Close
  • טיול לשבת: מנחל ציפורי לקרני חיטין

    טיול לשבת של סתיו, בלי מסע מתיש על כבישים לפני ואחרי, עם שפע של צל ופינות חמד. מתאים לרוב רכבי השטח ויפה אפילו יותר בחורף - במגבלות הבוץ! לארוז את המשפחה ולעלות לצפון הקרוב. (Photographs: דרור ברלי)

    כמה חם היה לנו השנה! יולי לוהט, אוגוסט רותח, ספטמבר מהביל... כבר תחילת אוקטובר והיינו אמורים להרגיש איזו שהיא הקלה בחום, התחלה של סתיו, אבל איפה... האש מהשמיים המשיכה לרדת לנו על הראש והזיעה ניגרה ללא הפסקה גם בסוכות... בכל שנה אני חש פחות טעם והרבה פחות חשק לארוז צידנית ואוהל בכל התקופה שבין יוני לאוקטובר, וכך מצא עצמו הג'יפ הפתוח גם השנה צובר אבק וזיעה בחנייה ומקסימום על תקן של קומיוטר עירוני (הערת המערכת: מתברר שקומיוטר זה הכינוי בעולם לכלי תחבורה בסיסי. זה שלוקח אותך למכולת ולעבודה ולא יותר מזה. טוסטוס, דייהטסו סיריון), דווקא בתקופה שאמורה להיות הכי יפה שלו – קיץ. אז באותן שבתות בהן עומס החום הוא רק "רגיל לעונה" ולא "כבד" או "קיצוני" כמו שחווינו בקיץ האחרון, אפשר לצאת למסעות שטח קצרים ולא מחייבים. בלי הפקות מורכבות של לינה ומינגולים בשטח אלא רק צידנית קטנה עם סנדוויצ'ים ומשקאות קרים... מין טיולי דילוגים בין אתרים יפים עם הרבה ירוק ונקודות צל מסביב, ולא רחוק מכבישים. כאשר נמאס, אפשר לחתוך מהשטח למסעדה הקרובה או סתם הביתה.

    יצאתי הפעם לחצות את הגליל התחתון לרוחבו ממערב למזרח במסלול שרובו יתאים כמעט לכל רכב שטח, כולל ג'יפונים יפי נפש ועדיני שאסי, ועדיין יהיו בו כמה נקודות שיאפשרו לאוהבי השטח שנוסעים ברכב שטח אמיתי לשלב קצת LOW. כל הפרטים היבשים, לרבות קובץ נקודות ציון בפורמט TWL, מרוכזים בסוף העמוד.

    כביש 70 – נחל ציפורי.

    קל להגיע וקל למצוא את הכניסה למסלול. לבאים מחיפה ודרומה - נוסעים צפונה על כביש 70 ויורדים מהכביש ימינה לדרך צדדית לפי השילוט "חוואלד" ו"נחל ציפורי". לבאים מצפון – בצומת סומך נוסעים דרומה בכביש 70 ויורדים ממנו ימינה לפי שילוט "נחל ציפורי", ועוברים במעבר סלול מתחת לכביש הראשי – זהירות. המעבר צר והמקומיים לא בדיוק זהירים... מכאן נוסעים בכביש לעבר הכפר ראס עלי, שנמצא בעמק. כבר כאן אפשר לזהות מצד שמאל את פלגי המים של נחל ציפורי שזורם כל השנה, מים שפעם זרמו במרץ והניעו כאן את גלגלי טחנות הקמח, והיום מובילים בעיקר שפכים וביוב. אבל עדיין הנוף כאן יפה עד עוצר נשימה.

    ראס עלי – כעביה

    בסוף העליה אנו עומדים במעין צומת. משמאל – בית הספר של ראס עלי. יורדים ימינה לכיוון טחנת הנזירים שעל נחל ציפורי - המבנה הגדול שמשמאלכם.

    חובבי העבירות והאתגרים – הביטו ימינה. בצידו השני של עמק נחל ציפורי, בערך מול מבנה טחנת הנזירים מטפס שביל סלעי עתיר בורות, מדרגות ובולדרים על מדרון הגבעה. ג'יפאים מהאזור ומשתעשעים בשביל הזה מדי פעם וקוראים לו "מעלה הנזירים", מי שמעוניין יכול לנסות את כוחו (ולקחת בחשבון שזה יכול גם להיות סוף הטיול... זהירות!).

