פורום ג'יפולוג 4X4 - העשירייה הפותחת: 10 רכבי השטח המכוערים

סדרת העשירייה הפותחת ממשיכה, והפעם עם עשרה מרכבי ה4X4 המכוערים בכל הזמנים. כרגיל, מדובר בדעה פרטית בלבד. כנראה שיש מכוערים מהם, אבל באמת שאין מכוערים כמותם. ואם במקרה יש לכם סנטימנטים לאחד מהם אל תעלבו... כמאמר הפתגם הידוע: "גם הקוף, בעיני אימו, צבי".

אחרי שהכתרנו את מלכי היופי בין רכבי השטח, הגיע זמנם של אלה שבאים פחות טוב בעין... לזכותם של המכוערים ייאמר שאנחנו לא שופטים אותם על איכות או יכולת, אלא רק על המראה החיצוני - לעתים מדובר בכלי רכב מצוינים. בלילה בלי ירח. ובלי אורות. הכלים המזעזעים למראה האלה מזכירים לנו שעיצוב רכב זה מקצוע רציני וחשוב, שמוטב שיגיעו אליו המוכשרים והטובים ביותר. כשזה לא קורה, התוצאה המזעזעת מלווה אותנו לדראון עולם. הרשימה אינה לפי סדר גודל הכיעור, ואתם מוזמנים לחוות את דעתכם ולהציע מועמדים משלכם בתגובות, כרגיל.

האמר - H2 (ארה"ב)

כן, רבים וטובים מתעקשים שמדובר ברכב שטח מצוין. אז נכון שככל הנראה יש כלים מכוערים יותר בסין או בהודו, שלא לדבר על לפחות כלי רוסי אחד גדול, מוחצן וצעקני ממנו. אבל האמר H2 לנצח ייזכר כאחד מכלי ה-4X4 הוולגריים וסרי הטעם שידעה תעשיית הרכב של העולם המערבי להציע.

ולמה אנחנו כל כך מסתייגים ממנו – משום שלהבדיל מכל מיני ערימות פח עלובות מהעולם השלישי שנראות רע פשוט כי אף אחד לא טרח לעצב אותן - כאן יצרן הרכב הגדול בעולם השקיע את עיקר המאמץ דווקא בעיצוב, בעוד המכניקה נלקחה ברובה ממדף החלפים של דגמים קיימים. לנגד עיני המעצבים של חברת ג'נרל מוטורס עמד ההאמר הצבאי – כלי שקשה לקרוא לו "יפה" אבל לעומת המראה התכליתי והקשוח שלו, H2 הוא מין קוביה ענקית, מעוטרת נורות ופלסטיקים מצופים בניקל. אם תגישו אותו בשחור, אדום או בצהוב, רצוי עם ג'נטים מנוקלים בקוטר 23' וצמיגי חתך נמוך, תקבלו את הצעצוע המושלם לראפר או סרסור המצוי. נתוניו הטכניים של האמר H2 טובים ויכולותיו בשטח מרשימות – ועדיין אנחנו לא מכירים ג'יפאי בר דעת שיסכים שיראו אותו נוהג בדבר הזה.

ההופעה המוחצנת של האמר H2 הפכה לסדין אדום מול עיניהם של חסידי איכות הסביבה. ברור שיש כלי רכב גדולים, בזבזניים ומזהמים ממנו, אבל אף רכב 4X4 בייצור המוני לא היה מוחצן ומתריס ממנו וסימל כמותו את "הנזק שגורמים רכבי 4X4 לסביבה"- אותם ירוקים הפכו אותו למטרה למסע שיסוי ודה-לגיטימציה מסיבי, שבסופו של דבר גם הצליח - מכירות הכלים הלכו וירדו עד שחטיבת האמר ב-GM נסגרה לתמיד.

