עודד זנטון
11-12-13, 10:19
בגדול, זה אמור היה לככב במצעד האדיוטים הגדול שרץ פה פעם אבל לא מצאתי את השרשור.....
השתחיה שלי, שמעה בחדשות שמתקרבת סופה.
זה הדליק לה נורה קטנה על טפטוף זניח בתקרת המכולה שלנו המשמשת כחדר כביסה.
כמובן שנשלחתי אחר כבוד לפתור את הבעיה כי הרי היא עושה הכול אז הגיע הזמן שגם אני יעשה משהו והנזילה קיימת כבר שנתיים ואתה לא בנאדם וכיו'ב.
נו, נזילה פצפונת, מה כבר יכול להיות?
הלכתי, טיפסתי על המכולה, קצת לפני שמתחילים לעבוד, נתתי מכה קטנה בפטיש על הריקבון, באמת שום דבר רציני אבל על הדרך, כדאי לבדוק את כל הגג...
בפינה, בדיוק מעל למכונת הכביסה, זיהיתי ריקבון נוסף. מכה עם פטיש פערה חור, מה חור, שער בקוטר 3 ס"מ. לא אחד, שלוש...
חכם שכמוני מחזיק שאריות מכל מני דברים אז יש לי חתיכת יריעת זפת ויש לי פריימר (שנראה בדיוק כמו זפת אבל נוזלי ברמת צמיגות מאוד גבוהה).
יורד, מביא הפריימר.
תוך כדי בהיה בנזילה הראשונה הקטנה חשבתי: ננסה לשפוך עליה קצת פריימר, בטח יעשה את העבודה גם ללא יריעה
שפכתי קצת על הנקודה, נראה בסדר.
בפינה עם החורים, כבר הייתי בהלך מחשבה עצלני, הלך טוב עם הנזילה הקודמת, ננסה גם כאן.
אבל כאן יש חורים גדולים אז נדביק חתיכת ניילון על החורים ונכסה הכל בפריימר בשכבה עבה, זה בטח יתיבש לאט ולי יש זמן.
המזל הגדול הוא שבדיוק כאן על הגג יש כמה קורות עץ עם ניילון עבה עליהן כך שלא צריך לרדת להביא.
מוציא הלדרמן, חותך חתיכה, מניח מעדנות על החורים, פריימר הוא דביק, זה ידבק מאליו.
על הניילון שופך פריימר בנדיבות והולך לענייני שמח וטוב לב שהרי טיפלתי בבעיה ולא יציקו לי איתה בשנים הקרובות.
ערב,
שתחיה (או כמו שחמי אומר לי תמיד בהטעמה צינית הנוגעת לאישתו יותר מאשר לביתו- "א ש ת ך שתחיה") הולכת להפעיל מכונה. הבית שקט, הילדים משחקים על השטיח ואני עם ספר טוב ביד.
לא עוברת דקה והיא נכנסת הביתה: "אני מקווה שאתה יודע איך מורידים זפת ממכונת כביסה!!!"
בטח, אני עונה, לא בעיה, עם טינר. למה? היתלכלך?
לך תראה! היא עונה
אז הלכתי.
כל החזית של מכונת הכביסה מלאה פריימר שבדרכו מלאת הסבלנות, חילחל תחת חתיכת הניילון ומצא את דרכו אל שלושת החורים.
טוב, יש טינר, יש גליל נייר ניגוב ואין ברירה, צריך להחזיר את המכונה לכשירות שהרי גברת הינה נצר למשפחת יקים ותיקה ולא יעלה על הדעת שהמכונה תיראה כך, למעשה, אפילו תנור האפיה שלה, שהינו בן עשר שנים, נראה נקי יותר מנקיונו ביום בו עזב את החנות.
יש לי כאמור טינר, מה זה טינר, האימא והאבא של הטינרים, הוא מוריד את הזפת נהדר, מורח אותה על כל הסביבה ובאקט של הגדלת ראש, הוא גם מוחק את הסימונים של כפתורי מכונת הכביסה.
באין ברירה, אני מעתיק על דף את הסימונים כך שאוכל לשחזרם אח"כ.
אחרי הרבה עבודה, רוב הזפת ירדה כמו כל הסימונים..
