מבחן דרכים: סוזוקי ג'ימני 2015

מאת

פורסם בתאריך 07-01-15 14:00 מספר צפיות: 64781

חבר, מתי אתה חוזר?... סוזוקי ג'ימני יקירנו שב אלינו לאחר חמש שנות היעדרות ארוכות. לצפות לחידושים מרעישים יהיה מוגזם, כי בעצם כמעט ואין כאלה וזה בדיוק מה שאנחנו כל כך אוהבים בסוסים מנצחים - לא צריך להחליף אותם, רק לשפר, ללטש ולשדרג. כמה כבר אפשר לקשקש מחמאות ומליצות על רכב השטח הכי קטן והכי בסיסי שאנחנו הכי אוהבים? אוהו, המון.

(צילומים: דרור ברלי)

הגורל, האילוצים והיחצ"נית הפילו עלי את המבחן לג'ימני החדש באמצע השבוע. כלומר, למבחן הזה אצא סוליקו. לבד.

אין לי טענות ולא מפריע לי לצאת למבחן שטח בבדידות מזהרת, אבל תמיד טוב יותר לצרף עוד מישהו שיצלם (או שינהג ואני אצלם). מיד פצחתי באס.אמ.אסים דרמטיים על מנת לדוג לי נהג-משנה, על סמך ההשערה ההגיונית שהחבר'ה שלי, חובבי שטח וג'יפאים מנוסים, יתלהבו לטייל חצי יום בשטח עם רכב 4X4 חדש.

ובכן, זה תמיד עובד כשאני מנפנף במפתחות של ריינג' רובר מרופד עור רך, JK רוביקון נחשק, סופה 3 צבאית קשוחה או לנדקרוזר 200 מפנק עם מנוע V8... אבל כשהמפונקים שומעים "ג'ימני", נשלפים התירוצים: זה בעבודה, לזה יש פגישה חשובה, ההוא בדיוק צריך להוציא את הגמדים שלו מהגן, הרביעי נורא רצה אבל לא קיבל רשות מהמפקדת שלו והחמישי, דיפנדריסט מעשי וישיר, שולח בווטסאפ את האמת העירומה: "ג'ימני - רע בכביש, צפוף, לא נוח, מעולה בשטח. הנה לך בפרצוף כל המבחן במשפט אחד. כמה פשוט".

כן, הכל נורא פשוט בג'ימני. הוא אבולוציה ישירה של הסמוראי ואם נחזור בזמן 18 שנים אחורה, היה התגשמות חלומם של סמוראיסטים מיוזעים – בסיס גלגלים קצת יותר ארוך, קפיצי סליל וקצת איכות חיים בסיסית שכבר עשור קודם לכן היתה סטנדרט בכל משפחתית קטנה מהמזרח הרחוק, אבל לאלה שהתרגלו לסגפנות המכאיבה של הסמוראי, הגה כוח, מזגן, חלונות ומראות מחושמלים, גיר אוטומטי, דיפונים בתא הנוסעים, נדמו כלוקסוס ברמת מרצדס לפחות! מי צריך יותר מזה?...

ועדיין הוא נשאר קטנטן ובסיסי, איטי, לא מפנק ולא נוח, אבל אמין ועמיד ובשטח – תותח. וכל עוד הבעלים המסוקס לא מטופל בילדים, זה אוטו שאפשר לגדול איתו, לשפר ולשדרג ולהפוך אותו למפלצת קטנה. חוץ מזה, הוא גם יופי של רכב יומיומי למי שמתנהל בעיר – קטן, חסכוני יחסית, מתמרן וחונה בקלות.

עשר שנים של הצלחה בשוק הישראלי נקטעו באיבן כאשר החליט משרד התחבורע היהודי לחייב בבקרת יציבות כל מכונית חדשה החל משנת 2010. בינינו, אם יש מכונית אחת בעולם שמערכת כזו היא קריטית עבורה, הרי שזהו הג'ימני. תחשבו על זה לרגע – אוטו קצר מאוד, קל מאוד, צר וגבוה ובעל מרכז כובד גבוה, שנוסע בכביש בהנעה אחורית, עם בסיס גלגלים קצרצר ובמקרים רבים נהוג על ידי צעירים או סתם נהגים/ות לא ממש מיומנים – כל זה מתכון להתנהגות מאתגרת גם על כביש יבש, בוודאי על רטוב. כמה וכמה ג'ימנים הפוכים ראיתי בחיי, רובם דווקא בכביש... את היצרן כל זה לא הטריד - בעולם הרחב המערכת לא נדרשת על פי חוק והפופולאריות היחסית של הג'ימני בישראל, שוק קטן וזניח בכל קנה מידה, כנראה לא הדאיגה יותר מדי את מקבלי ההחלטות ביפן. וכך, בהיעדר בקרת יציבות, הופסק היבוא לישראל.

חיכינו וחיכינו שיחזור. הכלים הישנים יותר שעלו על הכביש הפכו למבוקשים ואנחנו שיבחנו והיללנו אותו מקצה לקצה גם כיד שנייה. הגדרנו אותו כ4X4 למתחילים האידיאלי, כבית הספר הטוב ביותר לנהיגת שטח ואפילו כיורש האמיתי של הג'יפ המקורי, וויליס MB, לא פחות. חמש שנים עברו והנה, יש בקרת יציבות. כמות יפה כבר ירדה מהאוניה וממתינה במגרש שבנמל אילת למוביליות שיעמיסו... חבר, אתה חוזר!

קובץ מצורף 95432

כשאני חוזר מחו"ל, הילדים תמיד קופצים עלי בצהלות "אבא מה הבאת לנו".

