צוות הצרעה בראלי יוון 2017

מאת

פורסם בתאריך 14-06-17 22:00 מספר צפיות: 38650

היום אנסה להעביר לכם את החוויה של צוות הצרעה הכתומה מראלי יוון 2017. הסיפור על הרכב שממש לא מתאים למרוץ , אבל נו, בכל זאת... טל ווינברג, ניצן בוסתן, ארנון שושני ואנוכי. נסענו, התחרנו, אכלנו ושתינו מכל הטוב של יוון, וחזרנו עם גביעים. מקווה שאצליח למשוך לכאן את המשתתפים הפחות מתוקשרים בכדי לספר את הסיפור שלא תקראו באף כתבה ממומנת אחרת. בלי אגו, בלי מלחמות ובלי יותר מידי זמן, כי כולנו עובדים ומנסים להתפרנס בכבוד בכדי לממן את התחביבים הלא ממש זולים שלנו.

"אחת ההשלכות של אינפורמציית יתר היא הצורך להיות ראשון , ללא מחויבות לאמת" / דנזל וושינגטון

פרסומות הן אחד הדברים המעצבנים שקיימים, שאי אפשר בלעדיהם. כשהייתי ילדון, עוד לפני שערוץ 2 פתחו את שידורי הניסיון, היו שקופיות חסות לפני ואחרי כל תכנית. לימים התחלנו לצאת להפסקות .אבל היום אין רגע שאנחנו לא מופצצים בפרסומות , בכל צורה וצבע ,גם כשנוסעים רחוק מהבית, חמושים בבאגי, דגל והרבה מאד יורואים בכיסים שעפים מהר יותר מהצרעה.

ארבעה חברים, מכונה כתומה וסופלקי

"אין מצב ששנה הבאה אני חוזר ליערות האלו!" (ט. ויינברג 2016)

"אני דפוק! אין מצב ששנה הבאה אני חוזר ליערות האלו!" (ט. ויינברג 2017)

כולנו מכירים את הדפוק הזה מהשירשור על הצרעה. יצא שבאמצע השנה, באמצע הסידורים והמשפחה טל מצליח לגרור אותנו איתו (גם השנה) להתחרות בראלי יוון.
צוות הצרעה הכתומה:

טל ויינברג – נהג
ניצן בוסתן – נווט
ארנון שושני – אתם מכירים
יוסי סימה – אני

יוני 2015, ראלי יוון

כשטל ואני הצטרפנו לצוות פרל ויצאנו לראלי יוון בתור צוות סיוע עם מטרה לבחון היתכנות להשתתפות בראלי עם הצרעה. חזרנו שמנים ושיכורים עם חוויות מדהימות והחלטה ברורה אחת : "הבאגי לא מתאימה למירוץ!"

יוני 2016, ראלי יוון
נשבע לכם ... זה לא בגללנו ... חוסר המרוצים בארץ גרמו לצרעה להיות עוקצנית במיוחד והיינו חייבים קצת לשחרר אותה לרעות, גם אם בשדות זרים. וכך יצא שמצאנו עצמינו במטוס בדרך לראלי יוון 2016 כשהצרעה כבר מחכה בנמל באתונה. טו-מייק-אי-לונג-סטורי- שורט: המירוץ הזה אכן לא מתאים לבאגי. למרות שחזרנו עם גביעים , פוצצנו 4 צמיגים, שברנו ג'אנט אחד ובלם דיסק ועיקמנו אפרייט קידמי ימני. ושוב חזרנו שמנים ושיכורים עם חוויות מדהימות והחלטה ברורה אחת : "הבאגי, סופית! לא מתאימה למרוץ!"

יוני 2017 ראלי יוון

נשבע לכם ... זה לא בגללנו ... חוסר המרוצים בארץ גרמו לצרעה להיות עוקצנית במיוחד והיינו חייבים קצת לשחרר אותה לרעות, בעיקר בשדות זרים. וכך יצא שמצאנו עצמינו במטוס בדרך לראלי יוון 2017 כשהצרעה כבר מחכה בנמל באתונה. הפעם, חוץ מהספורטאים, גם מרפי עלתה למטוס (כבר אמרתי פעם שמרפי זו אישה) והביאה אתה את המזוודה של ההפתעות.