תוך כדי עבודה, אני מנסה לגרד קצת זפת עם הציפורן, וואלה, מיתגרד בקלות אבל החומר המגורד לא שחור כצפוי, הוא לבן.
כבר אמרתי שהטינר הזה טוב, גם את הפלסטיק הוא ממיס!!!
אני נכנס הביתה להודיע כי ככל הנראה יקח לי הרבה זמן, היא כבר בעצבים כי הילדים כבר לא רוצים לשחק יפה על השטיח וכל מה שמעניין אותם זה איך למרות בפינצטה את העצבים אחד של השני ואם אפשר על הדרך, גם את שלה (שלאחר גילוי הזפת על המכונה, רופפים לחלוטין ממילא).
יוצא מהבית למחסן, התחיל לרדת גשם.
הבטיחו סופה, בנתיים זה זרזוף שיותר משמרטיב, הוא מעצבן.
חייב סיגריה בשביל להירגע ולחשוב על פתרון ראוי.
זה עובד ואני לוקח להב של סכין יפנית ומגלח בעדינות את שכבת הפלסטיק הפגועה.
לבסוף המכונה נראת בסדר, אפילו סביר.
אני משחזר את סימוני הכפתורים עם טוש לא מחיק דק ומאמין שזה נגמר.
יופי, אין נזילה, המכונה "סוג של" נקיה ואני מרוצה.
זהו, שלא, יש נזילה, הפריימר בכלל לא אוטם ויש טפטוף של מים. קטן, נראה זניח , אבל קיים!
אני מניח נייר ניגוב בכמות נדיבה על מנת שיספוג הטיפטוף וחוזר הביתה לדווח.
-אולי כדאי שתשים גיגית מתחת לזה? שלא ירטיב את הסביבה?
-לא צריך, זה כלום, פשוט כל יום אחליף את נייר הניגוב.
היא מתעקשת ואני הולך לשים גיגית.
בוקר, הגיגית מכילה כ2 ליטר מים.
היא גם מכילה קצת פריימר שמתעקש לטפטף ל א ט ל א ט . אני חשבתי שהוא אמור להיתקשות בקור....
עכשיו אני הולך להחליף גיגיות כל יום עד הקיץ.
עם הפריימר הסורר אצטרך להיתמודד כנראה, אלוהים יודע איך....
השתחיה שלי, שמעה בחדשות שמתקרבת סופה.
זה הדליק לה נורה קטנה על טפטוף זניח בתקרת המכולה שלנו המשמשת כחדר כביסה.
כמובן שנשלחתי אחר כבוד לפתור את הבעיה כי הרי היא עושה הכול אז הגיע הזמן שגם אני יעשה משהו והנזילה קיימת כבר שנתיים ואתה לא בנאדם וכיו'ב.
נו, נזילה פצפונת, מה כבר יכול להיות?
הלכתי, טיפסתי על המכולה, קצת לפני שמתחילים לעבוד, נתתי מכה קטנה בפטיש על הריקבון, באמת שום דבר רציני אבל על הדרך, כדאי לבדוק את כל הגג...
בפינה, בדיוק מעל למכונת הכביסה, זיהיתי ריקבון נוסף. מכה עם פטיש פערה חור, מה חור, שער בקוטר 3 ס"מ. לא אחד, שלוש...
חכם שכמוני מחזיק שאריות מכל מני דברים אז יש לי חתיכת יריעת זפת ויש לי פריימר (שנראה בדיוק כמו זפת אבל נוזלי ברמת צמיגות מאוד גבוהה).
יורד, מביא הפריימר.
תוך כדי בהיה בנזילה הראשונה הקטנה חשבתי: ננסה לשפוך עליה קצת פריימר, בטח יעשה את העבודה גם ללא יריעה
שפכתי קצת על הנקודה, נראה בסדר.
בפינה עם החורים, כבר הייתי בהלך מחשבה עצלני, הלך טוב עם הנזילה הקודמת, ננסה גם כאן.
אבל כאן יש חורים גדולים אז נדביק חתיכת ניילון על החורים ונכסה הכל בפריימר בשכבה עבה, זה בטח יתיבש לאט ולי יש זמן.
המזל הגדול הוא שבדיוק כאן על הגג יש כמה קורות עץ עם ניילון עבה עליהן כך שלא צריך לרדת להביא.
