מבט היסטורי - ארנולד, TT שברולט של לארי רגלנד

התמונה העליונה הייתה הרקע במסך המחשב החדש שלי בשנת 97'. היא לקוחה מתוך כתבת אינטרנט עתיקהבמגזין  off-road.com כשעוד היה חדשני וצעיר. מה ידעתי אז על טנדר השברולט הזה? שהוא נראה בן זונה, ולא הרבה יותר. בדיעבד, היה לי טעם טוב... בחרתי בתמונה מדהימה של  Arnold. האבא, ההשראה, אב-הטיפוס של קטגורית הטרופי-טראק, הרכב שניצח במרוץ הבאחה 1000 הכי הרבה פעמים. מלך הטנדרים.

חזרתי לאותה כתבה ישנה, ולמר לארי רגלנד. יליד 1943 הוא התחיל להתחרות במרוצי מדבר בשיא עידן הבאגים. הרכבים הקלים, בתצורת מתלה מבוססת על החיפושית, היו אלופי השטח מאז התחילו מרוצי המדבר באופן רשמי בשנת 1967. מהר מאד הצטרפו אליהם טנדרים - Trucks - האהובים כל כך על האמריקאים, אך למעט הפורד ברונקו האגדי של פרנלי ג'ונס וטנדר הדודג' של ווקר אבאנס (שיככבו בפינתנו, ללא ספק!), היו אלו באגים קלאס 1 ששלטו במדבר. באגים צנומות וסקסיות מבית Chenowth עם מנועי שישה צילינדרים של פורשה שהשאירו את החותם בשנות ה80, רוב הזמן.

הבעייה עם הבאגים היתה שהם לא נראים כמו משהו שאפשר לקנות. לכן לא הייתה ליצרני הרכב סיבה לתמוך בקבוצות שהתחרו בהם. ג'י-אם, פורד, דודג', טויוטה וניסאן, כולם רצו להכנס לספורט מוטורי- כדי לקדם מכירות של כלי רכב אמיתיים - טנדרים ורכבי שטח.

המקום שלהם היה בקטגוריה שנקראת קלאס 8, שהייתה - ועודנה - הקטגוריה של הטנדרים הגדולים. אך זו קטגוריה מוגבלת, מבוססת על רכב סדרתי, מה שהגביל את יכולת היצרנים, גם עם משאבים גדולים, לנצח את המתחרים הפרטיים בבאגים מונעי הפורשה.

בשנת 1989 בחור צעיר ולא אלמוני, רובי גורדון, נתן את ההצגה של חייו וניצח את הבאחה 1000 בטנדר פורד F150. בשנה שאחרי הבאגים נקמו - והיה זה אביו, בוב גורדון, שהביא את הניצחון הגדול האחרון לChenowth. בשנת 1991 לארי רגלנד הביא את הניצחון בטנדר שברולט משופר, ואז בשנת 1993 טנדר טויוטה מיוחד מאד ניצח - כזה שלא מבוסס על שום רכב סדרתי, והשתחל לקטגוריה העליונה, class 1. אנחנו מדברים על טנדר הטויוטה PPI של איבן סטיוארט.

סאל פיש, יושב ראש ארגון מרוצי המדבר SCORE, קלט את המסר, סוף-סוף, ונתן ליצרני הרכב הגדולים את מה שרצו. קטגורית הTrophy Truck נולדה בשנת 1994. קטגוריה עליונה, ללא חוקים, הכל הולך, העיקר שזה יראה, חיצונית, כמו טנדר מיצור סדרתי. אנשי הטנדרים, ורגלנד בראשם, הסתערו על המשימה - בסיוע כספי נדיב של היצרנים.  וכך, בשנת 1995, מול הטנדר המרהיב בטכנולוגית פורמולה 1 של טויוטה, התייצב ארנולד - זה הכינוי שהעיתונות נתנה והעולם אימץ לTT החדש של שברולט ולארי רגלנד. מקור הכינוי די ברור  - הזכרו איזה אוסטרי-אמריקני היה בשיא קריירה קולנועית מפוארת בשנת 1995...