    השביל הכחול ממשיך בכיוון כללי מזרח, פה ושם הוא מעט משובש וחוצה כמה פעמים את האפיק הזורם של נחל ציפורי בין מטעי רימונים. שימו לב לנ.צ. מס' 4 – לא לפספס את הפניה שמאלה. אחת החציות של הנחל הזורם נראית ארוכה ועמוקה – אל פחד, כעיקרון כל ג'יפון יכול (בחורף הזרימה מתחזקת וקצת עמוקה יותר, עדיין אין מה לחשוש). מיד לאחר שתצאו מבין המטעים, יתגלה לעיניכם מעיין ובריכה קטנה חצובה בסלע – זהו עין יבקע.

    מבנה טחנת הנזירים - נבנה במאה ה-19 על ידי דרוזים תושבי שפרעם, במטרה מסחרית-כלכלית - לספק שירותי טחינת דגן לשדות התבואה הרבים שבסביבות נחל ציפורי. כדי להעצים את זרם המים נבנה מעין סכר סמוך למעיין עין-יבקע (שבקרוב נגיע אליו) הסכר הגביר את עוצמת זרם המים, מספיק על מנת להניע את מערכת הגלגלים הטוחנים את גרגרי התבואה. בהמשך, רכשו את הטחנה נזירי המנזר הכרמליתי והללו היו מחכירים אותה לכל דורש. המקום היה טחנת קמח פעילה עד לשנות העשרים של המאה הקודמת, אז תפסו את מקומו טחנות קמח מודרניות יותר בשפרעם ובסביבתה, והמקום נסגר. במשך תקופה ארוכה עמד בשיממונו, עד ששופץ לפני שנים אחדות והפך לגן אירועים.

    מעין-יבקע לוקח אותנו השביל הכחול בין עצי זית, לכיוון הכפר כעביה. בכניסה לכפר הוא הופך לכביש סלול וחוצה את הכפר ממערב למזרח. יוצאים מהכפר ופונים שמאלה בכיכר (נ.צ. 7) ושוב ימינה ליד עמוד החשמל, להמשך הנסיעה מזרחה בשביל הכחול. בנ.צ. 10 השביל הכחול שובר ימינה ביחד עם נחל ציפורי. אנחנו ממשיכים ישר, לאורך ערוץ נחל יפתחאל, עד לצומת יפתחאל הסמוכה לצומת המוביל.

    חוצים את הצומת (נכון ליום בו נסענו במסלול וגם לרגע כתיבת המסלול, בצומת מתבצעות עבודות הרחבה ופיתוח. אנחנו חצינו מתחת לגשר – הנתיב מוצף מים אבל תשתיתו סלולה בטון וביום בו חצינו היה רדוד. ייתכן בהחלט שבימי החורף עומק המים יעלה ותצטרכו למצוא דרך אחרת לחצות. בכל מקרה, לאחר שעוברים את הצומת פונים ימינה לכביש 784 ונוסעים על הכביש בכיוון הכללי צפון-מזרח. מימין עוברים את מאגר המים אשכול (בית נטופה) ומשמאל את חנתון, ומעט יותר מק"מ אחרי הכניסה לחנתון פונים ימינה לשביל המטפס לתל חנתון, לתצפית על עמק בית נטופה שממזרח. הקטע האחרון של הטיפוס קצת תלול יותר – ג'יפונים וכלים ללא LOWהילוך כוח - לא להתבייש לתת קצת בגז. כל עוד אין בוץ כולם מגיעים למעלה בלי בעיה, אבל לאחר גשם העלייה קצת חלקלקה ולא מומלצת.

    עין יבקע, הנקרא גם "מעיין הסוסים" – זהו מעיין הנובע מצפון לאפיק נחל ציפורי ומימיו מנותבים לבריכה שאתם רואים, שהיא קדומה יחסית. במאה ה-19 נערכו בה שיפוצים כדי להכשיר אותה כמאגר המים הראשי לטחנת הנזירים. עם השנים הפכה למקור מים לשתיה לסוסים ולעדרי צאן, ולנקודת גזיזה לצאן, שם נשים תושבות כפרי האזור היו גוזזות את צמר הכבשים ושוטפות אותו במי הבריכה. לפני כמה שנים נמצאו נשמות טובות שדאגו להשליך לבריכה גרוטאות רכב, אבל לשמחתנו הן סולקו וכיום הבריכה נקייה יחסית ובימים חמים ניתן לטבול בה (אבל לא לשתות ממנה... לא כל מה שטוב לסוסים וכבשים טוב גם לנו...).