מוציא הלדרמן, חותך חתיכה, מניח מעדנות על החורים, פריימר הוא דביק, זה ידבק מאליו.
על הניילון שופך פריימר בנדיבות והולך לענייני שמח וטוב לב שהרי טיפלתי בבעיה ולא יציקו לי איתה בשנים הקרובות.
ערב,
שתחיה (או כמו שחמי אומר לי תמיד בהטעמה צינית הנוגעת לאישתו יותר מאשר לביתו- "א ש ת ך שתחיה") הולכת להפעיל מכונה. הבית שקט, הילדים משחקים על השטיח ואני עם ספר טוב ביד.
לא עוברת דקה והיא נכנסת הביתה: "אני מקווה שאתה יודע איך מורידים זפת ממכונת כביסה!!!"
בטח, אני עונה, לא בעיה, עם טינר. למה? היתלכלך?
לך תראה! היא עונה
אז הלכתי.
כל החזית של מכונת הכביסה מלאה פריימר שבדרכו מלאת הסבלנות, חילחל תחת חתיכת הניילון ומצא את דרכו אל שלושת החורים.
טוב, יש טינר, יש גליל נייר ניגוב ואין ברירה, צריך להחזיר את המכונה לכשירות שהרי גברת הינה נצר למשפחת יקים ותיקה ולא יעלה על הדעת שהמכונה תיראה כך, למעשה, אפילו תנור האפיה שלה, שהינו בן עשר שנים, נראה נקי יותר מנקיונו ביום בו עזב את החנות.
יש לי כאמור טינר, מה זה טינר, האימא והאבא של הטינרים, הוא מוריד את הזפת נהדר, מורח אותה על כל הסביבה ובאקט של הגדלת ראש, הוא גם מוחק את הסימונים של כפתורי מכונת הכביסה.
באין ברירה, אני מעתיק על דף את הסימונים כך שאוכל לשחזרם אח"כ.
אחרי הרבה עבודה, רוב הזפת ירדה כמו כל הסימונים..
תוך כדי עבודה, אני מנסה לגרד קצת זפת עם הציפורן, וואלה, מיתגרד בקלות אבל החומר המגורד לא שחור כצפוי, הוא לבן.
כבר אמרתי שהטינר הזה טוב, גם את הפלסטיק הוא ממיס!!!
אני נכנס הביתה להודיע כי ככל הנראה יקח לי הרבה זמן, היא כבר בעצבים כי הילדים כבר לא רוצים לשחק יפה על השטיח וכל מה שמעניין אותם זה איך למרות בפינצטה את העצבים אחד של השני ואם אפשר על הדרך, גם את שלה (שלאחר גילוי הזפת על המכונה, רופפים לחלוטין ממילא).
יוצא מהבית למחסן, התחיל לרדת גשם.
הבטיחו סופה, בנתיים זה זרזוף שיותר משמרטיב, הוא מעצבן.
חייב סיגריה בשביל להירגע ולחשוב על פתרון ראוי.
זה עובד ואני לוקח להב של סכין יפנית ומגלח בעדינות את שכבת הפלסטיק הפגועה.
לבסוף המכונה נראת בסדר, אפילו סביר.
אני משחזר את סימוני הכפתורים עם טוש לא מחיק דק ומאמין שזה נגמר.
יופי, אין נזילה, המכונה "סוג של" נקיה ואני מרוצה.
זהו, שלא, יש נזילה, הפריימר בכלל לא אוטם ויש טפטוף של מים. קטן, נראה זניח , אבל קיים!
אני מניח נייר ניגוב בכמות נדיבה על מנת שיספוג הטיפטוף וחוזר הביתה לדווח.
-אולי כדאי שתשים גיגית מתחת לזה? שלא ירטיב את הסביבה?
-לא צריך, זה כלום, פשוט כל יום אחליף את נייר הניגוב.
היא מתעקשת ואני הולך לשים גיגית.
בוקר, הגיגית מכילה כ2 ליטר מים.
היא גם מכילה קצת פריימר שמתעקש לטפטף ל א ט ל א ט . אני חשבתי שהוא אמור להיתקשות בקור....
עכשיו אני הולך להחליף גיגיות כל יום עד הקיץ.
עם הפריימר הסורר אצטרך להיתמודד כנראה, אלוהים יודע איך....