Article Detail

סוזוקי מציגה ויטארה 2015 חדשה לגמרי. שם משפחה ושם פרטי עם עבר מפואר ומקום של כבוד - ויטרה מהדור הראשון שמרה על יחודה כרכב 4X4 אמיתי. יש לנו - לכם, קוראי ג'יפולוג - הרבה ציפיות - והרבה חששות מהדגם החדש לגמרי. האם מדובר בנצר אמיתי למשפחת רכבי השטח של סוזוקי, או בעוד קרוסאובר מגודל, חתיך בלי שום כוונות להתלכלך? הצטרפו אלינו למבחן דרכים.

סוזוקי ויטרה. מותג עם כבוד בשוק ה4X4 הישראלי.

בתחילת שנות התשעים סוזוקי הצליחו לבלבל אותנו, חובבי השטח. את הסמוראי הכרנו וכבר ידענו שמדובר בעז הרים מדופלמת, שמראה לכל הגדולים מאיפה משתינה חרב סמוראים. אבל ויטארה המקורי (מקורית? ביפנית זה זכר או נקבה? אנעארף) לא נראה כמו רכב שטח. הוא נראה כמו צעצוע חמוד, מכונית עירונית, עם מתלה קדמי נפרד ועיצוב של טויז-אר-אס. אלו שהעזו ולקחו אותו לשטח גילו בהתחלה שמדובר במכונית דיונות מדליקה לגמרי. מהר מאוד הגיעו ויטרות גם לשבילי הטיולים הפופולריים והרבה כובעים נאכלו כשהויטרה הוכיחה עצמה כרכב שטח ראוי בלי להיות ספרטני או שובר עצמות כמקובל.

הויטרה של הדור הראשון הפכה רכב שטח פופולרי בכל העולם, ויעיד על כך שוק השיפורים הענק המצפה לכל בעל סוזוקי ויטארה עד היום. אחרי שהתרגלנו לראות גם ויטרות 5 דלתות, הגיעה הזמן למתיחת פנים וסוזוקי הציגו לנו את הגראנד-ויטרה. עגלגלה משהו, אבל מתחת שומרת על ה די.אנ.איי של הדור הראשון, יותר דומה משונה.

המהפך האמיתי קרה כאשר דגם 2006 הוצג כרכב 4X4 חדש לחלוטין ומתחת, שומו שמיים, מתלים נפרדים בכל ארבע הפינות! הגראנד ויטרה "החדש" שמר עדיין על מנוע ארכי, מערכת הנעה אמתית לכל הגלגלים עם הילוך כוח - אבל כבר היה נמוך מאוד, עם מהלכי מתלה מצחיקים, ולמרות שלא הרגיש לנו כמו רכב שטח אמיתי, רבים שמרו לו חסד נעורים ואיתגרו אותו עם הגבהות ומיגונים. והוא נענה בשמחה והפך כמו הדורות הקודמים לרכב טיולים שפוי וראוי בידיים הנכונות.

אם הזיכרון שלנו ארוך - או קצר - מספיק, כנראה שבסוזוקי החליטו שהשם "ויטרה", בלי ה"גראנד", כבר ותיק דיו כדי להשתמש בו שוב. וכך הוצג לנו סוזוקי ויטרה 2015. הדבר היחיד שהופך אותו דומה לסוזוקי ויטרה של הדור הראשון הוא השם, כמעט לא נעים לומר... אין דגם קצר, סימן ההיכר של המותג ויטרה לדורותיו. הסימן הברור ביותר לכך שמדובר בעולם חדש הוא המנוע. אמנם 1600 כמקובל, אבל כשפותחים את מכסה המנוע מגלים שהוא, רחמנא ליצלן, מונח לרוחב תא המנוע.

מנוע רוחבי אומר שתיבת העברה כבר לא תהיה כאן, וזה, רבותיי, סופו של עידן. אנחנו יודעים שיש בינכם כאלו שיסיימו את קריאת המבחן כבר כאן. זה בסדר, אבל בכל זאת - איך הוא נוסע בשבילים ובשטח? אנחנו חייבים לבדוק, וגם אם רק "למען השם". סוזוקי ויטרה הוא שם מחייב!

