פורום ג'יפולוג 4X4 - ליגת עבירות MDC 2014, סבב שני -הדסה נעורים

אירוע העבירות השני בליגת MDC של חברת מסלולים היה אמור כבר להיוולד לפני כמה חודשים, קצת אחרי האירוע הראשון שנערך במשמר דוד. מבצע "צוק איתן" דחה אותו והוא יצא לדרכו בחול המועד. ארבעה מסלולים קבעו את גורל התחרות וכל מתחרה עשה אותם כמה פעמים במהלך יום ארוך שהתחלק לשניים. החלק הראשון, מקצה ללא קהל. החלק השני כלל מעט מדי צופים נלהבים שבאו כדי לצפות בספורט הזה שאנחנו כל כך אוהבים.

(תצלומים: רונן טופלברג)

האירוע נערך על גבי משטח חולי בין חבצלת השרון לבית ינאי. אחרי יום עבודה של שופל מקומי המשטח הפך למערך מכשולים של ארבעה מסלולים. כל צוות שנכנס למסלול קיבל 8 דקות לעבור אותו ועוד 3 דקות למקרה ויתעוררו בעיות והן בהחלט הגיעו, בעיקר לחלוצים שהחבורה. בקצה המכשול חוברה לעוגן רצועה אליה יכלו המתחרים לחבר כננות, תם עידן הנווטים שרצים עם מחרשות מאולתרות ועוגני הדקביל. מי שעבר את זמן הגג נשלף מהבור על שופל.

התחרות נחלקה לשניים, בבוקר עברו המתחרים את כל אחד מהמכשולים וצברו ניקוד. אחרי הפסקת צהריים שאפשרה לצוותים לנוח ולתקן תקלות בכלים הצטרף הקהל, או לפחות מעט האנשים שנודע להם על האירוע. כנראה שמארגני האירוע עוד לא הבינו את הצורך האמיתי בפרסום התחרות, עדיין לא הובן המשולש הזה של פרסום שווה קהל שווה ספונסרים. נסיבות מקלות ירשמו לטובת העובדה שהאירוע הזה תוכנן לפני מספר חודשים אך מבצע צוק איתן דחק אותו לתאריך המדובר. מקווים שבעתיד הדבר הזה ישתנה כי ללא ספק החמצן של תחרויות מסוג זה, הן עבור הספונסרים ובטח עבור המתחרים, הוא הקהל.

את ההפסקה בין המקצים ניצלו המארגנים לשלוח את השופל להעמיק את הקברים אליהם נכנסו הכלים כך שהסיבוב השני התחיל גם הוא בסבב חילוצים של השופל.

על גבי המשטח החפור גילו המתחרים שחוץ מכלים משופרים, מקצועיות ועבודת צוות גם המזל משחק כאן בתחרות הזאת. הרכב הראשון שנכנס למסלול אכל מירורים, שקע, התקשה ולבסוף חולץ על ידי הטרקטור שעבד שעות נוספות. הרכב השני שנכנס כבר קיבל מסלול משוטח יחסית והכלים הבאים שעברו במסלול כבר קיבלו אוטוסטרדה. בשלב מסוים, לאחר שיטוח של המסלולים על ידי הקורבנות הראשונים התפתח בעצם סוג של תחרות פנימית בתוך הצוות, מי יהיה מהיר יותר, הנהג בנסיעה או הנווט בריצה. אחרי שהבינו הצוותים שעבירות כבר אין כאן אנשי הצוות פשוט נשארו לשבת בכיסא הנווט וויתרו מראש על הצורך ביציאה. בחלקים מסוימים של היום זה הרגיש כאילו האירוע הזה עבר מספורט להצגה נטו. מתחרים חזרו שוב ושוב על מסלולים שכבר מזמן לא היה בהם כל אתגר ומי שהצליח לשקוע עשה את זה רק מטעויות נהיגה שנבעו מעיפות או שעמום.

המכשול הראשון, מסומן באות A, התחיל עם גבעה משופעת, כזו שאמורה לגבות התהפכויות היישר מול עיניי הצופים, אם נקדים קצת את המאוחר נספר שזה עבד רק פעם אחת. אחרי שלא התהפכו המתחרים נאלצו לצאת מסדרה של בורות אלכסוניים עמוקים. במסלול השני, מסלול B, הונחו צמיגי טרקטור ענקיים לאורך, לרוחב ובהצלבה והפכו למלכודות בלתי עבירות עבור רוב הצוותים. מי שצלח את הצמיגייה קיבל לקינוח שיפוע צד לא הגיוני שהשכיב על הצד את כלי הרכב. המכשול השלישי כלל גבעה חולית בריאה שיוצרה כנראה קיווה לראות כלים עפים. שני קברי אחים מאחוריה סגרו את מסלול C. מסלול D, זה שהיה הכי רחוק מהקהל כלל גם הוא, למרבה ההפתעה, גבעה חולית, כמה בורות מצליבים וקבר עמוק בסופו.

