פורום ג'יפולוג 4X4 - מבחן דרכים: דאצ'יה דאסטר 4WD 2015 דיזל

27 שנים אחרי ה"דלתא" האומללה והבדיחות על חמורים, דאצ'יה הרומנית חוזרת לישראל. הדאסטר הוא ג'יפון 4X4 שמבוסס על מכללים של רנו, עדיין זול (יחסית), עדיין בסיסי. אבל - וזה אבל גדול מאוד - האוטו הזה, ג'יפון משפחתי במראה קרבי, עם הנעה 4X4, מנוע טורבו-דיזל חסכוני ובעיקר עם יכולות שטח גבוהות בהרבה מהמקובל בקטגוריה שלו - כבר לא יהיה מקור לבדיחות. ממש לא.

צילומים: דרור ברלי

רבים חולמים היום על קורת גג מעל ארבעה קירות. אבל לקראת סוף שנת 1987, לא כל כך מזמן, כשדירות מחוץ לתל אביב היו עדיין בהישג יד, החלום הישראלי היה צנוע בהרבה.
אוטו חדש. רק אוטו. אני נסעתי אז בחיפושית 64' והייתי שמח בחלקי עד מאוד - אבל לקרוע את הניילונים ממושבי מכונית חדשה היה סוג של חלום. וזה כי גם לפני שחלקכם נולדתם, מכוניות היו יקרות בישראל. נורא יקרות. מצד שני, התקינה בישראל היתה אז פחות נוקשה ואפשרה לכל מיני מציאות זולות לעשות עלייה ולנסות למצוא לקוחות צמוקי ארנק שאין להם מושג במכוניות - הפתרון של סוף 1987 היה מכונית חדשה מהגוש הקומוניסטי, זולה במופגן - במחיר של אירופאית/יפנית משומשת בת חמש-שש שנים.

הכוכבת היתה דאצ'יה 1310 שאצלנו נקראה "דלתא" - שיבוט רומני של רנו 12, משפחתית צרפתית קומפקטית מסוף שנות ה-60/תחילת שנות ה-70 שפס הייצור שלה הועבר לרומניה הקומוניסטית שנשלטה אז ע"י הרודן ניקולאי צ'אושסקו, שתעשיית רכב רומנית עצמאית היתה ה"בייבי" שלו.
לזמנה, רנו 12 המקורית נחשבה למכונית טובה - ומקבילתה הרומנית נראתה לכאורה רנו 12 כמעט אחד לאחד. אמנם כבר מיושנת להחריד מול מובילות השוק המודרניות של אז כמו הסובארו ליאונה DL, סיטרואן BX, פורד אסקורט ואופל קאדט, אבל מחירה אז כחדשה - 14,000 שקלים(!!!) , היה כמחצית מהן. תשאלו מה כבר היה יכול להיות כל כך רע?...

אוהו, כמה רע. רע מאוד. הדלתא כבר אז לא היתה פנים חדשות בישראל - שני נסיונות שיווק קודמים, ב-79' וב-82' הסתיימו בכשלון (ואף כיכבו ב"כלבוטק"), אבל גם ב-1988 יבואני הדלתא התורנים סמכו על הזכרון הקצר של הציבור. "למה לנסוע במשומשת", זעקו הפרסומות - "אם אפשר ברכב חדש עם אחריות?... אתה יכול 88'!"... וכדי להבין את משמעות ה-88' של אז, צריך להזכיר שבימים ההם, שנת הייצור צויינה בספרות קידוש על לוחית הרישוי, מה שהפך כל אוטו חדש לסמל סטטוס, לפחות לשנה אחת. אם היה לך 86'-87' יכולת להסתכל בבוז מהול ברחמים על השכן שהיה לו רק 82'... אי לכך, בסוף שנת 1987 סיומת 88' היתה חלום.

יום פתיחת הסוכנות של דלתא בת"א הזכירה מחזות של סייל סוף-עונה בשוק. המון קצר רוח הגיע מוקדם בבוקר, נדחף ונדחק בגסות, העיקר להספיק לחתום על הזמנה, לשים את היד על אוטו חדש בזיל הזול ולקרוע את יריעות הניילון המרשרשות מהריפודים... וכך, המשלוחים הראשונים נחטפו עוד לפני שירדו מפס הייצור ברומניה. עיתונות הרכב הישראלית התריעה והזהירה מפני המלכודת - מגזין "אוטו" ערך אז לדלתא מבחן השוואתי מול משפחתית משומשת בת 5 שנים (אלפא-סוד 83', שהיתה אז פופולרית מאוד) ששוויה בשוק המשומשות אז היה כמחיר דלתא חדשה. עד היום המבחן הזה זכור לדראון עולם כהכי "לא כוחות" שנערך בישראל מאז ומעולם, לנוכח פערי היכולות והאיכות הבלתי נתפסים. הרומניה העלובה (חדשה מהניילון, להזכיר) נרמסה בזלזול והובסה שוק על ירך על ידי האלפא המצטיינת. אך לשווא - לא היה מי שיקשיב ויסיק מסקנות. רק המחיר דיבר ולרגע היה אפשר להתרשם מהצלחה שיווקית מסחררת. אבל מהר מאוד התבררה האמת הכואבת.

