פורום ג'יפולוג 4X4 - אוסף הסברים על רכב חשמלי

זו "כתבה" קצת שונה. יצא לי להשתתף פה ושם בדיונים שונים על רכב חשמלי. הרעיון של הכתבה הזו הוא לרכז את ההסברים שלי במקום אחד. עקב האופי השונה של כתיבת תגובה באחת מהמדיות השונות אל מול כתיבת כתבה שמחייבת רצינות והשקעה גדולה מהרגיל בכתיבה יהיו הבדלים ניסוחיים ואחרים שיבואו כאן לידי ביטוי. גם הסידור של הנושאים לא יהיה פיקס אלא לפי סדר כתיבתם. זו תהיה כתבה מתעדכנת. בכל פעם שאוסיף פרק משמעותי אציף את הכתבה ע"י הוספת תגובה. הפרק שעלה אחרון יופיע בסוף הכתבה.
מקווה שתצליחו להיעזר בה.
1.
תגובה לגולש שהעלה דף סריקה של הרכב החשמלי שלו שמראה שהSOH של הסוללה שלו, לאחר 80,000 ק"מ, עומד על 100 אחוז.

הערה: SOH - State of Health מצב בריאות הסוללה. מצביע על קיבול הסוללה. זה לא אומר כמה הסוללה מלאה ברגע זה אלא על מצב הבריאות שלה. ככלל אצבע, סוללה שהSOH שלה הוא מתחת ל70 אחוז נחשבת ללא תקינה, ויצרני הרכב מחליפים אותה אם הסוללה עדיין באחריות.

ראשית, טוב שהעלית. שירות חשוב לציבור. תודה. עם זאת, קראתי מאמר על אסטרטגיית הנדסה לניהול סוללה בכלי רכב, כשבתחילת חיי הרכב ההגדרות ל0 ול100 אחוז סוללה, רחוקות משמעותית ממה שניתן להוציא מסוללה ליתיום nmc. אני אזרוק מספרים לדוגמא, לא בהכרח מדויקים אלא להמחשה:

תא בסוללה כזו יכול לעבוד מ2.8 וולט ועד 4.25 וולט. היצרן יגדיר למשל ש0 אחוז זה 3.5 וולט ו100 אחוז זה 4 וולט. כשהסוללה תאבד מיעילותה בהמשך חיי הרכב המחשב יזיז את נקודות ה0 וה100 לכיוון קצוות המעטפת של התא, וכך הוא ישמור שהקיבול האפקטיבי של הסוללה לא יפגע. התהליך הזה ימשיך עד ההגעה אל הגבולות הפיזיקליים האמיתיים של התא, ואז הקיבולת האפקטיבית של הסוללה תתחיל לרדת.

בדרך כזו היצרן מרוויח פעמיים: הוא שומר על התאים בכך שהוא לא מגיע אל גבולות המעטפת האמיתיים שלהם, והוא חוסך לעצמו תלונות של לקוחות על ירידת ביצועים. לכן הקיבול שאתה רואה כביכול לא נפגע, כשמבחינה פיזיקלית הוא כבר קטן משהיה בהתחלה.

ואחרי הכול, בהתאם למה שבדקתי ואני מכיר, נושא הדאגה לסוללות מוגזם. רוב הרכבים יגרטו לפני שהסוללה תיגמר.

2.

תגובה לגולש שמתלונן על כך שלאחר טעינה למאה אחוז טווח הנסיעה הצפוי לפי לוח השעונים הוא נמוך מהצהרת היצרן

ליד פרמטר הטווח שמופיע בפרסומי החברה כתוב התקן שבו הוא נמדד: WLTP. זה תקן בינלאומי שממוצע המהירות בו הוא 46.5 קמ"ש וניתן לראות בצילום המסך המצורף את אופיין הנסיעה שבו הושג הטווח הנקוב. אתה יכול לנסוע בהתאם לממוצע הנ"ל ותגלה שאתה עובר 4.8 ק"מ לכל אחוז סוללה וכנראה אף יותר. מציע לך לנסות את זה ולראות (זה ממש לא קשה. תשקיע בזה 15-20 דקות) , ואולי זה ישיב לך את הבטחון במוצר.

לגבי הפרמטר שמוצג על הלוח ומבאס אותך: הוא בסה"כ מראה שממוצע המהירויות בנסיעות שלך עד לאותו רגע הוא מעל ממוצע המהירויות בWLTP ולכן הטווח האפקטיבי שתשיג אם תסע באותו אופיין מתקצר בהתאם.

אם להקצין מעט את התגובה שלי, אני מציע פשוט להתעלם מהנתון הזה. מצדי, כסו אותו באיזולירבנד. אם נסעתם במהלך השבוע בכבישים איטיים ופקוקים הנתון הזה יראה מספר גבוה, וכשתסעו בשבת לאורך כל כביש 6 ב130 קמ"ש תגלו שהטווח שאתם מקבלים בפועל קצר משמעותית מזה שהפרמטר הזה הראה לכם. כנ"ל גם במקרה ההפוך של נסיעת יוממות פקוקה לאחר שבת של נסיעות מהירות וחופשיות מפקקים.

הדרך הנכונה יותר להתנהל היא ללמוד כמה קילומטרים לכל אחוז של סוללה אתם עוברים במתארים שונים של נסיעה, וכך תדעו מה תהיה צריכת הסוללה בנסיעה הנוכחית שלכם. במקרה הפרטי שלי, עם הרכב הפרטי שלי, איוניק 5, המנעד הוא 3-6.5 ק"מ לכל אחוז סוללה. 300-650 ק"מ טווח כולל, כשכמובן המרחק הקצר הוא בנסיעה מהירה בכבישים פתוחים.

3.

