?
עכשיו תניחו את הקובייה הזו על 4 קפיצים (נגיד ספירליים) כמו של רכב. תתחליו לנדנד אותה מצד לצד. מתי יהיה יותר קל להפוך אותה? כשהיא מונחת על הקפיצים או כשהיא על הרצפה. בשביל לפצות על הגבהת מרכז הכובד כשהקובייה מונחת על הקפיצים תנמיכו אותה כגובה הקפיצים. עדיין יהיה הרבה יותר קל להפוך את הקובייה כשהיא מונחת על הקפיצים..
זו בדיוק ההסבר למה הטענה של יוסי פשוט לא נכונה פיזיקלית. המוט המייצב הוא זה שמדמה את הקובייה ללא הקפיצים.
זה שהגלגלים נשארים על הרצפה זה ממש לא משנה להתהפכות כן או לא של הרכב. כשאתה בשיפוע צד הדבר שאתה הכי רוצה זה שמרכז הכובד יזוז כמה שפחות. זה מה שיקבע אם הרכב יתהפך או לא, ולא כמה טווח תנועה יש לגלגל. כל זה כמובן נכון תיאורטי ובמצב של שיפוע נטול בורות ומכשולים, למעשה המצב אותו יוסי מתאר וזה שמובא בתמונה.
ממה שאני רואה בתמונה הזו, זה בדיוק המצב שבו כן עדיף שהמוט יהיה מחובר.
אגב, תקן אותי אם אני טועה- זה לא הסיבוב שלפני תחילת הטיפוס לסכין הדרומית? אם כן, למיטב זכרוני האבטחה הזו שם מיותרת לגמרי...
אהבתי את התיאור של יהונתן , זה בדיוק כמו שאני חשבתי ,לשיפוע צד רציף ללא הצלבות
משמעותיות עדיף מוט מייצב מחובר.
שוקי-סופה
וכשאני חושב על זה שוב, אז יש בכלל הסבר הרבה יותר פשוט לעניין, והוא:
מטרתו של המוט המייצב מלחתחילה...
יוסי, אם הטענה שלך הייתה נכונה לא היו בונים מוטות מייצבים ברכבים אלא מאפשרים להם מהלך מתלה גדול מאד. עד כדי כך שהבודי שוכב על הצד והגלגלים עדיין מונחים על הקרקע...
הי,
ברכב שלי, אני מעדיף להיות בשפ"צ עם מייצב מנותק.
כאשר הוא מחובר התחושה שהיא שהרכב נמצא בזוית מסוכנת יותר.
סער.
הקיצר
לשים על הגגון רק מיזרונים ושקש"ים
את הצידניות עם הפרות והבירות לשים בתוך הרכב
והכי חשוב ליסוע לאת (לא להקפיץ מסות לכיוון השיפוע)
טל
גניסלב רונן
10-12-10, 11:00
שני הסנט שלי -
כמו כמעט בכל דבר בחיים אין אף פעם אמת מוחלטת .
מה שחשוב באמת זה להתאים את הנתיב שבוחרים לרכב {סט אפ} וליכולות שלו ,
לכל מכשול יכולות להיות כמה דרכי גישה שכל אחת מהן מתאימה לסט אפ אחר .
מניסיוני כאחד שנוסע בד"כ מנותק ק+א,
אחרי שניתקתי מאחורה , אכן היתה הרגשה של זווית גלגול יותר גדולה בשפ"צ ,
הרגשה שנבעה בין הייתר משינוי ההתנהגות הרכב ,בכל פעם שהרגשתי לא בטוח ,עצרתי וניגשתי מחדש למכשול ,חיברתי מייצב או שעיגנתי את עצמי ,עם הזמן לומדים מחדש את הגבולות של הרכב .
בהחלט בחלק מהפעמים שהרגשתי לא בטוח הסכנה היתה רק בראש שלי ,בפועל לא היה שום סיכון.
BETTER SAFE THEN SORRY זו לא קלישאה .
