סיכום מבחני השטח של 2006

הקלישאה  אומרת שבשנים האחרונות כבר לא עושים רכבי שטח אמיתיים. הכל עטוף פלסטיק-מעצבים, הקישוטים כבר כבדים יותר מהברזלים. האם השכלול חייב ללכת יד ביד עם התרככות? אפשר לבנות רכב משלדת פלדה חסונה, וגם עם מחשבים שעוזרים לכל המערכות לפעול בהרמוניה. האם זה יהיה רכב שטח אמיתי? ואיפה בכלל אפשר למצוא רכב כזה? למה נדמה לנו שמבחר רכבי השטח האמיתיים הולך וקטן?

בשנת 2006 בחננו בג'יפולוג מבחר כלי שטח חדשים. חלקם פורצים גבולות בין הסגמנטים המקובלים, חלקם יישארו תמיד פנטזיה בלתי מושגת שאף אחד לא באמת רוצה להשיג, ואחרים לבנים ושימושיים כמו מדיח כלים. יש בניהם כאלו שריגשו אותנו, ויש שחשיבותם גדולה יותר עבורנו חובבי השטח.

את הרכב החשוב ביותר עבור ג'יפאי ישראל, בחנו בתחילת השנה. הסופה סימן 2 לא מלוטשת וסובלת מחסרונות רבים, אך כשתביטו בתמונות שלה, תראו את העתיד שלנו. החשיבות שלה אינה דווקא בהיותה מחליפתה של הסופה, ששרדה שנים רבות מדי בתפקיד רכב השטח הישראלי הקשוח, והפכה מיושנת מכדי להיות מוצדקת. החשיבות של סימן 2 היא בעתיד- כשסופות אלו יצאו לשוק במכרזים, חלודות ומרוטות- אנחנו נקנה ונשפר אותן, ניתן להן חיים חדשים, נהפוך אותן לרכב הטיולים הישראלי האולטימטיבי. הן לא יזדקנו יפה- אפשר להבטיח כבר מעכשיו. כולנו יודעים איך נראית סופה בת 7 או 8 שנים, כשהיא יוצאת למכירה במכרז, ואין סיבה לחשוב שבמקרה זה המצב יהיה שונה. אבל סופה יודעת לעשות מה שרק ג'יפים יודעים לעשות, ואנחנו מאמינים שמחליפתה תצליח להיכנס לאותן נעליים גדולות. עד אז, אנחנו חיים כאן, בשוק שבו מבחר רכבי השטח האמיתיים הולך ומצטמצם מדי שנה, מה שלא מונע מאיתנו להמשיך ולחפש אותם.

יחד עם הצמצום במבחר, יש מגמות מעודדות. אם הייתם אומרים לפני שנתיים שבשנת 2006 נוכל לקנות במחיר הכניסה שסביב 200 אלף שקל, רכב שעל הנייר משתווה בנתוניו לטויוטה לנדקרוזר או מיצובישי פאג'רו, התגובה הייתה הרמת גבה. טויוטה לנדקרוזר 90 מסמל עבורנו עוד מהדור הקודם, הפראדו,  את רכב השטח המשפחתי ה"הגיוני". סביר פלוס בשטח כרכב טיולים משפחתי וגם בכביש כמכונית סטיישן יומיומית. התרגלנו שהשילוב הזה עולה הרבה כסף בקניה, כסף שהרבה מאוד אנשים מוכנים לשלם. אבל היום אפשר לקנות ב200 ומשהו אלף שקלים ניסאן נבארה או מיצובישי האנטר, עם מפרט טכני וביצועים שמשתווים למה שנחשבו לפני זמן קצר רכבי שטח משפחתיים יוקרתיים מאוד. נכון, קשה לנו להודות שטנדר 1 טון יפני הוא רכב טיולים משפחתי. קשה להכיר בהיות המוטציות שמגיעות אלינו מהמזרח רכבי שטח לגיטימיים. אבל זה מה שהם, אפילו אני מודה. היצרנים היפנים הציגו השנה טנדרים שהם הכל חוץ מטנדרים. כשהעדיפות ניתנת לעיצוב הקבינה ולמרחב הרגליים של הנוסעים על פני גודל הארגז או השימושיות שלו, המסר ברור-  תכירו את הSUT  שלכם, טנדר הפנאי-שטח אם תרצו.  אז נכון, לא הכל מושלם. המושבים האחוריים ישרי הזווית עדיין מזכירים שמדובר בטנדר. כבר לא כל כך נורא. 