קטגוריית אקסטרים

בקטגוריית האקסטרים נכחו רק שני כלים. הראשון והוותיק, המפלצת האדומה של דודי ברוך נהוגה על ידי צחי אשכנזי ומנווטת על ידי רונאל קידרון מצוות הטיגריסים. כלי שני בקטגוריה הגיע אל קו הזינוק היישר מהכרמל. כלי ירוק ומרשים של האחים עלוה הגיע אל קו הזינוק והצטרף אל משפחת האקסטרים. בנוסף, את האירוע קישט עוד כלי מרשים, בצבע כחול, רק שהוא עדיין לא עבר את תנאי הרישוי, אנחנו יותר ממחכים לראות גם אותו עומד גם הוא בקריטריונים ומצטרף לתחרות. בחזרה אל הירוק... הוא נהוג על ידי מני ומנווט על ידי איימן, האחים למשפחת עלוה. סרנים של ריאו, מנוע שברולט ומגדש על הם רק חלק מהמפרט של מפלצת הברזל שהסתערה על המכשולים.

את היום פתחו במקביל כמה מאות סוסים צוהלים שהגיעו מקדמת שני הכלים של ציוותי האקסטרים. האדום טס במסלול A והירוק ריחף במסלול C. הזינוק האימתני של שניהם לא השאיר מקום לספק, אף אחד לא הגיע כדי לטייל. נהמת המנועים נדמה כאשר שניהם נפלו עמוק לבורות החדשים בערך במקביל והשופל שלף את צמד המתחרים החוצה כדי ללקק את הפצעים ולתקן את השברים של תחילת היום.

לאחר טבילת האש הלא נעימה הדגימו שני הצוותים למה הם נקראים אקסטרים ומדוע צמיגים גדולים ובורות ענקיים עובדים טוב יחד. צוות הטיגריסים על המפלצת האדומה הניף את הגביע של המקום הראשון למרות תקלת הגה קטנה שהשביתה את המעבר במכשול הראשון. גם במקום השני, אצל האחים עלוה, התעוררה בעיה ששלחה אליהם את השופל כבר בתחילת היום. דרייב-שאפט שכשל השאיר את הרכב הירוק בבור לחכות לישועת ה-JCB. בכל שאר היום שני הצוותים התקשו כאן, הצליחו שם, קצת נלחמו ובעיקר נתנו הופעה מרשימה של נהמת V8 וחול שהתעופף לכל עבר מצמיגי הענק.

קטגוריית אדוונצ'ר
דודי בר מואב מצוות DBM אכזב במידה מסוימת, לפחות אותנו העיתונאים צמאי הדם, וויתר על ההתהפכות המסורתית ובמקום זה פשוט נהג את הכלי האדום עד למדרגה הגבוהה של הפודיום. לשי חודרה הנווט נשאר רק לכוון ולעיתים לרוץ עם רצועת החילוץ לנקודת העיגון. הכלי שלהם, זה שנבנה במשך כמה שנים תוך אין ספור שינויים סוף סוף החל לספק את הסחורה ולהחליף את התירוצים של אחרי האירוע בחיוכים של מנצחים.

שמעון ראובן ורן סיטון מצוות ינוביץ' הרכיבו על הסופה הצהובה צמיגי כפות שעבורם החול הוא המגרש הביתי. גם הם, כמו רוב המתחרים שניסו נקלעו לאמצע זירת הצמיגים חסרי יכולת לזוז ונאלצו, בסופו של מאבק ארוך ומייגע של רצועות וכננת, להסתייע בכפו הגדולה של השופל כדי לצאת. למעט עניין הצמיגים שמעון ורן הצליחו לדלג על מרבית המכשולים עם הרבה גז ומעט כננת ולעמוד על המדרגה השנייה של הפודיום.

מיכאל חן מצוות ניר חבש שני כובעים, את כובע האדוונצ'ר, יחד עם אלי מורן והטויוטה הכחולה ועוד כובע, על גבי טויוטה נוספת שבה ניגע עוד כמה שורות. הכלי הכחול, חמוש במנוע פראדו, סרנים מחוזקים וקפיצים בריאים הביא את הצוות למקום השלישי.

