ערן CJ
10-04-13, 15:01
פרוייקט מוסו 2013
זו לא הפעם הראשונה שאני לוקח "אנדרדוג" ומביא אותו לקצה יכולותיו. זה התחיל עם ניבה נפלאה, המשיך בטאטא טנדר שידעה מהלכי מתלה חצופים ועבירות גבוהה.
בין לבין ידעתי גם מכונות מן המיטב של המועדונים המוטוריים כמו CJ, XJ, ו- 4RUNNER. כולם שופרו לבלי הכר. האמת היא שהדברים האלו תמיד סיבכו אותי עם האישה. הסתבכו במיוחד רנגלר תחרותי שעלויות השיפורים שלו היו מעל ומעבר לכל פרופורציה, וגם ניסיון כושל לבנות קמפר מואן-דורה 4X4 שהחליף אצלי שני מנועים, בזמן שתכננתי את ההנגרות של הקמפר. על שניהם ויתרתי מתוך הבנה שהזמן והכיס אינם בידי. אפילו ערכתי בירור מקיף וגיליתי, גירושין זה סיפור עוד יותר יקר מג'יפים...
http://www.jeepolog.com/forums/attachment.php?attachmentid=72736&d=1181590693
מה גורם לאדם לקחת את הכלים הפחות "שווים" ולהתחיל להשקיע בהם עבודה, מחשבה, ויותר מכל אהבה? או שהוא אידיוט כרוני כמוני או שהוא מאמין שלרכב יש נשמה. אני אומר, די עם הבולשיט! יש מנוע, יש גיר, יש מחשב, יש הרבה תקלות. נשמה? אולי בצנרת הואקום יש משהו אבל הריק רב מהקיים.
ראשית – מצב כלכלי. אני מודה שכבר תכננתי על שיפור המר H3. אבל האישה נותרה ללא עבודה במשך שנה וחצי. חסכונות ההאמר והפוראנר המשופר במיוחד נפרטו לעלויות מחייה. אם כן, אין מה לעשות, כאשר נאלצים להסתפק במועט, קונים מן הזול.
שנית - כשאני רוכש רכב 4X4, גם אם זה ג'יפ של חברת JEEP, אני בוחן את המשמעות הכלכלית והפיזיבילית (קיימות ביצועית), שבלהביאו לרמה של רכב "מוביל טיולים". כידוע, מוביל אינו זוכה לראות את חבריו ניגשים אל מכשולי העבירות לפניו ולהסיק מסקנות. אם טעה בבחירת התוואי, אין לפניו רכב שיוכל לסייע בחילוץ לפנים. כמו כן רכב מוביל אינו רשאי לתקלות. אם הרכב המוביל תקול אין מי שימשיך להוביל את הטיול. על הרכב המוביל להיות גם פשוט לתיקוני דרך, על כל מקרה. כלומר אני מחפש עם עבירות סופר טובה, זול, זול לאחזקה, פשטות מכנית, ומכלולים שניתן לשפרם בקלות ובזול (עדיף המצאותם של קיטים מוכנים לשיפור)
אין רכב סטנדרטי שרמת העבירות שלו טובה מספיק לצרכי. פטרול עביר אך מסובך ויקר, פג'ארו ישנים אמינים אבל הילוך הכוח שלהם חלש מידי, כלים אחרים אינם ניתנים לנעילה קדמית או אחורית וכו'. אבל, כאשר הארנק רדוד צריך להתפשר.
החלטתי הפעם על נתוני הסף הבאים:
• תקציב ההשקעה יסתכם ב- 20,000 ₪.
• דיזל – הבנזינים צורכים 5-6 ק"מ לליטר. מיכל הגז בפוראנר לקח לי את כל הבאגאז'.
• גיר רגיל – אני אוהב לשלוט ברכב וגם מבין את מגבלת בלימת המנוע בגירים אוטומטיים.
• רכב גדול – יש משפחה שסובלת מכל השיגעונות שלי (מטוס, סנפלינג, טיולים רגליים, ריצה וגם ג'יפאות). מגיעה להם מעט רווחה.
• סרנים שניתן להתקין בהם נעילות אוטומטיות – כמובן שנעילות נשלטות עדיפות אבל ראה סעיף התקציב.