UMM - אלטר (פורטוגל)

כלי נדיר בהחלט, לא רק במספר היחידות הקטן יחסית שיוצר, אלא גם בכיעורו הבלתי נתפס. האלטר (אבולוציה של דגמי ה"קורניל" הישנים שנראו כמעט אותו דבר) יוצר בפורטוגל במפעלי Uniao Metalo Mecanica בליסבון על בסיס אב טיפוס שנוצר על ידי המהנדס הצרפתי ברנאר קורניל. ה-UMM נועד להיות כלי עבודה קשוח וספרטני ועל כן לא הציע מבנה ומיפרט יוצאי דופן - היו לו שילדת סולם, שני סרנים חיים וארבעה קפיצי עלים, מנוע דיזל אטמוספרי פיז'ו-אינדנור בנפח 2.1 ליטר עם 62 כ"ס וגיר ידני מתוצרת פיז'ו. הכלי נודע באמינות ועמידות יוצאות דופן, ואחר

כך החל להתפתח, בעיקר עם מנועים גדולים וחזקים יותר ויותר. בשיאו, ניתן היה לקבל אותו עם מנועי טורבו
דיזל ובנזין של ב.מ.וו בהספקים של עד 192 כ"ס.

אבל לא באנו לספר כאן איך הוא נוסע ועד כמה הוא אמין או לא - אלא כמה הוא מכוער. ומכוער זו לא מילה, פשוט כי ה-UMM מגדיר שיאים חדשים של כיעור מפלצתי. מילא מרכב רבוע ופשוט שנראה כאילו נבנה באיזו מסגריית רכב נידחת בנצרת עילית, אבל החרטום המשופע הזה, למה "עיצבו" אותו ככה, מאיפה הביאו אותו - רק השד יודע. בעצם גם הנורא שבשדים היה כנראה נבהל אם היה נתקל ב-UMM הזה חונה מולו בסימטה חשוכה. תנו לתמונות לדבר במקומנו.

דארטץ - פרומברון/קומבאט (לטביה)

אחת התוצאות המיידיות של נפילת הקומוניזם בברית המועצות לשעבר היה היווצרות המעמד העליון של האוליגרכים – אותם עשירים כקורח שידעו לנצל לטובתם את הכאוס אליו נקלעה מעצמת העל שהתפוררה לרסיסים כדי לעשות המון כסף. כפי שקורה לא מעט בקרב המתעשרים החדשים בין-רגע, יש בין האוליגרכים הללו ייצוג נרחב לבעלי טעם רע במיוחד במכוניות, תכשיטים ונשים, והם נוטים להעדיף צעצועים ייחודיים באמת, כאלה שאין לאף אחד אחר.

בנוסף, מכיוון שמדובר באנשים סופר-עשירים שלפחות חלקם לא צדיקים גדולים, הרי שלעתים קרובות יש להם גם לא מעט יריבים ואויבים שלא יהססו לנסות לפגוע בהם פיזית – וכך נוצרה הנישה אליה נכנס היצרן הלטבי "דארטץ מוטורז" שמייצר עבור אלה שהאמר H2 המוני ודיסקרטי מדי בשבילם, את ה"פרומברון"/"קומבאט" (זו אותה גברת פחות או יותר, בשינוי שמות/גרסאות אבזור וגימור) - מפלצת 4X4 ענקית, כבדה, משוריינת היטב (היצרן טוען שנשיקת המוות של RPG תגרום רק כמה שריטות בצבע) שאפשר לקבל במרכבי סדאן (שמזכיר במשהו צללית של טנק אברמס) או סטיישן (שזה כבר דמוי נגמ"ש BTR) וברמות גימור שנושאות את השמות המחייבים "אלאדין", "מונאקו", "רד-דיאמונד" וכו' (לא, רמת הגימור "עלי בבא" עדיין לא קיימת בקטלוג של דארטץ, אבל מי יודע מה יהיה מחר?...), שכולן מפוארות ומגומרות במיטב הסגנון המצוייץ והמופרך שאוליגרכים אוהבים כשהם רוצים להדהים זה את זה בצעצוע חדש.

זה אומר שמי שיכול לשם, יקבל כאן כל מה שהוא מדמיין, אבל ממש הכל - צביעה וגימורים בזהב, יהלומים ושאר אבני חן נוצצות, דיפונים משיש וריפודים עם פופים מעור משובח שנלקח מאיבר מין של לוייתן (!). כמו שנאמר קודם - זה אוטו שמייצג את שיא טוב הטעם האפשרי שכסף יכול לקנות (הרבה כסף. המחיר הבסיסי, לפני תוספות, מתחיל במיליון אירו, שם ברוסיה). כדי להזיז את כל זה מהמקום יש מתחת למכסה מאות רבות של כוחות סוס שמסופקים ע"י מנועי V8 מתוצרת GM - דוראמקס טורבו דיזל או וורטק ביג-בלוק בנזין. איך זה נוסע? למי אכפת. תסתכלו רק איך זה נראה. זה אומר הכל.

