PDA

צפייה בגרסה מלאה : קולרים לגיר אוטומט והצנרת מובילת השמן - דיון וסיעור מוחות להעמקת הידע



raanan
31-08-12, 10:46
שלום לכולם,

בהמשך למאמר זה :
http://www.jeepolog.com/forums/content.php?r=2506-מבוא-תיאורתי-לקירור-שמן-גיר-ברכב-שטח-אוטומטי

התחלתי להתלבט בשני נושאים עיקריים :
א. האם נדרשת התנגדות לזרימת השמן ובניית לחץ בקולר בשיטת עמוד נוזל חם ועמוד נוזל קר ?
ב. מהו קוטר הצנרת הרצוי להולכת השמן מהגיר אל הקולר ובחזרה ?

נתחיל עם התלבטות א' :
ראשית נדבר על עיקרון הפעולה של קולר בשיטת הולכה אחת לעומת קולר בשיטת עמוד נוזל חם ועמוד נוזל קר .

קולר הולכה אחת

63492
בקולר זה השמן מובל דרך צינור אחד עד ליציאה. צלעות הקירור מוליכות את החום מהשמן שבצינור לאוויר.
בקולר זה עקרונית אין משמעות לכיוון ההתקנה שלו.
בד"כ מתקינים כמו בתמונה כאשר כניסת השמן לפתח התחתון .

קולר עמוד נוזל חם ועמוד נוזל קר
63493
בקולר זה הצינורות העבים בצדדים אלו הם העמודים של הנוזל .
חיבור הצנרת בעצם קובע את שם העמוד.
חיבור הכניסה לקולר יקרא העמוד החם
חיבור היציאה מהקולר יקרא העמוד הקר.
עקרון עבודתו בכך שהשמן שמגיע מהגיר (כניסה לקולר) ממלא את העמוד ואח"כ מהעמוד עובר השמן דרך הצינורות
האופקיים (השורות) לעמוד הקר וליציאה מהקולר.
מעבר השמן בצינורות האופקיים מוליך את החום לאוויר דרך רשת הקרור.
לקולר בשיטה זו ישנה חשיבות לכיוון ההתקנה .
כניסה / יציאה מלמעלה הכי מומלץ . או בעדיפות שנייה, כניסה מלמטה ויציאה מלמעלה
63494

עכשיו לעצם ההתלבטות,
האם יש מצב הנקרא, "כול המוסיף גורע" ? ובתרגום,
האם יכול להיות שהתקנת קולר ענק מאוד דווקא תגרום ליעילות קטנה והשמן יחזור חם יותר לעומת קולר קטן יותר ?

מהיכן נובעת ההתלבטות,
לגיר יש ספיקת שמן X , עבור קולר מתאים, כול עמוד השמן החם יתמלא וכול השורות יעבירו השמן לעמוד הקר.
עם אותה ספיקת שמן X כשנתקין קולר ענק (נניח של שופל ) , רק השורה התחתונה תוליך השמן לעמוד הקר מכיון שהעמודים והשורות הם בקטרים גדולים.
כלומר רק השורה התחתונה והרשת הצמודה אליה תוליך את חום השמן לאוויר.

בקיצור, האם יש גבול עליון לגודל הקולר ?
האם חובה התנגדות מסויימת ובניית לחץ בקולר כדי להביאו לנצילות מכסמלית ?
האם בכלל ההתלבטות שלי נכונה ? או שהקונספציה שלי שגויה מיסודה.

התלבטות ב' :
נתונים ידועים,
קוטר הצנרת המתכתית המוליכה השמן מהגיר וחזרה הוא 10 ממ'
מרחק הצנרת הגמישה מהמתכתית לחליל הרדיאטור המקורי הוא 15 סמ' לכול כיוון.
השחלת צנרת גומי בקוטר פנימי 3/8" על צינורות המתכת קשה מאוד בטירוף.
בהוספת קולר חיצוני בחזית, נדרש כ 150 סמ' צינור גמיש בין הקולר לצינורות המתכתיים (פי 10 יותר מהמקור שתכנן היצרן).

ההתלבטות היא,
האם להשתמש בצנרת גמישה ומחברים (T , כניסה ויציאה לקולר ) בקוטרים של 3/8" ? או, לעבור לקוטרים 1/2" לכול האורך.
מהיכן נובעת ההתלבטות,
הוספת הקולר יצרה הארכה של פי 10 בצנרת לעומת המקור של היצרן.
אני מניח שהארכה זו ביצעה הנחתה בספיקת השמן.

השאלה, האם העברה לצנרת וכול המחברים בקוטר 1/2" תגביר הספיקה (ויעילות הקירור) ? אם כן, האם זה יהיה משמעותי ?

הנקודה שמטרידה אותי היא חביקת הצינורות גומי לצינורות המתכתיים מהגיר .
יש מקום לסגירת 2 בנדים לפחות על כול צינור (אבטחה כפולה)
השאלה, האם בגלל שקוטר הצינור הגמיש יהיה גדול ב 2 ממ' (מקוטר צינור המתכת), לא יברח שמן מהדפנות למרות האבטחה הכפולה ?

בקיצור, האם אפשרי לחבוק הצנרת המתכתיים עם צנרת גומי בקוטר מעט גדול יותר מבלי להסתכן בנזילת שמן ?
האם באמת תשתפר הספיקה ? ואם כן, האם להערכתם היא תהיה משמעותית ?

נא להשתדל שהדיון וסיעור המוחות יהיה מקצועי.

תודה
רענן

yes1952
31-08-12, 10:58
לפי ההגיון שלי
כאשר בנתון x כבר חישבו את קירור השמן מנקודה א לנקודה ב-לקחו בחשבון את מקדם ההתקררות של השמן החם על מנת שיתקרר -ואת השמן הקר שיחזור לגיר כשהו לא חם
כלומר-באם הקולר קטן מידי לפי הנתונים הקבועים הרי שהשמן לא יתקרר מספיק
מאידך
באם הוא גדול מידי הרי השמן הקר יתחמם בצינורת המוליכים בחזרה בגלל אורכם
מבחינת לחצים-יש את הלחץ המובנה של השמן בהתייחסות לגודל הגיר כמות השמן וגודל הרדיאטור
אין לי מושג איך לחשב זאת
יוסף

shmil
31-08-12, 15:57
קטונתי, רענן.
אתה מגיע כאן לרזולוציות שטרם נראו גם בטלויזיות HD 200HZ.

מאידך, אינטואיטיבית נראה לי שאכן יש דבר כזה "כול המוסיף גורע"
אבל מאידך לא נראה לי שהתקנת קולר ענק מאוד דווקא תגרום לכך שהשמן יחזור חם יותר לעומת קולר קטן יותר..

אמיר ב.א
31-08-12, 16:12
אני רק שאלה ...

מה לגבי משאבת השמן ?

צינורות הרבה יותר ארוכים ,

יש התנגדות יותר גדולה לזרימה , משלב מסויים זה יכול לסכן גם את המשאבה , לא ?

