מבחן ל-SBS: פולריס RZR900XP

מאת

פורסם בתאריך 19-02-13 16:00 מספר צפיות: 29986

לא הספקנו לסיים להתפעל מהפולריס RZR800S חביבנו, וכבר רמזו לנו שעם כל הכבוד, הרייזר 800S הוא צעצוע לילדות עם קוקיות ושברגע שננסה את ה-RZR הבכיר, עם שילדה ומתלים שונים לגמרי ומנוע 900 סמ"ק עצבני, נחזור לפרופורציות. טוב, אז חיכינו, חיכינו וחיכינו. והנה הוא כאן בארץ, מיובא רשמית. עדיין לא חוקי לכביש אלא רק לתחרויות - אבל כבר מורח לנו חיוכים על הפרצוף ללא הפסקה – קבלו את הרייזר 900XP!

תצלומים: אסף קציר, דרור ברלי

הכלים הראשונים בישראל שענו להגדרה של Side by side היו המיולים מתוצרת קוואסאקי. מין טרקטורי עבודה קטנים עם הגה, ארגז מטען ותנוחת ישיבה זקופה. הם היו קשוחים ואמינים, התאימו כמו כפפה לעבודות משק, גננות או לשטחים תפעוליים, אבל לא היה מה לדבר איתם על הנאה. הדגמים היותר חזקים שלהם יכלו לדגדג 40-50 קמ"ש ביום טוב, קיפצו כמו תיישים וגירו לנו את בלוטות החשק בערך כמו יציאה לדייט עם חנין זועבי... אבל הם הפכו ללהיטים, משום שכ"טרקטורוני משא" הותרו מצד אחד לנהיגה על ידי בני 16 (עם רשיון לטרקטור), ומצד שני גם הורשו לנסוע על כביש. אפילו אחי היקר הספיק להיות בעליו הגאה של דבר מוזר שכזה, ומנסיוני הדל עם הכלי, למדתי שפער המהירויות הבלתי נסבל בין המיול הזחלני והלא ממש יציב לבין קצב התנועה שמסביבו הופך אותו לכלי מסוכן למדי.

אחר כך הגיע התומקאר הישראלי, כלי מדליק. באגי קטן, חסון וקשוח, שלמרות הנעה אחורית בלבד, מתלים מופלאים העניקו לו יכולות עבירות שלא נראו עד אז. בתחילה היה התומקר פופולרי מאד בקרב הנוער, אבל הוא מעולם לא היה זמין כמו הכלים המיובאים. עלויות ייצור גבוהות ותלות במכלולים מיובאים גרמו לנדידת פס הייצור הקטן מישראל לארצות ניכר וכיום התומקאר הוא לא יותר מאשר זיכרון מתוק ורחוק וזה חבל.
את מקומו ואת מקום המיולים בנישת העבודה תפסו הריינג'רים של פולריס. קצת יותר גודל, קצת יותר כוח, קצת יותר מתלים. אלה כבר היו כלים שאפשר היה לצאת איתם לטיולים רגועים, אבל בפועל – אותו קונספט תועלתני נטול סקסאפיל שמזכיר את המיול ולא קורץ בכלל למי שאוהב לתת בגז.

ואז נפל דבר. את המפגש הראשון שלי עם הפולריס RZR שהתרחש לפני כמה שנים, אני עדיין זוכר כהלם מוחלט. אירוע ההשקה שנערך ביום שישי גשום בשבילי שדות בוציים בלב השרון היה בבחינת לראותם בלבד, אולי גם קצת לנגוע, אבל לא לנהוג. היבואן שהבין שהכלי החדש הוא תערובת נפיצה בידיו של מי שלא מנוסה ולא בעניינים, העדיף, ובדיעבד בצדק גמור – לקחת אותנו לסיבובים מסמרי שיער בשבילים הבוציים לצידם של נהגים/רוכבים מנוסים. הביצועים, כפי שנראו ממושב הנוסע של הרייזר היו משהו שלא הכרנו.