מדובר ברכב שלישי בבית. אינו נוסע במהלך השבוע.
אני בוחן תמיד לאן ניתן להביא רכב כזה שירכש במחיר נמוך יחסית.
הפינליסטים היו: מגנום ידני, סאנגיונג מוסו טנדר ידני, מוסו רגיל, טרופר 3.0. יתרונו של המוסו בכך שסרניו הם סרני דנה 44 ודנה 30 שניתן לנעול בקלות ובזול.
המחיר של כל הכלים הללו דומה לתקציב, לכן המתנתי בסבלנות רבה להזדמנות, וזו אכן הגיעה. מוסו 2002 ששייכת לאיש דתי ונחמד מאוד מצפת. לדבריו הלך הגיר האוטומטי. הוחלף פעמיים והתקלה חזרה. מומחה הגירים טען שמדובר במחשב או צמה והמליץ לשלוח את הרכב למוסך סנגיונג. באותה העת פנה אליו מכונאי רע שהציע להחליף את הגיר, המחשב והצמות במחיר מצחיק. הרכב נגרר לאשקלון, הותקנו בו גירים אוטומטיים ושיחקו הרבה אבל לא הצליחו לתקנו. המכונאים הדרומיים הבינו שהתקלה מעל ליכולתם, שינו את המחיר הנדרש ודרשו עלות תיקון גבוהה משווי הרכב. בעל הרכב נכנע והחליט למכור את המוסו ב- 15000 ₪. לאחר התמקחות של חודש ומחצה רכשתי את הרכב ב- 4500 ₪. תמונה 2: המוסו שנרכש ב- 4500 ש"ח
בזמן זה כבר השגתי גיר רגיל של מוסו וידעתי שאני נפטר מסיפורי הצמות והמחשבים.
הגיר הרגיל עלה לי 4000 ₪ כולל כל המערכות הנלוות (פדאלים, ידית הילוכים, קונסולה מרכזית מתאימה, צלחת לחץ, קלאטש וכו').
הרכב נגרר מהמוסך הדרומי למוסך צפוני, לא לפני ששילמתי כופר למכונאי הרע שלא הסכים לשחרר את הרכב עד שיקבל את עלות העבודה שהשקיע בהחלפת גירים... נכון שמבחינה חוקית אין סמכות עיכבון לרכב שבעליו אינו זה שהכניסו למוסך, אבל ראיתי מי הוא הטיפוס, העדפתי לשלם לו 400 ₪ ולשחרר את הרכב לפני שיעשה נזק שיעלה לי יותר.
כעבור שבועיים הוחלף הגיר לידני, והתברר שהגירים האוטומטיים היו תקינים כל הזמן. התקלה הייתה בטרנספר. בעזרתו האדיבה של סביון מאתר זה בדקתי אם התקלה במחשב הטרנספר והתברר שהטרנספר עצמו תקול. מצאתי טרנספר מפירוק. שילמתי 1000 ₪. עוד 830 ₪ עלה מצבר 95 א"ש חדש. העבודה עלתה 1800 ₪.
סה"כ 12300 ₪ והרכב החל לנסוע. מזל טוב.
נעילת דיפרנציאל לסרן האחורי מסוג LOKKA מאוסטרליה + משלוח עלתה 290$. מס קניה, מע"מ, עמילות מכס וכו'. הגעתי ל 2100 ₪. נעילה קדמית מסוג לוקרייט נרכשה בישראל מבחור שרכש בחו"ל וגילה שאינה מתאימה לו. 1700 ₪. התקנה עצמית עלתה במחיר השמן ו-RTV בלבד.
לצערי התברר שהנעילה של לוקה לא ממש מתאימה למוסו. בתמיכת שירות הלקוחות מאוסטרליה בוצעו חריטות והתאמות. עלות 150 ₪ ושבועיים השבתת רכב.
חברת LOKKA רצו לפצותני. שאלו אם יש לי רכב 4X4 נוסף שהם יוכלו לסייע בשיפורו. מכיוון שאין לי רכב נוסף ומכיוון שאני חושב שתמיכתם המקצועית ראויה לצל"ש, הבעתי תודתי על רצונם הטוב ועל השירות המסור. הם מצידם ביקשו שאפנה בכל שאלה וכל עזרה שאזדקק. נחמדות אוסטרלית היא בסקאלה אחרת מהמוכר לנו בארץ הקודש...