בדיעבד, עצם ההשוואה היה עלבון עבור האלפא-סוד כי הדלתא המסכנה לא יכלה להתמודד גם מול רנו 12 המקורית משנות ה-70. ומילא היכולות הדינמיות העלובות שלה, כי להבדיל מהרנו 12 שהיתה מכונית עמידה ואמינה, החיקוי הרומני סבל מאיכות ייצור ירודה במיוחד וזה בלשון המעטה... למרות שהמכונית לכאורה נבדקה ואושרה לשיווק ע"י הטכניון, למרות שנציג היבואן שהה במפעל ברומניה וניסה ככל יכולתו להבטיח בקרת איכות קפדנית יותר ולמרות הכנה למסירה מדוקדקת ככל האפשר במוסך היבואן - המכוניות פשוט התפרקו לבעליהן בידיים, תרתי משמע. לעתים כבר בנסיעת הבכורה ממתקן המסירה הביתה. אפילו טקס קריעת הניילונים היה צריך להיעשות בדחילו ורחימו ובעדינות מופגנת, פן על הדרך ייקרעו גם הריפודים וינשרו חלקי פלסטיקה שונים... וזה לפני שהתחילו החלודות, בעיות המכניקה והחשמל שהגיעו מהר מאוד.

כל החכמולוגים שמיהרו לרכוש את המציאה הבינו מהר מאוד שאכלו אותה בגדול וכדרכם של יהודים לפרגן זה לזה ולהשתתף זה בצערו של זה בשמחה מופגנת לאיד, נולדו כל בדיחות הדלתא:

- "למה לדלתא יש שני חורים בגג? בשביל האוזניים של החמור שקנה אותה".

- "למה המגבים בדלתא מותקנים מבפנים? כי הנהג כל הזמן יורק ומקלל - "טפו, כססססאמק, איזה חרא אוטו".

- "איך מכפילים את ערכה של דלתא? ממלאים טנק דלק"...

ועוד ועוד. הדלתא נעלמה מישראל באותה מהירות כפי שהופיעה וגרמה אפילו לקריסת היבואן שלה (חברת א. אילין, שייבאה אז גם את אלפא רומיאו). נסיון נוסף לאחר ארבע שנים, הפעם עם ה"שיפטר" - טנדר המבוסס על אותה מכונית וגם רכב 4X4 קטן בשם "דאסטר", גווע גם הוא מהר מאוד ובצדק - אלה היו מכוניות מחורבנות באיכות ירודה והמותג דאצ'יה כבר נחשב למוקצה ומצורע. אחרי כשלון מהדהד שכזה, לא היה שום צורך או הגיון לשכנע מישהו בישראל להסתפק בסטנדרטים של מרתפי הסקוריטטה (המשטרה החשאית האימתנית של רומניה הקומוניסטית). גם לא תמורת מחיר זול במופגן.

------------------------------------------------------------------------------------------------------

עד כאן הסטוריה.
הקומוניזם ברומניה ובמזרח אירופה קרס ונעלם. רנו-ניסאן, בעלי הבית של דאצ'יה, הבינו שכדי למכור מכוניות בשווקים מתפתחים, הן אמנם צריכות להיות זולות אבל לא פחות מזה - הן צריכות להיות גם מהימנות ולעמוד בדרישות מינימום של איכות ועמידות. וכך נולדה ב-2004 ה"לוגאן" - משפחתית קטנה על בסיס רנו קליאו, שעלתה באירופה 5,900 אירו בלבד. הלוגאן לא היתה מאובזרת במיוחד וגם לא הכי בטוחה - אבל כן פשוטה, אמינה וזולה לאחזקה. ההצלחה של הלוגאן הביאה עימה דגמים נוספים, ומאז דאצ'יה מכרה כבר מעל מיליון מכוניות. יותר מסובארו למשל, כמעט כמו מאזדה.
דאצ'יה אינה היצרן הראשון שהתחיל מחדש מכמעט אפס, אבל אחרי שמוכיח את עצמו מתחיל לטפס מעלה בסולם התדמית. המייצגות הטובות ביותר של התהליך הזה הן כמובן סקודה ויונדאי, מותגים שלפני 30 שנה נחשבו לשם נרדף לעליבות מוטורית והיום הם סמל למצויינות.

כפי שסקודה מסונפת לפולקסווגן, דאצ'יה היא השלוחה הרומנית של רנו שתפקידה בקונצרן הוא ייצור ושיווק מכוניות "לואו-קוסט" שעושות שימוש בפלטפורמות ובמכלולים מודרניים בתכלית של היצרן הצרפתי. המכוניות של דאצ'יה ("לוגאן" - משפחתית קטנה, "סנדרו" - סופרמיני/גרסת האצ'בק ללוגאן, "סטפאוויי" - אותה סנדרו באבזור "כאילו-שטח", "לודג'י" - מיניוואן קטן עם 7 מושבים, "דוקר" - טנדרון/מסחרית קטנה על בסיס הלודג'י ו"דאסטר" - ג'יפון) פונות מלכתחילה לפלחי השוק הנמוכים והן עדיין זולות משמעותית מכל מתחרה ישירה בגודלן, אבל קפיצת המדרגה ביחס לדאצ'יות של פעם היא לא פחות מתהומית.
דאצ'יות של היום כמעט לא נופלות באיכותן מדגמי רנו המקבילים ובחלק מהשווקים הן נושאות את הלוגו של רנו. צין הסתם זה עדיין לא בליגה של טויוטה או פולקסווגן, גם לא יונדאי, בשביל זה צריך עוד קצת זמן - אבל גם המחיר אחר לחלוטין. ולמרות זאת, אפשר לקבוע בבטחון מלא שמדובר במכוניות טובות וראויות שנותנות תמורה מרשימה למחירן הנמוך. נתוני המכירות במערב-אירופה (עם מקום חמישי במכירות בצרפת ותשיעי בגרמניה למשל. לא צחוק) וביקושים שעולים על כושר הייצור ודחפו לדאצ'יה לגדול ולהקים מפעלים נוספים במרוקו ובאיראן (!!!) מאששים את הקביעה הזו.