מה חדש? הכל. לא היו בארנולד שרידי שלדה, קבינה, דלת, או בורג של רכב מייצור סדרתי. למעשה, החלקים הסדרתיים היחידים בארנולד היו מסכת הפנים (הגריל) של שברולט, ופח הגג. שלדה חדשנית תוכננה בידי הבונה האגדי ג'ון נלסון מצינורות כרומולי, ובתוכה מנוע שברולט V8 מבוסס בלוק אלומיניום של רודק נבנה לנפח של 431 אינץ' מעוקבים (7.1 ליטרים), עם יחס דחיסה 12:1 והספק שעל פי האגדות הוגבל ל630 כ"ס כי מעבר לכך הגיר (TH400 בנוי) לא החזיק.

בכל מקרה זה הספיק כדי להעיף את רגלנד למהירות מרבית של 225 קמ"ש - בשטח. ארנולד היה הרכב המהיר ביותר כשהופיע, נקודה, ושום דבר לא התקרב אליו בקצב. החידוש הגדול היה במיקום של המנוע - אחורי. המנוע ישב מאחורי קבינת הטנדר, במה שאמור להיות הארגז, והניע את הסרן האחורי המסיבי דרך תמסורת V-Drive שנלקחה מעולם סירות המרוץ. הסידור החדשני אפשר חלוקת משקל של 62% לאחור - ממש כמו באגי. המשקל, 2,270 ק"ג, לא היה גבוה מאד בשביל טנדר בגודל מלא. 

הצבע הסגול המחריד של המתלים מסגיר את הגיל - שנות ה90.  גם נאבות הגלגלים מסוג Knock-off, עם אום הידוק יחיד בסגנון מכוניות פורמולה אחד מצביע  לעידן אחר. אבל בגדול, בארנולד נקבע תצורת המתלה ששולטת בשטח מאז ועד היום - זרועות רדיוס עצומות באורכן ובחוזקן, זוג בולמים מסיביים מחובר במרכז כל אחת מהן, מנוף שמאפשר מהלך מתלה משוכך היטב של 28 אינץ'.

חלוקת המשקל האחורית החזקה מאפשרת מתלה קדמי נפרד שנראה, בסטנדרטים של היום, עם חלוקות משקל קדמיות יותר ומשקל כללי גדול יותר, עדין. מה יש להגיד - פשוט ומתוחכם. בולם 14 אינץ' יחיד שנבנה במיוחד על ידי חברה בשם קאסטר Custer משכך מהלך גלגל זהה לאחורי, ונעזר בבאמפ-סטופ הידראולי.

המידות הכלליות מאפיינות רכב מסוג זה, עד היום - בסיס גלגלים של 125 אינץ' (3,175 מ"מ), רוחב כללי 85 אינץ' (2,160 מ"מ) ואורך 228 אינץ' (5,790 מ"מ). עם זאת, רבים מהTT המודרניות גדלו ב20-30 ס"מ בבסיס הגלגלים ו10-20 ס"מ ברוחב, מה שמסביר גם את הגידול במשקל הממוצע של TT עם השנים.

היצירה של ג'ון נלסון, נהוגה בידי לארי רגלנד, דרסה את התחרות בבאחה 1000 של שנת 95'. ושוב בשנת 96'. ובשנת 97'. בשנת 98', עם מנוע V8 חדש, איבן סטיוארט נאבק ברגלנד באחד המרוצים הקלאסיים - ורגלנד הפסיד בפער של חמש דקות. לארנולד נותרה עוד עונה אחת - לקראת שנת 2000 שברולט מימנה פרויקט לבניית שלושה כלי רכב חדשים לגמרי, מבוססי מנוע וורטק 6 צילינדרים, ועוטים את עור רכב השטח החדש דאז - הטרייל-בלייזר. לבאחה 1000 של שנת 99' זינק לארי רגלנד בפעם האחרונה במושב הנהג של ארנולד, מול תחרות קשה ביותר מצד איבן סטיוארט, מרק פוסט, רובי גורדון, וכריש היבשה של טרוי הרבסט (גם עליו כתבנו כבר...). רגלנד הוביל, ולמזלו כבר אחרי 62 קילומטרים ניצח למעשה, כשמרק פוסט נתקע בקטע שביל קניוני וחסם את הדרך לכל המתחרים למשך דקות ארוכות... כולם למעט רגלנד שכבר עבר, ומשם עד סוף המרוץ אף אחד לא התקרב אליו.

גביע באחה 1000 הרביעי הפך את הטנדר המיתולוגי ארנולד לרכב היחיד שניצח את הבאחה 1000 ארבע פעמים - ארנולד נכנס לפנתיאון הפלדה כגדול מכולם. ולארי? בגיל 66 הוא עדיין נותן בגז, תמיד בראש החבורה.