תמונה 3: LOKKA נעילת הדיפרנציאל לאחר חריטה.
הלכו עוד 3950 ₪ והרכב נעול קדימה ואחורה. סיכום ביניים 16250 ₪.
נסיעת המבחן הבהירה שיחסי ההעברה אינם הגיוניים. הגיר הרגיל של המוסו משודך לסרנים עם יחסי העברה 1:4.27. יחסי ההעברה במוסו האוטומטי (לשעבר) שלי הם 1:4.88. כתוצאה הרכב מלא בכוח אבל זוחל בכביש. ראשון - LOW בשטח זוחל כמו צב צולע ועייף. לאחר חישוב יחסי ההעברה מצאתי שעלי להגדיל את הצמיגים לקוטר 32 אינצ'. מכיוון שההגה ברכב הזה בנוי ממסרק הגה רגיש ולא מתיבת הגה קשוחה, ההחלטה היא שלא להרחיב את סוליות הצמיגים. המידה הקיימת 235/75-R15. המידה המיועדת תישאר 235. לכן צמיג מתאים יהיה צמיג של דיפנדר 235/85-R16. מידה זו נותנת לי קוטר 31.7 אינצ'. כמובן שצמיגי שטח מלא גדולים יותר ישפרו מאוד את העבירות. טוב לי.
כדי לבצע את העבודה הנ"ל עלי ליצור מקום לגלגלי הענק. החלטתי על הגבהת אוקולונים של 6 ס"מ, בין הגוף לשלדה. פירקתי שני ברגים שמחברים את הגוף והשלדה לדוגמה ורכשתי ברגים ארוכים ב- 60 מ"מ. רכשתי גם גליל אוקולון בקוטר 75 מ"מ ב- 180 ש"ח. החרט לקח 100 ₪ עבור פריסת הגליל ל-10 פרוסות של 6 ס"מ וקדיחת חור מרכזי בקוטר 10.5 מ"מ. ההגבהה תדרוש גם הארכת מוט הגה, הארכת צינורות בלמים, ביטול פאן-קלאטש' והתקנת פאן חשמלי עם רגש חום וריליי הפעלה אוטומטית. תחילת פרוייקט ההגבהה נדחית לאמצע אפריל. בינתיים יש עוד דברים קטנים שאני עושה לבד:
•התקנתי מצערת ידנית לשמירה על סל"ד קבוע וגבוה מהרגיל.
•תכננתי ושלחתי לייצור מיגון תחתי מלא – 1200 ₪. מתקין בימים אלו.
•החלפתי את הקפיצים האחוריים בקפיצים אחוריים חדשים של פג'ארו קינג. מידות הקפיץ זהות אבל עובי סליל הקפיץ גדול פי 1.5. קבוע הקפיץ מתאים יותר לרכב. הקפיצים ישבו אצל חבר שהחליף לרכב חדש בקיט של יצרן שיפורים. עלות – 0.
•החלפתי את בולמי הזעזועים האחוריים ב"מונרו רפלקס" ארוכים יותר, עם קפיץ על הבולם. 900 ₪. אחרי הקפיצים והבולמים הרכב גבה בכ-5 ס"מ.
•גיליתי שמוט הרדיוס העליון והקצר משמאל נוגע במיכל הדלק כאשר הו מגיע לפתיחה מלאה - לטיפול עתידי.
•כפתור חלון נוסע התברר כתקול. הוחלף – 100 ₪ מיד 2.
•מילוי גז במזגן – 200 ₪. (עבודת חוץ) באותה הזדמנות מצא המזגניסט שהמאוורר הקידמי של רדיאטור המזגן לא עובד.
•טלפנתי להדר ממושב חרות שפירק ליד ביתו מוסו. קניתי את המאוורר התקין שלו ב-100 ₪. יאמר לזכותו שהוא לא רצה כסף אבל עמדתי על כך שיקבל סכום סמלי. החלפת מאוורר רדיאטור של המזגן בוצעה כמובן בעבודה עצמית פשוטה. עכשיו המזגן "האמחייע"!