ההצלחה המסחררת של דאצ'יה בשנים האחרונות מוכיחה שהשלוחה הרומנית של רנו נמצאת בדרך הנכונה, וחלק נכבד מאוד מההצלחה הזו אפשר לזקוף לזכותו של דגם אחד מוצלח במיוחד - דאסטר.

וזה ממש לא הדאסטר העלוב של ימי הקומוניסטים. תשכחו מזה.

העשור השני של המאה ה-21 עומד בסימן פריחת קטגוריות ה-SUV הקטנים והקרוסאוברים, והדאצ'יה דאסטר של היום הוא SUV קטן שעומד בכל הקריטריונים של הקטגוריה, במחיר שלמתחרים אין לו שום תשובה, ושהפך אותו ללהיט מכירות של ממש במערב אירופה. ההצלחה הזו שכנעה את יבואני רנו שהמותג דאצ'יה בשל לחזור לישראל והדאסטר יהיה ספינת הדגל שתוביל את ההסתערות הזו.

כדי להצליח, מכונית צריכה להציע קצת יותר ממחיר זול, ולדאסטר יש נקודת פתיחה מצויינת - הוא נראה טוב. כידוע, עיצוב הוא פרמטר חשוב אם לא ממש עיקרי עבור רוכשי קרוסאוברים או SUV קטנים, ולהבדיל מהכלים המתחרים שאיבדו כל קשר עם השטח, דווקא הדאסטר נראה כמו רכב שטח של ממש. הפרופורציות שלו "ג'יפאיות" - הוא נראה גדול וממש לא צנוע, עם בסיס גלגלים ארוך ומפשק סרנים רחב, מכסה מנוע גבוה, "כתפיים" שריריות, פסי גגון בולטים, בתי גלגל מנופחים וגלגלים שקרובים לפינות המרכב ומעניקים זויות מרכב טובות. הזנב מזכיר פרשנות רזה, שרירית ואתלטית ליונדאי טוסון הישן והשמנמן ואלמלא כל מיני פרטים קטנים לא מושקעים די הצורך ו/או מקושקשים מעט, אפשר היה להכתיר את העיצוב החיצוני בציון כמעט מושלם - כי זה בדיוק מה שלקוחות של קרוסאוברים אוהבים - אוטו יומיומי שייראה כמו "ג'יפ".

אבל הדאסטר אינו ענקי כפי שנדמה. הוא כבר לא רכב חדש לחלוטין וזה מתבטא במרחב הפנימי שמסגיר את גילו. התחושה שהוא מעניק מבפנים היא של משפחתית קטנה/קומפקטית, עם מרחב פנימי מספק ולא הרבה יותר מזה. מצד שני יש לו תא מטען מכובד מאוד בנפח 475 ליטר שיבלע ציוד טיולים רב בקלות רבה.

העיצוב הפנימי בסיסי מאוד וכמוהו גם איכות החומרים - הרבה מאוד פלסטיק כהה ונוקשה למגע, פה ושם כמה ברגים חשופים. אין הרבה מתגים וכפתורים גם ובעיקר כי אין הרבה גאדג'טים. וחלק מאלה שישנם, למשל מתג כוונון המראות, מתג הפעלת בקרת השיוט, פוד השליטה במערכת הקול ומתג כיוון גובה האורות הראשיים, מפוזרים כלאחר יד בכל מיני מקומות קשים

לתפעול בזמן נהיגה (מתחת למנוף בלם היד למשל...), פה ושם רואים את צמות החשמל מציצות מתחת לדיפונים שהרווחים ביניהם לא מאוד הדוקים בסטנדרט המקובל היום בתעשיית הרכב המודרנית... אוטו זול ובסיסי כבר אמרנו?...

המושבים דווקא נוחים, אבל כרית המושב קצרה מדי ולא תומכת היטב בירכיים של נהג ונוסע גבוהים ומנגנון כוונון גובה מושב הנהג כבר ממש מגוחך. גלגל ההגה מתכוונן לגובה בלבד ונותן תחושה אופקית מדי ותנוחת נהיגה לא ממש מושלמת. הדגם שקיבלנו היה ברמת הגימור Prestige הגבוהה מבין שתיים וכלל מערכת מולטימדיה מקורית מתוצרת LG וגלגל הגה מצופה עור, אבל בכל מקרה, יש רק 4 כריות אוויר (היי, אנחנו ב-2015!...). דווקא איכות ההרכבה עושה רושם סביר ביותר ולמרות שרכב ההדגמה הספציפי שקיבלנו הוא כבר ותיק נהיגות מבחן, שבע קילומטרים ומעללים - לאורך כל נסיעת המבחן, כולל נהיגת שטח מהירה, לא נשמעו קרקושים וזמזומים כלשהם וזה יפה.

