Article Detail

חודשי הקיץ החמים הם זמן טוב לשדרג ולהשתדרג. עכשיו שהרכב פחות או יותר מוכן לפתיחת העונה, נותר לחשוב על פרוייקטים חיצוניים, כאלו שיכולים לשפר את חווית הטיול הכוללת. באופן טבעי כותב שורות אלו החליט להתמקד בבעיות השינה הכרוניות שמדירות שינה מעיניו באכזריות המאפיינת חוקר סורי משועמם. לאחר שנפסל על הסף פיתרון כימי כלשהוא, ומשלא נמצאה תשובה ברפואה הקונבציונלית, פנה הכותב לדוקטור אינטרנט ולהפתעתו גילה כי הפיתרון פשוט וישים.



הכל התחיל אי שם, עת החלטתי להפוך את הדיפנדר שלי לקרון שינה מתגלגל (הערת המערכת: ונוזל שמן). אך אליה וקוץ בה. הורדת הספסל האחורי כדי לפנות מקום למיטה הפכה את הלנד-רובר לבעל שתי מקומות ואותי לסוציומט אנגלי טיפוסי. חוץ מזה, כמו שנכתב כמה שורות מעלה, הישיבה במשרד המשעמם חייבה אותי לפרויקט. אז החלטתי לעלות קומה לפנטהאוז...

אוהל גג – למה?

שינה בשטח זה לא עניין שצריך לקחת בקלות ראש. אמנם יש את אלו שנרדמים בכל מצב ובכל שעה של היום אך מנגד יש את אלו שמנהלים צ'ק ליסט בטרם מניחים את ראשם על המזרון. לצערי הרב, אני נמנה בקרב הקבוצה השניה. הצ'ק ליסט שלי כולל מקלחת, פוך, זוית של 180 מעלות וטמפרטורה מקסימלית של 14 מעלות. ברגע שאחד הפרמטרים במשוואה מראה סימנים של התבוללות עם הסביבה, אני מאבד כיוון ומחפש את כפתור ה-RESET.

אם כן, מה האופציות העומדות לרשותי?

1. שינה על מיטת שדה – לא מתאים לכל עונות השינה, אני לא בקטע של תרומות דם למעופפים נזקקים באמצע הלילה.
2. שינה על הגג ללא אוהל – אני לא בעד פזצט"א אקראית, בטח שלא בעד תרגול קפיצה משולשת בחסות כח הכבידה.
3. שינה בתוך הרכב – מעולה בחורף, לא מתאים לקיץ או לזוג.
4. שינה בתוך אוהל – הבחירה הטבעית לרוב המטיילים. אמנם אחסון האוהל קל ואינו מהווה בעית משקל אך הקמת האוהל קצת בעייתית לאחר שתיית שיכר איכותי או אכילת בקר רקוב כראוי וצלוי מעט. בל נשכח כי קיפול האוהל זו משימה שנואה ומעצבנת, בעיקר בזמן שברקע מתבשלת לה ארוחת הבוקר. כמו כן, גובה פתח האוהל מזמין אורחים לא רצויים (עיין ערך סעיף 1, תרומות דם לנזקקים).

אם כן, צריך לחשוב על אופציה חדשה שתהווה פיתרון לסעיפים המוזכרים לעייל.
לאחר סקירת אוהלי הגג השכיחים בשוק, החלטתי לנסות לבנות אבטיפוס שיהווה בסיס לשדרוג עתידי במידה וסוגיית השינה תראה סימני השתפרות.

מהו אוהל גג?

אוהל גג הוא אוהל המחובר באופן קבוע בחלקו או במלואו לגגון הרכב ומאפשר פתיחה וסגירה נוחה ומהירה. הקמת אוהל רגיל מן המניין על גג הרכב איננה נכללת בקטגוריה זו.

ישנן שתי קטגוריות עיקריות:

1. בסיס קבוע, גג נפתח כלפי מעלה (לא נתאר בכתבה זו).

היתרון בפשטות אך החסרון הוא בניצול שטח האחסון של הגגון: אוהל זה תופס את רוב שטח הגגון, ניתן להעמיס על גג האוהל הנפתח כלפי מעלה אך הדבר מחייב שימוש בחומרים מתאימים.