כמה מילים על טעינת רכב בחנייה הביתית:
הטעינה בבית נעשית בעזרת עמדת טעינה שניזונה מחשמל ביתי AC והיא גם מזינה את הרכב בחשמל AC. העמדה הזו היא בעצם רק ממסר שמעביר את החשמל כמו שהוא אל הרכב, והיא עושה זאת רק לאחר שרץ בינה ובין הרכב פרוטוקול שמאשר את תחילת הטעינה.
הטעינה של הרכב יכולה להיות חד-פאזית ויכולה להיות תלת פאזית. יש כאן מנעד די גדול של אפשרויות בהתאם לדגם הרכב ובהתאם ליכולת התשתית הביתית לתמוך באופייני הטעינה השונים. ניקח כמה דוגמאות שונות של רכבים להמחשה:

טסלה, יונדאי איוניק5, ג'ילי גאומטרי: נטענים בטעינה תלת פאזית, עד 11KW הספק טעינה. בהספק טעינה כזה סוללה ריקה לחלוטין תתמלא בכ7 שעות.
בטעינה כזו הזרם שזורם אל העמדה הוא 16 אמפר בכל פאזה. בשלושת הפאזות. זה נתון שחשוב להבין ולקחת אותו בחשבון, כי בבית אופייני שמקבל שלוש פאזות כפול 25אמפר, בזמן טעינה נשאר לצרכי הבית רק 9 אמפר בכל פאזה. כל קומקום, דוד חשמל או מכונת כביסה תביא אתכם קרוב לקצה או מעבר לו.

AIWAYS, אופל קורסה, MG EV עד 2021, יונדאי קונה, יונדאי איוניק (לא איוניק 5) :
טעינה חד פאזית ב3.6 עד 7.4KW. טעינה איטית יותר. בשביל להבין בכמה שעות טעינה מדובר צריך לחלק את קיבול הסוללה שנע ברכבים הנ"ל בין 50KWH ל64KWH ולחלק אותו בהספק הטעינה. בטעינה של 3.6KW זמן הטעינה יכול להגיע ל20 שעות. 3.6KW שווה ערך ל16 אמפר ו7.4KW ל32 אמפר. את האופציה לטעון ב7.4KW לא כולם יוכלו לנצל שכן התשתית ברוב הבתים לא תומכת בזרם כזה, וגם אם כן, אז כמו שכתבתי קודם, לא ישאר חשמל לצרכנים אחרים בבית.

עדכון עבור דגמי Aiways שהוזמנו החל מאמצע אפריל 2022: הם צפויים להגיע עם יכולת טעינה תלת פאזית. 11KW.

על פניו, נשמע בעייתי. עכשיו נתאר את ההקלות שיש בנושא הזה:

בנסועה יומית אופיינית, של כ70 ק"מ, הטעינה הלילית תצטרך להחזיר לרכב כ12KWH בלבד. זה יקח כשבעים דקות בהספק טעינה של 11KW. זה יקח יותר מזה, בהספקי טעינה שונים, בהתאמה.
בחלק מהדגמים (למשל איוניק5, טסלה? ) ניתן להגדיר בתפריט הרכב טעינה מתוזמנת. במקרה כזה ניתן לתזמן את טעינת הרכב לשעות הלילה שבהן מעט מכשירי חשמל פועלים. בדגמים שלא מצוידים באפשרות כזו רצוי לוודא שעמדת הטעינה מאפשרת שליטה כזו על מועד הטעינה.
בחלק מהדגמים ניתן להוריד את הספק הטעינה בעזרת התפריט המוצע ברכב. ברכבים אחרים כדאי לוודא שעמדת הטעינה יודעת לטפל בזרם הטעינה.

קראתם את זה? עדיין נראה לכם בעייתי בהתחשב בנסועה הצפויה שלכם ובכמות השעות שעמדת הטעינה תהיה זמינה לרכב? התחילו לחשוב על הגדלת תשתית החשמל הביתי. אפרט על כך בסעיף נפרד.

4.
טעינת רכב מחוץ לבית.

הסעיף הזה מתחלק לשניים. טעינה בעמדות AC וטעינה בעמדות DC.

טעינה בעמדות AC.

מדובר בטעינה שהיא יחסית איטית, בהספק של 3-11KW, בדומה לעמדות הטעינה הביתיות. ישנן מעל ל1400 עמדות כאלה פזורות ברחבי הארץ. על מנת להתחבר אליהן תצטרכו להצטייד מראש בכבל TYPE2 (יש מספר מועט מאוד של עמדות AC שמצוידות בכבל. אל תבנו על זה) וכן להתקשר מראש עם החברה שמפעילה את עמדת הטעינה. המגוון של החברות המפעילות הוא גדול, כשהגדולות בהן נכון לרגע הכתיבה הן SONOL EVI, EV EDGE, AFCON, GNRGY. תצטרכו להוריד אפליקציה שלהן ולדבר עם המוקד שלהם בטלפון להסדיר את אמצעי התשלום. גם אם נראה לכם שזה הסתדר דרך האפליקציה מוצע לדבר עם המוקד ולוודא שהכול מסודר, וכן בקשו לקבל שבב RFID. השימוש בו הוא בכללי נוח יותר, והוא חיוני במיוחד בעמדות בחניונים תת קרקעיים עם קליטה סלולארית בעייתית שתפריע לאפליקציה לפעול כראוי.
אני מציע בכל מקרה לבצע נסיון מעשי קצר בעמדה של כל ספק וספק כדי לא להיתקל בהפתעה בזמן שבו אתם כבר במצוקת חשמל ובשעות לא נוחות. וודאו שהשבב של אותו ספק אכן פעיל ומחובר לאמצעי חיוב.