(אם מגדילים מאוד את הקולר שמן / רדיאטור שמן יש כניראה פחות התנגדות בתוכם אבל זה לא משנה כרגע)

raanan
31-08-12, 16:35
אני רק שאלה ...

מה לגבי משאבת השמן ?

צינורות הרבה יותר ארוכים ,

יש התנגדות יותר גדולה לזרימה , משלב מסויים זה יכול לסכן גם את המשאבה , לא ?

(אם מגדילים מאוד את הקולר שמן / רדיאטור שמן יש כניראה פחות התנגדות בתוכם אבל זה לא משנה כרגע)

המשאבות בגיר הן מכניות. לכן הן לא קורסות בקלות ...
לגבי הארכת הצנרת, זה מה יש כשרוצים להוסיף קולר .
בכול מקרה, הוספת קולר היא עדיפה למרות תוספת האורך לצנרת.

רענן

boaz avrahami
31-08-12, 20:25
הנדסת חלליות

קבלו וויז׳ן:
תעבירו את הרדיאטורים לגג, תבנו כונס ושימו את הגלגל הרזרבי במיקום המקורי של הרדיאטורים.

גם הקירור יהיה מושלם וגם תא המנוע יהיה צונן.
אני לא סגור באיזה קוטר צינור המים הקרים יהיה ואם ניתן להוסיף מהפך חום למקלחת...(או למקלדת)

כשלא נשאר כסף לדלק עוברים להנדסה תאורטית

talw
31-08-12, 21:17
אספר לכם סיפור.
לפני זמן מה הלכתי לגן חיות ,תוך כדי התבוננות בכלוב של הקופים שמתי לב לקוף אחד שכל מזון שזורקים לו ,קודם כל הוא דוחף לתחת ורק אז אוכל.
דוחף, מוציא ואוכל.
הלכתי לאחראי על הקופים ושאלתי אותו לפשר התופעה המוזרה !!
ענה לי,אל תשאל ,לפני שנה הקוף בלע משהו גדול,התפתל מכאבי עצירות שבוע עד שהיתה לו יציאה .....מאז כל דבר שהוא מכניס לפה ואוכל,הוא קודם כל בודק אם הוא ״עובר״ .



מוסר ההשכל לא מופנה לאף אחד,אפשר לקחת אותו להרבה כיוונים ,גם טובים וגם פחות.

ד ו ר ו ן
31-08-12, 22:30
עכשיו לעצם ההתלבטות,
האם יש מצב הנקרא, "כול המוסיף גורע" ? ובתרגום,
האם יכול להיות שהתקנת קולר ענק מאוד דווקא תגרום ליעילות קטנה והשמן יחזור חם יותר לעומת קולר קטן יותר ?
רענן
בהמשלה אתה מדבר על נסיון חימום של בריכת שחיה עם כף-חשמלית.
יש סיכוי גדול שהמים בסביבת הכף לא יגיעו לטמפ' רתיחה כי הסרקולציה של הבריכה עם המים הקרים יותר מסביב ינמיכו את הטמפ' ולא יאפשרו רתיחה, ובמרחק לא גדול בכלל לא תהיה כל השפעה על טמפ' המים, בגלל המהילה עם שאר הבריכה.
ויש דבר כזה יותר מידי, כי יכולת ייצור החום של מדיום החימום (ויהיה זה מנוע/גיר/כף חשמלית) תהיה נמוכה יותר מההקרנה לסביבה (יכולת איבוד החום של המדיום המחומם (רדיאטור) לאויר משטח הפנים העצום של הבריכה/רדיאטור גדול מאד.

כלומר, רדיאטור מגודל מסויים יהיה האוברקיל ליכולת ייוצר החום של המערכת, ומעליו זה כבר לא רלוונטי כי המדיום.
אתה רואה את זה יפה ברכבים ומע' שמיועדות לאקלים קיצוני, אחד הדברים הראשונים הוא הגדלה משמעותית של נפח נוזל הקירור, ולא דוקא של הרדיאטור.

רואים את זה יפה על ג'יפים ממלחמת העולם השנייה בצפון אפריקה, שהוסיפו מיכל עודפים גדול בקדמת הרכב, שבפועל משתתף בקירור, ואתה רואה את זה כשאתה משווה רכבים עם מע' קירור באוברקיל ביחס להספק המנוע (קח לדוג' סיקס, והיילקס עם מנוע אטמוספרי), ורואים את זה במיכלי שמן הגדולים מאד הנלווים למע' הידראוליות שונות בהן נפח השמן במערכת כולל המיכל גדולה בהרבה מזו הדרושה להפעיל את המערכת.

לפני כמה שנים נסענו שלושה ימים במדבר בקיץ עם דיפנדר שהמאוורר שלו לא היה מחובר, כל עוד הרכב נסע רגוע, הטמפ' נשאר בתחום העבודה התקין=הרדיאטור הקרין לאויר את החום שהמנוע ייצר לנוזל הקירור ולא היה צריך את סיוע המאוורר להזרים יותר אויר על הצלעות (יכולת סילוק החום של הרדיאטור היתה גבוהה מייצור החום של המנוע).

tzagi
01-09-12, 02:51
אספר לכם סיפור.
לפני זמן מה הלכתי לגן חיות ,תוך כדי התבוננות בכלוב של הקופים שמתי לב לקוף אחד שכל מזון שזורקים לו ,קודם כל הוא דוחף לתחת ורק אז אוכל.
דוחף, מוציא ואוכל.
הלכתי לאחראי על הקופים ושאלתי אותו לפשר התופעה המוזרה !!
ענה לי,אל תשאל ,לפני שנה הקוף בלע משהו גדול,התפתל מכאבי עצירות שבוע עד שהיתה לו יציאה .....מאז כל דבר שהוא מכניס לפה ואוכל,הוא קודם כל בודק אם הוא ״עובר״ .



מוסר ההשכל לא מופנה לאף אחד,אפשר לקחת אותו להרבה כיוונים ,גם טובים וגם פחות.

זה חיקוי מאד זרוע לבדיחה המקורית...והיא אורגינלית באנגלית והולכת ככה:
אדם נכנס לבאר עם קוף...הקוף ישר קופץ על השולחן ביליארד לוקח את הQBALL ובולע אותו....בעל המקום זורק אותם החוצה
שבוע אחרי האדם והקוף שוב מופיעים, בעל המקום אומר לו להתחפף אך האדם מבטיח שזה לא יקרה שוב...הקוף למד את הלקח.
בעל המקום מרשה לו להשאר, ותוך דקה הקוף קופץ על הבאר, מוצא דובדבן מרציאנו ומכניס אותו לתחת, מוציא חזרה ובולע אותו
בעל המקום אומר...מה הפעם? עונה לו האדם.....זה בסדר, מאז האפיסוד עם הQBALL הוא דוחף הכול לתחת לפני שהוא אוכל אותו.

כמובן שבאנגלית זה נשמע הרבה יותר טוב.