2. אוהל מניפה



אני בחרתי בקטגוריה השניה מסיבות הקשורות לקלות הבניה וניצול שטח הגגון כאשר האוהל במצב סגור.
קווי תכנון כלליים לאוהל מניפה

כל אוהלי הגג בנויים בצורה דומה למניפה כפי שנראה בשרטוט הדף הבא.

• הבסיס בנוי משני לוחות עץ המחוברים יחדיו עם שתי זוויות (פלאחים) בכל צד.
• שתי הזוויות (פלאחים) מחוברות במרכז בעזרת בורג מחבר (הרעיון דומה מאוד למנגנון הפתיחה של סולם עץ שכיח).
• סה"כ ישנן ארבע זוויות: שנים בכל צד.
• מממרכז כל זווית יוצא מוט אלומיניום באורך שמגדיר את גובה ואורך האוהל.
• הבורג המרכזי המחבר את שתי הזוויות (פלאחים) מחזיק מוט אמצעי שמגדיר את גובה האוהל.
• בד האוהל יכול להיות מורכב מחלקי אוהלים שנגזרו ונתפרו מחדש או תפור לפי הזמנה (נרחיב בהמשך).
• כדאי וניתן לתכנן יריעת בד חיצונית נוספת להגנה מפני הגשם ולבידוד טוב יותר של טמפרטורות נמוכות.

הנחיות יסוד לבניית בסיס האוהל

בסיס האוהל חייב להיות מעץ. לא מומלץ להעזר בפח או אלומיניום למרות החסכון במשקל. הסיבה לשימוש בעץ היא בידוד ומניעת לחות ועיבוי הנוצרים בתוך האוהל כתוצאה מהפרשי טמפרטורות פנים וחוץ: בזמן השינה הגוף פולט חום. מכיוון שטמפרטות החוץ נמוכה יותר, נוצר עיבוי על פני שטח בסיס פנים האוהל (בדומה לעיבוי על חלון הרכב). העיבוי מהר מאוד הופך למזרון רטוב, שיעול וזכרונות לא נעימים מתקופת הטירונות.

היות ופח או אלומיניום אינם מבודדים חום, הפרשי הטמפרטורות בין הצד הפונה החוצה לפנים האוהל יוצרים עיבוי בתוך האוהל.

רצוי להשתמש בלוח עץ חזק ועמיד ללחות. ניתן להעזר בעץ בירץ' (יאכטות) או עץ רגיל שעבר טיפול מונע רטיבות. עובי מומלץ הינו 12 מ"מ, תלוי בסוג העץ הנבחר ובקונפיגורצית הפתיחה ועל כך נדבר בשורות הבאות.

הערה חשובה – כדאי לחשב את המשקל הכולל לפני תחילת הבניה (שאלו את המוכר מה המשקל של העץ לפי מטר מרובע). רכבים עם מרכז כובד גבוה יעדיפו בסיס קל, רכבים נמוכים יכולים להתעלם ממשקל הבסיס. לשם השוואה, לוח בירץ' בגודל 110 על 140 ס"מ שוקל כ-15 ק"ג. לוח דיקט 10 ס"מ (טווין) שוקל כ-7 ק"ג.


בסיס חצי מקובע: כאמור, הבסיס בנוי משני לוחות עץ. לוח אחד יכול לשמש כבסיס קבוע המחובר לגגון הרכב בעוד שהלוח השני תלוי באוויר. קונפיגורציה זו מתאימה לרכבים קצרים או לנהגים המעדיפים לשמור על חלק מהמטען קשור לגגון.

בתצורה זו הלוח השני נפתח הצידה, לפני הרכב או אחרי הרכב ובעזרת סולם ניתן לטפס או לרדת מהאוהל. חשוב לציין כי הסולם לא מהווה בסיס תומך למשקל האוהל.