בגדול, אני מוצא את העמדות האלה כפחות שימושיות עקב הספק הטעינה הנמוך. ב40000 ק"מ שעשיתי עד היום לא הזדמן לי להשתמש בעמדה כזו אף לא פעם אחת. לדעתי אפשר לוותר בכלל על קניית כבל TYPE2 עבורן, אלא אם כן אתם יודעים שבצמוד למקום העבודה שלכם, למשל, יש עמדה כזו שאתם יכולים להתחבר אליה לשעות רבות. אחרת אני לא רואה סיבה לבזבז על זה כסף וזמן.

עמדות DC.

יש כיום כמה עשרות עמדות DC ציבוריות בישראל. יתכן שנכון לרגע הכתיבה המספר כבר קרוב או מעבר ל100.
מדובר בעמדות שטוענות את הרכב בזרם ישר, ובהספק טעינה גבוה. הן נחלקות לעמדות טעינה שנקראות "מהירות" שהספק הטעינה בהן הוא עד 50KW ועמדות טעינה שנקראות "אולטרה מהירות" שהספק הטעינה בהן יכול להגיע, נכון להיום, עד 350KW.
העמדות האלה שימושיות מאוד לנסיעות ארוכות, האולטרה מהירות שימושיות יותר מהמהירות. שימו לב להספק הטעינה המקסימלי של הרכב. רכב שהספק הטעינה שלו בDC הוא עד 90KW ייטען ב90KW גם אם הוא מתחבר לעמדה של 350KW. זהו נתון חשוב שכדאי לבחון לפני רכישת הרכב.

גם אם הרכב מסוגל להיטען ב350KW ועמדת הטעינה היא 350KW הטעינה בפועל לא בהכרח תגיע לערכים האלה. זה תלוי במגוון גורמים שמחשב הרכב מסתמך עליהם ומחליט מהו זרם הטעינה הנכון לאותו רגע.

שילוב טוב של עמדה אולטרה מהירה ורכב שמסוגל לקבל זרם טעינה גבוה יכול לתת טעינה מ10 ל80 אחוז סוללה שתסתיים בתוך 18 דקות.

עמדות הטעינה המהירות מצוידות תמיד בכבל משלהן.

הדרך להבדיל בין עמדת AC איטית לעמדת DC מהירה:
עמדת DC תגיע במעין ארון גדול ועבה עם כבל.
עמדת AC קטנה בהרבה ובד"כ תהיה ללא כבל.

חשוב להוריד לכם לסמארטפון אפליקצייה שממפה את עמדות הטעינה בישראל. יש את PLUGSHARE ויש את גריבו. בחרו בתפריט של הישומון את סוגי עמדות הטעינה שאתם מעוניינים בהן והן יופיעו לכם על המפה, כולל מידע בכל עמדה על המפעיל שלה, הסוג, ההספק, המחיר (ששונה מהותית בין הספקים) וכן חוות דעת מהטעינות האחרונות שבעזרתן תוכלו להבין האם העמדה פעילה ותקינה ואפילו אם העמדה תפוסה באותו רגע שבו אתם בודקים (במידה ומי שטוען טרח לעשות CHECK IN על העמדה בישומון).

טעינה מהירה מקצרת את תוחלת חיי הסוללה. אז השתמשו בה רק כשאין ברירה, כמו בנסיעה ארוכה. היא לא מיועדת לשימוש יומיומי.

לגבי ספקים, אמצעי תשלום, ישומונים ושבבים, זה זהה למה שרשמתי בסעיף של עמדות הAC.

טעינה מ"כבל סבתא":

אני לא סגור על מקור השם המוזר, והאמת אפילו לא על ההגדרה המדויקת שלו. למיטב הבנתי השם (הבינלאומי) הגיע ממצב שבו מבקרים את הסבתא ורוצים לטעון אצלה, כשאין לה עמדת טעינה ייעודית.
אז מדובר בכבל ייעודי שמחבר בין השקע ברכב ובין שקע ביתי חד פאזי סטנדרטי. ו/או חד פאזי תעשייתי (כחול) . מדובר בסידור מאוד מוגבל מבחינת הספק טעינה כשבמקרה הטוב ביותר מדובר על כ3.6KW. בעקרון התקינה בישראל מדברת על מקסימום טעינה של שעתיים משקע חד פאזי ביתי סטנדרטי, אז טעינה משמעותית לא תרוויחו מסידור כזה בכל מקרה. רוב הכבלים האלה מצוידים באפשרות לכוון את זרם הטעינה, אז אתם יכולים להוריד את זרם הטעינה ולהקל על השקע האומלל של סבתא. אם תתעלקו עליה מספיק זמן בסוף הסוללה תיטען. הייתי לאחרונה בצימר שם חיברתי ברשות בעל הצימר את הרכב לשקע ביתי בחנייה. חששתי להקפיץ פקקים ולחמם את השקע אז הגבלתי את זרם הטעינה ל5 אמפר, כ1KW. משך הטעינה שהתקבל היה כ100 שעות לסוללה מלאה. לא ממש פרקטי אלא אם כן הנסועה שלכם היא אפסית ממש. שמעתי על בעלי רכבים שזה בדיוק סידור הטעינה הסטנדרטי שלהם. מן הסתם הרכב שלהם משמש יותר כקישוט לחנייה מאשר ככלי רכב.
לטעמי אם לא קיבלתם עם הרכב כבל סבתא חד פאזי, אין טעם לבזבז כסף על רכישתו. אם אתם מתעקשים ממש אז רכשו כבר כבל תלת פאזי כפי שמתואר למטה:
יש כבלים שהצד החשמלי המקבל שלהם הוא שקע תלת פאזי תעשייתי אדום, 16 אמפר. מדובר בעמדת טעינה לכל דבר ועניין והרכב יכול להיטען ב11KW. בדיוק כמו בעמדת הטעינה הנייחת. יש לי כבל כזה שמשמש אותי בעבודה. אני לא בטוח שהוא זכאי לשם כבל סבתא, אלא אם כן לסבתא שלכם יש שקע תלת פאזי תעשייתי זמין. הכבל הזה יכול להיות ניזון, בעזרת מתאם, גם מתקע חד פאזי ביתי ושקע חד פאזי תעשייתי (כחול). במידה ויש לכם סידור קבוע כלשהו שבו זמין לרשותכם שקע תלת פאזי תעשייתי, אז שווה להצטייד בכבל כזה.