ארח כך התחלנו לקבל את הכלי לנסיעות מבחן. מכל המבחנים שנערכו אז ל-RZR800Sהוא יצא כשכתרים רבים לראשו. סוף-סוף כלי שלא מתחבא מאחורי הגדרות מכובסות אלא SBS ספורטיבי אמיתי, שלא מתבייש לכוון לפאן נטו. מהיר מאוד, בעל מתלים מופלאים, עביר ביותר, מציע כוח זמין וקלות תפעול מענגת. מצד שני גם לו היו מגבלות - מחיר קניה גבוה (שלא הרתיע מאות רבות של לקוחות מעושרים) והתנהגות "משקרת", כזו שמצד אחד נעימה ונשלטת ומצד שני גבולית ופרועה במגבלות, שידעה לנשוך חזק את הלא מנוסים וסתם את אלה שהגזימו איתו.
הפופולריות הרבה של הכלי והתאמתו הקלה למירוצים, הביאה לפתיחת קטגוריה מיוחדת עבורו (RZR-CUP, שמיועדת לכלים סטנדרטיים מדגם RZR800S ללא שיפורים למעט התאמה לתקן מירוצים) במירוצי הראלי-רייד והראלי ספרינט שלנו - שנכון להיום היא כרטיס הכניסה הזול ביותר לעולם המירוצים עבור ספורטאים מוטוריים מתחילים שמעדיפים הגה על כידון.

עם 55 כ"ס "בלבד", רבים הרגישו שהם ממצים את הכלי ורוצים משהו חזק ומהיר יותר וכך החלה לפרוח תעשיה שלמה של שיפורים - מתלים משודרגים ומורחבים, קיטים של מגדשי טורבו ומערכות ניהול מנוע משופרות שמעלים את ההספק. זה היה נחמד מאוד, אבל ביקורים בחו"ל ושיטוט באתרים ברשת פערו לנו את העיניים – יש רייזר גדול יותר, חזק יותר, מקצועי יותר – עם שילדה שונה, מתלים שונים ומנוע 900 סמ"ק שחזק ב-66% שלמים! האם התגשמות כל החלומות?...
הגעתו של ה-RZR900XP לישראל התעכבה שוב ושוב – היעדרו של דיפרנציאל אחורי מנע קבלת רישוי כביש, אבל לאחר שנסגרו כל הקצוות בחוק הספורט המוטורי והחל תהליך הרישוי המסודר של כלים תחרותיים – הגיע האישור המיוחל ונפתחו שערי גן העדן – אפשר לייבא את הכלי, לשימוש תחרותי בלבד, עם מספר כסוף כדת וכדין.
מפגש ראשון שלנו עם הרייזר החזק הותיר טעם חמוץ משהו – כלי המבחן שהגיע לישראל בייבוא אישי מארה"ב היה אקזמפלר שעבר אי אילו שינויים וגם כמה התאמות לתקן SCORE האמריקני ועבר חיים קשים שנתנו הרגשה שמשהו בו לא היה בדיוק תקין במאת האחוזים ביום המבחן. על מנת שהמבחן יהיה הוגן ואמיתי, חיכינו בסבלנות להזדמנות לבחון כלי סטנדרטי ותקין ב"כושר 0" וזו נפלה לידינו במהרה – אנשי היבואן הודיעו לנו שהרייזר 900 האדום שבידיו המוכשרות של יובל שרון טס למקום הראשון בקטגוריית רכבי השטח הקלים בראלי חוצה ישראל האחרון ולא מכבר נמכר לשגיא בורשטיין, זמין לנו למבחן! בלי להתמהמה התייצבנו באגם ניצנים על מנת להתוודע לכלי המדליק.