    אחרי התצפית מתל חנתון ניתן לבחור שתי אפשרויות. – לרדת מהתל לעמק בית נטופה לכיוון רומאנה ועוזייר וטיפוס להר טורען. אנחנו בחרנו באפשרות השנייה, הארוכה יותר, של טיפוס לרכס יטבת – יורדים מהתל בחזרה לכביש 784, פונינו ימינה בכביש המתפתל בעליה. עוברים את כפר מנדא ואת דמידה, מורשת וכאוכב אבו אל-היג'א. בצומת יודפת  (נ.צ. 13) פונים ימינה לכביש 7955.

    כמה מאות מטרים אח"כ, פונים שוב ימינה, לשביל מסומן בירוק (נ.צ 14) לפי השילוט "נחל אבליים". השביל יורד לעמק שבין הישובים יודפת וכאוכב אבו אל-היג'א. בנ.צ. 15 חסימה על השביל. עוקפים משמאל, פונים מיד ימינה ומיד שמאלה וממשיכים בנסיעה לאורך קו החשמל עד לצומת T מול רפתות – כאן פונים שמאלה לשביל אדום שחולף דרך יער קסום ביופיו. זהו מקום מומלץ לעצירה – לפחות לקפה. המשך התנועה על השביל האדום מביא אותנו לתל עליו שרידי העיר היהודית הקדומה יודפת.

    מתוך ויקיפדיה - תל חנתון (הנקרא על ידי הערבים בשם תל בדויה) ממוקם בחלק הדרום מערבי של עמק בית נטופה, מדרום לכפר מנדא, מזוהה עם העיר המקראית חנתון. למעט התקופה שבין חורבן ממלכת ישראל לתקופת בית שני, התל היה מיושב ברציפות החל מתקופת הברונזה התיכונה ועד לתקופה הצלבנית. קרבתה של העיר לדרכים ראשיות וחשובות (הדרך ממסופוטמיה לדרך הים וממנה למצרים, הדרך שחיברה את יישובי השומרון והגליל, והדרך שבין עיר הנמל המרכזית עכו לדרך החורן) הפכה אותה לנקודה אסטרטגית חשובה.

     

    המשך הנסיעה בשביל האדום מוריד אותנו דרך ערוץ נחל יודפת, מרכס יוטבת בחזרה לעמק בית נטופה. קטע השביל הזה הוא דרדרתי וטרשי מאוד ויש לשמור כאן היטב על דפנות הצמיגים לבל ירוטשו. השביל האדום חוצה את עמק בית נטופה ואת תעלת המוביל הארצי (נ.צ. 19) ומגיע לכביש פנימי בתוך הישוב הבדואי רומאנה. פונים ימינה בכביש ונוסעים עד לצומת T. (נ.צ. 21). כאן פונים שמאלה בעליה, נוסעים בכביש ויוצאים מרומאנה, ממשיכים ישר לכיוון הכפר השכן עוזייר. ממשיכים בכביש. מימין – מתקן של מקורות (נ.צ. 22) כאן פונים ימינה בעליה תלולה. אחרי כ-50 מטרים פונים שמאלה בעליה התלולה וממשיכים ישר בין הבתים, עד שהכביש נגמר והופך לשביל – כאן מתחיל מעלה עוזייר או מעלה הר טורען.

    בזמן המרד הגדול נגד הרומאים בשנת 67 לספירה, עמדה יודפת במצור שנמשך 47 ימים רצופים נגד הצבא הרומאי בראשות אספסיאנוס. עד שגברו הרומאים, פרצו אל העיר והרגו את רוב תושביה. לאחר המרד נבנתה העיר מחדש ויהודים שבו להתגורר בה. האתר זוהה לראשונה רק באמצע המאה ה-19 ע"י החוקר הגרמני א"ג שולץ, אולם חפירות ארכיאולוגיות ראשונות החלו להתבצע במקום רק בשנת 1990. שאר החפירות נערכו ב-1992 וב-1999 ונמצאו בהן שרידי עצמות אדם, ראשי חיצים רבים, אבני בליסטראות וחלקי שריון של חייל רומאי. למבקשים לטפס ולסייר באתר – מחנים את כלי הרכב במגרש החנייה הצמוד ועולים ברגל בשביל.