רענן,
כמה מונחים בשבילך מעולם האינסטלציה
1.Path of least resistance
נוזל תמיד יבחר את הדרך הכי קלה למעבר
כלומר, נגיד שבקולר יש 4 צינורות של 10ממ ואתה מאכיל אותו עם צנרת 10ממ אז תאורטית רק אחד מתוך ה4 יהיה בשימוש
2.Bottle neck
או, חוזק השרשרת שווה לחוזק החוליה הכי חלשה בשרשרת.
ובמקרה שלך, היציאה של הנוזל מהגיר זה 10ממ, אז לא משנה אם תגדיל את הצנרת, זה לא ישנה את ההספק, או הזרימה. או איך שאתם קוראים לזה.

raanan
01-09-12, 04:25
רענן,
כמה מונחים בשבילך מעולם האינסטלציה
1.Path of least resistance
נוזל תמיד יבחר את הדרך הכי קלה למעבר
כלומר, נגיד שבקולר יש 4 צינורות של 10ממ ואתה מאכיל אותו עם צנרת 10ממ אז תאורטית רק אחד מתוך ה4 יהיה בשימוש
אם כך ג'ו,
אז אכן יש מגבלה לגודל הקולר !
למעשה צריך שסכום שטח החתך של כול השורות, יהיה קטן משטח החתך של צינור היציאה מהגיר.



2.Bottle neck
או, חוזק השרשרת שווה לחוזק החוליה הכי חלשה בשרשרת.
ובמקרה שלך, היציאה של הנוזל מהגיר זה 10ממ, אז לא משנה אם תגדיל את הצנרת, זה לא ישנה את ההספק, או הזרימה. או איך שאתם קוראים לזה.
להגדיל את הספיקה מעבר למה שיוצא מהגיר, בטוח לא ! אבל,
מעבר לצנרת עם שטח חתך גדול יותר, לא תקטין את ההתנגדות ותאפשר ספיקה קרובה יותר למה שהוציא הגיר במקור ?

ובמושגים שלך מעולם האינסטלציה,
נניח שיש לי ברז 1 צול , כשאני פותח את המים יש לי ספיקה של 100GPM .
האם כשאחבר לו צינור באורך 100 מטר עם שיפוע מעלה ובקוטר 1 צול ,
הספיקה ביציאה תהיה זהה לצינור בקוטר 1/2 1 צול ? (על אותו 100 מטר ושיפוע)

רענן

tzagi
01-09-12, 04:42
בא ניקח את הברז ונמלא דלי. אז נמלא בקצב של 100 גלון לדקה.
עכשיו נחבר לו צינור באותו קוטר של הברז ונמלא בדלי, עדיין נקבל את אותם 100 גלון לדקה, בהנחה שאין סתימות בצינור.
עכשיו בא נחבר צינור יותר גדול, איך בדיוק אנחנו אמורים לקבל יותר מ100 גלון לדקה?

ההספק תמיד נקבע ע'י ה"חור" הכי קטן במערכת. כול זה במידה שאין לנו זוויות צנרת של 90 מעלות, אלה יגרמו לוורטקס ויורידו מההספק.

raanan
01-09-12, 04:48
בא ניקח את הברז ונמלא דלי. אז נמלא בקצב של 100 גלון לדקה.
עכשיו נחבר לו צינור באותו קוטר של הברז ונמלא בדלי, עדיין נקבל את אותם 100 גלון לדקה, בהנחה שאין סתימות בצינור.
עכשיו בא נחבר צינור יותר גדול, איך בדיוק אנחנו אמורים לקבל יותר מ100 גלון לדקה?

ההספק תמיד נקבע ע'י ה"חור" הכי קטן במערכת. כול זה במידה שאין לנו זוויות צנרת של 90 מעלות, אלה יגרמו לוורטקס ויורידו מההספק.
לא אמרתי שתקבל יותר מ 100 גלון לדקה שמוציא הברז.
אמרתי שאם תחבר צינור באורך 100 מטר באותו קוטר של הברז ובשיפוע מעלה, ביציאת הצינור לא יהיה 100 גלון לדקה .
על זה אנחנו מסכימים ?

רענן

tzagi
01-09-12, 05:02
זה כבר תלוי בהרכה גורמים, אורך ושיפוע הצינור+לחץ הנוזל
במקרה של גיר אוטומט שדוחף 45-60PSI, צנרת קצרה ושיפועים זניחים ההפרשים הם פחות מטרויאליים,
רוצה תגדיל, תקבל עוד קיבולת נוזל=נוזל יותר קר אבל חוץ מזה.....אל תצפה לשום דבר אחר.

talw
01-09-12, 07:51
כמה נקודות למחשבה.
מי מייצר את הלחץ במערכת הגיר ? הקולר או המעברים בגיר ? כי אם המעברים בגיר,אז כל התנגדות לזרימה של צנרת קולר או קולר שיוצרת לחץ פחות מהנ״ל לא נחשבת .(בתאוריה).
ככל ששטח הפנים של צלעות הקירור של הקולר יהיה גדול יותר ובהתאם כמות הנוזל תהיה גדולה יותר והיא תעבור במהירות מתאימה דרך הקולר ,כך נוזל הגיר יתקרר יותר,אך מצד שני מי שיסבול מהאוויר החם הזה הוא רדיאטור המיים של המנוע....אז איפה הגבול ?
יש פה הרבה נעלמים במשוואה התאורטית.....אין בררה ,צריך לדחוף את ה qball לתחת ולראות אם עובר.

ישי.פ
01-09-12, 14:58
הרדיאטור גיר שיש לך כיום לא מספק?

shlomomos1
01-09-12, 19:50
כמה נקודות:

נושא זרימה ומעבר חום די "סגור" במחינה הנדסית ולא צריך לדחוף כדורים.
יש כמה טעויות קלות ובלבולים בתגובות למעלה, אז נעשה קצת סדר:

1. הספק זה לא ספיקה. (הספק הדראולי שווה ללחץ כפול ספיקה. לצורך הקבלה לחשמל, לחץ שווה ערך למתח, וספיקה שוות ערך לזרם, וההתנגדות זה אותו דבר.)
2. למשאבה בגיר יש הספק נתון שהלחץ והספיקה תלויים בהתנגדות של המעברים בגיר, בצינורות ובברדיאטור. הארכת הצנרת והוספת רדיאטור תגרום לתוספת התנגדות לזרימה גם אם הקטרים יותר גדולים מקוטר הצינור המקורי. זה יעמיס כל משאבה (גם אם היא מכנית).
3. הספיקה של הנוזל נמדדת ביח' של מהירות הזרימה כפול שטח חתך הצנרת. ז"א אם הצינור ביציאה מהגיר הוא בקוטר 10 מ"מ ובכניסה לרדיאטור הוא מתפצל ל 4 צינורות מקבילים של 10 מ"מ כ"א, מהירות הנוזל ברדיאטור תהייה רבע מהמהירות בצינור ואז יש לו יותר זמן "להחליף חום" עם האוויר ולהתקרר יותר. (ולא שרק צינור אחד יתפקד...)
4. משאבות מכניות יש משני סוגים:
סוג א': גלגלי שיניים ובוכנות: בכל סיבוב נדחפת כמות נוזל קבועה לפי נפח המשאבה. שינוי ההתנגדות ע"י תוספת אורך צינור ורדיאטור תעלה את הלחץ ביציאה ביחס למקור (ובכך תגרום לעומס גם בגלל הלחץ וגם תצרוך יותר הספק - לא ברור בכמה). בד"כ זה מה שיש במשאבות שמן במנע ובגיר- תבדוק מה יש אצלך.
סוג ב': משאבה צנטרפוגלית: (כמו משאבת מים). הגדלת ההתנגדות לזרימה עלולה לחנוק את המשאבה ולהפחית את הספיקה ובכך לגרום לחימום הנוזל.

