צפייה בגרסה מלאה : Article: מי אחראי לשבילי הקורדרוי?
ניתן לצפות בעמוד זה ב:
http://www.jeepolog.com/forums/content.php?1460
יש לא מעט דיונים בנושא, החלטתי לקשר דווקא כאן.
קישור למאמר בנושא. כרגע בגוגל דרייב, אשמח אם תהיה אופציה לצרף קובץ pdf לאתר מתישהו.
https://drive.google.com/file/d/19DvCS6Xs04luzgJpJcs9kIxlgZBCqAa-/view?usp=drivesdk
ניתן לצפות בעמוד זה ב-http://www.jeepolog.com/forums/content.php?1460-jeepolog-archive
נמרוד, כתיבה פנטסטית, תודה :)
עכשיו אני גם מבין מדוע האוסטרלים אלופים בייצור רכיבי מתלה אבל לא מבין מדוע הם לא סוללים כבישים במקום שבילי עפר מהודרים...בכל זאת אוסטרליה זאת לא מדינה מתפתחת.
- - - Updated - - -
GodsFather
27-06-20, 13:28
נמרוד, כתיבה פנטסטית, תודה :)
עכשיו אני גם מבין מדוע האוסטרלים אלופים בייצור רכיבי מתלה אבל לא מבין מדוע הם לא סוללים כבישים במקום שבילי עפר מהודרים...בכל זאת אוסטרליה זאת לא מדינה מתפתחת.
- - - Updated - - -יסללו כבישים, יפגעו ביצרני המתלים, מוסכים, אנשי חילוץ, אנשים החיים על בסיס הרפתקאות ועוד ועוד...
לא כל הדור צריך יישור
Sent from my LON-L29 using Tapatalk
לא כל הדור צריך יישור.
לגזור ולשמור.
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
GodsFather
27-06-20, 19:27
תודה, אני להסמיק עכשיו
Sent from my LON-L29 using Tapatalk
כי:
סלילת כבישים בשטחים פתוחים (עם אספלט) כרוכה בשינוי דרמטי של השטח הטבעי, ודאי במהלך העבודות ההנדסיות, אבל גם לאחר מכן.
במקרים רבים כבישי האספלט מבתרים שטחים פתוחים, מצמצמים אותם וכולאים אוכלוסיות של בעלי חיים ביניהם.
עבור מינים שונים – מקנגורואים ועד דבורים – דרכי האספלט מהוות מחסום מסוכן או אפילו בלתי עביר.
בטווח הארוך יותר הכבישים שמגבילים את תנועת בעלי החיים מקטינים גם את המגוון הגנטי בקרב המינים השונים ובהתאם מפחיתים את סיכויי ההישרדות שלהם.
אמנם אפשר לומר שתדירות גבוהה של דריסת חיות בר באזור מסוים יכולה אולי להעיד על קיומה של אוכלוסייה גדולה ובריאה של אותם מינים, למרות השפעתם הסביבתית של הכבישים – אבל מאפיינים שונים של תוואי הכביש הופכים נקודות מסוימות לאורכו למועדות יותר לתאונות מאשר אחרות. כמו כן עבור מינים ביולוגיים מסוימים גם לדריסות נדירות עלולות להיות השפעה דרמטית על האוכלוסייה כולה.
אוכלוסיית הקואלות שבדרום מזרח אוסטרליה למשל סובלת משורה ארוכה של השפעות אנוש, כגון שטחים חקלאיים או פיתוח מכרות הנוגסים בבית הגידול הטבעי שלה או תקיפות על ידי כלבים. ובכל זאת, פגיעת מכוניות הן גורם המוות העיקרי עבור יונקי הכיס הפרוותיים האלה. חוקרים שניסו לבחון את האפשרויות השונות קבעו שסלילה של כבישים חדשים תזיק לקואלות יותר מאשר הרחבה של כבישים קיימים.
כמו כן כביש משנה את כיוון זרימת הנגר מגשמים ואת הנוף בכלל.
גם בארצות רבות (מערביות) אירופה משתדלים לא לסלול דרכי עפר.
זה לא מעשי לסלול כזו כמות של כבישים. אני חושב שלפעמים הגודל של מדינות כמו ארה"ב או אוסטרליה (שהן בעצמן קבוצות של כמה מדינות) פשוט לא נקלט אצלנו. לדוגמא, נסעתי בארה"ב באיזור בולטימור ברחוב קרוב לחצי שעה ולא הגעתי לקצה שלו. רחוב אחד. בישראל יש לך במרחק הזה איזה 5 מושבים ו2 ערים בינוניות. בארה"ב זה רחוב אחד.