5.

חשבתי לרכז את הנושא של חיבורי טעינה, אבל המידע בנושא דל ברמות קשות, אם בכלל קיים (אני אוריד את הכובע בפני זה שימצא את תקני שקעי הטעינה של הSeres באתר היבואן, והמצב די דומה גם באתרים אחרים) .

מן הסתם, אם תקנו רכב כבר תסגרו מול החברה שתתקין לכם את עמדת הטעינה את סוג החיבור שדרוש לכם.
אבל, כן חשוב להבין מה זמין במרחב הציבורי:
העמדות המהירות (DC) מגיעות עם כבלים בתקנים של CCS ושל CHADEMO (שזה תקן נכחד).

זה טוב לרוב או כל הרכבים שנמכרים סדיר בישראל, למעט הJAC שנטען בתקן GBT. היבואן הבטיח לרוכשים האומללים פיזור של כחמש נקודות טעינה בארץ, ועקב הפסקת השיווק של הרכב גם הכמות הזו לא יצאה לפועל.

בעמדות האיטיות (AC) יש שקע מסוג type2 נקבה.

על מנת להשתמש בהן אתם תצטרכו להצטייד בכבל שצדו האחד הוא type 2 זכר, וצדו השני מתאים לרכב שלכם, שזה כנראה יהיה גם type2 זכר בשקע של הרכב (בדקו לפני רכישה) , אז הקצה של הכבל יצטרך להיות type2 נקבה.
מזכיר: כמצוין למעלה אני לא רואה צורך להשתמש בעמדות הציבוריות האיטיות וכפועל יוצא לא רואה צורך לקנות כבל כזה.

6.

יעד טעינת הסוללה:

חלק מדגמי הרכבים (טסלה 3, יונדאי איוניק 5 ) יאפשרו לכם לבחור את יעד הטעינה לסוללה באחוזים. המטרה העיקרית של המאפיין הזה היא לשמור על חיי הסוללה, שכן עמידה שלה כשהיא טעונה קרוב למאה אחוז או לאפס אחוזים, יורידו מתוחלת החיים שלה.
ממקורות שמצאתי ברשת עולה שהאיזור האידאלי לחיות בו הוא 40-80 אחוז.
ברכבים שלא מצוידים במאפיין הזה, המשתמש המתוחכם יצליח לטעון את הסוללה ליעד שהוא בחר ע"י שימוש בטיימר לטעינה ובחשבונאות לא מסובכת מדי.
לחילופין נסו לתזמן את הטעינה כך שההגעה לסוף הטעינה לא תתרחש יותר מדי זמן לפני שאתם מתכננים לצאת לדרך.
בכל מקרה, אם אין לכם תוכניות להשתמש ברכב בימים הקרובים, כדאי שלא תטענו אותו למאה אחוז לפני ההעמדה שלו.
כמה שפחות זמן עמידה במאה אחוז טעינה, כך ייטב.

7. הגדלת התשתית הביתית.

אם הגעתם למסקנה שתשתית החשמל בביתכם לא תוכל לתמוך בטעינת הרכב החשמלי שלכם בצורה שתהיה מספיק נוחה עבורכם, בלי שתצטרכו לתזמן הפעלה של מכשירים שונים בבית לצורך הטעינה ו/או להוריד את זרם הטעינה ולתזמן אותה, אז זה השלב הבא.

באתר האינטרנט של חברת חשמל יש עמוד הזמנות שבו ניתן להזמין הגדלה. הגדלה מחשמל תלת פאזי של 25A X 3 ל40A X3 תעלה לכם כ3000 ש"ח ול 63A X3 תעלה לכם כ6000 ש"ח.
אתם תצטרכו להכניס שם פרטים של חשמלאי יועץ שמלווה אתכם בתהליך. החשמלאי שלכם יבדוק את החשמל בבית ויבצע תיקונים אם ידרשו לפני בדיקה הכרחית של חברת חשמל. הוא גם יכין תוכנית חשמל חדשה עבור מערכת החשמל המוגדלת. זה יעלה לכם עוד כמה אלפי ש"חים כתלות במצב מערכת החשמל בבית שלכם.
לאחר מילוי הפרטים הנדרשים באתר חברת חשמל, הם יחזרו אליכם אם יש צורך במסמכים נוספים לפי שהם יגיעו לבדיקת הבית. יתכן שתידרשו לספק את העמוד מהגרמושקה של הבית שלכם שבו מופיעות קואורדינטות המיקום של הבית ושל המגרש שלכם.
לאחר שתספקו את כל מה שנדרש תאלצו להמתין עד כחודשיים לקבלת תאריך בדיקה של הבית. לאחר בדיקה פיזית של מערכת החשמל בבית יאשרו את חיבור הבית המוגדל, החשמלאי יחליף את מה שנדרש בלוח החשמל ויתכן שיחליף גם את הכבילה עד לבית, אם היא לא עומדת בעומסים הנדרשים.
הכינו כסף, זמן ואורך רוח לתהליך. מכיוון שנכון לפברואר 2022 הזמנות רכבים חדשים אורכות חודשים ארוכים שווה לנצל את הזמן הזה לביצוע ההגדלה ולא לחכות עד לאחר שהרכב כבר יחנה אצלכם.

8. הכנה להגדלת תשתית ביתית.