סוזוקי ויטרה 2015 היא מכונית יפה. ממש. אני לא זוכר מתי הסתכלתי על סוזוקי "גדולה" וחשבתי לעצמי שמדובר ברכב יפה. יש כאן כמה גליצ'ים עיצוביים אבל הסך הכל ממש מוצלח. לא עוד רכב מנופח ומתחנף כמו אצל המתחרים הקוריאניים וחלק מהיפניים- לא קימורים מיותרים שהופכים ל"עיצוב" שאם הוא לא מוצא חן בעיניך זה בגלל שאתה לא מבין - הרי מעצב ידוע עשה את זה.

הצביעה בשני טונים תורמת המון לדגם ה 4X4 המאובזר, ומבחוץ לא נראה שמדובר ברכב שעולה פחות ממשפחתית ממוצעת. הרבה פרטים הופכים את המראה של סוזוקי ויטרה למודרני ויוקרתי. האור הלבן בהיר של הפנסים הקדמיים למשל, ובכלל יחידות התאורה שמשלבות לדים במקומות אסטרטגיים.

כשנכנסים לויטרה הרושם היוקרתי עובר מהר. העיצוב נעים ואפקטיבי, לוח השעונים מצוין ואפילו יש שעון מעל הקונסולה המרכזית בין פתחי האוורור. אבל החומרים פלסטיקיים והצלילים גם כן. מטריקת דלת ועד הפעלת מתג, שום דבר לא נשמע או מרגיש כמו המכונית היקרה מבחוץ. מצד שני, בשביל למכור את הויטרה במחיר נמוך משל מכונית משפחתית, צריך לוותר פה ושם. מערכת השמע המקורית כוללת חיבור בלוטוס לסלולרי (שצריך להיות אביזר חובה בטיחותי בכל רכב, כבר אמרתי? ) מצוינת, נגישה וקלה לתפעול, ועם שליטה מההגה. לא צריך שום מערכת תחליפית ובטח לא מסכי מגע.



המנוע מתעורר לחיים ברעש ניסור כמקובל בסוזוקי. אף כתב רכב לא יתאר במונחים מוזיקליים את צליל המנוע הזה. למנוע משודכת תיבת הילוכים אוטומטית בעלת 6 הילוכים, ומתחת לבורר ההילוכים אנחנו מוצאים בורר נוסף, מוכר מדגמי ההנעה לכל הגלגלים של ה SX-4, בורר המצבים של מערכת ההנעה AllGrip.

כשיוצאים לדרך, ויטרה 2015 לא מפתיעה את מי שמצפה לנסיעה של עוד סוזוקי הנעה קדמית. לא נוכל לדווח על שום דבר שהוא מעבר למשעמם וצפוי. הויטרה מאיצה בקצב איטי יחסית לרוב המשפחתיות אבל מגיעה בלי בעיה למהירות שיוט לא נמוכות, פונה עם גלגול מרכב צפוי יחסית ומדורג, גם אם בהחלט מורגש על ידי כל הנוסעים. מצב "ספורט" בבורר ההנעה משפר במשהו את ההתנהגות - הוא מעלה את נקודות העברת ההילוכים, משהה במקצת את בקרת ההחלקה, הופך את דוושת ההאצה החשמלית לרגישה יותר, אבל חשוב מכל - מעביר כוח לגלגלים האחוריים כל הזמן, מה שעוזר באופן מורגש לפניות ההדוקות. זה לא שיש למנוע הזה היגוי מומנט שמצריך תוספת הנעה אחורית. פשוט אין לו מספיק מומנט בשביל זה, אבל יש תת היגוי מורגש שנחשב "בטוח" עבור רוב הנהגים, והשילוב של הדחיפה מאחור הופכת את ההיגוי לניטרלי יותר, ואת הפניות למהירות יותר. מאחורי ההגה "פאדלים" להעברת הילוכים ידנית, שימושיים ונוחים, ואפשר להפעיל אותם גם במצב D בלי להעביר את בורר ההילוכים למצב M.



במהירויות תלת ספרתיות של כביש מהיר רעשי הרוח והכביש נכנסים לקבינה בעצמה שבין "מורגש מאוד" ל"רועש" ושוב - בל נשכח שמדובר במכונית זולה יחסית. אם תחפשו איפה לחסוך במחיר וגם במשקל, חומרי בידוד ודיפון הם המקום.

