Close
  • מי אחראי לשבילי הקורדרוי?

    הדורים - פסים פסים לאורך שביל כורכר, שמטלטלים את הג'יפ ואת נוסעיו עד אובדן חושים (וברגים) הטרידו ג'יפאים מימים ימימה. למה זה מגיע לנו? (Photographs: )

    אוסטרליה, ארץ החלומות. בחורות יפות, דובי קואלה, קיץ בחורף, ואומרים שאם יש לך מקצוע אתה מקבל עם הנחיתה אזרחות + סלסלת שוקולדים. והכי חשוב – ארץ פתוחה וענקית, שבה הכבישים הם בכלל שבילים – גן עדן עלי אדמות עבור חובבי 4X4. אני חולם בהקיץ על לנדקרוזר או פטרול ישן, בו אסע כל היום באאוטבק (ככה הם קוראים לנגב שלהם), בלי לראות אספלט בכלל.  ואז קראתי קצת יותר, וגיליתי שמתחת לתדמית  גן העדן הג'יפאי מסתתר גהנום. אלפי קילומטרים של שבילי קורדרוי, עינוי סיזיפי לג'יפים ונהגים. החלטתי להשאר בארץ.

    קורדרוי??? כן, שבילי קורדרוי, אתם בטח מכירים.  בסוף מסלול מרהיב ומאתגר בנגב, לקראת  היציאה מהשטח, לפנינו שביל צבאי לבן וברור עד האופק. נגמר הטיול, זה כמעט כמו כביש.  חושך כבר, הילדים נרדמו, הידיים נרגעות על ההגה. ואז כל הרכב רועד. המשפחה מתעוררת. הסתימות יוצאות, החוליות דופקות, אם הייתם מרגישים כאלו רעידות במטוס – הוא היה גומר באדמה. אתם מאטים, וזה לא מפסיק. מאיצים, וזה נהיה יותר גרוע. חותכים ימינה, שמאלה, מנסים לברוח מהפסים הלבנים לרוחב הדרך. ואז זה נגמר, תודה לאל.  מזל שישראל קטנה - באוסטרליה, כך מספרים, זה יכול להמשך ימים!

    קורדרוי, הדורים בעברית, עינוי שברא השטן לג'יפאים. פסים פסים, גלים גלים, לרוחב שביל כורכר יפה ומתוחזק, שעל פניו היה אמור להיות נעים לנסיעה כמעט כמו כביש. הגלים גובהם לא גדול, הם אינם מכשול בשום מובן, ועדיין הם מטלטלים את הג'יפ ואת נוסעיו בעוצמה על-טבעית. איזה שד יצר אותם? למה? ומה אפשר לעשות נגדם?

    מאבק בין מכונית לשביל

    תופעת ההדורים נקראת באנגלית  washboard road – על שם אותו לוח עץ שסבתא השתמשה בו כדי לכבס בגדים.  התופעה הופיעה במאה העשרים,  כאשר מכוניות הפכו לפופלריות יותר ויותר. הגלים המחזוריים המטמטמים הופיעו על דרכים כבושות שהתנועה בהם עלתה,  בכל רחבי העולם. התופעה שיגעה אנשים עשרות שנים (ואת ג'יפאי ישראל יודעי-הכל עד היום) עד שבשנת 1963 פורסם המחקר המקיף והדפינטיבי במגזין Scientific American . מדען בשם קית' מאת'ר (Keith B. Mather,  בתמונה משמאל)  מאוניברסיטת מלבורן באוסטרליה החליט לפתור את התעלומה וביצע סדרה ארוכה של ניסויים.

    הוא בנה מתקן ניסוי סיבובי בעזרתו  גלגל גלגלים שונים, עם משקלים שונים עליהם, על משטחים ממגוון חומרים – חול, כורכר, אדמות שונות, אפונה גרוסה ואפילו סוכר. הוא שינה את קוטר ורוחב הגלגל, את לחץ האוויר, את המשקל המועמס, את קבועי הקפיצים והמרסנים שדימו את מתלה המכונית. הוא ניסה גלגלים מניעים ונגררים, והוא ניסה טווח גדול של מהירויות.