כיצד אם כן נחזיק באוויר את הלוח השני? כבלי תמיכה עוברים דרך מוטות האוהל ומחברים בין שני הלוחות. משקל הלוח התלוי מתפזר על פני הכבל הקשור בקצוותיו ללוחות. מכיוון שלוח אחד מעוגן לגגון, אין כל בעיה להחזיק משקל שני גופות ומטען.

חשוב כמובן לוודא שהכבלים מתאימים לנשיאת המשקל הכולל, מומלץ להעזר בכבלי סנפלינג. פירוט מובא בהמשך.

בסיס מקובע באופן מלא: בתצורה זו שני לוחות הבסיס נפתחים על גבי גגון הרכב. תצורה זו מתאימה לבעלי רכב עם גגון ארוך המסוגל להכיל לפחות 75% מאורך האוהל הכולל.
בתצורה זו נעביר חבלים דרך מוטות האוהל שישמשו לתפיסת בד האוהל ולא לתמיכה בלוח הנפתח. בתצורה זו הלוח הנפתח יכול להיות קל יותר (דיקט 10 ס"מ).
אני בחרתי בבסיס מקובע באופן מלא ולהלן פירוט תהליך העבודה.

מרפסת ילד/ציוד קל: בתצורה זו הלוח הנפתח כולל מדף נשלף. המדף מחובר ללוח בעזרת מסילת מגירות המתוכננת לשאת משקל. מוט נוסף מחובר לכל זווית (התומכת בלוח הנפתח) ומאפשר פתיחה נוספת של בד האוהל. המרפסת מתאימה לנשיאת משקל של מספר ק"ג בודדים, הכל כמובן תלוי בסוג המסילה ובחוזק הלוח התלוי.

הנחות יסוד לבניית מוטות האוהל: מוטות האוהל משמשים לתמיכה בבד האוהל. אורך המוטות חייב להתאים לגובה ולאורך האוהל במצב פתוח. המוטות צריכים להיות קלים, חזקים ועמידים ללחות. אלומיניום היא הבחירה המומלצת.

שימוש במוטות באורך קבוע נראה בשרטוט הבא:

צורת האוהל המתקבלת מזכירה איגלו, גובה האוהל (רדיוס פתיחה) תלוי באורך המוטות וזהה לאורך לוח העץ.

גובה פנים האוהל צריך לאפשר תנועה נוחה. העדפה אישית שלי היא גובה מינימלי של 140 ס"מ. שימוש במוטות בעלי אורך קבוע של 140 ס"מ מחייב שימוש בלוח עץ בעל אורך זהה, דבר הגורר משקל עץ גדול יותר ושטח אוהל במצב סגור גדול יותר.

מנגד, לשימוש במוטות בעלי אורך משתנה יש יתרונות ברורים:

1. שטח האוהל במצב סגור קטן יותר.
2. גובה ואורך האוהל במצב פתוח ניתן לשינוי.
3. משקל האוהל קטן יותר עקב שימוש בפחות עץ.

כפי שניתן לראות בשרטוט למטה, המוטות כוללים מוטות ראשיים המחוברים לזוויות המניפה
(פלאחים) בבסיס ומוטות משניים המחזיקים את בד האוהל -

חיבור המוטות הראשיים והמוטות המשניים יכול להתבצע בכמה דרכים. הכל תלוי בתקציב ובסבלנות. אני בחרתי להעזר במחברי חצובה רגילים המשמשים לפתיחת וסגירת הרגליים.

למחבר החצובה שני פתחים בעלי קטרים שונים:

• הקוטר הגדול 20 מ"מ מחזיק את המוט הראשי.
• הקוטר הקטן 16 מ"מ מחזיק את המוט המשני.
• המחבר מאפשר למוט המשני לעבור דרכו אל עבר המוט הראשי.
• רצוי לתכנן את אורך המחבר המשני כך שחלק מהמוט המשני יישאר בתוך המוט הראשי במצב פתוח.