•התקנתי את מכשיר הקשר, המקס-טראק הישן והטוב חזר לפעול במרץ כאילו לא הושבת במשך שנתיים.
•התקנתי מערכת אספקת חשמל 12V ישירות מהמצבר, עם פיוז, אל מפצל של 4 שקעי מצית ושני שקעי USB. המפצל שמתאים ל 60 אמפר נרכש בדיל-אקסטרים. בינתיים עובד נהדר בשביל 11 $ שעלה.
•GPS 7 אינצ' עם עמוד ענן כבר הותקן על הדשבורד באופן קבוע.
תמונה 4: כבל מצערת ידנית.
תמונה 5: כבל מצערת ידנית
תמונה 6: בולם הזעזועים המקורי.
תמונה 7: בולם הזעזועים החדש – מונרו רפלקס.
תמונה 8: קפיצים של פג'ארו קינג.
הלכו עוד 2820 ₪. סה"כ 19070 ₪. אמנם העבודה העצמית חסכה כסף רב, אבל איך מסבירים לאישה שהפרויקט עומד לחרוג מתקציבו? אז אני עושה מאמצים לרכך את המהלומה. אני מתנדב לכל עבודה בבית. אתמול "הפולניה" שברה בקבוק יין יקר על רצפת השיש הלבנה במטבח. שתקתי ואף חייכתי במיטב הנחמדות המצועצעת שמצאתי בקרבי. התעניינתי בשלומה וציינתי שהעיקר שהיא בסדר... ידעתי שצריך לנקות מהר כי השיש סופג ונוצרים כתמים. ניגשתי מיד לסייע בניקוי. ניקיתי את הרצפה עם סבון ומטאטא לפני שמשכתי את המים החוצה, ממש כמו שמנקים מוסך. היא הייתה המומה. עכשיו היא בטח חושדת שיש לי מישהי אחרת. שהמוסו הוא רק סיפור כיסוי להוצאות וההיעלמויות שלי. הסתבכתי כהוגן. אני כבר עובד על אליבי משכנע.
עד כאן בינתיים
ערן CJ
זו לא הפעם הראשונה שאני לוקח "אנדרדוג" ומביא אותו לקצה יכולותיו. זה התחיל עם ניבה נפלאה, המשיך בטאטא טנדר שידעה מהלכי מתלה חצופים ועבירות גבוהה.
בין לבין ידעתי גם מכונות מן המיטב של המועדונים המוטוריים כמו CJ, XJ, ו- 4RUNNER. כולם שופרו לבלי הכר. האמת היא שהדברים האלו תמיד סיבכו אותי עם האישה. הסתבכו במיוחד רנגלר תחרותי שעלויות השיפורים שלו היו מעל ומעבר לכל פרופורציה, וגם ניסיון כושל לבנות קמפר מואן-דורה 4X4 שהחליף אצלי שני מנועים, בזמן שתכננתי את ההנגרות של הקמפר. על שניהם ויתרתי מתוך הבנה שהזמן והכיס אינם בידי. אפילו ערכתי בירור מקיף וגיליתי, גירושין זה סיפור עוד יותר יקר מג'יפים...
http://www.jeepolog.com/forums/attachment.php?attachmentid=72736&d=1181590693
מה גורם לאדם לקחת את הכלים הפחות "שווים" ולהתחיל להשקיע בהם עבודה, מחשבה, ויותר מכל אהבה? או שהוא אידיוט כרוני כמוני או שהוא מאמין שלרכב יש נשמה. אני אומר, די עם הבולשיט! יש מנוע, יש גיר, יש מחשב, יש הרבה תקלות. נשמה? אולי בצנרת הואקום יש משהו אבל הריק רב מהקיים.
ראשית – מצב כלכלי. אני מודה שכבר תכננתי על שיפור המר H3. אבל האישה נותרה ללא עבודה במשך שנה וחצי. חסכונות ההאמר והפוראנר המשופר במיוחד נפרטו לעלויות מחייה. אם כן, אין מה לעשות, כאשר נאלצים להסתפק במועט, קונים מן הזול.