אם אתם לפני רכישת בית חדש או בתהליך בנייה של בית אני ממליץ לכם בחום רב להיערך לנושא של הגדלת התשתית, גם אם אתם לא מעוניינים לבצע את מה שרשום בסעיף הקודם, ואפילו אם אין לכם רכב חשמלי. יהיה לכם רכב כזה. בתור התחלה רכב אחד, וכנראה בהמשך יותר מאחד. אם אתם מתכננים לשכן בדו קומתי שלכם בהמשך החיים דיירים שוכרים, או אולי ילדים מתבגרים/נשואים גם להם יהיו רכבים כנ"ל. קחו את זה בחשבון. הכינו צנרת (קוברות) בקוטר עבה, כפולה ומשולשת בין ארון החשמל הביתי לחנייה ובין הארון של חברת החשמל אל לוח החשמל שלכם. זה יעלה בשלב הזה מעט מאוד. כמעט חינם. אם תיזכרו בזה לאחר בניית הבית זה יעלה הון ויתכן שיאלץ אתכם לעבודות תשתית מורכבות של הרמת ריצוף וגינון, קידוחים ובלאגן.

9. עמדת טעינה DC ביתית.

לא רשמתי על כך בסעיפים הקודמים ובכל זאת, גולש שאל על הנושא אז:

האופציה הזו לא ממש מוכרת ומסיבות טובות, אך היא קיימת. ניתן לרכוש ב17-30 אלף ש"ח עמדות טעינה DC ביתיות בהספק של 20-30KW. לא מעט כסף, אבל למי שיש כסף וגם יש לו צורך אז מדובר בפתרון טוב. התנאי הוא כמובן שיש לבית תשתית חשמל חזקה. עבור עמדה של 22KW תצטרכו חיבור לבית של לפחות 40AX3 ועדיף 63AX3.

מי שיכול להנות מעמדה כזו במיוחד אלו בעלי רכבים שמסוגלים לקבל טעינת AC חד פאזית בלבד, בהספקים של 3.6-7KW בלבד, כשהרכב מחוץ לחנייה הביתית ברוב שעות היממה והנסועה שלהם גבוהה כך שהם צריכים טעינה בריאה בזמן קצר.

10. מילון מושגים.

Kilowatt-hour, KWH, קוט"ש, קילוואט-שעה. WH, וואט-שעה. כמות אנרגיה. יחידת מדידה שמשמשת למדידת כמות האנרגיה האצורה בסוללה, או הקיבולת שלה, וכן לכמות האנרגיה שצרכתם מחברת החשמל לצורך טעינה של הסוללה. ערך אופייני לקיבול של סוללת רכב חשמלי הוא 28-80KWH.

KW, Kilowatt, קילוואט. יחידת מדידה שמשמש למדידת הספק. משתמשים בהל למדידת הספק של מנוע, או הספק של עמדת טעינה. מנועים אופייניים ברכב חשמלי מגיעים עם הספק של כ150-250KW, ועמדות טעינה מגיעות עם 3-350KW.

Ampere, A, אמפר. יחידת מדידה של זרם. משמשת למדידת הזרם שמגיע אל הבית מחברת החשמל או אל עמדת הטעינה. בית סטנדרטי מקבל 25 אמפר בשלוש פאזות.

חד פאזי, תלת פאזי: במעגל חד פאזי יש שני מוליכים, אפס ופאזה. במעגל תלת פאזי יש ארבעה מוליכים, אפס ושלוש פאזות. בנוסף יש מוליך הארקה. עבור אותו זרם ניתן לטעון במערכת תלת פאזית פי 3 יותר הספק.

KWH/100KM, WH/KM KM/KWH: נתון של צריכת אנרגיה לק"מ, או כמות הקילומטרים שניתן לעשות עם יחידת אנרגיה. מופיע בלוח השעונים של הרכב ובמיפרט הרכב. נתון אופייני הוא 12-20 KWH/100KM.

SOC State Of Charge בכמה אחוזים הסוללה טעונה.

SOH State Of Health מצב בריאות הסוללה באחוזים. סוללה עם SOH של 100 אחוז תתן את הטווח המלא של הרכב, כפי שהיה כשהרכב היה חדש.

11. תרבות שימוש בעמדות טעינה ציבוריות.
סיימתם טעינה? התנתקו ופנו את העמדה. זו לא חנייה. בתחילת טעינה יופיע לכם בלוח השעונים מועד סיום הטעינה. שימו לכם תזכורת לבוא ולפנות את העמדה. רצוי להשאיר במקום נצפה מספר טלפון שלכם, לבירורים. אין הצדקה למעשים אלימים, אבל כבר נצפו אירועים של ממתינים מתוסכלים שמשכו באגרסיביות כבל טעינה של רכבים שניצלו את עמדות החניה בלי התחשבות באחרים. הנזק במקרה כזה עלול להיות גבוה מאוד, הן לכבל והן לפין הנעילה ברכב. בעתיד צפויות סנקציות שונות לבעלי רכבים שהשאירו את הרכבים בעמדות שלא בזמן טעינה. בינתיים אפשר להתנהג כבני אדם גם בלי סנקציות.
בעלי רכבים לא נטענים: העמדות האלה ושטח החניה שצמוד אליהן הוא מחוץ לתחום עבורכם.
ברמות טעינה של הסוללה שבין 90-100 אחוזים יש האטה משמעותית ביותר של הספק הטעינה בעמדות טעינה מהירה. אם אתם לא חייבים את העשרה אחוזים האלה, ותרו עליהם ופנו את העמדה כשרמת הטעינה הגיעה ל90 אחוז, אחרת מי שממתין לעמדה יכול לחכות שעה ואתם כמעט ולא תרוויחו מזה.
הגעתם לעמדה שיש בה מחסום נייד? הזיזו אותו הצידה, טענו את הרכב, ובסיום החזירו את המחסום למקומו כדי למנוע ממי שלא צריך לא לחנות ליד העמדה.

