Close
  • ייצרני הרכב חוזרים לשטח

    מקובל לחשוב שלא נשארו כלי רכב עם יכולת שטח. שמה שמעניין את הייצרנים הוא בטיחות בכביש וש"ג'יפ" זה כבר רק עיצוב. התרגלנו גם להשליםש שזה מה שהצרכנים רוצים, ג'יפים למדרכות, ו"אנחנו", הג'יפאים, לא מעניינים אף אחד. האם מסתמנת מגמה הפוכה? (Photographs: )

    ההאמר H3 הכחול הזה נהוג על ידי רוד הול. הרכב הוא אלוף עונת 2006 של SCORE בקטגוריה סטוק-מיני, לרכב שטח סדרתי "קטן" (נו טוב באמריקה עד 125 אינץ' בסיס גלגלים ו4300 סמ"ק מנוע נחשב קטן...) הקטגוריה הזאת, למעט שני בולמי זעזועים אפשריים בכל גלגל, היא באמת סדרתית, קרובה יותר לרכב סטנדרטי מאשר קטגורית T2 הארופאית. ואם אנחנו תמיד טוענים שההוכחה היא בפודינג = פודיום, אז זו ההוכחה ליכולת השטח המשופרת של ההאמר הקטן.

    ג'יפ רנגלר JK החדש לשנת 2007 בגרסת רוביקון. האדום הוא סטנדרטי לחלוטין. והוא רכב השטח החדש הטוב ביותר שאפשר לקנות בעולם היום. שתי נעילות, צמיגי 31, יחסי העברה קצרצרים בסרנים ובטרנספר, סרני דנה 44 חזקים קדימה ואחורה. 

    האנלימיטד 4 דלתות הירוק עבר מקצה שיפורים מינימלי של הגבהה וצמיגים גדולים יותר. כל מכלולי ההנעה מקוריים מהמפעל של חברת ג'יפ. יום אחד יהיה לח"מ  כזה.סבלנות יש. 

    טויוטה FJ קרוזר משווק בעיתוני השטח בארה"ב עם סדרת מודעות קרטון עבות שאת אחת מהן סרקנו עבורכם. שימו לב  למילים, לגרפיקה, לבחירה בקהל היעד, לבניית המותג. השוו לפרסומת האופיינית בעיתונות הישראלית של רכב כביש שטח יקר, שבה הדגש היחיד הוא על אבזור ופינוק, ומלל שהוא ג'יבריש ילדותי במקרה הטוב.

    התרחקנו מאד מהימים של פורד מודל T. פעם היתה מכונית אחת. "זה מה יש אדוני, בשחור בלבד", ותגיד תודה שהיא מביאה אותך מפה לשם מהר יותר מסוס ועגלה. שוק האוטומיבילים אחרי מאה שנה הוא שוק של נישות, ומה שהתחיל אחרי מלחמת העולם השנייה כנישה שולית ביותר, רכב השטח הפך בשני העשורים האחרונים למיינסטרים. כל אחד כבר יודע שבארה"ב נמכרים טנדרים ו"ג'יפים" יותר ממכוניות נוסעים. לא כל אחד יודע שאלו לא באמת רכבי שטח – חלק ניכר מהמכירות הוא של גרסאות ללא  הנעה 4X4 בכלל – למעשה מכוניות סטיישן. קרייזלר עם  ג'יפ צ'רוקי ופורד עם האקספלורר, הצלחות ענקיות בשנות ה90,   גררו את כל  ייצרני הרכב לחפש לעצמם מקום בנישה שהפכה לבור, של מכוניות לכביש המעוצבות כמו רכב שטח. במוו, אאודי, ובשם אלוהים, אפילו פורשה, כולם מייצרים "דמויי ג'יפ".

    במקביל, גם יצרנים מסורתיים של רכב שטח אמיתי, הגון, כמו טויוטה, מיצובישי וניסאן רוכבים על המגמה. מותגי השטח שלהם, שנבנו בעבר לעבודה במדינות העולם השלישי, פונים יותר ויותר לכביש. הסימנים הם שלדות אחודות כמו של מכוניות נוסעים, מתלים נפרדים וקצרי מהלך במקום סרנים חיים, צמיגי כביש נמוכי חתך, וויתור על הילוך הכוח בתת-קטגוריה שלמה שלימים זכתה לכינוי קרוסאובר.

