|
אחרי לחץ הבגרויות של סוף י"ב הרגשתי צורך לבנות משהו רציני. פרויקט מבוסס, שישנה את הג'יפ במראהו, התנהגותו בשטח או כל דבר אחר, בלי להוציא יותר מדיי כסף. הייתי חייב לבנות משהו אחרי שלושה חודשים של בצורת. לא שקלתי אופציות כלל. באחד הלילות של למידה לבגרות זו או אחרת, שוטטתי באינטרנט ובשלב מסוים נחו עיניי על דבר שנקרא Tube Fenders, או בתרגום חופשי, כנפיים הבנויות מצינורות. רוב הסדנאות בארה"ב מציעות קיטים שונים, בעיקר לרכבי Jeep. ברגע שנגמרו הבגרויות (ובמהלכן), הייתי כבר עם קליבר על הג'יפ, מתכנן את הפרויקט. לפרויקט שלוש מטרות: על הכנפיים להיות בנויות בצורה שתאפשר הכנסה של צמיג 33", הן צריכות להיות אסטטיות ויפות, ושיספקו לי הנאה מעצם ההתבוננות בהם בסוף - אומדן לפרויקט מוצלח מבחינתי (מטרות 2 ו3 אחת הן, לא? אנחנו מקווים שעברת את הבגרות במתמטיקה אמנון - המערכת). ב-CJ עם מתלים סטנדרטיים, הכנסת צמיג 33" דורשת לרוב קיצוץ הכנף. ומאחר והצמיגים הנוכחיים שלי עייפים ורצוצים, לא אעשה את הטעות המוכרת ואקנה 31" חדשים כשבעתיד אתכוון לעלות במידה, אלא ארכיב 33" בהחלפת הצמיגים הקרובה. בארץ ראיתי כנפיי Tube Fenders רק על זוג ג'יפים בלבד, שניהם לתחרויות הקרוס קאונטרי; האחד הוא הסופה של גיא רפאל, השני הוא הסופה של ארנון מלאכי. לאחר שאיבת מידע מקסימאלית מהרשת, שלא הכילה מידע חוץ מתמונות, ניגשתי למלאכת התכנון והעיצוב.
כל כנף ב-CJ מחוברת בשבע ברגים למרכב. שלוש לחיבור עם הגריל ועוד ארבע לחיבור עם קיר האש. לברגים הברזות בגריל ובקיר האש. ההתחברות למיקומי הברגים המקוריים נשארה זהה גם בפרויקט, היות ואין סיבה לשינוי או הוספת נקודות עיגון; שבע מספיקים בהחלט. מעט השראה קיבלתי מהרשת, בייחוד מאתר Poison Spyder. לאחר שימוש בחוט, איזולירבנד ומד זווית, העליתי את חזוני מהדף לתוכנת סולידוורקס (SolidWorks). על הכנפיים המקוריות מתחתי חוט בזוויות הרצויות, הדבקתי אותו עם האיזוליר-בנד, מדדתי את הזוויות וכך יצרתי את השרטוט למעשה. ניתן לראות בשרטוט משמאל, כי ישנם ארבעה כיפופים על צינור מרכזי אחד. ישנם שלוש מישורי כיפוף בסה"כ, קרי, זוג כיפופים על אותו מישור (כיפופים C, B). המשמעות המעשית לכך שישנם ארבעה כיפופים על שלוש מישורים שונים היא בקושי הרב להגיע לדיוק בכיפוף ארבעת הכיפופים הללו על צינור אחד. מטעמי אסטטיקה, היה לי חשוב להכניס כיפוף נוסף, C, במרכז הצינור, בכדי שלא ייווצר קו ישר בין הפינה העליונה (B) לפינה התחתונה (D). לקצה הצינור המרכזי בחלקו העליון מרותך פלאח שיכופף לצורת צד הגריל, בו יקדחו שלושת החורים להתחברות עם הגריל. ישנו פלאח שמתחבר לקיר האש כאמור, הוא מרותך לצינור התומך האופקי בשרטוט. פלאח נוסף מחבר בין הפלאח של קיר האש לבין הצינור המרכזי. לאחר שסיימתי עם תכנון השלד לכנף בסולידוורקס, הוצאתי סקיצה להדפסה, עם המידות והזווית הדרושות להכנת השלד.