ואם כבר דיברנו על SUT, בחסות ביטול הטבות המס על כלי רכב מסחריים קלים- מהלך שהנהיג האוצר כאילו רק כדי להכביד על בעלי העסקים הקטנים - פורד החלו לקראת סוף השנה לייבא את הF350, משאית קלה שיש כאלו שיראו אפילו בה רכב שטח משפחתי, דרך פילטר הטבות המס. ולא, למרות שיבואן שברולט החליט לקרוא לסילברדו המפלצתי SUT, אף אחד מהטנדרים המגודלים לא שייך לקטגוריה הזו. סתם טריק של אנשי פרסום. הפורד, עם צמד סרנים חיים ואפשרויות שיפור אינסופיות, יהפוך די בקלות לרכב שטח מעולה. הF מחייב ויתורים רבים, מעבר לשיעורי הנהיגה על משאית, הוויתורים נדרשים כי הוא... משאית. הוא גדול ומגושם ורועש. הוא העביר ומעביר (בחסות משרד האוצר) נהגי רכבי פנאי שטח רבים למשאיות שטח קלות. טוב? לא טוב? האם נכון שרכב ששוקל כמעט 4 טונות במצב ריק יהיה הרכב המשפחתי של סוכן הביטוח שלי? למה לא? זה לא רע כשיוצאים לטיול ויש מקום להכל, וכשלוחצים על דוושת הגז בכביש ישר וארוך, הטנדרים/משאיות האלו אפילו מעלות חיוך על הפנים...

ממש בפתיחת השנה החדשה קיבלנו עוד בשורה טובה. הורדת מחירים משמעותית של המותג ג'יפ. נראה שמכשירי תנועה החליטו שהגיע הזמן למכור ג'יפים במחירים הגיוניים. אשרינו, הגיע היום בו לקוח מתלבט באולם התצוגה בין גראנד ויטארה לבין ג'יפ ליברטי (שקוראים לו צ'רוקי) שנמכרים באותו מחיר. אבל זה המצב. מה קורה פה? והאם האמירה היא משמעותית יותר בהקשר של הג'יפון מבית סוזוקי או של הג'יפ האמיתי? במחיר בו הליברטי נמכר, רק מעט יותר ממחיר הכניסה המקובל לעולם השטח, הוא מהווה תמורה לא רעה, ועם היותו בסיס לשיפורים מוצלח יותר מכל מתחריו, הוא מסמן עוד קו עתידי חיובי לקהילת השטח הישראלית.

הליברטי ממלא מזה כמה שנים את הנישה של "רכב רך" אשר ג'יפ נדרשו לה על פי מחקרי שוק וקבוצות מיקוד, אבל בתחילת השנה פגשנו ג'יפ אמיתי חדש. למרות שגם לגראנד צ'רוקי WK החדש אין סרן חי מלפנים, הוא כן מצויד בנעילות כמעט אמיתיות לאורך ולרוחב, ואפילו מתלים נורמאליים. הגראנד מיישר קו עם דרישות ההתנהגות מאחיו לכביש, ומחבר לשלדה הטובה מנוע דיזל נהדר. נכון, זה עדיין מוזר שהג'יפ העממי מארה"ב נמכר בארץ הקודש בתור רכב סופר-יוקרתי, אבל יש  משהו יותר חשוב - בשטח, הוא ג'יפ אמיתי - לטוב ולרע. הוא מחרמן לנהיגה בשטח. הוא ג'יפ שגורם לחייך כשהכביש נגמר וממשיכים בנסיעה. נכון, הוא לא מתוחכם או מפואר כמו רכבי הפאר הגרמנים שהלקוח הישראלי משווה מולו, אבל התחכום והפאר דוהים עם הזמן (ובתכריכים אין כיסים, אמרו לי לא מזמן), והנשמה של הג'יפ האמיתי לא.

ומה בשנה הקרובה? יש למה לחכות. קודם כל, לג'יפ רנגלר החדש, עם גרסת 4 דלתות, ובתג מחיר שפוי. רבותי, זה באמת העתיד שלנו. מכשירי תנועה - יש לכם את רכב השטח שאנחנו הג'יפאים רוצים - במחיר הנכון - מתחת לידיים, אל תפשלו. עוד מחכה לנו בקרוב הדיפנדר החדש, וגם טויוטה FJCruiser שהחל לטפטף ביבוא אישי ואולי היבואן יקרא את השטח ויחליט לעשות משהו בנידון. והאמר H3 מחודש עם תג מחיר מונמך משמעותית. כל אלו כלי רכב עם פוטנציאל שטח אמיתי. רכבי השטח האמיתיים לא נעלמו, רק צריך לדעת היכן לחפש אותם. אנחנו מבטיחים לעזור לכם למצוא אותם גם בשנה הבאה