במצב מחובר ההתנתקות של הגלגלים מהקרקע בעצם מתריאה על סיכון וכל אחד מכיר כמה גבוהה יכול הגלגל שלו להגיע לפני שהוא מתהפך ,
במצב מנותק אין שום הרמת גלגל וצריך להכיר את יכולות ומגבלות הרכב טוב טוב כיוון שההתהפכות מגיעה ללא כל התראה .
לסיכום ,הקביעה לגבי שפ"צ קבוע ,כמו בתמונה מהסכין שיוסי פרסם ,לטעמי עדיף להיות מחובר ,
לגבי זחילת סלעים שבה טוואי השטח אינו שטוח ,לטעמי עדיף מנותק.
בנוסף ,אין שום בושה בלעצור ולנסות כיוון אחר או אפילו לוותר ,
צריך לזכור שהפחד זה החוש הטבעי שלנו שמגן עלינו .
אסור לסרס אותו .
רונן
למיטב הבנתי את פעולת המייצב, עיקר העבודה שלו היא בצד של המתלה הסגור. הוא מתנגד לסגירה יותר ממה שהוא מתנגד לפתיחה. הפתיחה עם המייצב מנותק היא לדעתי בעיקר כפועל יוצא של הסגירה הגדולה יותר בצד השני.
בשיפועי צד, יש לדעתי יותר חשיבות למתלה "קשיח" בצד התחתון- הסגור. וכאן לדעתי ייתרונו הנוסף של מייצב מחובר בשיפועי צד, כמו גם בסיבובים חדים בכביש.
יונתן
המייצב הוא סך הכל עוד מוט פיתול (קפיץ)
שתפקידו לישמור על ה"בודי" מקביל לסרן
ברגע שאתה לוחץ על גלגל אחד הבודי תופס "קונטרה" בצד השני ומאזן עצמו אל הסרן
זה טוב מאוד לריכבי ספורט מהירים בסיבובים חדים (שטח/כביש)
לגבינו מה שרונן כתב הכי קרוב למציאות
טל
יונתן
המייצב הוא סך הכל עוד מוט פיתול (קפיץ)
שתפקידו לישמור על ה"בודי" מקביל לסרן
או במילים אחרות לשמור על הבודי מקביל כמה שיותר לקרקע... = למנוע התהפכות!
שני הסנט שלי -
כמו כמעט בכל דבר בחיים אין אף פעם אמת מוחלטת .
מה שחשוב באמת זה להתאים את הנתיב שבוחרים לרכב {סט אפ} וליכולות שלו ,
לכל מכשול יכולות להיות כמה דרכי גישה שכל אחת מהן מתאימה לסט אפ אחר .
מניסיוני כאחד שנוסע בד"כ מנותק ק+א,
אחרי שניתקתי מאחורה , אכן היתה הרגשה של זווית גלגול יותר גדולה בשפ"צ ,
הרגשה שנבעה בין הייתר משינוי ההתנהגות הרכב ,בכל פעם שהרגשתי לא בטוח ,עצרתי וניגשתי מחדש למכשול ,חיברתי מייצב או שעיגנתי את עצמי ,עם הזמן לומדים מחדש את הגבולות של הרכב .
בהחלט בחלק מהפעמים שהרגשתי לא בטוח הסכנה היתה רק בראש שלי ,בפועל לא היה שום סיכון.
BETTER SAFE THEN SORRY זו לא קלישאה .
במצב מחובר ההתנתקות של הגלגלים מהקרקע בעצם מתריאה על סיכון וכל אחד מכיר כמה גבוהה יכול הגלגל שלו להגיע לפני שהוא מתהפך ,
במצב מנותק אין שום הרמת גלגל וצריך להכיר את יכולות ומגבלות הרכב טוב טוב כיוון שההתהפכות מגיעה ללא כל התראה .
לסיכום ,הקביעה לגבי שפ"צ קבוע ,כמו בתמונה מהסכין שיוסי פרסם ,לטעמי עדיף להיות מחובר ,
לגבי זחילת סלעים שבה טוואי השטח אינו שטוח ,לטעמי עדיף מנותק.