אנחנו מגיעים לנקודת ההתחלה של הטיול. הויטרה בכתום-לבן נראית נהדר על רקע היערות. מישהו שואל לא בצחוק אם יש כזה גם בשביל בנים. אני מתעלם. הבעיה הגדולה ביותר שהולכת להשפיע לנו על מהלך היום היא הצמיגים. הויטרה מגיע עם צמיגי כביש עדינים במידה 215/55R17. השילוב של חתך נמוך ופרופיל מאוד עדין יוצר דילמה. לחץ האוויר הרגיל נראה שאינו גבוה מספיק כדי לשמור על כתפי הצמיגים רחוקות מהקרקע והאבנים האכזריות שאורבות להם, ואנחנו צריכים להיזהר.

השביל רץ, מערכת ההנעה נשארת בתור התחלה במצב האוטומטי, זה שאמור להבין לבד מתי הגלגלים מאבדים אחיזה. זה מצב יעיל לשבילים ממש טובים ובתנאי שלא נוסעים מהר. אם נוסעים מהר, שימוש במצב ספורט מומלץ, ואם השביל אפילו קצת מחורבן, אני מעביר למצב בוץ/ שלג ומרגיש הרבה יותר טוב. במצב הזה ההנעה לגלגלים האחוריים משולבת כל הזמן, עם חלוקת מהירות משתנה בין האחוריים לקדמיים. החשוב יותר הוא שמערכת בקרת האחיזה דרוכה ומוכנה לאיבוד אחיזה רגעי של גלגל זה או אחר ופיצוי מיידי ויעיל בלי להיתקע.

מה שיהיה מאתגר עוד יותר בטיול עם ויטרה 2015 הוא מרווח הגחון. אין דרך נעימה לומר זאת, הרכב נמוך. נראה שבכוונה, הנקודה הנמוכה ביותר בדגם ההנעה לכל הגלגלים היא הדיפרנציאל האחורי. הוא פשוט תקוע שם, מתחת לקורה האחורית, עם בית אלומיניום מבריק ופריך, מחכה לפגוש איזה אבן מזדמנת שבכל רכב שבילים אחר לא הייתם בכלל חושבים להסתכל עליה, לבדוק אם האבן תפצח את האלומיניום. או להיפך. גם הפגוש הקדמי נמוך בצורה לא נעימה, עם חיישני חניה שממוקמים קרוב לתחתיתו, מתחת לקו האבנים שבשביל. גם עליו נצטרך להיזהר.

עם תשומת הלב והזהירות הראויה הויטרה מתקדם לא רע. השביל המהיר נבלע מתחת לגלגלים, המתלים שהיו רכים מדי בכביש, עושים עבודה טובה בשביל. המסלול שלנו די קל. פה עלייה, שם ירידה, שביל עם חריצים עמוקים שעשה הגשם בקוליסים שהשאירו רוכבי האופניים באדמה הרכה. לא משהו שג'יפון ממוצע לא יוכל להתמודד איתו. בחלק מהשבילים כבר ניסיתי ולא הצלחתי להתקדם עם אי אלו רכבי פנאי-שביל, חלקם בגלל מרווח גחון מטופש, חלקם בגלל זוויות מרכב איומות, וחלקם בגלל מערכת ההנעה שלא הצליחה להעביר כוח לגלגלים.

המתלים, כאמור, קצרי מהלך, והויטרה נכנסת בקלות להצלבות. כאשר מערכת ההנעה במצב "נעול", ההנעה האחורית נעולה לקדמית, ללא הפרשי מהירויות, ומערכת בקרת האחיזה מתפקדת בצורה מצוינת. אני לא יודע מה יש בתוך הדיפרנציאלים, אבל על פי היעילות שבה הויטרה יוצאת מהצלבות במהירות אפס, נראה שיש שם עזר אחיזה כזה או אחר שביחד עם בקרת האחיזה מוציא אותנו מצרות שמראש לא היינו אמורים להיכנס אליהן.



יש כאן עוד עזר אלקטרוני, בקרת ירידה למורד תלול. בואו רק נאמר שאולי לכביש מושלג או ירידה בשביל קק"ל מתון זה יחזיק את הויטרה - אבל בכמה מקומות קצת יותר תלולים, הייתי חייב להשתמש בבלמים והרבה, כדי לשמור על הויטרה מלהתגלגל במהירות לא נשלטת, עם המערכת משולבת. אז על העזר האלקטרוני הזה, אל תסמכו.