    מאת'ר גילה שהחל במהירות מסוימת, הגלגל מתחיל לנתר. גם כשמשטח הניסוי שוטח באופן מושלם, תמיד ימצאו בו פגמים זעירים שיגרמו לגלגל להתחיל לקפץ. מהקפיצה הזעירה הראשונה, הבלתי ניתנת להבחנה כמעט, הגלגל נוחת, ומשאיר במצע הדרך שקע חדש, אולי גדול יותר במעט. כשהגלגל הבא, של המכונית הבאה,  מגיע לאזור הוא כבר נפגש בשקע הגדול יותר, מנתר גבוה יותר, ויוצר מכתש גדול עוד יותר בנחיתה, וחוזר חלילה. וכך, גם לאחר כבישה מושלמת של הדרך, תוך זמן לא ארוך נוצרת תבנית של רכסים ועמקים, שמתפשטת לאורך הדרך, הולכת ומעמיקה את עצמה. תמיד ימצא הפגם הראשוני שיתחיל את סדרת הגלים – חריץ גשמים, מעבר בקר, צינור מים.  

    ההדורים מתפשטים לרוחב הדרך כי המכוניות לא עוברות בדיוק באותו מסלול, וכך נוצרים הקוים הברורים, שעם הזמן מתפשטים למלוא רוחב השביל, ככל שאנחנו הנהגים מנסים להמלט מהמרכז. התופעה בולטת בקרקע גרגרית ויבשה, מוחרפת  ככל שלחץ הניפוח בצמיגים גבוה, והיא תלויה לגמרי במהירות הנסיעה. במהירויות של עד 10 מייל בשעה (16 קמ"ש) התגלה שהיא לא משמעותית, אבל מי נוסע כל כך לאט על שביל כבוש היטב? וכך, כשאנו נוסעים במהירות ממוצעת של 40-50 קמ"ש וצמיגנו מנופחים בלחץ מתאים לכביש אספלט, אנו דנים את השביל לגורלו המר.

    תדירות ההדורים – המרחק, בס"מ, בין גל לגל – קבועה ואחידה, והיא מתאימה למהירות הממוצעת של כל מי שנסע בשביל לפנינו. כשניסע באותה מהירות, הקפיצות של הגלגלים שלנו יוגברו למקסימום, תופעה המוכרת בהנדסה בתור "תהודה" – זו התדירות הטבעית של מערכת המתלים (הכוללת את הגלגלים) ברכב שלנו.

    בסופו של דבר, כלי הרכב הקלים שנוסעים בשבילים דומים  והתדירויות הטבעיות שלהן  כמעט זהות (תדירות מערכת המתלים היא למעשה אופיין הנוחות של הרכב, וכל המכוניות מתוכננות סביב אותן תדירויות הנחשבות נעימות לנוסעים בני אנוש). הם גם נוסעים במהירויות דומות – וכך מגבירים את התבנית. דווקא בשבילים שבהם מגוון של כלים נוסעים – ג'יפים, משאיות כבדות, ורכב קרבי משוריין – התדירויות והמהירויות המאד שונות נוטות למתן את התופעה כי הגלים לא מצליחים להסתדר לתבנית אחת אחידה.

    יש מה לעשות בנדון?

    נו, אז מסתבר שהפרופסור האוסטרלי כבר פתר את חידת מקור ההדורים לפני 40 שנה... האם הוא גם מצא לה פתרון? לא ממש. כנראה שזהו גורלו של כל שביל כורכר שהתנועה בו מרובה. אם כל הנוסעים בדרך היו מקפידים על לחץ אויר נמוך בצמיגיהם, ועל מהירות נמוכה מאד – פחות מאותם 10 מייל בשעה – שבילי הקורדרוי לא היו מתקיימים. אבל זה לא יקרה. מה שנותר לנו לעשות, מלבד להקפיד על לחץ ניפוח כמה שיותר נמוך בצמיגים, פשוט מאד -  להחזיק את ההגה חזק ולתת בגז! משני טעמים – אחד, פשוט כדי לגמור את הסיוט כמה שיותר מהר. ושני – תופעת התהודה גורמת לכך שכשניסע במהירות הממוצעת, הסבירה, זו שנסעו בה כל אלו שבאו לפנינו - נרגיש את הרעידות במלוא עוצמתן, וגם נתרום את התרומה המירבית להתחדשות ההדורים. אבל ככל שנגביר מהירות ונתרחק מעבר לאותה מהירות תהודה, העוצמה קטנה משמעותית. נסו  בעצמכם (ובזהירות) - זה עובד.