במבט ראשון, ה-XP נראה כמו כל פולריס רייזר שאתם מכירים. אבל מבט בוחן מגלה שרב השונה על הדומה. ראשית, הוא נראה גדול יותר, ומראה העיניים לא משקר – השילדה שונה ובעיקר מתלים שונים – משולשי המתלה הקדמיים ארוכים יותר ומעניקים לכלי מימד רוחב גדול יותר, והמתלים האחוריים כבר שונים בתכלית: במקום המשולשים של הרייזר 800S, יש כאן זרועות נגררות ארוכות ומסיביות וגם מאחור מפשק הגלגלים רחב משמעותית מאשר ברייזר 800S שאנחנו מכירים. תוספת הרוחב הזו קריטית לכלי שנודע בהיותו פרוע ונושך ללא התרעה מוקדמת.

תא הנוסעים מוכר לכל מי שמכיר רייזרים – מחוון אחד במרכז הפאנל הקדמי, הגה מתכוונן לגובה, בורר הילוכים אוטומטי עם בחירה בין High ול-Low ומתג לבחירה בין הנעה אחורית או כפולה. ההבדלים העיקריים בינו לבין הרייזר שאנו מכירים הם היעדרם של דיפרנציאל אחורי ושל מתג הנעילה החשמלי – הכלי הזה נעול מאחור כל הזמן. וכמובן "עניין קטן ושולי" כמו המנוע – שני הצילינדרים בנפח 875 סמ"ק, מייצרים 88 כ"ס טבין ותקילין – זהו כיום ה-SBS הסטנדרטי החזק ביותר בשוק הישראלי (לקאן-אם קומנדר 1000 יש 85 כ"ס, ולארקטיק-קאט וויילדקט 1000 יש 77 כ"ס), התמסורת

הינה מסוג ואריאטור, אבל תיבת ההעברה האחראית על ההנעה הכפולה ממוקמת בצורה שונה מזו של דגם ה-800S. ביחד עם משקל קל יחסית – 539 ק"ג, מתקבל כאן יחס-הספק משקל מצויין שמתבטא היטב ביציאה העצבנית מהמקום. זה המקום לציין שכלי המבחן היה בעל לוחית כסופה תקנית וחוקית כדת וכדין, ועל כן מצויד בכלוב התהפכות תקני (מתוצרת יובל מלמד) שמוסיף כמה קילוגרמים למשקל היבש, צמד מושבי מירוץ תקניים וריתמות מירוץ בעלות 4 נקודות. בנוסף – הכלי הגיע לידינו לאחר מירוץ ראלי ספרינט, שלכבודו הוחלפו צמיגיו לקטנים יותר בקוטר 26' (במקום 27' המקוריים) שגיא הסביר זאת ברצון להוריד מרכז כובד ובתגובות דוושה משופרות שמתאימים למסלול ראלי ספרינט קצר ומפותל. עבור מירוצי באחה וראלי-רייד, שבהם חשוב להרוויח עוד כמה ס"מ של מרווח גחון ועוד כמה קמ"שים במהירות הסופית, הוא מחזיר את צמיגי ה-27.

ובכן – כוח כאמור, לא חסר כאן. כל נגיעה בדוושה בועטת את ה-XP קדימה באלימות, וחיוך גדול נמרח לי על הפרצוף. תגובות הואריאטור חלקות ובעיקר מיידיות. את כל סכיני הדיונות של ניצנים ואשדוד הוא בלע ברעבתנות בלי לאבד תנופה גם כשזינקנו מהמקום ללא תנופה מתחתית הדיונה! ביצועי דיונות נחרצים כאלה תוכלו לקבל רק מדיון-באגי'ז אמריקאיות מקצועיות מהסוג שעדיין לא הגיע לישראל... ואם המנוע הוא תענוג צרוף, עדיין לא הגענו לעיקר – ההגה. לרייזר 900XP היגוי לא מתוגבר (הגה מתוגבר הוא אופציה בתשלום נוסף), אבל הוא לא כבד ולא מעייף את הידיים גם לאחר קטעים מפותלים צפופים ורצחניים שנלקחים במהירות גבוהה במיוחד, עם הרבה עבודת ידיים אינטנסיבית ימינה-שמאלה. ההיגוי של הרייזר חד, מהיר, ישיר, פטפטן. מערכת ההיגוי מדברת נון-סטופ עם אצבעותיי, והכלי כאילו קורא את מחשבותי, משנה כיוון כנשוך נחש, מדויק, מתמסר ונענה בהתלהבות. ללא ספק, בכל מה שקשור לאיכות ההיגוי – אין לרייזר 900XP מתחרים כיום – לא הקומנדר בעל ההיגוי הקשה מדי והמעורפל, ולא הויילדקט בעל התיגבור החשמלי שסובל מתת היגוי ומהיעדר תחושת תקשורת עם הגלגלים.