בכל שינוי שתעשה, תקפיד על:
1. לא לרדת מקוטר הצינור ביציאה מהגיר, אם זה 10 מ"מ אז לא פחות (אם יותר, מה טוב, הנוזל יזרום יותר לאט). כולל בפיטינגים, בזוויות ובמעברים.
2. אין שום בעייה ברדיאטור גדול יותר, ככל ששטח הפנים ושטח חתך הצינורת גדל, כך הוא יקרר יותר (ולהבדיל מרדיאטור של מנוע שם קר מידי זה לא טוב, כאן שמן קר יתפקד טוב יותר). - בדומה לאינטרקולר מוגדל.

בהצלחה,
שלמה

raanan
02-09-12, 00:04
בכל שינוי שתעשה, תקפיד על:
1. לא לרדת מקוטר הצינור ביציאה מהגיר, אם זה 10 מ"מ אז לא פחות (אם יותר, מה טוב, הנוזל יזרום יותר לאט). כולל בפיטינגים, בזוויות ובמעברים.

שלמה, תודה על התשובה המקצועית.

אם הבנתי נכון, אז אפשר להמשיל את כול הרכיבים (קולר, מחברים, צינורות) כבעלי התנגדות .
הקולר בעל התנגדות שאינה ניתנת לשיפור, לכן מעבר לצנרת ומחברים בקוטר גדול יותר תקטין את ההתנגדות הכוללת.
בעצם השינוי בהגדלת קוטרים יכול רק "לעשות טוב" למשאבה . השאלה האם גם הספיקה תגדל ? ואם כן, האם משמעותית או זניח ?

תודה
רענן

tzagi
02-09-12, 00:28
לך עם זה עד הסוף, או עם הזרם
http://www.ebay.com/itm/Flow-scout-meter-thermometer-for-Water-Liquid-cooler-system-CPU-CO2-Laser-/180761025374?pt=LH_DefaultDomain_0&hash=item2a16325b5e


ובגלל שאתה מוהנדס.....
http://www.efunda.com/formulae/fluids/calc_pipe_friction.cfm

talw
02-09-12, 06:46
שלמה,אני לא מומחה לגירים,אתה מייחס לזרימה בחוג סגור,לא נראה לי שזה כך.
כל הלחצים בגיר אטומט מבוקרים ע״י ווסתי לחץ,כי הרי אנו רוצים יציבות לחץ בכל סל״ד.
בכלל נראה שהיציאה לקולר היא איכשהו מקבילית/בייפאס למערכת כלשהי.
החזרה מהקולר לגיר היא פחות או יותר שטיפה/קירור/שימון למיכלולים .
בכל מקרה מדובר על הפרש לחצים זניח.
רענן,ברור שעדיף להשתמש בצנרת יותר עבה.
גודל הקולר הוא טריקי,גדול מידי יקרר מידי על חשבון אוויר חם למצננים שאחריו.
בהצלחה

shlomomos1
02-09-12, 15:35
טל, גירים אוטומטיים לרכב אינם כל כך מתוחכמים (עם ווסתי לחץ וכו'). בד"כ יש משאבה שביציאה שלה יש שס' פורק לחץ שבא למנוע פיצוץ במקרה של סתימה וזהו.
לא משנה מה קורה בתוך הגיר, פשוט רצוי לא לשנות את מאפייני ההתנגדות של הצנרת שיוצאת החוצה כולל הרדיאטור, ולא להצר אותה ובכך לגרום להתנגדות לזרימה.
בכל מקרה, תוספת של 1.5 - 2 מ' צינור + רדיאטור שאין בהם הצרה של הקוטר לא אמורה לגרום לעומס על המשאבה שיש לה בד"כ מקדם בטיחות גבוה והיא לא עובדת בד"כ בשיא העומס. (בועז הציע להרים את הרדיאטור לגג - זה עוד יותר מעמיס על המשאבה בגלל הצורך להרים את הנוזל לגובה - אבל גם בזה המשאבות עומדות).
תוספת כמות השמן במערכת בגלל הארכת הצנרת והנפח ברדיאטור תתרום לקירור (כמו שכתב דורון) וצריך למקם נכון את הרדיאטור כך שהאוויר החם לא יגיע לרדיאטור אחר (מנוע, מזגן, אינטרקולר).

sos4u
02-09-12, 17:03
קולר הולכה אחת

63492
בקולר זה השמן מובל דרך צינור אחד עד ליציאה. צלעות הקירור מוליכות את החום מהשמן שבצינור לאוויר.
בקולר זה עקרונית אין משמעות לכיוון ההתקנה שלו.
בד"כ מתקינים כמו בתמונה כאשר כניסת השמן לפתח התחתון .

קולר עמוד נוזל חם ועמוד נוזל קר
63493
בקולר זה הצינורות העבים בצדדים אלו הם העמודים של הנוזל .
חיבור הצנרת בעצם קובע את שם העמוד.
חיבור הכניסה לקולר יקרא העמוד החם
חיבור היציאה מהקולר יקרא העמוד הקר.
עקרון עבודתו בכך שהשמן שמגיע מהגיר (כניסה לקולר) ממלא את העמוד ואח"כ מהעמוד עובר השמן דרך הצינורות
האופקיים (השורות) לעמוד הקר וליציאה מהקולר.
מעבר השמן בצינורות האופקיים מוליך את החום לאוויר דרך רשת הקרור.
לקולר בשיטה זו ישנה חשיבות לכיוון ההתקנה .
כניסה / יציאה מלמעלה הכי מומלץ . או בעדיפות שנייה, כניסה מלמטה ויציאה מלמעלה
63494

נא להשתדל שהדיון וסיעור המוחות יהיה מקצועי.

תודה
רענן

אותי דווקא מעניין לדעת האם יש יתרון לקולר אחד על פני השני ?
ובמה זה מתבטא ?
האם בכלל יש הבדל ?

shlomomos1
02-09-12, 17:33
העברת החום תלויה בשטח הפנים של הצינורות בו עובר הנוזל, סוג וצפיפות פחיות האוויר ואיכות מעבר האוויר.


לגבי השוואה בין שני הסוגים שיש להם אותה יכולת העברת חום, ההבדל העיקרי: ההתנגדות לזרימה קטנה יותר כאשר יש פיצול לצינורות במקביל.