בנוסף ,אין שום בושה בלעצור ולנסות כיוון אחר או אפילו לוותר ,
צריך לזכור שהפחד זה החוש הטבעי שלנו שמגן עלינו .
אסור לסרס אותו .
רונן
זה התיאור הנכון והמדויק ביותר של איך ומה צריך לעשות.
הבעיה היא שרובנו נכנסים לשטח ומנתקים/לא מנתקים מייצב, וככה ניסע כבר כל היום. את מספר המקרים בהם נתקלתי במישהו שניתק/חיבר מייצב בשטח, על משטח לא מפולס, ממש לפני מכשול מסוים, אני יכול לספור על אצבעות יד אחת ולהישאר עם 80% עודף... ואני כמובן מדבר על רכבי שטח עם מנתק ידני ולא חשמלי כמו האחורי בפטרול או הקדמי ברנגלר JK.
יש כלים כמו דיפנדר HD שלמרות המייצב שלו הוא עדיין מסוגל לתת מהלך מתלה מספק ולא מוכרחים לנתק, ויש סופה סימן 1 שמסוגלת לתת מהלך מתלה קדמי הרבה יותר מאשר מכובד, אבל המייצב הקדמי שלה קשוח ביותר ומבטל למעשה כל תנועה של המתלה (מעולה בכביש) ולכן בטיולים אני מנתק אותו בכל כניסה לשטח, ולא רק לטובת העבירות אלא גם ובעיקר לטובת נוחות הנסיעה.
בסופו של דבר אתה מגיע למכשול ומצב הרכב שלך נתון לאות ורגע - מנותק או מחובר, ובהתאם לזה תבחר את הקו הנכון בגישה למכשול/שפ"צ. כל רכב וכל מקרה לגופו, עם הנהג שלו ויכולותיו/סף הפחד שלו. בשורה התחתונה מה שיקבע זה כל אחד ואחד ונסיונו האישי עם הרכב שלו.
לגבי ההערה של TALW על העמסת גגונים - היא כל כך נכונה, כל כך קריטית, ואני נחרד כשאני רואה בשטח כלים עמוסים עם כל הבית על הגגון, כולל פריטים כבדים כמו ארגזי ציוד גדולים, בולי עץ למדורה ובעיקר - הייליפטים, מיכלי מים, גלגלים רזרביים וכו' - זה מתכון להתהפכות גם בשפ"צים קלים ומצריך תשומת לב מיוחדת והרבה זהירות.
מוציא מנפתלין...
יש לרובנו מוט מתנתק, אפשר לנצל אותו בכדאי לייצב את הרכב. כלומר אם מעט השקעה, אפשר ליצור מצב של בולם גבוהה פחוס, ובולם תחתון פתוח, זאת על ידיי בחירה של אורך המוט המחבר. צריך כמה חורים על מוט זה במקום אחד.
מה דעתכם?
רבין
מתי בדיוק ואיך אתה חושב שתוכל לחבר או לנתק אותו?
ליפני השפ"צ מעלה צד אחד על אבן קטנה ומחבר את המוט המייצב ב"אלכסון". אחרי השפצ מנתק שוב. אפשרות נוספת היא חיבור המוט לציר החיי בצד העליון של שפצ ולבודי בצד התחתון של השפצ.
רבין.
מכיר kis ?
אם זה לא עונה להגדרה הזו, הסבירות שבאמת תשתמש בזה אפסית, כמה יעיל שזה אולי יהיה.
רבין,למה ככה ?
אם אין לך, אז תתקין כננת,תבנה לך מערכת גלגלות מהכננת אל כל צד של הסרן ,ובכל פעם שתחפוץ תוריד צד אחד של הרכב לסרן ע"י מתיחת הכבל אליו.
ואפילו עם שלט.