מעבר לזה אני חושב שלתחזק כביש לא סלול קל וזול יותר מאשר כביש סלול. כבישים נהרסים בקלות וחייבים תחזוקה שוטפת. עדיף לדעתי לדאוג למשאיות מתאימות מאשר לתחזק כבישים על חשבון משלם המיסים.
מושבניק אחד, יושב על המרפסת עם חברו החוואי האמריקאי שבא לבקר בארץ הקודש.
מסתכלים לכיוון השדות והמושבניק מראה לאורח - אתה רואה שם רחוק את הברוש? זה הפינה של השטח שלי. ואתה רואה שם רחוק את הקו חשמל? זה הפינה השניה.
יושבים ממשיכים לשתות קפה נמס קר ולשתוק ואז המושבניק שואל את האורח - וכמה השטח שלך גדול? עונה לו האמריקאי 'פעם אחת נכנסתי לאוטו אחרי ארוחת בוקר, ועד הצהריים אפילו לא הגעתי לקצה השטח שלי'.
ממשיכים לשבת ואז המושבניק אומר... אתה יודע... כזה אוטו גם לי היה פעם.....
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
יצא לי פעם לרכב על שביל עם הדורים אכזריים במיוחד במצריים, בין סיווה לבחריה, אבל ב- 170 קמ"ש גם הם התיישרו, אז אני לגמרי מחזק את הסיכום של נמרוד [emoji16]
למה לא מטפלים בזה ביצירת תדר נגדי ?
נעזוב רגע ציר מדברי שלאף אחד לא באמת חשוב, בואו נניח ציר שדות או גישה לאיזה מפעל או מתקן, האם ניתן להעביר מתקן שיצור תדירות נגדית (התאבכות הורסת) וישטח את הזוועה?
לצורך העניין למכון הגאופיזי יש רכבי ויברטור, מין כלי רכב בגודל של משאית גדולה עם פלטה שיורדת במרכזו ומרעידה את הקרקע. (בעבר ישב על אוטקארים היום על כלי יעודי)
נניח שכטיפול שוטף עוברים עם הויברטור ומרעידים.
נעזוב לרגע כדאיות כלכלית, האם זה יעבוד?
אם זה היה פשוט היו עושים את זה לא?
בדרך כלל אחרי תיקון עם שופל זה חוזר למקור מהר מאוד.
אנחנו מציעים הצעות לאוסטרלים, כן? נחמד אבל אנחנו לא באמת מכירים את השיקולים שלהם
הבנו שהם לא יסללו באספלט בגלל עלות ופגיעה בטבע, אבל מעניין אם חשבו על הפתרון הבא שהוא בעל עלויות ומייצר פגיעה אבל פחות
להכפיל את כמות השבילים ( או להרחיב/ הוספת נתיב בכל כיוון ) ואז מדי פרק זמן קבוע :
1. להפוך כיוונים על כל נתיב ( אם מחזיקים כפול נתיבים אז אפשר גם להרחיק את שני הנתיבים זה מזה ולהפחית סכנה )
או
2. להשתמש בהכפלת הנתיבים להפריד רכבים לפי סוג מתלים ולהצליב ביניהם מדי פעם
Sent from my iPhone using Tapatalk
במקומות בהם למישהו אכפת מאיכות השביל, מעבירים סקרייפר/מפלסת פעם בכמה חודשים/שנה. זה עושה את העבודה.
בדרכים של הקידוחים מעל מפעלי ים המלח (אזור מישור עמיעז) היו פעם גם מרטיבים את השבילים עם מי מלח (מניח שבעיקר נגד אבק, אבל אין לי מושג) הדרכים האלו היו נקיות מקוריגיישן.
למה לא מטפלים בזה ביצירת תדר נגדי ?
נעזוב רגע ציר מדברי שלאף אחד לא באמת חשוב, בואו נניח ציר שדות או גישה לאיזה מפעל או מתקן, האם ניתן להעביר מתקן שיצור תדירות נגדית (התאבכות הורסת) וישטח את הזוועה?
לצורך העניין למכון הגאופיזי יש רכבי ויברטור, מין כלי רכב בגודל של משאית גדולה עם פלטה שיורדת במרכזו ומרעידה את הקרקע. (בעבר ישב על אוטקארים היום על כלי יעודי)
נניח שכטיפול שוטף עוברים עם הויברטור ומרעידים.