חטיבת הכוח של הדאסטר מגיעה ישירות מהמדף של רנו - לבחירה מוצעים מנוע טורבו בנזין Tce בנפח 1.2 ליטר עם 125 כ"ס או טורבו-דיזל dCi עם 109 כ"ס וחשוב מזה - כמעט 25 קג"מ שמוגשים ב-2,250 סל"ד. שניהם מנועים מודרניים ומוכרים מדגמי רנו הנוכחיים כמו קליאו, פלואנס, מגאן וקפצ'ור. תיבת ההילוכים היחידה בהיצע כרגע היא ידנית בעלת 6 מהירויות (אוטומטית תגיע בהמשך - מין הסתם אין באירופה ביקוש למכוניות זולות עם גיר אוטומטי, אבל בדאצ'יה מודעים לקריטיות של זמינות הגיר האוטומטי עבור הישראלים מאותגרי הקלאץ').

הדגם הבסיסי והזול מכולם מוצע עם מנוע הבנזין והנעה קדמית בלבד. דגם הביניים עדיין עם הנעה קדמית, מצויד במנוע הדיזל - והדגם שבאופן טבעי מעניין אותנו ונבחן כאן היום - 4X4 עם מנוע דיזל. לדאסטר 4WD יש מערכת הנעה כפולה מפוקדת בורר חשמלי סיבובי שמציעה אפשרות בחירה בין הנעה קדמית בלבד, הנעה לכל הגלגלים שמשתלבת אוטומטית במצבים בהם מזוהה החלקת גלגלים קדמיים, ומצב LOCK שנועל את הדיפרנציאל המרכזי (לא בדיקו דיפרנציאל, אלא מערכת מצמדים) לכדי הנעה "4X4" אמיתית עם חלוקת מומנט שווה בין הסרן הקדמי לסרן האחורי.

שאר הלייאאוט של הדאסטר די מקובל

- ארבעה מתלים נפרדים עם קפיצי סליל, מקפרסון מלפנים וקורת מתח מאחור. מערכות בקרת יציבות ובקרת משיכה. חישוקי 16 אינץ' (חישוק ברזל ברמות הגימור הבסיסיות וחישוקי סגסוגת אלומיניום ברמת האבזור הגבוהה) נועלים צמיגים במידה 215/65, חישוב מהיר והמרה לשפה שג'יפאים מבינים, כלומר באינצ'ים, מעמיד את הקוטר על מעט יותר מ- 27 אינץ' - לא ענקי, אבל גדול באינץ' שלם מג'ימני סטנדרטי. בתי הגלגל המגודלים משאירים הרבה אויר סביב הצמיגים הללו ורומזים על האפשרות המקובלת באירופה (ואינה חוקית בישראל מין הסתם) להתקנת צמיגים גדולים יותר. מרווח הגחון עומד על 21 ס"מ ורכב ההדגמה "שלנו" צוייד בערכת מיגונים מתוצרת "רסטה" (שמייצרת ומייצאת לאירופה מיגונים ואבזור לדאסטר כבר כמה שנים טובות) - מיגון גחון קדמי (קרטר מנוע וגיר) ומיגון לדיפרנציאל האחורי. שאר הגחון, כולל איברים רגישים כמו תחתית מיכל הדלק ומערכת הפליטה, נראים קצת חשופים ופגיעים כמקובל בז'אנר הג'יפונים.

תחילת תנועה על כביש מגלה הילוכים ראשון ושני קצרים וגמישות מצויינת של מנוע הדיזל בסל"ד נמוך, אבל גם קוצר נשימה קל באיזור שיא ההספק ב-3,900 סל"ד, ועל כן לא מדובר כאן בארנבת רמזורים עצבנית, אלא "רק" בכושר תנועה גמיש ונינוח. זינוק מעמידה ל-100 קמ"ש מתבצע ב-12.8 שניות סבירות לחלוטין, צבירת המהירות ליניארית ומהירות שיוט הנוחה היא באיזור 120 קמ"ש. אין לדאסטר שום בעיה לשייט כל היום גם במהירויות גבוהות בהרבה ובידוד רעש המנוע סביר בהחלט, אבל אז מתחיל רעש רוח טורדני שמקורו ככל הנראה בפסי הגגון המסיביים. כצפוי, צריכת הדלק של הדאסטר דיזל-ידני טובה מהמקובל בג'יפונים עם מנועי בנזין ותיבות הילוכים אוטומטיות - נסיעת המבחן הלא מאוד עדינה שכללה קצת הסתובבות בשטח עירוני, שיוטים ארוכים בכביש 6 על 120 קמ"ש קבוע עם כמה גיחות לאיזור 140, וסשן שטח טכני לא קצר ולא קל בשבילי הר חורשן העמידה את הצריכה על 14 ק"מ לליטר בממוצע, זה ממש לא רע עבור רכב 4X4!