בעקבות הניסיון של שנה שעברה , השנה הגענו עם צמיגים אחרים וג'אנטים במידה קצת שונה (35/12.5/15 במקום 35/12.5/17) עם דופן מחוזקת קוולאר. גם השנה, המסלולים המפותלים היו צרים מידי לצרעה ( 2.40מ) ולפעמים צרים יותר, בתוך יערות סבוכים, עם שיחים המסתירים סלעים, כשבצד אחד קיר ובצד השני תהום, שלא משאירים בכלל מקום לטעויות, במיוחד לרכב עם הנעה אחורית בלבד. למרות יכולות הנהיגה של טל, היו הרבה "כמעטים".

בנוסף לכל אלה, מרפי פיזרה השנה בוץ ודשא חלקלקים במדרונות תלולים ובפניות חדות במיוחד. כל זה גבה מחיר לא מבוטל ממתחרים רבים, בייחוד בקטגוריה הבכירה T1 אשר אליה צורפנו השנה .

המסלולים הצרים בראלי יוון, בעלי אופי אירופאי ,של ראלי לרכבי ראלי 4X4 ובשנים האחרונות גם רכבי SBS עם נהגים מצוינים מפגינים יכולות לא מבוטלות בכלל, אבל לא מתאימים בכלל לצרעה, שתוכננה ונבנתה עם מחשבה על הברוטאליות האמריקאית ולמסלולים יבשים ופתוחים. אבל כאמור, לא יכולנו לסרב לה (ולזיכרון הקצר שלה ...)

פיאט דובלו

את רכב הסיוע אספנו בשדה התעופה בסלוניקי. מסתבר שלדובלו יש יכולות עבירות לא מבוטלות בכלל. בכל מקרה, זה הרכב שאיתו ארנון ואני רדפנו אחרי הצרעה לכל נקודת זינוק וסיום קטע תחרותי. המטרה, לעזור לטל וניצן להירתם למושבים, להפעיל מצלמות ולוודא שהצרעה מזנקת ללא תקלות.
כאפה קטנה למזל על הקסדה של ניצן, ו...1...2...3...4...5! הבאגי יוצאת בשאגה לכוון של מרפי ואנחנו רצים לדובלו בכדי להשיג אותה בנקודת הסיום. את הזמזום של הצרעה אנחנו שומעים עוד הרבה לפני שהיא חוצה במהירות את קו הסיום. כולם מרימים מצלמות, אני מהדק את השרוכים בנעלים ומתכונן נפשית לכל מצב שלא יהיה. הצרעה נעמדת ליד המרשל , אנחנו עושים סיבוב מסביב לבאגי ובודקים שהכול במקום, טל מרים אגודל – ממשיכים לכוון הסטייג' הבא.

זה בערך מה שבאנו לעשות – חופשה שהיא עבודה. קמים ב-6:00 אוכלים ונוסעים לחניון שבו הרכבים נמצאים ושממנו יוצאים לכל קטע תחרותי. מסדרים, מנקים ומזנקים. חזרה למלון, מקלחת וארוחת ערב שאחריה מתחילה הופעה של תזמורת הנחירות. את הפרטים הטכניים טל, ניצן וארנון יספרו לכם טוב יותר ממני. אולי גם אילן פטורי (שבשבילי הוא מנצח גם אם לא עלה על הפודיום) ולינס פרג שנווטה את הבאגי הצהובה הזו ועוד משתתפים אחרים יצטרפו אלינו בהמשך. אני מצידי אספר קצת על החוויה מכיסא ה"נווט" של הדובלו.

הצרעה מפריעה למנוחת השכנים

כאמור, זו השנה השלישית שאני יוצא למירוץ הזה, ועדיין לא התרגלתי לרעיון שרכבי ספורט ובאגים נוסעים בכבישים, בשכונות בין הבניינים ועל הכביש המהיר. במירוץ הזה, המתחרים גמעו בערך 900 ק"מ שמתוכם "רק" 526 תחרותיים. כלומר שכל השאר היו על הכביש, ליד רכבים רגילים, ליד ילדים עם כדור, בכיכרות תנועה, בין בתי מגורים, כלבים, חתולים, לפעמים גם פרות וכבשים, בעיר (פלורינה) ובכפרים מסביב. דמיינו לעצמכם שאתם נוסעים באיילון ופתאום עובר לידכם בי-ג'יי בולדווין עם הטרופי טראק שלו.