     

    סוף הקטע השלישי של המעלה נחצה על ידי שביל. (נ.צ. 25) פונים שמאלה ונוסעים בשביל הכחול. השביל מתפתל לאורך קילומטרים על המדרון הצפוני של הר טורען ומספק תצפיות נוף מרהיבות על עמק בית נטופה. בנ.צ. 26 – שביל ירוק וצומת T. פונים ימינה לשביל הירוק, שייקח אתכם לרחבת מגדל תצפית האש של קק"ל. מי שלא ביצע הפסקת צהרים קודם לכן – זה המקום למנוחה, ארוחה קלה ובעיקר - לתצפית פנורמית מהמגדל – 360 מעלות של נוף מרהיב של הכנרת, הגליל התחתון, רמת הגולן והחרמון. מומלץ.

    לאחר שסיימתם את המנוחה במקום, יוצאים בשביל הכבוש היטב המתפתל בירידה לכיוון כביש 65. השביל הזה רחב וסלול היטב ומפתה לתת בגז –  אז לא. אתם לא לבד כאן. זהירות מתנועה של פרייבטים ממול!

    השביל מסתיים ומתחבר לכביש היורד מהישוב מצפה-נטופה ומגיע לצומת T על כביש 65 (נ.צ. 27). זהו סוף המסלול לג'יפונים ללא הילוך כוח.

    כל היתר – נשאר לכם זמן וכוח? פונים שמאלה בכביש ויורדים ממנו ימינה לשביל האדום בצומת עילבון (נ.צ. 28). השביל יורד לנחל ארבל לכיוון כללי מזרח. פונים שמאלה לשביל השחור (נ.צ. 29) ונוסעים עליו עד לפנייה ימינה לכיוון נחל נמרים. במקום התבצעו כמה שינויים בשבילים, אולם הכיוון הכללי שלכם הוא על השביל הראשי לכיוון דרום-מערב, לכיוון ההר הנמצא ישר ממולכם – קרני חיטין. השביל מתפתל בין עצי זית עתיקים שנופם המתבדר ברוח של אחר הצהריים הוא מראה יפה במיוחד ולפחות לי הוא מזיז משהו... הקטע האחרון של השביל מטפס בעליה תלולה בפניות הדוקות – לג'יפים אין כאן בעיית עבירות אבל ג'יפונים ללא הילוך כוח יתקשו כאן, בוודאי בחורף, ולכן לא מומלץ להם לבצע את הקטע הזה. העלייה מסתיימת בצומת T, כאן פונים שמאלה לכיוון רחבת החניה של קרני חיטין. בעבר היה ניתן לטפס לראש התל עם הג'יפ, היום כבר לא – וטוב שכך, לפני שעוד אתר היסטורי יירמס בגלגליהם של קומץ חסרי מצפון ומודעות. המעוניינים, יחנו את הרכב ויעלו ברגל לתצפית.

    אם לא הספיק לכן השעשוע קודם לכן במעלה הנזירים והטיפוס הקצרצר לתל חנתון לא דגדג לכם את בלוטת האדרנלין, מעלה עוזייר/הר טורען יהיה הדובדבן של המסלול מבחינת עבירות. העלייה מחולקת לארבעה קטעים, עם שבילי רוחב שחוצים אותה. שני הקטעים הראשונים סתם תלולים ודרדרתיים, אבל אין בהם הצלבות חריגות או אתגרים כלשהם לרכב שטח עם הילוך כוח, וגם רוב הג'יפונים יתגברו עליהם בלי שום בעיות עם מעט מומנטום. הקטע השלישי שבור כולו, עתיר בולדרים, מדרגות חריצים ובורות – כאן כבר צריך LOW וגם יכולת בחירת קו טובה ושמירה על מומנטום. בעלי מתלים גמישים ו/או נעילה אחת או שתיים – כאן תוכלו לחייך לעצמכם בשביעות רצון, לזחול בנחת ולתת לאשה ולילדים את ההרצאה הקצרה המתבקשת על חשיבותם של שיפורים ברכב שטח וכמה טוב והכרחי היה להשקיע בהם אלפי שקלים... הקטע הרביעי דומה לשניים הראשונים, לא קשה, אבל קצהו העליון חסום ומוביל לשום מקום (עד שמישהו יפרוץ את החסימה) אז אין טעם לטפס בו. מי שמוותר על הקטע השלישי (הקשה) שובר שמאלה לשביל הרוחב המסומן בכחול – ממילא כולם יגיעו אליו אחר כך.