    תקופת הרנסאנס

    לשמחתנו,  מסתמנת גם מגמה הפוכה. ממש בשנים האחרונות  מתחיל  בארה"ב רנסאנס  של נישה חדשה-ישנה. כלי רכב שממותגים ומפורסמים בזכות יכולות השטח שלהם, ולא סתם - יש ליכולות האלו גיבוי במציאות, בברזלים. המבשר הראשון הוא האמר. ג'נרל מוטורס היא חברה של מותגים – אף רכב לא נמכר תחת שם החברה. יש לה את שברולט הכללי, קדילק היוקרתי, ביואיק לזקנים, פונטיאק לצעירים, אולדסמוביל – אף אחד כבר לא זוכר למי. רכב שטח תמיד היה להם – שברולט בלייזר וסאבארבן ואחיו מהמותג ג'י-אמ-סי (ויותר מזה לא נוכל להכנס לסאגות המשפחתיות האלו מקוצר המקום – וחוסר העניין). בלייזר הוא מותג שפעם היה לו כבוד, אבל זה אבד מזמן. בשנות ה90 ג'י אם מכרו רכבי 4X4 אפורים, לא אופנתיים, ללא יחוד וללא יתרונות. הם ראו את יריביהם מבית פורד וג'יפ חוגגים. לקח להם זמן, אבל הם עשו מעשה, קנו את שם המותג האמר, והתחילו לבנות אימפריה.  

    האמר הוא מותג שאופנתי לשנוא

     הירוקים שונאים אותו מסיבות מובנות, וגם טהרני השטח סולדים ממנו כי  הוא שקרי. אין בורג משותף בין ההאמר הצבאי, המכונה H1, שקנה את מקומו האגדי במלחמת המפרץ הראשונה, לבין ההאמר H2 וH3  שהם בבסיסם שלדות של רכבי השטח/טנדרים הרגילים של שברולט עם מרכב מעוצב אופנתי. אז נכון, זה שקר. אבל לשקר הזה יש רגליים. השלדות הפשוטות והנפרדות מהמרכב, עם הסרן האחורי החי וקפיצי העלים, מספקות יכולת שטח אמיתית. יש להם זויות מרכב טובות, נעילות דיפרנציאל אחוריות מקוריות, ועוד פרטים מעניינים... אבל מה שגורם לנו לאהוב את האמר הוא הצמיגים.

    האמרH H2  מגיע עם צמיגי שטח גדולים.  צמיגים בקוטר של של כמעט 34 אינץ', ברוחב 12.5 אינץ...  אלו מספרים שגולשי ג'יפולוג יודעים בדיוק  מה המשמעות שלהם בשטח. ואלו לא הצמיגים הכי זולים שזכו במכרז של מליון יחידות... אלו צמיגי BFGoodrich AT, הטובים ביותר שאפשר לקנות.  גם ל H3  צמיגים ראויים בקוטר 32 או 33 אינץ' - מקוריים מאולם התצוגה, בלי צורך בשום הגבהה. נכון שצמיגים גדולים כאלו באים על חשבון איכות דינאמית בכביש. אז מה? סוף סוף מבינים ייצרני הרכב, שיש אנשים שבאמת, ברצינות, רוצים רכב שטח - ויש מספיק כאלו בשביל להקדיש להם מותג חדש שלם. ההאמרים הם נכון לזמן כתיבת שורות אלו  כלי הרכב היחידים שאפשר לקחת מרחוב המסגר לטיולי שטח רציניים בלי לעבור קודם בפאנצ'ריה בשביל סט צמיגים חדש. תאמרו שלנדרובר דיסקברי 3 הוא רכב שטח מצויין?  לא עם עם צמיגיו המקוריים. הדופן שלהם נקרעת מריח של אבנים.