מיד לאחר הפרולוג נפגשו כל הרכבים, הנהגים, הנווטים, צוותי הסיוע ותושבי העיר בכיכר המרכזית לטקס פתיחת המירוץ כשכל רכב עוצר בתורו על הגשר מעל לנחל מסודר והמארגנים מראיינים בקצרה את הנהגים והנווטים, ומתרגמים ליוונית לטובת התושבים שיושבים מסביב בבתי קפה ומסעדות, עומדים על המדרכות ומשקיפים ממרפסות. אין לי איך לתאר את זה, לנסות להסביר את התחושה הזו למישהו שלא חווה אותה, זה כמו להסביר לעיוור מה זה צבע שמעולם לא ראה .

MAINLAND

נכון שהאיים ביוון יפים , אבל יש משהו שאני מאד אוהב ביבשת המרכזית, באזורים הפחות מתוירים, בכפרים שנראים כאילו הזמן עצר שם. מאד יכול להיות שבתור תייר פלצן, המקומות האלו נראים מאד רומנטיים ובפועל לא הייתי מחזיק מעמד חורף אחד, או מפגש עם שובי דובי שמגיע אליך לחצר לנשנש איזו כבשה, אבל מהמושב הימני בדובלו הכל היה יפה. אפילו כשירדנו והמשכנו קצת לתוך השדות ברגל יכולתי לדמיין את עצמי עוזב את כל הנוחות ועובר לגור ולחיות כמו פעם.

חניון מרכזי

בכל בוקר היינו מתכנסים בחניה של מגרש הכדורגל העירוני. מכינים את הרכבים, עוזרים אחד לשני, מקבלים את המידע הדרוש לאותו היום, מחליפים קבצי ניווט ויוצאים "לטייל" באזור שמסביב. לפעמים היינו חוזרים לשם באמצע היום, לעשות regrouping לכל הכלים ולצאת שוב. קרוב לחניה יש תחנת דלק שבה תידלקנו את הצרעה פעמיים ביום, לאחר חישוב כמות הדלק שצריך לקטע הבא. הרבה מאד דלק... הצרעה שותה ליטר על כל 2 ק"מ תחרותי וכל הזמן נלקח בחשבון המשקל העודף של דלק שלא חייב לשכב במיכל. בסיום כל יום לקחנו את הצרעה להתקלח ולהוריד את כל הבוץ באותה תחנת הדלק .

טקס הסיום

כמו בכל שנה , הטקס נערך גם הוא במקום מרכזי בעיר, ליד מסעדות ובתי קפה, בין הבתים, כשהתושבים מגיעים לצפות בכל הרכבים עומדים מסודרים ובחלוקת הגביעים. באווירה מוזיקלית, עם בירות ביד, הצוותים מחליפים חוויות. לוחצים ידיים ומתחבקים, מחליפים חולצות וכובעים ובעיקר שמחים ורגועים שהמלחמה נגמרה ועוד מעט חוזרים הביתה. למרות כל הקשיים וחוסר ההתאמה של הצרעה למסלול, טל וניצן לוקחים את המקום הראשון בתת הקטגוריה T1.1, מקום השלישי בקטגוריה T1 ומקום חמישי בכללי.
מיד בתום הטקס כולנו מיהרנו בחזרה לחניון להעמיס את כל הציוד על הרכבים, לעטוף את הכל, ולהעמיס את הכלים על המשאית שתיקח אותם לנמל באתונה ומשם בחזרה לארץ הקודש.

אירוח כפרי
חזרה בזמן למירוץ 2015... צוות פרל מסיים סטייג' בכפר צפוני שנקרא "סקופוס" אני וטל עוצרים לאכול ב"מפגש הכפר" (או שם דמיוני אחר ביוונית) שנמצא במרכז. שם אנחנו מכירים כמה מקומיים שעם אחד מהם, דימטריס שמו, שמרנו על קשר עד היום.מאז, דימטריס מגיע לבקר אותנו בין הסטייג'ים בחניה או באזורים שעוברים קרוב לביתו בכפר ומביא איתו את המשפחה, מתנות וברכות ביוונית.