     

    קרני חיטין – הר געש כבוי שזכה לשמו בשל צורת פסגתו – שתי קרניים. מיקומו החולש על דרך ראשית עתיקה, תרם לחשיבתו ולהיותו מיושב בכמה וכמה תקופות. פרסומו של המקום בא לו בשנת 1187 עת נערך למרגלותיו הקרב המפורסם בין צבא הצלבנים לבין צבאו של צלאח א-דין. נסו לדמיין את העמק השטוח שממזרח להר, מלא בחיילים עוטי שריון קשקשים ואוחזי חרבות, חניתות ומגנים, את צלצול החרבות המכות זו בזו, את זעקות הפצועים ואת רעם הפרשים הדוהרים...

    תבוסתם של הצלבנים בקרב קרני חיטין סמלה את ראשית חורבן שלטון הצלבנים בארץ ישראל. במדרון הדרומי של ההר נמצא קבר נבי-שועייב המקודש לעדה הדרוזית. במורד הצפוני של ההר שכן בתקופה העותומאנית הכפר הערבי חיטין, אולם במלחמת העצמאות, בשנת 1948, נמלטו ממנו תושביו הוא נהרס. כיום נמצא ההר בתחומי הגן הלאומי קרני חיטין שהוא שמורת טבע.

    לאחר הביקור בקרני חיטין, מוביל השביל לכביש 77 (טבריה-צומת גולני). סוף המסלול.

     

    סיכומים, תובנות, עצות ומידע שימושי

    טיול שבת קל וידידותי למשתמש המשפחתי – הרבה נקודות לעצירה, הרבה ירוק גם בשיא הקיץ, הרבה צל. רצוי ומומלץ לצאת עם משפחות וילדים, רצוי ומומלץ עוד יותר לעשות שיעורי בית קצרים לפני הטיול, כדי שתוכלו להסביר לקטנים מה ומי בדרך, מה רואים ומה הסיפור שמאחורי כל חירבה, תל, הר ושביל, ויש לא מעט היסטוריה כאן. 

    מפות רלוונטיות: מס' 4 (הכרמל), מס' 3 (הגליל התחתון, העמקים והגלבוע).

    שמירה על הטבע: התנועה על שבילים מסומנים בצבע לאורך כל המסלול. לא בכל מקום תמצאו נקודות לריכוז אשפה, לעומת זאת תוכלו למצוא (בייחוד בתחילת המסלול – נחל ציפורי, עין יבקע) לא מעט אשפה מפוזרת שעם ישראל המטייל ובעיקר תושבי הסביבה משליכים פה ושם. זה מעצבן אבל אין מה לעשות. אספו איתכם את האשפה שלכם ומי שיכול להעמיס קצת גם ממה שאחרים השאירו, מה טוב. פחי זבל תמצאו בכפר כעביה מיד ביציאה מנחל ציפורי, בכפר עוזייר וליד מגדל התצפית של מצפה-נטופה. 

    מגבלות בטחון/צה"ל/שטחי אש: אין. 

    מתי לנסוע: טיול קלאסי לכל עונות השנה. לא נורא רחוק, נוף מדהים תמיד, שפע צל בקיץ, אויר קר וצלול בחורף.

    כמה זמן? קחו את הזמן בכיף, ולא מוכרחים להיכנס לשטח מוקדם בבוקר, ולא קורה כלום אם מוותרים פה ושם על משהו. לי זה לקח 7 שעות כולל שתי עצירות מנוחה לא קצרות ועוד כמה חטופות לצילום ולקפה. בחורף קחו בחשבון תקיעות ושקיעות אפשריות ואת הזמן הנדרש לחילוצים...