חומרי הגלם ששימשו אותי לפרויקט הם; צינור בקוטר חיצוני של 34 מ"מ ועובי דופן של 3 מ"מ מפלדת ST37 (או בשמו המסחרי - צינור 1" סקדיואל 40), פלאח ברוחב 40 מ"מ ובעובי 6 מ"מ, ופח שחור בעובי 1.5 מ"מ. פירוק הכנפיים המקוריות
הצעד הראשון היה פירוק הכנפיים מהרכב. אחרי כמה שנים טובות של הזנחה, הורדת הכנפיים לראשונה לא הייתה קלה, דרשה ריתוכי אומים לברגים, ואף נגזרו לי כמה ברגים. הברגים המדוברים הם ברגי 16\5" (קוטר הברגה), בעלי ראש 2\1". כאן המקום לציין שהכלי שיתרום ליעילות העבודה ויכסוך דם ויזע הוא מפתח רינג-רצ'ט של 2\1" לשימוש בברגים האלו. מיקומם של הברגים בעייתי, והעובדה שהפרויקט יאלץ להרכיב ולפרק את הכנפיים עשרות פעמים, הופכת את הרינג-רצ'ט 2\1" למציל חיים רציני. מיותר לציין - לי לא היה רינג-רצט כזה, אך כן דם ויזע! למטה צילומים של חיבורי הכנף לקיר האש (4) ולגריל (3).
כיפוף הצינורות
כמה מילים על כיפוף צינורות: יש להקפיד ששטח הפנים של הצינור, הבא במגע עם תבנית הכיפוף (ה-Mold) נקי וחלק לחלוטין. לפני ובעת הכיפוף יש לשמן את שטח הפנים שבא במגע עם תבנית הכיפוף. סימון מרכז הכיפוף בטוש לא יעיל בזמן הכיפוף, מכיוון שהצינור נמתח והסימון יעלם. לכן יש לסמן את המרכז ע"י חריצת הצינור בעזרת כלי חד (אפשרי עם מברג מושחז). הדבר חשוב מאוד מכיוון שבשיטת כיפוף זו, יש להוציא ולהכניס את הצינור שוב ושוב עד לקבלת הזווית המדויקת. החרוץ נשאר אחרי הכיפוף וניתן להבחין בו. כמו כן מומלץ לסמן את אמצע התבנית בצורה כלשהי כדי להתאים את מרכז הכיפוף על הצינור לאמצע התבנית. ניתן לסמן בטוש או בחירוץ כלשהו. ראו תמונה. הטוש המומלץ לעבודה כזו הוא ארטליין 70 שחור.
לפי הסקיצה ובעזרת תוכנת הסולידוורקס מדדתי את מיקומי מרכזי הכיפופים וסימנתי אותם על גבי הצינור. הצינור המרכזי שעליו עבדתי נחתך לאורך של 2 מטר, פחות או יותר. העדפתי לקבל עודף צינור, מאשר לגלות אחרי ארבעה כיפופים מורכבים שהאורך לא מספיק. התחלתי את עבודת הכיפוף בזוג הכיפופים שנמצאים על אותו מישור (B ו-C), בכדי להימנע מסטיות. צריך לציין, שבמהלך העבודה החלטתי שהצינור המרכזי יתחבר לתחתית המשטח ולא קצת מעל, כמו שניתן לראות הסקיצה. ציירתי את הסקיצה על הרצפה בעזרת פנדה (צבע תכלת) בתחילה. לאחר ביצוע הכיפוף הנחתי זוג משטחים שידעתי שבעלי דופן ישרה, ובעזרתם מדדתי את הזווית. את הכיפוף השני ביצעתי באותו האופן. עבדתי לאורך כל הפרויקט במקביל על כל כנף, כלומר לא השלמתי אחת והתחלתי את השנייה, אלא הן נבנו אחת במקביל לשנייה. לאחר השלמת הכיפופים B ו-C על זוג הצינורות, מתקבלות התמונות הבאות.
נשארו הכיפופים A ו-D, כל אחד על מישור שונה. פילסתי את המכופפת והקפדתי שהמישור שעבדתי עליו אנכי למישור של כיפופים B ו-C.
המשכתי לכופף לפי תוכנית העבודה שבסקיצה.