נעזוב לרגע כדאיות כלכלית, האם זה יעבוד?
זה על משקל ניסע ברוורס ונחזיר את הזמן לאחור?
במקומות בהם למישהו אכפת מאיכות השביל, מעבירים סקרייפר/מפלסת פעם בכמה חודשים/שנה. זה עושה את העבודה.
בדרכים של הקידוחים מעל מפעלי ים המלח (אזור מישור עמיעז) היו פעם גם מרטיבים את השבילים עם מי מלח (מניח שבעיקר נגד אבק, אבל אין לי מושג) הדרכים האלו היו נקיות מקוריגיישן.
בגד״ש היינו מרססים במלח את דרכי העפר הראשיות.
המטרה היא הפחתת כמות האבק וזהו.
המלח מייצר קרום קצת יותר חזק מהקרום הטבעי, ופני השטח נהרסים פחות מהר בדרכים עם לס כמרכיב מרכזי בקרקע.
בימי האקדמיה ריססתי תמיסת מלח 5% על קרקע שהודקה קלות עם מכבש קטן כשהקרקע הייתה במצב לח.
זה יצר תוואי חזק מאד ללא אבק.
אבל זה תהליך לא ישים לדרכים ארוכות או עם נסועה רבה מאד, מה גם שבפעילות חוזרת אינטנסיבית כמו שתידרש, זה בהחלט יתרום להמלחת השוליים והעברה הלאה כנגר.
מישור עמיעז הוא גוש מלח גדול (נגר מהר סדום, ומשקעי חוואר הלשון), אז לא צריך אפילו לרסס מלח, רק להרטיב קצת כדי שהמלח יתמוסס ויגרום לדיספרסיה וייעל את ההידוק.
והם עוברים על התוואי די הרבה.
דווקא הדרכים על מישור עמיעז זכורות לי כהדורות למוות.
יש מה שנקרא "מהירות רזוננס" (Resonance speed) שבה הטלטלות והויברציות יהיו בשיאן וברגים אשכרה ישתחררו.
לצערנו זו בדיוק המהירות הטבעית והשפויה שבה אנחנו רוצים לנסוע בשביל שכזה - בין 25 ל-45 קמ"ש בערך.
אז מה הפתרון?...
1. קודם כל - סעו משולבים ב-4X4. בכלי רכב עם הנעה AWD, אם יש אפשרות לנעול דיפ' מרכזי - תנעלו. לשביל עם הדורים קשים זה כבר לא יעזור, אבל בשבילים שההדורים עוד לא הרימו בהם את ראשם המכוער, זה בפירוש שומר על שלמות השביל וידחה קצת את התחלת/החמרת התופעה.
2. לחץ אויר נמוך. מקל מאוד על הטלטלות והויברציות המטורפות.
3. לנסוע לאט מאוד. הרבה מתחת לטווח המהירות הנ"ל - זה טוב לשלמות האוטו אבל יחרפן אתכם סופית. אמנם לא ברמה של מאות ק"מ על שביל אאוטבק אוסטרלי, אבל גם "ציר הקורדרוי" המפורסם מעובדה לנחל בטמים, רק 8.5-9 ק"מ, יכול לשגע אתכם ב-10-15 קמ"ש.
4. לנסוע מהר מאוד. כן, ממש מהר. הרבה מעל לטווח המהירות הקריטי. ואז רוב הזמן הגלגלים אשכרה באויר ולא נוגעים בקרקע. עם כל ההשלכות של זה מבחינת בטיחות - קחו בחשבון שהאחיזה שלכם בשביל מינימלית ושלא תמיד השביל ישר כמו סרגל.... אחלה מתכון לדריפטים לא רצוניים ושאר פעלולי איבוד שליטה/שובבות (הכל תלוי איך אתם מסתכלים על זה) שהרכב מבצע עצמאית ולא כל נהג מיומן מספיק להתמודד עם זה ולצאת מזה בשלום. מי שבוחר באפשרות הזו, נא לוודא שנקט גם בסעיף מס' 1.......
ניתוח של תאונות דרכים בשטח באוסטרליה מראה קשר מובהק של התהפכויות בשבילי הדורים לגורמים ספציפיים.
הראשון - חיות גדולות. אני שם את זה בצד.