היי חן
מכיוון שאני מכיר את הרכב שלך ובטח שבטח מכיר אותך :)
אני אגלה לך כי יש לזה פיתרון.......
http://www.teraflex.biz/new-forged-front-jk-s-t-swaybar-0-3-lift-feb-2011.html
לנסוע עם ולהרגיש בלי :)
פיתרון זה נבדק על מספר רכבים ובמצבים שונים
יקר .....נכון, אבל שווה
רפי
טל, למרות הציניות, דוקה חשבתי על ראצת קטן... :-)
דורון, מה זה קיס?
רבין
רבין,למה ככה ?
אם אין לך, אז תתקין כננת,תבנה לך מערכת גלגלות מהכננת אל כל צד של הסרן ,ובכל פעם שתחפוץ תוריד צד אחד של הרכב לסרן ע"י מתיחת הכבל אליו.
ואפילו עם שלט.
Keep it simple..
ובתרגום: מה שלא מאד נוח ליישום, כנראה שלא ישתמשו בו.
התמונה שיוסי הביא של הפראדו הרתום מהסכין הדרומית... השפ"צ בפועל לא כזה נוראי, אבל המדרון כלפי מטה (מצד שמאל של הרכב, לא רואים בתמונה) מאוד ארוך ומפחיד.... ומה שהכי בעייתי שם - כשאתה מגיע לנקודה הספציפית הזו, כבר אין לך איפה לעצור בבטחה כדי לחבר או לנתק.
באותו מקום בדיוק, גם אני הרגשתי מאוד לא נוח והעדפתי ששניים או שלושה אנשים ייתלו כמו קופים על דופן ימין ויאזנו קצת את הג'יפ בזמן שאני עובר.... אז נכון שכשסופה נופלת על הצד, לא קורה כלום בד"כ. אני יודע, כי השכבתי בעבר את הסופה הירוקה פעמיים על הצד כשנכנסתי בבטחון מופרז מאוד לשפ"צים מופרעים שניראו לי באותו רגע עבירים, אבל התברר שלא... ב-99.9% מהמקרים מחזירים אותה לגלגלים והיא ממשיכה לנסוע כרגיל. לרוב גם אין נזק קוסמטי משמעותי אם בכלל (התקפלה לי מראה והיו כמה שריטות קלות בצבע), אבל... זה מפחיד. וזה הכי גרוע כשנוסעים לטייל לבד!
העניין הוא שגם מייצבים עם ניתוק מהיר, אנחנו מנתקים בהתחלת המסלול וככה הם נשארים עד סוף הטיול/חזרה לכביש, בטח במסלול כזה שיש בו הרבה קטעי עבירות קשה ונדרשת עבודת מתלים. איך שהתחלת את המסלול, ככה אתה נוסע, משתדל לבחור קוי התקדמות שיכניסו אותך לזויות צד מינימליות ככל האפשר ופשוט מקווה לטוב. ההתרגשות בסיטואציות קיצוניות, בחירת הקו הנכון, זה חלק מהעניין וגם מהכיף. מיתון השיפוע או הבורות בעזרת אבנים או הסתייעות בחברים שיאזנו את הרכב (בין אם במשיכה עם רצועה ובין אם בהיתלות עליו), גם אם מדובר ברכב משופר מאוד וב"פגיעה באגו שלך כנהג מנוסה" זה ממש לא בושה.
והכי חשוב - לא לנסוע לבד. רכב נוסף ועוד שניים-שלושה אנשים שיכולים לעזור, משנים לגמרי את התמונה.
לגבי שמירה על פשטות - מנתק ידני מהיר זה אולי האביזר הכי פשוט בעולם, אבל אם הג'יפ לא עומד על משטח מפולס לגמרי, יהיה לך מאוד קשה לחבר/לנתק.
לדעתי גם סט מתאים ואיכותי של בולמים יכול למנוע את הנדנוד בזמן נסיעה בשיפוע צד.
אני מסכים שזה צריך להיות פשוט. ואפשר לישמור את זה פשוט,
כל מה שצריך זה צינור "עוטף", ו"בוכנה" פנימית כאשר עושים חור כל ס"מ בשניהם.
