פורום ג'יפולוג 4X4 - חווית שטח: חוצה מדבר יהודה

מאז הטיול הרציני הראשון שלי עם הגרנד ויטארה, טיול מודרך למנזר המרסבה ולהר המונטאר, החלטתי שאני חייב לחזור למדבר יהודה ולהנות ממנו עוד. בניגוד לנגב שאותו הספקתי להכיר בזמן שירותי הצבאי, את מדבר יהודה לא יצא לי לחוות יותר מדי, והאזור נשאר מבחינתי היעד המרתק ביותר לטיול.

בשמונה חודשים על הגראנד ויטארה הספקתי לטייל לא מעט בנגב ובמרכז הארץ, לצבור שעות הגה, ולהכיר אנשים עם חיידק השטח, וכך החלטנו שהגיע הזמן לטייל ביחד. המסלול הראשון שנבחר היה מסלול לא פשוט בכלל: חוצה מדבר יהודה, מבוסס על מסלול מסלול של עופר מאתר השטח הישראלי עם קצת תוספות ושינויים שלנו.

התכנון היה לצאת מנבי-מוסא ולסיים את היום הראשון בברכת צפירה. לקום מוקדם, לרדת את מעלה יאיר, לעלות את מעלה זרון ולנסוע דרך ערד ליער יתיר. סה"כ כ-200 ק"מ של טיול ביומיים. שאפתני.

בבוקר הטיול מצאתי את עצמי מחכה לעופר ואודי. עופר עם הילדים בניסן טראנו ואודי עם החברה ואחותה בג'ימני. אחרי קצת שיחות בוקר, תדלוק, הורדת לחץ אויר בצמיגים והסתלבטות קלה שלי על אודי עם צמיגי הכביש בג'ימני המושקע, התחלנו בנסיעה רגועה לתחילת המסלול.

החלק הראשון של המסלול עובר בדרך האספלט של בקעת הורקניה ושטחי האימונים של מחנה נבי-מוסא. עד לחיבור עם השביל האדום בנחל קדרון, אין בו שום דבר מעניין חוץ מהתחמקות מבורות ששומרת על עירנות וחיפוש גמלים לצילום. מהציר האדום ירדנו לשחור והמשכנו דרומה עד לנחל גורפן. החלטנו לוותר על "סיבוב המוות" וירדנו מהציר השחור לירוק של נחל גורפן והמשכנו איתו לאורך הנחל בציר מרהיב ביותר עד לחיבור עם סמ"ש (סימון שבילים) אדום לאורך מצוק ההעתקים.

המשכנו עם הסמ"ש האדום עד מצוקי דרגות ללא שום קושי מיוחד, הציר נוח לנסיעה וכיפי. מולנו תנועה עירה של מקומיים עם רכבים שמזמן היו צריכים להיות מושבתים אבל הם מצליחים לנוע אתם במקומות שהייתי מפחד להיכנס אפילו, כאילו כלום.

הנוף מראש המצפה בנחל דרגה

עצרנו להפסקת קפה במצפה שמעל נחל דרגה, עם נוף מדהים לנחל וים המלח, הצד הירדני התחיל להיות ברור יותר עם נסיגת האובך של הבוקר והשמש התחילה להראות את פניה והפיגה את החשש שלי מיום סגרירי. לאחר ארוחת הבוקר המשכנו את הנסיעה בסמ"ש הירוק לכיוון דרום, עברנו את המדרגה של נחל תקוע בקלות עם כיוון קרקעי והמשכנו בציר הירוק דרומה בנסיעה רגועה וכיפית.

מותחים קפיצים בנחל תקוע

במחנה חצצון המשכנו דרומה בסימון שבילים שחור לכיוון שרידי המשטרה הירדנית רוג'ום א-נאקה. הציר קל לנסיעה, מלווה במערות ובורות מים בצידי המסלול. הטיפוס לרוג'ום א-נאקה לא קשה אך במקום מצאנו כמות נכבדה של מקומיים והחלטנו לא להישאר שם יותר מדי זמן. המשכנו מזרחה בסימון שבילים אדום במורד מעלה ראס אל-חממה. הירידה לא מפחידה או קשה אך מצריכה זהירות בחירת מסלול נכון על מנת לשמור על הרכב.

מותחים עוד קצת קפיצים בירידה מראס אל-חממה

לאחר הירידה מראס-חממה הציר פחות ברור ויש לעקוב אחרי הנחל עד שנראה שוב את סימון השבילים האדום. ממשיכים איתו דרומה עד לחיבור לשביל השחור. בצומת, נפנה מערבה על הציר השחור לכיוון מעבר ערוגות. הדרך החוצה את נחל ערוגות לא קשה במיוחד, החלק הצפוני הוא במגמת ירידה, שמירה על נתיב נכון ומהירות אטית היא המפתח לגלישה נוחה לכיוון הנחל.

בתחתית הירידהה ישנה נקודה מעולה להתרעננות ואוכל אך גם היא הייתה תפוסה כבר ולכן החלטנו להמשיך ולעלות את המעלה הדרומי. בתחילתו של המעלה הדרומי מספר מדרגות סלע ממזריות שמפריעות לטיפוס איטי. נתקעתי מספר דקות על ניסיונות עקרים לעלות את המדרגות שנכנעו אחרי שאודי כיוון אותי למסלול היותר נכון. עם קצת תנופה עברתי את המדרגה בקלות.