השני - מהירות נסיעה. לא מפרט כי אני לא זוכר את המספרים המדוייק וצריך למצוא את המסמך - אב המסקנות היו ברורות - 60 קמ"ש היא המהירות הבטוחה ביותר, ב80 קמ"ש הסיכוי לתאונה קשה גדול משמעותית, ב100 קמ"ש כמעט בטוח. מערכות המתלים האוסטרלית, אגב, מכויילות לעבוד הכי טוב במהירויות בין 60 ל 80 קמ"ש על פי כל מיני 'מבינים'.
השלישי - שילוב 4x4 - עם או בלי דיפ' מרכזי - מראים קשר ממש חזק והשורה התחתונה היא שבשבילים האלו מי שלא משלב - הסיכוי שלו לתאונה עצמית גדול משמעותית.
אני צריך למצוא את המחקר כי ציטטתי מזיכרון.
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
boaz avrahami
28-06-20, 19:09
שריונר שואל מי אחראי על הקורדרוי ואז באים עוד מלא שריונרים ומסכימים איתו על סיפור שמרחיק מהם את האחריות. פה התחלתי לחשוד.
בכל העולם ידוע שהקורדרוי זה מנסיעה של זחלים.
מי אחראי על הקורדרוי הזה?
https://uploads.tapatalk-cdn.com/20200628/b1630c095afda82fa679406248b24899.jpg
Jeep ZJ V8 98
Honda EX300 94
שריונר שואל מי אחראי על הקורדרוי ואז באים עוד מלא שריונרים ומסכימים איתו על סיפור שמרחיק מהם את האחריות. פה התחלתי לחשוד.
תצחק תצחק אבל הגלים הענקיים בשבילי הטנקים ברמת הגולן זה ההדורים של הענקים..
ניתוח של תאונות דרכים בשטח באוסטרליה מראה קשר מובהק של התהפכויות בשבילי הדורים לגורמים ספציפיים.
שילוב 4x4 - עם או בלי דיפ' מרכזי - מראים קשר ממש חזק והשורה התחתונה היא שבשבילים האלו מי שלא משלב - הסיכוי שלו לתאונה עצמית גדול משמעותית.
אני צריך למצוא את המחקר כי ציטטתי מזיכרון.
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
מתקשר לדיון קודם של כן או לא שילוב 4x4 או נעילת דיפרנציאל מרכזי בכניסה לשטח גם בשבילי כורכר, לא?
Sent from my iPhone using Tapatalk
לא מבין את ההגיון בסלילת דרכי עפר לאורך אלפי ק"מ במדינה מפותחת...
לא סוללים דרכי עפר. הן מתחילות כשבילים ואחרי שנים רבות של שימוש הופכות לדרכים. אחת לעונת שטפונות מכשירים אותן - זו לא סלילה.
גם בג'ונגלים וגם במדבר - בולדוזר שעושה פס זה לא נחשב 'לסלול'.
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
שריונר שואל מי אחראי על הקורדרוי ואז באים עוד מלא שריונרים ומסכימים איתו על סיפור שמרחיק מהם את האחריות. פה התחלתי לחשוד.
בכל העולם ידוע שהקורדרוי זה מנסיעה של זחלים.
מי אחראי על הקורדרוי הזה?
https://uploads.tapatalk-cdn.com/20200628/b1630c095afda82fa679406248b24899.jpg
Jeep ZJ V8 98
Honda EX300 94
אתה לא רציני, נכון? זה לא הדורים.
וגם בשטח, להדורים ולעקבות זחל יש מבנה שונה לחלוטין.
זחלי רק"מ אשכרה נוגסים בקרקע. וגם באספלט.
ההדורים אינם נגיסות.
boaz avrahami
29-06-20, 12:12
[emoji23]
Jeep ZJ V8 98
Honda EX300 94
boaz avrahami
29-06-20, 17:43
דרור, נפלת במלכודת.
הוא פשוט שריונר לא פחות ולא יותר
Jeep ZJ V8 98
Honda EX300 94
סתם שאלה על הדרך,
נראה לי שמתאימה לגיל של דרור,
גם זחל מגח עם הגומיות היה משאיר גלים בשבילים?
Sent from my LG-H930 using Tapatalk
כן. גומי או לא 64 טון עדיין נוגעים בקרקע
Sent from my iPhone using Tapatalk
לא באמת ולא דומה למרכבה
בתעסוקות עם הטנקים לנו היה אסור לנוע על הכבישים כשלפעמים למגחים היה מותר
ב 2006 סללו מחדש חצי מטולה אחרי שעשינו שם כמה פעמים הלוך חזור
לפחות הדיון הזה נגנב למשהו מעניין [emoji23]
Sent from my iPhone using Tapatalk
לא באמת ולא דומה למרכבה
בתעסוקות עם הטנקים לנו היה אסור לנוע על הכבישים כשלפעמים למגחים היה מותר
ב 2006 סללו מחדש חצי מטולה אחרי שעשינו שם כמה פעמים הלוך חזור
לפחות הדיון הזה נגנב למשהו מעניין [emoji23]
Sent from my iPhone using Tapatalk
כן ועוד איך.