לאחר השלמת כל הכיפופים, יש לנו זוג צינורות מכופפים שנראים כך. לפני כיוון סופי של הצינורות, ישנה סטייה של 5 מ"מ. לאחר כיוון, יישור ופיקסוס, הסטייה היא אפס. עוד מילה או שתיים על כיפוף צינורות במכופפת דוחפת; מכיוון והכיפוף לא מדויק, והצינור מוזז ע"י המכופפת בדגם הספציפי הזה, נדרש יישור ידני של הצינור. היישור הידני יכול להתבצע ע"י אחיזת הצינור במלחציים וכיפופו ביד, על המלחציים להיות מקובעות טוב, ובעלות עמידות וחוסן. אופציה שנייה ליישור ידני הוא ע"י שימוש בנקודת משען טובה אחרת ממלחצים, כמו בולדרים שונים. לדוגמא; דחיפת הצינור וקיבועו תחת בולדר וכיפופו בצורה ידנית. ללא יישור ידני אין אפשרות להגיע לדיוק כלל! היישור הידני מורכב ודורש הבנה של מישור הסטייה והמישור בו דרוש להפעיל את הכוח על מנת ליישר את הכיפוף. כאן, רק ניסיון הוא הנותן את הפיניש הנכון.
הדרך הטובה ביותר לוודא שהכל ישר כמו שצריך להיות, היא פילוס הגריל ולפיכך פילוס הצינור המרכזי. לשם פילוס הגריל הרכב חייב לעמוד על משטח ישר כמובן, פילוס הגריל משמעו פילוס הרכב בעצם. יש לזכור שהגריל לא מעוגן לרכב ע"י הכנפיים, לכן ישנו טווח תנועה שיש להתחשב בו כשמפלסים. לאחר שריתכתי בפיקים את זוג הצינורות בכל צד, חתכתי והתאמתי צינור תומך לצינור המרכזי. התאמת ה-Fish Mouth נעשתה ע"י דיסק 4.5". שני הצדדים מחוברים בפיקים לפלאחים, עם מספיק טווח תנועה להתאמות מדוייקות. זוג הצינורות התומכים מרותכים בפיקים עדיין. שלב ההתאמה המדויקת הוא מורט עצבים. עשיתי שימוש באביזרים שונים כגון רצועת רצ'ט וקרשים למיניהם בכדי לקבוע את המיקום המדויק של הצינורות ביחס למרכב. האידיאל כאן הוא שמירה על הסימטריה. לאחר שהושג הדיוק הנדרש, הורדתי את שלד הצינורות לריתוכים סופיים. נשארו מספר קצוות צינור פתוחים (כמו הקצה של הצינור המרכזי בכיפוף D). לכן נחתכו עיגולי מתכת ורותכו.
עבודות הפחחות השלב הבא הוא פרק עבודות הפח. לאורך כל העבודה עם הפח השתמשתי בקרטון ביצוע. חתכתי אותו למימדים הנכונים, עם תיקונים וחיתוכים חוזרים. לאחר מכן בדקתי שהוא תואם את הצורה הנדרשת, סימנתי את צורתו על הפח וחתכתי. את הפח חתכתי בעזרת דיסק4.5" דק. עם קצת מיומנות, החיתוך יוצא מדויק להפליא.
כעת פניתי להכין את הפח שישמש את הדופן הפנימית של הכנף - הגנה נגד בוץ. ראיתי כנפיי Tube Fenders ללא הפח לדופן הפנימית, שם נעשה שימוש ביריעת גומי גדולה שתשמש הגנה נגד הבוץ ותחליף את הצורך בפח. אני החלטתי לעבוד בכל זאת ולייצר את הדופן הפנימית מפח.
אחרי ימים ואולי אף שבועות (ברצינות גמורה) של ריתוכים והשחזות, הכנפיים כמעט מוכנות לצבע. רק שטויות אחרונות והוספת חיבורים לאביזרים כמו מודול, מיכל עודפים, סולנויד ועוד. הכנת תושבת לווינקרים הצדדיים. מקדח כוס בקוטר של 30 מ"מ, לקדיחת החור לכניסת הווינקר. היה צורך לקדוח גם בפח של הכנף הפנימית כדי להכניס את המנורה של הווינקר. המקדחה היא AEG W570 רגילה, בת 8 שנים. עם קירור רב וטכניקה נכונה, אין בעיה לקדוח גם פלדת 6 מ"מ. ריתכתי את הפלאח תחת הצינור המרכזי: במפגש ג'יפולוג ביער חדרה שהתקיים בסוף יולי דרור ברלי נתן פידבק חשוב על האופן בו מחובר הווינקר. בסגירת מתלה קדמי עם צמיגים גדולים יותר תיתכן נגיעה בין הגלגל לפלאח. לכן הוחלט על הכנסת הווינקר לתוך הצינור המרכזי. הורדתי את המתקון הקודם, ונכנסתי לתוף הצינור
צביעה מה שנשאר עכשיו להשלמת הפרויקט הוא צבע. בהתחלה התכוונתי לצבוע לבד, אך ישנה בעיה והיא מציאת הפיגמנט של הרכב, לטובת התאמה לצבע הקיים. אחרי התלבטות, דיברתי עם חבר פחח והוא לקח על עצמו לצבוע את הכנפיים, ללא תשלום כלל (טוב שיש חברים נהדרים!). מסרתי לידיו את הכנפיים היקרות שלי וקיוויתי לטוב. הן חזרו ואני נדהמתי. גימור מעולה! נראה מצוין. הצבע לא קלע בול לפיגמנט של הרכב שלי, אבל מספיק קרוב. בכל מקרה אני אהיה חייב לבצע צבע ופחחות בעוד מקסימום שנה וחצי, מאחר והבודי שלי מרקיב. התמונות, לפניכם (פתרון פרקטי אחר הוא פשוט צבע שחור שהולך טוב עם כל דבר - המערכת).