הדאסטר מגיע ממדינה מזרח אירופית שתשתיות הכבישים בה אינן בסטנדרט מערבי מקובל, הווה אומר הרבה דרכים כפריות וכבישים משובשים, ובהתאם מערכת המתלים שלו מכויילת על הצד הרך. זה אומר שכל עוד נוסעים ישר ושומרים על קצב תנועה שפוי ונינוח, נוחות הנסיעה טובה וכושר ספיגת המהמורות, הבאמפרים והשיבושים הוא מהטובים שפגשנו בקטגוריה שלו וגם בהשוואה לרכבי שטח גדולים ויקרים ממנו בהרבה ומזכירים במשהו את המכוניות הצרפתיות הרכות והנוחות של פעם. מין הסתם הכיול הזה לא עושה חסד עם התנהגות בפיתולים, היכן שהדאסטר מגלגל באופן מוחשי למדי, מפגין נימוסי כביש ממוצעים למדי ומקבל ציון "עובר" בלבד. וזה בסדר גמור מבחינתנו, כי הוא לא מכונית ספורט וכי כאן זה ג'יפולוג - לנו חשוב יותר איך הוא מתנהג בשטח.

זה לא סוד שכמעט כל הג'יפונים המודרניים, גם בדגמי 4X4 שלהם, לא מרגישים טוב בשטח. הם מבוססים על פלטפורמות פרייבט ובכל ירידה מאספלט נותנים תחושה לחוצה שהם נאנסים לקרטע ולגרור גלגלים במקומות ובסיטואציות שלא נועדו להם. אצל הדאסטר הכל הפוך בתכלית - הוא בסדר בכביש אבל דווקא בשטח הוא מרגיש כמו בבית וזו ממש לא מליצה. שבילי הר חורשן המשובשים עברו תחת גלגליו בנינוחות מפתיעה ובמהירויות מפתיעות עוד יותר - ואם עד היום חשבנו על כלים מצויינים כגון סובארו XV ופורסטר, סוזוקי גראנד ויטארה וכו' כעל מכונות שבילים מרשימות, כנראה שהפעם הם יצטרכו לשנס מותניים ולהזיע קשות מול הרומני הפשוט והזול הזה שכותב את כל החוקים מחדש. מתליו המצויינים עושים להם כאן לא פחות מאשר בית ספר.

עבדכם הנאמן עוסק בין היתר בהדרכות נהיגת שטח, ומבקר בשבילים הללו לעתים תכופות עם קבוצות של ג'יפוני 4X4 חדשים למיניהם ויכול להעיד מכלי ראשון על מכשולים אותם נאלצים הכלים שנושאים מותגים בעלי מוניטין לעבור בדחילו וברחימו ובחשש שמא ייקרעו צמיגי חתך נמוך יקרים, ינשרו חלקי פלסטיק פריכים, ייתלש פגוש או יימעך מפתן... כל המכשולים הללו עוברים תחת גלגליו של הדאסטר בקלילות כאילו כלום. עבודת המתלים המצוינת, מערכת בקרת משיכה יעילה מאוד ומהירת תגובה, הילוך ראשון קצר מאד, מומנט רב בסל"ד נמוך, משקל קל יחסית וזויות גישה ונטישה מתוכננות היטב, הופכים את ההתנהלות האיטית והמבוקרת עימו בשטח טכני לקלה מאוד - קלאץ', הילוך ראשון, סובבו את ההגה לאן שצריך, סעו וזהו. ואז תצאו מהאוטו, תשפשפו את העיניים, תפנימו מה הוא כרגע עבר בקלות מרשימה ופשוט תתפעלו. באמת. ברור שמישהו שם בדאצ'יה לקח את כל עניין נהיגת השטח ברצינות הראויה.

כדי לחזור לפרופורציות ולפני שתתלהבו ותתחילו לשבור דאסטרים חדשים בואדי אל עין, נזכיר שהדאסטר הוא עדיין רק ג'יפון, לא בדיוק רכב שטח אמיתי ומסוקס ואין כאן גלגלים בקוטר גדול, מרווח גחון רציני והילוך כוח קצר באמת שיכלו למתוח את היכולות רחוק מאוד קדימה. זה עדיין לא הכלי המומלץ לכיבוש מעלה זיק או ורדית. אבל גם ככה כמו שהוא, אני סבור שאין בשוק אף ג'יפון חדש שמסוגל להתמודד מולו בשטח. בטח לא בגודלו, בודאי לא במחירו, עד כדי כך.

סיכום
דאצ'יה תמכור מכוניות בישראל בשיטת "שלם וקח" - הלקוח יוכל להגיע לסוכנות, לחתום על הזמנה ולשלם, לבחור לו צבע ורמת גימור מהמלאי ולצאת אחרי שעה וחצי במכוניתו החדשה, מבלי להמתין שבועות/חודשים להגעת המכונית מחו"ל, שחרור מהמכס והליך רישוי שגם הם בד"כ אורכים זמן רב. היבואן מבטיח גם שעלויות האחזקה והטיפולים יהיו הזולים מסוגם בישראל. מצד שני, תוותרו כבר עכשיו על תכנון אקט ההתמקחות האהוב כל כך על ישראלים רבים, כי המחירים קבועים - אין מבצעים ואין הנחות וכל תוספת (יש הרבה, חלקן כאלה שמוצעות כסטנדרט אצל המתחרים היקרים יותר) כרוכה בתשלום נוסף.
מי שיאהב את הדאסטר, בודאי ירצה לקחת אותו קדימה עם אבזרים משלימים רבים בתשלום נוסף וכמובן, הנושא האהוב עלינו - שיפורים: שוק האפטרמרקט באירופה מציע שפע ממתקים מעניינים לרומני החביב הזה, התמונה הבאה מציגה חלק מהאפשרויות - צמיגי שטח מעט גדולים ואגרסיביים מהמקור על חישוקי פלדה מושחרים (מקוריים), הגבהה קלה, מינשא חיצוני לגלגל רזרבי, בר זרקורים על הגג - לטעמי לא סתם נראה טוב אלא ממש מדליק.