ההסבר:
ברדיאטור "הולכה אחת" הנוזל זורם לאורך צינור אחד בקוטר אחיד במהירות קבועה כשהוא הולך ומתקרר לאורכו. בדרך הוא עובר מספר רב של פיתולים שגורמים להתנגדות לזרימה.
ברדיאטור בו יש פיצול למס' צינורות במקביל, מהירות הנוזל קטנה ויש פחות התנגדות לזרימה, כי יש פחות פיתולים והפיצול בעצם בגדיל את שטח החתך וגם בצינור הישר יש פחות התנגדות.

sos4u
02-09-12, 17:39
העברת החום תלויה בשטח הפנים של הצינורות בו עובר הנוזל, סוג וצפיפות פחיות האוויר ואיכות מעבר האוויר.


לגבי השוואה בין שני הסוגים שיש להם אותה יכולת העברת חום, ההבדל העיקרי: ההתנגדות לזרימה קטנה יותר כאשר יש פיצול לצינורות במקביל.

ההסבר:
ברדיאטור "הולכה אחת" הנוזל זורם לאורך צינור אחד בקוטר אחיד במהירות קבועה כשהוא הולך ומתקרר לאורכו. בדרך הוא עובר מספר רב של פיתולים שגורמים להתנגדות לזרימה.
ברדיאטור בו יש פיצול למס' צינורות במקביל, מהירות הנוזל קטנה ויש פחות התנגדות לזרימה, כי יש פחות פיתולים והפיצול בעצם בגדיל את שטח החתך וגם בצינור הישר יש פחות התנגדות.

תודה,
החכמנו.

raanan
02-09-12, 17:47
העברת החום תלויה בשטח הפנים של הצינורות בו עובר הנוזל, סוג וצפיפות פחיות האוויר ואיכות מעבר האוויר.


לגבי השוואה בין שני הסוגים שיש להם אותה יכולת העברת חום, ההבדל העיקרי: ההתנגדות לזרימה קטנה יותר כאשר יש פיצול לצינורות במקביל.

ההסבר:
ברדיאטור "הולכה אחת" הנוזל זורם לאורך צינור אחד בקוטר אחיד במהירות קבועה כשהוא הולך ומתקרר לאורכו. בדרך הוא עובר מספר רב של פיתולים שגורמים להתנגדות לזרימה.
ברדיאטור בו יש פיצול למס' צינורות במקביל, מהירות הנוזל קטנה ויש פחות התנגדות לזרימה, כי יש פחות פיתולים והפיצול בעצם בגדיל את שטח החתך וגם בצינור הישר יש פחות התנגדות.
ובנוסף,
קיבולת השמן גדולה יותר,
בד"כ הבניה חזקה יותר באמצעות צלעות קרור ולא רשת.
63546
רענן

סולי
02-09-12, 19:46
יפה מאוד,

חתול-בר
04-09-12, 21:46
שלום חברים
באותו ענין,לפני כשבועיים הרכבתי קולר גיר היידן 778 (2 עמודות נוזל חם ונוזל קר) במקום היידן 405 (הולכה אחת)
הקולר הורכב כשהכניסה והיציאה כלפי מעלה.ע"מ להרוויח גובה בכדי שהקולר יהיה כמה שיותר בתחום הגריל לטובת אוויר הלכתי על יציאות של ברגי בנג'ו.
ציפיתי לשיפור משמעותי בטמפ' השמן אך לאכזבתי הרבה חל שיפור של כ - 2 עד 3 מע' ע"פ המחוון.
שאלתי היא:האם יתכן כי ברגי הבנג'ו יוצרים מצב של התנגדות לזרימה ופוגעים ביעילות הקרור?
אלון

raanan
04-09-12, 22:30
שאלתי היא:האם יתכן כי ברגי הבנג'ו יוצרים מצב של התנגדות לזרימה ופוגעים ביעילות הקרור?
אלון

אני חושב שהם מצויינים לנוזל עומד כגון בבלמים ולא לזרימה וסירקולציה.
הנה תמונה של ההתקנה המקצועית של אלון.

רענן63617

אפיז
04-09-12, 22:35
עדיף בכל מצב ליתר התנגדות לזרימה להשתמש בזוית מכופפת

oren61
04-09-12, 22:40
אין לי ספק שזה פוגע בזרימה , הרי מקוטר של כמעט 10 מ"מ אתה מזרים את השמן דרך חור בבורג של אולי 6 מ"מ או פחות.
דבר נוסף שינוי כיוון הזרימה דרך הבורג הוא חריף לעומת זוית 90 מעלות רגילה.

דיננוזאור שטח
05-09-12, 16:13
התקנה של מחליף חום עמודה חמה וקרה חייבת להיות מלמעלה וזה מאריך באפן משמעותי את אורך הצנרת

לכן אני לא בטוח שלא יצא שכרו בהפסדו..

בנוסף מהירות הזרימה ברדיאטור כזה לעוטמת רדיאטור נחשוני איטית יותר דבר שיכול לגרום לזרימה למינרית לעומת טורבולנטית בנחשוני דבר שיקטין את היעילות

דבר נוסף הוא הרזידנט טיים של השמן במחליף החום במיוחד כאשר ה-דלתה T נמוך כמו ביום חם במדבר יהיה שונה

לכן אני לא אתפלא שלא יהיו הבדלים של וואו בין שני סוגי מחליפי החום

shlomomos1
05-09-12, 19:15
התקנה של מחליף חום עמודה חמה וקרה חייבת להיות מלמעלה וזה מאריך באפן משמעותי את אורך הצנרת


לכן אני לא בטוח שלא יצא שכרו בהפסדו..

יותר אורך זה יותר נוזל ויותר פליטת חום. אם לא יוצרים התנגדות לזרימה, לדעתי עדיין יש תרומה חיובית

בנוסף מהירות הזרימה ברדיאטור כזה לעוטמת רדיאטור נחשוני איטית יותר דבר שיכול לגרום לזרימה למינרית לעומת טורבולנטית בנחשוני דבר שיקטין את היעילות
זרימה טורבולנטית של שמן ? במערכות הידראוליות במטוסים בלחץ של 3000 - 4000 (tel:3000 - 4000) PSI הזרימה נשארת למינרית, בגיר אוטומטי בוודאי שכך. זרימה טורבולנטית ברדיאטור תפחית את יכולות העברת החום, אבל לא נראה לי שזה אפשרי בלחצים של גיר אוטומטי.

דבר נוסף הוא הרזידנט טיים של השמן במחליף החום במיוחד כאשר ה-דלתה T נמוך כמו ביום חם במדבר יהיה שונה

בוודאי שטמפרטורת סביבה גבוהה תחייב זרימת אוויר גבוהה יותר על מנת לקרר את הנוזל, לכן חשובה זרימת האוויר על הרדיאטור. ביום חם במדבר יתכן ולא מספיקה זרימה חופשית של אוויר וצריך להוסיף מניפה.

לכן אני לא אתפלא שלא יהיו הבדלים של וואו בין שני סוגי מחליפי החום
נכון, יכולת פינוי החום לא תלוייה במבנה. ההבדל בין שני הסוגים מתבטא במהירות הזרימה מול משך שהייה. מה שקריטי זו ההתקנה. לשים לב לא לגרום להקטנת שטח הזרימה (כמו בורג בנג׳ו), למקם את הרדיאטור מול זרימת אוויר חיצונית לא מופרעת ולא אוויר חם שנפלט מרדיאטור אחר.

sos4u
05-09-12, 19:33
נכון, יכולת פינוי החום לא תלוייה במבנה. ההבדל בין שני הסוגים מתבטא במהירות הזרימה מול משך שהייה. מה שקריטי זו ההתקנה. לשים לב לא לגרום להקטנת שטח הזרימה (כמו בורג בנג׳ו), למקם את הרדיאטור מול זרימת אוויר חיצונית לא מופרעת ולא אוויר חם שנפלט מרדיאטור אחר.