הפעם הזו , דימטריס התעקש שנבוא להתארח אצלו בבית לארוחת צהריים והבטיח שיהיה טעים. בלי אפשרות בכלל לסירוב, הגענו שוב לסקופוס, לבית משפחת ליאמיס, הכרנו (שוב) את ההורים שלו, אישתו וארבעת הילדים. על השולחן כבר חיכה בקבוק פלסטיק של מים מינרלים ובתוכו משקה אלכוהולי שקוף בשם "ציפורו" שעשוי בתהליך ביתי מענבים עם אחוז אלכוהול בלתי ידוע. הדבר היחיד שמפריד בין הבקבוק לילדים הוא כיתוב בטוש שחור באותיות גדולות, כמו אזהרת רעל, המילה TZIPORO. אחרי 2 כוסיות ואיחולי "יאמס" האוכל התחיל לזרום לשולחן. גבינות תוצרת בית, סלטים טריים, צ'יפס משוגע, ביצים קשות ובשר מהאש.

אחרי שעתיים של בליסה ומבט חטוף על המנגל העמוס בשרים, התחננו לדימטריס שיפסיקו ושאבא שלו ישב לנוח כי לנו כבר אין מקום בבטן ולא מתחשק לנו לשלם בעליה למטוס על משקל עודף.

בדרך לשדה התעופה טיילנו עוד קצת, עשינו שטויות ופרקנו מעלינו את הלחץ שנשאר מהמרוץ ומהארוחה...

לסיכום

היה כיף ומעייף, ואחרי שהמירוץ נגמר, אפשר היה גם לשחרר לחץ וליהנות אפילו יותר. כל הכבוד לכל הספורטאים הישראלים שיוצאים בקביעות להשתתף במרוצים בחו"ל ועושים כבוד למדינה. אני ממליץ לכל מי שחובב את התחום הזה לצאת פעם אחת לפחות לחוות את החוויה , בתור צוות סיוע או על תקן תייר ספורט מוטורי וכמובן לאכול בסופלקי המעופף.

עלינו למטוס שמנים ושיכורים עם חוויות מדהימות והחלטה מאד מאד ברורה : "הבאגי בהחלט לא מתאימה לראלי יוון!" ואין סיכוי שאנחנו חוזרים ליערות האלו בשנה הבאה!

קבצים מצורפים

20170601_191044.jpg‏ (429.5 קילובייט, 1324 צפיות)
20170604_210217.jpg‏ (82.5 קילובייט, 1358 צפיות)

19 תגובות

liontamer84 - 15-06-17, 08:30
- תגובה
איזו כתיבה משובחת יוסף. שאפו!

גיא - 15-06-17, 09:22
- תגובה
ריספקט .. ב "ר" דגושה !!

asafk - 15-06-17, 09:50
- תגובה
צוות הצרעה כמו גם הצוותים העצמאיים האחרים - אתם עושים את זה עבור עצמכם, אך מביאים לי ולרבים אחרים שמחה גדולה.

והחבר י. שמיר - נו... מה עם התמונות?

אסף.

talw - 15-06-17, 10:30
- תגובה
שמחה גדולה היא שיש גם על מי לסמוך,אז תודה ליוסי ,ארנון וניצן שלא טעה אפילו פעם אחת בניווט.
אני לא יודע לספר סיפורים כמו יוסי, לי יש רק תירוצים או סרטונים לא ערוכים ,מאיך שזה נראה מבפנים, אז סליחה על המצלמה המטונפת ממים ובוץ, קחו בחשבון שזה פחות או יותר מה שאנו חוטפים על מסכי הקסדות ובתוך הרכב, כי אין חלון ווישרים.

זה קטע קצר מהיום הראשון...לפני היום השני עם המבול.

hitoy - 15-06-17, 12:55
- תגובה
גם אני הצתרפתי בפעם הראשונה שלי למרוץ, הגעתי כצוות סיוע לאילן פטורי עם הבאגי הצהובה וגם לשלמה עייני עם הימאהה yxz1000 החדשה, באמת שאין לי מה להוסיף על מה איך שיוסי כתב - שאפו,
פשוט שבוע של כיף מכל הבחינות, הארגון המרוץ האוכל הנופים והכי חשוב האנשים.
אני לצערי עבדתי קשה (ולא טיילתי כמו יוסי וארנון) בתיקון תקלות שטח שגרמו לנו להפסיד סטייגים אבל העיקר שהמשכנו עד הסוף.