אז תשכחו מהדלתא. הממליגה של דאצ'יה אולי פשוטה ועממית ומוגשת ללא גינונים פלצניים, אבל מה? איכותית וטעימה. דאסטר 4X4 הוא ג'יפון נאה למראה בעל יכולות שטח מרשימות בלי להתפשר על התאמה לשימושים משפחתיים יומיומיים ועל עלויות שוטפות נמוכות, בעיקר הודות לצריכת דלק חסכונית. הוא לא חף ממגרעות וחסרונות, בעיקר בסעיפי אבזור שכלול במחיר הבסיס ורמת גימור, אבל הוא מוכיח שזול הוא לא בהכרח גרוע ולכאורה יש לו כמעט את כל הנתונים להצלחה מסחררת.

האם הוא באמת להיט בדרך?...
התשובה מורכבת, מין הסתם לאור טראומות העבר ונטיית השוק הישראלי לשפוט מכוניות לשבט או לחסד לאורך שנים רבות על פי דעות קדומות שמבוססות על מוצא עדתי ומשקעי עבר מרירים. ואכן, אין מה להתכחש שלפני 27 שנה דאצ'יה דלתא היתה פח אשפה מוטורי. אבל ההצלחה הנוכחית באירופה מוכיחה שהיום דאצ'יה זה משהו אחר. שונה לטובה. אבל מכיוון שמדובר במותג חדש בישראל, הלקוחות הראשונים אכן יצטרכו לתת בו אמון ולקוות שזה אכן כך. אני מאמין שהם לא יתאכזבו.

המחירים בהתאם, אטרקטיביים מאוד: דאסטר 2X4 בנזין ברמת גימור הבסיסית Ambiance מוצע אמנם ב-89,900 שקל בלבד שהוא מחיר ללא מתחרים. בהתאם, דגם ה-4X4 דיזל מתומחר גבוה יותר - 122,590 שקל עבור רמת הגימור האמצעית Laureate או-129,900 שקל עבור גרסת Prestige המאובזרת (המצויידת בחישוקי סגסוגת, מולטימדיה, בקרת שיוט, הגה מצופה עור ועוד כמה אבזרים).

לדאסטר יש עדיין מה להוכיח בסעיפי איכות, אמינות, סחירות ושמירת ערך וההתבססות על מכניקה של רנו עדיין לא ממש עוזרת לתדמית שלו, לנוכח הדעות הקדומות הרווחות בקרב ההדיוטות (שהם הרוב המוחלט, הקולני והקובע בשוק הישראלי) כלפי מכוניות ממוצא צרפתי בכלל ואלה של רנו בפרט. גם העובדה שאין לו עדיין גיר אוטומטי עלולה בשלב זה להרחיק ממנו לקוחות פוטנציאליים.
מצד שני הוא באמת נראה מצוין, חסכוני, נעים ונוח. יכולות השטח שלו מפתיעות ביותר ובאמת קשה שלא להתרשם ממנו במונחי תמורה לכסף. האם הפעם "החשבון הפשוט" של דאצ'יה ינצח? נחיה ונראה.

דצ'יה דאסטר דיזל 4WD 2015 - מפרט טכני:

מנוע: טורבו דיזל, 4 צילינדרים, רוחבי, גל זיזים עילי כפול, 16 שסתומים
נפח: 1,461 סמ"ק
הספק מירבי (סל"ד/כ"ס): 109/3,900
מומנט מירבי (סל"ד/קג"מ): 24.9/2,250

תיבת הילוכים: ידנית 6 מהירויות

הנעה: קדמית 2X4 + כפולה 4X4

מערכת היגוי: גל משונן, תגבור הידראולי

מתלים:
קדמי: נפרד, מקפרסון, קפיצי סליל, מוט מייצב
אחורי: נפרד, קורת מתח, קפיצי סליל, מוט מייצב

אבזור בטיחות: בקרת יציבות, 4 כריות אויר, מגבר בלימת חרום EBA
עזרי אחיזה/עבירות: בקרת משיכה אלקטרונית, נעילת דיפרנציאל מרכזי

בלמים:
קדמי: דיסק
אחורי: תוף

מידות:
אורך כללי (מ"מ): 4,315
רוחב כללי (מ"מ): 1,822
גובה כללי (כולל פסי גגון, מ"מ): 1,695
מרחק סרנים (מ"מ): 2,673
מפשק גלגלים קדמי (מ"מ): 1,559
מפשק גלגלים אחורי (מ"מ): 1,560
מרווח גחון (מ"מ): 210