בזחל מגח הישן, זה שהיה על ה-M48 הישנים וה-M60 הראשונים בצה"ל, הגומי היה יצוק כמעט על כל החוליה.
בזחל מגח מהדגם המודרני יותר, עדיין זחל-מחברים קלאסי, החוליה היתה מפלדה עם שתי "כריות" גומי מתומנות שמין הסתם התבלו מהר ונשרו מהן ביסים ולעתים גם כל הגומי. ואז זו היתה חוליה פסולה והיה צריך להחליף אותה. תענוג מפוקפק. חירב כבישים כמו גדול.
אחר כך עברו לזחלי מרכבה עם חוליות פלדה מחוברות בפינים עם כל מה שמשתמע. זה כבר חירב כבישים יופי-יופי כמו מרכבה אורגינל, ביעילות הרסנית ורבה הרבה יותר מזחלי המגח....
בכל מקרה טנקים מחרבים כבישים.
גם השוט שאולי מעט קל יותר מהמגחים האחרונים אבל עם זחלי פלדה, עשה נזקים גדולים לכבישים.
מרכבות מין הסתם הרבה יותר מזיקות לכביש משניהם, בעיקר בגלל המשקל.
לחץ הקרקע של טנק נמוך יותר ממשאית טיפוסית, ובהקבלה, גם לרכבים ואפילו פחות מ-עז.
מה שמחרב את הכביש זה מקדם הגזירה של פני השטח ביחס לכוח המופעל מהינע דרך שיני הזחל.
לחץ הקרקע של טנק נמוך יותר ממשאית טיפוסית, ובהקבלה, גם לרכבים ואפילו פחות מ-עז.
לפי מה מחושב הלחץ קרקע? לפי כל פני שטח הזחל או רק לפי הקצה של השיניים (שזה הדבר היחיד שנוגע בכביש בתכלס)?
Sent from my POCOPHONE F1 using Tapatalk
אפשר להוסיף למה שרשם דורון - הנזק העיקרי הוא בסיבובי ניוטרל/פיבוט, ועוד יוצר בעלייה וירידה מהשוליים או נסיעה חצי זחל בשול
על האספלט הזחל תכלס חצי מהזמן מחליק (...הגורם לנזק) ואחיזה יש רק כשמגיעים לשוליים. מי שיצא לו לרדת מהחרמון על הכביש עם טנק , גם בלי גשם/קרח זה פחד אלוהים . כל פעם מחדש עפים לשוליים ורק שם יש אחיזה ואפשר לתקן כיוון נסיעה
בנוסף אפשר להתייחס בשרשור גם למי אחראי על מכנסי הקורדרוי
https://magazine.brooksbrothers.com/cloth-kings/
Sent from my iPhone using Tapatalk
לפי מה מחושב הלחץ קרקע? לפי כל פני שטח הזחל או רק לפי הקצה של השיניים (שזה הדבר היחיד שנוגע בכביש בתכלס)?
Sent from my POCOPHONE F1 using Tapatalk
ככלל אצבע השטח הכולל.
אבל..
הלחץ הראשוני הוא של קצוות הרכסים, ואז יש חדירה לקרקע/אספלט(ע״ע רגל העז), עד למשטח בין הרכסים ושם זה נעצר לרוב.
(בוץ במצב התנזלות זו חיה שונה).
וגם כאן, שים לב שטנק ש״מונח״ על אספלט בטמפ ממוצעת או עפר, לא שובר את פני השטח ללא תנועה.
ככלל אצבע השטח הכולל.
וגם כאן, שים לב שטנק ש״מונח״ על אספלט בטמפ ממוצעת או עפר, לא שובר את פני השטח ללא תנועה.
ולכן הקביעה שלך מקודם לא נכונה להבנתי.
החישוב של הלחץ של שטח המגע של הזחל עם אספלט שונה לגמרי אם מחשבים את כלל שטח המגע או את כלל שטח קצות השיניים כפי שקורה בפועל.
מניח שאלו סדרי גודל שונים. מאוד.
Sent from my POCOPHONE F1 using Tapatalk
אתם לא לוקחים בחשבון את משקל אנשי הצוות.