    (מאמר קצר זה מלווה את ספר הטיולים האחרון של אבירם ברקאי, "הי דרומה לאילת")

    תגובות 50 תגובות
    1. איל מ's Avatar
      איל מ -
      יש לא מעט דיונים בנושא, החלטתי לקשר דווקא כאן.
      קישור למאמר בנושא. כרגע בגוגל דרייב, אשמח אם תהיה אופציה לצרף קובץ pdf לאתר מתישהו.

      https://drive.google.com/file/d/19Dv...w?usp=drivesdk
    1. DavidL's Avatar
      DavidL -
      ציטוט נכתב במקור על ידי נמרוד צפיה בהודעה
      ניתן לצפות בעמוד זה ב-http://www.jeepolog.com/forums/conte...epolog-archive
      נמרוד, כתיבה פנטסטית, תודה
      עכשיו אני גם מבין מדוע האוסטרלים אלופים בייצור רכיבי מתלה אבל לא מבין מדוע הם לא סוללים כבישים במקום שבילי עפר מהודרים...בכל זאת אוסטרליה זאת לא מדינה מתפתחת.

      - - - Updated - - -
    1. GodsFather's Avatar
      GodsFather -
      ציטוט נכתב במקור על ידי DavidL צפיה בהודעה
      נמרוד, כתיבה פנטסטית, תודה
      עכשיו אני גם מבין מדוע האוסטרלים אלופים בייצור רכיבי מתלה אבל לא מבין מדוע הם לא סוללים כבישים במקום שבילי עפר מהודרים...בכל זאת אוסטרליה זאת לא מדינה מתפתחת.

      - - - Updated - - -
      יסללו כבישים, יפגעו ביצרני המתלים, מוסכים, אנשי חילוץ, אנשים החיים על בסיס הרפתקאות ועוד ועוד...

      לא כל הדור צריך יישור



      Sent from my LON-L29 using Tapatalk
    1. asafk's Avatar
      asafk -
      לא כל הדור צריך יישור.

      לגזור ולשמור.

      אסף.

      Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
    1. GodsFather's Avatar
      GodsFather -
      תודה, אני להסמיק עכשיו

      Sent from my LON-L29 using Tapatalk
    1. Dan Mil's Avatar
      Dan Mil -
      כי:
      סלילת כבישים בשטחים פתוחים (עם אספלט) כרוכה בשינוי דרמטי של השטח הטבעי, ודאי במהלך העבודות ההנדסיות, אבל גם לאחר מכן.
      במקרים רבים כבישי האספלט מבתרים שטחים פתוחים, מצמצמים אותם וכולאים אוכלוסיות של בעלי חיים ביניהם.
      עבור מינים שונים – מקנגורואים ועד דבורים – דרכי האספלט מהוות מחסום מסוכן או אפילו בלתי עביר.
      בטווח הארוך יותר הכבישים שמגבילים את תנועת בעלי החיים מקטינים גם את המגוון הגנטי בקרב המינים השונים ובהתאם מפחיתים את סיכויי ההישרדות שלהם.
      אמנם אפשר לומר שתדירות גבוהה של דריסת חיות בר באזור מסוים יכולה אולי להעיד על קיומה של אוכלוסייה גדולה ובריאה של אותם מינים, למרות השפעתם הסביבתית של הכבישים – אבל מאפיינים שונים של תוואי הכביש הופכים נקודות מסוימות לאורכו למועדות יותר לתאונות מאשר אחרות. כמו כן עבור מינים ביולוגיים מסוימים גם לדריסות נדירות עלולות להיות השפעה דרמטית על האוכלוסייה כולה.