באמפים אכזריים נבלעים כלא היו תחת מתלי ה-XP – וזה המקום לציין את הבדל ההתנהגות העצום בינו לבין הרייזר 900XP הקודם בו נסענו, שכאמור לא היה במיטבו ומשהו בו לא בדיוק ניגן כמו שצריך, הכלי הלבן ההוא סגר מתלים בחבטות לא מנומסות בעליל על באמפים מתונים יותר ובמהירות נמוכה יותר מאשר הכלי האדום של שגיא בו נהגנו בשבוע שעבר. מצד שני, עם כל ההערכה וההתפעלות מעבודת המתלים של הרייזר 900XP, עדיין אנחנו סבורים שלפחות בתחום המתלים, הויילדקאט 1000 נהנה מיתרון ברור ולמרות נחיתות הכוח שלו, עדיין יכולו תהספיגה והגיהוץ כמו גם יציבותו הכיוונית, עדיפות משמעותית והוא יהיה מסוגל לגמוע כל ציר עתיר באמפים במהירות גבוהה יותר.
בפניות, הרייזר 900 ממהר להדק רדיוס פנייה ולהוציא את זנבו הצידה גם בדיונות ועם הנעה כפולה משולבת – בדרך כלל הכלי זורם עם הנהג בצייתנות מענגת והתחשוה היא שהוא ממש מסייע לנהג לתקן את ההחלקה. אבל אם עושים לו פרובוקציות אגרסיביות, הוא יגיב באלימות ויש להתכונן לביצוע נעילה נגדית אסרטיבית וחזקה ואוהו, כמה מהנה!... כמובן שפרובוקציות כאלה מוטב ויתבצעו לאחר שוידאתם שאין אבנים בולטות או קוליסים וחריצים שיהפכו את הרייזר הפרוע כהרף עין...

זו לא היתה הפתעה לגלות שגם המבחן לפולריס RZR900XP הוא אחד המהנים ביותר שערכנו. זהו כלי ספורטיבי עם קבלות, קיצוני בלי מרכאות ובלי להתנצל, מחובר לנהג, לא מתפשר ולא סלחן, חזק ומהיר כמו שד ושבידיים הנכונות הוא יהיה משאבת אדרנלין רצינית שתייצר חיוכים ללא הפסקה. סה"כ עלות הרכישה שלו, כולל ההשקעה הנדרשת בציוד עבור רישוי מירוצים (כלוב, מושבים, חגורות, אגרות למיניהן, כל תהליך הבניה, ההכנה והרישוי למירוצים מבוצע על ידי סדנת "רוק סוליד" ביבנה) תעבור את ה-120,000 שקלים (ולא לשכוח שכדי לנהוג בו גם אתם זקוקים לרשיון נהיגה תחרותי) רישוי "צהוב" לכביש עדיין אין לו, לפחות עד שיקבל דיפרנציאל אחורי, כך שצריך לקחת בחשבון שאסור בתכלית האיסור לנסוע בו על הכביש! אי לכך כדי להביא אותו לשטח, גם אם ממש קרוב לבית, אתם מוכרחים גם נגרר מתאים.

נכון להיום, המתחרים הישירים שלו הם הקומנדר 1000 והווילדקט:
הקומנדר הוא היחיד נכון לרגע זה מבין השלושה עם רישוי כביש. מנוע הרוטאקס שלו חזק מאוד, אבל הוא הרבה פחות ספורטיבי, המתלים שלו נוקשים, התנהגותו מגושמת מעט וההגה שלו כבד, מעורפל ומעייף. יתרונו הגדול הוא בתא נוסעים מרווח, מאובזר ונעים ובעיקר בארגז מטען גדול ויכולת נשיאת ציוד ללא תחרות שהופכת אותו לבחירה המועדפת לטיולים.