הג'ימני חוזר אחרי חמש שנים תמימות ומתייצב בחנייה שלי ואני מתחיל לדחוף לו ידיים, להציץ לו מתחת לשמלה ולחפש מה הוא הביא לנו מהנבצרות הכפויה והממושכת, איזו חדשה מרעישה. ואני מגלה שגורנישט, כמעט כלום למעשה. רק מבחוץ הוא קצת שונה, כלומר צריך להכיר טוב את הג'ימני הישן כדי להבחין. אם נתעלם מפס הכרום המיותר שהודבק על הדופן, כל כולו של השינוי מתרכז בפגוש הקדמי המעט מנופח יותר ובחרטום שכבר לא משתפל בעדינות כמו פעם אלא גבוה, רבוע וכוחני יותר. כונס אויר אגרסיבי (ומזוייף, כי הוא סגור מבפנים במכסה פלסטיק וממש לא מוביל אויר לשום מקום. כנראה שבדגמי הטורבו-דיזל 1.5 ליטר באירופה או הטורבו בנזין 660 סמ"ק שמשווקים ביפן, יש לו שימוש) שמזדקר באמצע מכסה המנוע, עיטור פלסטיק זול בציפוי כרום מודבק לו על הגריל הקדמי בעל חמשת הפתחים וכצפוי, אני מחליט שאהבתי יותר את החרטום המקורי הנקי יותר. כל היתר נראה אותו דבר בדיוק כפי שאנחנו מכירים ואוהבים – זהו עדיין אותו "גור ג'יפים" מתוק, ילדותי למראה, בעל מבט כמעט אנושי שנשקף מזוג פנסי חזית גדולים, דמויי עיניים.

שום דבר גם לא השתנה מבפנים וזו כבר בעיה. כי זה דבר אחד להשתדרג מהסמוראי בשנת 1997, ודבר אחר לגמרי להציג את אותה קבינה ממש גם ב-2015. לי זה ממש לא משנה, אבל עולם הרכב לקח כמה צעדים גדולים קדימה ב-18 השנים הללו. כל מה שפעם נחשב למותרות הוא היום ציוד בסיסי בכל מיני קטנה שעולה כמעט חצי מהג'ימני. אז יופי שאין מתכת חשופה והכל מדופן, אבל הפלסטיקה האפרורית זולה ובסיסית ונשרטת כמו פעם. ברור לי שתא הנוסעים הזה כנראה ישרוד אפילו שואה גרעינית, אבל בהשוואה לסטנדרטים של היום זה נראה ומרגיש עלוב משהו. בואו ונראה: מערכת מולטימדיה בהתקנה מקומית תקבלו בשני הדגמים האוטומטיים. מחשב דרך?... בקרת שיוט?... מה פתאום. היצרן טוען למערכת ניטור לחץ אויר בצמיגים (אולי זה שימושי אם יצאתם מהשטח ושכחתם למלא אוויר?...) והנה מוקד הקנוניה - הכפתור של בקרת היציבות ESC. אבל אם כבר מדברים על בטיחות – רק שתי כריות אוויר. כמו פעם. ציון במבחני ריסוק? אם יש כזה, אנחנו לא יודעים ולא רוצים לדעת, וכנראה שגם אתם לא...

הלאה: הדגמים האוטומטיים/מאובזרים בעלי מושבים מצופי עור סינטטי. נראה טוב וקל לניקוי, אבל כנראה לא חוויה נעימה בקיץ הלוהט. גלגל ההגה – גם הוא מצופה עור, אבל קבוע במקומו, לא מתכוונן. לא לגובה ולא לעומק. ניחא, אני חושב לעצמי, אז נכוונן את גובה המושב – הפתעה! גם המושב לא מתכוונן לגובה... עכשיו קח את הכסא הגבוה-הרבה-יותר-מדי הזה עד הסוף אחורה ותידחק את 190 הס"מ שלי מאחורי ההגה שמונח על הברכיים ועם פדחת שנושקת לתקרה. לפחות שדה ראייה מצוין יצא לי מזה – כל ארבעת הפינות של הגמד תחת שליטה מלאה.

את כל היתר אתם מכירים ולטובת אלה שלא – המושב האחורי מתאים לשני ילדים או לכלב צ'יוואווה, ותא הכפפות האחורי, סליחה – "תא מטען" יבלע ביום טוב שתיים-שלוש שקיות קטנות מהמכולת. לכבוד הקנייה הדו-שבועית הגדולה כבר צריך לקפל את משענות המושב האחורי, שלא לדבר על יציאה לטיול: צידנית, ארגז כלים, מנגל, אוהל ומחצלת, אז כבר צריך לשקול פירוק מלא של המושב כולו, לטובת מיקסום ניצול הנפח הפנימי הפעוט... כי ג'ימני זה אוטו לרווק/ה או מקסימום לזוג והרבה לפני שתלמדו על סיפונו את רזי נהיגת השטח, הוא יעביר לכם קורס מזורז באמנות האריזה.

ג'ימני דורש סבלנות על הכביש. כי 1,328 סמ"ק עם 85 כ"ס זו לא אורווה רצינית וגם ל-11.2 קג"מים קצת קשה לקרוא בשם המפורש "מומנט", בוודאי כשהקג"מים הגלמודים הללו מתייצבים לעבודה רק ב-4,100 סל"ד וכאשר התפוקה הנ"ל זורמת לגלגלים האחוריים דרך תיבה אוטומטית פלנטרית ארכאית של פעם, עם ארבעה הילוכים בלבד. אז נכון שהמשקל קל, ושבעיר כל העסק זז בזריזות כייפית. אבל ג'ימני הוא רכב 4X4 קלאסי כמו פעם, עם הרבה מכניקה שמסתובבת וגוזלת את ליטרת האנרגיה שלה. על כן, אין מה לדבר על "תאוצות" אלא רק על צבירת מהירות הדרגתית.

"החיים זה לא אפס למאה" טוענים בעלי היילקסים ודיפנדרים. מין הסתם יציאה אגרסיבית מהמקום זה גם לא הקטע של הג'ימני האוטומטי, שמשתרך לאורך 17.2 שניות תמימות עד שהמחוג נושק לתחום תלת ספרתי. לסבלנות תזדקקו גם כשתרצו לעקוף – מרגע לחיצת הקיקדאון ב-80 קמ"ש שוב המנוע מנפק בעיקר רעש ועד שרואים 120 על השעון, עוברות כ-17 שניות תמימות, נצח אמיתי כשאתם עוקפים ומשאית מתקרבת ממול...

לצורך השוואה, משפחתית מודרנית ממוצעת נזקקת לכמחצית מהזמן הזה - 9 עד 9.5 שניות בערך. הפורד פוקוס שלי, 1.6 אוט' משנת 2002, עגלה עם דיפלומה ו-140,000 ק"מ בתחת הכבד שלה, מזדחלת מ-80 ל-120 תוך 10.5 שניות...

אנחנו מדברים כאן על פער בלתי נתפס שמשמעותו בכביש דו-סטרי היא עקיפות איטיות וארוכות, על סף סיכון ממשי ולהבדיל מהאפס למאה, האצות עקיפה זה נתון קריטי וחשוב בחיים האמיתיים, כי לפעמים מתים מזה.