שנית - כשאני רוכש רכב 4X4, גם אם זה ג'יפ של חברת JEEP, אני בוחן את המשמעות הכלכלית והפיזיבילית (קיימות ביצועית), שבלהביאו לרמה של רכב "מוביל טיולים". כידוע, מוביל אינו זוכה לראות את חבריו ניגשים אל מכשולי העבירות לפניו ולהסיק מסקנות. אם טעה בבחירת התוואי, אין לפניו רכב שיוכל לסייע בחילוץ לפנים. כמו כן רכב מוביל אינו רשאי לתקלות. אם הרכב המוביל תקול אין מי שימשיך להוביל את הטיול. על הרכב המוביל להיות גם פשוט לתיקוני דרך, על כל מקרה. כלומר אני מחפש עם עבירות סופר טובה, זול, זול לאחזקה, פשטות מכנית, ומכלולים שניתן לשפרם בקלות ובזול (עדיף המצאותם של קיטים מוכנים לשיפור)
אין רכב סטנדרטי שרמת העבירות שלו טובה מספיק לצרכי. פטרול עביר אך מסובך ויקר, פג'ארו ישנים אמינים אבל הילוך הכוח שלהם חלש מידי, כלים אחרים אינם ניתנים לנעילה קדמית או אחורית וכו'. אבל, כאשר הארנק רדוד צריך להתפשר.
החלטתי הפעם על נתוני הסף הבאים:
• תקציב ההשקעה יסתכם ב- 20,000 ₪.
• דיזל – הבנזינים צורכים 5-6 ק"מ לליטר. מיכל הגז בפוראנר לקח לי את כל הבאגאז'.
• גיר רגיל – אני אוהב לשלוט ברכב וגם מבין את מגבלת בלימת המנוע בגירים אוטומטיים.
• רכב גדול – יש משפחה שסובלת מכל השיגעונות שלי (מטוס, סנפלינג, טיולים רגליים, ריצה וגם ג'יפאות). מגיעה להם מעט רווחה.
• סרנים שניתן להתקין בהם נעילות אוטומטיות – כמובן שנעילות נשלטות עדיפות אבל ראה סעיף התקציב.
מדובר ברכב שלישי בבית. אינו נוסע במהלך השבוע.
אני בוחן תמיד לאן ניתן להביא רכב כזה שירכש במחיר נמוך יחסית.
הפינליסטים היו: מגנום ידני, סאנגיונג מוסו טנדר ידני, מוסו רגיל, טרופר 3.0. יתרונו של המוסו בכך שסרניו הם סרני דנה 44 ודנה 30 שניתן לנעול בקלות ובזול.
המחיר של כל הכלים הללו דומה לתקציב, לכן המתנתי בסבלנות רבה להזדמנות, וזו אכן הגיעה. מוסו 2002 ששייכת לאיש דתי ונחמד מאוד מצפת. לדבריו הלך הגיר האוטומטי. הוחלף פעמיים והתקלה חזרה. מומחה הגירים טען שמדובר במחשב או צמה והמליץ לשלוח את הרכב למוסך סנגיונג. באותה העת פנה אליו מכונאי רע שהציע להחליף את הגיר, המחשב והצמות במחיר מצחיק. הרכב נגרר לאשקלון, הותקנו בו גירים אוטומטיים ושיחקו הרבה אבל לא הצליחו לתקנו. המכונאים הדרומיים הבינו שהתקלה מעל ליכולתם, שינו את המחיר הנדרש ודרשו עלות תיקון גבוהה משווי הרכב. בעל הרכב נכנע והחליט למכור את המוסו ב- 15000 ₪. לאחר התמקחות של חודש ומחצה רכשתי את הרכב ב- 4500 ₪. תמונה 2: המוסו שנרכש ב- 4500 ש"ח
בזמן זה כבר השגתי גיר רגיל של מוסו וידעתי שאני נפטר מסיפורי הצמות והמחשבים.
הגיר הרגיל עלה לי 4000 ₪ כולל כל המערכות הנלוות (פדאלים, ידית הילוכים, קונסולה מרכזית מתאימה, צלחת לחץ, קלאטש וכו').