הויילדקאט "סובל" מהמנוע החלש מבין השלושה – 77 כ"ס "בלבד" (אבל ניתנים לשדרוג באמצעות קיט ביצועים מקורי מהיצרן שמגדיל את האורווה ל-95 סוסים משתוללים). ההיגוי שלו קל ונעים יותר מזה הקומנדר, אבל נופל מזה של ה-XP בכל מה שקשור לדיוק וחדות. הוא מפגין יתרון ברור על ה-XP בכל מה שקשור למתלים – יכולות הספיגה והגיהוץ שלו הן באמת מעולם אחר ומאפשרות לו לשמור על מהירויות נסיעה ממוצעות לא הגיוניות בעליל בשטח משובש. ההגה שלו בעל תגבור חשמלי וביחד עם בסיס הגלגלים הארוך יותר שלו הוא לא רק כלי נוח יותר אלא גם ובעיקר - קל לנהיגה, סלחן יותר, כזה שמתאים הרבה יותר טוב למתחילים.

הרייזר 900XP הוא הספורטיבי נטו שבחבורה – קל, חזק ונמרץ. ההיגוי שלו מעולה, המתלים עדיין מצויינים, ובכל זאת עדיין מדובר על כלי פרוע ונשכני – הוא ממש לא מיועד למתחילים לא מנוסים אלא למקצוענים שיודעים מה הם עושים. חד כתער, מהיר ומדויק, כלי שמציג ממוצע יכולות גבוה בכל תחום - ביצועי מנוע, היגוי ומתלים – לכדי חבילה אחת שלמה ומאוזנת שהופכת אותו למכונת מירוצים אמיתית.

פולריס RZR900XP – מפרט טכני:

נפח מנוע: 875 סמ"ק
סוג מנוע: בנזין, 4 פעימות, שני צילינדרים בטור, רוחבי, קירור מים, הזרקת דלק
הספק: 88 כ"ס
תיבת הילוכים: וריאטור אוטומטי
מצבי תיבת הילוכים: P/R/N/L/H
הנעה: 2X4, 4X4
עזרי עבירות/אחיזה: דיפרנציאל קדמי מוגבל החלקה
מתלה קדמי: נפרד, זרועות A כפולות, קויל אוברים FOX PODIUM מתכווננים. מהלך 13.5 אינץ'
מתלה אחורי: נפרד, זרוע נגררת, קויל אוברים FOX PODIUM מתכווננים. מהלך 14 אינץ'
צמיג קדמי: 27x9x12
צמיג אחורי: 27x11x12
בלמים: 4 בלמי דיסק מאווררים
בסיס גלגלים: 206.8 ס"מ
מרווח גחון: 33 ס"מ
מידות: אורך 275 ס"מ X רוחב 162 ס"מ X גובה 167 ס"מ
קיבולת מיכל דלק: 27.4 ליטר
משקל עצמי (יבש): 539 ק"ג
יכולת העמסה בסבל אחורי: 136 ק"ג

מחיר: כ-125,000 שקלים (מוכן למירוצים, כולל רישוי)

תודות גדולות על הסבלנות והעזרה בביצוע המבחן לכמה אנשים טובים:

אסף ארצי, בעל חברת A Class A העוסקת בייבוא אישי של רכבי יוקרה וספורט לישראל. אסף העמיד לרשותנו את הארקטיק-קאט ויילדקאט ואת הפולריס RZR900XP הלבן המצולם, בעיצומן של ההכנות הקדחתניות של הכלים לראלי חוצה ישראל שהתקיים ימים ספורים לאחר ביצוע המבחן.