    עבירות ונהיגה: כעיקרון, בעונה היבשה המסלול קל וזורם. לחלוטין לא בעייתי ברכב שטח אמיתי עם הילוך כוח, ואפשרי בהחלט גם בג'יפונים בנהיגה זהירה ומודעת. נקודות בעייתיות - הטיפוס הקצר על תל חנתון נראה יותר מפחיד ממה שהוא באמת. בפועל, כל עוד האדמה יבשה, גם טריוס, פורסטר וטוסון עושים את זה בלי להתאמץ יותר מדי. הירידה מיודפת לעמק בית נטופה מהמורתית וטרשית מאוד – שום בעיית עבירות, אבל הקטע הנ"ל קופצני ומטלטל ובג'יפונים צריך לשמור על הצמיגים מפני פנצ'רים.

    שני הקטעים הראשונים בטיפוס להר טורען אפשריים לג'יפונים, אבל הקטע השלישי מצריך הילוך כוח, מרווח גחון נורמלי ומתלים טובים. בתקופה שהוא שבור במיוחד הוא לא קל ומצריך מיומנויות נהיגה!

    ההמשך לכיוון קרני חיטין אינו ממש מומלץ לג'יפונים – הירידה לנחל ארבל מהמורתית ויש סיכוי לגרד את הגחון. בעליה המתפתלת מנחל נמרים לקרני חיטין אין בעיות עבירות, אבל השביל מספיק תלול על מנת לדרוש הילוך כוח.

    בחורף כל הסיפור משתנה – מעברי מים זורמים עמוקים יותר ובוץ רב לאורך נחלי ציפורי ויפתחאל, העליה לתל חנתון עשויה להיות בוצית וחלקה במידה שתהפוך אותה למסוכנת. על הבוץ של עמק בית נטופה בחורף כבר נכתבו הררי צ'יזבטים, וג'יפאים רבים מצאו עצמם מסיימים שם את הטיול בעיצומם של חילוצים מורכבים... הטיפוס להר טורען לא אמור להיות בעייתי יותר בחורף, אבל קחו בחשבון שסלעים רטובים נוטים להיות חלקלקים, ואם קורה הגרוע מכל, ההתגלגלות למטה ארוכה-ארוכה... חבל לגלות זאת בדרך הקשה. גם לאורך נחל ארבל תפגשו בהרבה בוץ וכך גם בעליה לקרני חיטין. בקיצור – בחורף משאירים את הנשים והתינוקות בבית, לוקחים את כל הרצועות, היתדות, מכפילי הכוח, ולא שוכחים זוג מגפי גומי, ויוצאים ליופי של מסע הרפתקאות, שקיעות וחילוצים. 

    קובץ נקודות ציון:

    מציפורי לקרני חיטין

    רשימת נקודות ציון:

     

    N242570, E162723 תחילת המסלול על כביש 70. כניסה לכיוון חוואלד.

    N241535, E164624 ראס עלי. פניה ימינה לשביל.

     N241051, E164780מזלג שבילים. שמאלה.

    N240785, E165744 פניה שמאלה.

    N240192, E166646 עין יבקע. ממשיכים ימינה בשביל הכחול.

    N239726, E167049 כניסה לכעביה. עולים לכביש ונוסעים ישר.

    N239367, E167986 שמאלה בכיכר.

    N239709, E168063 ימינה בשביל הכחול.

    N239755, E168424 ימינה בשביל עם סימון לאופניים.

    N239297, E170917 ממשיכים ישר.

    N240782, E171922 צומת יפתחאל. חוצים את הצומת ופונים לכביש 784 לכיוון חנתון.

    N243734, E173985 יורדים מהכביש ימינה לטיפוס על תל חנתון. אחר כך חוזרים לכביש ופונים ימינה.

    N249749, E174958 צומת יודפת. פונים ימינה לכביש 7955

    N249562, E175258 ימינה לשביל מסומן בירוק לפי שילוט "נחל אבליים".

    N249181, E175033 חסימה על השביל. עוקפים, פונים ימינה בעליה ומיד שמאלה לאורך קו חשמל.

    N248255, E174433 צומת T על השבי להכחול מו לרפתות. פונים שמאלה לשביל אדום.

    N282511, E175513 ימינה בשביל האדום, מול הישוב יודפת.

    N247047, E178373 שמאלה על השביל האדום בירידה. זהירות מפנצ'רים!

    N245569, E178953 חציית המוביל הארצי.

    N244128, E179329 ימינה לכביש פנימי ברומאנה.

    N243717, E179292 צומת T. שמאלה.