שביל שבדרך כלל לא זוכה לתשומת לב מיוחדת, סתם עוד שביל גרוע שהחריצים בו הולכים ומעמיקים בשנים האחרונות, מחייב אותנו לעצור ולכוון את הויטרה מאוד מאוד בזהירות. הפגוש נוגע-לא נוגע. הדיפרנציאל האחורי כמעט ומלטף את האדמה הרכה. פה ושם גלגל מונף לגובה מרשים באוויר. הויטרה מקבלת ציון "עובר", גם אם בקושי, כי בכל זאת, לא נעים לבייש את המשפחה.

במקום אחר, סתם עליה דרדרתית בשביל יערנים, מדרגה קטנה שולחת את מערכת בקרת האחיזה לעבוד קשה, כל הגלגלים לא מצליחים להשיג אחיזה והתוצאה היא ניסיון שני, עם קצת יותר תנופה, ומוצלח יותר.

אני מאתגר אותה גם בשבילים חוליים ואפילו בחול קצת עמוק. מערכת ההנעה חייבת להיות נעולה וזה עובד היטב. המשקל הנמוך מאפשר ליחידת הכוח הצנועה לשמור על מומנטום, וצמיגי הכביש צפים יפה על החול. אבל שוב, הגחון הנמוך והפגוש הקדמי מלטפים את אמצע השביל ואי אפשר באמת לרוץ.



בסך הכל, ויטרה היא מכונית משפחתית לא גדולה עם ערך מוסף בדמות יכולת שבילים ראויה. יותר קרוסאובר מרוב הקרוסאוברים, אבל רכב שטח זה לא, למרות שכתוב לו מאחורה סוזוקי ויטרה. מערכת ה AllGrip מוכיחה את עצמה גם בכביש וגם בשבילים, שני מקומות שבהם רוב רוכשי הויטרה לא ירגישו בחסרונה - בראשון כי הם לא באמת ילחצו אותה, ובשני כי הם לא ינסו.

עם תג מחיר נמוך מהמשפחתיות האיכותיות יותר בשוק, ויטרה היא בחירה מוצלחת למשפחה שאוהבת לטייל ברגל או באופניים, ותרצה רכב שייקח אותה מעבר למה שהמכונית המשפחתית הממוצעת תוכל, גם אם לא ממש לטיולי שטח. היא גם קומפקטית יותר מרוב המשפחתיות, יתרון גדול מאוד למשפחה העירונית, שתיהנה כאן מתא מטען גדול ותצורת סטיישן שימושית, יחד עם ממדים חיצוניים סבירים. יחסית לקרוסאוברים המציפים את השוק יש לויטרה ערך מוסף - היא מרווחת ואיכותית יותר מרובם. העיצוב גם הוא תורם והוא מהמוצלחים בסגמנט, לדעתי הצנועה. אבל עבור חובבי השטח, סוזוקי ויטרה עזבה את המגרש, וכנראה כבר לא תחזור. זו פרידה נעימה ממכונית שליוותה אותנו בשטח שניים וחצי עשורים בשבילי הנגב.



סוזוקי ויטרה 2015 GLXV אוטומטית 4X4 - מפרט טכני

אורך: 4175 מ"מ
רוחב: 1775 מ"מ
גבה: 1610 מ"מ
בסיס גלגלים: 2500 מ"מ
מרווח גחון: 18.5 ס"מ

מנוע: סוזוקי M16A, בנזין, הזרקה רב נקודתית
נפח: 1586 סמ"ק
הספק: 119.6 כ"ס 6000 סל"ד
מומנט: 15.9 קג"מ, 4400 סל"ד
תיבת הילוכים: אוטומטית, 6 הילוכים קדמיים

משקל עצמי: 1185 ק"ג
משקל כולל: 1730 ק"ג
מהירות מירבית: 180 קמ"ש
תאוצה 0 - 100 קמ"ש : 13 שניות

צריכת דלק (יצרן): 17.5 ק"מ לליטר
צריכת דלק (מבחן): 10 ק"מ לליטר