ככה אפשר להתחבר ולנעול את מצב מוט המייצב ב"אלכסון" ללא הפעלת כוח מעבר לנדנוד סביר לרכב - כאשר עומדים על סלע\בליטה כדאיי ליצור "אלכסון".
בחזרה לכביש צריך להקפיד על נעילה מאוזנת.
רבין
מכיר kis ?
אם זה לא עונה להגדרה הזו, הסבירות שבאמת תשתמש בזה אפסית, כמה יעיל שזה אולי יהיה.
דורון, הביטוי המקורי הוא KISS ...
Keep It Simple, Stupid ...
לצורך הבהרה, אני לא חושב שזה מתאים למקרה הזה ...
כל הפתרונות האלה באים רק כדי "להרגיע" את הנהג. אבל מרכז הכובד נשאר במקומו וכמוהו גם סכנת ההתהפכות.
הפתרון היחידי שעולה על דעתי שיכול להיות יעיל - מתלים מבוססי כריות אוויר באותם כלי רכב שיכולים לקלוט את המערכת הזו - בכניסה לשפ"צ מנמיכים את האוטו עד הסוף, כדי להוריד מרכז כובד ככל שניתן.
KIS, שהוא מינוח מקובל בתכנון- ואילו KISS זה האח הציני שלו שבא בד"כ כסוג של "אמרתי לך שזה לא יעבוד"..:cool: אני חושב שזה מאד רלוונטי, כי מה שידרוש ממך הרבה מאמץ, כמה וכמה פעמים ביום- בסוף תפסיק להשתמש בו.
דרור, בשפ"צ המצולם בסכינים יש פתרון אחר, לנסוע דוך על הכיפה הסלעית שהמעבר הזה מקיף מדרום. לא מתאים לכל רכב, לסופה שלך כן, ובכל מקרה הרבה יותר בטוח מאשר השפ"צ.
כל הפתרונות האלה באים רק כדי "להרגיע" את הנהג. אבל מרכז הכובד נשאר במקומו וכמוהו גם סכנת ההתהפכות.
הפתרון היחידי שעולה על דעתי שיכול להיות יעיל - מתלים מבוססי כריות אוויר באותם כלי רכב שיכולים לקלוט את המערכת הזו - בכניסה לשפ"צ מנמיכים את האוטו עד הסוף, כדי להוריד מרכז כובד ככל שניתן.
באחד המשחקים עם ריינג' עם כריות אויר וסרנים חיים, הכנסנו אותו להצלבה כדי לבדוק אם בקרת האחיזה עובדת, המחשב של הרכב ניסה ליישר את המרכב וניפח את הכריות בצד הנמוך של הרכב. כשירדנו מההצלבה הרכב עמד עקום בצורה בולטת מאד די הרבה דקות עד שהוא החליט שאפשר להתיישר.
כל הפתרונות האלה באים רק כדי "להרגיע" את הנהג. אבל מרכז הכובד נשאר במקומו וכמוהו גם סכנת ההתהפכות.
הפתרון היחידי שעולה על דעתי שיכול להיות יעיל - מתלים מבוססי כריות אוויר באותם כלי רכב שיכולים לקלוט את המערכת הזו - בכניסה לשפ"צ מנמיכים את האוטו עד הסוף, כדי להוריד מרכז כובד ככל שניתן.
אתה בטוח שזה מה שהיתה עושה אם היו לך מתלים נשלטים?
אני דווקה היתי מגבייה צד אחד למקסימום ומנמיך צד עליון למינימום, בדיוק כמו שבן אדם עומד ישר בשיפוע ללא צורך להתכופף.
רבין
כל הפתרונות האלה באים רק כדי "להרגיע" את הנהג. אבל מרכז הכובד נשאר במקומו וכמוהו גם סכנת ההתהפכות.
הפתרון היחידי שעולה על דעתי שיכול להיות יעיל - מתלים מבוססי כריות אוויר באותם כלי רכב שיכולים לקלוט את המערכת הזו - בכניסה לשפ"צ מנמיכים את האוטו עד הסוף, כדי להוריד מרכז כובד ככל שניתן.