כמובן שעם הגיר הידני בעל 5 המהירויות המספרים הללו משתפרים משמעותית (קצת פחות שניות, קצת יותר קמ"שים), ועדיין לא משהו שיאיים אפילו על מיני בסיסית. מהירות השיוט הנוחה נושקת ל-110 קמ"ש מקסימום. אם הרעש לא מזיז לכם, אפשר מעט יותר מזה ואפילו עוד קצת (135 קמ"ש מירביים רשמיים בכביש ארוך מאוד, ולא יזיקו גם רוח גב ידידותית ו/או מורד קל), אבל באמת שזה כבר לא נעים. לא לזה הוא מיועד.

אז מוטב לוותר ולהמשיך עם אורך הרוח והסבלנות גם בכבישים המפותלים בשל אותן מגבלות שמובנות בלייאאוט הבסיסי של רכב שטח אמיתי שכל כולו מוכוון לעבודת שטח ולא לשיוף פיתולים. למעט תחושת הבלמים הספוגית-משהו שדרשו לחיצה עזה, ממש אין טענות, נהפוכו – אנחנו אוהבים ורוצים שילדת סולם, שני סרנים חיים והרבה אויר תחת הגחון, ומוכנים לשלם על זה בנהיגת כביש מתונה וסבלנית – כי את מה שיש לו לתת (וזה המון), הג'ימני ייתן כשהכביש ייגמר.

הנתונים היבשים של הג'ימני זועקים "שטח": שילדת סולם, סרנים חיים עם מוטות רדיוס ארוכים וארבעה קפיצי סליל, תיבת העברה מפוקדת חשמלית עם הנעה אחורית לכביש והנעה כפולה לשטח ביחס גבוה ונמוך. זויות גישה ונטישה מצויינות מחפות על מרווח גחון לא מדהים (19 ס"מ, הנקודות הראשונות שייתגרדו בסלעים הן תושבות מוטות הרדיוס שעל השילדה) ועל קוטר צמיגים צנוע - 26 אינץ' בלבד. שדה ראייה מצויין וגיר אוטומטי שמקל מאוד על החיים בשטח טכני, בוודאי עם מנוע דל מומנט שכזה. גם בשטח אין מה לדבר על מהירות, הוא עדיין מקפץ ומיטלטל כמו תיש מוכה שגעת, לא בדיוק מגהץ השבילים האולטימטיבי. אבל כשהשביל הופך לטכני ומשובש באמת, ומופיעים בו חריצים, בולדרים, הצלבות ומדרגות, הוא נותן בראש.

כל כך קל לכוון אותו על המילימטר לתוך מכשולים, להניח גלגלים בדייקנות כירורגית במקומות הנכונים. לעקוף באלגנטיות מכשולים שכלים גדולים צריכים להעלות עליהם גלגלים ולחכך מפתנים ופגושים. כמה חבל שאין נעילות או בקרת משיכה... מצד שני, זה מצויין כי רק ככה לומדים לבחור קו נכון ולנהוג בשטח, כמו פעם.

אז הכנסתי אותו דווקא להצלבה חריפה כדי לצלם גלגלים מתנופפים באויר וחצי דקה אחר כך, כשהתכוננתי לסדרת תרגילי נדנודי ההגה- מנות גז קטנות לסירוגין המוכרת על מנת לגרד בדל אחיזה ולצאת מההצלבה, הופתעתי מהתחושה המלבבת של התקדמות עקשנית, למרות שהגלגלים מוצלבים עדיין באויר – אז מסתבר שיש כאן בקרת משיכה יעילה, והיבואן אפילו לא טרח לציין את זה במיפרט הטכני... זה אומר שהג'ימני כבר יכול להזדחל כמו גדול, לא נזקק עוד לדילוגי קרב אלימים וכבר לא ילמד אתכם נהיגת שטח כמו פעם, יקפיץ אתכם ישר לכיתה של המתקדמים.

מצד שני זה ממש כיף – לא צריך לחשוב הרבה. רק לכוון את ההגה ולתת קצת גז בעדינות. זה הכל. הגמד הזה כבר יעשה את העבודה, יטפס כמו עז ויתגבר בזילזול על מכשולים מכובדים ביותר. לג'ימינאים שלוקחים את תחביב השטח ברצינות אני עדיין ממליץ על התקנת נעילה אחורית אמיתית, אבל בתכל'ס? כל מה שהג'ימני הסטנדרטי מהניילון זקוק לו כדי לרדת לשטח ללא שום חשש זה רק ארבעה צמיגי שטח קצת יותר אגרסיביים מגומי הכביש המקורי (ברכב שייעודו טיולים אפשר להסתפק במידה המקורית. די והותר), והוא באמת יגיע רחוק. רחוק מאוד. יינזק הרבה פחות (אם בכלל) ויעבור יותר מכמעט כל רכב שטח אחר בשוק. באחריות. תאמינו לי.

וכך המשכתי לשוטט במשעולים ובמתלולים, מחפש סלעים, צרות ומכשולים כדי לתקל, לטפס ולהתגבר עליהם בנונשלנטיות ועם חיוך דבילי מרוח בין האוזניים. רגע לפני שאני מגזים ועובר את הקו הדק שבין התלהבות לגיטימית להתהפכות פוטוגנית שבמקרה הטוב משמעותה "רק" אובדן מתוקשר של רכב הדגמה חדש ויקר ובמקרה הרע (לנוכח אבזור הבטיחות הדל) חופשה כפויה בחדר המיון של בית החולים הקרוב, אני מגייס את שאריות האיפוק והבגרות ופורש בשיא. זה הזמן לפרוס ערכת קפה, להירגע ולחשוב על סיכום מתאים.

ג'ימני ידני חדש עולה 99,900 שקלים, אוטומטי בגרסת CITY "לעיר" עם מולטימדיה וגריל כרום עולה 119,900 ש' ואוטומטי בגרסת SAFARI "לשטח" שמתהדרת גם במיגוני גחון מאלומיניום וצמיגי שטח, כבר ידרוש מכם לוותר על 124,900 ש'. למי הוא מתאים? כמו פעם – בעיקר למי שיודע ומבין ורוצה ג'ימני. אמנם אף פעם לא היו לו מתחרים של ממש, בטח לא במחירו ובייעודו. אבל כיום, הוא נדרש להתמודד על ליבם וכיסם של הלקוחות שלא מתכוונים להוריד אותו לשטח מול מכוניות המיני המודרניות שכולן זריזות, חסכוניות, מרווחות, נוחות וגם בטוחות ממנו ומחירן נמוך בעשרות אחוזים. הוא גם לא מתאים למשפחה ולא למי שצריך לגמוע מרחקים ארוכים מדי יום. פשוט מעייף מדי.