גם עופר נזקק לתנופה וכיוון אך צלח את המעלה בלי בעיות מיותרות. בדיעבר, הפחד שלי מנסיעה קרובה מדי לקצה השביל (מעל המדרון לנחל) גרמה לי לקחת את ההגה יותר מדי ימינה ולהיכנס למדרגות האלה. נסיעה עם תנופה קבועה קצת יותר שמאלה, הייתה מספקת לי נתיב הרבה יותר נוח וקל לעלייה. אודי עם הג'ימני אפילו לא מתח את הקפיצים בנקודה הזאת. בכל זאת, ג'ימני. המשך הנסיעה על השביל דרומה הביא אותנו למפגש עם השביל האדום, בו פנינו מזרחה עד לציר המסומן בסמ"ש שחור המוביל למעלה עוזי מהצנחנים.

מטפסים במעבר ערוגות הדרומי

בתחתית מעלה עוזי פגשנו מדרגות לא פשוטות למעבר ומולנו קבוצה של כ-15 כלי רכב של תושבי דרום הר חברון שעשו את דרכם לכיוון הנגדי. כיוון של אחד מהם וקצת בדיקת קרקע רגלית ועברתי את המדרגות אחרי קצת פרפורים ורעשים, ופיניתי את הציר שהתחיל להיסתם בכלי רכב, עד שהגעתי למקום שיכלתי לעצור בו גיליתי שעופר נתקע על הגחון לגמרי. בינתיים כל הקבוצה שממול כבר התרכזה למטה והם עזרו לגרור אותו במעלה המדרגות, לקח כחצי שעה אבל בסוף עברנו את זה, אנחנו מצידנו גררנו שנים שלהם לראש המעלה איתנו אחרי שלא יכלו להמשיך הלאה. לדבריהם, ה"דרך" לכפר קלה גם לרכב מפונצ'ר... לא נשארנו לבדוק.

שיתוף פעולה אזורי במעלה עוזי

העיכובים הצטברו ומניין שעות האור התחיל להיות לוחץ. המשכנו עד הר איתי לאורך הציר השחור דרומה לאורך הקילומטרים הרבים שהצטברו להם עד למעבר נחל שפן. באזור זה התחלתי לשמוע רעשים מוזרים מכיוון הגלגל הקדמי אך כשיצאתי ובדקתי לא שמתי לב לכלום. המשכנו בנסיעה על השביל השחור ובאיזור הר בדר, התחלתי להריח ריח שרוף. בהתחלה חשבתי שמדובר במשהו מבחוץ כי הוא לא היה קבוע, אך קצת אחרי שירדנו לשביל הירוק המוביל מזרחה, בעקבות הצטברות של מכות במגנים שלא היו אמורות לקרות, החלטתי שזה חשוד ויצאתי לבדוק. גיליתי שהגלגל שלי מפוצץ לחלוטין וכנראה שנסעתי ככה לפחות קילומטר... עכשיו מקור הריח היה ברור. החלפנו את הגלגל כוחות משותפים. עשרים דקות והיינו בתנועה שוב.

"למה, למה, למה השארתי את הג'ק בקבוק בבית?"

הציר ל"מרפסת צאלים" כפי שמסומנת בעמוד ענן התברר כירידה נחמדה לנחל שאחריו עליה עם שיפוע צד בשביל הירוק ואז ירידה לנחל שפן בשביל הכחול. המשכנו נסיעה בשביל בלי עצירה לראות את המפל עקב לחץ הזמן והתחלנו את העליה מהנחל לכיוון בריכת צפירה. הגענו לחניון בריכת צפירה עייפים ומותשים אחרי שהרכב של אודי מדד 110 ק"מ של נסיעת שטח.

בשלב זה, לאור הניצול של הגלגל הרזרבי, החלטנו לוותר על היום השני והתחלנו בנסיעה למרכז. כל המסלול לקח 10 שעות נסיעה. העבירות במסלול היא ברמה של בינוני פלוס אך הנסיעה האיטית, אורך המסלול ומיעוט חניוני לילה לאורכו הופכת את חוצה מדבר יהודה למסלול קשה ומאתגר.

אני מאוד נהניתי מהטיול, מהנופים ומהחברה. אין לי ספק שאשוב לעשות חלקים ממנו בעתיד כדי להתמקד על תאי שטח ספציפיים יותר. זה יקח זמן - יש כל כך הרבה דרכים לחקור עם 4X4 בארץ ישראל.

מקווה שנהניתם מהקריאה, מצורף המסלול בעמוד ענן למסלול המתוכנן.

3 תגובות

nbeno - 09-03-17, 15:13
- תגובה
מחפש להצטרף לקבוצה
יש משהו מתוכנן בקרוב?

pelegw - 09-03-17, 22:18
- תגובה
נכתב במקור על ידי nbeno

מחפש להצטרף לקבוצה
יש משהו מתוכנן בקרוב?

אנחנו מתכננים משהו נוסף לקראת סוף החודש, דבר איתי בפרטי אם תרצה להצטרף.
אנחנו מנסים לשמור על 3-4 רכבים לכל היותר כדי שהטיול יזרום יותר, בינתיים זה מוכיח את עצמו.