12. תוחלת חיי סוללה.

מנתונים שנאספו עד היום מבעלי טסלה, ניתן ללמוד שסוללות ליתיום NMC שמצוידות בבקרת טמפ' אקטיבית, יאבדו בממוצע באיזור החמישה אחוז קיבול לאחר נסועה של כ50000 ק"מ, ומשם הקיבול ירד בכאחוז אחד בכל 50000 ק"מ.

יש גם עדויות ספורות על רכבים עם מעל למיליון קילומטרים שעברו החלפה אחת של סוללה.
ישנן גם תקלות ייצור מוקדמות יותר מהנ"ל בתא בודד או יותר, ואז ניתן להחליף מודול בודד בסוללה. מודול מכיל בד"כ 8-16 תאים, ויש כמה עשרות מודולים בסוללה. תיקון כזה הוא כמובן זול יותר מהחלפת סוללה בשלמותה.

כמובן שיש משמעות לאופן השמירה של בעל הרכב על הסוללה. אחד האלמנטים החשובים ביותר בהיבט הזה הוא להשתדל לא לטעון את הסוללה למאה אחוז אם אין צורך ולא לרוקן אותה לגמרי. זה אומר שככל שהטווח של הרכב שלכם גדול יותר ביחס לנסועה היומית, תוחלת חיי הסוללה תעלה, אז קנו רכב שמתאים לנסועה שלכם ולא רכב שיכריח אתכם להיות בקצוות. כדאי למעט כשזה אפשרי בטעינות מהירות DC.

13. האם לטעון כל לילה?
לעומק הפריקה והטעינה יש השפעה רצינית על אורך חיי הסוללה. אם למשל עומק הטעינה הממוצע של הסוללה יהיה 80 אחוז, כלומר, תתחילו כל יום עם 90 אחוז סוללה ותסיימו אותו עם 10 אחוז, אז בסך כל חיי הסוללה תוכל לקבל ממנה 1000 מחזורים של טווח מלא. למשל טווח של 400 ק"מ ואורך חיים כולל של 400000ק"מ.
אם עומק הפריקה הממוצע יהיה 20 אחוז, כלומר תתחילו כל יום עם 80 אחוז ותסיימו אותו עם 60 אחוז, אז כמות המחזורים שהסוללה תוכל לעבור כבר תעלה ל2000 כפול הטווח המלא שלה. בסך כל חיי הסוללה תוכלו לעבור 800000ק"מ.
אז המסקנה היא שכן. גם אם אתם לא צריכים לטעון כל לילה, עדיף לעשות זה, וכמו שכבר נכתב קודם, עדיף לא לטעון ל100 אחוז כשאין צורך. אם יש עמדת טעינה גם בבית וגם בעבודה, נצלו את זה. גם ברמה הפרקטית זה יותר נוח להיות עם סוללה מלאה יחסית.

זו סיבה נוספת לבחור ברכב עם טווח גדול, גם אם אין לכם צורך בזה. אתם תשתמשו ביומיום בפחות אחוזי סוללה ותאריכו את חייה.

132 תגובות

Asaf-a - 13-06-22, 21:47
- תגובה
חנן ורענן - תודה על התשובות

Asaf-a
אסף.א

mugi8675 - 14-06-22, 15:36
- תגובה
בעצת חנן הוזמנה הגדלה ל- 3X63. עכשיו רק צריך רכב חשמלי... אגב, לא שמתוכנן, אל רכב שאין לו יבואן רשמי בארץ, כמו ריוויאן למשל, יעבור רישוי סטנדרטי בישראל בלי טכניון, דגם וכו׳?

zivo - 14-06-22, 16:48
- תגובה
נכתב במקור על ידי mugi8675

בעצת חנן הוזמנה הגדלה ל- 3X63. עכשיו רק צריך רכב חשמלי... אגב, לא שמתוכנן, אל רכב שאין לו יבואן רשמי בארץ, כמו ריוויאן למשל, יעבור רישוי סטנדרטי בישראל בלי טכניון, דגם וכו׳?

מי שעושה את החיבור הפיזי (חוטים) זה החשמלאי שלך.
ממנו תבקש 3X63, מחברת חשמל את היכול לבקש (ולשלם) פחות.
יום אחד שתצטרך, תבקש מחברת החשמל להגדיל.
סתם חבל על הכסף

mugi8675 - 15-06-22, 11:04
- תגובה
זיו, אני חושב שאתה טועה. כרגע המבנה 25x3 (כבר שדרגתי בעבר הרחוק מ- 16x3) ושדרוג ל- 40x3 נדרש בכל מקרה. אם הייתי עושה בשני שלבים הייתי צריך לשלם פעמיים בדיקה לחח״י ולחשמלאי. הכבר המתאים כבר הושחל ואנחנו מחכים לחברת חשמל. עכשיו צריך רק לקנות רכב חשמלי... או לפתוח תחנת טעינה מהירה לשכנים (-:

חנן-ג'יפולוג - 15-06-22, 11:08
- תגובה
נכתב במקור על ידי mugi8675

זיו, אני חושב שאתה טועה. כרגע המבנה 25x3 (כבר שדרגתי בעבר הרחוק מ- 16x3) ושדרוג ל- 40x3 נדרש בכל מקרה. אם הייתי עושה בשני שלבים הייתי צריך לשלם פעמיים בדיקה לחח״י ולחשמלאי.

זה בדיוק היה השיקול שלי. זה כאב ראש וזה כסף. כבר עדיף לגמור עם זה בפעם אחת.