סיכום עלויות, חומרים זוג הכנפיים נבנו משש מטר של צינור 1" סקדיואל 40. המחיר ליחידה - 81.80 שקלים, נקנה לפני שנה. 2.5 מטר של פלאח 40 מ"מ בעובי 6 מ"מ - 30 שקלים. פלטת פח שחור 1000X2000 מ"מ בעובי 1.5 מ"מ - 135 שקלים. נוסיף לזה דיסקים - 80 שקלים (המון דיסקים, חיתוך פח בדיסק דק - הדיסק מתכלה מהר. ויש המון השחזות בעבודת פח). אלקטרודות 2.5 מ"מ 6013 של זיקה - בערך חבילה שלמה של 5 קילו - 70 שקלים. ברגים - 20 שקלים. זוג מקדחי כוס - 50 שקלים, מקדח 8 מ"מ - 10 שקלים. סה"כ, בסביבות ה600 שקלים ללא צבע. הצבע לא עלה לי כלל, לכן יהיה לי קשה לבצע הערכת מחיר. ניתן היה לבצע לבד, ולהתרוצץ בחיפושים, קניית ציוד, והאיכות תהיה נמוכה יותר ממה שקיבלתי. הכנפיים שלי נצבעו בצבע יסוד אפוקסי, צבע פריימיר מיוחד וצבע עליון בפיגמנט לבן שנהב של אלפא רומאו. כמו כן, צבע שחור לחלק הפנימי של הכנף. אני חייב תודה מיוחדת לחבר שביצע לי את העבודה - המון המון תודה!!! הכלים ששימשו אותי בפרויקט מכופפת צינורות הידראולית דוחפת של ל.כ. בע"מ. אני מאמין שהפרויקט הזה הוא הוכחה שגם עם מכופפת פשוטה כזו, ניתן להגיע לתוצאה שלפניכם. מיותר לציין שאני יותר ממרוצה מהמכופפת שלי. היא תשמש אותי לעוד המון פרויקטים בעתיד. התוצאות שהיא מוציאה - כיפוף הצינור ללא "ברך", וללא עיקום, פשוט מצוין. פשוט צריך להכיר אותה טוב. רתכת אלקטרונית 150 אמפר תוצרת אטליה. היא אצלי כבר כמה שנים טובות, אני מאוד מרוצה. אבל, וזה אבל גדול, ריתוך פח ברתכת אלקטרונית, לא משנה מה טיבה, הוא סיוט ממדרגה ראשונה. השקעתי ימים שלמים בריתוך הפח אצלי, ושיוף, ושוב ריתוך, וחוזר חלילה. התוצאה הסופית יצאה מעולה, אבל הרתכת האידאלית לכך היא רתכת MIG כמו כן, דיסק 4.5", מקדחה וכלי יד שונים. מבחר קלמרות, וג'בקות שונות לאחיזה וקיבוע ריתוך חובה כאן, וכמובן שגם מד זווית וקליבר. הפרויקט התחיל באמצע יולי ונגמר בתחילת ספטמבר. לא עבדתי רצוף כל הזמן הזה, היו זמנים שנסעתי לטיול (רגלי, הג'יפ מושבת) והפרויקט לא התקדם, בזמן שהוא היה בצבע, או פשוט ימים שלא יכולתי לעבוד. אך על כל פנים, הפרויקט לקח זמן רב, והוא שווה את זה. התוצאה הסופית, לעיניכם. הכנפיים עמדו בציפיות - בסופו של יום, אני מאוד נהנה להביט בחזית הג'יפ שלי. |
תפריט ראשי
ניווט לפי מותגי 4X4
פורום 4X4 הודעות אחרונות
הודעת מערכת