לא כלכך מדוייק דרור.
מרכז הכובד נע הצידה בהתאם לציר הגלגול של הרכב ,אמנם לא כלכך הרבה, אך מספיק בכדי להעמיס עוד קצת על הגלגלים שנהפכים לציר התהפכות.
היי חן
מכיוון שאני מכיר את הרכב שלך ובטח שבטח מכיר אותך :)
אני אגלה לך כי יש לזה פיתרון.......
http://www.teraflex.biz/new-forged-front-jk-s-t-swaybar-0-3-lift-feb-2011.html
לנסוע עם ולהרגיש בלי :)
פיתרון זה נבדק על מספר רכבים ובמצבים שונים
יקר .....נכון, אבל שווה
רפי
היי רפי,
שים לב, זה שרשור עלוקה על משהו מלפני שנתיים. עוד כשהיה ה WJ.
מאז עברו כבר כמה וכמה שפצ"ים...
דווקא לגבי ה JK פתרון הטרפלקס מדליק - מה, שכחת להרכיב להרכיב לי כזה??
חן
הרבה פחות ממה שאתם חושבים.
זו אחיזת עיניים ולא יותר. מרכז הכובד שלכם נשאר באותו מקום בעייתי וסכנת ההתהפכות לא קטנה בהרבה אם בכלל.
נניח שהיתה לי מערכת מתלי כריות אויר במקום קפיצים, בכניסה לשפ"צ הייתי מנמיך את כל ארבע הפינות על הסוף ולא רק את השתיים שבצד הגבוה. לזדעתי זה יהיה הרבה יותר אפקטיבי.
KIS, שהוא מינוח מקובל בתכנון- ואילו KISS זה האח הציני שלו שבא בד"כ כסוג של "אמרתי לך שזה לא יעבוד"..:cool: אני חושב שזה מאד רלוונטי, כי מה שידרוש ממך הרבה מאמץ, כמה וכמה פעמים ביום- בסוף תפסיק להשתמש בו.
אני מסכים לגמרי, הכוונה שלי היתה שה-Stupid לא מתאים לדוברים בדיון הזה ...
פעם היה לי מכונית RC. היה לי טימקס וריבו, היה ממש כיף לעשות עלהם ניסויים. שיחקתי הרבה עם הנעה קידמית, אחורית, מרובעת ואפילו מוצלבת.
אבל לא היה שם מוט מייצב :-)
דרור, אני לא חושב שאתה צודק, תחשוב על אדם שעומד בפיסוק קטנטן בירידה, עם הפנים לא מעלה\מטה אלא "הצידה". הרגליים גורמים לנו לעמוד זקוף, למרות השיפוע, הם עושים עבודה ניפלאה, לא צריך להיות פיסיקאי כדאיי להבין זאת.
רבין
פעם היה לי מכונית RC. היה לי טימקס וריבו, היה ממש כיף לעשות עלהם ניסויים. שיחקתי הרבה עם הנעה קידמית, אחורית, מרובעת ואפילו מוצלבת.
אבל לא היה שם מוט מייצב :-)
דרור, אני לא חושב שאתה צודק, תחשוב על אדם שעומד בפיסוק קטנטן בירידה, עם הפנים לא מעלה\מטה אלא "הצידה". הרגליים גורמים לנו לעמוד זקוף, למרות השיפוע, הם עושים עבודה ניפלאה, לא צריך להיות פיסיקאי כדאיי להבין זאת.
רבין
ברגליים יש לנו מפרקים למטה בכפות הרגליים, ולמעלה באגן - מה שמאפשר לשמור את מרכז הכובד בתחום היציב. לרכב אין מפרקים כאלו - אם היו לו, היה אפשר "לשלוח" את הגלגלים מחוץ לתחום השלדה..
רבין ,דרור צודק בהקשר של הורדת מרכז הכובד ,אני רק הערתי הערה לקביעה של דרור שמיקום מרכז הכובד לא משתנה בזמן גלגול המרכב על הסרנים .