חומרי גלם

קניתי שני לוחות עץ יאכטות (בירץ'), כל לוח 110 על 140 ס"מ, עובי 12 מ"מ, משקל כל לוח 15 ק"ג. לעץ יש ציפוי חלק וציפוי נגד החלקה. הצד החלק יהיה בתוך האוהל כדי לאפשר ניקוי קל של אבק ופודרה. בפתיחת האוהל יהיה אורכו 220 ס"מ ורוחבו 140 ס"מ.
(זה המקום לציין כי בסוף התהליך החלפתי את הלוח הנפתח בדיקט 10 מ"מ מטעמי משקל).

• זוויות (פלאחים) מאלומיניום 100x50x5מ"מ
• שייבות
• אום ניילוק, 10 יחידות
• ברגי נירוסטה באורכים שונים (1.5 ס"מ, 2 ס"מ, 3 ס"מ, כולם 8 מ"מ קוטר הברגה)
• אום-נעץ, קוטר הברגה 8 מ"מ
• מותחני כבל
• אוזני עגינה, קוטר הברגה 6 מ"מ
• צינור גמיש לבידוד חבל האבטחה
• חבל אבטחה (רצוי סנפלינג)
• שישה מחברי חצובה לחיבור מוטות האוהל וקשתות האוהל
• שישה צינורות מאלומיניום 20/2 מ"מ, אורך 90 מ"מ שישמשו כמוטות ראשיים
• שישה צינורות אלומיניום 15/2 מ"מ, אורך 70 ס"מ שישמשו כמוטות משניים (נכנסים בתוך הראשיים)
• שלושה צינורות אלומיניום 15/2 מ"מ, אורך 135 ס"מ שישמשו חיבור רוחבי בין המוטות המשניים
• 6 זוויות אינסטלציה מנחושת או פלסטיק לחיבור המוטות המשניים עם המוטות הרוחביים
• פלסטלינה PROPOXY לחיבור חלקי ברזל או אלומיניום
• ארבע תעלות אלומיניום U 25/25/2 מ"מ לחיבור בסיס האוהל לגגון
• ארבעה פרופילים מלבניים 40/20/2 מ"מ לחיבור בסיס האוהל לגגון
• אקדח סיכות לחיבור בד האוהל ללוחות העץ
• בד שישמש לתפירה האוהל. ניתן להעזר באוהלים קיימים, היתרון במשקל ובעלות אך העניין מחייב גזירה ותפירה מחדש. ניתן להשתמש בבד שמשונית 410 גרם העמיד לגשם אך קשה לתפירה ידנית. מחיר בד שמשונית 410 גרם הוא כ-25 ש"ח למטר ללא תפירה. קחו בחשבון ש-10 מטר יוסיפו לכם משקל של 4 ק"ג.

תהליך העבודה:

1. הכנת המוטות:

בעזרת מלחצים השטחתי את קצות צינורות האלומיניום הראשיים:


בכל קצה שטוח קדחתי חור בקוטר 8 מ"מ -

2. הכנת הזוויות:

שישה פלאחים ישמשו כזוויות תמיכה למניפת מוטות האלומיניום. גודל כל פלאח 100/50/5.
זה החלק החשוב ביותר באוהל – אוהל גדול יותר יחייב שימוש בזוויות תמיכה גדולות יותר.
ככל שהזווית (הפלאח) גדולה יותר – היא יכולה לשאת יותר מוטות. הגודל המצויין למעלה הינו המינימום האפשרי לבניית אוהל בעל שלושה מוטות בכל צד.
ככה נראות הזוויות לאחר חיתוך ראשון (כל החורים נקדחו בעזרת מקדח 8 מ"מ) –

וככה נראות הזוויות הסופיות (בתצלום הן הפוכות, הבסיס נראה למעלה) –

• בבסיס כל זווית ישנם שני חורים לקיבוע הזווית ללוח העץ
• בראש כל זווית ישנו חור אחד המשמש לחיבור שתי זוויות סמוכות ומוט אמצעי
• בצד כל זווית יש חור להחזקת מוט ראשי צדדי

3. חיבור הזוויות למוטות הראשיים:

חיבור זוויות סמוכות למוט ראשי ייעשה בעזרת החור האמצעי, בורג נירוסטה קוטר 8 מ"מ ואורך 20 מ"מ, אום ניילוק ושייבות המאפשרות תנועה סיבובות של כל המכלול.

