אחרי שנים של הדלפות, רמיזות ותמונות ריגול, טויוטה סוף-סוף הרימה היום את המסך מעל ההיילקס החדש בתערוכת הרכב של תאילנד. הדור התשיעי של ה-טנדר נושא את השם Hilux Travo (לפחות בשוק התאילנדי), ומחליף את דגם ה-Revo שהיה איתנו בדיוק עשור. הפלטפורמה הבסיסית לא חדשה - אפילו לא ניסו לעבוד עלינו עם העיצוב. המידות נשארו בערך אותו דבר. השינויים הגדולים הם בתוך הקבינה ובמידה מסוימת מתחת למכסה המנוע, עם אופציה לראשונה להיילקס בלי מנוע. ...

רכב שטח חדש עם חשיבות עממית, לא נחשף כל יום. היום כן. אחרי שנתיים של שמועות ולחשושים, טויוטה חשפה את Land Cruiser FJ - רכב שטח חדש קטן, אמיתי (יש תיבת העברה עם הילוך כוח) שנכנס בדיוק לנישה שכבר השלמנו עם העלמותה. הבייבי-קרוזר יתחיל להמכר ביפן באמצע 2026, ייוצר בתאילנד ובהמשך ישווק במזרח הרחוק והתיכון. לגבי ארופה וצפון אמריקה, לא ברור. ישראל? אפשר להיות אופטימיים. ...

עמק הנהר גאנד שלארכו עוברת ה PHW הוא מקום מושבם של רוב הפמירים. הנהר הזה הוא אחד מהמקורות העיקריים של הפאנג׳ ומרגע שיורדים מתחת ל 3,500 מטר - גובה העצים בחלק הזה של העולם - כל העמק הופך למרוצף חלקות חקלאיות וחוות. הכפרים מתחילים לקבל צורה של יישובים אמיתיים וככל שיורדים בעמק לכיוון חורוג - גדולים יותר. חנויות, מסעדות, תנועה - אנחנו כבר לא בהרים, אנחנו בציוויליזציה. למרבה המזל זה גם אומר תחנות דלק ובאחת מהן אפילו יש סולר טוב ובמחיר סביר. ...

אמו-דריה יחד עם אחיו הקטן סיר-דריה (גיחון וסיחון בערבית - כן, אנחנו בגן עדן) הם שני הנהרות שמספקים מים לכל מרכז אסיה. סיר דריה מתחיל בהרי טיאן-שן בגבול קירגיזסטן אוזבקיסטן, ואמו-דריה מתחיל ממש כאן, בפמיר. כל המים שאנחנו רואים כאן מגיעים בסוף לאחד מהנחלים שנשפכים אל אמו-דריה. ואחש וגאנד נשפכים אל הפאנג׳, זרפשאן מתחבר אליו ויחד הם הופכים לאמו-דריה. אם נחפש את המקור הגבוה ביותר של הפאנג׳ שהופך לאמו-דריה, נמצא אותו בשמורת זורקול. השמורה על גבול אפגניסטן, יש בה את האגם המערבי שממנו ממש מתחילה הזרימה של נהר הפאנג׳ עצמו ביובל שנקרא גם נהר פמיר, והאגם המזרחי שזורם לכיוון ההפוך ומתפתל מסביב לכל הפמיר צפונה ומערבה ודרומה ומנקז אליו כמו קו מאסף את כל הנחלים בדרך עד שהם נשפכים דרך הברטאנג גם כן לפאנג׳. שמורת זורקול אם כן היא המקור של הכל, מקור המים של מרכז אסיה, ואחרי שהיינו בזרפשאן ובעמק ואחש, כדי לבקר בכל מקורותיו פרט לקרחון אחד שנמצא באפגניסטן, נשארו לנו האגמים של שמורת זורקול. זה יהיה הישג גאוגרפי ראוי למסע כמו שאנחנו נמצאים בו ולשם כך צריך פרמיט. ...

אי אפשר לומר שלא הוזהרנו. הוזהרנו. אי אפשר לומר שלא חששנו בדיוק מהתרחיש הזה, חששנו בדיוק מהתרחיש הזה. אי אפשר לומר שלא עברנו על הכללים של עצמנו, עברנו עליהם ובגדול. חשבנו שאנחנו מבינים את השטח אבל מי חשב שיש ביצות על שלוחה מסולעת? ועכשיו תמונת המצב היא שאנחנו בגובה של כמעט 4,500 מטר, ממש קרובים לגבול אפגניסטן, בלי קליטה, השביל הקרוב מגיע קילומטר וחצי מפה והמקום הקרוב שיש בו 4 בתים ומלון נמצא מרחק 20 ק״מ. יש לנו אוכל ומים לשבועיים ואוהלים למחסה. אין סיבה להילחץ או למהר אבל המצב, אובייקטיבית, הוא הכי גרוע שחשבנו עליו והבטחנו לעצמנו לא להגיע אליו בזכות שיקול הדעת שלנו, שכשחושבים על זה - די עקפנו אותו בכל מיני תירוצים חלשים בכל פעם שהוא הרים ראש. ...

הלנדקרוזר מניע ומתחמם לאט. הבוקר הזה ממש קר ואנחנו רוצים לצאת מוקדם כי לפנינו החלק שבתכנית הטיול שלנו הוא פרק ההרפתקה. ממש קר אומר שכשהתנור כבה בלילה, נאלצתי להתכסות בשמיכה מעל השק שינה, ובבוקר הערוצים מסביבנו מכוסים שכבת קרח. זה קר. ...

מאליצ׳ור צפונה לכיוון קירגיזסטן אנחנו כבר נוסעים במזרח הפמיר, הפמיר הגבוה. הנסיעה היא צפונה. ממזרח לנו לכיוון משולש הגבולות טג׳יקיסטן - סין - אפגניסטן אזור נידח לחלוטין, אנחנו מתכננים לסייר בו לאורך ולרוחב עוד כמה ימים. ממערב הפארק הלאומי. ...

חורוג, בירת הפמיר, ובירת החבל החצי אוטונומי גורנו בדחשאן, היא עיר מודרנית או לפחות ככה זה נראה ביום ראשון כאשר הרחובות די ריקים ורוב החנויות סגורות. נשים במכנסיים וללא כיסויי ראש, גברים במכנסיים קצרים, בניינים גבוהים, רחובות רחבים ונקיים סלולים באספלט שלם. לא רק הרחובות הראשיים אלא כל הרחובות. עיר ממש, עם רמזורים והכל - אבל אותנו בשלב הזה מעניינת רק תחנת דלק ולקנות לחם טרי וכמה נקניקים ופירות. חנות נוחות של תיירים מספקת לנו פירות ונקניקים יבשים, לידה חנות נוחות אחרת שבה יונתן מנצל את כל כישורי המשא ומתן שלו כדי להיאלץ לקנות שני לחמים רוסיים בתמורה לכך שייתנו לו לקנות גם נאן - לחם טג׳יקי עגול - אחד מאתמול. ...

ההבדל בין יום ללילה בחלק הזה של הפמיר היווי (PHW) הוא הבדל, ובכן… של יום ולילה. מה שהיה בשעות החשיכה ציר עמוס רועש הומה ומאובק, הוא עכשיו שביל רחב שמכונית בודדת עוברת בו ברוגע מדי כמה דקות ובין לבין ילד עם פרה יכולים לצעוד בו בנחת. גם בית הקפה הצופה לעמק ולנהר - נטוש, הצל והעצים לרשותנו. כולם חיים מהתנועה הלילית. ...