      אוכלוסיית הקואלות שבדרום מזרח אוסטרליה למשל סובלת משורה ארוכה של השפעות אנוש, כגון שטחים חקלאיים או פיתוח מכרות הנוגסים בבית הגידול הטבעי שלה או תקיפות על ידי כלבים. ובכל זאת, פגיעת מכוניות הן גורם המוות העיקרי עבור יונקי הכיס הפרוותיים האלה. חוקרים שניסו לבחון את האפשרויות השונות קבעו שסלילה של כבישים חדשים תזיק לקואלות יותר מאשר הרחבה של כבישים קיימים.
      כמו כן כביש משנה את כיוון זרימת הנגר מגשמים ואת הנוף בכלל.
      גם בארצות רבות (מערביות) אירופה משתדלים לא לסלול דרכי עפר.
    1. lizard's Avatar
      lizard -
      זה לא מעשי לסלול כזו כמות של כבישים. אני חושב שלפעמים הגודל של מדינות כמו ארה"ב או אוסטרליה (שהן בעצמן קבוצות של כמה מדינות) פשוט לא נקלט אצלנו. לדוגמא, נסעתי בארה"ב באיזור בולטימור ברחוב קרוב לחצי שעה ולא הגעתי לקצה שלו. רחוב אחד. בישראל יש לך במרחק הזה איזה 5 מושבים ו2 ערים בינוניות. בארה"ב זה רחוב אחד.

      מעבר לזה אני חושב שלתחזק כביש לא סלול קל וזול יותר מאשר כביש סלול. כבישים נהרסים בקלות וחייבים תחזוקה שוטפת. עדיף לדעתי לדאוג למשאיות מתאימות מאשר לתחזק כבישים על חשבון משלם המיסים.
    1. asafk's Avatar
      asafk -
      מושבניק אחד, יושב על המרפסת עם חברו החוואי האמריקאי שבא לבקר בארץ הקודש.
      מסתכלים לכיוון השדות והמושבניק מראה לאורח - אתה רואה שם רחוק את הברוש? זה הפינה של השטח שלי. ואתה רואה שם רחוק את הקו חשמל? זה הפינה השניה.
      יושבים ממשיכים לשתות קפה נמס קר ולשתוק ואז המושבניק שואל את האורח - וכמה השטח שלך גדול? עונה לו האמריקאי 'פעם אחת נכנסתי לאוטו אחרי ארוחת בוקר, ועד הצהריים אפילו לא הגעתי לקצה השטח שלי'.
      ממשיכים לשבת ואז המושבניק אומר... אתה יודע... כזה אוטו גם לי היה פעם.....

      אסף.

      Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
    1. נדב42's Avatar
      נדב42 -
      יצא לי פעם לרכב על שביל עם הדורים אכזריים במיוחד במצריים, בין סיווה לבחריה, אבל ב- 170 קמ"ש גם הם התיישרו, אז אני לגמרי מחזק את הסיכום של נמרוד [emoji16]
    1. אומי5's Avatar
      אומי5 -
      למה לא מטפלים בזה ביצירת תדר נגדי ?

      נעזוב רגע ציר מדברי שלאף אחד לא באמת חשוב, בואו נניח ציר שדות או גישה לאיזה מפעל או מתקן, האם ניתן להעביר מתקן שיצור תדירות נגדית (התאבכות הורסת) וישטח את הזוועה?

      לצורך העניין למכון הגאופיזי יש רכבי ויברטור, מין כלי רכב בגודל של משאית גדולה עם פלטה שיורדת במרכזו ומרעידה את הקרקע. (בעבר ישב על אוטקארים היום על כלי יעודי)
      נניח שכטיפול שוטף עוברים עם הויברטור ומרעידים.
      נעזוב לרגע כדאיות כלכלית, האם זה יעבוד?
    1. נדב42's Avatar
      נדב42 -
      לא יותר פשוט עם שופל ?
    1. אומי5's Avatar
      אומי5 -
      אם זה היה פשוט היו עושים את זה לא?