הדיון הזה תיאורטי בלבד. נניח שאתה נוסע ומגיע לנקודה בעייתית כזו, לא תתחיל לקשור רצועות וראצ'טים וכו'.
נראה לך שאם תנמיך את המתלים בצד ה"גבוה" ותיישר את המרכב לזוית שמבחינתך מאחורי ההגה מרגישה אופקית ו"ישרה" סכנת השפ"צ נעלמת?
הרכבים היחידים שמאפשרים לך משחקים כאלה אלה כלים שהותקנו בהם מערכות מתלי אוויר שכל פינה בהם נשלטת בנפרד - יש כמה כאלה בארץ, עבודות של סדנאות מקומיות, שמאשפרות לקבוע את גובה כל מתלה בנפרד, וגם בהם הייתי מעדיף להנמיך את כל ארבעת הצדדים עד הסוף.
דרור, טל -
אותי עד לא שיכנעתם, וכנראה גם את המהנדסים של חברת לנדרובר :-)
צריך מענה מפורט, פתרון שכולל את מרכז הכובד של המרכב, משקל הסרנים וקפיצים. בטח מישהו בחול כבר ניתח את זה והכין "מצגת" לטמבלים כמוני. אני אחפש, לא מבטיח למצא.
רבין
רבין,ציירתי לך ציור של רכב עומד על קרקע משופעת ב 30 מעלות,כמו כן גוף הרכב עומד (מגלגל)בזוית של עוד 9 מעלות יחסית לסרן,זה מספיק הרבה,בכדי שתוכל לשים לב לשינוי המינורי של תזוזת המסה הצידית בניצב לכדור הארץ.
C- פחות או יותר מרכז גלגול של סרן חי.
A- מרכז כובד הרכב ללא גלגול כלל.(מרותך לסרן...)
B -תזוזת מרכז הכובד לאחר גלגול.
ככל שמרכז הכובד יהיה קרוב יותר למרכז הגלגול כך ההשפעה תהיה מינורית יותר,ולהיפך.
שים לב שאם תעלה את מרכז הכובד לגובה הפנסים למשל, ותמתח קו דמיוני בניצב מתה,תוכל לראות שהתקרבת הרבה יותר לגלגל.
שינוי גובה מרכז כובד, יותר משמעותי מסטיתו הצידה לאחר גלגול המרכב.
אני מקווה שאני ברור,יש פה גם הרבה מהנדסים שיכולים להסביר את זה יותר טוב ממני.
אלה מלנדרובר קודם כל רוצים שתרגיש נוח יותר :p
שלום חברים...
אתמול יצאתי סוף סוף לטיול ללא מוט מייצב בפעם הראשונה ובמשך כל הטיול היה תענוג חוץ משיפוע צד עם בור בגובה חצי מטר בערך בחלק בתחתון של השיפוע וזאת הפעם הראשונה שאני מרגיש שאני פשוט מתהפך כל שנייה.
אני לא יודע להגיד אם זאת הרגשה פסיכולוגית כי קראתי את הפורום הזה לפני שבוע או שפשוט באמת מסוכן לעבור שפצ עם בור כאשר המוט מנותק. כנראה שבפעם הבאה אני פשוט לא יתעצל ויסע קצת אחורה למשטח ישר ויחבר את המוט.
חוץ מהחלק הזה של המסלול הניתוק נתן לי יתרון עצום.
zj 98 v8
אני בספק אם היית מרגיש טוב יותר עם מייצב מחובר...
מה שהיה קורה עם מייצב מחובר זה שהיית נשאר עם גלגל באויר ורכב מתנדנד, כל שינוי קטן היה עלול לגרום לנדנוד חזק יותר ולהתהפכות.
(מעבר לזה, שיתכן מאוד שהיית נמצא באותו השיפוע /זוית בדיוק, רק עם גלגל אחד באויר...)
-->
vBulletin® v4.2.4, זכויות יוצרים ©2000-2024, Jelsoft Enterprises Ltd, תורגם על ידי vBHeb.