סנגיונג - אקטיון (דרום קוריאה)

מקרה מייצג של יצרן רכב ראוי, שנתן צ'אנס למעצב עם הרבה מאוד דמיון ומעט מאד כישרון. האקטיון הוא SUV קטן/קומפקטי, שמנסה להיות גם קופה ספורטיבית. התוצאה, בלשון המעטה, מוזרה – עם חרטום שיגרום לכם מבוכה רבתי גם אם לא שילמתם עבור היצירה הזו מכספכם, וזנב "ספורטיבי" שמנסה להסתיר תא מטען זעיר ולא שימושי. ותאמינו לנו - אנחנו עדינים מאוד בניסוח.

האם לפחות הוא מפצה על המראה בשימושיות יומיומית, ביצועים, תכונות דינמיות יוצאות דופן או יכולות שטח מרשימות? תראו, יש כאלה שגורסים שבטבע אין ואקומים ושבמקרים רבים, אפשר וצריך להתפשר בנושא אחד כדי להרוויח בגדול משהו אחר. אלא שכאן הכונפה המכוערת לא ממש לוהטת במיטה וגם במטבח היא לא כשרון גדול...

ג'יפ צ'רוקי KL (ארה"ב)

הגענו לנושא רגיש... אחד משמות הדגם המקודשים. צ'רוקי KL החדש הוא הדגם הראשון של Jeep תחת כנפי אימפריית פיאט. ככזה, הוא מבוסס על פלטפורמת פרייבט (פיאט בראבו/אלפא ג'ולייטה) ועל כמה הוא רכב שטח אמיתי או לא עוד יהיה אפשר להיווכח ולהתווכח הרבה מאוד, כשיגיע לישראל ונניח עליו יד במבחן דרכים.

עד אז, אפשר להתייחס בעיקר ל... צורה שלו, שהיא איך נאמר בעדינות? "מיוחדת".

הגנים האיטלקיים המסורתיים אולי מחייבים עיצוב מרהיב, אבל זה לא המקרה כאן. למוצרים של Jeep יש (וצריך להיות) אופי מיוחד מאוד משלהם, שמתבטא גם בעיצוב, ונדמה שכאן נשברו כל הכלים. מה שבטוח, המעצב שאחראי לפארסה הזו יכול לצפות להצעת עבודה מפתה מסנגיונג. ואם מהצד ומאחור זה עוד נסבל ועובר איכשהו, אז כן, אנחנו מתכוונים לחרטום המוזר הזה עם הפנסים הצרים/מלוכסנים, שלא קשור לכלום, בטח לא לשטח ולא למסורת של Jeep.

יש לנו תחושה שלקוחות לא מעטים, כמובן לא ג'יפאים (הם גם מעדיפים את גרסאות ההנעה הקדמית 2X4) יחשבו שזה אוטו ממש יפה. טוב נו, הם בטח חושבים שגם ניסאן ג'וק הוא אוטו יפה... אנחנו כג'יפאים ואוהבי המותג המיתולוגי, עם דגש על אוהבי הצ'רוקי XJ הקלאסי (אחד מרכבי השטח היפים אי פעם) סבורים שהדבר הזה, לפחות ויזואלית, פשוט מכוער. מה מכוער, מעורר בחילה. אנחנו לא לבד - חיפוש המחרוזת Ugly Jeep בגוגל כבר עכשיו, לפני שהחל שיווק הכלי, מניב שפע תמונות של הKL...

לואז - 969 (אוקראינה)

הבסיס ליצירה הנ"ל היה הלואז 967, רכב 4X4 אמפיבי קטנטן ומעניין, שתוכנן בסוף שנות ה-50 של המאה הקודמת על מנת לשמש את היחידות המוטסות של הצבא האדום כרכב פינוי, הובלת תחמושת וכנושא כלי נשק קטנים. התכנון המקורי היה של חברת מוסקביץ', והייצור התבצע במפעלי LUtzk Avtomobil Zavod באוקראינה, ומכאן השם "לואז".