4. קדיחת חור במוטות הראשיים:

שלב זה חשוב בעיקר למי שמתכנן פתיחה צידית, כלומר – שימוש בבסיס חצי מקובע כאשר הלוח הנפתח תלוי באוויר.

בעזרת מקדח 8 מ"מ קדחתי חור במרכז המוטות הראשיים. דרך חור זה יעבור מיתר או חבל אבטחה שיחזיק את הלוח הנפתח. חשוב לא לקדוח חור גדול מידי כדי לא ליצור נקודת שבירה במוט. דרך החור נשחיל קודם את צינור הגומי ורק אחר כך נעביר דרכו את חבל האבטחה.

5. חורים בלוחות הבסיס:

יש למקם את שני הלוחות במצב המדמה פתיחה מלאה. כעת מניחים את הזוויות ומסמנים את מיקום החורים.

את החורים יש לקדוח בעזרת מקדח 10 מ"מ שיכיל את האום הננעץ. אום זה בעל קוטר הברגה של 8 מ"מ ואינו בולט מעל פני הלוח, דבר שיכול לעזור בשמירה על המזרון או איברים חשופים.

שימו לב שהחורים אינם ממוקמים במרחק סימטרי מקצה הלוחות. הסיבה היא המרחק בין הזוויות (פלאחים) הנובע משימוש בשייבות בין הזוויות ועובי הזוויות עצמן (בתמונה הקודמת ניתן לראות את המרחק הלא סימטרי בין הזוויות לקצה הלוח). אפשר להימנע ממיקום אסימטרי בעזרת כיפוף הזוויות, אני בחרתי שלא לעשות זאת.

חשוב לדייק בקדיחה כדי לא ליצור חופש פעולה. בתמונה הבאה ניתן לראות את האומים (ש לדפוק עם פטיש כדי למקם אותם).

האומים נכנסים מהצד שמהווה את פנים האוהל, אורך נכון של הבורג יימנע חיכוך לא רצוי עם רגל חשופה. היות וגובה הלוח 12 מ"מ וגובה הזווית 5 מ"מ, אני נעזרתי בבורג בעל אורך של 15 מ"מ.

היות והנעצים אינם משמשים כאומי נעילה מומלץ להשתמש בלוקטייט כדי למנוע פתיחתם מהויברציות.

6. חיבור הזוויות ללוחות:

ניתן לראות בתמונה את שתי הזוויות בצד הבסיס. הרווח שנוצר (14 ס"מ) מספיק להכיל את בד האוהל, מזרון, מצעים, כריות ודובי.

7. צינור גומי להגנה על חבל האבטחה:

דרך החור שקדחנו במוטות הראשיים אני מעביר צינור גומי באורך מספר ס"מ. הגומי מונע חיכוך בין חבל האבטחה למוט הקדוח. חבל האבטחה נושא במשקל הלוח הפתוח ומאפשר תלייה באוויר ללא תומך. למעשה מי שמחזיק את הלוח הפתוח הוא הלוח השני המעוגן לגגון הרכב. מסיבה זו חשוב שהעגינה תהיה מקצועית, חזקה ועמידה לעומסים.

8. חיבור המוטות הראשיים והמשניים בעזרת מחבר:

מחבר החצובה נוח לשימוש, הוא כולל שני פתחים בעלי קוטר שונה וסוגר הלוחץ על כניסת המוט המשני הנכנס דרך הקוטר הקטן יותר.

9. חיבור מוטות הרוחב

מכיוון שקוטר המוטות המשניים הוא 15 מ"מ, הכיפוף קצת קשה ועלול לשבור את המוטות. כיפוף בקשת גדולה היה שומר על המוטות אך היה מקטין את נפח האוהל. לכן, הייתי צריך למצוא פיתרון שיאפשר לי לחבר את המוטות המשניים עם המוטות הרוחביים. ישנם הרבה פתרונות, אני בחרתי להעזר בזוויות אינסטלציה בקוטר 16 מ"מ –