שגיא בורשטיין, מחברת "אוטו-קטן" שהעמיד לרשותנו את הפולריס RZR900XP הנבחן (הכלי האדום). השטח שסביב האגם בניצנים נמצא בבעלות "אוטו-קטן" והיא עורכת בו ימי כיף לוועדים, מוסדות וארגונים, שכוללים טיולים בנהיגה עצמית בריינג'רים בחולות ניצנים ואשדוד, שיט קיאקים באגם, מסלולי נהיגה ברוק-קרולרים קטנים בשלט רחוק, סירות מנוע בשלט רחוק, ארוחות בשטח ושאר פעילויות של כיף בפינת חמד ירוקה וקסומה במרכז הארץ שרבים לא מכירים.

רפי כהן וארנון שושני מסדנת "רוק סוליד" - על הכנת הכלים והסיוע הרב במינהלות במהלך המבחן שאיפשר את הפקתו, וזאת בשיא הלחץ של סיום הכנת כמה כלים מתחרים, ימים ספורים לפני ראלי חוצה ישראל.

קטגוריות

באגים ובנייה עצמית

8 תגובות

Daniel Turgeman - 21-02-13, 11:36
- תגובה
הכל טוב ויפה יש רק בעיה אחת המחיר והשימושיות של הכלי, הוא עולה כמו מכונית ואף יותר, אך לא יכול לשמש אותי חוץ מטיולי שטח.
תענוג יקר אשר פונה על האזרח הממוצע היום.

דרור ברלי - 21-02-13, 20:15
- תגובה
אפילו טיולי שטח זה בערבון מוגבל - כאמור, נכון לרגע זה - רשיון תחרותי בלבד.

nir.samo - 21-02-13, 22:26
- תגובה
קראתי איפשהו שמס הקנייה הוא נמוך מאוד (20-30%) והיבואן פשוט תמחר את הכלים כאילו שהמס עליהם כמו על רכבים רגילים (כלומר בערך 100%).
יוצא שכלי כזה שעולה בארה"ב 13000 דולר (דומה לרכב משפחתי שם) עולה כאן גם כן קרוב לרכב משפחתי רק שמסיבה שונה. האם זה נכון?

שמוליק חסון - 22-02-13, 12:59
- תגובה
מעניין כמה אנשים יושבים בשירותים וקוראים את הכתבה הזו ומקללים את ממשלת ישראל, משרד התחבורה והקומבינטור העומד בראשו מר ישראל כץ שמונע מאיתנו לרכוש כלים ממונעים לצורכי כיף אלא אם כן הם יפלו בול על הגדרות ארכאיות כגון טרקטור משא?

הרי כל הכתבה הזו כמו גם כל רייזר 800, סליחה, ״טרקטור משא״ שנמכר בישראל ללא ההגבלה המטופשת ל 40 קמש ( כולם נמכרים ככה) הם עבירה על החוק.... אז אין כל פלא שהאזרחים שמים את הבולבול גם על חוקים אחרים כאן במדינה...

לכל מי שבאמת רוצה לשנות כאן משהו כל מה שהוא צריך לעשות זה להתפקד לליכוד. גם אם הוא יעדיף להצביע לטיבי הוא חייב להכניס את היד לכיס ולשלם 60 שקלים בשנה ולהתפקד. כישראל כץ יתקשר אליו לפני הפריימריז הוא ינצל את ההזדמנות ויסביר לו למה אם לא ישתנה פה משהו בהיבט של רישוי כלי שטח הוא יצביע דווקא למישהו אחר בפריימרייז
http://www.mitpakdim.co.il/site/%D7%...1%D7%95%D7%AA/

דרור ברלי - 22-02-13, 14:02
- תגובה
להגיד למה זה קישקוש?

כי לכלי הזה אין דיפרנציאל אחורי, ולכן הוא מסוכן על הכביש בידיים לא מיומנות.
לא שדיפרנציאל היה הופך אותו לבטיחותי ברמת 5 כוכבי ENCAP, אבל בכל זאת, הוא היה יותר צפוי ויותר נשלט.