הרכב נגרר מהמוסך הדרומי למוסך צפוני, לא לפני ששילמתי כופר למכונאי הרע שלא הסכים לשחרר את הרכב עד שיקבל את עלות העבודה שהשקיע בהחלפת גירים... נכון שמבחינה חוקית אין סמכות עיכבון לרכב שבעליו אינו זה שהכניסו למוסך, אבל ראיתי מי הוא הטיפוס, העדפתי לשלם לו 400 ₪ ולשחרר את הרכב לפני שיעשה נזק שיעלה לי יותר.
כעבור שבועיים הוחלף הגיר לידני, והתברר שהגירים האוטומטיים היו תקינים כל הזמן. התקלה הייתה בטרנספר. בעזרתו האדיבה של סביון מאתר זה בדקתי אם התקלה במחשב הטרנספר והתברר שהטרנספר עצמו תקול. מצאתי טרנספר מפירוק. שילמתי 1000 ₪. עוד 830 ₪ עלה מצבר 95 א"ש חדש. העבודה עלתה 1800 ₪.
סה"כ 12300 ₪ והרכב החל לנסוע. מזל טוב.
נעילת דיפרנציאל לסרן האחורי מסוג LOKKA מאוסטרליה + משלוח עלתה 290$. מס קניה, מע"מ, עמילות מכס וכו'. הגעתי ל 2100 ₪. נעילה קדמית מסוג לוקרייט נרכשה בישראל מבחור שרכש בחו"ל וגילה שאינה מתאימה לו. 1700 ₪. התקנה עצמית עלתה במחיר השמן ו-RTV בלבד.
לצערי התברר שהנעילה של לוקה לא ממש מתאימה למוסו. בתמיכת שירות הלקוחות מאוסטרליה בוצעו חריטות והתאמות. עלות 150 ₪ ושבועיים השבתת רכב.
חברת LOKKA רצו לפצותני. שאלו אם יש לי רכב 4X4 נוסף שהם יוכלו לסייע בשיפורו. מכיוון שאין לי רכב נוסף ומכיוון שאני חושב שתמיכתם המקצועית ראויה לצל"ש, הבעתי תודתי על רצונם הטוב ועל השירות המסור. הם מצידם ביקשו שאפנה בכל שאלה וכל עזרה שאזדקק. נחמדות אוסטרלית היא בסקאלה אחרת מהמוכר לנו בארץ הקודש...
תמונה 3: LOKKA נעילת הדיפרנציאל לאחר חריטה.
הלכו עוד 3950 ₪ והרכב נעול קדימה ואחורה. סיכום ביניים 16250 ₪.
נסיעת המבחן הבהירה שיחסי ההעברה אינם הגיוניים. הגיר הרגיל של המוסו משודך לסרנים עם יחסי העברה 1:4.27. יחסי ההעברה במוסו האוטומטי (לשעבר) שלי הם 1:4.88. כתוצאה הרכב מלא בכוח אבל זוחל בכביש. ראשון - LOW בשטח זוחל כמו צב צולע ועייף. לאחר חישוב יחסי ההעברה מצאתי שעלי להגדיל את הצמיגים לקוטר 32 אינצ'. מכיוון שההגה ברכב הזה בנוי ממסרק הגה רגיש ולא מתיבת הגה קשוחה, ההחלטה היא שלא להרחיב את סוליות הצמיגים. המידה הקיימת 235/75-R15. המידה המיועדת תישאר 235. לכן צמיג מתאים יהיה צמיג של דיפנדר 235/85-R16. מידה זו נותנת לי קוטר 31.7 אינצ'. כמובן שצמיגי שטח מלא גדולים יותר ישפרו מאוד את העבירות. טוב לי.
כדי לבצע את העבודה הנ"ל עלי ליצור מקום לגלגלי הענק. החלטתי על הגבהת אוקולונים של 6 ס"מ, בין הגוף לשלדה. פירקתי שני ברגים שמחברים את הגוף והשלדה לדוגמה ורכשתי ברגים ארוכים ב- 60 מ"מ. רכשתי גם גליל אוקולון בקוטר 75 מ"מ ב- 180 ש"ח. החרט לקח 100 ₪ עבור פריסת הגליל ל-10 פרוסות של 6 ס"מ וקדיחת חור מרכזי בקוטר 10.5 מ"מ. ההגבהה תדרוש גם הארכת מוט הגה, הארכת צינורות בלמים, ביטול פאן-קלאטש' והתקנת פאן חשמלי עם רגש חום וריליי הפעלה אוטומטית. תחילת פרוייקט ההגבהה נדחית לאמצע אפריל. בינתיים יש עוד דברים קטנים שאני עושה לבד:
•התקנתי מצערת ידנית לשמירה על סל"ד קבוע וגבוה מהרגיל.