כדי למנוע התחמצנות וקורוזיה, צבעתי את הזוויות בצבע DTM שחור –

כדי שהחיבור יהיה חזק, השתמשתי בפלסטלינה Propoxy:

הפלסטלינה משמשמת לסתימת חורים בברזל וחזקה כמו ריתוך. יש לחתוך את הכמות הרצוייה, לעסות עד לקבלת צבע אפור אחיד ואז להניח במקום המיועד. במקרה שלנו, הכנתי כמות מספקת לסתימת הזווית ולאחר מכן חיברתי בין המוטות כאשר הפלסטלינה מהווה גורם מתווך (דבק). אפשרות נוספת היא קדיחת חורים 4 מ"מ ושימוש בברגים אבל העדפתי להמנע ככל האפשר מכניסת לחות ומים לתוך המוטות.

כך נראים המוטות הרוחביים כאשר הם מחוברים למוטות המשניים בעזרת הזוויות. הזווית מלאה בפלסטלינה המחזיקה את המוטות –

10. הכנות אחרונות לפני תפירה:

בתמונה למטה נראה האוהל במצב פתוח. ניתן לראות את חבל האבטחה העובר דרך המוטות הראשיים ומעוגן לקצות הלוחות. גובה האוהל 140 ס"מ. כדאי להתעלם מסיר הלילה.

11. תפירה:

הפיתרון המעשי ביותר הוא לקחת מידות כולל מיקום חלונות ולתפור במתפרה מקצועית. זהו הפיתרון המהיר ביותר אך היקר ביותר (כ-700 ש"ח עבור חומרים ותפירה, סה"כ 15 מטר מרובע, עלות מחושבת לפי 45 ש"ח למטר תפור).

כדי לחסוך עלויות, השתמשתי בשני אוהלי זוג ישנים אותם גזרתי ותפרתי מחדש. כדי לדייק בתפירה, הנחתי את שני האוהלים על פיגומי האוהל הפתוח ותפסתי את נקודות החיבור בעזרת סיכות תפירה.

מלאכת התפירה הייתה החלק הקשה והארוך בתהליך. יכולתי כמובן לתפור במתפרה חיצונית אבל תהליך התפירה נתן לי רעיונות רבים לגבי בנייה עתידית של אוהלים דומים. את החלק הקשיח של הבד תכננתי שיהיה למטה כדי שאוכל לתפוס את האוהל ביעילות על גבי לוחות העץ.

12. סגירת האוהל בעזרת אקדח סיכות:

לאחר תפירת האוהל, נחבר את הבד ללוחות בעזרת אקדח סיכות. במקרה שלי, החלק התחתון של בד האוהל היה חזק יותר ועמיד בפני מתיחות וסיכות. חשוב לציין שבד אוהל רגיל לא אוהב דקירות, לכן חשוב לתכנן מראש שהחלק הקשיח של הבד יהיה החלק המחובר ללוח (בד שמשונית על כל סוגיו עמיד יותר וחזק יותר).

חשוב מאוד – בעת סגירת הלוחות נמתח בד האוהל ועלול להקרע באזור הזוויות. לכן, יש להמנע מהצמדת קצה הבד ללוחות באזור הזוויות.

13. הצמדת בד האוהל למוטות המניפה:

כעת שהאוהל תפור ומוצמד ללוחות, הגיע הזמן לצלול פנימה למקצה שיפורים. על מנת לשמור את בד האוהל בתצורה קבועה, יש להצמידו למוטות המניפה.

החלטתי למתוח רצועות לאורך האוהל, בין הלוחות למוטות הרוחביים, ובין המוטות הרוחביים. הרצועות שומרות על פתיחה קבועה של האוהל ומונעות מבד האוהל להתנפח ברוחות.
יתרון נוסף ומאוד חשוב לרצועות הוא הכנסה פנימה של בד האוהל בזמן הסגירה ("התכווצות שרירים").