לבקשת אסף ובאישור של יוסי אני מצרף פה קישור לגלריה מהמרוץ:
http://www.jeepolog.com/forums/album.php?albumid=877

י.שמיר

tom1105 - 15-06-17, 18:29
- תגובה
אלופים... פשוט אלופים
עושה חשק להצטרף לאחד הצוותים (בעיקר בשביל האלכוהול )

Sent from my LG-H815 using Tapatalk

שי קרנצלר - 15-06-17, 21:36
- תגובה
איזה חוויה
איזה כבוד
ובהצלחה בשנה הבאה

talw - 15-06-17, 21:44
- תגובה
נכתב במקור על ידי tom1105

עושה חשק להצטרף לאחד הצוותים (בעיקר בשביל האלכוהול )

Sent from my LG-H815 using Tapatalk

רק שיהיה ברור , אם נתפס נהג או נווט שותה אלכוהול ,כבר בערב שלפני המרוץ ועד הסיום , הוא פשוט עף לכל הרוחות מהראלי.

tom1105 - 15-06-17, 21:53
- תגובה
נכתב במקור על ידי talw

רק שיהיה ברור , אם נתפס נהג או נווט שותה אלכוהול ,כבר בערב שלפני המרוץ ועד הסיום , הוא פשוט עף לכל הרוחות מהראלי.

יש איזה תקנה לגבי הצלם \ צוות טכני?

Sent from my LG-H815 using Tapatalk

talw - 15-06-17, 21:55
- תגובה
לא , תשאל את יוסי על המכונת עננים ...

bustan - 15-06-17, 22:05
- תגובה
אני ניצן, הנווט של טל, או השרוט שהסכים לשבת לידו בתוך הטירוף הזה (ועוד אחרי כמה מירוצים בארץ). אחרי התיאורים של יוסי באמת קשה להוסיף משהו, אבל אני אנסה להוסיף קצת מהחוויה שלי בתוך הבאגי.

כשניסיתי להבין לפני הנסיעה למירוץ כזה למה הכנסתי את עצמי הפעם, זה היה די קשה בשביל מי שלא התחרה בראלי הזה לפני (או בראלי אחר בחו"ל). כשרואים סרטוני סיכום של הראלי או של חלקים ממנו (כמו זה https://youtu.be/GAdDGRlBz0Q שמתאר את היום הראשון של המירוץ) מקבלים תמונה מאוד אטרקטיבית: נופים יפים, הרבה אקשן, שבילים מהירים וסך הכל זה נראה פשוט וקל. אז הצלמים של הסרטונים האלה, בדרך כלל עומדים איפה שיש דרכים טובות שקל להגיע דרכן לסטייג', במקומות פתוחים שהעצים לא יסתירו, ובמקומות שיש רק שלולית אחת של בוץ שתצטלם טוב, אבל לא תמלא אותם ואת המצלמה בבוץ כשאחד המתחרים דוהר לידם.

הסרטון שטל העלה מהגו פרו, כבר מתחיל לתת הרגשה קצת יותר מציאותית של מה זה ראלי בהרים המיוערים של יוון. ענפים שמסתירים לך את הפניה הבאה עד שהיא כבר ממש לפניך, שפריצים של בוץ משלוליות, שבילים הרריים טכניים שדורשים המון ריכוז ומיומנות של הנהג רק כדי להצליח להשלים את כל הסיבובים ההדוקים עם באגי 2X4 כזאת רחבה.

וכשאתה מגיע לדבר האמיתי, אתה מגלה שהגעת למלחמה. שבילים ברוחב שתי מידות פחות מהבאגי, יער שבחלק מהמקומות סוגר על השביל, עצים וסלעים שקופצים לך למסלול, מנוע V8 ששואג כל היום מאחוריך, ושבילים שהופכים לשלולית אחת ארוכה... כבר ביום הראשון הפלטה שלפני הרגלים שלי התעקמה מסלע שעף עליה, ומאותו רגע הייתי מקבל בכל שלולית מקלחת כפולה, גם מלמטה וגם מלמעלה... ואז, אחרי שישבתי ערב לפני להכין את הספר דרך, גיליתי שהדבר הכי חשוב שצריך לעשות איתו זה להגן משפריצים של בוץ לקסדה. בתוך כל המלחמה הזאת הייתי חייב לשמור על ריכוז בסיפור דרך ולהתריע לטל בזמן, לפני שהפניה תפתיע אותו.