משקל עצמי (ק"ג): 1,284

נפח תא מטען, ספסל לא מקופל/מקופל (ליטר): 1,570/475
נפח מיכל דלק (ליטרים): 50

צמיגים: 215/65R16 (קוטר צמיג - 27 אינץ')

ביצועים:
תאוצה 100-0 קמ"ש: 12.8 שניות
מהירות מירבית: 168 קמ"ש
צריכת דלק ממוצעת (יצרן): 19.23 ק"מ/ליטר
צריכת דלק ממוצעת (מבחן): 14 ק"מ לליטר
פליטת דו תחמוצת הפחמן (גרם/ק"מ): 168
קבוצת זיהום: דרגה 15
רדיוס סיבוב (מ'): 5.2
זוית גישה (מעלות): 29.3
זוית בטן (מעלות): 23
זוית נטישה (מעלות): 34.9

מחיר:
122,560 ש' (Laureate)
129,900 ש' (Prestige)

אחריות:
3 שנים/100,000 ק"מ

סיכום:
בעד: עיצוב, יכולות שטח, מתלים, נוחות נסיעה, צריכת דלק, מחיר
נגד: אבזור כלול במחיר, 4 כריות אויר בלבד, צריך להוכיח אמינות
סיכום: הכי ג'יפ מכל הג'יפונים, במחיר של משפחתית

לקריאה ופרטים נוספים אודות הדאצ'יה דאסטר

58 תגובות

שולץ האיום - 13-01-15, 21:47
- תגובה
גראנד צירוקי בן שנתיים , תמונה הרבה יותר מלחיצה.
אנסה להעלות תמונה.

vik014 - 14-01-15, 05:07
- תגובה
מעריך מאוד את המאמץ המהירות והתיאורים העיניניים. הרכב מיועד יותר לשכלתניים ולא לאוהבי הפוזה. מקווה שיצליח.

Redoren - 14-01-15, 07:09
- תגובה
נידון כאן לפני כמה שבועות:
http://www.jeepolog.com/forums/showthread.php?t=89309

נמרוד - 14-01-15, 09:43
- תגובה
קצת חלודה על יציקת ברזל זה בולשיט, זה לא מדד לכלום ולא יאומן באיזה קלות הדיון מקבל כיוונים הזויים...

לבנות מותג חדש בישראל, ועוד עם זכרונות היסטוריים בעייתיים, זה לא אתגר קל. לפחות את השלב הראשון, של מבחן הדרכים, הדאסטר עובר בהצלחה - בתור מכונית, הוא לא רע (אם לסמוך על דרור). איך יחזיק מעמד ומה תהיה רמת האמינות ותדירות הביקור במוסכים ורמת השירות והתמיכה מהיבואן? נראה בעוד שלוש שנים.

בעיני יש כאן תחרות מאד ברורה מול סובארו XV, והבחירה לא קלה בכלל, בין XV ידני לבין דאסטר אוטומטי באותו מחיר פחות או יותר.

יואב פולס - 14-01-15, 09:56
- תגובה
דאסטר אוטומטי?

500 מעפ"ש - 14-01-15, 10:47
- תגובה
מבחינת מחיר כחדש אין פה בשורה מספיק גדולה, אל מול ה XV 1.6 הידני ומול הקשקאי 1.6 הידני (ועכשיו גם מול הג'ימני, למי שרוצה שטח רציני).
היה צריך לראות פה עוד קוואעץ' כלפי מטה.
כמשומש, זה כבר יהיה סיפור אחר - דאסטר בן שלוש יתומחר לכוון ה- 50K, אחרי 25 אחוז ירידה כל שנה.

נמרוד - 14-01-15, 11:39
- תגובה
טעות שלי... ידני מול ידני. קשה לקחת סיכון ולא לבחור בסובארו.

דרור ברלי - 14-01-15, 12:27
- תגובה
תוציא את הקשקאי 1.6 הידני מההשוואה.
הוא 2X4.

אגב, לקשקאי 4X4 יש עבירות של כפכף פחות או יותר.
למעט הונדה CRV, בקשקאי תמצא את מערכת ההנעה הכפולה הנחותה ביותר שפגשתי אי פעם. גם בדרך בורמה הוא מתקשה. לכביש בלבד, מיותר לגמרי. גרסת 2X4 עדיפה לחלוטין.

יואב פולס - 14-01-15, 12:47
- תגובה
נמרוד,
אז ה XV הידני עולה 130.0 אלף לעומת כ 145.0 אלף לפי החשבונית שהוצגה כאן באתר.
ה XV האוטומטי עולה כ 136.0 אלף, אבל אין לו הילוך כח ולכן הוא לא במשחק.
אני מאמין אגב, מקריאת המבחנון של דרור שלדאסטר יהיה יתרון בשטח על פני ה XV.

asafk - 14-01-15, 13:14
- תגובה
יואב, לסובארו הידני אין באמת הילוך כוח. זה הילוך נמוך שנותן את ההגברה שנותן הממיר בדגם האוטומטי. לא בעבר לזה.
ובינינו... אם לא היה ההילוך הזה היה קשה לטפס איתו על מדרכה פחות או יותר.

אסף.