היו כאן מנוע בנזין מקורר אויר פיצפון בנפח 0.9 ליטר עם 30 כ"ס, גלגלים קטנטנים וארבעה מתלים נפרדים עם יחידות הפחתה (פורטלים) לטובת מרווח גחון יוצא דופן (יחסית לגודל הגלגלים). אחר כך פותחו ממנו הדורות הבאים של הכלי שהגיעו גם לשוק האזרחי/חקלאי וקבעו שיאים חדשים של חוסר פרופורציה וכיעור. כמו כל מוצר סובייטי של הימים ההם, בוודאי אם יועד במקור לשימוש קולחוזניקי, העיצוב/מראה חיצוני היו אחרי-אחרונים ברשימת הדרישות שהונחתה על המהנדסים מלמעלה. יתרה מזאת, יש סברה האומרת שהעיצוב הזה הוא הנקמה השקטה של המהנדסים-"מעצבים" במשטר המדכא. לעולם לא נדע, האחראים סביר להניח נרקבו בגולאג קפוא בסיביר מזמן.

טאטא - סומו (הודו)

מאז שהיינו קטנים, הטיפו באזנינו שוב ושוב כמה זה לא יפה לצחוק על מסכנים ומוגבלים – אבל כאשר כלי הרכב של טאטא ההודית החלו להימכר לראשונה בישראל לקראת סוף שנות ה-90', לא יכולנו שלא לגחך לנוכח העליבות הבוטה שהם שידרו. לפחות המחיר הנמוך היה ביחס ישר לאיכות הירודה והביצועים החלשים.

לישראל הגיעו טנדר ("טלקוליין") ו-SUV עירוני ("ספארי") שלפחות ויזואלית, עוד נראו איכשהו בסדר. אבל במקרה של הסומו – ה-SUV ה"קשוח", "מתחרה" לסופה, דיפנדר וטויוטה סדרה 70 בזמנו - העסק פשוט נראה נורא. זה לא היה רכב השטח הראשון בעולם בעל מראה קובייתי, אבל הפרופורציות כאן היו גרועות במיוחד, עם גלגלים קטנים מדי וסרחי עודף גדולים מדי. בכוונה אנחנו שמים בצד את המפרט הטכני ומתייחסים רק לעיצוב - הסומו נראה מעורר רחמים, שמן, מסורבל, מוגבל וחסר יכולות. בקיצור, תוכו כברו.

שוב ושוב מצאנו עצמנו משתאים איך הדבר הזה מצא כאן לקוחות, מה שמוכיח שבישראל הפראיירים לעולם לא נגמרים, רק מתחלפים, ושכל פח זבל על גלגלים יכול להימכר כאן בהצלחה בתנאי שיהיה זול מספיק. לטאטא עצמה, ששולטת ביד רמה בשוק ההודי הענקי, כל זה לא הפריע להפוך לאחת מאימפריות הרכב הגדולות, החזקות והיציבות, שמחזיקה בבעלותה את לנדרובר ויגואר.

פורשה - קאיין דור ראשון (גרמניה)

כיעור הוא תכונה שלעתים חוצת גבולות ומעמדות. אז מהקצה התחתון של שרשרת המזון המוטורית, אנחנו עוברים לפסגה - הקרם דה לה-קרם של עולם ה-SUV. הכניסה המוצלחת בדיעבד של פורשה הגרמנית לסגמנט ה-SUV פרימיום, לוותה בלא מעט חששות. מה למותג שכל תהילתו יצאה על מכוניות ספורט משובחות, ולרכבי כביש-שטח?

מישהו בפורשה הימר על כל הקופה, לקח את פלטפורמת הטוארג/Q7 שפותחה אז במשותף על ידי VW, אאודי ופורשה, והדביק לה את החרטום של ה-911 האלמותית. מעריצי פורשה המושבעים הזדעזעו מהתוצאה ובצדק. הקאיין (שטכנית יצא אוטו מרשים בכל פרמטר, בכביש ובשטח), נראה כמו אנדרוגינוס לא מוצלח וזו התנסחות מאוד עדינה, אם כי סביר להניח שאם לא היה כתוב עליו "פורשה" אף אחד לא היה מטיח בו כל כך הרבה ביקורת. הכיעור וההסתייגות של מעריצי המותג הוותיקים, לא הפריעו לקאיין להפוך ללהיט מטורף ולדגם הנמכר ביותר של פורשה שהפכה בזכותו, דווקא בתקופת משבר כלכלי שהוריד את רוב יצרני הרכב הגדולים על הברכיים - ליצרן חזק, רווחי להדהים ומבוסס כלכלית. כך שאפשר לומר שהיופי והחן – רק בעיני המתבונן ומכוער או לא - בפורשה צוחקים כל הדרך לבנק.