      בדרך כלל אחרי תיקון עם שופל זה חוזר למקור מהר מאוד.
    1. הדסופה's Avatar
      הדסופה -
      אנחנו מציעים הצעות לאוסטרלים, כן? נחמד אבל אנחנו לא באמת מכירים את השיקולים שלהם
      הבנו שהם לא יסללו באספלט בגלל עלות ופגיעה בטבע, אבל מעניין אם חשבו על הפתרון הבא שהוא בעל עלויות ומייצר פגיעה אבל פחות

      להכפיל את כמות השבילים ( או להרחיב/ הוספת נתיב בכל כיוון ) ואז מדי פרק זמן קבוע :
      1. להפוך כיוונים על כל נתיב ( אם מחזיקים כפול נתיבים אז אפשר גם להרחיק את שני הנתיבים זה מזה ולהפחית סכנה )
      או
      2. להשתמש בהכפלת הנתיבים להפריד רכבים לפי סוג מתלים ולהצליב ביניהם מדי פעם


      Sent from my iPhone using Tapatalk
    1. איל מ's Avatar
      איל מ -
      במקומות בהם למישהו אכפת מאיכות השביל, מעבירים סקרייפר/מפלסת פעם בכמה חודשים/שנה. זה עושה את העבודה.
      בדרכים של הקידוחים מעל מפעלי ים המלח (אזור מישור עמיעז) היו פעם גם מרטיבים את השבילים עם מי מלח (מניח שבעיקר נגד אבק, אבל אין לי מושג) הדרכים האלו היו נקיות מקוריגיישן.
    1. ד ו ר ו ן's Avatar
      ד ו ר ו ן -
      ציטוט נכתב במקור על ידי אומי5 צפיה בהודעה
      למה לא מטפלים בזה ביצירת תדר נגדי ?

      נעזוב רגע ציר מדברי שלאף אחד לא באמת חשוב, בואו נניח ציר שדות או גישה לאיזה מפעל או מתקן, האם ניתן להעביר מתקן שיצור תדירות נגדית (התאבכות הורסת) וישטח את הזוועה?

      לצורך העניין למכון הגאופיזי יש רכבי ויברטור, מין כלי רכב בגודל של משאית גדולה עם פלטה שיורדת במרכזו ומרעידה את הקרקע. (בעבר ישב על אוטקארים היום על כלי יעודי)
      נניח שכטיפול שוטף עוברים עם הויברטור ומרעידים.
      נעזוב לרגע כדאיות כלכלית, האם זה יעבוד?
      זה על משקל ניסע ברוורס ונחזיר את הזמן לאחור?
    1. ד ו ר ו ן's Avatar
      ד ו ר ו ן -
      ציטוט נכתב במקור על ידי איל מ צפיה בהודעה
      במקומות בהם למישהו אכפת מאיכות השביל, מעבירים סקרייפר/מפלסת פעם בכמה חודשים/שנה. זה עושה את העבודה.
      בדרכים של הקידוחים מעל מפעלי ים המלח (אזור מישור עמיעז) היו פעם גם מרטיבים את השבילים עם מי מלח (מניח שבעיקר נגד אבק, אבל אין לי מושג) הדרכים האלו היו נקיות מקוריגיישן.
      בגד״ש היינו מרססים במלח את דרכי העפר הראשיות.
      המטרה היא הפחתת כמות האבק וזהו.
      המלח מייצר קרום קצת יותר חזק מהקרום הטבעי, ופני השטח נהרסים פחות מהר בדרכים עם לס כמרכיב מרכזי בקרקע.

      בימי האקדמיה ריססתי תמיסת מלח 5% על קרקע שהודקה קלות עם מכבש קטן כשהקרקע הייתה במצב לח.
      זה יצר תוואי חזק מאד ללא אבק.

      אבל זה תהליך לא ישים לדרכים ארוכות או עם נסועה רבה מאד, מה גם שבפעילות חוזרת אינטנסיבית כמו שתידרש, זה בהחלט יתרום להמלחת השוליים והעברה הלאה כנגר.

      מישור עמיעז הוא גוש מלח גדול (נגר מהר סדום, ומשקעי חוואר הלשון), אז לא צריך אפילו לרסס מלח, רק להרטיב קצת כדי שהמלח יתמוסס ויגרום לדיספרסיה וייעל את ההידוק.