עובד ארזי וטוטו בטשון החלו את היום במכשול הצמיגים והיה שפן הניסיונות לניסוי שכשל. הדיסקברי הצהוב נאבק ונאנק, הכננת עבדה ומשכה אבל שועל הקרבות הוותיק, בוגר קרואטיה, נשאר נטוע ודבוק במכשול שהסיכוי לצאת ממנו גבל בבלתי אפשרי. המשך היום גם לא האיר פנים לצוות והם היחידים לבצע רבע גלגול היישר מול עיניי הקהל במכשול A. זה לא היה היום של הלנד-רובר הצהוב...

אורן ושגיא אברהמי מפסיקים להתעלל בפייב הקשיש לטובת סופה ירוקה ומשופרת. כמו כל רכב שזה לו האירוע הראשון גם הסופה לימדה אותם פרק קצר בתחזוקת חירום על המסלול. פיוז שנשרף השאיר אותם נטועים עמוק בבור לחכות לישועת הטרקטור.

קטגוריה עממית
הקטגוריה הזאת מיועדת לכל מי שיש לו שלושה דברים. הראשון, רכב שטח עם יכולות בסיסיות, כזה שמתמודד עם מכשולים בטיולים. הדבר השני שצריך מתחרה הוא מעט שיפורים, כננת ונעילה אחורית הם קצת יותר ממה שיבקשו מכם. הדבר השלישי, אולי החשוב משני הקודמים, מוטיבציה ותקשורת טובה בין שני אנשי הצוות. אם יש לכם את שלושת הדברים וקצת זמן להתאמן אתם בהחלט יכולים לקרא על עצמכם בכתבה הבאה על מרוצי העבירות.

הג'יפ השחור של יוסי אלחדיף על ההגה ורן קדרון בריצה קלה נתן הצגה נהדרת, כל כך טובה שזיכתה אותם במקום הראשון בקטגוריה. נסיעה חלקה בסגנון אמריקאי של Pedal To Metal שאליה כבר הורגלנו

מיכאל חן פעם שנייה, זה שבא לתת עבודה בלי מנוחה, הפעם בקטגוריה העממית עם טויוטה חד קבינה שחורה ושחר שווילי על המסלול לקח את המקום השני. היום שלהם לא התחיל כל כך טוב כאשר במכשול D הטנדר הארוך ננעץ בחול העקשן קצת יותר מדי באגרסיביות שכנראה קצת זעזעה את הקרביים של הכלי. עשן שהחל לעלות תחת מכסה המנוע סימן שמשהו לא קשורה. שחר הנווט זינק, פתח את מכסה המנוע, תפס את האש הקטנה שהחלה לפרוץ בזמן והשאיר את המארשל שהגיע במהירות עם המטף נטול עבודה.

הצירוקי הססגוני והמשופר של יריב קלר-ברוך, זה שעקבנו באדיקות אחרי בנייתו כאן באתר, אסף את רפי כהן למסע של חול וחול. הם הגיעו למקום השלישי.

ועוד קצת חפירות לסיכום, הלא מדובר על אירוע עבירות עם המון צמיגים שחופרים בחול אז אצטרף גם... כבר כמה שנים שאנחנו, בתוך המערכת (למרות שהרוב נצר ליהדות ורשה), מצליחים למצוא את הטוב מכל אירוע. אם זה ראלי מקרטע או אירוע עבירות דלוח אנחנו עדיין אומרים "לא נורא, העיקר שיש אירוע". היום, לא מעט זמן אחרי שהחוק כבר קיים בפועל, כאשר המשטרה כבר לא נגדנו ואפילו נראו שם כמה שוטרים שאפילו בעדנו, אנחנו היינו רוצים לראות קצת יותר. האירוע היה מושקע לתפארת כמו שספורט מוטורי צריך להיות. פארק פארמה סגור, צילייה ענקית, מאבטחים בכל מקום, ציוד הגברה ברמה גבוהה, מתחרים עם אש בעיניים, צוות שיפוט ענק ואיכותי ועוד הרבה פרטים קטנים שנסגרו נכון והעלו אצלנו, העיתונאים הסקפטיים, חיוך אמיתי וכנה. רק חבל שזה עדיין מתנהל כמו אירוע מחתרתי, אנחנו כבר לא שם ובפעם הבאה אני מקווה שיהיה פרסום אמיתי, אגרסיבי, כזה שיביא את אלפי האנשים המיוחלים לספורטאים שבאמת מגיע להם קהל שיבוא ויעודד אותם.