אז אם אתם צעירים/ות, רווקים/ות או זוגות ללא ילדים, קשוחי גב וישבן, סבלניים ואוהבי ארץ ושטח – ג'ימני זה האוטו שלכם ובשבילכם. הוא אולי לא מהיר, אבל יגיע לכל נקודה על המפה ולא פחות חשוב, יעשה את זה בזול ולאורך שנים, כי הוא פשוט, אמין ועמיד ומסתפק בליטר בנזין ל-11.5 ק"מ בממוצע (רק 15% פחות מנתון היצרן, לא רע. הידני כמובן חסכוני יותר). כשתרצו לגדול איתו ולשדרג אותו – תשמחו לדעת שהוא נהנה משוק חלקים ושיפורים עצום ומקהילת בעלים ומעריצים גדולה ותוססת, חברותית ושופעת ידע, רצון טוב ונכונות לעזרה הדדית. ובסוף, כשתחליטו שמיציתם והגיע הזמן לעבור הלאה, תשמחו לדעת שבזכות אותה אמינות מיתולוגית הוא גם סחיר, מבוקש ושומר טוב על ערכו גם אחרי היד השניה והשלישית.

בימים קודרים בהם נישת רכבי השטח האמיתיים והטהורים הולכת ושוקעת אפילו נציגה האחרון אצלנו – ג'יפ רנגלר JK, הפך למפלצת כבדה ויקרה, אוטו לעשירים. שלא לדבר על עדרי ה-SUV שהשמינו וההתלפלפו והתקשטו במחלצות פלסטיק פריכות, מיפרטים מוגזמים ותגי מחיר מבהילים. לעומתם, ג'ימני הוא עדיין התמצית המזוקקת של מתכון השטח המקורי, האמיתי, טעם של פעם, במחיר הגיוני. בדיוק כמו שאנחנו אוהבים.

סוזוקי ג'ימני 2015, מפרט טכני:

מנוע: בנזין, 4 צילינדרים, אורכי, גל זיזים עילי כפול, 16 שסתומים
נפח: 1,328 סמ"ק
הספק מירבי (סל"ד/כ"ס): 85/6,000
מומנט מירבי (סל"ד/קג"מ): 11.2/4,100
יחס דחיסה: 9.5:1
הנעה: אחורית 4X2 + כפולה 4X4
מערכת היגוי: תגבור הידראולי

תיבת הילוכים: ידנית 5 מהירויות/ אוטומטית 4 מהירויות
הילוך ראשון: 4.425 / 2.875
הילוך שני: 2.304 / 1.568
הילוך שלישי: 1.674 / 1.000
הילוך רביעי: 1.190 / 0.696
הילוך חמישי: 1.000 / -
הילוך אחורי: 5.151 / 2.300

תיבת העברה: PART-TIME, פיקוד חשמלי
הילוך גבוה: 1.000 / 1.320
הילוך נמוך: 2.002 / 2.643

יחס העברה סופי (בסרנים): 4.300 / 4.090

מתלים:
קדמי: סרן חי, מוטות רדיוס, 3LINK, קפיצי סליל, מוט מייצב
אחורי: סרן חי, מוטות רדיוס, 3LINK, קפיצי סליל, מוט מייצב

אבזור בטיחות: בקרת יציבות, 2 כריות אויר, עיגוני איזופיקס
עזרי אחיזה/עבירות: בקרת משיכה אלקטרונית

בלמים:
קדמי: דיסק
אחורי: תוף

מידות:
אורך כללי (מ"מ): 3,695
רוחב כללי (מ"מ): 1,600
גובה כללי (כולל פסי גגון, מ"מ): 1,705
מרחק סרנים (מ"מ): 2,250
מפשק גלגלים קדמי (מ"מ): 1,355
מפשק גלגלים אחורי (מ"מ): 1,365
מרווח גחון (מ"מ): 190

משקל עצמי (ק"ג): 1,090 (ידני) / 1,105 (אוט')
משקל כולל מורשה (ק"ג): 1,420

נפח תא מטען, ספסל לא מקופל / מקופל (ליטר): 113 / 324
נפח מיכל דלק (ליטרים): 40

צמיגים: 205/70R15 (קוטר צמיג - 26 אינץ')

ביצועים: ידני/אוטומטי
תאוצה 100-0 קמ"ש: 14 שניות/17.2 שניות
מהירות מירבית: 140 קמ"ש/135 קמ"ש
צריכת דלק ממוצעת (יצרן): 14 ק"מ לליטר/13.6 ק"מ לליטר
צריכת דלק ממוצעת (מבחן): - /11.5 ק"מ לליטר
פליטת דו תחמוצת הפחמן (גרם/ק"מ):
קבוצת זיהום: דרגה 10 (ידני) / דרגה 11 (אוט')
רדיוס סיבוב (מ'): 4.90
זוית גישה (מעלות): -
זוית בטן (מעלות): -
זוית נטישה (מעלות): -

מחיר:
ידני: 99,900 ש'
אוטומטי: 119,900 ש' (CITY)
אוטומטי: 124,900 ש' (SAFARI)

סיכום:
בעד: בעיר ובשטח. פשטות, אופי, עבירות, מוניטין
נגד: בכביש המהיר. איטי, צפוף, לא נוח, מיושן, אבזור, בטיחות
סיכום: מתוק, עתיר אישיות ויכולות, יחיד ומיוחד. הדבר האמיתי