דרור ברלי - 14-01-15, 13:16
- תגובה
הדאסטר מהחשבונית כולל הרבה תוספות.
מחיר בסיס לגרסת פרסטיז' 130,000.

nirs - 14-01-15, 14:46
- תגובה
אני באמת ובתמים מקווה שדצ'יה (בדומה לסקודה) עשו את הקפיצה הנדרשת.
מניסיוני, אין ארוחות חינם...

drorstar - 14-01-15, 15:48
- תגובה
מהסקירה וכל הדיון כאן, אני מבין שהדאסטר יעשה עבודה טובה ומקווה שיוכיח אמינות.
בכל אופן, מאחר וקבעתי מראש נסיעת מבחן, שלא התממשה עקב עומס, התכופפתי באולם התצוגה לא מעט ולכל ה4X4 חלודה בוהקת באיזור המדובר,
קובץ מצורף 95221

בנוסף, נציג מכירות התעקש שיש לו 5 כוכבי בטיחות וש4 כריות אויר מגן גם מאחור וכך בונים כיום רכבים והפוקוס 2012 שלי ישנה כי יש לה 6 כריות אויר...
לאחר עימות קצר הסתבר שהוא נשלח מרנו לתיגבור מכיון שקצב המכירה הוא 40 רכבים ליום (חדשות טובות לפוטנציאל המשומשות) , כנראה שככה זה ברנו. הנציגים של דאצ'יה עם הסרבלים הכחולים בסדר גמור ,להבדיל.
אגב, הסנדרו נראה טוב עם הגובה והוא גם מרווח יחסית ונראה יותר מודרני מהדאסטר מבפנים, פרופורציות של SX4.

asafk - 14-01-15, 16:10
- תגובה
ככה בונים היום מכוניות. גדול.
נציגי מכירות של רנו... כל מילה נוספת מיותרת...

אסף.

שולץ האיום - 14-01-15, 17:01
- תגובה
נכתב במקור על ידי יואב

נמרוד,
אז ה XV הידני עולה 130.0 אלף לעומת כ 145.0 אלף לפי החשבונית שהוצגה כאן באתר.
ה XV האוטומטי עולה כ 136.0 אלף, אבל אין לו הילוך כח ולכן הוא לא במשחק.
אני מאמין אגב, מקריאת המבחנון של דרור שלדאסטר יהיה יתרון בשטח על פני ה XV.

חבר, אתה שוב שוכח עובדות, אנסה שוב, לאט יותר :

הדאסטר שהועלה ונבחן כאן לוגם סולר
ה xv לוגם בנזין

קאפיש ? (-;

דאסטר בנזין ידני עולה 90
כמה עולה xv בנזין ידני?

אבל עזוב אותך עובדות...

השבדי - 14-01-15, 17:42
- תגובה
שים לב,
ב 90,000 ₪ מקבלים דאסטר ידני בנזין 2X4
4X4 בנזין עולה 123,000 ₪
ו 4X4 דיזל עולה 136,000 ₪

קאפיש ...?

דרור ברלי - 14-01-15, 17:56
- תגובה
נכתב במקור על ידי השבדי

שים לב,
ב 90,000 ₪ מקבלים דאסטר ידני בנזין 2X4
4X4 בנזין עולה 123,000 ₪
ו 4X4 דיזל עולה 136,000 ₪

קאפיש ...?

לא קפיש.

אין עדיין 4X4 בנזין בארץ.

2X4 בנזין - 89,900.
יש גם 2X4 דיזל. לא זוכר מחיר.
4X4 דיזל בסיסי - 122,560 ש'
4X4 דיזל פרסטיז' - 129,900 ש'

כולם ידניים. אין אוטומט עדיין.

ועל זה תתחיל להעמיס תוספות.

יואב פולס - 14-01-15, 18:53
- תגובה
טיפוס - תרגיע, ותשנה את הסגנון.
אני משתדל להשוות 4X4 ל 4X4 - במקרה של הדאסטר זה דיזל ובמקרה של ה XV זה בנזין.
אם זה לא 4X4 אז זה לא לכאן בכלל, ואין מה להשוות.
קאפיש?

- - - Updated - - -

למען הסר ספק, התגובה לא לברלי.

שולץ האיום - 14-01-15, 18:56
- תגובה
נכתב במקור על ידי יואב

טיפוס - תרגיע, ותשנה את הסגנון.
אני משתדל להשוות 4X4 ל 4X4 - במקרה של הדאסטר זה דיזל ובמקרה של ה XV זה בנזין.
אם זה לא 4X4 אז זה לא לכאן בכלל, ואין מה להשוות.
קאפיש?

- - - Updated - - -

למען הסר ספק, התגובה לא לברלי.

לא נכון להשוות דיזל לבנזין, זה לא מסתדר, זה לא אותו מחיר.

אל תיפגע מהסגנון, אני שולץ האיום.

קאפיש?

Bernard - 14-01-15, 19:03
- תגובה
נכתב במקור על ידי שולץ האיום

לא נכון להשוות דיזל לבנזין, זה לא מסתדר, זה לא אותו מחיר.

אל תיפגע מהסגנון, אני שולץ האיום.

קאפיש?

אם אתה שולץ האיום, אז אל תנסה להיות מצחיק...

אם אין בנזין 4X4, למה אתה רוצה שהוא ישווה - זה מה יש וזה מה שמשווים... עכשיו.
כשיהיה, ישוו גם לפי המנוע, בנתיים לפי ההנעה והמחיר.