[/COLOR]
[/FONT][/COLOR]

האם תוכל להרחיב בנקודה הזאת ? ואני מסיט את הדיון לדיון אחר (http://www.jeepolog.com/forums/showthread.php?t=68587)שנערך פה -

עד כמה, ואם בכלל חשוב לפנות את האוויר החם מתא המנוע ?
האם זה יסייע מע' הקירור [ כשהיא במצב תקין, לא מדובר על מע' קירור תקולה ]
תודה

shlomomos1
05-09-12, 20:06
SOS שלום,

העיקרון שעליו מבוסס מנוע השריפה הפנימית הוא מחזור טרמודינמי שנקרא מחזור "אוטו"(על שם הגרמני ימ"ש שהמציא אותו) ויעילותו תלויה, ברמה התיאורטית, בשתי טמפרטורות: הטמפרטורה בתוך הצילינדר והטמפרטורה החיצונית. ככל שההפרש גדול יותר כך היעילות גדלה.
מכאן, חשוב לאוורר את תא המנוע.

מצ"ב ציור של יצרן רדיאטורים (HYDEN) שמסביר את ההפחתה ביעילות הרדיאטור לפי המיקום - כל מילה מיותרת.
63647
שלמה

raanan
05-09-12, 20:13
נכון, יכולת פינוי החום לא תלוייה במבנה. ההבדל בין שני הסוגים מתבטא במהירות הזרימה מול משך שהייה.
זה לא דבר והיפוכו ?
כלומר, מצד אחד אנחנו רוצים זרימה, מצד שני צריכים גם זמן שהייה בצלעות הקירור כדי שהחום מהשמן יוסע לאוויר.
זאת אומרת שסירקולציה מהירה מידיי לא תאפשר קירור השמן.
האם יש נוסחה או כללי אצבע ?

רענן

shlomomos1
05-09-12, 20:37
יש TRADE OFF:

ברדיאטור "נחשון / הולכה אחת", הנוזל עובר במהירות בדרך ארוכה.
ברדיאטור "עמודות חם / קר", הנוזל עובר לאט בדרך קצרה.

יכולת הקירור נמדת ב BTU או קילו קלוריות בשעה ונקבעת כמה זמן הנוזל "חשוף" לצלעות הקירור.לכן למבנה אין השלכה על הגודל. משיקולי יעילות ניתן לדחוס בנפח נתון רדיאטור "עמודות" לפעמים עם יותר משכבה אחת.

לכאורה: אין הבדל, אבל לא: מאחר וההתנגדות לזרימה עולה עם המהירות (בד"כ ביחס לריבוע המהירות) ככל שהזרימה איטית ההתנגדות נמוכה יותר.
ז"א לאותה העברת חום, רדיאטור "עמודות" יהיה יותר "פתוח" לזרימה.

מכאן נובע הייתרון של רדיאטור "עמודות": בגלל המהירות הקטנה ההתנגדות לזרימה קטנה ואפשר להעביר ספיקות גדולות.

שלמה

raanan
05-09-12, 20:44
מאחר וההתנגדות לזרימה עולה עם המהירות (בד"כ ביחס לריבוע המהירות) ככל שהזרימה איטית ההתנגדות נמוכה יותר.
ז"א לאותה העברת חום, רדיאטור "עמודות" יהיה יותר "פתוח" לזרימה.

מכאן נובע הייתרון של רדיאטור "עמודות": בגלל המהירות הקטנה ההתנגדות לזרימה קטנה ואפשר להעביר ספיקות גדולות.

שלמה
אז אני חוזר לשאלה המקורית , האם קולר עמודות ענק, יכול בפועל לתת הפחתת BTU נמוכה יותר לעומת קולר קטן יותר ? (כמובן באותה מערכת נתונה)

תודה
רענן

shlomomos1
05-09-12, 21:27
רענן:

אם כל שאר הפרמטרים (ספיקת שמן, לחץ, טמפרטורת סביבה וזרימת אוויר, התנגדות הרדיאטור לזרימה) זהים:
ככל שהרדיאטור גדול יותר כך יכולת העברת החום שלו גדלה.

בברכה,
שלמה

raanan
05-09-12, 21:32
רענן:

אם כל שאר הפרמטרים (ספיקת שמן, לחץ, טמפרטורת סביבה וזרימת אוויר, התנגדות הרדיאטור לזרימה) זהים:
ככל שהרדיאטור גדול יותר כך יכולת העברת החום שלו גדלה.

בברכה,
שלמה

תודה !
בקיצור נשים לנבלה (4L30E ) זוג קולרים עם הפחתה כוללת של 58400BTU
אם זה לא יקרר מספיק (בשבילי), אני עובר לחנקן נוזלי ...

רענן

sos4u
05-09-12, 22:09
רענן
מה טמפ' הגיר שאתה מודד כיום ? מה מוגדר כטמפ' עבודה ?

raanan
06-09-12, 00:24
רענן
מה טמפ' הגיר שאתה מודד כיום ? מה מוגדר כטמפ' עבודה ?
עפ"י היצרן (איסוזו),
ב 135 נדלקת נורית התראה (כבית ב 125 )
ב 145 הגיר נכנס למוד חירום ונועל את הטורק ע"מ לקרר השמן

כלומר ניתן להסיק שעד 125 מעלות אין בעיה. אבל,
אני לא "קונה" את זה !
לדעתי זה נתונים תוצאתיים שעל פיהם בדיעבד הם הגדירו את טמפ' ההתראה והחירום.
יצרני הגירים ממליצים על טמפ' 80 כאידאילית

טרופר בנזין עם הקרור המקורי (חליל ברדיאטור), הגיר מתאבד מהר מאוד במידה וגוררים בעליה ארוכה.
בד"כ החברה שהוסיפו קולרים סטנדרטיים, טמפ' העבודה אצלהם מתקרבת ל 120 במאמץ.
אצלי אני מגיע ל 98 מעלות . אותי זה לא מספק ! השאיפה, טווח טמפ' 60 עד 80 מעלות בכול מצב ומאמץ.