קבצים מצורפים

גימני9.jpg‏ (158.8 קילובייט, 21163 צפיות)
גימני8.jpg‏ (160.7 קילובייט, 21080 צפיות)
גימני7.jpg‏ (142.3 קילובייט, 1950 צפיות)
גימני6.jpg‏ (144.9 קילובייט, 2645 צפיות)
גימני5.jpg‏ (139.1 קילובייט, 22781 צפיות)
גימני4.jpg‏ (154.8 קילובייט, 20712 צפיות)
גימני3.jpg‏ (152.0 קילובייט, 24120 צפיות)
גימני2.jpg‏ (149.9 קילובייט, 20868 צפיות)
גימני1.jpg‏ (148.6 קילובייט, 44421 צפיות)
גימני14.jpg‏ (72.4 קילובייט, 24915 צפיות)
גימני13.jpg‏ (95.1 קילובייט, 21028 צפיות)
גימני12.jpg‏ (90.6 קילובייט, 24801 צפיות)
גימני11.jpg‏ (131.6 קילובייט, 22347 צפיות)

קטגוריות

סוזוקי

40 תגובות

boazgutman - 07-01-15, 15:47
- תגובה
כבעל גימני גאה שמחזיק אותו למרות שיש לי גם שני ילדים בבית.. מעניין אם אפשרי ליצור ערכה להתקנת הESC (בקרת החלקה\אחיזה) שתותקן גם על המודלים הישנים.
האם היא מתבססת על הABS בלבד?
להוסיף "נחיריים" במכסה מנוע רק בשביל לאטום אותם מלמטה זה פשוט מזלזל בנו ... מה זה? פשוט תוסיפו שבשבת על הגג שתזלול דלק וזהו.... אם זה רק פוזה על האוטו אז אני לא רוצה אותה...
מצחיק שכלים ידניים שנמכרים ביד2 יקרים יותר מהאוטומת בגלל ביקוש גבוה.. אבל חדש זה 20 K זול יותר...

ויאלה תקנו....

idosit - 07-01-15, 19:40
- תגובה
זן ואומנות העמסת הג'ימני.

גילוי נאות, אני [ אנחנו, המשפחה], בעלים של ג'ימני מטעמי כיס , ולא מאידאולוגיה / התמכרות.

נכון , צפוף וקטן. אבל התיאורים החוזרים ונשנים על אפסותו [ "
שתיים-שלוש שקיות קטנות מהמכולת"], קצת מוגזמים. התא בעל פרופורציות נכונות של מידות [ בעיקר גובה], שטוח, חלק, חף מכל בליטות/אביזרים מפריעים. עם קצת נסיון, כל אחד וציודו הוא , מוצא די מהר את הדרך למקסם את ה 100% ל 110%.
אנחנו כפק"ל דוחסים : ארגז כלים, ארגז חילוץ, שני מדרסי גומי ליציאה מבוץ, צידנית, ערכת קפה, תיק סנדוויצ'ים, קומפרסור ארבעה כיסאות מתקפלים ופלטה לשולחן [ הרגלים על הגג].
האמינו לי, במדינת ישראל הקטנטונת, זה לא נח, אבל מספיק.

שגיא S - 07-01-15, 21:00
- תגובה
אני דווקא מסתדר יחסית עם תא המטען...הייתי שמח לקצת יותר עומק אבל עדיין זה לא מה שמפריע לי.

הבעיה היא שאני לא מבין איך הם לא מתביישים להוציא רכב שנוסע ככה בכביש בחדר הזה....
גם אני כמו דרור, קיוויתי שישפרו במשהו את חווית הכביש.

ב120 אלף שקל לקנות רכב שנוסע כמו מכוניות של שנות ה-90 נשמע לי מוגזם :/

עידן 27 - 08-01-15, 00:41
- תגובה
נכתב במקור על ידי boazgutman

כבעל גימני גאה שמחזיק אותו למרות שיש לי גם שני ילדים בבית.. מעניין אם אפשרי ליצור ערכה להתקנת הESC (בקרת החלקה\אחיזה) שתותקן גם על המודלים הישנים.
האם היא מתבססת על הABS בלבד?
להוסיף "נחיריים" במכסה מנוע רק בשביל לאטום אותם מלמטה זה פשוט מזלזל בנו ... מה זה? פשוט תוסיפו שבשבת על הגג שתזלול דלק וזהו.... אם זה רק פוזה על האוטו אז אני לא רוצה אותה...
מצחיק שכלים ידניים שנמכרים ביד2 יקרים יותר מהאוטומת בגלל ביקוש גבוה.. אבל חדש זה 20 K זול יותר...

ויאלה תקנו....

היי
מהתמונה נראה שלמערכת ABS החדשה יש 6 חיבורים בניגוד ל5 במודל שלך, משמע חיישן לכל גלגל ולא שני חיישנים קדמיים ואחד בביצה מאחור (הגיוני לרכב עם בקרת משיכה/יציבות).
אז זה כנראה מתחיל מסרן אחורי או הרבה התאמות + יחידת ABS...

מערכת ESP חייבת חיישן במערכת היגוי, התאמה או החלפה תהיה פה.
מערכת בקרת משיכה מחייבת תקשורת בין היחידת ABS למחשב ניהול מנוע, ובאחוזים גבוהים מאוד גם מצערת אלקטרונית (ואז גם דוושה), ככה שדיי צפוי שזה יכלול החלפת מחשב/צמה/ מצערת או הרבה הרבה אילתורים ומודיפיקציה.

חיצונית הוא נראה דומה, אבל הוספת ESC דורשת הרבה שינויים ועדכונים קטנים מצד החברה, עבורך זה החלפה של כל אחד מהחלקים המעורבים...

Bernard - 08-01-15, 02:15
- תגובה
אני עם שגיא.

בחייאת.. מה זה הקישקוש הזה?

מילא אם היה איזו מציאה זולה במחיר שאי אפשר לעמוד בפניה אבל נראה לי הזוי, דווקא במצב הכלכלי של היום, לקנות רכב חדש (ולא זול במיוחד... עדיין מדובר ב-100K+!!) ולקבל... רק שני סרנים חיים.

כל רכב משומש אחר טוב יותר, אלא אם מתאימה לך "הנישה" של "יש לי ג'ימיני" (?!?!?!?).
כבר עדיף לקנות באמת איזו סופר מיני + גרוטאה "רק לשטח"..