בנטלי EXP9F (בריטניה)

למרות שעולם הרכב המודרני מתרחק היום מרכבי שטח אמתיים ומתדמיתם "הלא בטיחותית/מזהמת/עוינת לסביבה" כמו מאש, הרי שכל יצרן מוכרח שיהיה לו איזה ג'יפון או קרוסאובר, שבשנים האחרונות הפכו אשכרה למכונות-על להדפסת מזומנים. וזה נכון במיוחד כאשר מדובר ביצרני מותגי הפרימיום שגוזרים רווח עצום על כל חתיכה שהם מוכרים. הבעיה מתחילה כאשר יצרנים שעד היום היו מזוהים עם מכוניות ספורטיביות או לימוזינות יוקרתיות, מנסים להטמיע את ערכי המותג שלהם שכוללים הרבה מאוד מוטיבים עיצוביים, לתוך SUV שבדרך כלל הוא חיה שונה בתכלית.

קחו את בנטלי לדוגמה. אייקון בריטי יהיר של יוקרה, פאר, נוחות, אלגנטיות, וגם מהירות, עם עבר מפואר בספורט המוטורי. שנים ארוכות שיחקו מכוניות בנטלי בתפקיד הגירסה המעודנת/מאופקת או להבדיל, ה"ספורטיבית", של דגמי רולס-רויס שהיו מעט יקרים יותר ומוחצנים יותר. באותם ימים בהם היצרן האריסטוקרטי היה עצמאי, אם מישהו היה נכנס למשרדי ההנהלה ומבשר שתוך כמה שנים הם יהיו תחת שליטה גרמנית (של יצרנים שונים - רולס רויס תחת ב.מ.וו ובנטלי תחת פולקסווגן) וייצרו SUV גדול שרבים יהיו מוכנים להישבע שהוא מכוער עד גיחוך, האדונים המעונבים ברולס-רויס-בנטלי בוודאי היו מראים לו את הדלת. בנימוס בריטי אופייני כמובן.

אבל כל זה כן קרה. שני מותגי היוקרה שהיו סמלים בריטיים, נפרדו, עברו לשליטה גרמנית, SUV גדול עם סמל בנטלי הוא עובדה קיימת והתוצאה, ועל כך יש הסכמה בין-לאומית, גרוטסקית, אם לא מזעזעת. העובדה שיש כאן מנוע W12 כפול מגדשים בנפח 6 ליטר עם 600 כ"ס ו-82 קג"מ, גיר אוטומטי עם 8 מהירויות והבטחות לביצועי-על בכביש ובשטח, וגם שעדיין מדובר ברכב תצוגה שעדיין לא נכנס רשמית לייצור סדרתי - ממש לא מעניינת כרגע. הדבר הזה פשוט נראה בדיוק כמו שלקוחותיו המיועדים - אותם מיליארדרים חדשים בסין, אוליגרכים רוסיים, שייח'ים עשירים מנסיכויות המפרץ ואילי נפט טקסניים, כמו גם כוכבי גאנגסטה-ראפ מאיסט אל-איי, בוודאי יאהבו... סביר להניח שבנטלי הולכים להרוויח המון כסף מה-EXP9F, אבל אולי גם לאבד את כבודם. וכל זה מזכיר לנו ציטוט שלנו עצמנו, שכתבנו פעם לפני אי אילו חודשים, כשהגיעו לרשת התמונות הראשונות של ה-EXP9F:

..."ועכשיו תורנו. אז כן – ניסינו להימנע מזה, להתאפק, להיזהר בלשוננו ולהיות מנומסים ולא לצעוק "מכוערררר"... אבל אנחנו באמת מוכרחים לומר משהו משלנו על ה-EXP-9F. טכנית ודינמית, בוודאי על הכביש, סביר להניח שזו תהיה מכונית אדירה. בכל זאת בנטלי. אבל אם נתייחס לאיך שהרכב הזה נראה... לזכותו ייאמר שאם היינו מבקשים מאומן פוטושופ שממש לא אכפת לו ממכוניות ומאיך שהן נראות, ליצור הדמיה של SUV מתוצרת בנטלי, ולתת לו יד חופשית בבחירת אלמנטים ממכוניות בנטלי האחרות כמו הקונטיננטל, המולסאן והפליינג-ספר, כנראה שזו היתה התוצאה. וזה די חבל, למען האמת, במיוחד כשאנחנו זוכרים שאותן מכוניות עם סמל ה"B" המעופף הן אלגנטיות מאוד בהופעתן ואילו הדבר הזה.... טוב, נו... אפשר לקרוא לו איך שנרצה חוץ מאשר "אלגנטי". ואנחנו עוד עדינים ופוליטיקלי-קורקטיים, כי ב"אוטובלוג" למשל, קובעים נחרצות: "ה-EXP-9F איום ונורא מכל אספקט וזוית, ואנו מקווים שבבנטלי יחזרו מהר לשולחן השרטוט כדי לעצב משהו אחר, שיכבד יותר את המסורת והמורשת של המותג"... וכל מילה נוספת מיותרת"...

תע"ר - ג'יפ סופה M240 סימן 1 92-93' (ישראל)

את ההסטוריה של ג'יפ הסופה סימן 1 יקירנו, כולם יודעים ומכירים. עשרים ואחת שנים אחרי שהופיע לראשונה, רובנו מכירים את הסופה כרכב השטח האמיתי האהוב והמשופר ביותר בארץ. וזו לא חוכמה - המוצר המקורי שנבנה לפי ספציפיקציות צבאיות היה לא ראוי למאכל אדם בשימוש אזרחי מהרבה מאוד בחינות. אחרי שכולם החליפו צמיגים, וקפיצים, ובולמים, ושדרגו את מערכת הבלמים הגבולית, והתקינו נעילות בדיפרנציאלים ומזגן חזק יותר, ומושבים ראויים ואולי גם סגירה שלא נוזלת/מחלידה, אפשר היה להתפנות לטיפול מקיף בזוועה הגדולה מכולן - החזית המזעזעת שנתנה לג'יפ (שבאופן כללי היה בעל פרופורציות נאות בהחלט) פרצוף של חזיר יבלות לדעת אחדים. לאחרים, רבים יותר, זה הזכיר דווקא עיניים דומעות, מה שנתן לסופות מהדגמים הראשונים את הכינוי "הסופה הבוכה".

סיפורים ואגדות עם רבות נפוצו באשר למקורה של החזית הנוראה שהודבקה לדור הראשון של הסופה. הסברה היותר מוצקה גורסת שבאותן שנים קרייזלר העולמית לא אישרה למפעל תע"ר להשתמש בשם המפורש Jeep, ועל כן סירבה גם לספק למפעל הנצרתי את החזיתות והדשבורדים האופייניים של רנגלר YJ (שעליו מבוססת הסופה) וכך נאלצו בתע"ר למצוא פיתרון יצירתי ומהר. התשובה נמצאה בחזית שמקורה בג'יפ CJ10 - טנדר חד קבינה נשכח ונדיר בהחלט שיוצר בכמויות קטנות. וכך נוצר אחד הג'יפים היותר מכוערים אי פעם. אם להוסיף חטא על פשע, מבנה החזית הזו היה גם רעוע במיוחד ותוך זמן קצר החל לווברץ, להיסדק ולהתפרק...

ג'יפאים פרטיים שנוכחו שלצד החסרונות יש בסופה גם כמה יתרונות בלתי מעורערים והבינו ששווה להשקיע בה, מיהרו להחליף את הזוועה בחזיתות רנגלר YJ למיניהן - בין אם בזו המקורית מאמריקה, המקובלת והנאה לכשעצמה, ובין אם בכל מיני תחליפים מפיברגלס מייצור מקומי. היותר יצירתיים שתלו חזית+כנפיים+מכסה מנוע של CJ. בשנת היצור השלישית של הסופה, 1994, הגיע הבשורה מעירו של ג'יזוס, בדמות חזית מקורית מייצור של תע"ר בעלת פנסים עגולים, שלטעמנו לפחות היא הנאה והמתאימה מכולן עבור הסופה. ומה אתם יודעים? שמענו אפילו על כמה ג'יפאים אמריקנים שרוצים להיות שונים ומיוחדים, שחושקים בחזית המשודרגת הזו ומעוניינים לשים יד על אחת, עבור הרנגלרים YJ שלהם.