בנוסף, 40 אמפר זה טוב לרכב תלת פאזי. רכב חד פאזי שיטען ב32 אמפר ישאיר מעט מדי ספייר באותה פאזה, בבית עם 40 אמפר.

אני כרגע עם רכב תלת פאזי, אבל אין לי מושג איזה רכב יתווסף לו או יחליף אותו.

raanan - 15-06-22, 13:07
- תגובה
נכתב במקור על ידי חנן-ג'יפולוג

אני כרגע עם רכב תלת פאזי, אבל אין לי מושג איזה רכב יתווסף לו או יחליף אותו.

נכתב במקור על ידי חנן-ג'יפולוג

זה בדיוק היה השיקול שלי. זה כאב ראש וזה כסף. כבר עדיף לגמור עם זה בפעם אחת.

אשרי המאמין !
אם היום יש לך רכב אחד חשמלי , סביר להניח שכבר לא תחזרו אחורה ויצטרף עוד רכב חשמלי אחד לפחות.
לא נורא, התנהלות בתוך המשפחה על תזמוני טעינה קלה יותר לעומת עוברים ושבים במרחב הציבורי.

חנן-ג'יפולוג - 15-06-22, 13:44
- תגובה
ההתנהלות לא סתם תהיה קלה יותר במשפחה. היא תהיה seamless כי כבר יש לי במגירה את הרכיבים שיודעים לתעדף עמדה זו או אחרת.
עלותם הכוללת, למודאגים, כ200ש"ח.

raanan - 15-06-22, 14:11
- תגובה
נכתב במקור על ידי חנן-ג'יפולוג

ההתנהלות לא סתם תהיה קלה יותר במשפחה. היא תהיה seamless כי כבר יש לי במגירה את הרכיבים שיודעים לתעדף עמדה זו או אחרת.
עלותם הכוללת, למודאגים, כ200ש"ח.

אחלה רעיון !
נשאר לך שמוטי ג. יכתוב לך אפליקציה ותוכל לתזמן מהסמרטפון

yehuda-k - 25-12-22, 23:47
- תגובה
חנן שלום
כתבת בסעיף 13 ש "תתחילו כל יום עם 90 אחוז סוללה ותסיימו אותו עם 10 אחוז, אז בסך כל ...ואורך חיים כולל של 400000ק"מ.
אם ...תתחילו כל יום עם 80 אחוז ותסיימו אותו עם 60 אחוז, אז ... תוכלו לעבור 800000ק"מ."

מצאתי שמי שמוצג כמומחה בכתבה הבאה, טוען אחרת:
"if you were super-keen on keeping your battery living as long as possible, you should keep its charge between 20 and 80 per cent. .... “But if you did that you’d only be getting about half as much charge every time you used it,” Griffith says."
https://www.wired.co.uk/article/how-...hs-smartphones

אמנם הכתוב לא לגמרי ברור, אבל משתמע ממנו שאין תועלת בטעינה חלקית, בניגוד לדבריך.
מה דעתך?

חנן-ג'יפולוג - 26-12-22, 02:16
- תגובה
החומר בנושא הזה לא ברור/עקבי במאה אחוז.

עם זאת, התוצאה אצלי: 107000ק"מ עם אפס אחוזי שחיקה, נתון שלא מצאתי לו אח ורע בכל שיטוטיי ברשת, מראה שהדרך שאני נוקט בה היא לכל הפחות לא מזיקה באופן קיצוני.
ןהדרך היא כזו: אני טוען בד"כ ל80 אחוז, למעט כשיש לי צורך קונקרטי ביותר אנרגיה. אני טוען בכל פעם שיש לי הזדמנות נוחה, בבית, בעבודה, ובניגוד לדעות מסוימות אני לא מחכה שהסוללה תרד ל20 אחוז. הדרך הזו מקנה לי טווח זמין מספק בכל רגע נתון, וכפי הנראה גם שומרת על הסוללה לא רע.

נמרוד - 26-12-22, 09:56
- תגובה
נכתב במקור על ידי yehuda-k

חנן שלום
כתבת בסעיף 13 ש "תתחילו כל יום עם 90 אחוז סוללה ותסיימו אותו עם 10 אחוז, אז בסך כל ...ואורך חיים כולל של 400000ק"מ.
אם ...תתחילו כל יום עם 80 אחוז ותסיימו אותו עם 60 אחוז, אז ... תוכלו לעבור 800000ק"מ."

מצאתי שמי שמוצג כמומחה בכתבה הבאה, טוען אחרת:
"if you were super-keen on keeping your battery living as long as possible, you should keep its charge between 20 and 80 per cent. .... “But if you did that you’d only be getting about half as much charge every time you used it,” Griffith says."
https://www.wired.co.uk/article/how-...hs-smartphones

אמנם הכתוב לא לגמרי ברור, אבל משתמע ממנו שאין תועלת בטעינה חלקית, בניגוד לדבריך.
מה דעתך?

אני מבין את מה שציטטה כפשוטו: אם אתה מקפיד לשמור על הרכב בין 20-80 אחוז, כדי לשמר את חיי הסוללה, אתה משתמש רק ב60%, בערך חצי, מהטווח המוצהר של הרכב. זה ברור מאליו, אם אתה מוותר על 20% בקצה העליון ועוד 20% בקצה התחתון של הסוללה.

raanan - 12-11-23, 14:23
- תגובה
נכתב במקור על ידי חנן-ג'יפולוג

ממקורות שמצאתי ברשת עולה שהאיזור האידאלי לחיות בו הוא 40-80 אחוז

חנן,
האם רלוונטי לכל סוגי הסוללות והרכבים ?
כרגע מעניין אותי ספציפית לסוללה ב BYD ATTO 3 (הרכב החדש בבית)

תודה מראש
רענן

חנן-ג'יפולוג - 12-11-23, 16:58
- תגובה
לא ידוע לי שהעקרון שונה לכימיות השונות.