ד ו ר ו ן - 08-01-15, 07:54
- תגובה
נכתב במקור על ידי idosit

מוצא די מהר את הדרך למקסם את ה 100% ל 110

ה-110% שלך הוא 25% בקושי של רכב רגיל..
הרשימה שלך היא לחד-יומי, מה אתם עושים עם ציוד משפחתי בטיול סופ״ש?

nir.samo - 08-01-15, 09:33
- תגובה
הבגאז׳ הזה באמת פיצי אין מה לעשות.
לשם השוואה הנה זה של הסקסו הקטנה שלי:

Sent from my iPhone using Tapatalk

איל מ - 08-01-15, 10:14
- תגובה
לגבי המחיר: בכיינים תמיד יהיו.
בסופו של דבר יש כאן רכב שטח אמיתי במחיר שהרבה אנשים יכולים להרשות לעצמם ומבלי לרדת לשנתונים של עשור ומעלה על הכביש. חשוב מכך, יחזיר (בתקווה) קצת שפיות למחירי שוק היד שניה.
רק הערה אחת והיא לגבי הכתבה עצמה:
חלוקת המלל בכתבה בין אסתטיקה וריפודים ובין ביצועים ומכלולים מתאימה יותר לאתר רכבי כביש מאשר לג'יפולוג (אפילו אם מכנית לא היו יותר מדי שינוים).

zerez - 08-01-15, 13:26
- תגובה
עד לא מזמן הייתי בעליו של ג'ימני 2006 וטיילתי עם בת הזוג והכלב (הגדול), הרכב נמכר עקב נסיעה של 6 חודשים לחו"ל ולא משום סיבה אחרת.
צפוף זה נכון אבל אחרי שלמדתי להעמיס לא היה חסר כלום, בטיולים דו ותלת יומיים היה גם ציוד על הגג.

במחיר הזה לא תימצא שום רכב שטח מהעשור האחרון אמין וזול לאחזקה כמו ג'ימני.
יש חסרונות ויש יתרונות ושכל אחד יעשה את השיקול שלו.

נמרוד - 08-01-15, 14:29
- תגובה
נכתב במקור על ידי Bernard

אני עם שגיא.

בחייאת.. מה זה הקישקוש הזה?

מילא אם היה איזו מציאה זולה במחיר שאי אפשר לעמוד בפניה אבל נראה לי הזוי, דווקא במצב הכלכלי של היום, לקנות רכב חדש (ולא זול במיוחד... עדיין מדובר ב-100K+!!) ולקבל... רק שני סרנים חיים.

כל רכב משומש אחר טוב יותר, אלא אם מתאימה לך "הנישה" של "יש לי ג'ימיני" (?!?!?!?).
כבר עדיף לקנות באמת איזו סופר מיני + גרוטאה "רק לשטח"..

קשקוש קשקוש... אבא שלי לימד אותנו לסיים כל ביקורת בביטוי "...לעניות דעתי הצולעת".

מה מפספס השוק שמוכן לשלם על ג'ימני משומש יותר מאשר על דיסקברי מאותו שנתון, שעלה פי שלוש או ארבע כחדש?

נפלא שהג'ימני חזר, אין לי ספק שהוא יהיה להיט. 100K עבור הגרסא הידנית זה מחיר מצויין (בישראל) ומתאים לזוג צעיר, שגם לא יפסידו יותר מדי במכירה כשישדרגו למשהו אחר מתישהו. ואני מנחש שג'ימני יחזור עכשיו גם לשוק הליסינג, אין כלי יותר מוצלח להייטקיסטים רווקים.

מוני אורבך - 08-01-15, 16:07
- תגובה
גימיני הוא רכב נישה וככזה אין כמהו.
100K זה יקר מדי ?? ומה נגיד על רנגלר קצר שעולה יותר מפי שתיים מגימיני ?
תא מטען לא גדול בהרבה מגימיני. תא נוסעים רחב יותר אבל ממש לא גבוה יותר.
איכות חיים, לא ממש, חלונות של בת כלא, ופלסטיק מקרקש. אמינות ?? באו לא נדבר על זה.
איך הוא נוסע ?? תשעה באב, אז למה הוא להיט מכירות ?!
כי הוא עונה לנישה מסוימת.
שופע סקס אפיל, יופי עבירות והילה, בשביל זה אנשים קונים אותו, לא כי הוא כל כך נוח.

והגמיני אותו הדבר בדיוק, הוא עונה לנישה של "מכסימום גיפ למינימום שקל"
הוא מאפשר לך להנות מרכב שטח אמיתי במינימום כסף
הכי הרבה הנאה בהכי מעט כסף
גם חסכוני, גם אמין גם זול לאחזקה ולקניה, וגם מאוד מאוד עביר.
בקיצור אדאלי למי שלא רוצה לשרוף הרבה כסף בתחביב השטח.

ואשר ל"לקנות מיני קטנה + גרוטאה לשטח"
לא כל אחד יש לו את כל הזמן שבעולם לשחק עם הגרוטאה.
יש כאלו שעובדים, ולא רואים כתחביב לשכב פעם בשבוע ולשחק עם הגרוטאה שגם תיסע.
בשבילם הגימיני הוא אידאלי, גם רכב שטח מעולה, וגם רכב עירוני מצוין, וגם מאוד מאוד אמין.

Redoren - 08-01-15, 16:10
- תגובה
שמח מאוד לשמוע שהחדש צורך בדיוק כמו הגימיני שלי, אוטומט נעול ועם צמיגי שטח מלא עושה 1 ל11.
כתבה יפה דרור - ופעם הבאה שיש לך משהו כזה, תרים טלפון. אני מוכן לוותר על יום עבודה..

Bernard - 09-01-15, 00:02
- תגובה
נכתב במקור על ידי נמרוד

קשקוש קשקוש... אבא שלי לימד אותנו לסיים כל ביקורת בביטוי "...לעניות דעתי הצולעת".

מה מפספס השוק שמוכן לשלם על ג'ימני משומש יותר מאשר על דיסקברי מאותו שנתון, שעלה פי שלוש או ארבע כחדש?

נפלא שהג'ימני חזר, אין לי ספק שהוא יהיה להיט. 100K עבור הגרסא הידנית זה מחיר מצויין (בישראל) ומתאים לזוג צעיר, שגם לא יפסידו יותר מדי במכירה כשישדרגו למשהו אחר מתישהו. ואני מנחש שג'ימני יחזור עכשיו גם לשוק הליסינג, אין כלי יותר מוצלח להייטקיסטים רווקים.

ומה נראה לך, נמרוד, שאני מייצג דעה צולעת של מישהו אחר?

לי בכלל, אבא היה אומר "לא כולם צריכים לדעת מה אתה חושב..."