רענן

דיננוזאור שטח
06-09-12, 02:18
רענן אחרי שארנון עבד כמה שעות ומיקם מחדש את הקולר שלי ואת המניפה שלו והפך כיוון של מניפה חשמלית שאני התקנתי הפוך... וכן הרמה של המכסה בסנטים וחצי בתנאי קיצון שאיתגרתי את הרכב... הדיונות באולגה על HI ואחרי זה כולל בעמידה חצי שעה במקום הגיע הגיר לטמפ 85 מעלות המזגן קרר כמו שד והמנוע נישאר בשליש התחתון של הסכלה

אני מבחינתי סיימתי

לדעתי התקנת שני מחליפי חום בקדמת הרכב יחסמו לחלוטין את זרימת האויר למעבה מזגן ורדיאטור

בכול מקרה הייתי שוקל במקרה של הוספת רדיאטור נוסף חיבור מקבילי ולא טורי

היתרונות הורדת ההתנגדות המעבר לחצי ושני הרדיאטורים יראו שמן חם בטמפ מקסימלית בכניסה דבר שיאפשר דלתה T נקסימלי

אני שוקל לקייץ הבא הוספת קולר קטן שיש לי אבל בחלל פגוש ה-TJM הכבד והעבה שלי מוצמד לפגוש במגע כולל גריז טרמי לפני המעבר בקולר הקיים זה כבר יפתור את הבעיה בטוח :)

raanan
06-09-12, 08:49
בכול מקרה הייתי שוקל במקרה של הוספת רדיאטור נוסף חיבור מקבילי ולא טורי

היתרונות הורדת ההתנגדות המעבר לחצי ושני הרדיאטורים יראו שמן חם בטמפ מקסימלית בכניסה דבר שיאפשר דלתה T מקסימלי

חשבתי על זה כבר בעבר.
אין ספק ששיטה מקבילית תתן דלתא t טובה יותר וכנראה גם הפחתת BTU כוללת טובה יותר. אבל,
מה שהטריד אותי (ועדיין מטריד אותי), האם בעקבות כך לא יכול להיות מצב שהשמן זורם היכן שקל ונוח לו.
כלומר, באחד הקולרים יהיה כיס אוויר והוא יהיה פחות פעיל, לכן הפחתת ה BTU הכוללת תהיה נמוכה יותר מחיבור טורי.

באופן תאורטי, חיבור מקבילי של זוג קולרים זהים שווה ערך לקולר אחד ענק.
עפ"י שלמה, אין בעיה עם זה. אבל, אני בכול זאת מוטרד !

63660


אני שוקל לקייץ הבא הוספת קולר קטן שיש לי אבל בחלל פגוש ה-TJM הכבד והעבה שלי מוצמד לפגוש במגע כולל גריז טרמי לפני המעבר בקולר הקיים זה כבר יפתור את הבעיה בטוח :)
אני לא בטוח שזה רעיון טוב, אל תשכח, כשהטמבון ברזל חוטף שמש ישירה, הוא לוהט.
חום זה אתה רוצה להוליך לקולר דווקא ?

רענן

shlomomos1
06-09-12, 13:14
יצרני הרדיאאטורים טוענים שכל הפחתה של 12 מעלות צלזיוס מכפילה את אורך החיים של הגיר . לכן נראה שכל מעלה קובעת.

לגבי ההתקנה:
לדעתי רק במקביל משתי סיבות:
1. ההתנגדות של חיבור בטור היא פי 4 מהחיבור במקביל ! (כמו חיבור נגדים חשמליים) .
2. בחיבור בטור, על הרדיאטור השני יש הפרש טמפרטורות נמוך לסביבה ( כי הוא מקבל שמן שכבר התקרר בראשון) ולכן יעבוד בנצילות נמוכה יותר.

אתה מחבר מניפה כלשהי?

raanan
06-09-12, 14:20
בחיבור בטור, על הרדיאטור השני יש הפרש טמפרטורות נמוך לסביבה ( כי הוא מקבל שמן שכבר התקרר בראשון) ולכן יעבוד בנצילות נמוכה יותר.
מצד שני, הקולר הראשון עובד ביעילות גבוהה יותר. האם זה לא מתקזז עם הקולר השני ?


אתה מחבר מניפה כלשהי?
לקולר אחד אני מוסיף וונטה שואבת עם נתוני 1100CFM
הקולר השני יוצמד לוונטה של המזגן (אני מניח שזה יפגע במשהו ביעילות קרור המזגן).

רענן

tooshey
06-09-12, 14:47
מצד שני, הקולר הראשון עובד ביעילות גבוהה יותר. האם זה לא מתקזז עם הקולר השני ?


לקולר אחד אני מוסיף וונטה שואבת עם נתוני 1100CFM
הקולר השני יוצמד לוונטה של המזגן (אני מניח שזה יפגע במשהו ביעילות קרור המזגן).

רענן

איך שואבת ?
המניפה המכנית של המנוע שואבת, אם אתה מוסיף וונטה חשמלית מבחוץ היא דוחפת, כמו הוונטה של המזגן.

באותו עיניין, תזכיר לי מה עדיף, לחבר קולר במקום הקולר ברדיאטור מים או לחבר קולר חיצוני בטור לרדיאטור מים.
אם בטור אז מה בא קודם ?
(נדמה לי שכתבת את כל זה בפירוט בכתבה שלך, אבל אני קצת מתעצל לחפור...)

בברכה,טושי

raanan
06-09-12, 15:48
איך שואבת ?
המניפה המכנית של המנוע שואבת, אם אתה מוסיף וונטה חשמלית מבחוץ היא דוחפת, כמו הוונטה של המזגן.
הקולר יהיה הכי צמוד לגריל בחזית, אחריו הוונטה . כך יהיה בין הקולר למעבה המזגן רווח של 7 סנטימטר לערך.
זה חיבור עדיף מאשר מה שבד"כ עושים בעלי המקצוע (מצמידים את הקולר למעבה המזגן בעזרת אזיקונים, לקולר מצמידים וונטה דוחפת ) .
החיסרון, דורש בניית קונסרוקציה מסיבית ומשוככת (לא כמו שאני עשיתי מאלומניום שקרסה בוויברציות של דרך הבשמים.
זה גם בזכות החכמולוגיות שלי שאני לא מוריד אוויר ונוסע בלחץ 35PSI כול הזמן).


באותו עיניין, תזכיר לי מה עדיף, לחבר קולר במקום הקולר ברדיאטור מים או לחבר קולר חיצוני בטור לרדיאטור מים.
האמת התשובה כבר לא חד חד ערכית.
פשוט יש כלל (רוב הרכבים), ויש יוצאים מן הכלל (דוגמת טרופר בנזין עם הגיר "הנפלא" 4L30E ).

הכלל, חיבור בטור !
פשוט הקולר הנוסף מסייע לחליל שנושא ברוב הנטל של הפחתת הטמפ' של שמן הגיר (זאת בזכות הסעת חום טובה יותר לנוזל מאשר אוויר).
בנוסף, חיבור בטור נותן יציבות טמפרטורה לשמן הגיר בעיקר בחורף. אין סכנה בהתקנת קולר קטן או גדול מהנדרש.
חסרון, יש השפעה מעט לרעה על טמפ' המנוע בקיץ.