    הבשורה על פי ג'יפ

    מבשר שני וחשוב לא פחות, הוא ג'יפ רנגלר JK. הרכב, הצפוי להגיע לישראל תוך מספר חודשים, הוא דגם חדש לגמרי, אזרחי למהדרין, עם זוג סרנים חיים. נכון, ישנם עוד כלי רכב עם סרן קדמי חי.  ניסאן פטרול, לנדרובר דיפנדר וסוזוקי ג'ימני הם שלוש דוגמאות  שנמכרות בישראל כיום.  אך כל אלו הם דגמים עתיקים שממשיכים להתקיים בכוח האינרציה. רנגלר החדש לעומת זאת הוא רכב דגל של חברת דיימלר-קרייזלר , עם נפח מכירות וחשיבות גדולה לאין ארוך מהדינוזאורים הנ"ל – וג'יפ החליטו לשמר בו את הסרן הקדמי החי. ג'יפ הלכו יותר רחוק לפני שלוש שנים כשהציגו מהדורה מוגבלת של הרנגלר הקודם, בשם רוביקון, על שם מסלול הג'יפים המפורסם בקליפורניה. סופרי האפונים בקרייזלר זיהו נכון שיש המון אנשים שקונים רנגלרים רק כדי לשפר אותם – "לבנות אותם" בשפת הג'יפאים. אז עשו ניסוי, והוציאו חבילה שכוללת את כל השיפורים הרצויים, מקוריים מהמפעל. סרני דנה 44 חזקים עם נעילות דיפרנציאל אמיתיות ויחסי העברה קצרים, תיבת העברה מקורית מהמפעל עם יחס קצרצר של 4:1,  צמיגי בוץ איכותיים מהשורה הראשונה, ועוד ועוד... הרוביקון היה להיט מיידי, עם רשימות המתנה וספסרות בתאריכי המסירה. הניסוי הצליח – גרסאת הרוביקון היא כבר לא מהדורה מוגבלת, היא קיימת ונשארת בתור הסמן הימני של אופנת החזרה לשטח.

    נו, ומה אומרים על זה מעבר לאוקינוס? 

    עד עכשיו דיברנו על מאבק בין מותג השטח הישן והמקורי, ג'יפ, מול החדש והתוקפני ביותר, האמר – שניהם נציגי הענקים השוקעים של תעשיית הרכבה האמריקאית. האם את שאר העולם החזרה לשטח מעניינת?

    התשובה היא כן חד משמעי. את טויוטה. טויוטה מחזיקה במותג שטח מיתולוגי - השם Land Cruiser. אבל בשנים האחרונות גם הלנדקרוזר הוא כבר לא לנדקרוזר. מתלה קדמי נפרד, נמוך, פגושי פלסטיק. בשנה שעברה הוצג הFJ-Cruiser- דגם רטרו מגניב שנראה כמו לנדקרוזר 40 עתיק. למרות שמדובר על אותה שלדה של הלנדקרוזר 90 הבורגני הנמכר בישראל, שני אלמנטים מושכים בו את העין, ולא מדובר על גימיק הדלתות ההפוכות. הראשון הוא תא מטען שאפשר לשטוף עם צינור. בלי שטיח, בלי ריפוד. נהדר. והשני –כמובן,  צמיגים  גדולים ואיכותיים.

    האמר, טויוטה אף-ג'י-קרוזר וג'יפ רנגלר – שלושה כלי רכב חדשים, לא שרידים מאובנים כמו לנדרובר דיפנדר, שזוכים להצלחה גדולה בארה"ב – ואולי גם בישראל. ביקוש יש – מתחת לאפו של יבואן טויוטה הרדום הגיעו ארצה ביבוא אישי עשרות אף-ג'י-קרוזרים. האמר וג'יפ רנגלר נהנים השנה מהפחתות מחירים דרמטיות. הסיבות הן ירידת שער הדולר והפחתות המיסוי הכלליות, אבל אנחנו  רוצים להאמין גם שבמכשירי תנועה וUMI מתחילים להתייחס ולכבד את רוכשי הרכב הישראלים כאינדיבידואלים עם רצונות וצרכים שונים. אנחנו רוצים וצריכים רכבי שטח ראויים לנסיעה ולשיפור שיחליפו את צי הסופות, הלנדרוברים וההילקסים המזדקנים.    

    Untitled Document