ולעניין.
הרנגלר הוא רכב -טוב או לא טוב, שווה את המחיר או לא זו בכלל לא הנקודה.
זה רכב, עם מנוע אמיתי ומקום לאנשים - מידות וביצועים נורמליים.
לפחות הרנגלר נוח - לשבת בפנים ו"לחיות" איתו.

הג'ימיני הוא מעיין RC מוגדל קצת - לא מתאים ממש לאנשים (ליפנים אולי, לא לגזעים האחרים..) - הוא חמוד.
הג'ימני הוא אוסף של תקלות עיצוב (מבפנים, מבחוץ הוא אחלה - בקנה מידה מוקטן), שמאפשר נסיעה בשטח - וגם שם הוא לא נוח באופן מוגזם אבל... עובר בכל מקום.
זה נחמד וחביב לרווק עם כלב (בתנאי שהוא פחות מ-180סמ' אחרת גם הוא סובל) ובתור "הצהרה" או "קוריוז" אבל לא ממש יותר.

לקנות כזה בתור רכב "למשחקים", זה אחלה (במיוחד אם מחליפים את הקפיצים למשהו נורמלי וכו').
להשתמש בו כרכב ל-2, זה גם נחמד מאוד ומספק (הייתי מזיז את תושבות הכיסאות הקדמיים 10 סמ' לאחור).
לקנות אותו בזול, זה באמת כדאי (שוב, כרכב למשחקים).
אבל כרכב חדש?!!? שעולה יותר ממאה אלף ש"ח ?!?!?!?

דרור מאוכזב שלא בחן את הדגם הידני - איך בכלל היה מצליח להזיז את הרגל על מנת ללחוץ על דוושת הקלאץ'?!???????
ובטיחות... אם מישהו נותן מכה עם היד בפנס הקדמי, צריך להזמין חילוץ עם "מלתעות הזהב", על מנת לחלץ את הברכיים שלך מתחת להגה ולדשבורד.
יש בו (לנהג) אפילו פחות מקום מאשר בדיפנדר - ובדיפנדר אתה מקבל לפחות נוחות עילאית בשטח (לא שאני בעד הדיפנדר.. איכס).

כמה מהחברים פה ישבו בג'ימיני? - אתה מתיישב בתוכו ומיד מקבל קלסטרופוביה.
הכל "לוחץ" עליך. אתה לא יכול להזיז אף איבר בחופשיות, הכל במרחק קרוב מידי אליך. מיד כשהתיישבתי, ניסיתי להזיז את הכיסא טיפל'ה אחורה. היה חסר לי עוד ממש קצת, רק כדי שלא ארגיש במצוקה... אבל זה היה עד הסוף וגם הרגיש כמו רכב אחרי תאונה חזיתית, שהכל צמוד לברכיים שלך - ואני לא 190סמ'.
שימו לב למה שדרור כותב - עכשיו "תורידו" את ההומור ותקראו שוב.

אתה מדבר על "השוק" - אתה צודק לגמרי.
לא ברור למה השוק מתנהג כמו שמתנהג, במיוחד לא בארץ.
אבל זה אחרת לקנות רכב משומש ולשלם מחיר "טוב". פה אתה מדבר על לקנות רכב של שנות התשעים מינוס, בשנת 2015!
חדש!
ההוצאה הגדולה ביותר של משפחה, אחרי הבית.

לעניות דעתי הצולעת, אלא אם אתה בחורצ'יק(/ת) צעיר(/ה) ומכסימום עוד כלבלב או גמד אחד, הדבר הזה הוא לא יותר מגימיק של פשרות עקומות במחיר מופקע.
ושוב, גם בשטח, אם תקראו מה שדרור כתב (ומכל הסיפורים באתר - כולם), הוא גם מאוד לא נוח בשטח, חוץ מזה שהוא עובר בכל מקום.

רכב RC.. בלי שלט.

gmike - 09-01-15, 01:40
- תגובה
חייתי עם גימני במשך חודש, שכלל נסיעה יומית של 100 ק"מ בכביש. במצב מקורי הגימני לא הכי נוח, זה נכון. לא בכביש ולא בשטח.
אבל לא הייתה לי בעיה של מקום, או מרחק לרגליים, ואני 1.83, לא כזה גמד..
הדבר היחיד שהייתי עוקר מייד(אם הגימני היה שלי) זה כפתורי חלונות החשמל, שממש מפריעים לברך. זה גם נראה מאולתר, תוספת בלי מחשבה, לא מבין איך 16 שנה הם לא הזיזו את זה..
ואחרי כל זה,לדעתי כחבילה כוללת הוא שווה את ה100K..

מיכאל

Bernard - 09-01-15, 01:49
- תגובה
אבל אתה עם סמוראי, לא? זו כבר התקדמות, כמו שדרור ציין.
עם הזמן מתרגלים לכל דבר - אני עדיין חושב ש-100K זה לא סכום נמוך, במיוחד שדרור ציין בפירוש, שיש סופר מיני במחיר נמוך משמעותית (1/2).
אז מה, אתה משלם יותר מ-50K על שני סרנים? (!!!!) ועדיין מקבל רכב נחות מכל היתר, בכל קריטריון, מלבד זחילה בשטח.

נישה... חמוד... מגניב... יקר! מאוד!

nir.samo - 09-01-15, 08:02
- תגובה
נכתב במקור על ידי Bernard

עם הזמן מתרגלים לכל דבר

נו
ואולי אתה התרגלת לגודל של בהמות שכמעט ולא מנצלים אותן?
מתי בפעם האחרונה היית צריך לחנות לאורך המדרכה?

asafk - 09-01-15, 08:46
- תגובה
אודה ואתוודה, אני מת על מכוניות קטנות.
גור האריות שחונה מתחת לבית לא גדול יותר מג׳ימני. וזוהי המכונית השניה, העירונית, מהסוג שנוסעים בה מעט מאוד ואף פעם לא בהרכב משפחתי מלא.
לכן נראה לי הגיוני לחלוטין לקחת ג׳ימני במימון למלא זמן, בתור מכונית עירונית, שיש לה ערך מוסף - אם לגור האריות יש ערך מוסף בכך שמדובר באחת משלדות ההנעה הקדמית הטובות אי פעם (זה קלארקסון אמר), אז לג׳ימני יש ערך מוסף אדיר בזה שאפשר לקחת אותו לשטח בלי לפחד.
השאלה היא אם הערך המוסף הזה שווה את ה40% תוספת למחיר על מכוניות המיני הדי בינוניות ומאוד זולות. זה כבר עניין של העדפה. לדעתי הוא טיפה יקר אבל עדיין במחיר סביר. זכרו שלכל אחד יש צרכים אחרים. לא כל אחד דורש מכוניות בגודל מלא. לא כל אחד נוסע 20 אלף קמ בשנה. יש מי שחשוב לו שהמכונית תהיה באורך של לא יותר משלושה וחצי קוים בחניה.