13 תגובות

elro - 12-09-13, 11:36
- תגובה
אין הרשאות לצפות בדף...

GodsFather - 12-09-13, 12:52
- תגובה
בטוח ?

Redoren - 12-09-13, 13:16
- תגובה
אתה גאון..

IDO6 - 12-09-13, 15:03
- תגובה
גדול

מיכה100 - 12-09-13, 16:44
- תגובה
ה UMM הזה אמנם מכוער טילים, אבל יש לו זווית ראיה מופלאה קדימה, לזחילת סלעים.
אחלה כתבה, הייתי מוסיף את הויטארה הקצרה (דור שני), אהובתי הראשונה - מי המעצב שהצליח לקחת את העיצוב הנפלא של הדור הראשון ולהפוך אותו באחת לתפוח אדמה פושר?

TsA - 12-09-13, 18:51
- תגובה
למרות שזה חטא לקרוא למשהו מתוצרת החברה הזו מכוער, אני לא יכול להתאפק:
למבורגיני LM002...
http://content.time.com/time/special...658530,00.html
מזל שיום כיפור קרוב

Scrusher - 12-09-13, 19:41
- תגובה
לדעתי גם למוביוס יש מקום של כבוד כאן

yes1952 - 13-09-13, 00:57
- תגובה
אני לא מבין דרור-אתה כתב רכבי כביש או שטח?
הסופה מכוערת?
היום (מלפני יומיים)יש לי בדיוק ברזנט כזה ירוק על סופי הירוקה-וצועקים לי ברחוב"יוואוו כמה היא יפה"""
אני חושב שהחום או הוויסקי העתידי שלך בחו"ל הקרוב מתעתעים בחדות ראייתך

שי קרנצלר - 13-09-13, 11:51
- תגובה
כתבה חזקה

Genady - 14-09-13, 00:45
- תגובה
לטעם וריח אין מה להיתווכח!
אני אישית חולה על H2 , לא בצהוב , אבל לא הייתי מתנגד גם לזה אילו היה לי מספיק כסף לתדלק אותו!

tzagi - 14-09-13, 05:32
- תגובה
ממש חיפשתה מתחת לפנם,

איפה היצירות התפארת האלה?:
1. ARO 240 במיוחד הדראגון
2.Alfa Romeo Matta
3. פונטיאק אזטק
4. סוזוקי X90
5. פורד ברונקו דור ראשון
6.ג'יפ ג'יפסטר
7.AMC Eagle
8.איסוזו והיקרוס (סוג של)
9.גאז 66
10. ג'יפ קומפאס.

tal-jk - 20-09-13, 16:31
- תגובה
ברלי ... מה עם TOYOTA MEGA-CRUISER ?
אחד הרכבים היותר מכוערים

דרור ברלי - 20-09-13, 20:25
- תגובה
חברים יקרים, אני מסתובב כאן בבולגריה, סצינת השטח חזקה פה (כי מותר לנסוע איפה שרוצים ואין פה רשט"ג ואין ירוקים פלצנים וראו זה פלא, הכל ירוק ונקי ורענן ואין אשפה בכל פינה כמו אצלנו) ובכל פינה יש המון כלים מכל הסוגים שגורמים לריר לנזול בלי שליטה, אבל גם הרבה גרוטאות מימי הקומוניסטים שהיו תופסות מקום של כבוד ברשימה הזו... יהיו תמונות, פשוט כרגע אין לי כל כך זמן לזה... זוועות זה לא מילה.
טויוטה מגה קרוזר? יפנים, כמו יפנים, הרי לא מסוגלים להמציא כלום. רק להעתיק - ולשפר מאוד את האיכות.
אז העתיקו גם את ההאמר כמעט אחד לאחד. כולל הכיעור והפורפורציות המוזרות. אבל תהיה בטוח שהוא מתפקד טוב יותר מהמקור.