ואת הקולה ב 5פ
Sent from my iPhone using Tapatalk
אתם לא לוקחים בחשבון את משקל אנשי הצוות.אני לא שריונר. אבל אצלינו בחיר לא לוקחים בחשבון את המשקל של זה שעל האלונקה. זה עדיין תמיד מתחלק בין 4 חיילים, או 8 רגליים.
גם כשהוא שוקל 150 ק''ג עם הציוד....
Sent from my POCOPHONE F1 using Tapatalk
אתם לא לוקחים בחשבון את משקל אנשי הצוות.ומין הסתם משקל צוות 1א יהיה שונה משל צות ג' או ד'.
וצוות 10ג' בכלל יותר כבד. הם כל הזמן רק במגורים משחקים משחקי מחשב, זוללים נשנושים ולא עושים כלום...
Sent from my SM-G970F using Tapatalk
ולכן הקביעה שלך מקודם לא נכונה להבנתי.
החישוב של הלחץ של שטח המגע של הזחל עם אספלט שונה לגמרי אם מחשבים את כלל שטח המגע או את כלל שטח קצות השיניים כפי שקורה בפועל.
מניח שאלו סדרי גודל שונים. מאוד.
Sent from my POCOPHONE F1 using Tapatalk
איזו קביעה?
הפרדתי את המצבים, תקרא שוב.
לחץ הקרקע של טנק נמוך יותר ממשאית טיפוסית, ובהקבלה, גם לרכבים ואפילו פחות מ-עז.
לחץ קרקע של טנק.
הסברת שהחישוב מתייחס לכלל שטח הזחל.
אבל אם רק קצות השיניים נוגעות אז לחץ הקרקע אמור להיות גדול בסדרי גודל לא?
Sent from my POCOPHONE F1 using Tapatalk
לא באמת ולא דומה למרכבה
בתעסוקות עם הטנקים לנו היה אסור לנוע על הכבישים כשלפעמים למגחים היה מותר
ב 2006 סללו מחדש חצי מטולה אחרי שעשינו שם כמה פעמים הלוך חזור
לפחות הדיון הזה נגנב למשהו מעניין [emoji23]
Sent from my iPhone using Tapatalk
סללו מחדש חצי מהצפון
אישית הובלתי שיירה של נגמשים, עלינו ראשונים על כביש שרק סיימו לתקן. וכשחזרתי לאסוף את השיירה הבאה הכביש כבר היה מקרה עצוב.
לא צריך מרכבה כדי לחרב כביש...
גם שנים אחר כך חצי מהכבישים בצפון היו מחורצים.
לחץ קרקע של טנק.
הסברת שהחישוב מתייחס לכלל שטח הזחל.
אבל אם רק קצות השיניים נוגעות אז לחץ הקרקע אמור להיות גדול בסדרי גודל לא?
Sent from my POCOPHONE F1 using Tapatalk
התייחסתי לרכסים, תקרא שוב..
וזה לזחל מתכת.
ויש למרכבה למשל זחל ״משופר״ רחב יותר ויש גם ״זלפנים״.. מישהו מהשריונרים זוכר את זה?
זחלי נאטו עם גומיות שנועדו לכבישי אירופה מתנהגים שונה על כביש מזחלי שטח ממתכת בלבד.
אתם מוכנים לא לדבר פה על מרכבות?
מרכבה זה קרוסאובר עם מערכת פן בילד-אין בשביל לרענן את התסרוקות של הצוות.
גברים נוסעים בפלדה אמריקאית.
שוב הטנקיסטים חטפו שרשור?
חלאס, תתבגרו.
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
אתם מוכנים לא לדבר פה על מרכבות?
מרכבה זה קרוסאובר עם מערכת פן בילד-אין בשביל לרענן את התסרוקות של הצוות.
גברים נוסעים בפלדה אמריקאית.
קרוסאובר זה הנמר..
טנק-ספורט-קבריולט
שוב הטנקיסטים חטפו שרשור?
חלאס, תתבגרו.
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
רק אחרי שיתוודו על המעשים המגונים שביצעו בטנק דרך החור ברצפה.
שוב הטנקיסטים חטפו שרשור?
חלאס, תתבגרו.
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
עזוב אותם. אם הם היו מבינים בג'יפים הם היו כותבים על ג'יפים.
-->
vBulletin® v4.2.4, זכויות יוצרים ©2000-2025, Jelsoft Enterprises Ltd, תורגם על ידי vBHeb.