אבל היו גם קצת סטייג'ים עם שבילי שדות מהירים ורחבים שבהם אפשר לתת בגז, שבשבילם שווה לחכות. שבילים שבהם אף רכב לא עומד בקצב של הבאגי מבחינת יכולת גיהוץ ותאוצה. כיף טהור. והיו גם סטייג'ים שפשוט זרמו. למשל סטייג' של 97 ק"מ, הכי ארוך במירוץ, שהגענו לסוף שלו ואמרנו "אין לי בעיה להמשיך עכשיו לעוד 100 ק"מ".
אחרי כמה סטייג'ים אתה כבר נכנס עמוק לתוך העניינים והדברים נהיו טבעיים יותר. הכל עובד יותר טוב ביחד. ההוראות שאני מקריא מהסיפור דרך באות בתזמון יותר נכון, ולומדים את הקצב המתאים למירוץ ארוך כזה – לא 100%, וזה חלק מהתפקיד של הנווט גם להרגיע את הקצב כשצריך כדי לסיים את המירוץ על הגלגלים.

ובסוף, נהניתי מכל רגע, בעיקר בזכות הצוות. עד עכשיו לא ירד לי החיוך מהפרצוף.

ועוד כמה מילים על האמינות של הבאגי במירוץ. זה מירוץ קשוח. לא מעט מהמתחרים בכלל לא סיימו אותו, חלק בגלל תקלות, וחלק בגלל שבירות במהלך המסלול. הבאגי הזאת, שהיא אבטיפוס לכל דבר, אכלה את כל המסלולים, עם העצים והאבנים שקפצו לה בין הגלגלים, וכל יום חזרה לסרוויס, קיבלה שטיפה ובדיקה שאין תקלות. וזהו! כלום. זה בלתי נתפס, ומעיד על רמת תכנון וביצוע גבוהות מאוד בבניית הבאגי של טל ארנון ויוסי, ופרפקציוניזם קשה של טל ברמת ההיכרות והתחזוקה של הבאגי.

boaz avrahami - 16-06-17, 05:42
- תגובה
הרבה כבוד לי אליכם.
כיף לקרוא ולא פחות כיף לפרגן לאנשים כל כך מוכשרים ומיוחדים.
תמשיכו עוד הרבה לעשות, להצליח ולשתף אותנו.
באמת כיף גדול!

YosSima - 16-06-17, 13:47
- תגובה
נכתב במקור על ידי talw

לא , תשאל את יוסי על המכונת עננים ...

אחחח... המכונה שעושה עננים...
תשכחו כל מה שידעתם על הווצרות עננים... אל תאמינו לדר. גוגל... המורה למדע בתיכון שיקר לכולנו במצח נחושה!
אני מצאתי אותה ביוון.
כל העננים בשמים יוצאים ממנה.
לא מאמינים ? הנה תמונה :
קובץ מצורף 115368
טוונטי פור סבן. נון סטופ, אבל ביוונית.
לא פלא שאל הרעם הגיע משם...

יונתןמצפה - 16-06-17, 13:57
- תגובה
אפשר קישור לחומר הזה שלקחתם שם? גם אני רוצה... 😁

Sent from my Redmi 3S using Tapatalk

talw - 16-06-17, 15:19
- תגובה
יונתן , לא מאמין ?תביט על הרקע של הסטייג׳ הזה . [emoji16]
https://m.youtube.com/watch?v=c-Tq9DLk3o4

boaz avrahami - 16-06-17, 22:40
- תגובה
האזור של הזינוק ( החל מדקה 5 לערך) מזכיר באופן מחשיד את האזור של אלונים/זרזיר/ בית לחם הגלילית כשברקע הר כרמל וכל אלוני התבור מסביב...

אחלה צילומים

Jeep GC ZJ 3.5 IR
Honda 300EX

talw - 17-06-17, 09:46
- תגובה
נכתב במקור על ידי boaz avrahami

האזור של הזינוק ( החל מדקה 5 לערך) מזכיר באופן מחשיד את האזור של אלונים/זרזיר/ בית לחם הגלילית כשברקע הר כרמל וכל אלוני התבור מסביב...

אחלה צילומים

Jeep GC ZJ 3.5 IR
Honda 300EX

כל האזור ,ההררי בייחוד, בתולי ומדהים, בעל פוטנציאל של גן עדן לטיולים מכל הסוגים, ג'יפים ,רגליים, אופניים ,אופנועים ,הכל ,מטיולים רגועים של מציאת זולות עם מים זורמים ועד לטיולי אקסטרים של עבירויות, דאונהיל ואינדורו לרוכבים.
בלי בלבולי מוח ,במקום פקחים אתה מקבל כפריים מכניסי אורחים, כיף חיים של טבע. ובזול.