הרצועות הן בעצם שאריות של רצועות ראטצ'ט, ניתן לראותן בתמונה למטה (רצועות כחולות).
לאחר קשירת הרצועות, תפרתי את בד האוהל לרצועות ובכך הבטחתי תצורה קבועה של הבד.
כדאי ומומלץ לתפור לולאות מבד גומי בנקודות שונות לאורך מוטות המניפה בתוך האוהל. הלולאות עוזרות לשמור את בד האוהל קרוב למוט בעת הסגירה. בעזרת שימוש בלולאות נחסך מהמשתמש פעולת הכנסת הבד בין הלוחות הסגורים.

14. סגירת חור הזווית:

בעת סגירת הלוחות, בד האוהל ועלול להקרע באזור החיבור בין הלוחות. כאמור, השארנו אזור זה פתוח ולא מוצמד ללוחות (הסברנו קודם).

כדי למנוע מאורחים לא רצויים להכנס לתוך האוהל, נסגור את החורים בעזרת כיס בד הנפוח במעט על מנת לאפשר חופש פעולה בעת סגירת ופתיחת הלוחות.

15. הכנת מסילות עיגון

לצורך עיגון הבסיס לגגון, נעזרתי בפרופילי אלומיניום פתוחים ומלבניים כפי שמתואר בשרטוטים למטה. מידות מדוייקות מובאות ברשימת חומרי הגלם.

16. תפס סגירה:

עם סיום העבודה, יש לוודא כי הלוח העליון (הנפתח) לא יפתח או ינוע בעת הנסיעה או קפיצות בשטח. בעזרת תפס פשוט, אני מוודאים כי המרווח בין הלוחות יישאר בתחום קבוע ובכך נמנע יצירת מתח על כיסוי הברזנט שעוטף את האוהל. ללא התפס, בעת קפיצה עלול הלוח העליון להתרומם ולהפעיל לחץ על כיסוי האוהל ובסופו של דבר הכיסוי ייקרע בנקודות החיכוך.
למרות שהתפס נראה בתמונה במרכז, כדאי למקם שני תפסים בצידי האוהל כדי לאפשר תפעול נוח יותר.

17. קיבוע האוהל לגגון:

ראשית הנחתי את המסילות (פרופילי U) על הגגון לפי מיקום רצוי של האוהל. כדי לאפשר פתיחה, סגירה, כניסה ויציאה נוחים, מיקמתי את האוהל מעל תא הנהג. הפתיחה תהיה לאחור כאשר במצב פתוח יהיה מרווח של 30 ס"מ על הגגון לאפשר תנועה או כפי שנאמר בספר "כל בית צריך מרפסת".
לאחר הנחת המסילות וקיבוען לגגון בעזרת ברגי נירוסטה, קיבעתי את האוהל בעזרת הכנסת המסילות לתוך הפרופילים.

18. כיסוי האוהל:

לצורך כיסוי האוהל בחרתי בבד שמשונית 610 גרם (הסרטון מציין בטעות 410 גרם). בחרתי במתפרת "בדים" בבאר שבע התופרת לפי מידות ומבצעת משלוחים עד הבית. דרך הלולאות אני מעביר חבל קשירה להידוק הכיסוי סביב האוהל.





19.תפעול האוהל – קליפ:



20. לשאלה היהודית הניצחית והחשובה ביותר: כמה זה עולה לנו?
אז בשורה התחתונה נציין שאוהל גג שנבנה תוך הקפדה על מוצרים איכותיים הוא לא זול, סביב 1700 ש"ח לחבילה הכוללת. כמובן שאפשר להוזיל פה ושם על חשבון דברים כאלו ואחרים אך אני החלטתי שאם עושים, אז פעם אחת.
ואם לפרט קצת... (המחירים כוללים מע"מ).
שישה צינורות אלומיניום - 240 ש"ח.
אספקה טכנית שכולל ברגים, אומים, דיסקיות, מקדחים ועוד דברים קטנים - 250 ש"ח.
שני לוחות עץ יאכטה - 530 ש"ח.
ארבעה פרופילים וארבע תעלות - 150 ש"ח.
שישה מחברי חצובות - 100 ש"ח.
פלסטלינה - 40 ש"ח.
מזרון - 200 ש"ח.
כיסוי שמשונית - 390 ש"ח.

21. בהצלחה לכולם ולילה טוב! נתראה בשטח...