אתה מדבר כאן על כלים עם כמעט 90 כ"ס על טיפה יותר מ-500 ק"ג וזה לא רק הפולריס RZR900XP אלא גם הויילדקט, שעם קיט השיפורים מהיצרן עולה ל-95 כ"ס.
אלה בהמות פרועות. בסיס גלגלים קצרצר, מרכז כובד גבוה, התנהגות חדה ועצבנית. מהנים ברמות על, אבל גם מסוכנים ונושכים. אלה כלים שדורשים מהנהג שלהם, חוץ מיכולות נהיגה מאד גבוהות, גם בגרות ושיקול דעת מטורפים. לתת את הדברים האלה לידיים של בני 16-17 נבובי מוח (עם אבא עשיר) שישתוללו עם זה על כביש ויעשו דאווינים על החברות שלהם?... אם אתה שואל אותי? חוסר אחריות.
בגלל זה גם את אות םכלים בעל ידיפרנציאל שמושרים לנסוע על כביש, מגבילים (לפי החוק, לא הגבלה מכנית של הכלי) ל-40 קמ"ש. זה כסת"ח מטופש שרק יהודים מסוגלים להחליט עליו, (מה לעשות, יהודים וגלגלים לא עובד טוב ביחד. אנחנו "עם הספר", לא המצאנו את הגלגל) אבל זה המינימום שהרשויות יכולות וצריכות לעשות - אם הברירה היא הגבלת מהירות או איסור נסיעה על כבישים - אני מעדיף שיגבילו ל-40 קמ"ש. מצידי אפילו ל-30. ממילא אף אחד לא באמת אוכף את זה.

לעניין התפקדות לליכוד ועאלק "השפעה מבפנים" - כבר עשו את זה בסיפור הביטוח לאופנועים. להגיד שזה עזר?... נו שויין.
במקרה הזה, של כלי שמיועד לפאן נטו ונתפס בעיני הרשויות כמו גם בעיני חלק גדול מהציבור כמסוכן, "מיועד להשתוללויות" וכו', קצת קשה לעשות לו לובי חיובי...
תתנחם בעובדה שאם יהיה כאן ביקוש גדול, היצרנים יתקין דיפרנציאלים אחוריים, עם נעילה נשלטת. ייקר קצת את הכלי, אבל בתמורה לרישוי כביש צהוב רגיל, אולי זה שווה.

שמוליק חסון - 22-02-13, 15:40
- תגובה
לדרור,
אם לרגע אתה חושב שלמישהו איכפת מהבטיחות שלך אז אתה נאיבי. הדוגמאות הטובה ביותר היא שכל מה שכתבת על סכנה לרוכב וכד׳ אפשר לכתוב גם על רכיבת downhill בצוק מנרה או בכרמי יוסף/ נווה אילן....

עובדה היא שאף אחד לא חושב להגביל את המהירות של אופני הרים בישראל כי מי שרוצה למות בקפיצה משני מטרים עם הראש לתוך סלע זו זכותו! למה זו זכותו? בגלל שהמדינה לא צריכה לפצות אותו אם הוא עושה את זה והוא ישאר בכסא גלגלים על חשבונו.
החוק העקום שמחייב את המדינה לפצות כל מי שנפגע בתאונה ברכב מנועי הוא שורש הבעיה. בכל מדינה מתוקנת יכולכל אזרח לקנות Xp ולסוע איתו לתוך קיר ב 134 קמש אם בא לו. פה לא. פה הוא יצטרך לרכוש ביטוח ולהתקין דיפרנציאל.

ולגבי ילדים בני 16, אני חושב שצריך את כל הכלים האלו, כולל אלו עם הדיפרנציאל להוריד מהכביש כי זה לא מקומם ולא לכך הם תוכננו, יחד עם זאת ממש כמו באופני הרים, או סוס, צריך לאפשר לכל מי שרוצה לרוכב עליהם ורק בשטח באיזורים מורשים ועל אחריותו. ואם זה היה תלוי בי זה היה אפשרי מכל גיל וללא ביטוח. זה מה שאני חושב.