יוצא מן הכלל, עדיין לא סגור סופית ...
הגיר של הטרופר בבסיסו גיר לפרייבט (אופל, במוו), על כן עוקת השמן והטורק יחסית קטנים ביחס לגירים של SUV מתוצרת אחרת (טויוטה , מיצובושי ).
התוצאה, תחנת כוח על קיטור .... (אני מאמין שזאת הסיבה העיקרית לאמינות הלא מזהירה של הגיר בטרופר בנזין)

אני כבר מספר סבבים בחקירה ובנסיון להגיע לתוצאה המושלמת (טמפ' עבודת הגיר 60 עד 80 מעלות בכול מזג אוויר ובכול עומס )
א. המקור (חיבור לחליל בלבד) - לא החזיק הרבה ובוצע שיפוץ גיר ביד הקודמת .
ב. קולר קטן מימדים צמוד למעבה עם וונטה שעובדת קבוע בפתיחת סוויץ - גם הגיר הגיר לטיפול ביד הקודמת.
ג. היידן 405 מחובר ישירות לחליל + וונטה שואבת ומחוון - התקנה אצלי, תוצאות 105 מעלות במקרה הטוב, במאמץ 120 מעלות והלאה ....
ד. קולר TRU COOL MAX 4739 עם הפחתה של 45000BTU בחיבור טורי כאשר הקולר ראשון ואחריו החליל + טרמוסטט -
התוצאות 85 מעלות בנסיעה מנהלתית ובמישור, 105 מעלות במאמץ , ובקיצון 115 .
ה. כמו ד' רק שהוסר התרמוסטט - התוצאות 70 מעלות בנסיעה מנהלתית ובמישור, 98 מעלות בקיצון (עליה מהמכתש למצפה רמון עם רכב עמוס מאוד).
המסקנה מהסרת התרמוסטט - התכנון שלו לפתיחה מלאה ב 80 מעלות לא טוב. עדיף פתיחה מלאה ב 50 או 60 מעלות.
ו. הסבב הנוכחי, התקנת זוג קולרים עם עוצמת הפחתה של 58400BTU ישירות לגיר. במידה ואגיע לתוצאה של 80 מעלות בקיצון, אך בחורף טמפ' הגיר תהיה פחות מ 50 מעלות,
אזמין (הזמנה מיוחדת ) ואוסיף טרמוסטט עם פתיחה מלאה ב 50 מעלות.

הערה- כול הטרופרים בנזין סובלים מאותה בעיה.
מי שלא מתלונן, פשוט אין לו מחוון או שלא נסע עם TECH2 והבין את חומרת הבעיה.


אם בטור אז מה בא קודם ?
גם כאן התשובה לא חד ערכית ותלויה במה רוצים להשיג :
א.עבור הקירור הטוב ביותר לשמן הגיר, אז קודם חליל ואח"כ הקולר.
ב. עבור קירור הגיר אבל עם השפעה קטנה יותר על עליית חום המנוע, אז קודם קולר ואח"כ חליל.

אני אישית מעדיף את החיבור קודם לקולר ואח"כ לחליל .
עפ"י מאמר שקראתי בעבר, שיטת חיבור החליל קודם נותנת קירור טוב יותר לשמן הגיר ב 5% לעומת השיטה השנייה.

סיכום, כשאסיים סבב זה (התקנה, ניסויים ומדידות), אעדכן בתוצאות. כמובן שבהתאם יעודכן המאמר.

רענן

shlomomos1
06-09-12, 16:39
מצד שני, הקולר הראשון עובד ביעילות גבוהה יותר. האם זה לא מתקזז עם הקולר השני ?


לקולר אחד אני מוסיף וונטה שואבת עם נתוני 1100CFM
הקולר השני יוצמד לוונטה של המזגן (אני מניח שזה יפגע במשהו ביעילות קרור המזגן).

רענן

הפרש הטמפרטורה הוא בין הטמפ' האוויר החיצוני אשר זהה בשני הרדיאטורים לטמפ השמן בכניסה לכל אחד מהרדיאטורים.
בחיבור מקבילי לשניהם אותו הפרש טמפ.
בחיבור טורי, הראשון מרגיש אותו הפרש טמפ, על השני יש הפרש טמפ' נמוך יותר כי השמן בכניסה קר יותר (אחרי הרדיאטור הראשון.)

raanan
06-09-12, 17:19
הפרש הטמפרטורה הוא בין הטמפ' האוויר החיצוני אשר זהה בשני הרדיאטורים לטמפ השמן בכניסה לכל אחד מהרדיאטורים.
בחיבור מקבילי לשניהם אותו הפרש טמפ.
בחיבור טורי, הראשון מרגיש אותו הפרש טמפ, על השני יש הפרש טמפ' נמוך יותר כי השמן בכניסה קר יותר (אחרי הרדיאטור הראשון.)
תודה,שוכנעתי !
עכשיו נשאר למצוא מהיכן לרכוש זוג Y כזה בארץ
http://www.ebay.com/sch/i.html?_sacat=0&_nkw=3%2F8%20y%20hose&_sop=15

63665
רענן

דיננוזאור שטח
06-09-12, 18:39
תודה,שוכנעתי !
עכשיו נשאר למצוא מהיכן לרכוש זוג Y כזה בארץ
http://www.ebay.com/sch/i.html?_sacat=0&_nkw=3%2F8 y hose&_sop=15

63665
רענן

בחנויות לציוד מעבדות כימיות יש כזה מברונזה או נחושת לגז ומים

אפיז
06-09-12, 22:14
רענן היכן שקנינו את כל המחברים יש הכל ומה שאין הוא מייצר גם בזמנה (ספרקו)

אגב גם בשיא הקיץ יום אחד החמים ביותר מעלה ארוך ואיטי עם מזגן מדידה קבוע של טמפ מנוע וגיר עם טק 2
חום הגיר לא הגיע ל120 אבל עקב חיבור (לצורך הניסוי) של החליל ליפני הקולר (היידן 405) זה גרם למנוע להגיע ל-110 מע' !!!
לא שיגרתי (כמובן כל הזמן מזגן פועל ) כיבוי המזגן הוריד תוך דקה את הטמפ' , הפעלתו מחדש שוב הקפיצה את הערכים לנ''ל ,
פתיחת מיכסה מנוע תוך כדי נסיעה (לכמה ס''מ עד לתפס הקפיצי ) הורידה מיד את הטמפ ב10 מע' בגיר וחום מנוע ,
פתיחה גדולה הורידה תוך 4 דקות את הערכים לנורמל במנוע ולגיר 95-100 עדיין כל זה במאמץ קבוע (כמובן שהבלונדה הייתה בהתקף
חרדה ממושך על האופרציה תוך כדי הנהיגה וניסתה נואשות לברוח .....כמו במישלט בלילה ,אבל לה הייה סיכוי שנעצור לה .....)
חיבור החליל אחרי הקולר אומנם יתן חום גיר גבוהה יותר במאמץ אבל לא מעלה את חום המנוע עם מזגן פעיל ,
מסקנה אישית בקיץ אין ספק שלא בריא לחבר קודם לחליל המנוע עלול לסבול /סיכון
מסקנה נוספת פינוי חום האויר מהמנוע משמעותי ביותר במיוחד בגלל המיגונים שחונקים ומשמרים את החום ומקרינים חזרה למנוע ,
הפטנט הפשוט של המת מיכסה מחלקו האחורי (לא המצאנו כלום כבר בן 100 ) עושה עבודה מעולה

-->