      והם עוברים על התוואי די הרבה.
    1. אומי5's Avatar
      אומי5 -
      דווקא הדרכים על מישור עמיעז זכורות לי כהדורות למוות.
    1. דרור ברלי's Avatar
      דרור ברלי -
      יש מה שנקרא "מהירות רזוננס" (Resonance speed) שבה הטלטלות והויברציות יהיו בשיאן וברגים אשכרה ישתחררו.
      לצערנו זו בדיוק המהירות הטבעית והשפויה שבה אנחנו רוצים לנסוע בשביל שכזה - בין 25 ל-45 קמ"ש בערך.



      אז מה הפתרון?...

      1. קודם כל - סעו משולבים ב-4X4. בכלי רכב עם הנעה AWD, אם יש אפשרות לנעול דיפ' מרכזי - תנעלו. לשביל עם הדורים קשים זה כבר לא יעזור, אבל בשבילים שההדורים עוד לא הרימו בהם את ראשם המכוער, זה בפירוש שומר על שלמות השביל וידחה קצת את התחלת/החמרת התופעה.

      2. לחץ אויר נמוך. מקל מאוד על הטלטלות והויברציות המטורפות.

      3. לנסוע לאט מאוד. הרבה מתחת לטווח המהירות הנ"ל - זה טוב לשלמות האוטו אבל יחרפן אתכם סופית. אמנם לא ברמה של מאות ק"מ על שביל אאוטבק אוסטרלי, אבל גם "ציר הקורדרוי" המפורסם מעובדה לנחל בטמים, רק 8.5-9 ק"מ, יכול לשגע אתכם ב-10-15 קמ"ש.

      4. לנסוע מהר מאוד. כן, ממש מהר. הרבה מעל לטווח המהירות הקריטי. ואז רוב הזמן הגלגלים אשכרה באויר ולא נוגעים בקרקע. עם כל ההשלכות של זה מבחינת בטיחות - קחו בחשבון שהאחיזה שלכם בשביל מינימלית ושלא תמיד השביל ישר כמו סרגל.... אחלה מתכון לדריפטים לא רצוניים ושאר פעלולי איבוד שליטה/שובבות (הכל תלוי איך אתם מסתכלים על זה) שהרכב מבצע עצמאית ולא כל נהג מיומן מספיק להתמודד עם זה ולצאת מזה בשלום. מי שבוחר באפשרות הזו, נא לוודא שנקט גם בסעיף מס' 1.......
    1. asafk's Avatar
      asafk -
      ניתוח של תאונות דרכים בשטח באוסטרליה מראה קשר מובהק של התהפכויות בשבילי הדורים לגורמים ספציפיים.
      הראשון - חיות גדולות. אני שם את זה בצד.
      השני - מהירות נסיעה. לא מפרט כי אני לא זוכר את המספרים המדוייק וצריך למצוא את המסמך - אב המסקנות היו ברורות - 60 קמ"ש היא המהירות הבטוחה ביותר, ב80 קמ"ש הסיכוי לתאונה קשה גדול משמעותית, ב100 קמ"ש כמעט בטוח. מערכות המתלים האוסטרלית, אגב, מכויילות לעבוד הכי טוב במהירויות בין 60 ל 80 קמ"ש על פי כל מיני 'מבינים'.
      השלישי - שילוב 4x4 - עם או בלי דיפ' מרכזי - מראים קשר ממש חזק והשורה התחתונה היא שבשבילים האלו מי שלא משלב - הסיכוי שלו לתאונה עצמית גדול משמעותית.

      אני צריך למצוא את המחקר כי ציטטתי מזיכרון.

      אסף.


      Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
    1. boaz avrahami's Avatar
      boaz avrahami -
      שריונר שואל מי אחראי על הקורדרוי ואז באים עוד מלא שריונרים ומסכימים איתו על סיפור שמרחיק מהם את האחריות. פה התחלתי לחשוד.

      בכל העולם ידוע שהקורדרוי זה מנסיעה של זחלים.

      מי אחראי על הקורדרוי הזה?



      Jeep ZJ V8 98
      Honda EX300 94
    Untitled Document