דרור ברלי - 23-02-13, 09:54
- תגובה
"בכל גיל וללא ביטוח ועל אחריותו"... אתה ממש בטוח?
הבעיה שלי היא לא אם תפגע בעצמך, אלא אם תפגע במישהו אחר, שאין לו שום קשר לתחביב הקמיקזי שלך.
למשל, אם תדהר על ה-XP החדש שלך בשבילי יער בן שמן, תאבד שליטה ותעוף לתוך פיקניק ותפגע בילדה הקטנה של מישהו?

לא, לא תהרוג אותה. רק תשאיר אותה נכה. מרותקת לכסא גלגלים לכל החיים.
אחרי שתשתחרר מהכלא, תעמוד בפני תביעה של מיליונים רבים. מי ישלם לה ולמשפחתה את הפיצויים? שולמן?
בגלל זה מחייבים אותך בביטוח. לא שאכפת לחוק מהבטיחות האישית שלך. אבל אכפת לו מאוד שיהיה לו מקורות הכנסה שיאפשרו לו לשלם פיצויים לאלה שנפגעים.

יש במדינה הזו חוקים. את חלקם אנחנו לא אוהבים, אבל זה מה יש ויודע מה? למזלך יש עוד כמה חוקים הגיוניים ששומרים על חייך כאן. כן, אני רוצה שיהיה צורך ברשיון ובביטוח, כדי להבטיח שלא כל ארחי-פרחי יתפרע עם הכלי ויפגע באנשים ושאם חס וחלילה זה כן יקרה - יהיה מי שיבטיח טיפול רפואי ופיצוי הולם.

אחד החוקים המעצבנים של המדינה הזו דורש רישוי וביטוח לכל כלי רכב שיש בו מנוע. למה? ככה.
באופניים - מה לעשות - אין מנוע. אז לא נדרש רישוי וביטוח על ידי החוק. זה לא אומר שרוכב אופניים לא עלול לפגוע בחפים מפשע בזמן שהוא נוסע. נדמה לי שבזמנו הוצעה כאן תוכנית ביטוח לרוכבי אופני הרים על ידי אחד החברים כאן שהוא סוכן ביטוח. מבלי לעשות פרסומת, מי שרוכב הרבה בין אנשים אחרים ויש סיכוי שיפגע במישהו בשוגג, אולי כדאי לו לשקול את ההצעה היא ולבטח את עצמו כי לך תדע מאיפה זה יבוא לך.

בכל מקרה, רוכבי דאונהיל מסכנים את עצמם בלבד. הם עושים את זה במסגרות מסודרות של תחרויות ואין ילדים קטנים שמשחקים במסלולים שלהם.
גם עם XP אתה יכול. לכלי יש רישוי כסוף, ואם אתה מתעופף איתו במסגרת של תחרות מסודרת וחוקית, אתה מבוטח.

לא מתאים לך מדינת חוק? נתב"ג פתוח לכל אחד, ולא מוכרחים לרכוש כרטיס חזור. רק הלוך. מומלצת במיוחד חוויית הביקור והחיים במדינות עולם שלישי שבהן אין חוקים (או שלא נאכפים כלל). תסתובב שם קצת, תכיר אנשים שאין להם לא אלוהים, לא דין ולא דיין. תחווה מציאות עגומה של פחד, של חוסר אונים ושל חיי אדם ששווים בערך כלום, ותחזור לכאן על ארבע.

asafk - 23-02-13, 12:11
- תגובה
נכתב במקור על ידי דרור ברלי

לא מתאים לך מדינת חוק? נתב"ג פתוח לכל אחד, ולא מוכרחים לרכוש כרטיס חזור. רק הלוך. מומלצת במיוחד חוויית הביקור והחיים במדינות עולם שלישי שבהן אין חוקים (או שלא נאכפים כלל). תסתובב שם קצת, תכיר אנשים שאין להם לא אלוהים, לא דין ולא דיין. תחווה מציאות עגומה של פחד, של חוסר אונים ושל חיי אדם ששווים בערך כלום, ותחזור לכאן על ארבע.

וואוו. זה דרור כתב? תקראו מהר למוישיק.

אסף.