•תכננתי ושלחתי לייצור מיגון תחתי מלא – 1200 ₪. מתקין בימים אלו.
•החלפתי את הקפיצים האחוריים בקפיצים אחוריים חדשים של פג'ארו קינג. מידות הקפיץ זהות אבל עובי סליל הקפיץ גדול פי 1.5. קבוע הקפיץ מתאים יותר לרכב. הקפיצים ישבו אצל חבר שהחליף לרכב חדש בקיט של יצרן שיפורים. עלות – 0.
•החלפתי את בולמי הזעזועים האחוריים ב"מונרו רפלקס" ארוכים יותר, עם קפיץ על הבולם. 900 ₪. אחרי הקפיצים והבולמים הרכב גבה בכ-5 ס"מ.
•גיליתי שמוט הרדיוס העליון והקצר משמאל נוגע במיכל הדלק כאשר הו מגיע לפתיחה מלאה - לטיפול עתידי.
•כפתור חלון נוסע התברר כתקול. הוחלף – 100 ₪ מיד 2.
•מילוי גז במזגן – 200 ₪. (עבודת חוץ) באותה הזדמנות מצא המזגניסט שהמאוורר הקידמי של רדיאטור המזגן לא עובד.
•טלפנתי להדר ממושב חרות שפירק ליד ביתו מוסו. קניתי את המאוורר התקין שלו ב-100 ₪. יאמר לזכותו שהוא לא רצה כסף אבל עמדתי על כך שיקבל סכום סמלי. החלפת מאוורר רדיאטור של המזגן בוצעה כמובן בעבודה עצמית פשוטה. עכשיו המזגן "האמחייע"!
•התקנתי את מכשיר הקשר, המקס-טראק הישן והטוב חזר לפעול במרץ כאילו לא הושבת במשך שנתיים.
•התקנתי מערכת אספקת חשמל 12V ישירות מהמצבר, עם פיוז, אל מפצל של 4 שקעי מצית ושני שקעי USB. המפצל שמתאים ל 60 אמפר נרכש בדיל-אקסטרים. בינתיים עובד נהדר בשביל 11 $ שעלה.
•GPS 7 אינצ' עם עמוד ענן כבר הותקן על הדשבורד באופן קבוע.
תמונה 4: כבל מצערת ידנית.
תמונה 5: כבל מצערת ידנית
תמונה 6: בולם הזעזועים המקורי.
תמונה 7: בולם הזעזועים החדש – מונרו רפלקס.
תמונה 8: קפיצים של פג'ארו קינג.
הלכו עוד 2820 ₪. סה"כ 19070 ₪. אמנם העבודה העצמית חסכה כסף רב, אבל איך מסבירים לאישה שהפרויקט עומד לחרוג מתקציבו? אז אני עושה מאמצים לרכך את המהלומה. אני מתנדב לכל עבודה בבית. אתמול "הפולניה" שברה בקבוק יין יקר על רצפת השיש הלבנה במטבח. שתקתי ואף חייכתי במיטב הנחמדות המצועצעת שמצאתי בקרבי. התעניינתי בשלומה וציינתי שהעיקר שהיא בסדר... ידעתי שצריך לנקות מהר כי השיש סופג ונוצרים כתמים. ניגשתי מיד לסייע בניקוי. ניקיתי את הרצפה עם סבון ומטאטא לפני שמשכתי את המים החוצה, ממש כמו שמנקים מוסך. היא הייתה המומה. עכשיו היא בטח חושדת שיש לי מישהי אחרת. שהמוסו הוא רק סיפור כיסוי להוצאות וההיעלמויות שלי. הסתבכתי כהוגן. אני כבר עובד על אליבי משכנע.
עד כאן בינתיים
ערן CJ