    N243943, E180830 מימין מתקן של מקורות. פונים ימינה בעליה לכיוון מעלה עוזייר.

    N243993, E180693 שמאלה בעליה.

    N243881, E180993 תחילת מעלה עוזייר/הר טורען

    N243769, E181631 סוף הקטע הקשה. פונים שמאלה.

    N244746, E185346 צומת T. פונים ימינה לשביל הירוק ומגיעים למגדל התצפית.

    N245310, E187778, על כביש 65. פונים שמאלה בכביש לכיוון צפון.

    N248460, E188503 צומת עילבון. יורדים ימינה מהכביש לשביל אדום הירודל נחל ארבל. עוברים בשער בקר.

    N248200, E189217 שמאלה בשביל שחור.

    N248392, E191956 חוצים דרך כבושה. פונים ימינה ומיד שמאלה.

    N246253, E192088 צומת. משמיכים ישר על השביל השחור לכיוון קרני חיטין.

     

     
    תגובות 4 תגובות
    1. yoav21's Avatar
      yoav21 -
      שבת חורפית, חברים טובים, ומסלול נהדר עם מעברי מים בוץ והנוף המדהים של הגליל (כל הכבוד לדרור על הכתבה המעולה), מה צריך יותר מזה.


      הערה קטנה הגישה מיודפת חסומה ואין אפשרות לבצע את המעקף!
      לכן אני ממליץ לקחת ימינה לכפר מנדא לחצות אותו ולהתחבר לשביל שחור ואז לאדום.

      יואב
    1. יואב פולס's Avatar
      יואב פולס -
      הגישה מיודפת אכן חסומה, אבל...אפשר להתחיל בקטע המסלול, למשוך ימינה בינות לחורש שסוגר עליך, ולעיתים נראה שאין מעבר - אבל יש. (כמובן כל הזמן על שבילים). באפשרות הראשונה חותכים שמלאה ומתחילים לרדת במקביל לקו המתח-הגבוהה, כ - 500 מטר מערבית לו. בשלב מסויים מגיעים לשביל כבוש היטב, פונים שמאלה, יורדים למטה, כשראוים סככות משמאל, יורדים אליהן, חוצים אותן וממשיכים לכיוון הכפר, מייד מתגלה שביל כבוש טוב בו פונים שוב שמאלה, ויורדים דרך שדות ומטעים. צומת T, לוקחים ימינה, וממשיכים עוד כ 300 - 400 מטר עד לצומת T נוסף. פונים שמאלה, בעליה, ואתם שוב על המסלול של ברלי.

      נקודה נוספת - "בעייתית" - אחרי כעביה, בשביל הכחול - נקודה עם הרבה בוץ. עוברים בקטע הימני, צמוד לשמאל.

      מי שקורא את זה - תבואו - המסלול מלא מים, בוץ והרבה פאן.
    1. AvigdorAharon's Avatar
      AvigdorAharon -
      עדכון מהיום 19/09/2013:
      כדי להתחיל את המסלול צריך לפנות לכפר חסידים (כביש 762) ולאחר כמה מאות מטרים לפנות שמאלה - צפונה לכיוון חוואלד (כביש 7621). נוסעים בכביש הזה צמוד לכביש 70 ומחפשים פנייה שמאלה (נוספת) לכיוון חוואלד. ממשכים עוד כ 300 מטר ומגיעים לנקודת ההתחלה.
      הפנייה שמאלה לשביל ירוק "נחל אבליים" נעולה בגדר. אנחנו המשכנו עד לעיר העתיקה "יודפת", היער הקסום ואז חזרה.

      בסך הכול, מסלול חביב מאוד!

      אביגדור
    1. regevzuki's Avatar
      regevzuki -
      הייתי אתמול במסלול נחל ציפורי עד בית שערים. נחל ציפורי מלא לכלוך, פגרי חיות מושלכים באיזור . המסלול עביר לכל רכב , שטח קל מאוד. כשמגיעים למנשייה זבידה יש גשר מצד שמאל לעבור לשדות ממול וגם בכפר יהושוע גשר לעבור לכיוון טבעון.
      מתאים לטיול משפחות קליל, עשינו אותו בשעתיים של נהיגה מתונה.
      לא כל כך שווה את הנסיעה, לפחות לא באביב.
    Untitled Document