צוות ג'יפולוג/מרום-טל בראלי שקמה 2007

ראלי שקמה 2007, אחד לפני אחרון בליגת ראלי-רייד של נועם היימן, התקיים בצילו הענק של  חג ראש השנה. רצף  ארוחות החג הבלתי נגמר עדיין לא סיים להתעקל לגמרי, ונועם החליט שאנחנו  יכולים וצריכים לערבב את הכול ביום שבת בבוקר. עבורנו אישית חל עוד שינוי -   קטגורית החובבים בוטלה (צעד חיובי בפני עצמו) ואנחנו נזרקנו היישר לבריכה העמוקה והטובענית של קטגוריית הג'יפים הסטנדרטיים.

ההגעה לנקודת הכינוס בבוקר תמיד גורמת להתרוממות רוח. עשרות כלים צבעוניים עומדים צמודים תחת צילם של העצים בפארק יד מרדכי:  אופנועים, טרקטורונים, ג'יפים... משאיות גרר עמוסות מעידות על התמקצעות הספורט המוטורי. אנחנו מגיעים עדיין בנסיעה. הנהגים בודקים בדיקות אחרונות והנווטים מחפשים פינה שקטה ורגועה כדי ללמוד ולסמן את המסלול על גבי ספר המפות.

בתדריך הצוותים מודגשות נקודות מסוכנות, כמו שביל רווי בגשרים איריים שעלול לסיים את דרכו של מתחרה ממוצע מעולם הג'יפים ולהעיף לגובה שלושים אלף רגל אופנוען טועה.  עוד כמה נקודות מעוררות מחלוקות מקבלות הסבר מעמיק, הנווטים רושמים לעצמם הערות. לבסוף נועם מגיע לדגשי הבטיחות הרגילים - לעבור תחת גשרים ולא לנסות "לגנוב" חציות כבישים. הפעם מצטרפת הנחייה נוספת: אם אנחנו שומעים אזעקה, לתת גז ולנסות לעקוף את רקטת הקאסם...

המסלול התאפיין בשבילים פתוחים ומהירים והוא כלל בעיקר אזורים חקלאיים, הרבה פודרה, קצת בדואים פה ושם ובעיקר המון שבילים בכל כיוון אפשרי, שהפכו את הניווט למורכב מאד.  המשפט "טעיתי, תחזור" נזרק בחלל הקבינה של הסופה האדומה שלנו יותר מדי פעמים. גם המשפט "תעצור רחוק מהמסלול אני הולך להקיא...": בואו נגיד שאת המרוץ הזה סיימתי משוחרר מכל ארוחות החג.

תלולית קלה שחצתה לנו את השביל באופן מפתיע נצרבה בזכרון. המפגש איתה,  במהירות תלת ספרתית, הזניק אותנו באוויר עד כדי כך  שתצפיתני החמאס מעבר לגדר ההפרדה לבטח חשבו שמדובר בנשק חדש ואדום נגד קאסמים.  היינו באויר זמן שנראה לי כמו נצח, והנחיתה מצאה אותנו באמצע שדה קצור. החלפת מבטים, בדיקה ראשונית שהכול בסדר אצל השני, אוכזבה מרה מטיסה ללא דיוטי פרי.  סיבוב בקרת נזקים מהיר, מגלה שהכול, למראית עין, נראה סביר ואנחנו מזנקים חזרה לשביל.

בדרך אנחנו רואים מרחוק יונדאי שמנסה לעלות עלייה דווקא איפה שה-GPS מנחה אותנו. על הגבעה לידו עומדים אנשים ומנופפים לנו בידיהם. אנחנו, שרגילים ל"עוזרים" בצידי הדרך ממשיכים לכיוון בהחלטיות ורואים לפתע, אחרי הגבעה ארבע גלגלים עומדים עם הרכב בכיוון הלא נכון. סיבוב ומציאה של שביל חליפי חסכה לנו את המפגש עם  הרכב שהיה מעבר לגבעה.

בסוף מחכה לנו הפתעה נעימה - אנחנו עוצרים בחריקת בלמים ליד האוהל הריק של המארשל האחרון. יורדים מהסופה, פונים לנועם, מודיעים על סיום הראלי ומקבלים, למרבה ההפתעה את הגביע למקום השלישי בקטגוריה ג'יפים סטנדרטי B. אמנם את הטקס פיספסנו, אבל סוף סוף יש קצת עמל למאמצינו.

אז שוב תודה לכל נותני החסות שלנו, נותר לנו עוד מרוץ אחד בדצמבר כדי להשלים את עונת מרוצי הראלי רייד הראשונה שלנו.

 תמונות (צילום - גלי):

על קו הזינוק, מאחורי שני המתחרים שלנו - רון גל בלנדרובר דיסקברי שגם סיים ראשון בקטגוריה וניר בן ארי בסופה, שסיים במקום שני. ניר בן ארי מתחרה איתנו על גביע פורמולה סופה... יותר נכון אנחנו מנסים לתפוס אותו. בעונה הבאה ניתן לך פייט רציני יותר ניר!