עם זאת, לכימיית הLFP שיש באטו3, מלכתחילה יש אורך חיים גדול פי 3 מלכימייה הסטנדרטית - NMC, אז יש לשמירה הזו על הסוללה פחות משמעות.

אני מקווה שאני מצליח להבהיר את עצמי טוב. אם רכב בכימייה הרגילה שישמרו על הסוללה שלו יעבור יותר ממיליון ק"מ לפני שיחווה שחיקה משמעותית בסוללה, אז רכב עם סוללת LFP יעשה שלושה מיליון ק"מ, אבל באופן רגיל לא מיליון ק"מ ולא שלושה הם מספרים שרלוונטיים למישהו, אז ברכב עם LFP הייתי מרשה לעצמי לא לעשות שום חשבון לסוללה.

חנן-ג'יפולוג - 12-11-23, 17:08
- תגובה
באותו הקשר, אני מוצא מקום לעדכן: אני עם 160000ק"מ, וערך מצב בריאות הסוללה עומד אצלי עדיין על 100 אחוזים.

raanan - 12-11-23, 19:08
- תגובה
נכתב במקור על ידי חנן-ג'יפולוג

לא ידוע לי שהעקרון שונה לכימיות השונות.

עם זאת, לכימיית הLFP שיש באטו3, מלכתחילה יש אורך חיים גדול פי 3 מלכימייה הסטנדרטית - NMC, אז יש לשמירה הזו על הסוללה פחות משמעות.

תודה רבה חנן !
עדיין הגב' לא מתבאסת לכבות טעינה שעה לערך לפני הזמן המשוערך בצג לטעינה 100%
(אין בתפריט טעינה של הרכב אפשרות להגדרת טעינה מכס' של 80% ).
גם מתאר הנסיעות שלה הוא 8 קמ' ביום כך שאין לחץ לטווח נסיעה מכסימלי.

המשך ערב שקט
רענן

Asaf-a - 12-11-23, 21:46
- תגובה
חנן, יכול להסביר מה הכוונה בבריאות סוללה? בריאות סוללה 100% = בטריה כמו חדשה לחלוטין? שום תא אינו פגום ומתפקד כמו חדש?
איך אתה בודק את בריאות הסוללה?

חבר עם טסלה3 מהדגמים הראשונים בארץ די משתומם מהתוצאות אצלך.

אצלו ירד ב 6.7% לאחר שנתיים וחצי ו50000 קמ, הוא מקפיד על מקסימום של 20-80 (כמעט לא מגיע ל20) ובנוסף כמעט לא מטעין בסופר צ'רג'ר. מה שכן - לוחץ מדי פעם על הסוללה אולי זה קצת משפיע על אורך חייה?

חנן-ג'יפולוג - 12-11-23, 21:57
- תגובה
בסריקת נתונים ממחשבי הרכב מופיע נתון בריאות הסוללה.SOH.
100 אחוז אומר שהקיבול שלה הוא כפי שהיא היתה חדשה. כן זה אומר שכל התאים כחדשים, כי ירידה בתא בודד בסוללה טורית כזו פוגעת מיידית בקיבול כל הסוללה.

בנוסף, הטווח לא השתנה.

בנוסף, כמות האנרגיה שעוברת במונה של עמדת הטעינה, לא השתנתה עבור טעינה מלאה של הסוללה.

נסיעה לאילת לוקחת 75 אחוז מהסוללה. כמו באותו ערב שבו קיבלנו את הרכב.

גם אני משתומם. לא ציפיתי לזה.

לגבי לחיצות, כשהכביש פנוי דוושת ההאצה מוצמדת לרצפה בהאצות, אז לא נראה לי שזה קשור לנהיגה יותר או פחות אגרסיבית. אם החבר שלך מתנהל בשמירת הסוללה כמוני, אז אין לי הסבר לפערים.

טסלה מודל 3 הגיעה בכימיות שונות,LFP NMC, כש LFP נמצאת במודל הSR, מאלו שיוצרו בסין.
גם באלו עם הNMC יש פער במבנה התאים בין טסלה ליונדאי, כשיונדאי משתמשת בארכיטקטורת פאווצ'ים, LIPO, וטסלה בתאים גליליים. לא יודע לומר אם הפער קשור לזה.

יתכן שמלכתחילה טסלה מותחת את גבול המתח הגבוה יותר מיונדאי, בנסיון למקסם ניצולת, וכך שוחקת את התאים. מעניין לדעת מהו מתח התאים בטסלה במאה אחוז טעינה. באיוניק זה 4.11 וולט.

sus - 13-11-23, 10:43
- תגובה
בחודש האחרון (וכנראה גם בחודשיים הבאים) נגישה לי רק עמדת טעינה מהירה (40kw).
טוענים את הרכב פעם ביום או ביומיים 20-80%.
מישהו יודע להגיד אם מעבר לעלויות הטעינה המבאסות צפויה גם פגיעה בסוללה?

Sent from my 23021RAAEG using Tapatalk

חנן-ג'יפולוג - 13-11-23, 10:56
- תגובה
בתיאוריה, כן.

עם זאת, 40kw על סוללה של 60-70kwh זה ממש לא ערך שמותח גבולות. לא הייתי דואג מזה.

אם היית מדבר על 180-200kw וצפונה, זה היה סיפור שונה.

sus - 19-11-23, 13:14
- תגובה
תודה חנן,
ועוד שאלה בהקשר הזה, מה עדיף מבחינת הסוללה, להחזיק ללילה רכב טעון ל-90% או להחזיק ללילה רכב טעון ל-80% ולתת בוסט קצר (מ-40% ל-60%) של טעינה בהספק גבוה (180kw) במהלך יום הנסיעה?

Sent from my 23021RAAEG using Tapatalk