אסף.

נמרוד - 09-01-15, 09:32
- תגובה
דרור אמרתי לך? תראה באיזה קלות מוציאים מברנרד מבחן דרכים 500 מילה מדויק, קוהרנטי, צבעוני, ובלי לבזבז יום שלם

נכתב במקור על ידי Bernard

ומה נראה לך, נמרוד, שאני מייצג דעה צולעת של מישהו אחר?

לי בכלל, אבא היה אומר "לא כולם צריכים לדעת מה אתה חושב..."

ולעניין.
הרנגלר הוא רכב -טוב או לא טוב, שווה את המחיר או לא זו בכלל לא הנקודה.
זה רכב, עם מנוע אמיתי ומקום לאנשים - מידות וביצועים נורמליים.
לפחות הרנגלר נוח - לשבת בפנים ו"לחיות" איתו.

הג'ימיני הוא מעיין RC מוגדל קצת - לא מתאים ממש לאנשים (ליפנים אולי, לא לגזעים האחרים..) - הוא חמוד.
הג'ימני הוא אוסף של תקלות עיצוב (מבפנים, מבחוץ הוא אחלה - בקנה מידה מוקטן), שמאפשר נסיעה בשטח - וגם שם הוא לא נוח באופן מוגזם אבל... עובר בכל מקום.
זה נחמד וחביב לרווק עם כלב (בתנאי שהוא פחות מ-180סמ' אחרת גם הוא סובל) ובתור "הצהרה" או "קוריוז" אבל לא ממש יותר.

לקנות כזה בתור רכב "למשחקים", זה אחלה (במיוחד אם מחליפים את הקפיצים למשהו נורמלי וכו').
להשתמש בו כרכב ל-2, זה גם נחמד מאוד ומספק (הייתי מזיז את תושבות הכיסאות הקדמיים 10 סמ' לאחור).
לקנות אותו בזול, זה באמת כדאי (שוב, כרכב למשחקים).
אבל כרכב חדש?!!? שעולה יותר ממאה אלף ש"ח ?!?!?!?

דרור מאוכזב שלא בחן את הדגם הידני - איך בכלל היה מצליח להזיז את הרגל על מנת ללחוץ על דוושת הקלאץ'?!???????
ובטיחות... אם מישהו נותן מכה עם היד בפנס הקדמי, צריך להזמין חילוץ עם "מלתעות הזהב", על מנת לחלץ את הברכיים שלך מתחת להגה ולדשבורד.
יש בו (לנהג) אפילו פחות מקום מאשר בדיפנדר - ובדיפנדר אתה מקבל לפחות נוחות עילאית בשטח (לא שאני בעד הדיפנדר.. איכס).

כמה מהחברים פה ישבו בג'ימיני? - אתה מתיישב בתוכו ומיד מקבל קלסטרופוביה.
הכל "לוחץ" עליך. אתה לא יכול להזיז אף איבר בחופשיות, הכל במרחק קרוב מידי אליך. מיד כשהתיישבתי, ניסיתי להזיז את הכיסא טיפל'ה אחורה. היה חסר לי עוד ממש קצת, רק כדי שלא ארגיש במצוקה... אבל זה היה עד הסוף וגם הרגיש כמו רכב אחרי תאונה חזיתית, שהכל צמוד לברכיים שלך - ואני לא 190סמ'.
שימו לב למה שדרור כותב - עכשיו "תורידו" את ההומור ותקראו שוב.

אתה מדבר על "השוק" - אתה צודק לגמרי.
לא ברור למה השוק מתנהג כמו שמתנהג, במיוחד לא בארץ.
אבל זה אחרת לקנות רכב משומש ולשלם מחיר "טוב". פה אתה מדבר על לקנות רכב של שנות התשעים מינוס, בשנת 2015!
חדש!
ההוצאה הגדולה ביותר של משפחה, אחרי הבית.

לעניות דעתי הצולעת, אלא אם אתה בחורצ'יק(/ת) צעיר(/ה) ומכסימום עוד כלבלב או גמד אחד, הדבר הזה הוא לא יותר מגימיק של פשרות עקומות במחיר מופקע.
ושוב, גם בשטח, אם תקראו מה שדרור כתב (ומכל הסיפורים באתר - כולם), הוא גם מאוד לא נוח בשטח, חוץ מזה שהוא עובר בכל מקום.

רכב RC.. בלי שלט.

מוני אורבך - 09-01-15, 09:41
- תגובה
זו בדיוק הנישה אליו מכוון הגימיני.
בחור או בחורה צעירים עם עו כלב מכסימום.
חיים בעיר ורוצים מדי פעם לצאת לשטח.
וכשנמצאים בשטח לא לפחד מאתגרי עבירות
כי הם לא בפנסיה ומענין אותם קצת לחיות, ואולי לאתגר מפעם לפעם.
אגב אני 1.7 והגימיני היה נוח מואד בשבלי, שום בעיות רגלים.
אז נכון שאני מתחת לממוצע, אבל עקומת גאוס היא מסביב 1.73 לאוכלוסיה הגברית.
אני בכלל חושב שההצלחה הגדולה של גימיני תהיה בקרב נשים.
גימיני בוורוד פוקסיה.. הבת שלי כבר עכשיו חולמת על אחד.
נשאיר לאמרקקים השמנים את מכוניות האוניה שלהם

אגב אם רוצים למצוא בקרב הסופר מיני רכב עם אותם ביצועים כמו הגימיני צריך לעלות במחיר. 60 אלף זה עבור רכב עם מנוע ליטר.. עבור 1.3 70 ומעלה. בסיכומו של דבר גימיני אכן מתומחר קצת יקר אבל לא מופרז יקר כמו שעמיתי המלומד טען

shachar - 09-01-15, 09:47
- תגובה
נכתב במקור על ידי מוני אורבך

גימיני בוורוד פוקסיה.. הבת שלי כבר עכשיו חולמת על אחד.

+++1
תוספת נצנצים=מושלם.
רק להביא אוניה